אורטופד, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, קבע בחוות דעתו כי בתובע לא נותרה נכות אורטופדית צמיתה אלא רק נכות אסתטית בשיעור של 5% בגין צלקת מקומית של השוק הגורמת לכיעור קל. ##מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא 5% נכות פלסטית תאונת דרכים:## 1. לפניי תביעה לפיצוי התובע, יליד 1968, בגין נזקי גוף, שנגרמו לו בעטיין של שתי תאונות דרכים האחת ביום 16.2.97, בה נפגע בראש ובכתף ימין (להלן: "התאונה הראשונה") והשניה ביום 15.5.97, בה נפגע בשוק ימין (להלן: "התאונה השניה") עת שרכב על קטנוע מ.ר. 5627757 שהשימוש בו בוטח ע"י נתבעות 1 ו- 2.   2. הנתבעות טענו להעדר קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לתאונות נשוא תובענה זו, טענו כי התובע נחבל קלות והחלים מפגיעותיו ולחילופין כי אחת התאונות הינה תאונה שארעה במהלך עבודת התובע ולפיכך עליו למצות זכויותיו במוסד לביטוח לאומי.     3. חוו"ד מאת מומחים רפואיים:   א. ד"ר יצחק קורן - אורטופד, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, קבע בחוות דעתו כי בתובע לא נותרה נכות אורטופדית צמיתה אלא רק נכות אסתטית בשיעור של 5% בגין צלקת מקומית של השוק הגורמת לכיעור קל. (יצוין כי קביעתו זו של ד"ר קורן נפסלה תוך מינוי מומחה מיוחד לעניין זה - ראה החלטתי מיום 21.12.00). המומחה השיב על שאלות הבהרה ונחקר על קביעותיו אלה (ראה פרוטוקול יום 5.9.01, עמודים 70-80).   ב. פרופ' רפאל שפיר - פלסטיקאי, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט (במקום חוות דעתו של ד"ר קורן לעניין הנכות הפלסטית ופרופ' מלר אשר חוות דעתו נפסלה - ראה בש"א 130514/00), קבע בחוות דעתו כי בתובע נותרה נכות צמיתה בשל צלקת קרחת ומכערת בשוק ימין בשעור של 10%, תוך הותרת ההכרעה באשר לנפקותה התפקודית לבית המשפט. המומחה נחקר על קביעותיו אלה (ראה פרוטוקול 5.9.01, עמ' 91-81).   4. להלן תמצית העדויות אשר הוגשו בתצהירים בכתב וחלק מתשובות העדים במהלך חקירתם הנגדית:     א. עת/1, שלמה סלומון - אחיו של התובע ומנהלה של חברת "פיצה פצה בע"מ" בה עבד התובע, העיד כי התובע נעדר מעבודתו זמן ממושך, כי תפקודו בעבודה נפגע באופן משמעותי וכי חרף העדרותו בעקבות התאונה הראשונה, שילם לו את מלוא משכורתו, אך משנת 2000 משכורתו של התובע קוצצה בכ- 30%. בחקירתו הנגדית השיב כי למרות שהאופנוע עליו רכב התובע הינו בבעלות העסק, הוא אינו משמש למשלוחים וטען כי עובר לתאונה התובע עבד כשבע שעות מדי יום ולא החתים כרטיס נוכחות בדומה לשאר בני המשפחה. העד ציין כי משכורתו של התובע שולמה במלואה ע"י הפיצריה בעת שהיית התובע בביתו בעקבות התאונה הראשונה, בניגוד לעצת רואה החשבון וטען כי תפוקת עבודת התובע פחתה בעקבות מצבו.   ב. עת/2, פזית סולומון- אשת התובע, העידה כי בעטיה של התאונה הראשונה נזקק התובע לעזרתה בעבודות שונות במשך כ- 7 חודשים וכי התובע לא חזר לתפקד כבמצבו עובר לקרות התאונה. בחקירתה הנגדית ציינה העדה כי אינה זוכרת את נסיבות התאונה הראשונה, כי התאונה השניה ארעה בעת שהתובע נסע להחליף משחק מחשב לילדיו וציינה כי עבודות הבית והטיפול בילדים הוטלו על כתפיה בעקבות מצבו הבריאותי של התובע וכי מצבה הכלכלי של המשפחה הורע.       ג. עת/3, ישראל סולומון - התובע, העיד כי בעקבות שתי תאונות דרכים אושפז בביה"ח איכילוב, וולפסון ושיבא, כי כתוצאה מהתאונות הוא מתקשה בעבודות הבית, גידול הילדים ובעבודה מאומצת וכי שכרו נפגע בשל התאונות. בחקירתו הנגדית השיב התובע כי התאונה הראשונה ארעה עת ששב מביקור חברו ששהה בבית רומנו ותאר את נתיב נסיעתו (ראה מפה נ/1) וכי התאונה השניה ארעה בדרכו למקום עבודתה של אשתו. העד ציין כי עובר לקרות התאונות עבד כ- 6 שנים בפיצריה שבבעלות אחיו, כי לא פנה למוסד לביטוח לאומי משסבר כי אין עסקינן בתאונות עבודה וכי קיבל פיצוי מחברת ביטוח בשל פוליסת ביטוח מנהלים שהייתה לו. העד טען כי בעקבות התאונות הוא מתקשה בעבודתו, נעדר תקופות ממושכות, בריאותו נפגעה ונגרמו לו נזקים שונים.   ד. עה/1, עומר טראובה - חוקר מטעם הנתבעות, אשר עקב אחר התובע, העיד כי הבחין בתובע כשהוא עובד במטבח הפיצריה ומבצע עבודות הדורשות מאמץ פיזי וכי מחקירת מנהל המשמרת למד כי התובע עובד במקום מידי יום משעות אחר הצהרים ועד לשעות הערב. בחקירתו הנגדית הסביר העד כי לא צילם את התובע בעבודתו מסיבות טכניות, כי ישב במרחק של כ- 3 מטרים מהמטבח וכי למרות שלא יכל לראות את כל המטבח הפנימי, הבחין בתנורים ובתובע באופן ברור.       ה. עה/2, משה פריש - חוקר מטעם הנתבעות, העיד כי עקב אחר התובע והבחין בו עובד במטבח הפיצריה, מגיש מזון לסועדים ומקבל תשלומים שונים. העד ציין כי הסריט את התובע בעבודתו בקלטת וידאו (ראה קלטת נ/3) ובחקירתו הנגדית טען כי ראה את התובע מבצע עבודות שונות במסעדה ואישר כי לא ראה את מעשיו במטבח.   5. לאחר עיון בכל התיעוד שלפניי: כתבי טענות, חוו"ד מומחים, תצהירי עדות ומוצגים, שמיעת תשובות המומחים ותשובות העדים במהלך חקירתם הנגדית, החלטתי כדלקמן:   א. נכות רפואית אורטופדית: לא בכל תביעה נוקט תובע בכל הליך אפשרי, משקיע אנרגיה רבה ופועל באופן כה נמרץ לברור מצבו הרפואי כפי שעשה התובע במקרה שלפניי. התובע לא החמיץ כל הזדמנות לנסות ולקעקע קביעותיו הרפואיות של ד"ר קורן ונראה כי גם לאחר מיצוי כל ההליכים, הוא עדיין מסרב לקבל עליו את הדין ואת קביעות המומחה בטענו בסיכומיו כי מצבו הרפואי בתחום האורטופדי "נותר לוט בערפל". לאחר שבחנתי את חוות דעתו של ד"ר קורן, את תשובותיו בכתב ובעל פה, נוכחתי במידה ברורה למדי כי בתובע לא נותרה נכות אורטופדית כלשהי בעטיין של התאונות. בניגוד להתרשמות ב"כ התובע, לא מצאתי התחפרות של ד"ר קורן אחר קביעותיו, נהפוך הוא, במהלך חקירתו של המומחה, נוכחתי כי המומחה הפגין בטחון עצמי רב ולא חשש לחשוף את התלבטויותיו ושיקוליו המקצועיים והתרשמתי ממקצועיותו ומלאכתו היסודית והאובייקטיבית. ב"כ התובע, בסיכומיו, דלה באופן סלקטיבי ומגמתי מספר אמירות מפי המומחה במהלך חקירתו, הוציאן מהקשרן והתעלם מהשאלות בגינן ניתנו, בניסיון מאולץ ועיקש לשכנע כי מרשו "זכאי" לנכות אורטופדית בשעור של 10% (ראה למשל ניסיונו להראות כי המומחה "תיקן" לכאורה את חוות דעתו בקבעו שעור סכום של 10% התעלמו מהעובדה כי תשובת המומחה ניתנה על סמך הנחה תיאורטית שהוצגה למומחה - ראה עמ' 7 לפרוטוקול שורות 16-26).   לאחר בחינה מקפת של התיעוד ושמיעת המומחה נוכחתי כי התובע מיצה כמעט לחלוטין את הליך הבירור הרפואי ובסיכומו של דבר, ושוכנעתי לאמץ את קביעתו של ד"ר קורן לפיה בתובע לא נותרה כל נכות אורטופדית בעטיין של התאונות.   ב. נכות רפואית פלסטית: לא יכולה להיות מחלוקת של ממש בין בעלי הדין באשר לקביעתו הרפואית של פרופ' שפיר המתייחסת לנכותו של התובע בתחום הפלסטי - סה"כ 10%. זה המקום לציין כי קביעה זו באה לאחר קביעה ראשונה שנעשתה ע"י ד"ר קורן שקביעתו נפסלה כיוון שאינו מומחה בתחום הפלסטי וקביעה שניה שנעשתה ע"י פרופ' מלר שחוות דעתו נפסלה. גם כאן, תמוה ניסיונו של התובע להכפיל שעורה של נכות זו בהשתמשו באמירת המומחה באשר לנפקותה התפקודית. קביעתו הרפואית של פרופ' שפיר לא קועקעה ונותרה בעינה ולפיכך שוכנעתי לאמצה.   ג. נכותו התפקודית של התובע: להבדיל משיעור הנכות הרפואית בגינה נזקק בית המשפט לחוות דעת של מומחים, נפקותה התפקודית של הנכות נתונה לשיקול דעת בית המשפט על סמך הראיות שהובאו לפניו והתרשמותו מהתובע ובכללן שיעורי הנכות הרפואית ומאפייניה. במקרה שלפניי, לא ניתן להתעלם מקביעתו של ד"ר קורן שאומצה על ידי, לפיה בתובע לא נותרה נכות אורטופדית וקביעתו של פרופ' שפיר באשר לנכותו של התובע בתחום הפלסטיקאי על היבטה התיפקודיים. לאחר שבחנתי את התשתית הראייתית שלפניי, מצאתי טענות למכביר שנטענו מפי נוגעים בדבר - התובע ובני משפחתו, ללא ראיה בעלת משקל מגורם אובייקטיבי להוכחת בעיה או מגבלה תפקודית בתובע, כאשר הראיות שהגישו הנתבעות, כירסמו את טענות התובע ובני משפחתו באשר למגבלותיו של התובע (ראה עדותם של חוקרי הנתבעות: עה/1 - עה/2, דו"ח החוקר - נ/4 וקלטת הוידאו - נ/3). קל היה לחוש במגמתיות התובע ובני משפחתו (אחיו ואשתו), אשר נתגייסו יחד ועשו יד אחת בניסיון לסייע בהוכחת והאדרת התביעה. טענת התובע באשר לקיצוץ שכרו עקב מגבלה תפקודית כלשהי בעטיין של התאונות נשוא תביעה זו החל מינואר 2000, מעוררות תמיהה לנוכח העובדה כי שכרו של התובע נשמר בתקופה שקדמה לכך, כשלא ברור מה קרה סמוך לינואר 2000, שחיבל לפתע בכושר עבודתו של התובע עד כדי קיצוץ שכרו בשעור כה ניכר. נראה כי הסיבה היחידה להפחתת שכרו של התובע הינה החלטת התובע ואחיו שתאמו מהלכים וראיות שתשמשנה להוכחת התביעה. חבל שהתובע הלך בדרך נלוזה שכזו שרק הזיקה לו. בנוסף, לא ניתן להתעלם מאי התאמות בין עדויות התובע ואשתו באשר למועד חתימת "הסכם ההלוואה" ובין עדות התובע לתשובותיו לשאלון שהופנה אליו באשר לשעורי השתכרותו. העובדה כי חלף זמן רב יחסית מאז סבל התובע מדלקת ברגלו (הפעם האחרונה הייתה בשנת 2000), מלמדת על תהליך החלמה מוצלח המקטין את הסיכון למגבלה משמעותית בעתיד ולהשנותה במרווחי זמן קצרים. מהימנות התובע ואחיו אינה רבה בעיניי, שכן במהלך חקירתם חשתי בהתפתלויותיהם ובניסיונם, השקוף למדי, לעוות את הנתונים ולהציג תמונה מגמתית ולא אמיתית.   סוף דבר ולנוכח כל האמור, מצאתי כי נכותו התפקודית של התובע בעטיין של שתי התאונות מזערית למדי, ועל דרך ההערכה, הנני קובעה בשעור כולל של 5%, ונראה כי השפעתה המעשית על תפקודיו של התובע בעבודתו ובחייו זניחה ולחילופין זמנית ומוגבלת לתקופות קצרות למדי במהלך השנה.   ד. תקופת אי הכושר: אין משמעות רבה לבדיקת תוקפן של תעודות אי הכושר והקשר הסיבתי בינן לבין התאונות, שכן התובע הודה כי לא סבל מהפסדי שכר כלשהן בתקופות אלה וכי מלוא שכרו שולם לו ע"י אחיו - מעסיקו. "ההסכם" שבין התובע לאחיו באשר ל"הלוואה" שניתנה לתובע תמורת התחייבותו להשיבה, מעורר חשד כבד של הסכם למראית עין שבושל בין התובע לאחיו על מנת לנסות ולקבל מהנתבעות כספים שלא כדין ובחוסר תום לב ובכל מקרה ערכו הראייתי דל למדי.   ה. ניכוי רעיוני של תקבולי המל"ל: הנתבעות לא הצליחו להוכיח טענתן בדבר היות התאונות או מי מהן תאונות עבודה ובערבו של יום אין לפניי ולו ראשית ראיה של ממש להוכחת טענה זו ולפיכך דינה להדחות.   ו. היקף הנזק: לנוכח קביעותיי דלעיל, הנני מחייב את הנתבעות לפצות את התובע בגין נזקיו המוכחים הבאים:   1. כאב וסבל: התובע זכאי לפיצוי בגין הנזק הבלתי ממוני בשעור של 10% מהסכום המקסימלי הקבוע בתקנות, בתוספת פיצוי בגין 15 ימי אשפוז שרק הם קשורים סיבתית לתאונות (ראה חוו"ד של ד"ר קורן) עפ"י חישובי הנתבעות בסיכומיהם, סה"כ - 18,800 ש"ח בצרוף הצמדה וריבית מיום הגשת סיכומי הנתבעות (3.3.02) ועד התשלום בפועל.         2. הפסד שכר בעבר (בתקופת אי הכושר): כיוון שעסקינן בנזק מיוחד הדורש הוכחה פרטנית ומשכנעת באשר לשעורו ומאחר והתובע לא הצליח להוכיח נזקו זה בראיות בעלות משקל (ראה קביעתי בסעיף 5 ד' לעיל), הנני דוחה תביעת התובע באב נזק זה.     3. פיצוי בגין הפסדי שכר בעתיד: לנוכח קביעותיי באשר לשעור נכותו התפקודית של התובע והעדר נפקותה המעשית (לכל היותר הסיכון לנפקותה הזמנית רק מדי פעם בשנה במרווחי זמן ניכרים) יש מקום לפסוק לתובע פיצוי כולל על דרך ההערכה, אשר ישקף את הסיכון להפסדי שכר בעתיד עד תום תקופת עבודתו של התובע. לאחר אומדנא ושיקלול כולל, החלטתי לחייב את הנתבעות לפצות את התובע באב נזק זה בסכום כולל של 30,000 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.   4. סיוע הזולת והוצאות (בעבר ובעתיד): בנסיבות המקרה והראיות הדלות למדי להוכחת התוצאות ושעורה המזערי של הנכות הרפואית והתפקודית, יש מקום להפעלת שיקול דעת והערכה כוללת תוך חיוב הנתבעות לפצות את התובע בגין סיוע הזולת והוצאות שונות בעבר ולעתיד בסכום כולל של 5,000 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.   5. הוצאות משפט: בנסיבות העניין, התובע זכאי רק להשבת האגרה ששילם בצרוף הצמדה מיום תשלומה וכן לשכ"ט עו"ד בשעור של 13% + מע"מ. לא מצאתי מקום לשפות את התובע בגין הוצאות משפט אחרות שהוציא, כמו שכר המומחה בשל זימונו לחקירה או בגין שאלות הבהרה ששוגרו אליו כמו גם בגין הקלטת הדיון, שכן בסופו של הליך התברר כי לא הייתה הצדקה עניינית להליכים רבים אלה כשהתוצאה מדברת בעדה, מה גם כי וניתן היה לצפותה מראש. נכותתאונת דרכיםצלקת