מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא דמי אבטלה עבודה אצל בן משפחה (אח): העובדות: זוהי תביעה לדמי אבטלה שנדחתה מהטעם כי התובעת לא צברה את תקופת האכשרה הנדרשת בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") לקבלת הגמלה. 37 ימי עבודתה בחברת "מגדלי פרחים יכיני בע"מ" לא נלקחו בחשבון ע"י הנתבע לצורך מניין תקופת האכשרה הואיל והמדובר לטענת הנתבע בעזרה משפחתית בלבד. התובעת העידה בפני כי עבדה בחודשים99 / 6-5 אצל אחיה בחממה בקטיף פרחים, קיטום, זירוד ואגידה. שכרה המוסכם היה שכר מינימום ואת הכסף קיבלה ישירות לחשבונה בבנק. אחיה ובנו היו מפקחים עליה ונותנים לה הוראות עבודה. אחיה פנה אליה עוד כאשר עבדה ב"תנופורט" וביקש ממנה לעבוד אצלו, אולם היא סרבה הואיל והיה לה מקום עבודה. בשל פניה זו כאשר סיימה לעבוד ב"תנופורט" פנתה אליו וחיפשה עבודה. התובעת עבדה יחד עם פועלים תאילנדים כחודש וחצי, כאשר היה לחץ עונתי בעבודה. עובד אחד שהיה חסר בתקופת עבודתה חזר לעבוד שם. לאחר שסיימה לעבוד אצל אחיה עבדה בקיבוץ דורות באמצעות חברת כח אדם ופוטרה. בשירות התעסוקה התייצבה בחודש 7/99. בחקירתה הנגדית אישרה התובעת כי היתה תקופה בה עבדה במיון תפוחי אדמה בשער הנגב בחודש 6/99, ובמקביל עבדה גם אצל אחיה במשמרות שונות. עד נוסף העיד, כי ראה את התובעת עובדת בקיץ 99 אצל אחיה בסככה של בית האריזה בשעות הבוקר. אחיה של התובעת העיד כי התובעת עבדה אצלו 6 ימים בשבוע משעה 06:00 בבוקר. בדרך כלל הוא מעסיק תאילנדים אולם באותה תקופה היה לחץ עבודה ופועל אחד עזב את הארץ. עד הגעת עובד זר אחר קיבל אותה לעבודה. פנייה ראשונה אליה נעשתה על ידו, אולם התובעת עבדה באותה תקופה וסוכם ביניהם שכאשר תהיה פנויה - תבוא לעבוד. ואכן כאשר סיימה לעבוד ב"תנופורט" התקשרה אליו והוא קיבל אותה לעבודה. פסק הדין: עפ"י סעיף 1 לחוק מוגדר: "עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד". בדב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי נ. שרה כץ פד"ע ה' עמ' 31 קבע ביה"ד הארצי, כי קרבה משפחתית אין בה כשלעצמה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. אולם כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבדוק בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטרים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר לסימני היכר כגון: מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או סמלי וכו'. בדיון מס' מז/89-02 בבית הדין הארצי לעבודה המוסד לביטוח לאומי נ. יהודית רוזנבאום פד"ע יט' עמ' 29 בעמ' 31, קבע בית הדין הארצי כי שאלה זו, לצורך ביטוח אבטלה תידון עפ"י אמות המבחן הרגילות: "היותו של אדם 'עובד' היא דבר הקרוב ל'סטטוס', ומעמד זה אינו נקבע עפ"י התיאור של הצדדים או אחד מהם, אלא, משפטית, עפ"י נסיבות המקרה כהוייתן". ובעמ' 32, שם, נפסק, כי העובדה ששולמו דמי ביטוח לא תלקח בחשבון כלל: "בתקופה זו לא היתה המשיבה בגדר 'מבוטח' כמשמעותו בהגדרה שבסעיף 127 א' לחוק, (בנוסחו אז - ר.ב.) ומשכך הדבר - העובדה ששולמו דמי ביטוח לא תשקול כלל". יש לציין כי בסיפא של פסק הדין מציין בית הדין הארצי, כי אין המוסד מסוגל לבדוק, שעה שמועברים אליו דמי ביטוח, אם כל אלה שהעבירו בגינם דמי הביטוח הם אמנם מבוטחים. בדיקה זו נערכת שעה שמוגשת תביעה לגימלה, ואם מתברר כי שולמו דמי ביטוח עבור מי שאינו מבוטח - זכאי המשלם להחזר בצירוף הפרשי הצמדה. ראה בעניין זה דיון מס' מז/6-0 בבית הדין הארצי לעבודה, מרדכי סרוסי ואח' פד"ע יח' עמ' 434, שם קבע ביה"ד הארצי, כי משעולה ממסכת העובדות כי לא התמלא התנאי השני שבהגדרת עובד בסעיף 1 לחוק, אין צורך להתייחס לשאלת הסדירות של עבודת בן משפחה. ראה לענין זה גם עב"ל 20034/98 המוסד נגד שמואל הרצליך (לא פורסם) וכן עב"ל 217/97 המוסד נגד רות שוורץ (לא פורסם). נמצאו סתירות בין עדות התובעת ואחיה בשני עניינים. בנוגע לשאלה האם התובעת החליפה אדם אחר בעבודה, גרסת התובעת היתה כי לא היה אדם ספציפי שאותו החליפה, ואחיה מעסיק פועלים תאילנדים. עוד אמרה בחקירתה הנגדית, כי אחד העובדים שהיה חסר - חזר לעבוד. סיבת הפסקת העבודה לגרסתה היתה כי הלחץ בעבודה שהיה לחץ עונתי - הסתיים. גרסת אחיה בעניין זה היתה אחרת. לדבריו בחקירה הראשית, באותה תקופה עזב פועל תאילנדי אחד את הארץ, והוא ביקש ממנה להחליפו, ופיטוריה היו על רקע קבלת עובד אחר במקומו. העניין הנוסף שמצאתי סתירה בגרסתם היתה לעניין דרך תשלום השכר. בהודעתה בפני חוקר המוסד לביטוח לאומי (נ/3) אמרה התובעת כי השכר שולם לה באמצעות העברה לבנק, ואילו אחיה אמר בהודעתו כי השכר שולם לה בשיקים (נ/10). אינני שוללת את האפשרות שהתובעת אכן התייצבה לעבודה, קיבלה הוראות מאחיה ומבנו, וייתכן אף שקיבלה שכר כאמור בתלושי המשכורת. את הסתירה בין הודעת התובעת להודעת אחיה לעניין דרך התשלום ניתן ליישב בשל העובדה שאחיה אמר בהודעתו כי בצד הכספי מטפל רואה חשבון. אולם לא שוכנעתי שהתקיים התנאי בהגדרת "עובד" בסעיף 1 לחוק, כי התובעת עבדה "...בעבודה שאילולא עשה אותה הוא היתה נעשית בידי עובד..." התרשמותי היא כי התובעת לא החליפה כל עובד, ועבדה בעסקו של אחיה לצורך צבירת תקופת אכשרה. חיזוק להתרשמותי זו מצאתי בדבריה היא בבית הדין (עמ' 5 לפרו' הדיון מיום 15.4.2001), ובסתירות כאמור בעדותם לענין זה. לאור האמור לעיל דין התביעה - להידחות. אין צו להוצאות.דמי אבטלה