מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא בעיות רפואיות לפני הצטרפות לקרן פנסיה: זו תביעה כנגד החלטת ועדה רפואית לערעורים של הנתבעת מיום 13.9.11, אשר דחתה את תביעת התובע לפנסית נכות, אשר קבעה כי התובע אינו זכאי לפנסיית נכות עקב הפגיעה בגבו בתאונת עבודה מיום 11.12.03, מאחר וסבל מבעיות גב בטרם הצטרפותו לקרן הפנסיה בחודש 11/01, וטרם חלפו 60 חודשים ממועד הצטרפותו ועד קרות האירוע המזכה. להלן עובדות המקרה: 1. התובע, יליד 1963, מפעיל ציוד מכני הנדסי כבד במקצועו. 2. הנתבעת מנהלת את קרן הפנסיה "מקפת אישית", בהתאם לתקנות קרן הפנסיה כפי שהן מעת לעת. 3. התובע הצטרף לקרן הפנסיה בחודש 11/01, והופרשו בגינו תגמולים עד חודש 1/04, החל מחודש 2/04 מעמדו של התובע בקרן הינו של מבוטח לא פעיל. 4. התובע עבד בחברת "מרדכי בנימין ובניו עבודות עפר (1993) בע"מ" (להלן - המעסיק), ובתאריך 10.12.03 נפגע בתאונת עבודה בגבו, עת הרים מכסה מנוע של מחפר לצורך תיקונו. 5. לטענת התובע, כתוצאה מתאונת העבודה נזקק לשני ניתוחים בגבו, ונותר עם הגבלות חמורות וכאבים עזים. רופא תעסוקתי קבע ביום 5.2.04, כי עקב מצבו הרפואי התובע אינו מסוגל לשוב לעבודתו כמפעיל ציוד כבד, והוא מוגבל בהרמת משאות כבדים, התכופפויות, עבודה עם כלים רוטטים ועבודה עם הפעלת מאמץ בידיים. 6. בתאריך 5.2.06 פנה התובע לנתבעת בבקשה להכיר בו כזכאי לפנסיית נכות. 7. בתאריך 11.4.06 דחתה הנתבעת את בקשת התובע, לאחר בחינת רופא הקרן את המסמכים הרפואיים שהמציא התובע, בטענה כי הנכות בגינה הוגשה תביעת התובע הינה תוצאה של מחלה שלקה בה לפני הצטרפותו לקרן הפנסיה, וטרם עברה תקופת אכשרה של 60 חודשים, בהתאם לתקנות קרן הפנסיה. 8. בתאריך 2.5.06 ערער התובע על ההחלטה הנ"ל, ובתאריך 10.7.06 נבדק ע"י ועדה רפואית, אשר דחתה את ערעור התובע וקבעה כדלקמן - "...יש עדות עפ"י המסמכים שהוצגו בפני הועדה לכך שהנ"ל סבל מארועים של כאבי גב בעקבות תאונות החל משנת 1992 ואילך...לכן אין ויכוח בין חברי הועדה על היותו סובל מבעיות גב טרם כניסתו כחבר לקרן הפנסיה ב- 11/01. ... מקובל שכרגע נמצא במצב של נכות 50% לפי מל"ל, רצוי לשקול שינוי עיסוק שיאפשר לו בעתיד לעסוק בעיסוקים אחרים. " 9. התובע הגיש ערעור על החלטת הועדה הנ"ל, ובתאריך 30.4.08 נבדק ע"י ועדה רפואית לערעורים, אשר דחתה את ערעורו של התובע וקבעה כי מדובר במצב קיים עובר לכניסתו של התובע כעמית לקרן, ועל כן, אינו זכאי לפנסיית נכות. 10. התובע הגיש במקביל תביעת נזיקין כנגד המעסיק בביהמ"ש המחוזי בחיפה (תיק א 937/07), ובתאריך 10.9.09 נתן כב' השופט יצחק כהן, פס"ד בתיק הנ"ל, הקובע כי המעסיק אחראי לנזקיו של התובע וכי אין עילה לחייב את התובע באשם תורם, לאור בעיות הגב שסבל מהן בעבר, מאחר וביצע את עבודתו בשטח מבלי לחשוש שהדבר עלול לגרום לו נזק. כב' השופט כהן הוסיף כי המוסד לביטוח לאומי קבע כי נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה הינה בשיעור של 19%. כב' השופט כהן קיבל את חוות דעתו של המומחה מטעם התובע, ד"ר סווירי, אשר קבע לתובע נכות רפואית בשיעור של 30%, אך קבע כי יש מקום להפחית משיעור הנכות הנ"ל שיעור של 5% בגין מצבו הרפואי של התובע קודם לתאונה, ועל כן, נכותו הרפואית של התובע תעמוד על 25%. באשר לנכותו התפקודית קבע כב' השופט כהן כי, מצבו הרפואי של התובע קודם לתאונה לא מנע ממנו לעבוד, עד שאירעה התאונה הנדונה, אשר החמירה את מצבו של התובע במידה ניכרת, עד כי אינו יכול לשוב לעבודתו הקודמת. כב' השופט כהן המשיך וקבע כי, מצבו הרפואי הקודם של התובע הינו בבחינת "גולגולת דקה", שנשברה רק בעקבות התאונה הנדונה. על כן, קבע כב' השופט כהן כי יש להוסיף לנכותו הרפואית של התובע 10%, ולהעמיד את שיעור נכותו התפקודית על 35% לצמיתות. בהתאם לכך, קבע כב' השופט כהן כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה, כאב וסבל ועזרת הזולת בעברה ובעתיד סך של 847,000 ₪. 11. בחודש 1/10 הגיש התובע תביעה לביה"ד כנגד החלטת הועדה הרפואית לערעורים מיום 30.4.08. בדיון שהתקיים בתיק הנ"ל בתאריך 18.10.10 הסכימו הצדדים על החזרת עניינו של התובע לועדה הרפואית, אשר תבחן את עניינו של התובע מחדש, בשים לב לפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי וחוות הדעת של המומחה מטעם התובע. כמו כן, הוסכם כי התובע יהיה זכאי להחליף את הרופא שישב בועדה מטעמו, וכי הצדדים יהיו רשאים להגיש ערר לוועדה הרפואית לערעורים. הסכמות הצדדים כאמור אושרו ע"י ביה"ד וניתן להן תוקף של פס"ד. 12. בהתאם לפסה"ד, זומן התובע ונבדק ע"י ועדה רפואית, אולם בשל חוסר הסכמה בין חברי הועדה, הועברו המסמכים הרפואיים לועדת ערעורים. 13. בתאריך 13.9.11 נבדק התובע ע"י ועדה רפואית לערעורים, אשר כללה את ד"ר דיין אורטופד מטעם הנתבעת, ד"ר קליגמן, אורטופד מטעם התובע, וד"ר מנחם יצחקי, אורטופד מומחה אשר מונה כבורר בין שני הרופאים הנ"ל. 14. ד"ר יצחקי קבע בתאריך 14.9.11 כדלקמן - "משנת 1999 ישנם רישומים על כאבי גב עם החמרה והקרנה לרגל ימין כשמצוינים כאבי גב ממושכים... להלן העובדות המוסכמות: התובע סובל ממחלת גב ניוונית שם שינויים ניווניים קשים ופריצות דיסק מרובות. מצבו עובד לאירוע מ- 2003 היה 5% נכות. היה מסוגל לעבוד למרות הנכות הזו. מצבו הוחמר בעקבות האירוע מ- 2003 ונכותו כיום על פי בית המשפט הינה 35%... להלן מסקנותיי: א. מדובר במחלת גב ניוונית כרונית עם רישומים על כאבים הקורנים לרגל ימים כבר ב 1999 המעידים על פריצות דיסק שכבר קדמו לאירוע מ- 10.12.2003. ... ג. ...בית המשפט איננו מתייחס למשמעות של הנכות הקודמת ומגדיר אותה כעקרון הגולגולת הדקה מה שאיננו נכון לדעתי, מאחר ומדובר במחלה שהינה בעקרון פרוגרסיבית...שהחמרתה אינה תלויה בטראומה כלשהי... ד. אינני סבור שיש לשנות את אחוזי הנכות שקבע בית המשפט, אולם מצבו היום מתאים יותר למתואר על ידי פרופ' וולפין שקבע לו נכות פחותה מחצי...דהיינו 15% בגין התאונה ו- 5% בגין מצב קודם. ה. גם ד"ר קליגמן וגם ד"ר דיין הציגו למעשה עמדות שאינן רפואיות אלא משפטיות... ו. להערכתי ד"ר קליגמן איננו צודק בכך שקבע שעל הקרן לפצות את התובע מכיוון שעיקר ההחמרה חלה בגין האירוע בעבודה. זאת מאחר והתובע לא בא בניקיון כפיים להצטרף לקרן אלא הסתיר את העובדה שהיה חולה בגבו...הגיע למעשה להרשמה לקרן כשהוא נכה ב- 5%. אילו היה מודיע על כך לקרן, הקרן הייתה מבצעת החרגה של הגב... ז. לא מדובר בתאונה ממש אלא בהרמה של חפץ כבד, שהוא בגבולות המאמץ הפיזיולוגי אצל עובד כפיים. אם גבו של התובע היה בריא לחלוטין...כל האירוע לא היה מתרחש... ח. יתר על כך, סביר מאוד להניח שאילו המעביד היה יודע על מחלתו של התובע, הוא היה נוקט באמצעים כדי למנוע את הפגיעה." 15. בהתאם לכך, בתאריך 2.11.11 הודיעה הנתבעת במכתב לתובע כי תביעתו לתשלום פנסיית נכות נדחתה, מאחר ונכותו הינה תוצאה של מחלה שהייתה קיימת לפני הצטרפותו של התובע לקרן הפנסיה וטרם חלפו 60 חודשים ממועד הצטרפותו ועד לקרות האירוע בשנת 2003. 16. לאור האמור, הוגשה התביעה דנן. טענות התובע: 17. דרישת תקופת אכשרה של 60 חודשים חלה רק על מי שהתקיימו בו 2 תנאים מצטברים, אשר לא התקיימו במקרה דנן - ראשית, רק בתנאי שהמחלה הנוכחית היא תוצאה של מחלה, תאונה או מום שלקה בהם המבוטח לפני שהצטרף לקרן, שנית, תקופת אכשרה נדרשת כשמדובר בהתפרצות מחלה או תאונה רגילה, ולא בתאונת עבודה כשהמבוטח אינו זכאי לקצבת נכות מהמל"ל. 18. ד"ר יצחקי קובע בהחלטתו קביעות החורגות מסמכותו של רופא בועדה לעררים, דבר המעלה ספק באשר לאובייקטיביות של הרופא הנ"ל. 19. לא ניתן לראות בתלונות אחדות על כאבי גב שנרשמו בשנת 1999 משום מחלה כרונית, בייחוד לאור העובדה, כי התובע עבד עד לתאונה בעבודה פיזית קשה ללא כל בעיה. 20. יש לקבל את כל קביעות בית המשפט המחוזי, דהיינו, כי התובע עבד ללא הגבלה לפני התאונה, ואין לראות בנכות של 5% לפני התאונה אלא משום "גולגולת דקה", לתובע היו 5% נכות לפני התאונה אך לא נקבע, כי נכות זו הייתה לתובע לפני הצטרפותו לקרן. 21. על כן, התובע לא היה חולה במחלת גב לפני הצטרפותו לקרן, וגם אם כן, הרי שהנכות בגללה הוא תובע פנסיית נכות לא נגרמה כתוצאה מאותה מחלה אלא כתוצאה מהתאונה בשנת 2003. 22. תקנה 54.1 לתקנון קרן הפנסיה קובעת הסדר נפרד לגבי נפגעי תאונות עבודה. משמדובר בתאונת עבודה לא חלה תקנה 53.2 הקובעת תקופת אכשרה של 60 חודשים. 23. התובע אינו מקבל גמלה מהמוסד לביטוח לאומי, על כן, לפי תקנה 54.8 הוא זכאי למלוא פנסיית הנכות מהנתבעת. 24. התובע זכאי לפנסיית נכות ממועד התאונה ועד להגשת התביעה בסך של 191,616 ₪ (לפי סכום קיצבה חודשית בסך של 1,996 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק. כן, הוא זכאי לתשלום פנסיית נכות ממועד הגשת התביעה ואילך. 25. לחילופין, מתבקש ביה"ד למנות מומחה רפואי שיקבע האם התובע הינו "נכה", כהגדרתו בתקנון קרן הפנסיה. 26. לביה"ד הסמכות לפסוק את הסכומים שנתבעו וליתן פס"ד הצהרתי באשר לזכאותו של התובע לפנסיית נכות, שכן אין מדובר במחלוקת על קביעה רפואית, אלא בקביעה משפטית גרידא. טענות הנתבעת: 27. תקנון הקרן מסדיר באופן בלעדי את זכויות החברים, והקרן מחויבת לפעול אך ורק בהתאם להוראותיו. בהתאם להוראות התקנון קביעת הנכות היחידה המחייבת את הנתבעת היא קביעתו של רופא הקרן ו/או החלטת ועדה רפואית. כמו כן, בהתאם לתקנון, במקרה של נכות שהינה תוצאה של מחלה, תאונה או מום שלקה בהם המבוטח לפני הצטרפותו לקרן תידרש תקופת אכשרה של 60 חודשים. 28. הרציונל העומד בבסיס תקופת האכשרה נובע מעקרון הביטוח ההדדי והערבות ההדדית העומדת בבסיס פעולתה של קרן הפנסיה. 29. בקביעת נכות לפי התקנון אין כל נפקות מבחינת הנתבעת לקביעת נכות ע"י רופאים אחרים ו/או מוסדות אחרים, לרבות החלטות ועדות רפואיות של המל"ל. 30. בעניינו של התובע, לאחר מס' בדיקות מקיפות, קבעו מספר גורמים, הן רופא הקרן והן ועדות רפואיות כי, התובע אינו זכאי לפנסיית נכות משמדובר במחלה קודמת. 31. התובע מערער על החלטת הועדה הרפואית לערעורים בסוגיה רפואית גרידא ומבקש מביה"ד שישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הועדה הרפואית לערעורים. 32. החלטות רופא הקרן והועדות הרפואיות אינן מתבססות על טענות התובע, כי חש בכאבי גב, כי אם על מסמכים רפואיים רבים שהעידו כי לתובע בעיה רפואית בגבו. לתובע הייתה תחלואת גב ממושכת טרם התאונה והוא נזקק לטיפול רופאי בגינה. מדובר במחלת גב ניוונית כרונית אשר החמרתה הייתה צפויה. ייתכן, כי התאונה בה היה מעורב בשנת 2003 החמירה מצבו זה, אך אין זה גורע מהעובדה כי מדובר במחלה קודמת. 33. התובע לא הצביע על שום טעות משפטית ו/או פגם בהתנהלות הועדה הרפואית לערעורים. 34. אין כל יסוד לאבחנה המלאכותית שמציג התובע, כביכול במקרה של תאונת עבודה תקופת אכשרה אינה רלוונטית. 35. אף בהחלטת בית המשפט המחוזי נקבעו לתובע אחוזי נכות בגין מצב קודם. 36. כמו כן, לא הופרשו תגמולים לקרן הפנסיה בגין התובע מחודש 2/04. על כן, התובע אינו זכאי לפנסיית נכות מהנתבעת מחודש 2/04 ואילך, אף אם היה נקבע כי הוא נכה כהגדרת תקנון הקרן. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 37. היחסים בין קרן הפנסיה לעמיתיה הינם יחסים חוזיים. תקנון הקרן מהווה את החוזה, וקובע את זכויותיהם וחובותיהם של העמיתים. תקנון הקרן מחייב הן את הקרן והן את כל אחד מהחברים בה, כאשר ביחסים בין הצדדים, מחויבת הקרן לפעול על בסיס שוויוני כלפי כלל עמיתיה. (ראה - בג"צ 6460/02 משה אליאב נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', תק-על 2006(1), 1826, דב"ע שן/60-3 ברקן נ' קרן הגמלאות המרכזית, פד"ע כב 258). 38. בסעיף 1 לתקנון הקרן, מוגדר המונח "נכה" כדלקמן - "נכה - נכה שלפחות 25% מכושרו לעבוד נפגע מחמת בריאותו וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו...הכל כפי שיקבע על ידי רופא הקרן ו/או ועדה רפואית ו/או ועדה רפואית לערעורים, לפי הענין". בסעיף 53 לתקנון הקרן שכותרתו "הזכאות לפנסיית נכות", נקבע בסעיף 53.1 כי "מבוטח פעיל ...יהיה זכאי לפנסיית נכות בהתאם לפרק זה..." בסעיף 53.2 נקבע כדלקמן - "...הייתה הנכות תוצאה של מחלה, תאונה או מום שלקה בהם המבוטח בכל עת לפני הצטרפותו לאחרונה לקרן, תהא זכאות לפנסית נכות רק אם מועד הנכות חל לאחר שהיה מבוטח פעיל בקרן תקופה רצופה של שישים חודשים ממועד הצטרפותו ...ועד למועד הנכות. הקביעה בעניין זה תהיה בסמכות רופא הקרן או הועדה הרפואית..." סעיף 53.3 לתקנון קובע כי - "נגרמה הנכות מפגיעה בעבודה ...או מאירוע המזכה את המבוטח בגימלה בהתאם לחוק הנכים..או מפעולות איבה...יחול האמור בתקנה 54..." תקנה 54 כותרתה "פנסיה ממקור אחר", ובסעיף 54.1 לתקנון נקבע כדלקמן - "היתה הנכות תוצאה של אירוע כאמור בתקנת משנה 53.3 לעיל, יהיה המבוטח זכאי לפנסית נכות מהקרן שתחושב כלהלן..." יתר תקנות המשנה בסעיף 54 לתקנון מפרטות את דרך חישוב הפנסיה של מבוטחים המקבלים פנסית נכות ממקור אחר, כאשר תקנת משנה 54.8 קובעת כי - "לא הוכר הנכה כזכאי לקצבה על ידי המקור האחר, אף על פי שפעל כאמור לעיל, יהיה זכאי לקבל פנסיית נכות מהקרן, בתנאי שהקרן תאשר תביעתו לפנסיית נכות" כמו כן, תקנה 68 קובעת כי מבוטח לא פעיל אינו זכאי לפנסיית נכות. 39. לאור האמור לעיל, תמוהה טענת התובע, כי במקרה של תאונת עבודה לא חלה תקנת משנה 53.2 הקובעת תקופת אכשרה של 60 חודשים. הוראות התקנון קובעות באופן מפורש, כי במקרה והנכות הינה תוצאה של מחלה, תאונה או מום שלקה בהם המבוטח לפני הצטרפותו לקרן הפנסיה נדרשת תקופת אכשרה של 60 חודשים ממועד הצטרפותו ועד למועד הנכות. אמנם, תקנה 53.3 לתקנון, העוסקת בין היתר בתאונות עבודה, מפנה לתקנה 54, אולם, אין בכך בכדי לשלול תחולתה של תקנה 53.2 הקובעת תקופת אכשרה כאמור. תקנה 54 לתקנון כמפורט לעיל, עוסקת בדרך חישוב פנסיית הנכות לה יהיה זכאי נכה כתוצאה מתאונת עבודה, המקבל פנסיית נכות ממקור אחר, כאשר תקנה 54.8 מבהירה כי, במידה ולא הוכר נכה כזכאי לקצבה ממקור אחר, יהיה זכאי לקבל פנסיית נכות מהקרן, "בתנאי שהקרן תאשר תביעתו לפנסיית נכות". היינו, נכה כתוצאה מתאונת עבודה אשר אינו מקבל פנסיית נכות ממקור אחר, יהיה זכאי לקבלת פנסיית נכות מהקרן, רק לאחר שרופא הקרן ו/או ועדה רפואית של הקרן, קבעה כי הוא מוגדר כנכה, בהתאם להוראות התקנון, לרבות תקנה 53.2 הקובעת תקופת אכשרה. 40. כמו כן, מקובלים עלי דבריה של כב' השופטת נטע רות בפס"ד עב 4449/01 עיזבון המנוחה קירש מריאנה ז"ל נ' תשורה-תשואה ושירות בע"מ ניתן ביום 11.4.05, כי תקופת אכשרה של 5 שנים, לגבי מבוטח שהוגדר כנכה בשל מחלה קודמת, הינה סבירה ובאה לאזן את הסיכון בפתיחת שעריה של הקרן לעמיתים חדשים, לרבות עמיתים שלקו במחלה לפני הצטרפותם לקרן, על מנת שהקרן תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי כלל העמיתים. 41. התביעה דנן כנגד החלטת הועדה הרפואית לערעורים מיום 13.9.11 עוסקת בשאלה האם יש לזקוף את ההחמרה במצבו הרפואי והתפקודי של התובע לתאונת העבודה מיום 11.12.03, או למחלה בה לקה התובע בטרם הצטרפותו לקרן הפנסיה. היינו, התביעה עוסקת בשאלת הקשר הסיבתי בין נכותו הרפואית והתפקודית של התובע לבין תאונת העבודה מיום 11.12.03, שהינה קביעה רפואית גרידא אשר בית הדין אינו נוהג להתערב בה. 42. כבר נקבע בפסיקה, כי הקביעה אם מבוטח הוא "נכה" או לאו, היא בתחום הרפואה, ובית הדין אינו מוסמך להידרש לה ולקבוע אותה. בית הדין אינו מחליף את הועדה הרפואית ותפקידו רק לפקח על פעילותן של הועדות הרפואיות. בפס"ד ע"ע 218/03 נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ נ' שינדלר ניתן ביום 16.2.04 נקבע בעניין זה כדלקמן - "הקביעה אם אדם הוא "נכה" ו"שיעור דרגת נכותו" יסודה בקביעה רפואית ועניינה בעיקר במסוגלות המבוטח לעבודה במונחי זמן. בית הדין אינו "הפורם הראוי" לקביעות אלה. כך, בית הדין אינו בא במקום אחת הוועדות הרפואיות, ובפרט הוועדה הרפואית העליונה. שאם לא כן, תמצא ההסכמה התקנונית - חוזית שבין הקרן למבוטח, בדבר קיומן של הוועדות הרפואיות על שלביהן, מנוטרלת... לאמור, בית הדין מפעיל ביקורת שיפוטית על החלטות הוועדות. בהיות הוועדות הרפואיות גופים מעין שיפוטיים היקף הביקורת מצטמצם, בעיקרו של דבר, לעילות החריגה מסמכות והפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי." 43. בפסק דינו של כב' השופט יצחק כהן מיום 10.9.09 (תיק א 937/07), קבע כב' השופט כי מהחומר הרפואי עולה כי התובע סבל בעבר מבעיות בגבו ועל כן ניכה משיעור נכותו שיעור של 5% בגין מצב רפואי קודם לתאונת העבודה. כב' השופט יצחק הוסיף וקבע כדלקמן - "להתרשמותי, התאונה מושא התביעה שלפני הייתה עבור התובע אירוע קשה במיוחד..מצבו הרפואי הקודם של התובע הוא בבחינת "גולגולת דקה"..." (הדגשות אינן במקור). 44. בפסה"ד שנתן תוקף להסכמות הצדדים מיום 18.10.10, נקבע כי הועדה הרפואית תבחן מחדש את עניינו של התובע, בשים לב לקביעת ביהמ"ש המחוזי בתיק ת"א 937/07, לרבות חוות דעת המומחה מטעם התובע. פסק הדין כאמור, בניגוד לטענת התובע, לא חייב את הנתבעת ו/או את הועדה הרפואית לאמץ את קביעות בית המשפט המחוזי, ולא בכדי. ועדות רפואיות, הינן גופים מעין משפטיים, המחויבים בהפעלת שיקול דעת עצמאי, בחינת נסיבות כל מקרה לגופו, תוך התייחסות לחומר רפואי וחוות דעת של רופאים, ומתן החלטות מפורטות ומנומקות. ברי כי, החלטה המחייבת את הועדה הרפואית לאמץ את קביעות בית המשפט המחוזי, כטענת התובע, תוך שלילת סמכותה להפעלת שיקול דעת רפואי עצמאי ולבדוק את שאלת הקשר הסיבתי ומצבו הרפואי הקודם של התובע - הייתה מנטרלת את הועדה ומרוקנת מתוכן את מהותה ותפקידה, ולמעשה, הופכת אותה למעין "חותמת גומי" לקביעות בית המשפט המחוזי. 45. ד"ר יצחקי בהחלטתו מפרט, כי מהמסמכים הרפואיים שהוצגו בפני הועדה עולה כי קיימים "רישומים על כאבי גב עם החמרה והקרנה לרגל ימין, כשמצוינים כאבי גב ממושכים". ד"ר יצחקי מפרט את ממצאי הבדיקה הקלינית של התובע ע"י הועדה, ואת דעותיהם המנוגדות של חברי הועדה - ד"ר קליגמן, אורטופד מטעם התובע, אשר טען כי ההחמרה במצבו של התובע נובעת מתאונת העבודה, למרות נכותו הקודמת, וד"ר דיין, אורטופד, אשר טען כי מאחר והתובע הסתיר בעת הצטרפותו לקרן את בעיות הגב מהן סבל, אינו זכאי לפנסיית נכות מהקרן. ד"ר יצחקי הסיק מתיקו הרפואי של התובע כי מדובר במחלת גב ניוונית כרונית עם רישומים על כאבים הקורנים לרגל ימים כבר משנת 1999, המעידים על פריצות דיסק שקדמו לתאונת העבודה משנת 2003. ד"ר יצחקי הוסיף כי, לדעתו הגדרת בית המשפט את מצבו הרפואי הקודם של התובע כעקרון "הגולגולת הדקה" אינו נכון, מאחר ובמקרה דנן מדובר במחלה פרוגרסיבית, שהחמרתה אינה תלויה בטראומה כלשהי, והייתה יכולה לקרות גם ללא הרמת החפץ הכבד במסגרת תאונת העבודה בשנת 2003. כמו כן, ד"ר יצחקי ציין כי התובע, למעשה, הצטרף לקרן כשהוא נכה בשיעור של 5%, לפי פסיקת בית המשפט, ולו לא היה התובע חולה במחלת גב ניוונית, כל האירוע לא היה מתרחש והתובע לא היה נותר נכה. 46. הנה כי כן, ד"ר יצחקי, אשר מונה כבורר בועדה הרפואית לערעורים, לאור חוסר ההסכמה בין שני האורטופדים המומחים בועדה מטעם התובע ומטעם הנתבעת, פעל בהתאם להוראות פסה"ד, ונתן החלטה מפורטת ומנומקת, תוך התייחסות לממצאים הקליניים, המסמכים הרפואיים, וקביעות ביהמ"ש המחוזי בפסק דינו בתיק ת"א 937/07. 47. הועדה הרפואית לערעורים הפעילה שיקול דעת רפואי עצמאי, ונתנה החלטתה בהתבסס על ממצאים קליניים ותיקו הרפואי של התובע. הועדה הבהירה ונימקה מדוע אינה מקבלת את קביעת ביהמ"ש המחוזי כי עברו הרפואי של התובע הינו בבחינת "גולגולת דקה", אלא כי לאור המסמכים הרפואיים ותחלואת הגב הממושכת של התובע כבר משנת 1999, מדובר במחלת גב ניוונית פרוגרסיבית, אשר החמרתה אינה תלויה בטראומה, ועל כן, מצבו הרפואי כיום של התובע לא נבע כתוצאה מתאונת העבודה בשנת 2003, אלא כתוצאה ממחלת גב ממנה סבל התובע עוד בטרם הצטרפותו לקרן הפנסיה. 48. אין לקבל את טענת התובע כי הבסיס לקביעת הועדה הרפואית לערעורים מיום 13.9.11, כמו גם הועדות הרפואיות הקודמות, הינן תלונות אחדות על כאבי גב בשנת 1999. הן בועדות רפואיות קודמות שדנו בעניינו של התובע, והן ד"ר יצחקי בהחלטתו מציינים כי ממסמכים רפואיים עולה כי, קיימים רישומים על כאבי גב ממושכים עם החמרה והקרנה לרגל ימין כבר משנת 1999, בגינם נזקק התובע לטיפול רפואי. הממצאים הללו מעידים, לדעתו של ד"ר יצחקי, על פריצות דיסק וקיומה של מחלה גב ניוונית שקדמו לתאונת העבודה משנת 2003. לפיכך, אין מדובר בהפרעה חולפת ותלונות בודדות כטענת התובע, אלא תחלואת גב ממושכת כבר משנת 1999. 49. לאור האמור לעיל, אנו קובעים, כי החלטת הועדה הרפואית לערעורים מיום 13.9.11 כי התובע סבל ממחלת גב ניוונית פרוגרסיבית כבר משנת 1999, בטרם הצטרפותו לקרן הפנסיה, אשר החמרתה אינה תלויה בקרות אירוע טראומה ועל כן, נדרשת תקופת אכשרה של 60 חודשים בהתאם לתקנון הקרן לצורך זכאותו לפנסיית נכות, הינה סבירה ומנומקת, ולא מצאתי כי נפל בה כל פגם המצדיק את התערבות ביה"ד. 50. הועדה הרפואית לערעורים קבעה, בהתאם לסמכותה, תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי, כי לא קיים קשר סיבתי בין תאונת העבודה משנת 2003 לבין מצבו הבריאותי של התובע כיום אלא למחלת הגב הניוונית ממנה סבל בטרם הצטרפותו לקרן, קביעה רפואית גרידא, שאינה בסמכותו של ביה"ד. 51. אשר על כן - התביעה נדחית בזאת. 52. על התובע לשלם לנתבעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.רפואהפנסיהקרן פנסיה