אחריות בעלי המניות על צ'ק חוזר

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא אחריות בעלי המניות על צ'ק חוזר: 1. בפניי תביעה כספית שהוגשה בתחילה בסד"מ, כשבעקבות מתן רשות להתגונן לנתבעים בשאלת ערבותם האישית לחובות החברה - ד.א מערכות מידע ארדא בע"מ (להלן:"החברה") הוגשה בקשה לתיקון התביעה ובסופו של דבר הוגש כתב תביעה מתוקן. יש לציין שהחברה הוקמה בסוף שנת 1995 כשעד אז פעלו הנתבעים בשותפות: "ארדא מערכות מידע" (להלן:"השותפות"). עפ"י כתב התביעה המתוקן נטען כי הנתבעים, שהם בעלי המניות ובעלי השליטה בחברה, רכשו מהתובעת סחורה הקשורה לציוד מחשבים בין התאריכים 12/96 עד 05/96 ו43- שיקים חזרו מחוסר כיסוי, כשהסכום המצטבר (קרן) הנו 125,635.- ש"ח בגין רכישות לסחורה שסופקה בין 01/96 ל- 16/04/96, כשהשיקים ניתנו בין התאריכים 2/4/96 ל- 29/6/96. לטענת התובעת יש לחייב את הנתבעים אישית עקב "הרמת מסך" ועילות חוזיות ונזקיות של ניהול מו"מ בחוסר תום לב, רכישת סחורה, כשידעו שלא יוכלו לשלם עבורן, רשלנות, מצג כוזב והטעיה. בנוסף, לטענת התובעת חבים הנתבעים גם מכוח כתב הערבות כשהם התחייבו גם באופן אישי תוך הטעיה על אי דיווח על החברה החדשה, כשלא הוכח שכתב הערבות הקודם בוטל ומשלא ניתן כתב ערבות חדש, כשהנתבעים פיברקו את מוצג ז' מיום 08/01/1996. לטענת התובעת הנתבעים רוקנו את חשבון החברה לחשבון השותפות, ועקב כך חזרו השיקים ויש להטיל עליהם אחריות אישית בגין כל הנ"ל. לטענת הנתבעים התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה ולא הצליחה להוכיח את תביעתה, כשלא הובאו כלל ראיות לגבי החוב הנוסף הנטען מעבר לשיקים של 45,185.- ש"ח, לא צורפו חשבוניות לגבי סכום זה ולא ניתן הסבר מנין נובע חוב זה. לטענת הנתבעים כתב הערבות היה ערבות אישית של הנתבעים לחובות בשותפות ולא לחובות החברה, כשהנתבעים גם הודיעו לתובעת על החברה החדשה לפי נספח ז' לתצהירים ולפי הרישומים על המסמכים של כרטיסי הלקוח והחשבוניות, כשהם גם נתבקשו לחתום על ערבות חדשה. לטענת הנתבעים לא הוכח גם שהם פעלו ברשלנות, בחוסר תום לב ובהצגת מצג כוזב ולכן אין לחייבם באופן אישי, כשהם סברו שהשיקים ייפרעו, שכן הסתמכו על סחורה שנמכרה לצד שלישי שהייתה פגומה וכן הייתה להם מסגרת אשראי מספקת, כשהם לא הטעו את התובעת. לטענת הנתבעים הם נהגו בתום לב, ביושר ובהגינות, ואין מקום לבצע הרמת מסך בין החברה לנתבעים. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, בראיות ובסיכומי הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה הגדול, וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. אני קובע שבמקרה זה יש מקום הן להרמת מסך והן לחיוב הנתבעים אישית מכוח עילות חוזיות ונזקיות. אני קובע שהנתבעים רוקנו את חשבון החברה תוך העברת כספים רבים מחשבון החברה לשותפות, תוך גרימה במו ידיהם לכך שהשיקים נשוא התביעה לא יכובדו ותוך השארת החשבון ביתרת חובה מעבר למסגרת החריגה המאושרת. ב. אני דוחה את טענות הנתבעים לגבי הנושא של הצדדים השלישיים והשיקים שלא כובדו בעקבות סחורה פגומה, טענה סתמית וכללית, שאין לה כל ביסוס ראייתי. ג. אני מעדיף את עדות עדי התביעה - גב' רות לוי ומר אבירם לוי כמהימנה ואמינה עליי על פני עדות עד ההגנה שנשמעה (כשמר מזרחי אימץ את עדותו), וקובע שהנתבעים לא פנו לתובעת עם בעיות רציניות לגבי סחורה, והסיבה שהשיקים לא כובדו הינה שהנתבעים רוקנו את חשבון החברה לחשבון השותפות. מתברר שהכספים שנכנסו לחברה הועברו לשותפות, כשמדובר בסך של כ- 236,000 ש"ח שהועברו מהחברה לשותפות ללא חשבוניות וללא הסכמים, וזאת למרות שהנתבעים טענו שהשותפות חוסלה ואינה פעילה עסקית מיום 31/12/1995. ד. הנתבעים רוקנו את החברה מכספים ביודעם שבמצב החשבונאי לא יהיה כיסוי לשיקים תוך מתן שיקים דחויים והצגת מצג כוזב שהשיקים יכובדו. כך ב- 8/4 - יום לפני שהשיק הראשון מה- 43 שיקים חזר (ז.פ 9/4) נמשכו 112,000.- ש"ח מחשבון החברה, החשבון נכנס ליתרת חובה של 132,000.- ש"ח בחובה והשיק חזר מחוסר כיסוי מספיק, וכל זאת בהעברת כספים מהחברה לשותפות ללא כל הסכם בין השותפות לחברה. מדובר במעשי רשלנות והטעיה ואף יותר מכך לטעמי, תוך חריגה ממסגרת האשראי המאושרת של 80,000.- ש"ח, כשאם לא הייתה נעשית ההעברה של 112,000.- ש"ח השיק לא היה חוזר (ראה עדות הנתבע מס' 2 בעמ' 22 לפרוטוקול). מת10/ מדפי הבנק ומהעדויות עולה שהתנבעים העבירו סכומים ניכרים מהחברה לשותפות: סך 4,400.- ש"ח ב- 1/3/96, 53,000.- ש"ח ב- 14/3/96, 24,000.- ש"ח ב- 22/3/96 ו- 112,000 ש"ח ב- 8/4/96. סה"כ כ- 236,000 ש"ח שהועברו עפ"י עדות הנתבע מס' 2 עצמו לחשבון השותפות (עמ' 20 לפרוטוקול מיום 9/2/00). ה. אני דוחה את טענות הנתבעים לכך שהם העבירו כספים מהחברה לשותפות, שכן הם מכרו לחברה מהשותפות את הידע, טענה שאין לה כל ביסוס בראיות, ולפי לוחות הזמנים והקשיים הכספיים של החברה אני קובע שמדובר בריקון החברה מכספים בחוסר תום לב ולא עקב הסכם בין השותפות לחברה של מכירת תוכנה. הנתבע מס' 2 מאשר שידע שיום לפני השיק של 9/4 ב- 8/4 נמשכו 112,000.- ש"ח מחשבון החברה לשותפות והחשבון בבנק של החברה נהיה במינוס של 132,000.- ש"ח ושהוא כמנהל ידע מהסיטואציה הזו (עמ' 21 לפרוטוקול), כשהוא ידע שיש שיק שצריך לכבד ולמרות זאת העבירו כסף לשותפות. הנתבעים מודים שהעסק שלהם נקלע לקשיים כלכליים עקב חובות לקוחות, כשהם לא פנו בכתב לתובעת למרות הטענות כביכול לגבי הסחורה ולא ביטלו את השיקים. ו. אני קובע שהנתבעים הפרו את חובת תום הלב והדרך המקובלת תוך מסירת שיקים לתובעת בזמן שהחברה הייתה בקשיים כספיים ותוך ריקון הכספים מחשבון החברה והעברתם לשותפות בלא שיגלו לתובעת על המצב הפיננסי הקשה של החברה וביודעם שהשיקים לא ייפרעו, וזו הפרת החובה הקבועה בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ל1973- [ראה ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ ואח', פ"ד מח(5) 727,705 וע"א 5438/95 דוד רוזנווסר בע"מ נ' LLOYDS ואח', פ"ד נא(5) 873,855]. אני קובע גם כי יש מקום להרמת מסך עקב הפעילות בחוסר תום לב של שני הנתבעים שקיבלו סחורה ונתנו שיקים למרות המצב הכלכלי הקשה של החברה וישנה להם אחריות מכוח עוולה נזיקית של לפחות רשלנות והצגת מצב כוזב כאורגנים של החברה [ראה ע"א 1227/91 יחיאל נ' כהן ואח', פ"ד מח(3) 207, ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי ואח', פ"ד מח(3) 661, 697-696], ואין מקום לאפשר לנתבעים להסתתר מאחורי הישות המשפטית של החברה. הנתבעים הציגו לתובעת מצג כוזב שהשיקים ייפרעו ויכובדו תוך ידיעה שהדבר אינו נכון ותוך כוונה שהתובעת תסתמך על המצג הכוזב ותספק להם סחורה כפי שאכן קרה בפועל ונגרם לתובעת נזק ממון, תוך פעולה לפחות ברשלנות של הנתבעים וקיום עוולה לפי סעיפים 35,36 לפק' הנזיקין. לא מדובר במשבר פתאומי ובלתי צפוי אלא במשבר מתמשך ופעולות מתמשכות של העברת כספים מהחברה לשותפות תוך ניסיון להברחת אותם כספים ותוך ניסיון להוציא סחורה בלא כוונה לשלם עבורה. ז. מדובר בשני אנשים שותפים בשותפות השולטים גם בחברה באופן בלעדי, כשמדובר ביחידה כלכלית אחת זהה למעשה ומעורבבת המעבירה כספים מכיס לכיס ומיד ליד תוך שימוש בשותפות בצינור לפעולות החברה ולהפך, ויש מקום בנסיבות אלו להרמת מסך [ראה רע"א 8472/96 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ואח' נ' מושב שיתופית מולדת ואח', פ"ד נא(1) 65,61]. ח. הנתבעים, שידעו על החזרת השיק ביום 09/04, המשיכו לרכוש סחורה בהזמנות ביום 16/04 תוך מסירת קבוצת שיקים נוספת של 17 שיקים בזמן שהחשבון בחריגה גדולה ממסגרת האשראי ולאחר שחזרו שיקים תוך ידיעה שלחשבון אין כיסוי ושהשיקים לא יכובדו. ט. אני קובע כי החברה הוקמה רק בסוף 1995 וכבר בשנת 1996 פעלו הנתבעים בחוסר תום לב, לקחו סחורה ולא שילמו עבורה, תוך שהם גורמים במעשיהם לכך שהשיקים לא יחזרו ותוך העברת כספים מהחברה לשותפות - לכיסם ביודעם שעקב כך יחזרו השיקים כשכבר עם פתיחת החשבון ומיד עם התחלת פעילות החברה החלו להזרים כספים מהחברה לשותפות ללא כל הסכם לגבי "מכירת הידע כביכול" שאני דוחה טענה זו. י. גם המגמה בחקיקה לאור חוק החברות החדש הינה להשאיר שקו"ד לביהמ"ש להרמת מסך במקרים צודקים בנסיבות העניין או בקיפוח אדם או בעל דין ובניהול עסקי החברה ושלא לטובתה (ראה סעיף 6 לחוק החברות החדש), אך גם לפי הפסיקה וההלכות לפני חוק החברות החדש לטעמי מדובר במקרה מובהק של צורך בהרמת מסך מכל אותם טעמים הנזכרים בסעיף 6 הנ"ל ובהלכות בעניין "הרמת מסך". 3. בנסיבות אלו ולאור קביעותי, אין צורך לדון בשאלת הערבות האישית וכתב הערבות למרות שגם בעניין זה יש לתובעת טענות כבדות משקל ובין היתר שאלת אמיתותו ומהימנותו של הפקס שנשלח כביכול מהנתבעים לתובעת (נספח ז' למוצגי הנתבעים). לגבי הסכום הנתבע הנוסף מעבר לשיקים בסך של 42,223.- ש"ח יתרת חוב חשבוניות פתוחות נאמר בתצהיר התובעת ת1/ בסעיף 10 שהחשבוניות הנ"ל יצורפו יותר מאוחר והם לא צורפו, ולכן אני קובע שסכום זה לא הוכח (יש לציין שסכום זה לא נתבע גם בתביעה המקורית). כנ"ל לגבי הסכום של 2,952.- ש"ח שנטען שהוא סכום שנותר משנת 1995 שלא הוכח בפניי. אני קובע שאין להסתפק במקרה זה בכרטיס הלקוח ת4/ כראיה לקבלת הסחורה ע"י הנתבעים, כשהתברר שהיו גם אי אלו דיוקים בכרטיס הנ"ל ומס' סכומים שגב' לוי התקשתה להסביר בחקירתה, מה גם שלפחות לגבי החובות הקודמים מלפני השיקים קשה לבסס אחריות אישית של הנתבעים, שכן אז טרם חזרו השיקים. ניתן להסתמך בעניין זה על ת4/ בלבד, כשהתובעת לא עמדה בתנאים הנדרשים להוכחה שמדובר ב"רשומה מוסדית" (כשיש לציין שהנתבעים לא נחקרו בעניין זה בבימ"ש). 4. התוצאה הינה שאני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 143,989.- ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה המתוקן 04/99 ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף, ובהתחשב בניהול ההליכים ובבקשות הרבות שהיו בתיק זה, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000.- ש"ח בתוספת מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, ובנוסף לכך אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת את ההוצאות שנפסקו בבר"ל בסך 3,000.- ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 18/03/1998 ועד לתשלום המלא בפועל. שיקיםדיני חברותבעלי מניותמניותשיקים ללא כיסוי