מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה להפרת הסכם שכר טרחה: לפניי תביעה שעניינה בהפרת הסכם לתשלום שכר טרחה בגין שירותים מקצועיים אשר לטענת התובעת ניתנו לנתבעות על ידה, לקראת הנפקתה של הנתבעת 1 בבורסת ה-AIM בלונדון. רקע עובדתי: התובעת, קוקרמן ושות' בית השקעות בע"מ, (להלן:"קוקרמן"), הינה חברה פרטית העוסקת בבנקאות, השקעות וייעוץ פיננסי עבור גופים ישראלים וזרים, לרבות שירותי ליווי הנפקת מניות בארץ ובחו"ל. הנתבעת 1, גולדפרוסט בע"מ (להלן:"גולדפרוסט"), חברה ציבורית רשומה בישראל העוסקת בייבוא והפצה של מוצרי מזון, ומצויה בבעלות מלאה של הנתבעת 2. הנתבעת 2, ג.וילי-פוד אינטרנשיונל בע"מ (להלן:"ויליפוד"), הינה חברת האם והמחזיקה היחידה במניות גולדפרוסט. מר צבי ויליגר (להלן:"מר ויליגר") שימש כבעל השליטה בחברת ויליפוד וכמנכ"ל גולדפרוסט. לצורך הנפקת מניותיה בבורסת AIM בלונדון ולאור הדין האנגלי המחייב חברה המעוניינת להנפיק מניותיה ב-AIM למנות לעצמה "יועץ ממונה" , התקשרה גולדפרוסט עם חברה בריטית בשם Corporate Synergy Plc (אשר שינתה את שמה במועד מאוחר יותר ל- Blue Oar Securities Plc ) (להלן:" חברת סינרג'י) , אשר תסייע לה בכל הנדרש לביצוע ההנפקה ותלווה אותה אף לאחריה במשך תקופת היותה רשומה בAIM. כמו כן, על מנת לקדם את ההנפקה בקשה גולדפרוסט להסתייע בשירותיו של יועץ ישראלי ולשם כך התקשרה עם קוקרמן. ביום 8.3.06 הונפקו מניות גולדפרוסט בבורסת AIM בלונדון. טענות הצדדים: לטענת קוקרמן בפגישה אשר התקיימה בין מנכ"ל גולדפרוסט, מר צבי ויליגר (להלן:"מר ויליגר") לבין היועץ הפיננסי ובנקאי ההשקעות של קוקרמן דאז (כיום מנכ"ל קוקרמן), מר חגי רביד (להלן:"מר רביד") סוכם בע"פ כי קוקרמן תקבל לאחר ההנפקה את התמורה הבאה: 0.5% מסכום הגיוס בהנפקה, בתוספת מע"מ, אופציות לרכישת 2% ממניות גולדפרוסט במחיר מימוש לפי שווי חברה של 40 מליון דולר, למימוש במשך תקופה של שנתיים אשר תחל ביום ההנפקה, אופציות לרכישת 2% נוספים ממניות גולדפרוסט במחיר מימוש לפי שווי חברה של 60 מליון דולר, למימוש במשך תקופה של שנתיים אשר תחל ביום ההנפקה, החזר הוצאות שתוציא קוקרמן בקשר עם מתן השירותים, אם תגייס קוקרמן משקיעים לחברה היא תקבל תמורה נוספת אשר תיגזר מסכום ההשקעה של אותם משקיעים. טוען מר רביד כי מיד לאחר הפגישה האמורה החל ללוות את הנתבעות לקראת הנפקת המניות בבורסת AIM בלונדון, כשעל מנת לגבות את ההסכמות אליהן הגיעו בע"פ שלח ביום 26.10.05 מר ויליגר ולמר גיל הויכבוים, מנהל הכספים של הנתבעות ושל קבוצת "וילי פוד", (להלן: "מר הויכבוים"), נוסח לחתימת הנתבעות של הסכם שכר טרחה אשר סוכם בין הצדדים. טוען מר רביד כי למעט שני סעיפים אשר התייחסו לאירועים של מיזוג או רכישה בנוסף לאירוע של הנפקה, לא היו למר ויליגר הערות נוספות על נוסח ההסכם, כשנוסח הסכם מתוקן ללא סעיפים אלו נשלח ביום 6.11.05 לחתימת הנתבעות. בעקבות קבלת נוסח ההסכם המתוקן שלחו הנתבעות לתובעת ביום 10.11.05 , באמצעות מר ויליגר, מכתב מפורט החוזר ומאשר את התחייבות הנתבעות לתשלום שכר קוקרמן כמוסכם בין הצדדים ובהתאם לנוסח ההסכם המתוקן. טוענת קוקרמן כי אנשיה הקדישו מזמנם, מיומניותם, ניסיונם וקשריהם לצורך העבודה עבור הנתבעות בארץ ובחו"ל תוך השקעת מאמצים ומשאבים רבים, ללווי גולדפרוסט לקראת הנפקת המניות. טוענת קוקרמן, כי לאחר הנפקת המניות, התחמקו הנתבעות מפניות קוקרמן לקבלת תשלום שכר הטרחה המגיע לה בהתאם להסכמות הצדדים. טוענת קוקרמן כי בפגישה אשר נערכה בין מר רביד למר ויליגר, הסכים מר ויליגר לשלם לתובעת את רכיבי האופציות בתנאי שקוקרמן תמשיך לעבוד עבור הנתבעות וקבוצת "ויליפוד", כשסרב לשלם את מרכיב המזומן. טוענת קוקרמן, כי בתכתובת שעשתה בין הצדדים התנערה גולדפרוסט מן החובה לשלם לתובעת את המגיע לה כשהנתבעת 2 ומר ויליגר טענו כי התקשרות קוקרמן הייתה עם חברה אחרת. מנגד טוענות הנתבעות כי הנתבעת 2 מעולם לא התקשרה עם קוקרמן בכל התקשרות שהוא. גולדפרוסט פנתה לתובעת לשם קבלת ייעוץ צמד מקוקרמן בקשר להנפקת המניות. במסגרת זו התחייבה קוקרמן לסייע לנתבעת 1 באופן יומיומי ולהיות זמינה לעבודה שוטפת עם נציגי גולדפרוסט, עד לסיומה המוצלח של ההנפקה, תוך שקוקרמן מודעת ללוח הזמנים העמוס. חרף לוח הזמנים, קוקרמן לא בצעה את חלקה בקידום ההנפקה והתחמקה מהשתתפות פעילה במפגשים אשר ערכה גולדפרוסט בתואנות שונות. טוענות הנתבעות כי גולדפרוסט הלינה בפני קוקרמן פעמים רבות על תפקודה הלקוי, אך ללא הועיל. טוענות הנתבעות כי בניגוד לטענת קוקרמן טיוטת ההסכם שנשלחה ע"י קוקרמן לנתבעת 1 לא הייתה מוסכמת על גולדפרוסט, וגולדפרוסט סירבה לחתום עליה. יתרה מכך, גולדפרוסט סירבה לחתום על כל הסכם בכתב כל עוד קוקרמן לא תוכיח כי היא מתקנת את דרכיה ותתחיל לסייע באופן ממשי להנפקה. טוענות הנתבעות כי על מנת ליתן הזדמנות נוספת לתובעת , שיגרה גולדפרוסט ביום 10.11.05 דואר אלקטרוני בו העלתה גולדפרוסט על הכתב את ההסכמות שהתגבשו בין הצדדים. ביום 11.11.05 השיבה קוקרמן לנתבעת 1 כשבמסגרת תגובתה הביעה הסתייגות ביחס לחלק מהגדרות התפקידים אותם היא אמורה למלא כשביחס ליתר התנאים המוסכמים לא הביעה קוקרמן כל הסתייגות. טוענות הנתבעות כי גם לאחר תכתובת זו אנשי קוקרמן לא היו זמינים, לא קידמו את ההנפקה ולא מילאו את התחייבויותיהם , כשהחל מחודש נובמבר 2005 לא שמעה גולדפרוסט דבר מקוקרמן והניסיון להנפיק את המניות בחודש דצמבר כשל. טוענות הנתבעות כי לאחר ניסיון כושל להנפיק את מניות גולדפרוסט , עשתה גולדפרוסט ניסיון נוסף על מנת להנפיק את מניותיה ובחודש מרץ 2006 בוצעה ההנפקה בהצלחה אשר הייתה פרי עבודתם של אנשי גולדפרוסט ויועציה הזרים, ללא תרומה ומעורבות מצד קוקרמן, ועל כן קוקרמן אינה זכאית לקבלת גמול כלשהו מגולדפרוסט. דיון ומסקנות: אין חולק כי הצדדים התקשרו בהסכם לפיו קוקרמן תשמש כיועצת של גולדפרוסט בהנפקת מניות ב-)AIMלהלן:"ההסכם"). אקדים ואומר כי משגולדפרוסט הינה בבעלות מלאה של חברת ויליפוד (אשר הינה חברת האם), ומאחר שמהנפקת המניות בAIM צפויה הייתה לרשום רווח הון הן גולדפרוסט והן חברת ויליפוד ומשמר ויליגר משמש הן כבעל המניות בחברת ויליפוד והן כמנכ"ל גולדפרוסט והינו בעל אינטרס בכובעו בשתי החברות סבורני כי דין טענת הנתבעות כי יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 2 בהעדר עילה, להידחות. בענייננו, נחלקו הצדדים מהם ההסכמות אליהם הגיעו במסגרת ההסכם, האם ההסכם הופר ע"י קוקרמן והאם הנתבעות בטלו את ההסכם עם קוקרמן כשהנפקת המניות בסופו של יום הייתה הנפקה חדשה מבלי מעורבות של קוקרמן כלל. מאחר שלא היה כל הסכם כתוב אשר נחתם ע"י הצדדים יש לבחון ע"פ יתר הראיות מה היו הסכמות הצדדים במסגרת חוזה ההתקשרות ביניהם והאם קוקרמן אכן עמדה בהתחייבויותיה כלפי הנתבעות. על הסכמות הצדדים ניתן ללמוד מתכתובת המיילים אשר נערכה בין הצדדים: ביום 26.10.05 שלח מר רביד למר ויליגר ולמר הויכבוים נוסח הסכם, אשר לא נחתם ע"י הנתבעות. ביום 6.11.05 שלח מר רביד נוסח הסכם מתוקן אשר נשלחה למר הויכבוים, דויד כהן ובקי פרדו- מזכירתו של מר ויליגר, אשר אף הוא לא נחתם ע"י הנתבעות. ביום 9.11.05 בקש מר רביד ממר ויליגר לחתום על נוסח ההסכם המתוקן. בו ביום בתגובה, נשלח מייל בשם מר ויליגר למר רביד ובו שטח מר ויליגר את תלונותיו על עבודתו של רביד ותפקודו שלא בהתאם להתחייבויותיו (להלן:"מכתב התלונה"). ביום 10.11.05 נשלח מייל ממר רביד למר ויליגר ובו הכחיש מר רביד את האמור במכתב התלונה. מתכתובת המיילים ניתן להיווכח כי בשלב זה חלקו הצדדים על תוכן הסכמותיהם והגדרת תפקידו של מר רביד אצל הנתבעות. לטענת הנתבעות, כפי שעלו בכתב ההגנה, לאחר שהתגלו ליקויים בעבודת קוקרמן, התנו את החתימה על הסכם בכתב בתיקון דרכיה של קוקרמן. מכאן, כי הגם שכבר בשלב זה הנתבעות העלו טענות לעניין עבודתו של מר והגם והצדדים חלקו על תוכן הסכמותיהם , אין חולק כי בשלב זה מר רביד כבר החל לעבוד אצל הנתבעות ונתקבלו הסכמות כל שהן ע"י הצדדים. בתכתובת המייל מיום 10.11.05 ממר ויליגר למר רביד (להלן:"מסמך הבנות"), יום אחד בלבד לאחר מכתב התלונה, נכתב מפורשות כי הוסכם שקוקרמן תשמש כיועצת של גולדפרוסט בהנפקת מניות ב-AIM. כמו כן, במסגרת מסמך ההבנות העלה מר ויליגר על הכתב את ההסכמות אשר נתקבלו לטענתו בין הצדדים לגבי התחייבויות הצדדים אחד כלפי השני, ביניהן התחייבות גולדפרוסט לשלם לתובעת בתמורה לעבודתה ובכפוף להשלמה מוצלחת של הנפקת המניות, 0.5% מערך ההנפקה וכן אופציות לרכישת אחוזים ממניות החברה לפני ההנפקה ( כאמור בס' 2 ו-3 לתכתובת). עיון בתשובת מר רביד למסמך ההבנות מטעם הנתבעות מלמד כי לטענת מר רביד אלו לא היו ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ומבחינתו האמור במייל זה מהווה חוזה חדש . יחד עם זאת התייחס מר רביד לסעיפים המפורטים במייל כשמהתייחסות זו ניתן ללמוד על נקודות ההשקה ביחס להסכמות אליהם הגיעו הצדדים באשר להגדרת התפקיד של אנשי קוקרמן. אפרט את דרישות הנתבעות במסגרת המייל ואת תשובת קוקרמן לכל אחד מהסעיפים המפורטים במייל: דרישת הנתבעות: עזרה וייעוץ שוטף בניסוח ותרגום תשובות לשאלות מחו"ל. תשובה מטעם קוקרמן: עשיתי זאת ואמשיך לעשות. דרישת הנתבעות:עזרה וייעוץ שוטף בהכנת כל המסמכים הנדרשים מהחברה לצורך ההנפקה. תשובת מטעם קוקרמן: הסעיף רחב מידי. לא ברור בדיוק למה הכוונה. דרישת הנתבעות: סיוע וייעוץ בהכנת המצגת שתשמש ל- ROAD SHOW כולל.... תשובה מטעם קוקרמן: בסדר. דרישת הנתבעות:השתתפות בפגישות עבודה בלונדון וכן השתתפות וסיוע ב-ROAD SHOW שתערוך החברה באנגליה, בסקוטלנד או בכל מקום שיתבקש, תוך הכנת אנשי החברה למצגות אלו. תשובה מטעם קוקרמן: בסדר. דרישת הנתבעות: גיוס משקיעים פוטנציאליים. תשובה מטעם קוקרמן:בדיוק להיפך. רק אמרנו כי אם נביא משקיעים אשר יהיו באישורו של דויד, אז נצפה לקבל עמלה של 5.5%. דרישת הנתבעות: כל עבודה נוספת אשר קשורה להנפקה אשר תהיה באחריות החברה. תשובה מטעם קוקרמן:אני לא בטוח מה זה בדיוק. מכאן למדנו כי אין מחלוקת באשר לס' 1, 3, ו- 4 למסמך ההבנות. עוד למדנו מתכתובת מייל מיום 13.11.05 בשם מר ויליגר למר רביד (נספח ח' לתצהירו של מר רביד), במסגרתה נכתב כי בהמשך לשיחתם אשר הייתה באותו היום סעיף 5 אינו באחריות קוקרמן ואינו במסגרת ההתקשרות. כן נאמר, כי אם החברה תעזור במציאת משקיעים כמובן שתזכה לעמלה נוספת אשר תאושר בינו לבין חברת סינרג'י לבין הנתבעות, מכן שגם באשר לעניין האמור בס' 5 אין מחלוקת בין הצדדים. באשר לסעיפים 2 ו-6 , היקפם ותוכנם אינו ברור , אם כי קוקרמן אינה שוללת לגמרי את תוכנם. לדברי מר רביד בעדותו התחייבה קוקרמן ליתן ייעוץ לחברה לתהליך ההנפקה כשהשירותים שנותנים אינם מפורטים בחוזה מלבד אמירה כי הם בנקאי ההשקעות והיועצים הבלעדיים במסגרת ההנפקה(פרוטוקול דיון מיום 22.3.11 עמ' 16 שורות 12- 15). מר הויכבוים אישש כי שירותיה של קוקרמן נשכרו בעיקר ליתן ייעוץ לנתבעות. פרוטוקול דיון מיום 29.6.11 עמ' 43 שורות 13 -21: "ש.       התובעת היתה צריכה להכין את ההסכם הזה. ת.        כמו שאמרתי לפני זה חגי לא היה צריך להכין שום דבר, הוא היה צריך לסייע לי בייעוץ ולעזור לי בלדעת מה מצפים ממני הצד השני, מה יכול להיות ומה לא . אם מדברים על ההסכם הזה כשהייתי בלונדון במו"מ על ההסכם הספציפי הזה, ולא ידעתי מה נדרש ממני ו מה אני מחויב, ומה אני יכול להשמיט ומה לא, בקיצור מה שמקובל בארה"ב ובאנגליה חיפשתי אנשים שיעזרו לי והגעתי למנהל הכספים של לידקום, שביצע הנפקה כמה חודשים לפני זה והתייעצתי איתו. התובעת לא הייתה צריכה להכין את ההסכם אלא לסייע לי בהבנת ההסכם ומה מותר לי ומה אסור. זה היה בפברואר מרס 2006, ניתקנו איתם קשר באמצע נובמבר 2005 אחרי שלא עמד בשום התחייבות שלו. במסגרת מסמך ההבנות פורטה התמורה שתינתן לקוקרמן עבור עבודתה אשר הותנתה בהשלמה מוצלחת של ההנפקה. עיון בתגובת מר רביד למסמך ההבנות מעלה כי בניגוד ליתר הסעיפים אליהם התייחס מר רביד במסמך ההבנות לא מצויה התייחסותו באשר לתמורה כפי שמפורטת במסמך ההבנות. ניתן לראות כי ההבדל בין התמורה שהובטחה לקוקרמן לפי גרסתה לבין התמורה המפורטת במסמך ההבנות היא לעניין החזר ההוצאות שהוציאה קוקרמן בקשר עם מתן שירותים לנתבעות. מכאן, משאין חולק כי ביום 8.3.06 הונפקו מניות גולדפרוסט בבורסת AIM בלונדון, יש לבחון האם קוקרמן מלאה את התחייבויותיה בהתאם להסכמות הצדדים , שאז היה על הנתבעות לשלם לקוקרמן עבור עבודתה, לכל הפחות בהתאם להסכמותיהם כאמור במסמך ההבנות ולכל היותר בנוסף לתמורה האמורה במסמך ההבנות, באם תוכיח קוקרמן את הסכמתה והתחייבותן של הנתבעות להחזר ההוצאות, אף את ההוצאות שהוציאה קוקרמן עבור הנתבעות. הוכח בפניי כי קוקרמן עבדה עבור הנתבעות: במכתב התלונה מיום 9.11.05 מודה מר ויליגר מפורשות כי מר רביד החל לעבוד אצלו, אלא שבמועד זה הלין על התנהלותו של מר רביד ותפקודו הלקוי בניגוד להתחייבויות שהתקבלו בין הצדדים. בכתב הגנתן טוענות הנתבעות כי עבודתה של קוקרמן הייתה לקויה וחסרה. טענה זו אינה מאיינת את התחייבות הנתבעות ע"פ ההסכם שעה שהוכח בפניי כי הנתבעות המשיכו לשכור את שירותיה של קוקרמן כשאף לגרסתן נתנו לקוקרמן הזדמנות נוספת לתקן את דרכיה, שעה שלא הוכח בפניי כי הנתבעות בטלו את החוזה עם קוקרמן ושעה שלא הוכח בפניי כי הנפקת המניות הייתה ללא מעורבותה של קוקרמן . ניתן לראות כי מכתב התלונה על עבודתה של קוקרמן נכתב יום אחד בלבד לפני שהנתבעות שלחו לקוקרמן את מסמך ההבנות בו פורטו ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים לשיטת הנתבעות, ואף פורטה התמורה אשר תקבל קוקרמן עבור עבודתה עם השלמה מוצלחת של הנפקת המניות. כמו כן, בניגוד לטענת הנתבעות כי קוקרמן לא בצעה את חלקה בקידום ההנפקה כי לא הוסיפה לתהליך ההנפקה כל ערך מוסף וכי לא הוסיפה במאום לסיכויי ההצלחה, אוסף המסמכים אשר צורפו כנספחים לתצהיר עדות ראשית מטעם קוקרמן מלמדים על מעורבותה של קוקרמן בתהליך ההנפקה הן לפני מכתב התלונה שהופנה למר רביד מטעם הנתבעות והן לאחריו , תוך שמר רביד עובד מול אנשי הנתבעות ומול מי שנשכר לעבוד מטעמן, כשהתייחסות למר רביד הינה כאחד מהשותפים לתהליך ההנפקה ואפרט: דוגמאות לתכתובת בין מר רביד לאנשי הנתבעות אשר יש בה כדי להעיד על ליווי של קוקרמן בהליך הנפקת המניות: תכתובת מייל מר רביד למר ויליגר מיום 30.9.05 אליה צורף מכתב אשר כותרתו IPO for Goldfrost ומפרט את ההוצאות הצפויות בתהליך ההנפקה (נספח כ"א לתצהירו של רביד). תכתובת מייל בין מר הויכבוים למר רביד מיום 26-27.10.05 המעידים על מעורבותו של מר רביד בהכנת התשקיף בשיחות ועידה, קשר עם הגורמים בחו"ל (נספח כ"ד לתצהירו של רביד). תכתובת מייל ממר הויכבוים למר רביד מיום 27.10.05 במסגרתו בקש מר הויכבוים ממר רביד את עזרתו בשאלות הקשורות בהכנת התחזית ע"מ שביחד יוכלו לסיים את התחזית(נספח כ"ה לתצהירו של רביד). תכתובת מייל בין מר הויכבוים למר רביד מיום 30-31.10.05 בה נדרש מר רביד להסב את תשומת ליבו להערותיו של מר הויכבוים לשאלות שהופנו אליו ביום 27.10.05, וכן ליתן תשומת ליבו לדוח האחרון של מינטל שנשלח אליו (נספחים כ"ו- כ"ז לתצהירו של רביד) . תכתובת מיום 31.10.05 בה פונה מר הויכבוים למר רביד בבקשה לעזרה בהכנת התשקיף (נספח כ"ח לתצהירו של רביד). תכתובת מייל מיום 31.05.10 בה עדכן מר הויכבוים גורמים אשר היו מעורבים בתהליך ההנפקה , ביניהם מר רביד, על פגישה אשר תתקיים בלונדון עם מר ויליגר ביום 14.11.05 (נספח כ"ט לתצהירו של רביד). תכתובת מייל בין מר רביד למר הויכבוים מיום 7.11.05 באשר ל- SKELETON DRAFT-27.10.05HRHR - הכנת התשקיף (נספח ל"ח לתצהיר מר רביד). בתכתובת מייל מיום 14.11.05 כתב מר רביד למר הויכבוים כי הוא עם מר ויליגר בלונדון. תכתובת מייל בין מר רביד למר הויכבוים במסגרתה סיפק מר רביד מידע כמענה לבקשותיו של מר הויכבוים (נספח ל',ל"ט לתצהירו של רביד). תכתובת מייל מיום 8.11.05 בה כתב מר הויכבוים למר רביד כי ידאג למר ויליגר למלון בתאריכים 13-14 בנובמבר (נספח ס"ד לתצהיר רביד). בעניין זה ניתן אף לראות תכתובת ממזכירתו של מר ויליגר -בקי (נספח ס"ה לתצהירו של מר רביד). דוגמאות תכתובת בין מר רביד לגופים/אנשים אחרים אשר עבדו עבור הנתבעות ויש בה כדי להעיד על ליווי של קוקרמן בהליך הנפקת המניות: תכתובת בין פירמת עורכי הדין הישראלי אשר ליווה את הנתבעות( עו"ד דויד כהן ) בתהליך ההנפקה ובין מר רביד אשר בחלקם אנשי הנתבעות מכותבים יחד עם מר רביד, יש בה להעיד על מעורבותו של מר רביד בתהליך ההנפקה (נספחים י"ב,י"ג, נספח ל"ו ). תכתובת שבין פירמת עורכי הדין הלונדוני אשר ליווה את הנתבעות בתהליך ההנפקה לבין מר רביד יש בה כדי להעיד על מעורבותו של מר רביד בתהליך ההנפקה (נספח יד'). תכתובת בין מר רביד למר רוד קרויז מטעם היועץ הממונה בלונדון אשר יש בהם כדי להעיד על מעורבותו של מר רביד בתהליך ההנפקה (נספח כג'). תכתובת בין מר רביד ליאן קליפ מפירמת רואי החשבון אשר ליוותה את תהליך ההנפקה, המעידה על כך שמר רביד הכיר בין הנתבעות ליאן קליפ וגייסם לתהליך (נספח כב'). ניתן לראות כי מר רביד הינו בין המכותבים כאמור בתכתובת מייל אשר נשלח מדויד סיל מטעם חברת סינרג'י ביום 19.10.05 , במסגרתו נדרשו להגיש תרשימים מתוקנים ומעודכנים של מסמכים (נספח 5 לתצהירו של הויכבוים), וכן תכתובות במועדים אחרים בין מר רביד לדויד סיל (נספחים ל"א, ל"ד, ל"ו, ל"ז לתצהירו של מר רביד). בנוסף לתכתובת המייל המפורטות לעיל הן בין מר רביד לאנשי הנתבעות והן בין מר רביד לגופים אחרים אשר עבדו עבור הנתבעות יש תכתובות רבות נוספות (נספחים- מ-ס"ג לתצהירו של מר רביד, נספחים 6, 7, לתצהירי הנתבעות) אשר יש בהם כדי להעיד על מעורבותו של מר רביד בתהליך הנפקת המניות ועל היחס של אנשי הנתבעות והאחרים שלקחו חלק בתהליך ההנפקה אל מר רביד כשותף לתהליך. אציין כי בנוסף לתכתובות המייל ניתן לראות כי בטיוטה מיום 17.11.05 של דו"ח תזרים מזומנים עתידי של גולדפרוסט המפרט את ההוצאות הצפויות בתהליך ההנפקה הנתבעות אף לקחו בחשבון את ההוצאות הצפויות בגין שירותי קוקרמן אשר הוערכו בדו"ח זה בסכום של 54,810$ (נספח י"א לתצהיר עדות ראשית של מר רביד). מצאתי לנכון לציין כי גם טענתן של הנתבעות באשר לזמינותם של אנשי קוקרמן דינן להידחות. כך לדוגמא טענת הנתבעות כי מר רביד לא התייצב במשרדן ביום 17.11.05 בכדי להגיש גרסה מעודכנת של התשקיף ונכונותם להמתין לו עד ליום חמישי, התבררה בעדותם של מר הויכבוים ומר רביד כטענה לא מוצדקת (ראה עדותו של מר הויכבוים פרוטוקול דיון מיום 29.6.11 עמ' 37 שורות 18- 26 עמ' 38 שורות 1- 15, וכן עדותו של מר רביד פרוטוקול דיון מיום 22.3.11 עמ' 12 שורות 5- 15). שוכנעתי מר נוויל אוסיף ויצמן (להלן:"מר ויצמן") עבד אף הוא עבור הנתבעות ולא כתרגומן בלבד. מר ויצמן הינו בעלים של משרד למתן שירותים פיננסים וכלכליים ובעל רישיון אנגלי לראיית חשבון. לטענתו שודך ע"י מר רביד לשמש כיועץ חיצוני לנתבעות לעניין הפקת המניות עבור גולדפרוסט. מר ויצמן הצהיר כי במהלך חודש נובמבר השקיע שעות רבות בעבודתו המקצועית כרו"ח עבור הנתבעות במסגרתה נתן מענה לשאלות הבהרות והשלמת חסרים רבים במסמכים הקשורים בהנפקה. בעדותו העיד כי מדובר בכ-20 שעות. מוסיף מר ויצמן כי מאחר ועיקר עבודתו עשה במשרדי הנתבעות, ומכיוון והמסמכים חסויים לא קבל עותקים מהמסמכים לשמירה אצלו. הנתבעות אינן מכחישות כי מר ויצמן עבד עבורן אלא שלטענתן עבודתו של מר ויצמן הסתכמה בתרגום מסמכים בלבד. מר הויכבוים אשר העיד מטעם הנתבעות הודה בעדותו כי לא היו לו טענות כלפי עבודתו של רו"ח ויצמן אלא שלדעתו בצע עבודת תרגום בלבד (פרוטוקול דיון מיום 29.6.11 עמ' 40 שורות 29- 32 עמ' 41 שורה 1). עיון במסמכים אשר צורפו לתצהירו של מר ויצמן, יש בהם כדי להעיד שאכן השקיע ועבד עבור הנתבעות עבודה אשר ככל הנראה תרמה את חלקה להנפקה המוצלחת של המניות (ראה נספחים ב'- יג' לתצהירו), מתכתובת זו ניתן אף לראות שעבודתו של מר ויצמן אינה מתמצתה בתרגום בלבד כטענת הנתבעות: מנספח א' לתצהירו של רו"ח ויצמן , עולה כי ביום 13.11.05 עבד במשרדי הנתבעות עד שעה 00:25 יום למחרת. ניתן לראות מנספח ב' לתצהירו של מר ויצמן כי ביום 14.11.05 כי בעקבות מייל שנשלח למר הויכבוים ממר דויד סיל באשר לקבלת הערות ותגובות על טיוטה של התשקיף שנשלחה אליו ממר סיל באותו היום, פנה מר הויכבוים למר ויצמן ולמר עדן בר טל (אשר היה מנכ"ל התובעת באותה עת) בבקשת עזרה במתן הערות מענה לשאלות על מסמך אשר נשלח מאת דויד סיל. בו ביום ענה לו מר ויצמן כי יוכל להגיע אליו יום למחרת. בתצהירו ובעדותו טען מר ויצמן כי נועד עם הויכבוים ביום 15.11.05 , טענה אשר לא נסתרה. מר הויכבוים העיד כי פגש עם מר ויצמן ביום ה-13.11.05 וכי הוא לא זוכר אם נפגש עימו בעוד יום באותו השבוע (פרוטוקול דיון מיום 29.6.11 עמ' 40 שורות 4- 6). מכאן, שוכנעתי כי הגם ועבודתו של מר ויצמן התמצתה בכ-20 שעות כדבריו, לא דובר על עבודת תרגום בלבד. בענייננו, לא הוכח בפניי כי הנתבעות ביטלו את ההסכם עם קוקרמן כטענתן. ס' 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970 (להלן:"חוק החוזים") קובע: "הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה". ס' 8 לחוק החוזים קובע: "ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה - תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה". צד הנפגע מהפרת חוזה עומדת לו זכות שבדין לתבוע את אכיפת החוזה או לבטלו. בכתב הגנתן טוענות הנתבעות כי החל מסוף חודש נובמבר 2005 לא שמעה גולדפרוסט דבר מקוקרמן כשהניסיון להנפקת המניות בחודש מרץ נעשה ללא מעורבות כלשהי מטעמה של קוקרמן. בתצהירם מצהירים מר ויליגר ומר הויכבוים מטעם הנתבעות כי למעשה הקשר עם קוקרמן נותק לחלוטין ביום 21.11.05, עם ההודעה של מר הויכבוים למר רביד שלא להגיע לפגישה יחד עם מר ויליגר בלונדון (לבקשתו של מר ויליגר) . עיון בהודעה מיום 21.11.05 מעלה כי מלבד בקשה לא להגיע לפגישה אין בה כל אזכור על ביטול ההסכם עם קוקרמן. מעבר לכך, לא הוכח בפניי כי נשלח מסמך אחר המעיד על כוונת הנתבעות לסיים את הקשר עם קוקרמן ועל ביטול ההסכם, ולהיפך מתכתובת המיילים בן הנתבעות למר רביד עולה כי אנשי הנתבעות ויתר האנשים אשר עבדו על ההנפקה המשיכו להיות בקשר עם מר רביד אף לאחר מועד זה והקשר עימו לא נותק כטענת הנתבעות. כך ניתן לראות שביום 23.11.05 נשלח מייל ממר הויכבוים הנוגע ל- ROAD SHOW , כשמר רביד קבל העתק ממיל זה (נספח נ"ט לתצהירו של מר רביד). באם אכן הופסק הקשר לחלוטין לא בור מדוע טרח מר הויכבוים לשלוח העתק ממיל זה למר רביד. כך ניתן לראות שבתכתובת מייל ממארק הירשפילד ממשכון מיום 23.11.05 , לאחר פגישה שנערכה בלונדון עם אנשי גולדפרוסט ,מר ויליגר ומר הויכבוים, נתבקשו מס' גורמים כשביניהם מר רביד ,להעיר הערותיהם באשר לגורמי סיכון נוספים במסמך. ניתן לראות כי בו ביום מר רביד שלח מייל במסגרתו צורפו הערותיו (נספח נ"ח). כך ניתן לראות תכתובת בין דויד סיל וג'סטין לואיס מטעם היועץ הממונה לבין מר רביד בתאריכים 25.11.05 וה- 29.11.05 באשר למציאת משקיעים זרים. כך ניתן לראות כי ביום 1.12.05 נשלח מייל מג'סטין לואיס למר רביד בנוגע למשקיעים ובמסגרתו אף נכתב כי דיבר עם מר ויליגר בעניין המשקיעים וכי מר ויליגר מעוניין שהמצגות יהיו באירופה הקונטיננטאלית ולא בישראל (נספח ס"ב לתצהירו של רביד). כך ניתן לראות תכתובות מייל בין מר רביד לדויד סיל מיום 15.12.05 בקשר להצגת מצגת ההנפקה למשקיעים זרים(נספח ס"ג לתצהירו של מר רביד). כך ניתן לראות תכתובת מייל מיום 25.12.05 ממר רביד למר הויכבוים ולבקי-מזכירתו של מר ויליגר, בה הציג מר רביד בפני מר ויליגר ובפני מר הויכבוים , לאחר שיחה שנערכה ביניהם בשבוע קודם לכן , מספר משקיעים אשר פוטנציאליים. מר ויליגר לא הצליח בעדותו להפריך את העולה מן המסמכים כי הקשר בין אנשי הנתבעות לבין מר רביד וקוקרמן לא נותק כטענתו ובעדותו נתגלו סתירות רבות ואתן מספר דוגמאות: בתחילה העיד מר ויליגר כי מר רביד לא היה מודע ולא השתתף במצגות ההנפקה לאור ניתוק הקשר עימו ואף לא ניסה לגייס להם משקיעים בדצמבר 2005. בהמשך עדותו משעומת עם תכתובות האמורות לעיל הסתייג מדבריו ואמר כי מר רביד לא השתתף במצגות אולם לא יודע אם הוא ניסה או לא ניסה לגייס את הכסף אלא רק יודע שבתוצאה הסופית הוא לא הצליח לגייס. וכן משנשאל האם זה נכון לומר כי מר רביד ידע היטב מה קורה במצגות שבוצעו בלונדון בדצמבר תשובתו של מר ויליגר הייתה כי אין לזה שום קשר. בעוד במייל ששלחו הנתבעות למר רביד ביום 13.11.05 , כתבו הנתבעות כי התמורה שתקבל קוקרמן מגיוס משקיעים תאושר ע"י מר רביד הנתבעות וחברת סינרג'י יחד , ובעוד בעדותו של מר ויליגר באשר לנספח ס"ב לתצהירו של מר רביד העיד מר ויליגר כי המייל שנשלח מחברת סינרג'י למר רביד בו נכתב כי מר ויליגר מעוניין במשקיעים זרים (נספח ס"ב) לא נעשה מאחורי גבו וכי אם זה נכתב כנראה שזה נכון למרות ואינו זוכר זאת, במקום אחר בעדותו טען מר ויליגר כי ככל הנראה חברת סינרג'י התקשרה עם מר רביד לעניין המשקיעים על דעת עצמה לאור היכרותה עם מר רביד , כשגולדפרוסט אינה צד להתקשרות זו ועניין זה אינו קשור בהתחייבותה של גולדפרוסט כלפי מר רביד וכלפי קוקרמן. בעוד במקום אחד בעדותו טען כי אם מר רביד היה מביא משקיעים חברת סינרג'י היא שהייתה משלמת לו או גולדפרוסט הייתה משלמת פחות לסינרג'י (ראה פרוטוקול דיון מיום 14.6.11 עמ' 29 שורות 4- 18), במקום אחר טען כי הוא לא חולק על כך כי גם אם לא היה לקוקרמן הסכם עימה היא הייתה מקבלת מהם כסף אם מר רביד היה מגייס משקיעים עבורה. בעוד בתצהירים מטעם הנתבעות וכן בעדותם של מר ויליגר ומר הויכבוים נטען כי הקשר עם התובעת ועם מר רביד נותק לגמרי בחודש נובמבר, מר ויליגר העיד כי אינו מכחיש את השיחה שנערכה בין הצדדים כאמור בנספח ס"ח לתצהירו של מר רביד אשר נערכה במהלך חודש דצמבר וכן את האמור במסמך ס"ח תכתובת המייל במסגרתה נכתבו משקיעים פוטנציאליים עבור הנפקת מניותיה של גולדפרוסט. לאור האמור לעיל שוכנעתי כי בניגוד לטענת הנתבעות, קוקרמן נטלה חלק בביצוע הנפקת המניות בעיקר בחיפוש אחר משקיעים, כשפעילותה במסגרת ניסיון ההנפקה הראשון תרמה בסופו של יום להצלחת הניסיון השני להנפקת המניות. אציין כי בעניין זה, מר רביד אינו מכחיש כי מיום 23.11.05 הפסיק לבצע עבודה הקשורה לעריכת מסמכי ההנפקה ורוב עבודתו הייתה חיפוש אחר משקיעים , אלא שלטענתו הסיבה הייתה לא בעקבות ניתוק הקשר של הנתבעות עימו כטענת הנתבעות אלא מאחר והמסמכים היו כמעט מוכנים (פרוטוקול דיון מיום 22.3.11 עמ' 13 שורות 30-31). טענה זו מתיישבת עם תשובתו של מר רביד מדוע ההנפקה לא יצאה אל הפועל בדצמבר 2005. פרוטוקול דיון מיום 22.3.11 עמ' 8 שורות 24-25: ש. מדוע לא יצא הנפקה אל הפועל בדצמבר 2005 ת.כי לא היו מספיק משקיעים שהיו מעוניינים לתת. חיזוק לקבלת גרסת קוקרמן בעניין זה מצאתי משהנתבעות לא צרפו אסמכתאות אשר יש בהם כדי להעיד כי היה צורך בהכנה נוספת של מסמכים לצורך ההנפקה על אף ובתצהירי הנתבעות ובעדותו של מר הויכבוים נטען כי המדובר בעשרות מסמכים אשר היו דרושים לצורך ההנפקה. כמו כן, והגם ובוצעו שינויים בחלק מן המסמכים (כנספח 26 לתצהיר הנתבעות) לא הוכח בפניי כי הנתבעות לא השתמשו במסמכים אשר קוקרמן הייתה מעורבת בהכנתם אם בתיקונים שנעשו על ידי אנשיה אם בהערותיהם אם בתרגומיהם ובכל אשר הוכח בפניי כי נעשה על ידי אנשי קוקרמן עבור הנתבעות כמפורט לעיל , ואין התיקונים מעידים על חוסר מעורבותה של קוקרמן במסמכים אשר הוכנו לצורך ההנפקה השנייה ותוקנו לצורך ההנפקה השנייה . מה גם שיצוין כי למרות עדותו של מר הויכבוים כי לאחר כשלון ההנפקה הראשונה ועד ליציאתה את הפועל של ההנפקה השנייה הוחלפו מאות מיילים בין המעורבים בהפקה, בוצעו עשרות שיחות טלפון נערכו פגישות והוכנו ותוקנו עשרות המסמכים הדרושים לצורך הנפקת החברה באנגליה, צורף מסמך אחד בלבד אשר יש בו כדי להעיד על עבודתם של אנשי הנתבעות או מי מטעמם באשר לנפקה השנייה (נספח 26 לתצהירי הנתבעות). כמו כן העיד מר הויכבוים בעצמו כי הן בטיוטת התשקיף והן בתשקיף שפורסם, נעשה שימוש בדו"חות כספיים השנתיים לשלוש שנים המסתיימות ב-31.12.04 ובדו"חות של תשעת החודשים הראשונים של 2005 (עמ' 28 לתצהיר הויכבוים, נספח ט"ו לתצהיר רביד, עדות הויכבוים עמ' 41 ו-42). לא הוכח בפניי כי התמורה הותנתה בהנפקת המניות עד לתאריך מסוים כטענת הנתבעות-דצמבר 2005, וכי ההנפקה בשנת 2006 היתה הנפקה חדשה. בהודעת המייל מאת מר רביד למר ויליגר ולמר הויכבוים מיום 11.11.05 אמר מר רביד כי תוכניתו הייתה לראות את הנפקת המניות בדצמבר 2005 ושלא הכל תלוי בו (נספח ו' לתצהיר רביד). עניין זה לא הוזכר במסגרת ההסכם עליו הסכימו הנתבעות במסמך ההבנות , שם הותנתה התמורה בהנפקת המניות ללא ציון מועד הנפקה. אף מוצג ת/1 ומוצג ת/2 מטעם הנתבעות מפריך טענה זו. מוצג ת/1 הינו הודעת הנתבעת 2 לבורסה ולרשות לניירות ערך מיום 23.11.05 כי גולדפרוסט תבדוק אפשרות להנפקה בבורסה באירופה וכי בשלב זה טרם נקבעו מועד ההנפקה ותנאיה ואין וודאות כי הנפקה כאמור אכן תבוצע. מוצג ת/2 דו"ח מיום 23.2.06 בו מדווחת הנתבעת 2 על הנפקת גולדפרוסט בבורסת AIM בלונדון נכתב כי דו"ח זה הינו המשך לדו"ח מיום 23.11.05. מכאן כי מדובר על אותה הנפקה אשר תוכננה בחודש נובמבר 2005 ויצאה אל הפועל בשנת 2006. ניתן ללמוד זאת אף מעיון בכלל הראיות אשר הובאו בפניי כמסמך ההבנות, מסמכי האימות המועברים לרשם החברות באנגליה כחלק ממסמכי ההנפקה, טיוטה של התשקיף, מכתבים מטעם היועץ הממונה מיום 21.9.05 ומיום 7.10.05, אשר מהם ניתן להסיק כי ההנפקה אכן תוכננה לחודש דצמבר 2005, אולם לא מן הנמנע כי ההנפקה תתבצע במועד מאוחר יותר בשנת 2006. כן לא הוכח בפניי כי עבודתה של קוקרמן הותנתה בהנפקה עד לחודש דצמבר 2005 ולהיפך מתכתובת המיילים בין הצדדים ניתן לראות כי מר ויליגר ואנשים שנשכרו לעבוד מטעמו לקחו בחשבון כי תהיה בעיה של משקיעים עד לחודש דצמבר 2005. הנתבעות לא הוכיחו בפניי כי נחתם הסכם נוסף שלא בתנאי ההסכם המקורי מיום 7.10.05 עם חברת סינרג'י אשר הייתה מעורבת בהנפקת המניות, אשר יכול להעיד כי ההנפקה השנייה הייתה הנפקה חדשה. מר ויליגר נשאל מס' פעמים האם היה הסכם נוסף עם חברת סינרג'י ומשלא ענה תשובה חד משמעית לבסוף נשאל שאלה זו ע"י ביהמ"ש: פרוטוקול דיון מיום 14.6.11 עמ' 27 שורות 13- 15: לשאלת ביהמ"ש: ש. מה התשובה לגבי אם היה הסכם נוסף או לא. ת. היה הסכם עם חב' סינרג'י לעשות את ההנפקה. אני מתאר לעצמי שהיה הסכם עם סינרג'י לעשות את ההנפקה השנייה, היה הסכם לא יודע אם זה הסכם נוסף. בעניין זה תמוה כי מר ויליגר אשר היה בעלי הנתבעת 2 ומנכ"ל גולדפרוסט והיה מעורב בתהליכי ההנפקות , אינו יכול לענות בוודאות האם היה הסכם נוסף עם חברת סינרג'י כשקשה לקבל את הסברו בעדותו כי לא היה מעורב בפרטים כשאת כל הניירות של העבודה לא הוא עשה (ראה פרוטוקול דיון מיום 14.6.11 עמ' 26 שורות 12- 19). בעניין זה משנשאל מר הויכבוים בעדותו מדוע לא צרף לתצהירו הסכם הנפקה חדש עם חברת סינרג'י השיב כי אינו יודע והפנה את השאלה לעורך דינו( פרוטוקול דיון מיום 29.6.11 עמ' 44 שורות 11- 15). מעבר לצורך אציין כי עיון במוצגים ת/3 ות/4 , שערי החליפין של המטבע הבריטי אל מול המטבע הישראלי (מוצגים אשר צורפו במהלך דיון מיום 29.6.11), ניתן לראות כי התמורה השקלית במרץ מועד ההנפקה בפועל גבוהה יותר מהתמורה אשר הייתה מתקבלת לו הונפקו המניות בחודש דצמבר. לסיכום ,לאור האמור לעיל, מששוכנעתי כי הנתבעות השתמשו בשירותיה של קוקרמן לצורך הנפקת המניות, מששוכנעתי כי לא תבעו את ביטול ההסכם, דרך אשר הייתה פתוחה בפניהם לטענתן, כנפגעות מהפרת החוזה כאמור בחוק החוזים, ומשהמניות הונפקו בהצלחה היה עליהם לעמוד במסגרת התחיבותיהם ולשלם את התמורה בהתאם להסכמותיהן. משלא עשו כן, הנתבעות עשו דין לעצמם והן אלו אשר הפרו את הסכמות הצדדים. תמורה: עבור עבודתה לאור הנפקת המניות תובעת קוקרמן את חלף האופציות, 0.5% מערך ההנפקה ואת החזר הוצאותיה הכולל: הוצאות בישראל , טיסות והוצאות בלונדון ושכר טרחתו של רו"ח מר ויצמן. ביום 28.5.08 נמחקה גולדפרוסט מהמסחר בבורסה בלונדון. שווי האופציות- לאור זאת על מנת לקבוע מה היו שווי האופציות במועד ההנפקה ואת כדאיות הכלכלית במימוש האופציות לאורך תקופתה של חברת גולדפרוסט כנסחרת בבורסה היה על קוקרמן להביא חוות דעת מומחה . יחד עם זאת, לאחר הגשת התביעה, נמחקה החברה מהבורסה ביוזמת הנתבעות. מנגד טוענות הנתבעות, כי על מנת לממש את האופציות היה על התובע להשקיע סכום לא מבטל, ובכל מקרה מימושן היה מוביל להפסד. התובעת טוענת, כי בחנה את שווי האופציות על פי נוסחה מקובלת, נוסחת בלק-שולס. מודל Black - Scholes נועד לביצוע חישובים שונים, בדר"כ כאשר הבנק מבקש לבחון את שיעור הבטחונות למול הסיכון בהשקעת לקוח באופציות עו"ף, (ראה בעניין למשל, פס"ד תא (ת"א) 2425/01 אלי שירי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, השופטת ברון, פרסום משפטי נבו). אלא שלא ניתן להוכיח שווי אופציות באמצעות השמת נתונים בנוסחה מבלי להביא חוות דעת מומחה, שיבהיר, כיצד ניתח את הנתונים, מהם הפרמטרים שעליהם ביסס את החישוב, כלומר, מהן הנחות היסוד, בענייננו, הדבר לא נעשה ולכן למרות שהנתבעות התחייבו לשלם לתובעת חלף אופציות, אין בידי ביהמ"ש היכולת לפסוק את הסכום המגיע לתובעת בגין האופציות הללו, משלא הוגשה חוות דעת, ומשלא פורטו הנתונים המפורטים , היינו הנחות היסוד, ומקורן, ואלה לא עומתו בחקירה נגדית. ערך ההנפקה- לאור מסקנותיי כאמור לעיל על הנתבעות לשלם לקוקרמן 0.5% מערך ההנפקה בתוספת מע"מ כדין, סכום השווה ל22,500 פאונד, בהתאם לשווי ההנפקה בסכום של 4.5 מיליון ₪. נתון שעליו לא הייתה כל מחלוקת, וגם אילו הייתה מחלוקת הרי יש לקבל את עמדת התובעת בעניין, משלא הובאו כל נתונים סותרים. החזר הוצאות- באשר להחזר הוצאותיה של קוקרמן כנטען על ידה בתביעתה, כאמור במסמך ההבנות לא הוזכר עניין ההוצאות וכן לא צורף כל מסמך אשר יש בו כדי להעיד על הסכמה מטעם גולדפרוסט באשר להוצאותיה של קוקרמן. יותר מכך, עיון בהסכם של קוקרמן עצמה, אשר לא נחתם ע"י גולדפרוסט, מעלה כי אף לגרסתה החזר ההוצאות הינו בכפוף לאישור גולדפרוסט בגין ההוצאות (ראה סעיף E לנוסח ההסכם ע"פ קוקרמן-נספח א' לתצהירו של מר רביד). בענייננו לא הוכח בפניי כי גולדפרוסט אישרה את הוצאותיה של קוקרמן ולא צורפה כל תכתובת הנוגעת לעניין זה. כך לעניין הוצאות הנסיעה הגם ובעדותו העיד מר ויליגר כי הוא מתאר לעצמו שאם מר רביד היה נוסע בשבילם , הם היו צריכים לשאת בהוצאות הנסיעה(פרוטוקול דיון מיום 14.6.11 עמ' 33 שורות 23- 26), קוקרמן לא הוכיחה מה היו הוצאותיה וכי הוצאות אלו אכן קבלו את אישור גולדפרוסט. באשר לתשלום שכר טרחתו של מר ויצמן. אין חולק כי מר ויצמן עבד עבור גולדפרוסט וכי קוקרמן היא שהתחייבה לשלם למר ויצמן . משלא הוכח בפניי כי גולדפרוסט אישרה תשלום נפרד עבור שכר טרחתו של מר ויצמן וכי קוקרמן התחייבה לשלם עבור הוצאות שכר טרחתו (מה גם שיצוין כי לא צורפה כל תכתובת מטעם קוקרמן לגולדפרוסט בעניין זה לאחר עבודתו אשר הסתכמה ביומיים כאמור לעיל) לא ניתן לחייבה בהוצאות קוקרמן עבור עבודתו של מר ויצמן. סוף דבר: לאור האמור לעיל, הנני קובעת כי הנתבעות ישלמו לתובעת 22,500 פאונד בריטי, + מע"מ, סכום זה נכון למועד הגשת התביעה לפי שער הפאונד 8.16999, לסך של 183,822.75 ₪ נכון למועד הגשת התביעה, בתוספת מע"מ כדין. הנתבעות ישלמו לתובעת הוצאות משפט כדין ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך25,000 ₪. הפרת חוזהחוזהשכר טרחההסכם שכר טרחה