מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא חסינות משפטית: 1. בפני בקשת המבקשת, לסילוק התביעה שהוגשה כנגדה על הסף מחמת חסינות משפטית, בהעדר עילה ובהיות התביעה קנטרנית וטורדנית. העובדות בקליפת האגוז 2. עסקינן בתביעה כספית לתשלום שכר טרחת עו"ד, שהגיש המשיב 1 (להלן: "המשיב) כנגד המשיבה 2 (להלן: "המשיבה"), עבור טיפולו בתיקים שונים של המשיבה, לרבות בתיק שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בין המשיבה לבן זוגה. 3. התביעה הוגשה גם כנגד המבקשת כאחראית באחריות שילוחית למעשיה של כב' השופטת אלה מירז והינה נשענת למעשה על החלטת כב' השופטת מירז, אשר דנה בתיק העיקרי בבית משפט לענייני משפחה, ואשר דחתה את בקשת המשיב ולא אפשרה לו לעיין בפסק הדין שניתן על ידה בתביעה בין המשיבה לבן זוגה ובכך מנעה ממנו, לטענתו, לממש את זכותו לקבל כספים שמגיעים לו מהמשיבה והנגזרים מפסק הדין. טענות המבקשת 4. בבקשתה לסילוק על הסף טענה המבקשת הטענות הבאות: א. הגם שהתביעה הוגשה כנגדה כמדינה, מהותה של התביעה היא תקיפת החלטת כב' השופטת אלה מירז ובנסיבות אלו, חלה הגנת סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) שמעניקה חסינות לבעל תפקיד שיפוטי בגין פעולות (החלטות, פס"ד וכו') שביצע במהלך ובמסגרת תפקידו השיפוטי. ב. ככל שסבר המשיב כי טעתה כב' השופטת מירז, כי אז היה עליו לפעול במסלול הרגיל של פנייה לערכאות הערעור ולא בדרך של הגשת התביעה דנן. ג. התביעה אינה מגלה כל עילה כנגד המדינה ומופנית רובה ככולה כנגד המשיבה. ד. התביעה טורדנית וקנטרנית. טענות המשיב 5. המשיב בתגובתו לבקשה טען כדלקמן: א. עילת התביעה היא הנזק הראייתי שגרמה המדינה לתובע. ב. לא ניתן לערער על שיקול דעת של שופט על כן, אם היה מערער היה מבזבז לריק את זמנו היקר של ביהמ"ש ואת זמנם של הצדדים. ג. החסיון שבתיק לא היה אמור לחול כלפיו שכן הוא מכיר את התיק מכוח טיפולו בו וייצוגו את המשיבה, והוא נחשף לחומרים בתיק למעט לפסק הדין שממנו צריך הוא לגזור את שכרו. ד. מתן יד למטרה זו, של הימנעות המשיבה מתשלום המגיע לו, גרמה לו לנזק רב והתביעה כנגד המדינה מטרתה חשיפת המידע או לחילופין הטלת פיצוי בגין הנזק שנגרם. טענות המבקשת בתשובתה 6. המבקשת הגישה תשובה לבקשה בה חזרה על טענותיה ובנוסף טענה כדלקמן: א. ככל שדורש המשיב לחשוף את פסק הדין שניתן בעניינה של המשיבה, פתוחה בפניו הדרך לעשות כן במסגרת הליכי הגילוי המוקדם בתביעה דנן. ב. טענת הנזק הראייתי לא נטענה בכתב התביעה והועלתה בתגובה לראשונה ויש בכך הרחבת חזית. ג. עצם העובדה כי השופטת דחתה בקשתו לעיין בפסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה אין משמעותה פגיעה ברשלנות בראייה עצמה כנדרשת בדוקטרינת הנזק הראייתי. דיון והכרעה 7. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה וכן בכתב התביעה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, מהטעמים שיפורטו להלן. 8. אין חולק כי הטענות הנטענות כנגד החלטת כב' השופטת מירז הינן טענות כנגד החלטה שנעשתה וניתנה במסגרת תפקידה השיפוטי. 9. סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשל"א-1971, קובע כדלקמן: "אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר- לא תוגש כנגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי". 10. הוראות החסינות השיפוטית הקבועה בסעיף זה הינה הוראה מהותית וחד משמעית, המונעת הגשת תביעות בגין החלטות שיפוטיות. משמע, אין להטיל אחריות שילוחית על המדינה- על בית המשפט בגין עוולה שביצע שופט במסגרת תפקידו. 11. ראה לעניין זה בספרה של ד"ר דפנה אבניאלי, "חסינות אישי ציבור", ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תשס"ב -2001: "אפשרות זו, של חיוב המדינה באחריות שילוחית, אינה נראית מעשית לאור העובדה, ששופט חסין מפני תביעה בחסינות מוחלטת - חסינות שפורשה, אמנם כחסינות דיוני, אך היא מונעת הגשת תביעה נגד השופט כשלוח של המדינה, ועל כן מונעת גם את חיובה של המדינה באחריות שילוחית" (עמ' 73). 12. לפיכך, דין התביעה שהוגשה כנגד המבקשת להידחות, מחמת החסינות השיפוטית הקבועה בסעיף 8 הנ"ל, המעניקה חסינות לבעל תפקיד שיפוטי בשל פעולות שביצע במסגרת תפקידו השיפוטי, שהרי מדובר בתקיפת החלטה שיפוטית שניתנה ע"י שופט. 13. יפים לעניינו דברי כב' השופט ישעיהו שנלר: "החסינות שבסעיף 8 לפקודת הנזיקין היא מהותית ואין מקום לפרוץ גדר, אלא, אם בכלל, במקרים יוצאי דופן וחריגים, בהם על פניו, ניתן להיווכח שלא מדובר למעשה בעוולה במסגרת מילוי תפקידו השיפוטי. דהיינו, ככלל, החלטות שניתנו במסגרת ההליך המשפטי, תחול החסינות ואם מוגשת תביעה בגין החלטות שכאלו, הרי תימחק היא בהעדר עילה, לאור הוראות סעיף 8 לפקודת הנזיקין". (ההדגשות במקור ח.ש.) ראה: עא (ת"א) 1100/08 עו"ד רפאל שטוב נ' הרב בן דהן אליהו, מנהל בתי הדין הרבניים, אשר רוט,מדינת ישראל, הנהלת בתי הדין הרבניים ואח', . 14. וגם דברי כבוד השופטת א' פרוקציה ברע"א 6830/00 אריה ברנוביץ נ' משה תאומים, נז ( 5) 691: "שיקולי מדיניות משפטית רחבים מצדיקים פריסת הגנה על מנגנוני השפיטה, והבוררות בכלל זה, מפני זעזועים ואי-יציבות. חשיפתו של נושא משרה שיפוטית או בורר לסכנת תביעה אישית היא סכנה מוחשית העלולה לפגוע במהלכה של מלאכת ההכרעה במחלוקת, לחשוף אותה למערכות לחצים והשפעות, ובסופו של יום - לפגוע באינטרס ציבורי רב חשיבות. זהו הטעם שבגללו ניתנה חסינות אזרחית מלאה לנושאי תפקיד שיפוטי, כעולה מסעיף 8 לפקודת הנזיקין". 15. הגשת תביעות כנגד שופטים תיצור מציאות בלתי נסבלת בה יעמדו שופטים למשפט תוך הצדקת קביעות שניתנו על ידם. הדבר יפגום בעיקרון סופיות הדיון, יאלץ שופטים להעיד בנוגע להליכים בהם היו מעורבים, ייפגע במבנה ההיררכי של מערכת בתי המשפט, ייצור עומס בלתי אפשרי על המערכת ואף יאיין את הליך הערעור ואת זה יש למנוע. 16. בנוסף, צודקת המבקשת בטענתה כי בפני המשיב פתוחה הייתה הדרך לערער על החלטת כב' השופטת. דרך המלך לתקיפת החלטות שיפוטיות היא על ידי הגשת ערעור שהינה זכות יסוד. לכן אין כל מקום לקביעת דרך אלטרנטיבית לתקיפות החלטות שיפוטיות בהן נפל פגם, דרכים אשר יש בכוחן ליצור אי סדר ולקעקע את עקרון סופיות הדיון. 17. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומורה על דחיית התובענה על הסף כנגד המדינה מכח תקנה 101(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. 18. המשיב 1 יישא בהוצאות המבקשת בבקשה זו בשיעור של 2,000 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן החלטתי זו ועד ליום התשלום המלא בפועל. חסינות