תנאי מתלה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תנאי מתלה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין:



בפני תביעה לסעד הצהרתי לפיה יצהיר בית המשפט על בטלות הסכם הפשרה (להלן - "ההסכם"), אשר קיבל תוקף של פס"ד במסגרת ת"א 3424/98, שהתנהל בבית משפט השלום עכו – בפני כב' השופטת חנה לפין.




בפתח הדברים אציין כי הצדדים הגיעו להסכמה דיונית אשר קיבלה תוקף של החלטה לפיה יוגשו סיכומים בכתב ללא קיום חקירה נגדית של העדים, והתיק יוכרע על סמך החומר הקיים בתיק ביהמ"ש.




עפ"י הנטען בכתב התביעה (המתוקן), התובע, מהנא עאטף (להלן - "עאטף") היה הבעלים הרשום (במושע) של 1,850 מ"ר מזכויות המקרקעין הידועים כחלקה 35 בגוש 10318 שהינם בשטח כולל של 12,988 מ"ר בשפרעם (להלן - "המגרש בחלקה 35") ואילו הנתבעת מס' 1, משיעל עאידה (להלן - "עאידה") הייתה הבעלים הרשום של 1,000 מ"ר מזכויות המקרקעין הידועים כחלקה 33 בגוש 10286 בשפרעם (להלן - "המגרש בחלקה 33"); עאטף ונתבע מס' 2, מהנא יוסף (להלן - "יוסף") הינם אחים; בשנת 1998 הגישה עאידה לבית המשפט השלום בעכו (ת.א 3424/98), תביעה לסילוק ידו של יוסף משטח המגרש בחלקה 33; במסגרת הליך זה הגיעו עאידה ויוסף להסכם פשרה ביניהם, עליו חתומים גם באי כוחם וגם עאטף, הוא ההסכם נשוא ההליך שבפניי, אשר קיבל ביום 5.10.99 תוקף של פסק דין; עפ"י ההסכם, ויתרה עאידה על זכויותיה במגרש בחלקה 33 לטובת יוסף, תמורת קבלת זכויות אחיו עאטף על המגרש בחלקה 35. יוסף התחייב לקבל את הסכמת עאטף להעברת זכויותיו במגרש בחלקה 35 על שמה של עאידה. כן התחייב יוסף לקבל את הסכמת חברת "רשום מערכות מידע בע"מ" (להלן - "חב' מערכות מידע"), אשר גם היא, עפ"י הנטען, הייתה בעלת חלק מהזכויות על המגרש בחלקה 35; עפ"י הסכם, התחייבה עאידה לשאת בהוצאות ההעברה והמיסים, לרבות מס שבח ומס רכישה, בגין העברת זכויות עאטף במגרש בחלקה 35 על שמה ומנגד התחייב יוסף לשאת בהוצאות והמיסים בגין העברת זכויות עאידה במגרש בחלקה 33 על שמו של יוסף; עפ"י ההסכם, הותנה כי במידה ויוסף לא ישיג את הסכמת עאטף ו/או חב' מערכות מידע להעברת הזכויות במגרש בחלקה 35 על שם עאידה, ולא יקבל את הסכמתם לחתום על כל המסמכים הדרושים לביצוע העברת הזכויות במגרש בחלקה 35 לעאידה, לרבות ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר וההצהרות הנדרשות עפ"י חוק, כי אז לא יהיה כל תוקף להסכם, ועאידה לא תהיה חייבת להעביר את זכויותיה במגרש בחלקה 33 ליוסף, ויהא על יוסף לפנותו ולסלק ידו ממנו; עפ"י האמור בפסה"ד, וכחלק בלתי נפרד מההסכם, עאידה לא הייתה רשאית לתפוס חזקה במגרש בחלקה 35 ו/או להגיש תוכניות בניה ו/או לבנות על שטח המגרש בחלקה 35, בהעדר תוכנית חלוקה מאושרת כדין; ועוד עפ"י ההסכם, במידה והוא לא יקוים, הצדדים רשאים לבקש את ביטולו בבית המשפט, ובמקרה זה ההתדיינות ביניהם בהליך הקודם תימשך.




לטענת עאטף הוא לא הסכים להעביר את זכויותיו במגרש בחלקה 35 לעאידה, ולא חתם על המסמכים וההצהרות הנדרשים להעברת זכויותיו לעאידה. גם מערכות מידע לא הסכימה להעברת זכויותיה במגרש בחלקה 35 לעאידה, ואף היא לא חתמה על המסמכים וההצהרות הנדרשים. בנסיבות אלה, ועפ"י האמור בפסה"ד שנתן תוקף להסכמה בין עאידה ויוסף, לא נכנס ההסכם לתוקף כלל וכלל, ודינו להתבטל; עוד נטען, כי בין לבין העביר עאטף את כל זכויותיו במגרש בחלקה 35 לנתבעים מס' 3-5 (התביעה נגד נתבעים אלה נמחקה במהלך המשפט); עאידה ויוסף לא פעלו לביטול ההסכם, ולא פנו לביהמ"ש בבקשה לבטלו ו/או להמשיך את ההתדיינות ביניהם; יתרה מכך, ובניגוד לאמור בפסה"ד, תפסה עאידה חזקה במגרש בחלקה 35 ואף בנתה עליו מבנה שהיא מחזיקה בו, בלא שהושגה קודם לכן תוכנית חלוקה מאושרת כדין; לא זאת אף זאת, בסמוך לפני הגשת תביעה זו, הגישה עאידה את ההסכם לרשויות המס, כאילו נכנס לתוקף, במטרה לאכוף את ביצועו על עאטף, אשר כאמור לא נתן את הסכמתו. כתוצאה מכך, קיבל עאטף דרישה מרשויות המס להגשת הצהרות, כאילו מכר ו/או קנה זכויות במקרקעין בהתאם להסכם ו/או פסה"ד; עאטף טוען כי על פי דין, ועל פי האמור בגוף פסה"ד ובהסכם, הוא זכאי לדרוש את ביטול פס"ד וההסכם; עוד נטען, כי ההסכם לא נכנס כלל לתוקף, ועל כן אין ולא היו לעאידה, כל זכויות במגרש בחלקה 35, והיא לא הייתה רשאית לתפוס חזקה בהם או לבנות עליהם.




מנגד טוענת עאידה, כי בניגוד לנטען, חלקו של עאטף במגרש בחלקה 35 הנו מוגדר וזאת עפ"י תוכנית חלוקה בין עאטף לשותפיו בכל זמן רלבנטי להסכם, אשר נערכה ע"י יוסף, שהנו מודד מוסמך, אשר סימן את מגרשה של עאידה כמספר 35/2 בגוש 10318, תוכנית אשר חתומה ע"י עאטף, יוסף וחב' מערכות מידע; בחתימתו של עאטף על ההסכם הוא נתן את הסכמתו לביצוע עסקת החליפין בין עאידה ליוסף, ונתן את הסכמתו לכך שהוא מוכן לוותר על מגרשו בחלקה 35 לטובת עאידה בתמורה לכך שיוסף יקבל מעאידה את מגרשה בחלקה 33; נטען כי עפ"י סע' 8 להסכם לא נדרשה הסכמת חב' מערכות מידע לביצוע עסקת החליפין עפ"י פסה"ד, אם כי נדרשה הסכמתה לתוכנית החלוקה, דבר אשר נעשה מאחר והן עאטף והן מערכות מידע חתמו על תוכנית חלוקה אשר אושרה ע"י הועדה המקומית ועל ידי ביהמ"ש; לטענת עאידה, סעיף 7 להסכם קובע מפורשות כי במידה ועאטף לא יסכים לחתום על המסמכים המצוינים בסעיף זה כי אז על יוסף לפנות את המגרש בחלקה 33, אולם לא צוין בסעיף זה כלל וכלל כי עאידה תהיה חייבת במקרה כזה לפנות את המגרש בחלקה 35; עוד נטען כי ניתן ללמוד על הסכמתו של עאטף לעסקת החליפין שבין עאידה ויוסף בעצם חתימתו של עאטף על ההסכם, חתימתו על תוכנית החלוקה של חלקה 35 ואי התנגדותו במשך כל התקופה שמיום חתימת ההסכם ועד ליום הגשת ההליך דנן, לכל פעולות הפיתוח והבניה הנרחבות אשר נעשו ע"י עאידה ו/או מי מטעמה במגרש בחלקה 35; דרישת החתימה על המסמכים המפורטים בהסכם הינה דרישה פורמאלית וזניחה, כאשר על הסכמת עאטף לביצוע עסקת החליפין ניתן ללמוד מחתימתו על ההסכם, חתימתו על תוכנית החלוקה וכן מאי התנגדותו בדבר בעלותה ו/או חזקתה של עאידה במגרש בחלקה 35 במשך תקופה של שנים ארוכות שבהם נמשכו עבודות הפיתוח והבניה של עאידה עליו; עוד נטען, כי ע"פ סעיף 9 להסכם הייתה עאידה זכאית לתפוס חזקה באופן מיידי במגרש בחלקה 35 ולהגיש תוכניות לוועדה להקמת בניין עליו. נטען כי גוף ההסכם אינו מדבר כלל על תניה כלשהיא בקבלת תוכנית חלוקה מאושרת לצורך ביצוע ההסכם. עניין תוכנית החלוקה המאושרת הינו הצעה של כב' השופטת לפין ולא תניה בגוף ההסכם ו/או החלטה, מה גם שאכן קיימת תוכנית חלוקה מאושרת בין הצדדים, וכן כב' השופטת לפין חתומה עליה גם, כך שכל תנאי ההסכם בוצעו במלואם.




לטענת עאידה, לא סוכם בין הצדדים כי במידה ועסקת החליפין לא תבוצע ימשכו ההליכים בין עאידה ליוסף, אלא ע"פ סע' 7 להסכם, במידה ולא יסכים עאטף לחתום על מסמכים כלשהם, כי אז יפנה יוסף את המגרש בחלקה 33; לאור העובדה כי עסקת החליפין בוצעה במלואה אין מקום לדרוש את ביטול פסה"ד אשר נתן תוקף להסכם. ההסכם שריר וקיים ואין מקום לבטלו וכל הצדדים פעלו על פיו; עאידה פעלה לצורך רישום זכויותיה בטאבו על המגרש בחלקה 35 רק לאחר שעאטף סירב לשתף איתה פעולה (עקב מכירת זכויותיו על המגרש בחלקה 35 לנתבעים מס' 3-5) ולכן הגישה את העסקה לרשויות המס ואף שילמה תשלום חלקי על חשבון המס החל על עסקת החליפין; נטען, כי לאחר חתימת ההסכם העבירה עאידה את הבעלות על המגרש בחלקה 33 לידי יוסף וקיבלה את זכויות הבעלות והחזקה על המגרש בחלקה 35. לאחר קבלת זכויות החזקה והבעלות במגרש בחלקה 35 החלה עאידה בשנת 1999 באופן מיידי בהליכי בניה ורישוי של מבנה ראשון להקמת מפעל גלוון וציפוי מתכות בגינו ניתן היתר הבניה. לאחר מספר שנים בנתה עאידה מבנה נוסף גדול יותר וגם בגינו ניתן היתר בניה כדין.




נטען כי עאטף פעל בחוסר תום לב מובהק כאשר מכר ביודעין את זכויותיו במגרש בחלקה 35 פעמיים בעת שהיה מודע בוודאות לכך כי עאידה קיבלה כבר את הזכויות והחזקה על המגרש בחלקה 35 עפ"י ההסכם לפני למעלה מ- 8 שנים, ואף מבצעת בה פיתוח ובניה, אך למרות זאת מכר את זכויותיו במגרש בחלקה 35 פעם נוספת לצדדי ג'; תוכנית החלוקה הנה בשליטתו המלאה של עאטף ו/או יוסף שכן יוסף (מודד מוסמך בהכשרתו) ערך אותה. אי צירוף תכנית החלוקה לכתב התביעה אומר דרשני לגבי כוונותיו וחוסר תום ליבו של עאטף בהגשת התביעה; הצדדים להסכם פעלו במשך שנים מתוך ידיעה, הסכמה והסתמכות על ההסכם שקיבל תוקף של פס"ד, כאשר עאטף יושב בחיבוק ידיים במשך תקופה ארוכה. לכן, גם מטעמי שיהוי יש לדחות את תביעתו; עוד נטען כי עפ"י הפסיקה, תביעה לביטול פס"ד אשר נתן תוקף להסכם פשרה אין לאשרה אלא במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שלא התקיימו כלל בתביעתו של עאטף.




לסיום טוענת עאידה כי פסה"ד שנתן תוקף להסכם הנו פסק דין חלוט אשר הצדדים לא ערערו אליו; עאידה הנה היחידה הזכאית להירשם כבעלים על המגרש בחלקה 35; עאטף אינו עומד בדרישות הפסיקה לביטול ההסכם.




מנגד טוען יוסף כי עאידה איננה בעלים רשום על המגרש בחלקה 33 כי אם רשומה לטובתה הערת אזהרה, שעליה רשומה לטובת כונס נכסים הערה נוספת ולפיכך אין באפשרותה לרשום את הנכס על שמה; יוסף מודה כי ההסכם נחתם בינו לבין עאידה אך טוען כי ההסכם כולל תנאים מתלים כגון: חתימת הצדדים על ייפוי כוח בלתי חוזרים, חתימה על תוכנית חלוקה מוסכמת ואישורה, קבלת הסכמת חב' מערכות מידע, ועוד, אשר לא התקיימו ועל כן ההסכם לא נכנס לתוקף ובטל מעיקרו; עאידה פלשה למגרש בחלקה 35 ללא קבלת רשות מעאטף או מחב' מערכות מידע וכל זאת באי ידיעתו וללא הסכמתו ובעיקר בניגוד להחלטת כב' השופטת לפין לפיה עאידה לא תהיה רשאית לפעול על פי ס' 9 להסכם ללא תוכנית חלוקה מאושרת כדין; טענתה של עאידה בדבר העברת הזכויות במגרש בחלקה 33 על שמו הנה טענה שקרית שכן לא נחתמו מסמכים כלשהם בגין העברת הזכויות וכי הצדדים ידעו שאין מעבירים מגרשים לפי ההסכם כל עוד לא קוימו כל התנאים המתלים בהסכם; לטענתו, הוא קיים את ההסכם אך עאידה לא עשתה כן ואף ביזתה את החלטת ביהמ"ש ובנתה על המגרש בחלקה 35 ללא תוכנית מאושרת; עאידה אומנם בנתה על שטח המגרש בחלקה 35 אך מעולם לא הודיעה ליוסף על תפיסת חזקה ובניה עליו ואילו יוסף הודיע לעאידה ולבעלה מוריס כי ההסכם אינו בר תוקף בהזדמנויות רבות, ובכל זאת הבניה נמשכה על ידם; נטען כי מעולם לא הייתה תוכנית חלוקה מאושרת לגבי המגרש בחלקה 35 ומעולם לא הוגשה תוכנית חלוקה לוועדה המקומית מטעם מי מהנתבעים; יוסף ואחיו עאטף נדהמו לגלות שהעסקה הוגשה ללא הסכמתם, וללא הסכמה וחתימה על העסקה לגבי המגרש בחלקה 33, דבר המדבר בעד עצמו; יוסף לא תפס חזקה במגרש בחלקה 33 והוא עדיין פנוי מכל חפץ ואדם על אף העובדה שיכול היה לעשות כן, אך מתוך הבנה שההסכם בטל ואי אפשר לקיימו הוא לא תפס בו חזקה, ובמיוחד שלגבי המגרש בחלקה 33 אין חלוקה מאושרת ויש הערה לטובת כונס נכסים על הזכויות של עאידה; כל העסקאות שביצע עאטף בקשר למגרש בחלקה 35 הינן נקיות מכל זכויות של צד ג' ומעולם לא נעשו לגביו עסקאות נוגדות.




הסוגיות הטעונות הכרעה




האם עאטף, אשר לא היה צד להליך בת.א 3424/98 במסגרתו נחתם ההסכם נשוא ההליך שבפני, רשאי לנקוט בהליך משפטי נגד הנתבעים למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות ההסכם?
אם התשובה לשאלה לעיל חיובית, האם הוכחו ע"י עאטף הנסיבות המצדיקות מתן סעד הצהרתי של ביטול ההסכם?




אציין כי הסוגיה הראשונה לעיל לא נטענה ע"י מי הצדדים. עם זאת, לטעמי, מדובר בשאלה מתבקשת ממכלול הנתונים שפורטו לעיל. התשובה לשאלת עצם זכאותו של עאטף לעתור לסעד הצהרתי כאמור, הנה חיובית. עאטף לא היה בעל דין במסגרת ההליך בת.א 3424/98 שהתנהל בין עאידה לאחיו יוסף, ולכן לכאורה הפשרה הושגה רק בין בעלי הדין. עם זאת, העובדה כי עסקת החליפין מחייבת את הסכמתו של עאטף "לוותר" על זכויותיו במגרש בחלקה 35 לטובת עאידה (ללא שקיבל תמורה כלשהי מעאידה אשר "ויתרה" אף היא על זכויותיה במגרש בחלקה 33 לטובת אחיו יוסף בתמורה לזכויות עאטף במגרש בחלקה 35), מעידה על כך שעאטף היווה נדבך מרכזי בעסקת החליפין נשוא ההסכם, וכפי הנראה, ללא הכללתו בהסכם לא היו בעלי הדין מגיעים לפשרה בתיק. מסקנה זו מתחזקת נוכח העובדה כי הצדדים מצאו לנכון להחתים את עאטף על ההסכם בטרם הוגש לאישור בית המשפט (ראו: חתימת עאטף בעמ' 4 להסכם לצד חתימות בעלי הדין וב"כ בהליך הקודם). יש לציין כי קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין משמעות חתימתו של עאטף על ההסכם, סוגיה זו תידון בהמשך.




מן ההיבט המשפטי, ידוע כי לפסק דין אשר נתן תוקף להסכם פשרה יש שני מאפיינים: הצד ההסכמי, שהוא הבסיס לפסק הדין, והצד השיפוטי, המאשר את פסק הדין. פסק דין המעניק תוקף להסכם שעשו בעלי הדין הוא בבחינת יצור כלאיים: "ראשו של היצור הוא פסק הדין וגופו הוא ההסכם" (בג"צ 6103/93 לוי נגד בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מח(4) 591, 605ה).




בפסיקת בית המשפט העליון בע"א 151/87 ש. ארצי, חברה להשקעות בע"מ נגד אורי רחמני, פ"ד מג(3) 489 הובהרה מהותו של פס"ד המושתת על הסכם במובחן מפס"ד המבוסס על הכרעה שיפוטית:


"פסק דין שבהסכמה, ממוזגות בו שתי תכונות, של הסכם ושל פסק דין..... שני הנדבכים הללו, המרכזים את פסק הדין שבהסכמה, הם המכתיבים לו, לבעל הדין, את דרכי הפעולה לשינוי הפסק – הפן ההסכמי הוא המקנה אפשרות לביטול פסק הדין מחמת כל פגם העשוי לבטל הסכם (כגון- טעות, הטעיה, אי חוקיות, הפרה, או שינוי מהותי בנסיבות); הפן השיפוטי שבפסק, היינו האישור שניתן להסכם על-ידי שופט, הוא שפותח את הדלת לנקוט הליכי ערעור רגילים – כגון מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין." (ההדגשה אינה במקור ג'.נ).



יוצא אפוא, כי פסק דין שניתן בהסכמה נתון לתקיפה בשתי דרכים. אם התקיפה מתייחסת לפגמים בהסכם עצמו, הרי שעל הצד העותר לביטול פסק הדין לנקוט את הדרך שבה עותרים לביטול חוזה על פי דיני החוזים. אם התקיפה מתייחסת להליך השיפוטי של אישור פסק הדין, כגון שנפל פגם בהליכי משפט לרבות בסדרי דין, יש לנקוט דרך של ערעור. המבקש לבטל פסק דין המושתת על הסכם, חייב להצביע על פגם מהותי שנפל בהסכם – פגם העשוי להביא לביטולו של ההסכם לפי דיני החוזים, כגון תרמית, טעות, הטעיה, כפיה וכיוצא באלה (ראו אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמודים 344-345).




בעניינו, אף אחד מהצדדים להסכם לא הגיש ערעור על פסק הדין בהליך הקודם (ת.א 3424/98) ועל כן הוא הפך, בחלוף המועדים שנקבעו בחוק להגשת ערעור, לפסק דין חלוט, שלא ניתן לערער על הפן השיפוטי שבו. בחינת טענותיו של עאטף מעלה כי הוא אינו טוען לפגם כלשהו שנפל בהליכי המשפט או בסדרי הדין בהליך הקודם, אלא מעלה טענות בנוגע להסכם גופו.




כמו כן, יודגש כי נימוקי התקיפה של עאטף אינם מתבססים על טענות של פגם כלשהו שנפל בהליך כריתת ההסכם טרם אישורו בביהמ"ש כגון טעות, הטעיה, עושק וכו' המקנות עפ"י דיני החוזים (ככל שיוכח הפגם ע"י הצד הטוען לו) את הזכות לביטולו של ההסכם, אלא טענותיו מתמקדות בכך כי מאחר ולא התקיימו תנאים מתלים שנקבעו בהסכם הרי שההסכם לא נכנס כלל לתוקף, ולפיכך היו הצדדים פטורים מחיוביהם ההדדיים. שנית, נטען, כי מאחר וממועד חתימת ההסכם ופס"ד בהליך הקודם חלף "המועד הסביר" לקיומם של אותם תנאים מתלים, והם לא התקיימו, התבטל ההסכם ועאטף היה רשאי למכור את זכויותיו במגרש בחלקה 35 לנתבעים מס' 3-5. שלישית, נטען כי לאור שינוי הנסיבות המהותי שאירע לאחר כריתת ההסכם יש מקום להצהיר על בטלות ההסכם מאחר והלכה למעשה לא ניתן כיום לאכוף אותו (טענה זו תפורט בסעיף 29 להלן).




אין חולק על כך שעפ"י הוראת סעיפים 2 ו- 3 להסכם (צורף כנספח א לתצהיר עדות ראשית עאטף), התחייבו יוסף ועאידה לבצע עסקת חליפין ביניהם באופן שעאידה התחייבה להעביר את כל זכויותיה על המגרש בחלקה 33 על שמו של יוסף בלשכת המקרקעין (בטאבו) ובתמורה לכך התחייב יוסף להעביר את כל זכויות אחיו עאטף על המגרש בחלקה 35 על שמה של עאידה בלשכת המקרקעין. בנוסף התחייבה עאידה לשאת גם בתשלומי מס רכישה ושבח ככל שיחולו בגין העברת הזכויות במגרש בחלקה 35 על שמה ואילו יוסף התחייב לשאת בתשלומי מס רכישה ושבח ככל שיחולו בגין העברת הזכויות במגרש בחלקה 33 על שמו. עוד יש לציין כי עפ"י סעיף 5 להסכם הוגדר מיקום המגרש בחלקה 35 אותו התחייב יוסף להעביר לעאידה עפ"י שתי אופציות חלוקה בהתאם לתוכניות חלוקה שצורפו כנספחים א' ו- ב' להסכם, כאשר המיקום יקבע לפי החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה בקשר לבקשה שהוגשה לשינוי תוואי הכביש הקיים לפי תב"ע מס' ג/7025 (להלן- "עסקת החליפין").




מסעיף 7 להסכם עולה כי הותנה בין הצדדים שבמידה ועאטף יסרב לחתום על המסמכים ו/או ההצהרות ו/או הבקשות ו/או על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת עאידה על מנת לאפשר העברת זכויותיו במגרש בחלקה 35 על שם עאידה כי אז לא יהיה להסכם פשרה זה תוקף ועאידה תהיה פטורה מהתחייבותה להעברת הזכויות במגרש בחלקה 33 על שמו של יוסף. כמו כן, במקרה זה יהא יוסף מחויב לפנות את המגרש בחלקה 33 כמבוקש בתיק אזרחי 3424/98.




בנוסף, עיון בסעיפים 8 ו- 9 להסכם מלמד כי הוסכם בין הצדדים כי מאחר והזכויות על המגרש בחלקה 35 הן משותפות לעאטף ולחב' מערכות מידע, מתחייב יוסף להשיג את אישורה והסכמתה של חב' מערכות מידע לתוכניות החלוקה שערך יוסף שצורפו להסכם, וכי במידה ויוסף לא ישיג את אישורה והסכמתה של חב' מערכות מידע ו/או של עאטף לתוכניות החלוקה כי אז לא יהיה תוקף להסכם ויוסף לא יהיה זכאי לדרוש או לקבל את זכויותיה של עאידה במגרש בחלקה 33 והוא יהיה חייב במקרה כזה לפנותו כמבוקש בת.א 3424/98.




הגדרת המשמעות המשפטית של התניות הנ"ל בהסכם נשוא הדיון הנה בעלת חשיבות ממשית לשם הכרעה בסכסוך שבפנינו. סעיף 27 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג -1973 (להלן – "חוק החוזים"), קובע:


"חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מפסיק)".

סעיף 29 לחוק החוזים קובע:

"היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא התקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת- תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה – מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק – מתבטלת ההתנאה".



בעניינו, מלשון הוראת סעיפים 7 ו- 8 להסכם (במידה ולא יתקיים תנאי ..."לא יהיה תוקף להסכם"), ניתן להסיק כי הצדדים קבעו בהסכם תנאים מיוחדים אשר מהווים את ליבת עסקת החליפין, ואשר קיומם מהווה תנאי לתוקפו של ההסכם. בהתאם לסעיף 27(א) לחוק החוזים כאמור מוגדרים תנאים אלה כתנאים מתלים, אשר תוקפו של ההסכם מותנה ותלוי בהתקיימותם. חשוב להדגיש כי מאחר והתנאים בסעיפים הנ"ל נוסחו כתנאים חלופיים ולא כתנאים מצטברים הרי שדי באי קיום תנאי אחד מביניהם על מנת שההסכם לא יכנס לתוקפו.
אין חולק כי עפ"י סעיף 10 להסכם התחייבו עאידה ויוסף להפקיד בידי הצד השני להסכם יפויי כוח בלתי חוזר לשם הבטחת זכויותיו של כל צד בהתאם להסכם, דהיינו על מנת להבטיח את השלמת עסקת החליפין והעברת הזכויות במגרשים על שם הזכאים עפ"י ההסכם. מחומר הראיות שהוגש עולה כי לאחר חתימת ההסכם לא שיתף עאטף פעולה וסירב להעביר את זכויותיו במגרש בחלקה 35 על שם עאידה. עוד עולה כי עאידה ועאטף לא חתמו על יפויי כוח בלתי חוזר כפי שסוכם בהסכם ולא הפקידוהו בידי הצד השני להסכם או ב"כ. כפי שצוין לעיל הותנה בסעיף 7 להסכם כי במידה ועאטף לא ישתף פעולה עם אחיו יוסף בקשר לעסקת החליפין ויסרב לחתום על מסמכים ו/או הצהרות ו/או יפויי כוח בלתי חוזר לטובת עאידה לא יהיה להסכם תוקף.




עאידה טוענת כאמור כי עאטף היה צד להסכם ובחתימתו על ההסכם הסכים להעברת זכויותיו במגרש בחלקה 35 לעאידה. טענה זו אין לקבל. כפי שהובהר לעיל אומנם יש לראות בנסיבות העניין את עאטף כצד להסכם אשר מעצם חתימתו עליו ניתן ללמוד כי הוא היה מודע לתוכנו של ההסכם ולהתחייבויות וזכויות הצדדים על פיו, ובעיקר לגבי התחייבות אחיו יוסף בקשר להעברת זכויותיו של עאטף במגרש בחלקה 35, אולם אין ללמוד מחתימת עאטף על ההסכם כי הסכים מראש לעסקת החליפין, בעיקר בכל הנוגע להעברת זכויותיו במגרש בחלקה 35 על שמה של עאידה. דווקא עצם הכללת סעיף 7 להסכם מלמדת כי עאידה ויוסף צפו אפשרות עתידית שמא עאטף יסרב לעסקת החליפין ואף קבעו מה יקרה במקרה כזה ואם טענת עאידה כאמור הייתה נכונה, הרי שלא היה צורך בסעיף 7 להסכם, כפי שנוסח.




לטעמי, גם אין ממש בטענת עאידה לפיה לא נדרשה הסכמת חב' מערכות מידע לעסקת החליפין אלא לתוכניות החלוקה שצורפו להסכם. בהינתן שחב' מערכות מידע הייתה בעלים במשותף עם עאטף על המגרש בחלקה 35 עובר למועד החתימה על ההסכם (ראו: סעיף 16 לסיכומי עאידה) ברי כי נדרש היה לקבל מראש את הסכמתה של חב' מערכות מידע לעסקת החליפין בין עאידה ליוסף, וזאת בנוסף על הסכמתה לתוכניות החלוקה שצורפו להסכם, במיוחד כשלא ברור מההסכם מהי "התמורה" שתקבל חב' מערכות מידע תמורת "הויתור" על זכויותיה במגרש בחלקה 35 לטובת עאידה. לא הוכח בפניי כי נתבקשה הסכמת חב' מערכות מידע לעסקת החליפין ו/או לכך שנתנה הסכמתה לעסקת החליפין עפ"י ההסכם.




יצוין כי עפ"י האמור בסעיף 5 להסכם צורפו להסכם שתי הצעות חלוקה (אופציה) בקשר לחלקה 35 אשר פורטו בנספחים א' ו- ב' להסכם. חרף זאת, ועפ"י מהות העניין, לא מצאו הצדדים לנכון להגיש עותק שלם של שני נספחים אלה. עפ"י הנטען בסעיף 35 לכתב הגנתה של עאידה תוכנית החלוקה של חלקה 35, אשר צורפה על ידה כנספח 3 לכתב הגנתה, אושרה הן ע"י הצדדים והן ע"י ביהמ"ש. עיון בנספח 3 מלמד כי הוא חסר ואינו מהווה הצעת תוכנית חלוקה מלאה של חלקה 35. בהעדר הגשת תוכנית חלוקה שלמה לא ניתן להסיק קיומם של חתימות עאטף וחב' מערכות מידע על גביה כראיה לאישור תוכנית החלוקה על ידם. יצוין כי ככל שטענת עאידה לפיה תוכנית החלוקה אושרה ע"י ביהמ"ש בהליך הקודם מתבססת על הכיתוב בכתב יד "גב' חנה לפין –הראל שופטת שלום" לצד חותמת בית המשפט, הרי שלצורך הוכחת טענה זו היה על עאידה להגיש ראיות מספיקות לפיהן תוכנית החלוקה כזו או אחרת אושרה בהסכמת יתר השותפים בחלקה 35 (או ללא הסכמתם) ע"י הועדה לתכנון ובניה "גבעות אלונים" אשר חלקה 35 נמצאת במרחב תכנון מקומי שלה בהתאם לסמכותה בחוק, או לחלופין כי תוכנית החלוקה אושרה ע"י ביהמ"ש במסגרת תביעה להסדרת יחסי שיתוף בין השותפים בחלקה 35, דבר שלא נעשה על ידה. בנסיבות העניין, גם אם נכונה הטענה כי השופטת לפין חתמה בחתימה וחותמת ביהמ"ש על שתי ההצעות החלוקה, ברי כי מדובר באישור הנספחים כחלק מההסכם שהוגש ע"י הצדדים לביהמ"ש לצורך מתן תוקף של פס"ד ובוודאי אינו מהווה אישור ביהמ"ש להצעות החלוקה שהוגשו (ראו גם: החלטת השופטת לפין סיפא על גבי העמוד הרביעי להסכם לגבי הצורך בתוכנית חלוקה מאושרת כדין).




אוסיף ואציין כי במסגרת הגשת תצהירי עדות ראשית של ההגנה הוצהר בסעיפים 22 -28 לתצהיר עדות ראשית של מוריס (בעלה של עאידה) כי תוכנית החלוקה שצורפה כנספח 14 לתצהירו של מוריס מהווה תוכנית חלוקה שהוכנה ע"י יוסף ואשר אושרה ע"י הצדדים וביהמ"ש, ולפיה אישרה הועדה לתכנון ובניה את הבניה של עאידה על המגרש בחלקה 35 וכן את הוצאת היתרי הבניה כדין. עיון בנספח 14 לתצהיר עדות ראשית מוריס מלמד כי מדובר בתוכנית חלוקה שונה מנספח 3 לכתב הגנתה של עאידה ! יתרה מכך, אין כל אינדיקציה על גבי התוכנית לכך שתוכנית חלוקה זו הייתה חלק מההסכם ו/או כי תוכנית חלוקה זו הוגשה ו/או אושרה ע"י ביהמ"ש בהליך הקודם, ומה מהות האישור, ככל שניתן. גם אין כל אינדיקציה לכך כי תוכנית חלוקה זו הוגשה ע"י עאידה ו/או מוריס לוועדה לתכנון ובניה "גבעות אלונים" לצורך קבלת היתר בניה על המגרש בחלקה 35 ו/או אסמכתא כלשהי לכך שתוכנית חלוקה זו אושרה ע"י הועדה לתכנון ובניה כדין, ובאילו תנאים. אין בעובדה כי עאידה ו/או מוריס קיבלו היתרי בניה מהועדה לתכנון ובניה בדיעבד (ליגליזציה למצב קיים) לבניה שבוצעה על ידם קודם להגשת הבקשה להיתרי בניה על המגרש בחלקה 35, כדי להוות ראיה לכך שתוכנית החלוקה הנטענת אושרה כדין ע"י מוסדות התכנון.




כפי שצוין לעיל, קיימת מחלוקת בין הצדדים האם החלטתה של כב' השופטת לפין המצוינת בכתב יד על גבי העמוד הרביעי להסכם מהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין (כטענת עאטף), או מהווה "הצעה" לצדדים כיצד ראוי לנהוג, ובתור שכזו אין לה תוקף (כטענת עאידה). לטעמי הכרעה במחלוקת זו אינה משנה את התוצאה הסופית בתיק שבפניי. יחד עם זאת, נראה לי שמדובר בהחלטה המהווה גם חלק בלתי נפרד מההסכם וגם מפסק הדין, שכן חלק ממה שרשמה כב' השופטת לפין הנו בגדר הצעה/המלצה לצדדים וחלק אחר מהווה החלטה שיפוטית בקשר ליישום סעיף 9 להסכם. ראשית, ניתן לראות כי המועד שבו ניתנה ההחלטה (5.10.99) זהה למועד שבו נתנה השופטת לפין תוקף של פסק דין להסכם, ולא ביום 13.10.99 כנטען ע"י עאידה (ראו סעיפים 26-27 לתצהיר עדות ראשית מוריס). שנית, השופטת לפין הייתה מודעת לכך שעסקת החליפין, בעיקר בכל הקשור למילוי התחייבויות יוסף בעסקת החליפין, מותנה בקיומם של מספר תנאים אשר מותנים בהסכמת צדדים נוספים (אחיו עאטף וחב' מערכות מידע), וכן מהעובדה כי עאידה מעוניינת לגשת למלאכת הבניה על המגרש בחלקה 35 בהקדם האפשרי ולפיכך הציעה לצדדים לתחום בזמן את מילוי התחייבויות יוסף (דבר שהצדדים לא נתנו את דעתם עליו בהסכם). כמו כן, השופטת לפין הייתה מודעת לכך כי הוסכם על הצדדים על מסירת חזקה הדדית במגרשים נשוא ההסכם עם חתימת ההסכם ובעיקר זכות עאידה להגיש לועדה לתכנון ובניה תוכניות בניה לרבות בניה עליו עוד בטרם הושלם הרישום במגרש בחלקה 35 על שם עאידה, ולפיכך ציינה בהחלטתה כי עאידה לא תהיה רשאית לפעול לפי סעיף 9 להסכם ללא תוכנית חלוקה מאושרת כדין. בנסיבות אלה, נראה לי שיש לראות את הפסקה השנייה בהחלטה (בכל הנוגע לצורך בתוכנית חלוקה מאושרת כדין כתנאי לזכאותה של עאידה לפעול לפי סעיף 9 להסכם) כחלק מפסק הדין. משמעות קביעה זו, כי עאידה לא הייתה רשאית לתפוס חזקה במגרש בחלקה 35 ו/או להגיש תכניות בניה לשם קבלת היתר בניה וכל שכן להקים מבנים על המגרש בחלקה 35 ללא היתרי בניה כדין, וזאת בטרם תאושר תוכנית חלוקה כדין ע"י הועדה. מכאן, שבחירתה של עאידה להתחיל בבניה ללא תוכנית חלוקה מאושרת כדין וללא קבלת היתרי בניה מראש היוותה סיכון מודע מבחינתה שאפשר ועסקת החליפין לא תושלם עפ"י ההסכם והיא תמצא את עצמה בפני שוקת שבורה כפי שאכן אירע במקרה דנן.




מאחר ולא הוכח בפני כי הצדדים קיבלו את הצעתה של השופטת לפין בהליך הקודם ולא הסכימו על תקופת זמן מירבית מיום חתימת ההסכם לקיום התחייבויות יוסף עפ"י ההסכם, הרי יחול סעיף 29 לחוק החוזים ולפיו משחלף "הזמן הסביר" ממועד כריתת ההסכם להתקיימותו של תנאי מתלה והוא לא התקיים, מתבטל ההסכם. בעניינו, בין היתר, לא הוכח ע"י עאידה כי עאטף ו/או חב' מערכות מידע הסכימו לעסקת החליפין נשוא ההסכם, לא הוצגו יפויי כוח בלתי חוזרים חתומים להבטחת התחייבויות הצדדים, לא הוצגו ראיות מספיקות לגבי תוכנית חלוקה מאושרת כדין בקשר למגרש בחלקה 35, לא הוגש דיווח מטעם עאטף ו/או חב' מערכות מידע לגבי עסקת העברת הזכויות במגרש בחלקה 35 על שמה של עאידה, לא הוצגו אישורי מיסים לצורך קבלת אישור רשות המיסים להשלמת עסקת החליפין והעברת הזכויות במגרשים על שמם של עאידה ויוסף בלשכת המקרקעין, ועוד.




עוד אוסיף ואציין כי עפ"י האמור בפסק הדין בעניין רחמני (לעיל) גם שינוי מהותי בנסיבות, שאירע בשלב מאוחר לחתימת ההסכם, מהוה שיקול במסגרת ההכרעה לביטול הסכם שניתן לו תוקף של פס"ד. בעניינו, נכון למועד כתיבת פסק דין זה, ובחלוף כ- 13.5 שנים ממועד חתימת ההסכם ופסה"ד בהליך הקודם, לא הושלם הליך העברת הזכויות במגרשים נשוא ההסכם על שם עאידה ויוסף, כאשר בין מועד החתימה על ההסכם ואישורו בביהמ"ש נמכרו זכויות עאטף במגרש בחלקה 35 בשנת 2005, כ- 6 שנים לאחר מתן פסה"ד בהליך הקודם לצדדים שלישיים (נתבעים מס' 3-5, ראו נסח רישום, נספח 19 לתצהיר עדות ראשית מוריס), ומאידך על זכויות עאידה במגרש בחלקה 33 (אשר עד היום לא הושלם המכר ברישום על שמה של עאידה, אלא נרשמה בלשכת המקרקעין הערת אזהרה לטובתה, ראו: נסח רישום צורף כנספח 1 לתצהיר עדות ראשית מוריס), לפיו נרשם עיקול בסמוך לאחר חתימת ההסכם (24.7.00), של שלטונות מס שבח מכוח פקודת המיסים (גביה), אשר אינו מאפשר לעאידה, כל עוד לא הוסר, למלא את חלקה בהסכם ולהעביר את זכויותיה במגרש בחלקה 33 על שמה ו/או על שמו של יוסף. לכך יש להוסיף את העובדה כי ביום 30.5.01 נרשם עיקול בסך 188,814 ₪ על זכויות הבעלות של אלמאזה בחלקה 33, בשטח של כ- 4.5 דונם משטח חלקה 33 (הכולל את השטח בגודל 1,000 מ"ר שנמכר ע"י בעלה לעאידה בשנת 1996) וביום 5.6.05 נתמנה עו"ד פטריק אלגז ככונס נכסים על זכויותיה של אלמאזה בשטח הנ"ל בחלקה 33. לא הובאו ראיות מצד עאידה לכך שפעלה במשך השנים הרבות שחלפו ממועד לביטול צו העיקול וכנגד מימוש זכויותיה של אלמאזה בחלקה 33 במסגרת הליכי הכינוס לרבות ביטול צו העיקול שנרשם על הערת האזהרה שנרשמה לטובתה בקשר לעסקת המכר שבוצעה בינה לבין בעלה המנוח של אלמאזה. (כאן המקום לציין כי עפ"י סעיף 1 להסכם התחייבה עאידה להעביר שטח בגודל 1,000 מ"ר נטו בחלקה 33 לפי תוכנית חלוקה שצורפה כנספח ג' להסכם. גם תוכנית חלוקה זו לא הוגשה ע"י הצדדים כך שלא ברור אם מדובר בהצעת חלוקה או בתוכנית חלוקה מאושרת כדין). לאור האמור, וגם לולא נרשמו צווי העיקול וצו מינוי כונס נכסים על זכויות אלמאזה ועאידה בחלקה 33 כאמור, לא מצאתי ממש בטענת עאידה כי מילאה את התחייבותה עפ"י ההסכם והעבירה את "זכויות הבעלות" שלה במגרש בחלקה 33 ליוסף וברי שאין די בהסכמה למסור את החזקה במגרש בחלקה 33 ו/או בהתעלמותה של עאידה מהמשך הסגת הגבול הנטענת של יוסף במגרש בחלקה 33 ו/או באי חידוש ההליכים המשפטיים נגד יוסף בקשר להסגת הגבול הנטענת במגרש בחלקה 33 כדי להוות ראיה מספקת להוכחת מילוי "חלקה" של עאידה בעסקת החליפין.




סיכום




מכל האמור לעיל נחה דעתי לקבוע כי הסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 5.10.99 בתיק אז' 3424/98 - בטל מאחר והתנאים המתלים שנקבו בו לא התקיימו, וכך אני מצהיר בהתאם למבוקש בתביעה.




נוכח התנהלותו של התובע בכל הקשור למילוי "חלקו" בהסכם כפי שפורט לעיל, הגעתי למסקנה שלא לעשות צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אכיפת הסכם פשרה

  2. הסכם פשרה עם קטין

  3. ביטול חלק בהסכם פשרה

  4. הסכם פשרה הוצאה לפועל

  5. שינוי הסכם פשרה מזונות

  6. השתתפות עצמית בהסכם פשרה

  7. התנגדות המבוטח להסכם פשרה

  8. הסכם פשרה בניגוד לצו הרחבה

  9. הסכם פשרה בתיק הוצאה לפועל

  10. האם הסכם הפשרה מחייב הצדדים ?

  11. פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה

  12. צו מניעה זמני נגד הסכם פשרה

  13. אישור הסכם פשרה בתביעה נגזרת

  14. אישור הסכם פשרה נושים מובטחים

  15. סמכות מפרק לחתום על הסכם פשרה

  16. פסק דין הצהרתי לביטול הסכם פשרה

  17. מכירת שעבוד על מקרקעין בהסכם פשרה

  18. אי התאמה בין הסכם פשרה לבין התשריט

  19. בהסכם הפשרה לא ננקב מועד לביצוע התשלום

  20. ביטול הסכם פשרה בבית משפט לענייני משפחה

  21. אחריות עורך דין על הסכם פשרה בסכום נמוך

  22. הסכם פשרה לפני דיון הוכחות - החזר אגרה ?

  23. סילוק מלא סופי של תביעות הצדדים הסכם פשרה

  24. בקשה לאישור הסכם פשרה מתוקן של תביעה ייצוגית

  25. תנאי מתלה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין

  26. בקשה לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין

  27. תביעה לאכיפת ביצוע הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פס"ד

  28. הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין - חותמת גומי ?

  29. הפרת חוזה השכירות והסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין

  30. פתיחת תיק הוצאה לפועל בגין חוב שלא שולם על פי הסכם פשרה

  31. תביעה נגד עו"ד בטענה שלא העביר כספי פיצוי ללקוח בהתאם להסכם פשרה

  32. אישור הסכם פשרה בין נושה מובטח של חברה שבפירוק זמני לבין בעל מניות

  33. האם יש אפשרות לצרף להסכם הפשרה צדדים ונושאים שאינם חלק מכתבי הטענות ?

  34. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון