מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ביטול החלטה של איגוד הכדורסל: לפניי "המרצת פתיחה בהולה" שהגישו המבקשים (להלן: "הבקשה"). בבקשתם מבקשים המבקשים כי יוצהר הצהרות וינתנו מספר צווים שעיקרם, ברצון המבקשים, כי בית המשפט יורה על ביטול החלטות או הודעות של המשיב 1 (להלן: "האיגוד") או בית הדין העליון של האיגוד (להלן: "בית הדין"), לפיהן: המבקשת 10 (להלן: ""סיעת עוז"") פסולה מלהעמיד רשימה בבחירות הקרובות להנהלת האיגוד, ובלאו הכי כי "סיעת עוז" תהיה רשאית להשתתף בבחירות. הצדדים לבקשה המבקש 1 - מר צביקה שרף, עומד בראש "סיעת עוז" המבקשת להתמודד בבחירות מול הרשימה המאוחדת של ההנהלה הנוכחית (המשיבה 2). המבקשים 2 - 6 הם חברי הנהלת האיגוד החברים ב"סיעת עוז". המבקשות 7 - 9 הן אגודות הרשומות באיגוד. המבקשת 10 - היא "סיעת עוז", רשימה לא מאוגדת. האיגוד הינו עמותה רשומה הפועלת לפי חוק העמותות התש"ם - 1980 (להלן: "חוק העמותות"). המשיבה 2 - היא רשימתו של מ"מ יו"ר האיגוד הנוכחי, מר אבנר קופל, הנשלטת על ידי מרכזי הספורט (להלן: "סיעת המרכזים"). המשיב 3 - משמש כרואה חשבון של האיגוד. המשיבה 4 - היא רשות התאגידים, רשם העמותות. הרקע לבקשה האיגוד מורכב מאגודות / קבוצות המסונפות לו. באסיפה הכללית של האיגוד משתתפים חברי הנהלת האיגוד ונציגי האגודות בעלות זכות ההצבעה (אגודות שהשתתפו לפחות 2 עונות משחקים שלמות שקדמו למועד האסיפה הכללית באחת מליגות הבוגרים של האיגוד). חברי הנהלת האיגוד, שהוא גוף המהווה את וועד העמותה, נבחרים על ידי האסיפה הכללית של האיגוד מבין רשימות מועמדים שהגישו האגודות. על מנת שרשימה תתמודד בבחירות עליה לקבל תמיכה של אגודות אשר להן לפחות 10% ממספר הקולות של בעלי זכות ההצבעה באסיפה הכללית הרגילה. כהוכחה לתמיכה כאמור על הרשימה להציג הודעות / מכתבי תמיכה. לראשונה בתולדות האיגוד מבקשת להתמודד בבחירות להנהלת האיגוד רשימה נוספת - "סיעת עוז" - ולא רק רשימה אחת. ביום 4.7.12 הגישו המבקשים לבית משפט זה "המרצת פתיחה - דחופה" (ה"פ 9530-07-12) (להלן: "ההליך הקודם") בה ביקשו לבטל את פסילתם מלהתמודד בבחירות להנהלת האיגוד על רקע פסילתם, שלא כדין, של חלק ממכתבי תמיכה שהוגשו מטעם "סיעת עוז". ביום 8.7.12 התקיים דיון בהליך הקודם בפני כב' הנשיאה השופטת הילה גרסטל, במהלכו הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה, לה ניתן תוקף של פסק דין, לפיה הבחירות יידחו בשבוע ימים ויתקיימו ביום 18.7.12 וכי המחלוקות בין הצדדים יוכרעו על ידי המשיב 3 בשיתוף עם בא כוחו, עו"ד ברוך כצמן. כמו כן נקבע מנגנון פעולה, התלוי בתוצאות הכרעתו של עו"ד כצמן לפיו אם תפסל סיעת עוז היא תהיה רשאית לפנות לבית הדין במסגרת עתירה שכבר הוגשה על ידה ובמידה ובית הדין לא יאשר את השתתפות סיעת עוז בבחירות, היא תהיה רשאית לנקוט כל הליך חוקי לפי שיקול דעתה. ביום 12.7.12 ניתנה הכרעתו של עו"ד כצמן וביום 18.7.12 ניתנה הכרעה משלימה מטעמו. המבקשים הגישו עתירה לבית הדין כערעור על החלטות עו"ד כצמן. בית הדין הכריע בעניין ביום 24.7.12, דחה את העתירה תוך קביעה כי "סיעת עוז" אינה רשאית להשתתף בבחירות להנהלת האיגוד והורה על דחיית הבחירות ליום 1.8.12. בהכרעות עו"ד כצמן ובהחלטת בית הדין האמורות לעיל, נקבע כי חלק מהודעות התמיכה שהגישה רשימת עוז פסולות ופסילתן מורידה את אחוז התמיכה ברשימת עוז אל מתחת למינימום הדרוש (בשיעור של 10%) על פי תקנון האיגוד (להלן: "התקנון"), ולפיכך פסולה רשימת עוז מלהתמודד בבחירות הקרובות. הנימוק לפסילת ההודעות התמיכה הרלבנטיות לענייננו, נעוץ בקביעה כי התקנון אוסר על אגודה לתמוך בהתמודדות של שתי רשימות ולכן יש לפסול 18 טפסי תמיכה, מתוך 48 טפסים שהגישה "סיעת עוז" לאיגוד, שכן מדובר בטפסים "כפולים" שהוגשו מטעם "סיעת המרכזים". תוצאת פסילת הטפסים הלכה למעשה היא, כי "סיעת עוז" פסולה מלהשתתף בבחירות שכן היא לא הציגה את התמיכה הנדרשת בהתאם לתקנון להתמודדות בבחירות (בשיעור 10%).בהקשר זה יצויין, כי עו"ד כצמן אישר בהכרעותיו כי רשימת עוז אכן מסרה הודעות תמיכה בכמות העולה על 10% ובסך הכל מעל 190 נקודות. אולם, ניקוד זה כולל 18 הודעות תמיכה שנפסלו כאמור, ולפיכך הורד מספר הנקודות התומכות ברשימת עוז מתחת לסף הדרוש לצורך התמודדות בבחירות. בבקשתם, טוענים המבקשים טענות שונות ביחס לסיבת הפסילה של טפסי רשימת עוז, לרבות לגבי נוסח טופס התמיכה שנוצר על ידי האיגוד לצורך הבחירות. ביום 30.7.12 נערך לפניי דיון, והצדדים הסכימו בהתאם להמלצתי, לסיום המחלוקת בתיק זה, כך שהשאלה היחידה שתעמוד להכרעה תהיה: האם תקנון איגוד הכדורסל אוסר על אגודה לתמוך בכך ששתי רשימות יתמודד בבחירות (ובכך להעניק לאותה אגודה את אופציית הבחירה בין שתיהן או יותר ביום הבחירות) ו/או להצטרף לשתי רשימות? יוחלט כי אגודה יכולה לתמוך בשתי רשימות - תתמודד רשימת עוז בבחירות הקרובות. יוחלט כי אגודה יכולה לתמוך אך ורק ברשימה אחת - תיפסל אפשרות התמודדותה של עוז בבחירות הנוכחיות. לאור האמור עיל, זו השאלה היחידה העומדת כעת להכרעה ובלאו הכי בהכרעתי זו אתייחס לטענות הצדדיים שנטענו ביחס לסוגייה זו בלבד. תמצית טענות המבקשים משמעות הזכות לתמוך בשתי רשימות ויותר לצורך התמודדותן בבחירות, הינה הגדלת חופש הבחירה של האגודה ביום הבחירות עצמו. סוגייה זו נוגעת לחירויות היסוד של הפרט ולכן יש לפרש את התקנון באופן המצמצם את הפגיעה בזכות זו. מתן אפשרות לאגודה לתמוך בכך ששתי רשימות יתמודדו בבחירות, מחזקת את האפשרות של יותר רשימות לממש את זכותן להתמודד בבחירות דמוקרטיות. הזכות להתמודד בבחירות היא זכות יסוד וזכות חוקתית גם כאשר הבחירות הן לאיגוד או אגודה. שלילת זכות זו למוסד וולנטרי כדוגמת האיגוד, היא פגיעה קשה בזכויות יסוד בכלל ובזכויות הקבועות בסעיפים 2 - 4 לחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו בפרט. תקנון האיגוד כפוף לעקרונות חוקתיים של המשפט ולפסקת ההגבלה של חוקי היסוד ויש לבחון את הפגיעה הישירה והעקיפה בזכות היסוד באספקלריה של פסקת ההגבלה. התקנון אינו כולל הוראה האוסרת על אגודה לתמוך בכך ששתי רשימות יתמודדו וגם אינו כולל הוראה הקובעת כי אגודה שתמכה בשתי רשימות, תמיכתה פסולה. לכן, לא ניתן לשלול את זכות הבחירה והזכות להיבחר בדרך של יציקת איסורים והוראות לתקנון בטענה לפרשנות. התקנון, כחוזה, מסדיר נורמות התנהגות ואין לבית המשפט כלים לצקת תכנים לתקנון בדרך של "פרשנות". על התקנון כחוזה חלים כללי הפרשנות הרגילים בדיני החוזים (כוונת הצדדים). יחד עם זאת, בהיותו מסדיר נורמות התנהגות, חלים עליו כללי פרשנות שונים: התקנון מכונה "חוזה סטטוטורי" ומבחינה זו הוא כמו "חוק" ולא יפורש לפי כוונת הצדדים, אלא לפי לשונו והכתוב בו. כאשר האיגוד בחר שלא לכלול בתקנון הוראות ביחס לאמור לעיל, לא ניתן להטיל איסורים ולשלול מאדם או רשימה להיבחר בדיעבד, ללא התראה מראש וללא אזהרה. פסילת רשימת עוז, היא פעולה מעין עונשית שנעשתה באופן רטרואקטיבי והטלת סנקציה כזו, שלא על בסיס הוראות תקנון מפורשות - בטלה ומבוטלת. לאור האמור בסעיף 6(ו) לתקנון, אין שום סיבה לשלול מאגודה המבקשת לשמור בידיה את הזכות לבחור בין שתי רשימות ביום הבחירות. מתן תמיכה לרשימה אין פירושה "הצטרפות" לרשימה. לא נוצרת מחויבות בין האגודה התומכת והנתמך. פרשנות האיגוד לפיה התקנון מחייב אגודה שתמכה בהתמודדות של רשימה בבחירות גם "להצטרף" לאותה רשימה, הינה פגיעה נוספת בחופש הבחירה ואין לכפות על אגודה להצטרף לרשימה רק לצורך תמיכה בה, כאשר כל מבוקשה של אותה אגודה הוא כי יהיו לה אופציות בחירה שונות במועד הבחירות. אין להקיש לעניין ממנגנון לשכת עורכי הדין. הסדרי הבחירות בלשכת עורכי הדין ורשימות התומכים חייבים להיות גלויים ולא חשאיים - כפי שנקבע באיגוד הכדורסל. כאשר איגוד מעוניין בכך, הוא לא שותק וקובע הוראה פוזיטיבית, כמו למשל בתקנון הכדורגל בו נקבע כי: "קבוצה רשאית להצטרף ולתמוך ברשימת מועמדים אחת בלבד". איגוד הכדורסל הוא גוף דו מהותי ועקב כך מחויב בכללים הנובעים מהמשפט המנהלי. בעניין עמותות דו מהותיות מתחום הספורט, מגמת הפסיקה היא כי בתי המשפט יתערבו כשהדבר נוגע לעניינים שאינם מקצועיים גרידא. חוק הספורט קובע סמכות שיפוט של הטריבונליים הפנימיים בענייני משמעת ואינו מונע ביקורת שיפוטית על כל החלטה אחרת של הטריבונל. תמצית טענות האיגוד בית המשפט מוסמך לבחון ולהתערב בהחלטות של טריבונל פנימי, במקרה בו הוא חרג מסמכותו או במקרה בו פגע הטריבונל בעיקרי הצדק הטבעי. בית המשפט לא יתערב בהוראות תקנון של ארגון וולונטרי כל עוד אינן חד צדדיות, לא שוויוניות, בלתי צודקות או בלתי סבירות בעליל, ואין בהן משום כוונה רעה או התערבות מטרידה בזכויות החברים שלא ניתן להצדיקה (ע"א 825/88 ארגון שחקני הכדורגל בישראל - עמותה נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, ואח', פ"ד מה(5) 89, 107). הסוגייה הוכרעה על ידי הגורמים הרלוונטיים באיגוד (היועץ המשפטי ורואה חשבון) וכן על ידי בית הדין של האיגוד וכן על ידי עו"ד כצמן שמונה בהסכמה על ידי הצדדים. לאחר מכן, הכריע בית הדין כי הוא מאמץ את הכרעותיו של עו"ד כצמן ולפיכך אין כל עילה להתערב בהחלטת בית הדין. גם אם סבור בית המשפט בשונה מהגורמים המפורטים לעיל, עדיין אין לראות בהליך התקין שנוהל ובמיוחד בפרשנות שניתנה על ידי כל הגורמים הנ"ל ככזו המצדיקה התערבות של בית המשפט, על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה. בית הדין לא חרג כלל מהסמכות שהוענקה לו בתקנון ובית הדין לא פגע בעיקרי הצדק הטבעי. הפרשנות שנתן האיגוד (ולאחר מכן עו"ד כצמן ולאחריו בית הדין) הינה פרשנות סבירה בהחלט ונוהגת במוסדות רבים בהם נערכים בחירות. ההנחייה האמורה בתקנון אינה בלתי סבירה באופן שמצדיק התערבות בית המשפט. יש להקיש לעניין זה מהוראות והצעות חוק במסגרתן קיימת הנחיה דומה: כתב התמיכה להצגת מועמדות ליו"ר תנועת הליכוד, הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון - הצעת מועמדים לכהונת מבקר המדינה) התשע"ב - 2012 ודברי ההסבר להצעה, הצעות חוק האוסרות על חברות ביותר ממפלגה אחת, הצעת חוק המפלגות (תיקון - איסור חברות ביותר ממפלגה אחת), כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה) תשמ"ב - 1982 וצו המועצות המקומיות (א) תשי"א - 1950. בנוסח המופיע בסעיף 6(ו)(2) לתקנון, התכוון מתקין התקנון כי אגודה אחת לא יכולה לחתום על מכתבי הצטרפות או תמיכה חתומים כחוק, הן לרשימה אחת והן לרשימה המתחרה. אחרת ייפגע בסיס הרציונל העומד מאחורי הדרישה להצגת מכתבי הצטרפות / תמיכה של אגודות שלהן 10% ממספר הקולות של בעלי זכות ההצבעה. רציונל זה דומה לזה העומד מאחורי עקרון אחוז החסימה - שלא כל מי שיחפוץ בכך (ואין לו את התמיכה המינימלית הדרושה לכך) יוכל להעמיד עצמו לבחירה, ולכן אין כל משמעות לקבוצה / אגודה המגישה טפסי תמיכה ביותר מרשימה אחת. לאור נוסח התקנון, בכותרת טפסי ההצטרפות / תמיכה שנוסחו על ידי האיגוד לקראת הבחירות נרשם: "כתב הצטרפות/תמיכה". פרשנות המעניקה אפשרות לקבוצה לתמוך ביותר מרשימה אחת, פוגעת בעקרון השוויון הפורמלי והמהותי. לוּ תינתן אפשרות לתמוך (ומקל וחומר גם להצטרף) ביותר מרשימה אחת הרי שאותם 10% תמיכה נדרשים כבר לא יהוו 10% "אמיתיים". יש לראות בדברי המבקשים כהודאת בעל דין בשאלה במחלוקת המייתרת את הדיון כולו - ב"כ המבקשים מאשר באופן ברור את פרשנות האיגוד: בסעיף 140 להמרצת הפתיחה נטען כי: "מתן תמיכה לרשימה אין פירושה "הצטרפות" לרשימה. הצטרפות לחוד ותמיכה לחוד..." ומדובר בטעות שכן בסעיף 6(ו)(2) לתקנון צוין באופן מפורש כי יש לצרף מכתבי הצטרפות חתומים כחוק ע"י האגודות התומכות ולכן לא מדובר בהצטרפות לחוד ומתן תמיכה לחוד וההיפך הוא הנכון. בסעיפים 159 - 161 להמרצת הפתיחה מחזקים המבקשים את פרשנות האיגוד ומציינים לגבי תקנון התאחדות הכדורגל כי אסור "להצטרף ולתמוך" בשתי רשימות שכן עניינים אלו כרוכים בכדורגל, לפי התקנון, יחד - לגישת האיגוד גם בכדורסל העניינים כרוכים יחד ואם אישרו המבקשים כי הדבר אסור לגבי הכדורגל, יש לראות בכך כהודאת בעל דין ויש לדחות את הבקשה על בסיס זה בלבד. תמצית טענות "סיעת המרכזים" לטענתה, כטענת האיגוד, על בית המשפט להמנע מהתערבות בהחלטות של טריבונליים פנימיים. לאור סעיף 6(ו)(1) לתקנון אין כל משמעות בגיוס קולות המודיעים שהם תומכים גם ברשימה אחרת. כל פרשנות אחרת תקבע שאין משמעות בדרישה למינימום 10% מהקולות, שכן שיעור זה מתייחס לחלק יחסי של 10% מתוך שלם ידוע מראש (100%). עמדת המבקשים פוגעת בעקרון השוויון בין המצביעים - ומאפשרת לאחד להכפיל את קולו ולהשפיע כפליים, בזמן שכוח ההצבעה של אחר (התומך ברשימה אחת בלבד) נותר בגדר קול אחד בלבד. הפרשנות לפיה תוצאת תמיכה כפולה היא פסילה מתיישבת גם עם הדין הנוהג במקרים רבים אחרים. בנוסף לדוגמאות שציין האיגוד, מוסיפה "סיעת המרכזים" את סעיף 15 וסעיף 20(א) לחוק המפלגות, התשנ"ב - 1992, לפיו אדם אינו יכול להיות חבר בשתי מפלגות ואת סעיף 58 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט - 1969 לפיו אדם יכול להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת ומפלגה אינה יכולה לממן בבחירות מוניציפאליות שני גורמים, סעיף 14 לחוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם - 1980, סעיף 35 לחוק הרשויות המקומית (בחירות), התשכ"ה - 1965, סעיף 9ב לחוקת הבחירות למוסדות הנבחרים של ההסתדרות החדשה ובתקנון ההתאחדות לכדורגל נקבע כי רשימת מועמדים צריכה להציג תמיכה של מינימום 20% מקולות האגודות השונות ואסור לתמוך ביותר מרשימת מועמדים אחת. התמיכה ברשימת מועמדים אינה תמיכה רעיונית, אלא תמיכה בעלת תוצאות אופרטיביות הקובעות כשירות להבחר ותכלית זו לא מתקיימת כשהתמיכה ניתנת לכל הרשימות המתמודדות והפרשנות היחידה היא כי אין לאפשר תמיכה כפולה. תמצית טענות רו"ח גולנסקי עו"ד כצמן המשמש גם כבא כוחו של רו"ח גולנסקי בהליך זה הודיע לבית המשפט כי הכרעותיו שניתנו כאמור מהוות את הסיכומים מטעמו בעניין המחלוקת. במנגנון "ההזדמנות הנוספת" שנוצר בהכרעה, איפשר עו"ד כצמן לקבוצות שהגישו טפסים כפולים לחתום על טופס תמיכה עבור אחת הסיעות, ובכך היה כדי לרפא כל פגם. גם לאחר שהתקבל הליך ההצבעה החשאי, נותרו, הלכה למעשה, אך ורק 6 קבוצות (מתוך 18) הניתנות לסיווג כתומכות "כפולות" בשתי הסיעות גם יחד. קבוצות אלו בחרו שלא להתייצב ולהביע תמיכה ברשימה אחת. גם באם ניתן להחשיב את אותן 6 קבוצות כתומכות ב"סיעת עוז" - עדיין הסיעה אינה חוצה את רף התמיכה הנדרש. דיון לאחר שעיינתי בהמרצת פתיחה - בהולה, בבקשה דחופה למתן סעדים זמניים, בתגובות המקדמיות מטעם האיגוד מטעם המשיבה 2 בהודעה דחופה מטעם עו"ד כצמן ובסיכומי הצדדים, לרבות הודעה נוספת מטעם עו"ד כצמן, אני סבור כי יש לקבל את עמדת המבקשים ביחס לסוגייה שנותרה במחלוקת; בית המשפט אינו מתערב ככלל בפסיקות של טריבונלים פנימיים בארגונים ציבוריים, אך הוא יעשה כן כאשר זה חרג מסמכותו או במקרה בו פגע הטריבונל בעיקרי הצדק הטבעי או כשקיימות עילות אחרות המכונות - "בני-בלי-שם" ומצדיקות התערבות שכזו. ייתר על כן, בית המשפט לא יתערב בהוראות תקנון של ארגון וולונטרי, כל עוד אינן חד צדדיות, לא שוויוניות, בלתי צודקות או בלתי סבירות בעליל, ואין בהן משום כוונה רעה או התערבות מטרידה בזכויות החברים שלא ניתן להצדיקה. אלא שכאן, בעניין שלפני, נמצאות לטעמי כל הסיבות האפשריות לאותה התערבות חריגה, שכן הניסיון להציג ולהכשיר הליך של בחירות כשסיעה אחת בלבד מתמודדת "בבחירות" (ככל שאפשרות כזו קיימת בהליך של בחירות כפי שיפורט בהמשך), הרי שמדובר בהליך שיש בו פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי ובזכות היסודית לבחור ולהיבחר. אין לטעמי אפשרות לפרש את התקנון של האיגוד בדרך אחרת, שכן כל פירוש המאפשר "התמודדות בבחירות" כשרק סיעה אחת עומדת לבחירה, זו פרשנות חד צדדית, בלתי צודקת ובלתי סבירה בעליל, ויש בה פגיעה בזכויות החברים באיגוד שלא ניתן להצדיקה. שלילת הזכות להיבחר והאפשרות להעמיד סיעה אחת "לבחירה" (ככל שהדבר אפשרי בכלל) הינה כה קיצונית ודרקונית, שאם גוף כלשהו רוצה לשלול אותה, עליו לעשות זאת בצורה מפורשת, בלתי משתמעת לשתי פנים בתקנון שלו, ומי שמבקש להיות חלק מגוף וולנטרי שכזה, צריך לדעת על קיומו של סעיף המכשיר אפשרות בלתי סבירה שכזו. ככל שבהליך בחירות תקין, לא עומדים לבחירה שני מועמדים לפחות, לטעמי לא מתקיים הליך של בחירות. כשמתקיים הליך של בחירות המצביע נדרש "לבחור" בין המועמדים, ואם האפשרות של המצביע "לבחור" רק במועמד אחד אזי אין הליך של בחירות, אלא הליך של מינוי. התערבות בית המשפט בהחלטות של טריבונליים פנימיים כאמור, הכלל הוא כי יש להתערב, אם בכלל, במשורה בפסיקה של טריבונלים פנימיים של גופים ציבוריים, לנוכח השיקולים התומכים בקיומם של מוסדות שיפוט פנימיים אלה, ובעיקרם מומחיות המוסד ושמירה על חופש ההתקשרות וחופש הבחירה. עם זאת, כבכל כלל, גם כאן ישנם חריגים, ואין להקנות למוסדות אלה סמכות הפוגעת בעקרונות היסוד של השיטה. בע"א 2211/96 חיים כהן נ' שמואל כהן, ליאור חורב, מפלגת העבודה הישראלית פ"ד נ(1) 629, (להלן: "עניין כהן") נדונו עילות ההתערבות בהחלטות טריבונלים פנימיים, והוזכרה ההלכה, לפיה: "הלכה מכבר היא כי בית-משפט לא יתערב בהחלטות טריבונלים פנימיים של אגודות וולונטאריות, אלא במקרים מוגדרים ומצומצמים הנופלים במסגרת קטיגוריות אלו: אחת, במקום שבו חרג טריבונל פנימי מסמכותו, ושתיים, במקום שבו פגע טריבונל בעיקרי הצדק הטבעי" (ההדגשה הוספה - י' ש') יחד עם זאת, בתי המשפט הכירו אף בקטגוריה שלישית של עילות התערבות. לעניין זה צוין בהמשך הדיון בעניין כהן: "ואולם בתי המשפט סירבו להכניס עצמם בסד שתי עילות מוגבלות אלו, בהדגישם כי ייתכנו מקרים נוספים שבהם יראה בית המשפט להתערב בהחלטתו של טריבונל פנימי. מקרים נוספים אלה הינם בני-בלי-שם - מקרה אחד לא ידמה לרעהו - אך הכול מסכימים כי המדובר הוא בחריגים לכלל אי ההתערבות" (ההדגשה הוספה - י' ש') בהקשר זה ציינה כב' הנשיאה השופטת הילה גרסטל בה"פ (מחוזי - מרכז) 38218-03-1 סיעת בית"ר בהתאחדות לכדורגל נ' יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל - מר אבי לוזון (20.6.10) את הצורך בהתערבות בית המשפט בהחלטות של טריבונלים פנימיים במקרים מסוימים, אפילו בהחלטות הנוגעות לענייני משמעת, ומקל וחומר גם בהחלטות מהותיות שעניינם פגיעה בזכות יסודית כמו הזכות להיבחר. הכרעות עו"ד כצמן ובית הדין נוגעות לעצם הזכות להתמודד בבחירות המהווה את אחד המאפיינים של הזכות לבחור ולהבחר. הזכות לבחור ולהיבחר הינה זכות חוקתית מהחשובות והבסיסיות ביותר במדינה דמוקרטית, ואין צורך להרחיב על היותה "נשמת אפה של הדמוקרטיה" (ראה: בג"ץ 3791/93 פאוזי עטאף משלב ו- 39 אח' נ' שר הפנים, פ"ד מז(4) 126, וראה גם: בג"ץ 10466/08 דויד אלחייני נ' מפקד כוחות צה"ל ביו"ש האלוף גדי שמני (17.12.08); בג"ץ 7157/95 נאוה ארד נ' יושב-ראש הכנסת, ח"כ פרופ' שבח וייס, פ"ד נ(1) 573). כך תוארו חשיבותה ותפקידה של זכות זו על ידי הנשיא מ' שמגר בע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה פ"ד לט(2) 225, בעמ' 265 למעלה, סוף סעיף 16 (15.5.85): "הזכות להתמודד בבחירות היא זכות יסוד מדינית, אשר בה באים לידי ביטוי רעיון השוויון, חירות הביטוי וחופש ההתאגדות, ומכאן כי זכות זו היא מן הסימנים המובהקים של חברה דמוקרטית". הזכות גם הוכרה ככזו ביחס למוסדות הנבחרים לארגון עובדים (ראה: ה"פ (מחוזי - ת"א) 38082-12-10 נציגות העובדים בחברת אל על נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה (17.4.12)). אני סבור, כי המקרה שלפניי מצדיק את התערבות בית המשפט בקביעת הטריבונליים הפנימיים של האיגוד, לאור מהות וחשיבות זכויות היסוד הניצבות בגדר השאלה שבמחלוקת, בדבר הזכות המהותית להתמודד בבחירות להנהלת האיגוד המהוות חלק מזכות היסוד להיבחר - של מי שמבקש להתמודד ומהזכות, ולבחור - של מי שמבקש לבחור באמת בין המועמדים ולא מעוניין שתוצג לו אלטרנטיבה אחת שהלכה למעשה מאיינת את זכות הבחירה. לנוכח עמדתי, כפי שתפורט להלן, כי התוצאה אליה הגיעו הטריבונליים הפנימיים של האיגוד אינה מתיישבת עם ההגנה הנדרשת על זכויות אלו וכתוצאה מכך, יש בקביעתם משום פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי ראוי שבית המשפט יאמר את דברו, גם אם טריבונל פנימי של אותו הגוף כבר דן בנושא. האם תקנון איגוד הכדורסל אוסר על אגודה לתמוך בכך ששתי רשימות יתמודדו בבחירות (ובכך להעניק לאותה אגודה את אופציית הבחירה בין שתיהן או יותר ביום הבחירות) ו/או להצטרף לשתי רשימות? כאמור, האיגוד הינה עמותה המתנהלת לפי חוק העמותות. סעיף 9 לחוק העמותות קובע כי: "לכל עמותה יהיה תקנון כפורט בפרק זה; דין התקנון כדין חוזה בין העמותה לבין חבריה ובינם לבין עצמם." בהתאם לסעיף זה, יש להתייחס לנוסח התקנון כאל חוזה ולפרשו בהתאם לכללי פרשנות החוזה, כפי שעוצבו על ידי ההלכה הפסוקה (ראה: פסק דינה של כב' הנשיאה השופטת גרסטל בה"פ (מחוזי - ת"א) משה כהן נ' ועדת הבחירות המרכזית ואח' (24.5.04)). סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973 (להלן: "חוק החוזים") עוסק בפרשנות החוזה וקובע (לאחר שתוקן בתיקון מס' 2 תשע"א - 2011) כי: "25. (א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. (ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל. (ב1) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו. (ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים. (ד) סעיפים 2, 4, 5, 6, 7, 8 ו-10 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, וסעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פירושו של חוזה, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה כאמור." לשון סעיף 6(ו) לתקנון היא כדלקמן: "הגשת רשימת מועמדים: רשימת המועמדים אשר ייבחרו ע"י האסיפה תוגשנה ע"י האגודות. הרשימות חייבות להתמך ע"י אגודות אשר להן לפחות 10% ממספר הקולות של בעלי זכות ההצבעה באסיפה הכללית הרגילה. יש לצרף מכתבי הצטרפות חתומים כחוק ע"י האגודות התומכות הנ"ל. יש לצרף אשורי המועמדים, על הסכמתם לשמש כמועמדים לבחירות להנהלה, לביה"ד העליון או לועדת הבקורת. לכל רשימת מועמדים יינתן ע"י האיגוד אות היכר. במידה ותוגש רשימת מועמדים מוסכמת לאחד או יותר מהמוסדות אשר נבחרים ע"י האסיפה הכללית, אפשר יהיה להצביע על הרשימה אן-בלוק." המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת פרשנות סעיף 6(ו)(1) וסעיף 6(ו)(2) לתקנון: המשיבים מבינים לטעמי, כי בנוסח הנוכחי של התקנון קיימת בעיתיות, שכן לא נשללה במפורש האפשרות שאגודה אחת - תתמוך ביותר מרשימה אחת. לנוכח האמור מנסים המשיבים לתמוך טענתם (כי ניתן לתמוך רק ברשימה אחת), בעובדה כי יש לראות את הליך "התמיכה" ואת הליך "ההצטרפות" כהליך אחד ומכיוון שברור שלא ניתן להצטרף לשתי רשימות העומדות לבחירה, הרי שבהכרח לא ניתן לתמוך בשתי רשימות. לטענת המשיבים, לנוכח העובדה שסעיף 6(ו)(2) נוקט במילים "מכתבי הצטרפות" שעל האגודות התומכות ברשימה לצרף בעת הגשת רשימת מועמדים, ומדובר בהצטרפות ותמיכה יחד באותה רשימה, הרי שכוונת הסעיף היא כאמור, שאגודה אחת לא יכולה לחתום על מכתבי הצטרפות או תמיכה הן לרשימה אחת והן לרשימה המתחרה. המשיבים תומכים פרשנות זו ברציונל העומד מאחורי הדרישה הקבועה בסעיף 6(ו)(1) לתקנון כי רשימה תציג מכתבי תמיכה של אגודות שלהן לפחות 10% ממספר הקולות של בעלי זכות הצבעה. לעומת פרשנות מוצעת זו, לגרסת המבקשים, התקנון אינו אוסר על אגודה אחת לתמוך בשתי רשימות וכן אינו מחייב אגודה שתמכה ברשימה גם להצטרף לאותה רשימה היות ומתן תמיכה לרשימה אין פירושה הצטרפות לאותה רשימה. אני סבור כי בעניין זה הצדק עם המבקשים. לשון התקנון ברורה ואינה אוסרת על אגודה לתמוך בשתי רשימות. סעיף 6(ו) כולו עוסק ברשימת המועמדים ואינו מטיל איסור כלשהוא על האגודות. גם הנוסח של סעיף 6(ו)(2) אינו מתייחס ישירות לאגודה, אלא מטיל חובה על רשימה לצרף הוכחה לעצם התמיכה של האגודה בה. כהוכחה לתמיכה יש להציג מסמך החתום על ידי האגודה - מטרתו של מסמך זה אינה להוות הודעת הצטרפות לאותה רשימה, אלא הוא נועד ללמד על עצם התמיכה באותה רשימה ומהווה מעין הודעת הצטרפות לתמיכה. כאשר רצה מתקין התקנון לצמצם את האפשרות של רשימה להתמודד בבחירות הוא ציין זאת בהגבלה הקיימת בסעיף 6(ו)(1) לעניין תמיכה בשיעור של 10% ואין להוסיף על כך הגבלות נוספות. בנוסף ולמעלה מן הצורך אני מוצא עוד להאיר כי, סעיף 6(ו)(1) נוקט בלשון רבים לעניין "רשימות המועמדים... הרשימות חייבות להתמך ע"י אגודות" (ההדגשה שלי - י' ש') לעומת סעיפים 6(ו)(4) - (5) הנוקטים בלשון יחיד - "רשימת מועמדים". הבדל זה מלמד גם הוא על כך שהתמיכה יכולה להיות ב"רשימות", להבדיל מתמיכה ב"רשימה" אחת ויחידה. אני לא סבור, כטענת המשיבים, כי יש להוסיף לתקנון את מה שלא נאמר בו ומקום בו לשון התקנון כחוזה ברורה, יש לתת את המשקל המכריע בעת פרשנות החוזה - כפי שאף הודגש בנוסח הנוכחי של סעיף 25(א) לחוק החוזים. עקרון זה מתיישב גם עם ההגיון והשכל הישר, לפיו בהליך המכונה הליך "בחירות" תהיה לבוחר אופציה לבחור בלפחות יותר מרשימה אחת, אחרת יסוכל כל ההליך של עצם ה"בחירה" (כפי שאף קרה בפועל בענייננו). בע"א 8239/06 אברון נ' פלדה (21.12.08) ציינה כב' השופטת חיות כי: "עלינו להשמר ככל הניתן מלקרוא לתוך החוזה תניות חדשות תוך כדי התהליך הפרשני שמא נימצא כותבים עבור הצדדים חוזה חדש שהם מעולם לא כרתו ושאליו מעולם לא התכוונו" (ההדגשה הוספה - י' ש'). גם כב' השופט דנציגר ציין בהקשר זה בע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן (23.2.2010) כי: "סבור אני כי מקום בו לשון החוזה ברורה, חזקה עליה כי היא משקפת את אומד דעת הצדדים ולכן יש להעניק לה משקל מכריע בפרשנותו ולתת לחוזה את המשמעות הפשוטה והברורה העולה מלשונו" ובהמשך ציין: "סבור אני כי אל לו לבית המשפט להוסיף לחוזה תנאים שהצדדים לא הסכימו לגביהם בשעת התקשרותם ולא ראו לנכון לכלול אותם בחוזה ואפילו משוכנע הוא שכך מחייב השכל הישר וההיגיון הצרוף [ראו למשל: פסק דינו של השופט מ' עציוני בע"א 224/76 חברת נופש ערד בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, פ"ד לא(1) 449, 454-453 (1976)]. ברוח זו נקבע כי "על בית המשפט להימנע מלהפוך מגורם שתפקידו להכריע בסכסוכים, לגורם המעורב בבניית העיסקאות" [ראו: פסק דינה של כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן בע"א 3102/95 כהן נ' כהן, פ"ד מט(5) 739, 745 (1996)]." כפי שכבר ציינתי, כאשר נוצר מצב שרק רשימה אחת משתתפת בבחירות, הלכה למעשה אין כלל הליך של "בחירות" וממילא גם לפי הפרשנות המקובלת עלי, המרחיבה את האפשרות של אגודה לתמוך ביותר מרשימה אחת, עדיין יכול להיות מצב שלבסוף תתמודד רק רשימה אחת לאור המנגנון הקיים בסעיף 6(ו)(1) לתקנון, אותו כינו המשיבים כ"אחוז החסימה", הדורש מרשימה להתמך על ידי לפחות 10% ממספר הקולות של בעלי זכות ההצבעה באסיפה הכללית הרגילה. אני סבור כי קבלת טענת המשיבים תוביל לפרשנות שתצמצם צמצום נוסף אליו לא התכוון מתקין התקנות, את מספר הרשימות המועמדות לבחירות, ובכך תחתור תחת הליך הבחירות ותחת זכויות היסוד לבחור ולהבחר שהוכרו כאמור במסגרת הליך זה. בהקשר זה אציין, כי גם בית הדין הביע אי שביעות רצון מהתוצאה אליה הגיע כאשר ציין בהחלטתו מיום 24.7.12 ציין (בסעיף 10 להחלטה) כי: "גם לנו נראים דבריו של עו"ד כצמן ודברי אחרים כי מן הראוי שמספר רשימות תשתתפנה בבחירות אך לא אנחנו קבענו את כללי המשחק ואנו מצווים לפעול ולפסוק לפי הכללים הקיימים, דהיינו על פי תקנון האיגוד שבתוקף" (ההדגשה הוספה - י' ש') וגם עו"ד כצמן ציין בהכרעתו מיום 12.7.12 (עמ' 2) כי: "... כשם שהתמודדות מתקיימת ומתרחשת רק כאשר קיימים מספר מתמודדים - כך גם בחירות. על פי השקפת עולמי, בחירות הן הליך בו מתמודדים, לפחות, שני מתמודדים. זה בנשמת ההליך.". התוצאה אליה הגעתי אף מתיישבת גם עם דרך הפרשנות הקבועה בסעיף 25(ב) לחוק החוזים המעדיפה את הפרשנות המקיימת את החוזה על פני פרשנות המבטלת אותו. כלומר, בכדי לקיים את הליך הבחירות האמור בחוזה יש להעדיף את הפרשנות הרחבה שתאפשר לאגודה לתמוך ביותר מרשימה אחת ובכך לצמצם את האפשרות שבבחירות תתמודד רשימה אחת בלבד וההליך, שאמור להיות דמוקרטי, בעצם ירוקן מתוכן. סוף דבר לנוכח קביעתי כי אגודה יכולה לתמוך בשתי רשימות, תתמודד "סיעת עוז" בבחירות הקרובות שיתקיימו ביום 15.8.12, בהתאם למנגנון שבתקנון וזה שהוסכם על ידי הצדדים בהתאם לפסק הדין מיום 8.7.12 בהליך הקודם, שלא בוטל ועומד בעינו. לאור התוצאה אליה הגעתי, והעובדה כי גם בהליך הקודם וגם הליך זה הם תוצר של הסכמה בין הצדדים, ולאור העובדה שהמחלוקת ביניהם יסודה בעיקר, בניסוח לא מוצלח או לא מלא של התקנון, החלטתי כי אין להשית הוצאות וכי כל צד ישא בהוצאותיו . דיני ספורטאיגודאיגודי ספורטאיגוד הכדורסלכדורסל