מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעת מעסיק על נזקים שגרם העובד: זו תביעה לתשלום נזקים, אשר לטענת הנתבעת, נגרמו לה בגין עבודתו הלקויה של התובע. להלן עובדות המקרה: 1. התובעת הינה חברה המתמחה בתחום התקנת ותחזוקת מערכות אבטחה וגילוי אש. 2. הנתבע עבד אצל התובעת כטכנאי התקנות ושירות החל מיום 22.10.08 עד מועד פיטוריו בתאריך 23.1.09. 3. לטענת התובעת, הנתבע שיקר בקורות החיים שהגיש לתובעת בטרם קבלתו לעבודה ובראיון העבודה שנערך לו עם מנכ"ל התובעת, מר בני ברוכשטיין, משהציג עצמו כהנדסאי אלקטרוניקה וטען, כי יש לו ניסיון תעסוקתי כטכנאי התקנות ושירות של מערכות אבטחה וגילוי אש. על סמך הצהרותיו אלו התקבל הנתבע לעבודה אצל התובעת כטכנאי התקנות ושרות. 4. במהלך תקופת עבודתו נשלח הנתבע לבצע עבודות התקנת מערכות גילוי אש בשלושה סניפי דואר, וחיבור מערכת מצלמות אבטחה באולמי קאלה. 5. לטענת התובעת הנתבע ביצע עבודה לקויה שחייבה תיקון ע"י צוות טכנאים ורכישת מצלמות חדשות לאולמי קאלה, ובכך גרם נזק לתובעת. לפיכך הוגשה התביעה דנן. 6. ראוי לציין כי הנתבע הגיש לביה"ד תביעה כנגד התובעת בגין הפרשי שכר, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית והפרשות לקרן פנסיה (תיק דמ"ש 1153-07-09). בתיק הנ"ל ניתן פס"ד ע"י כב' השופטת ורבנר ביום 2.12.10, בו נקבע כי הנתבע זכאי לתשלום סך של 729 ₪ בגין 2 ימי הודעה מוקדמת, והפרש פדיון חופשה שנתית. תביעתו של התובע להפרשי שכר נדחתה, מאחר ולא הוכח כי סוכם בין הצדדים ששכרו של הנתבע יעמוד על סך של 8,000 ₪ נטו לחודש. כמו כן, נקבע כי קיזוז עלות פטישון משכרו של התובע נעשה שלא כדין, ואף אם השארת הפטישון בתחתית הסולם במהלך העבודה הינו בגדר שיקול דעת מוטעה, הדבר לא חרג מפעולה הנעשית בתום לב ומהווה חלק מסיכון שעל המעביד להיערך לו. על כן, חויבה התובעת להשיב לנתבע את שווי הפטישון שקוזז משכרו בסך של 2,859 ₪. טענות התובעת: 7. הנתבע לא הועסק קודם לעבודתו אצל התובע כטכנאי התקנות, אלא כטכנאי שרות בלבד. טכנאי שרות תפקידו להעניק שירות למערכות אבטחה וגילוי אש, לרבות תחזוקה ותיקונים. טכנאי התקנות לעומת זאת, נדרש לבצע בנייה של מערכת, והקמת מערכת חדשה לפי התקינה הישראלית המחייבת. 8. הנתבע ביצע עבודה רשלנית וחובבנית בפרויקטים אליהם שלחה אותו התובעת. הנתבע לא הכיר את התקינה הרלוונטית, ועבודתו ארכה הרבה מעבר למצופה. 9. הנתבע המציא תעודת הנדסאי אלקטרוניקה מיום 13.2.11, על אף שבקורות החיים שלו משנת 2008 טען כי הינו הנדסאי אלקטרוניקה. 10. הנתבע שיקר לתובע באשר לניסיונו המקצועי על מנת להשיג תנאים משופרים. 11. בפרויקט הקמת מערכת גילוי אש ואבטחה בסניף הדואר ביד אליהו בתל אביב התגלו ליקויים רבים בעבודת הנתבע של התקנה לא נכונה. כך גם בסניף דואר שליחים בראשל"צ ובסניף הדואר בשפירא בתל אביב. בכל אחד מסניפי הדואר נאלצה התובעת לשלוח צוותי טכנאים על מנת לתקן את הליקויים בעבודות התקנה שביצע הנתבע. 12. באולמי קאלה הייתה מערכת קיימת של מצלמות שהותקנה ע"י חברת אורד בה עבד הנתבע. הנתבע שיקר וטען כי הוא מכיר את המערכת, והתובעת הסתמכה על הוראות הנתבע והזמינה מערכת מצלמות לאולמי קאלה בהתאם להנחיותיו. 13. בדיעבד הסתבר, כי הנתבע לא הכיר את מערכת האבטחה באולמי קאלה, והמצלמות החדשות שהוזמנו לא פעלו עם מערכת האבטחה הקיימת. על כן, נאלצה התובעת להזמין על חשבונה יחידת שליטה חדשה של מצלמות, להחליף את המצלמות הממונעות ולהעניק לאולמי קאלה הנחה מיוחדת בסך של 1,300 ₪ עקב העיכובים שנוצרו בעבודה. 14. הנתבע נהג בחוסר תום לב ובחוסר הגינות וגרם לתובעת נזקים . 15. על כן, התובעת זכאית להשבת עלויות הטכנאים שנאלצו לבצע תיקונים בגין עבודתו הלקויה של הנתבעת וחוסר מיומנותו כדלקמן - א. 3 ימי עבודה של 2 טכנאים, ויום עבודה נוסף של טכנאי בסניף הדואר ביד אליהו בתל אביב. ב. יום עבודה של טכנאי בסניף בראשל"צ. ג. יום עבודה של 2 טכנאים בסניף הדואר בשפירא. ד. 9 ימי עבודה של 2 טכנאים ו- 4 ימי עבודה של טכנאי באולמי קאלה. סה"כ 22 ימי עבודת טכנאי בעלות של 2,500 ₪ ליום, בסך כולל של 55,000 ₪. כמו כן, התובעת זכאית להשבת ההפסדים שנגרמו לה באולמי קאלה כדלקמן - - עלות יחידת שליטה חדשה במצלמות שהותקנה באולמי קאלה על חשבונה בסך של 1,750 ₪. - עלות החלפת מצלמות ממונעות בסך של 5,800 ₪. - מתן הנחה מיוחדת בשל העיכוב שנוצר בעבודה בסך של 1,300 ₪. סה"כ נזקים שנגרמו לתובעת באולמי קאלה בסך של 8,850 ₪. 16. כמו כן, התובעת זכאית לפיצוי מהנתבע בגין הפגיעה במוניטין שלה מול לקוחותיה בסך של 20,000 ₪. טענות הנתבע : 17. במועד קבלתו לעבודה אצל התובעת הייתה בידי הנתבע תעודה לסיום לימודי הנדסאי אלקטרוניקה. הנתבע לא ציין בקורות החיים כי הינו הנדסאי "מדופלם", קרי, הנדסאי לאחר מבחני מה"ט. על כן, לא ברורה טענת התובעת כי שיקר בקורות החיים. 18. הנתבע אכן עבד בחברת "אורד" בתפקיד טכנאי שרות לאחזקת מערכות גילוי אש, ועבודתו הייתה מוערכת ומקצועית. 19. ניסיון התובעת להטיל על הנתבע נזקים אשר אירעו בשל רשלנותה ומחדליה של התובעת עצמה, הינה חוסר תום לב מוחלט. התובעת לא סיפקה בידי הנתבע בטרם הגיע לפרויקטים אליהם נשלח תוכניות. הנתבע נאלץ להגיע לפרויקט מבלי שיידע מהותו, או היכן יהיו ממוקמים פתחי המיזוג בתקרה. משכך נאלץ הנתבע ללמוד בשטח את מקום ומיקום הפרויקט ולקבל החלטות בהתאם. על כן, מטבע הדברים יכולים להיות שינויים במיקום גלאי העשן. 20. כמו כן, תמיד קיימים שינויים ו/או תוספות במהלך פרויקטים של אנשי מקצוע נוספים, וכן של מבקרי איכות. 21. הנתבע התריע בפני מנכ"ל התובעת כי, התשתית באולמי קאלה בעייתית, וזאת מניסיונו הקודם בחברת "אורד", אולם התובעת בחרה להתעלם מאזהרותיו של הנתבע. 22. התובעת לא העלתה כל טענה בדבר נזקים שנגרמו לה כתוצאה מעבודת הנתבע בהליך שהתקיים בתיק דמ"ש 1153-07-09. 23. הנתבע הסביר לתובעת אילו מצלמות קיימות באולמי קאלה ובאיזה פרוטוקול תקשורת הן עובדות, אולם לא אמר ו/או לא נשאל ו/או לא התייעצו עימו איזה מצלמות צריך לקנות. 24. הנתבע עבד בחברות גדולות יותר מהתובעת והן שיבחו את עבודתו של הנתבע. הנתבע מעולם לא פוטר ממקומות עבודה, ורק התובעת לא ידעה להעריך את כישוריו. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 25. אין מחלוקת כי, בהתאם לעדותו של הנתבע עצמו והמסמכים בתיק הנ"ל, בטרם התקבל לעבודה אצל התובעת הנתבע עבד בחברת "אורד מערכות בקרה בע"מ" ובחברת "אפקון", חברות העוסקות במערכות אבטחה וגילוי אש, כטכנאי שרות. כמו כן, אין מחלוקת כי הנתבע הציג עצמו במהלך ראיון העבודה שנערך לו עם מנכ"ל התובעת, מר בני ברוכשטיין, כבעל ניסיון מקצועי כטכנאי שירות והתקנות. יש אף לציין כי, הנתבע ציין בקורות החיים שלו כי עבד בחברות "אורד" ו"אפקון" כטכנאי תכנות ושרות. 26. מידיעה שיפוטית, טכנאי שירות, כשמו כן הוא, נועד ליתן ללקוח שירות למערכות קיימות של אבטחה וגילוי אש, לרבות תחזוקה ותיקונים של תקלות כאלה ואחרות. מנגד, טכנאי התקנות עוסק בהתקנה ובהקמת מערכות חדשות, בהתאם לתקן המחייב. יחד עם זאת, לטענת הנתבע, ניסיונו המקצועי בטרם קבלתו לעבודה אצל התובעת, בתפקיד טכנאי שרות למערכות אבטחה וגילוי אש, כלל גם התקנה של המערכות הללו. (ראה פרוטוקול דיון מיום 13.5.12 עמ' 22). 27. מחשבוניות שהמציאה התובעת עולה כי, הנתבע עבד עם עוזר בשם דימה בהתקנת מערכת גילוי אש ואבטחה בסניף הדואר ביד אליהו בתל אביב, מתאריך 10.12.08 עד תאריך 17.12.08. בתאריך 3.2.09 נערכה ביקורת על עבודת ההתקנה שבוצעה ע"י הנתבע בסניף הדואר הנ"ל ע"י מר עידו בהט, אשר עבד בתקופה הרלוונטית לתביעה זו אצל התובעת, כטכנאי ראשי. 28. מדו"ח הביקורת של מר בהט עולה כי, נמצאו תקלות של חיווט, וגלאי עשן אשר נדרש להזיז את מיקומם. מר בהט העיד, כי הדריך את הנתבע והעוזר שעבד עימו בטרם התחילו את עבודות ההתקנה בסניף הדואר ביד אליהו, ולאחר שקיבל אישור מהנתבע כי הבין והכל בסדר, השאיר את הנתבע והעוזר לבצע את ההתקנה. (ראה פרוטוקול דיון מיום 13.5.12 עמ' 10). מר בהט העיד, כי במסגרת תפקידו כטכנאי ראשי אצל התובעת, נהג להגיע למקום העבודה על מנת לערוך ביקורת בטרם בדיקת מכון התקנים. מר בהט הוסיף כי במסגרת הביקורת שערך על עבודת ההתקנה שביצע התובע בסניף הדואר ביד אליהו מצא, כי היו מס' רב של תקלות, לרבות תקלות בחיווט לא נכון, אשר יש בהן בכדי להעיד על חוסר ידע מקצועי. (שם, עמ' 11). עוד העיד מר בהט, כי מאחר והיה מדובר במס' רב של תקלות וחוסרים העניין הועבר למשרד להמשך טיפול. (שם, עמ' 13). 29. עדותו של מר בהט הותירה עלינו רושם אמין ומהימן. 30. מחשבוניות שהמציאה התובעת עולה כי, בסניף הדואר ביד אליהו, לאחר הביקורת שנערכה ע"י מר בהט בתאריך 3.2.09, עבדו במקום לתיקון התקלות שנמצאו טכנאי + עוזר בתאריכים 3.2.09, 4.2.09 ו- 8.2.09. כמו כן, בוצעו תיקונים במקום ע"י טכנאי אחד בתאריך 24.2.09. 31. בנוסף, בהתאם לחשבוניות שהגישה התובעת, נראה כי גם לאחר ביצוע עבודות ההתקנה שעשה הנתבע בסניף דואר שליחים בראשל"צ, נמצאו תקלות, והתובעת שלחה טכנאי לתיקונם. בין היתר, הטכנאי התקין גלאי עשן נוסף, הזיז מיקום של גלאי שהותקן, פירק גלאים ישנים והחליף כבלים. 32. לאור האמור, טענת הנתבע, כי ניסיונו המקצועי כטכנאי שרות כלל גם התקנות, תמוהה לחלוטין, ואינה תואמת את טיב ואיכות עבודתו בפועל בביצוע ההתקנות בסניפי הדואר ביד אליהו ובראשל"צ. 33. כמו כן, הנתבע לא המציא כל ראיה אשר יש בה בכדי להעיד כי עסק בהתקנת מערכות אבטחה וגילוי אש, בטרם התקבל לעבודה אצל התובעת, כטענתו. מכתבי ההמלצה שהגיש הנתבע לביה"ד, למעשה, מחזקים ותומכים בטענת התובעת כי הנתבע עסק במתן שירות בלבד למערכות קיימות, אולם לא עסק בהתקנת מערכות. 34. מעבר לאמור לעיל, מהחשבוניות שהומצאו לביה"ד באשר לעבודות ההתקנה שבוצעו ע"י הנתבע בדואר יד אליהו ובסניף דואר שליחים בסניף ראשל"צ, כמו גם מעדותו של מר בהט, אשר ערך את הביקורת לעבודת ההתקנה שבוצעה ע"י הנתבע בדואר יד אליהו, עולה באופן חד משמעי, כי בעבודתו של הנתבע בהתקנת המערכות התגלו תקלות רבות, אשר הצריכו תיקונן ע"י צוותי טכנאים נוספים שעבדו במקום, לרבות תקלות חיווט, ומיקום שגוי של גלאי עשן שלא בהתאם לתקן הישראלי המחייב, אשר יש בהם בכדי להעיד על חוסר ניסיונו המקצועי של הנתבע בהתקנת מערכות אבטחה וגילוי אש. 35. אשר על כן, אנו קובעים, כי הנתבע הטעה באופן מכוון את התובעת והציג בפניה מצג שווא, כמי שיש לו ניסיון מקצועי כטכנאי התקנות המערכות אבטחה וגילוי אש, ולא רק כטכנאי שרות, אף שלא כך הוא, כפי שזה בא לידי ביטוי בביצוע עבודה רשלנית של הנתבע בסניפי הדואר ביד אליהו ובראשל"צ. בכך למעשה, נהג הנתבע בחוסר תום לב וגרם נזקים כלכליים לתובעת, אשר נאלצה לשלוח לסניפי הדואר ביד אליהו ובראשל"צ, צוותי טכנאים אשר עבדו מס' ימים לצורך תיקון התקלות הרבות שהתגלו בעבודות ההתקנה שביצע הנתבע. 36. אין ספק כי, לו היה הנתבע מיידע את מנכ"ל התובעת במהלך ראיון העבודה שנערך לו, כי ניסיונו המקצועי הינו כטכנאי שרות בלבד, לא היה מתקבל לעבודה כטכנאי התקנות בכיר, ובוודאי, שלא היה נשלח לבצע עבודות התקנה של מערכות אבטחה וגילוי אש ללא הכשרה מקצועית מתאימה וללא ליווי של איש מקצוע בעל ניסיון. 37. באשר לעבודת ההתקנה שביצע הנתבע בסניף הדואר בשפירא בתל אביב, התובעת המציאה חשבוניות המעידות על עבודות ההתקנה שביצע הנתבע ועוזר. מחשבונית 8056, עולה כי לאחר ביצוע ההתקנה, הגיעו למקום טכנאי נוסף ועוזר, אשר חיברו מחשב למערכת המצלמות ובדקו את מערכת האזעקה וגילוי אש. בהתאם לחשבונית הנ"ל, נמצא כי מערכת האזעקה וגילוי אש הינן תקינות. אשר על כן, אנו קובעים כי בכל הנוגע לעבודת ההתקנה בסניף שפירא בתל אביב, התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי, נדרשה לשלוח למקום צוות טכנאים לצורך תיקון תקלות שהתגלו במערכת האבטחה וגילוי האש שהתקין הנתבע, אלא לצורך חיבור מחשב בלבד. לפיכך, רכיב התביעה בגין עלות טכנאים בסניף הדואר בשפירא - נדחה בזאת. 38. באשר לעבודת התקנת מצלמות האבטחה באולמי קאלה, הנתבע הודה כי, לאור העובדה שהותקנו בעבר באולם מצלמות אבטחה ע"י חברת "אורד" בה עבד, הוא נשאל ע"י מר ברוכשטיין, באשר לסוג המצלמות המותקנות במקום ובאיזה פרוטוקול תקשורת הן עובדות. אולם, לטענת הנתבע הוא התריע בפני מר ברוכשטיין כי, המקום בעייתי מבחינת התשתית וכי יש צורך להיערך לכך מראש. כמו כן, לטענת הנתבע, הוא לא נשאל ולא אמר לתובעת אילו מצלמות לקנות. 39. מר ברוכשטיין העיד בעניין זה כדלקמן - "המערכת בקאלה הייתה של חברת אורד. כשאנחנו קיבלנו את העבודה ישר זה היה לי טוב שיש לנו את הנתבע כדי להתייעץ איתו ולדעת כיצד לבצע את הפרויקט... הנושא של קאלה היה בניהולי הישיר...אורד נכשלה בפרויקט ולא הצליחו לתחזק את המערכת, ולכן הם לקחו אותנו. אנחנו היינו צריכים לסדר את המערכת. לא היה יותר טוב מהנתבע שהוא מכיר יודע את המערכת. הנתבע העלה את זה שהיו להם בעיות שם...הנתבע הראה לנו מה כן עובד עם המערכות של אורד ועל סמך זה קנינו את הציוד שם. הציוד הזה התברר שהוא לא עובד עם המערכת של אורד...הנתבע היה שם ארבעה ימים ולא הצליח ובסוף הסתבר שהמצלמות שהיו שם הם של סימנס, שיודעות לדבר רק בשפה הגרמנית והמצלמות שאנחנו הבאנו לא יכלו לדבר בשפה הזאת, למרות שהנתבע טען שהן כן ידעו לדבר בשפה אחרת והוא יסדר את זה. בסופו של דבר אנחנו נאלצנו לעשות שני מערכות במקביל...והכל על חשבונינו. ... אני בכלל לא פקפקתי בידע שלו בשלב הזה ומה שהוא אמר לי קניתי...אני ידעתי מה מותקן כי ביררתי את זה עם הנתבע וקניתי את המצלמות שהנתבע המליץ עליהם אבל הן לא עבדו... בגלל פרויקט קאלה הוא עזב." (ראה פרוטוקול דיון מיום 13.5.12 עמ' 17-18). 40. טענת הנתבע כי לא נשאל ולא אמר אילו מצלמות לרכוש לצורך התקנתן באולמי קאלה אינה סבירה לחלוטין. הנתבע מאשר את טענת מר ברוכשטיין כי בטרם תחילת העבודה באולמי קאלה התייעץ עימו באשר למצלמות שהותקנו באולמי קאלה ע"י חברת אורד, ופרוטוקול התקשורת בו הן עובדות. לאור האמור, סביר כי סוג המצלמות שנרכשו ע"י התובעת לצורך התקנתן באולמי קאלה, היו בהתאם להנחיותיו של הנתבע באשר למערכת המותקנת במקום. יתרה מזאת, אף אם נקבל את טענת הנתבע כי, לא אמר ו/או לא נשאל ו/או לא התייעצו עימו באשר לסוג המצלמות שנרכשו ע"י התובעת, הרי שלאחר רכישתן, ובטרם התקנתן באולם, באם אכן, ידע הנתבע שהמצלמות שנרכשו אינן תואמות את המצלמות הקיימות באולם, אשר הותקנו בעבר ע"י חברת אורד, וכי אין אפשרות שהמצלמות החדשות יעבדו עם המערכת המותקנת באולם, אזי סביר כי, היה מיידע על כך את מר בורכשטיין, בטרם עבד במקום במשך ארבעה ימים בניסיון להתקין את המצלמות החדשות ולהפעילן, ללא הצלחה, עם המצלמות הישנות במקום. העובדה כי, הנתבע לא יידע את מר ברוכשטיין, בטרם עבודת ההתקנה, כי המצלמות החדשות שנרכשו ע"י התובעת אינן תואמות את המערכת הקיימת באולם, ואף לא טען כי עשה כן, ועבד במשך 4 ימים עם עוזר באולמי קאלה בניסיון להפעיל את המערכת החדשה עם המערכת הישנה, מחזקת ותומכת בטענת התובעת באשר לחוסר הידע והניסיון המקצועיים של הנתבע כטכנאי התקנות הן של מערכות גילוי אש והן של מערכות אבטחה. אין ספק כי, בעל ניסיון וידע מקצועיים בתחום התקנת מערכות אבטחה, היה מוסר לתובעת את המידע הנכון באשר לסוג המצלמות שהותקנו באולמי קאלה ע"י חברת אורד ופרוטוקול התקשורת בהן הן עובדות. מידע כאמור, מקצועי ומהימן, היה מאפשר, מלכתחילה, רכישת מצלמות מתאימות, ע"י התובעת, אשר יכולות לעבוד עם המערכת הקיימת באולם, ומונע את ההפסדים הכלכליים שנגרמו לתובעת, הן בשל רכישת מצלמות נוספות ויחידת שליטה על חשבונה, לאור סירובו של הלקוח (אולמי קאלה) לשאת בעלותן, והן לאור עלות צוותי הטכנאים שעבדו במקום לצורך התקנת שתי מערכות אבטחה במקביל - הישנה והחדשה. 41. מחשבוניות שהמציאה התובעת עולה כי, באולמי קאלה עבדו לצורך התקנת שתי מערכות האבטחה במקביל, צוותים של טכנאי ועוזר במשך 7 ימים, ובנוסף טכנאי אחד במשך 4 ימים. 42. כמו כן, בהתאם לחשבונית מס שהנפיקה התובעת לאולמי קאלה, עלות ההפסדים שנגרמו לתובעת בגין רכישת יחידת שליטה (1,750 ₪), מצלמות ממונעות שהוחלפו (5,800 ₪) והנחה מיוחדת שניתנה לאולם לאור העיכוב שנוצר בביצוע העבודה (1,300 ₪), עומדת על סך כולל של 8,850 ₪. 43. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי הנתבע נהג בחוסר תום לב מוחלט, תוך הטעיית התובעת והצגת מצג שווא, באשר לידע והניסיון המקצועי שלו כטכנאי התקנות של מערכות אבטחה וגילוי אש, כאשר בפועל, הנתבע היה בעל ידע וניסיון מקצועי כטכנאי שירות בלבד. בכך, גרם הנתבע לתובעת נזקים כלכליים, שנבעו מעלויות צוותי טכנאים שנאלצה התובעת לשלוח לצורך תיקון התקלות הרבות שהתגלו בעבודות התקנה שביצע הנתבע, וכן מעלויות ציוד שנאלצה התובעת לרכוש על חשבונה. 44. עקרון תום הלב תפס במהלך השנים מקום מרכזי בפסיקת בתי הדין לעבודה, וכבר נקבע כי, יחסי עובד-מעביד הינם יחסים חוזיים בקיומם נדרשת התנהגות אף מעבר לחובת תום הלב הנדרשת בחוזים מסחריים, ומדובר בחובת הנאמנות וחובת ההגינות. (ראה - מנחם גולדברג, "תום לב במשפט העבודה" ספר בר-ניב, ת"א 1987 עמ' 139). במסגרת החובות המוטלות על עובד בולטות החובות לציית להוראות חוקיות של המעביד, לנהוג ביושר ובחריצות, לטפל ברכוש המעביד בזהירות סבירה ולנהוג בזהירות במילוי תפקידו. אי מילוי חובה כזאת גורמת נזק למעביד ומשמשת עילה לתביעת פיצויים. (ראה - ע"א 275/59 מ"י נ' ברזינר, פ"ד טו 1075). עוד נקבע בפס"ד דב"ע נא/ 1-3 יוסי עזר נ' אי.אר.די בע"מ, פד"ע כג, 372 כי הערכאה המשפטית המוסמכת לדון בתביעת מעביד לפיצויים מאת עובד בשל עילה חוזית הנובעת מחוסר מיומנות בביצוע העבודה מקום שמיומנות זו, עומדת, בין השאר, בבסיס יחסי העבודה, היא של בית הדין לעבודה. בנסיבות המקרה דנן, אין ספק כי הנתבע הפר את חובותיו כלפי התובעת, ובין היתר, את חובת תום הלב, חובת הנאמנות וחובת ההגינות, עת הציג עצמו כמי שיש לו את המיומנות, הידע והניסיון המקצועי כטכנאי התקנות של מערכות אבטחה וגילוי אש, וביצע עבודות תוך ידיעה מוחלטת שאין לו את המיומנות והידע הנדרשים לביצוען. בכך גרם הנתבע לתובעת נזקים כלכליים משמעותיים. 45. התובעת טענה כי בתקופה הרלוונטית לתביעה זו עמדה עלות יום עבודה של צוות טכנאי + עוזר, כולל הוצאות רכב, דלק ותקורה על סך של 2,500 ₪. אולם, התובעת המציאה אישור עדכני לשנת 2012 מרו"ח הגב' אילת פילר, על פיו עלות יום עבודה עומדת על סך של 2,262 ₪ בלבד. גב' פילר העידה כי האישור האמור הינו נכון גם לשנת 2008 בשינוי של אחוז אחד או שניים. (ראה פרוטוקול דיון מיום 13.5.12 עמ' 6). 46. לאור האמור, אנו קובעים, כי עלות יום עבודה של צוות טכנאי +עוזר בתקופה הרלוונטית לתביעה זו, עמדה על סך של 2,036 ₪ (2,262 ₪ - עלות יום עבודה נכון לשנת 2012, בהתאם לאישור רו"ח פילר, פחות אחוז אחד נכון לתקופה הרלוונטית בתביעה דנן, בהתאם לעדות רו"ח פילר). 47. בנוסף, בימים בהם עבד רק טכנאי אחד ללא עוזר, יש אף להפחית את עלות שכר עוזר טכנאי בסך של 325 ₪, כמפורט באישור רו"ח פילר. היינו, עלות יום עבודה של טכנאי אחד הינו בסך של 1,711 ₪. 48. אשר על כן, אנו קובעים, כי על הנתבע לשלם לתובעת את עלויות הטכנאים שנאלצה התובעת לשלוח על מנת לתקן את עבודתו הלקויה בהתקנות מערכות גילוי אש בסניפי הדואר ביד אליהו ובראשל"צ, וכן באולמי קאלה, כמפורט להלן - א. סניף הדואר יד אליהו - כאמור לעיל, מחשבוניות שהמציאה התובעת עולה כי, בסניף הדואר ביד אליהו, עבדו במקום לתיקון התקלות שנמצאו טכנאי + עוזר במשך 3 ימי עבודה, ועוד יום עבודה של טכנאי אחד. סה"כ עלות טכנאים בסניף יד אליהו הינה בסך של - 7,819 ₪ (2,036 ₪ * 3 + 1,711 ₪ ) ב. סניף דואר שליחים בראשל"צ - בסניף הדואר הנ"ל שלחה התובעת טכנאי אחד שעבד במקום יום עבודה אחד לתיקון התקלות. סה"כ עלות הטכנאי בסניף בראשל"צ הינה בסך של - 1,711 ₪. ג. אולמי קאלה - באולמי קאלה עבדו לצורך התקנת שתי מערכות האבטחה במקביל, צוותים של טכנאי ועוזר במשך 7 ימים, ובנוסף טכנאי אחד במשך 4 ימים. סה"כ עלות הטכנאים באולמי קאלה הינה בסך של - 21,096 ₪ (2,036 ₪ * 7 + 1,711 ₪ * 4). היינו, על הנתבע לשלם לתובעת עלויות טכנאים שנאלצו לבצע תיקונים בגין עבודתו הלקויה, לאור חוסר תום ליבו והטעייתו את התובעת באשר לידע והניסיון המקצועיים שלו בהתקנת מערכות אבטחה וגילוי אש, בסך כולל של - 30,626 ₪. 49. כמו כן, לאור קביעתנו לעיל כי, הטעייתו המכוונת של הנתבע את התובעת והתנהגותו בחוסר תום לב בהצגת מצג שווא בפניה באשר לניסיונו המקצועי בהתקנת מערכות אבטחה, והמידע המוטעה שנמסר למר ברוכשטיין באשר למערכת האבטחה שהותקנה באולמי קאלה ע"י חברת "אורד", בהתבסס עליה רכשה התובעת מצלמות חדשות, אנו קובעים כי על הנתבע לשלם לתובעת את ההפסדים הכספיים שנגרמו לה כתוצאה מרכישת יחידת שליטה והחלפת המצלמות באולמי קאלה, וכן, מההנחה המיוחדת שנאלצה להעניק לאולם, לאור העיכוב בביצוע העבודה, כמפורט להלן - א. עלות יחידת שליטה של מצלמות ממונעות - בסך של 1,750 ₪. ב. עלות החלפת מצלמות ממונעות - בסך של 5,800 ₪. ג. מתן הנחה מיוחדת - בסך של 1,300 ₪. סה"כ על הנתבע לשלם לתובעת בגין הפסדים כלכליים שנגרמו לה באולמי קאלה בסך של 8,850 ₪. 50. בכל הנוגע לטענת התובע לתשלום פיצוי בגין פגיעה במוניטין ובשמה הטוב, אנו קובעים כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח רכיב תביעה זה, ולפיכך - דינו להידחות בזאת. 51. לסיכום, על הנתבע לשלם לתובעת את הנזקים שגרם לה בחוסר תום ליבו והטעייתו, בסך של 39,476 ₪. כמו כן, על הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪. על הנתבע לשלם לתובעת את כל הסכומים המפורטים לעיל תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הסכומים הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל. גרימת נזק על ידי עובד