מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא תאונת דרכים עם אופנוע חדש: מבוא לפניי תביעת התובע יליד 1965, קבלן שיפוצים במקצועו, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שאירעה ביום 28.2.08 בשעות אחה"צ (להלן: "התאונה"). התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. אין מחלוקת בין הצדדים כי במועד הנ"ל נהג התובע באופנוע שבבעלותו מס' רישוי 1488764 (להלן: "האופנוע") וכי נפגע בתאונה. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת - חברה לביטוח בע"מ, אשר לטענת התובע, במועד התאונה ביטחה את האופנוע בפוליסת ביטוח המכסה את חבותה כלפיו. לטענת הנתבעת, תעודת הביטוח (להלן: "התעודה") שולמה לאחר קרות התאונה ועל כן, דין התביעה להדחות. כן חלוקים הצדדים בשאלת שיעור הנזק. התאונה הוכרה ע"י המל"ל כ"תאונת עבודה", התובע נבדק ע"י ועדה רפואית במל"ל אשר קבעה לו נכות לצמיתות בתחום האורטופדי בשיעור של 28%, ולאחר הפעלת תקנת 15 במלואה הועמדה הנכות על 42%. אין מחלוקת כי עסקינן בקביעה על פי דין המחייבת את הצדדים. פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי את חקירותיהם הנגדיות של התובע ואשתו ד"ר ליאת אדרי (להלן: "הגב' אדרי"), קראתי בעיון את תצהירי עדויותיהם הראשיות, ואת התיעוד שהוגש על ידי הצדדים, וכן שמעתי את סיכומיהם בע"פ. כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יאמר אחרת. שאלת החבות מבוא התובע רכש את האופנוע ימים ספורים לפני התאונה, וימים ספורים קודם לכן הוסמך לנהיגה באופנוע. לטענת התובע, משידוע היה לו כי אינו רשאי לנהוג באופנוע, טרם תשלום דמי הביטוח, ומאחר והיה בכוונתו לנסוע באותו היום לסידורים בענייני עבודה בכפר קאסם, העמיס את האופנוע על גבי טנדר שבבעלותו, ונסע ביחד עם הגב' אדרי לכפר קאסם. בהגיעו לכפר, אחסן את האופנוע בחצר הנגרייה של אחד ממכריו, וזאת עד לשעות אחה"צ. לאחר שהאופנוע אוחסן בנגרייה, נסעו התובע והגב' אדרי למוסך בכפר, לשם תיקון מזגן הטנדר. בהמשך, שב לביתו בפתח תקווה, והגב' אדרי נשארה בביתם. התובע נסע לדירה ברחוב צירלסון בתל אביב, על מנת לבחון כיצד מתקדמות עבודות שיפוצה, המתבצעות על ידי עובדיו. בין לבין פנה התובע למשרדי הנתבעת קיבל לידיו את התעודה, אסף את הגב' אדרי מביתם ונסע עמה ועם ביתם הפעוטה לכפר קאסם, על מנת לקבל הצעות מחיר לשיש, ארונות מטבח וכיורים. בכל הנוגע לעובדות המפורטות לעיל, אין למעשה מחלוקת בין הצדדים באשר לאמיתותן, וככל שיש מחלוקת בשאלה האם והיכן אוחסן האופנוע במהלך היום-אין בה כדי להשליך על ההכרעה בשאלת החבות. אין מחלוקת כי בין השעה 17:00 לערך לשעה 17:25 לכל המאוחר, נפגע התובע במהלך נהיגה באופנוע בכפר קאסם. כן אין מחלוקת כי התעודה שולמה בשעה 17:19. המחלוקת הינה בשאלה האם התעודה שולמה לפני התאונה, או לאחריה. גרסאות התביעה בדבר סדר האירועים והשתלשלותם בפרק הזמן שמשעה 17:00 ועד לשעה 17:25 אביא להלן את גרסאות התביעה על פי סדר הבאתן. הודעות התובע בפני חוקר המל"ל התובע נחקר על ידי חוקר המל"ל ב-12.5.08, 21.5.08 ו-28.5.08 (נ/4). הודעת התובע מיום 12.5.08 ביום התאונה נסע ביחד עם אשתו לכפר קאסם, הן לצורכי עבודה והן על מנת לתקן את מזגן הטנדר, כאשר האופנוע מועמס עליו. האופנוע הושאר בכפר אצל אחד מחבריו. בשעות הצהריים שב לתל אביב. בהמשך, שב בחזרה לכפר על מנת לרכוש מוצרים לצורכי עבודתו ולקבל הצעות מחיר שונות. בהמשך, נטל את האופנוע ממקום אחסונו אצל אותו חבר לשם הוסע בטנדר ע"י אשתו. לאחר נסיעה של כ-500 מטרים החליק ונפל על הכביש בכיכר, בירידה מהיציאה מהכפר. הגב' אדרי "...שהספיקה להתרחק מעט, הוזעקה על ידי, הגיעה והזמינה אמבולנס ופוניתי למיון השרון.." (עמ' 4 להודעה). הודעת התובע מיום 21.5.08 התובע מסר לחוקר את שמו של אותו מכר (יוסף) שבנגרייה שלו אוחסן הקטנוע; שב וחזר על כל אמירותיו כפי שנמסרו בהודעה מיום 12.5.08; הודעת התובע מיום 25.8.08 השיב לשאלות החוקר בכל הנוגע למהות וסיבת נסיעתו ושהייתו בכפר קאסם, ככל שהדבר נוגע לשאלה האם עסקינן בתאונת עבודה אם לאו; נשאל והשיב באשר למעשיו ממועד חזרתו לכפר בשעה 15:00 לערך, ועד למועד התאונה: "...נסעתי לנגרייה שאני היום לא יודע איך קוראים לה ואיך מגיעים אליה, והייתי שם כ-20 דקות, משם נסעתי לדואר, ושילמתי על הפול (התעודה - ה.י.) ובדואר הייתי אולי 10 דקות, שילמתי ונסעתי לעוד נגרייה וגם לא יודע שמה, ואיך מגיעים אליה, גם התעניינתי על דגם של פורמייקה...הייתי שם בין 5-10 דקות ומשם ישר לאופנוע. אשתי הייתה איתי עד לקטע של האופנוע והיא עם הטנדר חזרה לפתח תקווה ואני... פגשתי שם את החבר, אחרי שגמרתי את כל הסידורים, התקשרתי לחבר שאצלו השארתי את הקטנוע, לא בטוח שהתקשרתי, והגעתי לקטנוע, לקחתי אותו ובדרך קרתה לי התאונה..." (עמ' 4 להודעה). כתב התביעה מכתב התביעה לא ניתן ללמוד כי קיימת מחלוקת כלשהיא בשאלת החבות. לכתב התביעה צורף אישור המשטרה מיום 7.4.08 בו צוין כי התאונה אירעה בשעה 17:35; לכתב התביעה צורף דו"ח מד"א בו צוין כי התובע נבדק במקום אירוע התאונה בשעה 18:06. תצהיר עדות ראשית מטעם התובע התובע שב וחזר בתצהירו, באופן כללי, על קורותיו באותו היום, והצהיר כדלקמן באשר למעשיו ממועד שובו לכפר בשעות הצהריים: "...בין לבין עברתי כאמור אצל סוכן הביטוח...אספתי את אשתי וחזרנו לכפר קאסם ע"מ לקבל הצעות מחיר לשיש, ארונות מטבח, כיורים, המשכנו לסניף הדואר וקצת לאחר 17:00 שילמתי את ביטוח החובה. משם נסענו לנגריה ומשם לקחת את האופנוע. אשתי נסעה ברכב, אני התחלתי את הנסיעה ואחרי כמה מאות מטרים החלקתי, התקשרתי לאשתי שהגיעה בתוך דקות והוזמן למקום אמבולנס" (סעיף 7 לתצהיר התובע מיום 19.5.11); לתצהיר התובע צורף עותק צילומי של התעודה עליו מוטבעת חותמת התשלום בשעה 17:19. תצהיר הגב' אדרי תצהירה של הגב' אדרי תואם את תצהיר התובע בכל הנוגע למעשיהם עד לשובם לכפר בשעות הצהריים. הגב' אדרי הצהירה כדלקמן באשר לקורותיהם ממועד שובם לכפר: "...הגענו לחנות הטמבור של עיסא שנמצאת בכניסה לכפר, שם רכשנו את המוצרים שהיו חסרים להמשך העבודה, משם המשכנו לנגר...לאחר 30-40 דקות נסענו לאיש השיש, שם שלום הסביר לו איך אמור להיות השיש במטבח. בסביבות השעה 17:00 נסענו לדואר שנמצא במרכז הכפר, שלום שילם את תעודת הביטוח במזומן. לאחר מכן בדרכנו ליוסף, חזרנו לנגר, שלום התקשר לאדריכלית נועה כדי לברר את צבע הפורמייקה, והיא נתנה לו מס', הורדתי את שלום אצל יוסף, שלום עלה מיד על האופנוע בדרכו לאתר העבודה בתל אביב. אני המשכתי בדרכי הביתה, ולאחר מספר דקות שלום התקשר אלי שקרתה לו תאונה, מיד חזרתי על עקבותיי. חיכינו לאמבולנס, שלום הועבר לבית חולים" (סעיפים 7-8 לכתב התביעה). ממצאים ומסקנות בהתייחס לגרסאות התביעה כמפורט לעיל לדברי התובע, הינו דיסלקטי ואינו יודע קרוא וכתוב. בחינת הגרסאות כפי שהובאו לעיל מלמדת על קוהרנטיות ועקביות ולא נמצאו בהן סתירות מהותיות. בחינת הגרסאות מלמדת כדלקמן: האופנוע אוחסן בשעות הבוקר בנגריה של יוסף; לאחר שובם לכפר בשעות אחה"צ פנו לחנות הטמבור בה רכשו פריטים; משם המשיכו לנגר, שאינו יוסף; שהו בנגריה הנ"ל 30-40 דקות (לעומת זאת בהודעתו במל"ל טען התובע כי שהה בנגריה 5-10 דקות); בשעה 17:00 לערך, נסעו לדואר, שם שולמה התעודה על ידי התובע. (בהודעתו למל"ל מסר התובע כי המתין בדואר כ-10 דקות); נסעו לנגר, שאינו יוסף, משם התובע התקשר לאדריכלית. שהו בנגריה זו 10 דקות; מהנגר הנ"ל נסעו ליוסף, התובע ירד מהטנדר, פגש את יוסף, עלה על האופנוע ונסע לכיוון תל אביב. משמע, בין התשלום בדואר בשעה 17:19 להודעה למד"א ב- 17:25 התובע פגש את יוסף; הגב' אדרי נהגה בטנדר, ולאחר מספר דקות, התקשר אליה התובע והודיעה על דבר קרות התאונה, הגב' אדרי חזרה על עקבותיה. - משמע כי גב' אדרי חלפה על פני הכיכר בטרם הגיע התובע לכיכר והיא שבה על עקבותיה לאחר שהתובע התקשר אליה והודיעה על דבר קרות התאונה. הראיות שהוגשו לאחר הגשת תצהירי התביעה מבוא לאחר הגשת ראיות התביעה, עתרה הנתבעת למתן צו המורה לחברת פלאפון להנפיק, בין היתר, את פירוט השיחות היוצאות והנכנסות ביום התאונה מקווי הטלפון הניידים של התובע והגב' אדרי, וכן להורות למד"א למסור את פרטי המודיע, מס' הטלפון ממנו התקבלה ההודעה ושעת ההודעה על התאונה. לאחר קבלת תגובת התובע, נעתרתי לבקשה. חברת פלאפון המציאה, במצורף למכתבה מיום 20.9.11 פירוט שיחות משני קווי טלפון הרשומים על שם התובע, האחד בשימושו והאחר בשימוש הגב' אדרי (נ/1). מד"א המציאה תמליל שיחה שהתקבלה בשעה 17:27 ובה דווח על ידי "מודיעה" על דבר קרות התאונה ומיקומה (ת/27). דו"ח פלאפון מהדו"ח עולים הממצאים כדלקמן בכל הנוגע למכשיר הטלפון שהוחזק על ידי התובע: בשעה 16:17 התקשר התובע לאדריכלית ושוחח עמה כ-26 דקות (לכאורה, לאחר התשלום בדואר, דהיינו לאחר השעה 17:19); בשעה 17:00 התקשרה הגב' אדרי לתובע ושוחחה עמו 1:56 דקות; בשעה 17:03 התקשר התובע ליוסף ושוחח עמו 0:35 דקות; בשעה 17:08 התקשרה הגב' אדרי לתובע ושוחחה עמו 2:48 דקות; מתום שיחה הנ"ל ועד לשעה 17:11 בוצעו 4 התקשרויות נוספות מהגב' אדרי אל התובע, אשר בכולן לא התקיימה כל שיחה, שכן משך הזמן של כל אחת מהן היה 1 שניה בלבד. כן התקיימה התקשרות נוספת באותה שעה מהגב' אדרי לתובע שמשכה היה 0:32 דקות; בשעה 17:15 התקשר התובע ליוסף ושוחח עמו 0:34 דקות; בשעה 17:17 התקשר התובע לגב' אדרי ושוחח עמה 0:11 דקות; בשעה 17:18 התקשר התובע ליוסף ושוחח עמו 0:14 דקות; בשעה 17:19 התקשרה הגב' אדרי לתובע ושוחחה עמו 0:32 דקות; בשעה 17:25 בוצעה שיחה מהמכשיר הנייד של התובע למד"א ומשכה היה 1:31 דקות; בשעה 17:30 בוצעה שיחה נוספת מהמכשיר הנייד של התובע למד"א ומשכה היה 2:43 דקות; כצפוי קיימת התאמה בפירוט השיחות הנכנסות/היוצאות בין שני מכשירי הטלפון הנ"ל. מהממצאים הנ"ל מתבקשות המסקנות כדלקמן: הדעת נותנת כי שיחות הטלפון שבין התובע לגב' אדרי התקיימו כאשר אינם נמצאים זה לצד זו; משעה 17:00, מועד הגעתו של התובע לסניף הדואר, לשיטתו, ועד לתשלום התעודה בשעה 17:19, התקיימו בינו לבין הגב' אדרי 4 שיחות, וכן 3 שיחות עם יוסף. כל השיחות התקיימו מהתובע לגב' אדרי; בניגוד לגרסת התביעה, התובע לא התקשר לגב' אדרי בשש הדקות שחלפו ממועד תשלום התעודה בדואר, (בשעה 17:19), ועד למועד ההתקשרות למד"א בשעה 17:25; זאת ועוד, גם לא התקיימה כל שיחת טלפון בתחום הזמן הנ"ל, מהגב' אדרי לתובע; השאלה הנדרשת להכרעה הינה כיצד מתיישבת גרסת התביעה, ולפיה, הגב' אדרי הקדימה בנהיגתה בטנדר את התובע הרכוב על האופנוע, וכי על דבר קרות התאונה נודע לה משיחה טלפונית שהתקשר אליה התובע- עם העדר כל תיעוד לשיחת טלפון שהתקיימה בין התובע לגב' אדרי? התובע והגב' אדרי אשר היו מודעים לכשל בגרסתם אשר הייתה עקבית וקוהרנטית לכל אורך הדרך, השכילו להבין כי עליהם לסטות ממנה, בין היתר, בכל הנוגע לאופן בו נודע לגב' אדרי על קרות התאונה. הגב' אדרי הודתה במהלך עדותה, כי התכוננו היטב לחקירה הנגדית ולמדו היטב את גרסותיהם, לרבות גרסאות התובע כפי שנמסרו בהודעותיו למל"ל. נראה כי התצהירים תאמו לגרסאות בהודעות, כפי שאף אישרה הגב' אדרי בעדותה (עמ' 34 לפרוטוקול ישיבת יום 29.5.12). מסקנתי הינה כי מטעם זה הגרסאות כפי שהובאו ע"י התביעה טרם שמיעת הראיות היו עקביות וקוהרנטיות. על כן הגב' אדרי העידה כדלקמן באשר לאופן בו נודע לה על דבר קרות התאונה: "...ש.   מפנה לתצהירך לסעיף 7 שאחרי הדואר חזרתם לנגר ולא הלכתם לאחר כפי שאת אומרת כעת ואני מצטט "שלום התקשר לאדריכלית" ... האם דיבר איתה אחרי שהיה בדואר? ת.         אני זוכרת שדיבר איתה לגבי הצבע של הפורמייקה, לא יכולה להגיד מתי. ש.        למה בתצהירך קבעת בבירור שהיתה שיחת טלפון? ת.         אני חושבת כי לביטוח הלאומי הייתי צריכה להוכיח שזו תאונת עבודה ולכן היינו צריכים לקשר את זה לפורמייקה. ... ש.        יצאתם מהדואר לאן נסעתם? ת.         שאלת אותי את זה כבר. נסענו למקום שבו היה האופנוע. ולידו היה נגר ששם ירדנו מהאוטו לכמה שניות וחזרנו. ש.        ושלום יורד את רואה את האופנוע? ת.         אני רואה ששלום עולה עליו. ש.         את רואה מישהו לידו? ת.         לא מצליחה להיזכר. אני זוכרת ששלום היה על האופנוע ש.        ומה את עושה ? ת.         אני חושבת שהוא נסע קודם. הוא נסע לפניי. ש.        לאותו כיוון נסעתם? ת.         כן זו יציאה דרך הכפר ש.        את ראית את התאונה? ת.         לא ש.        אם הוא נוסע לפניך ואת אחריו יש כביש אחד ואת חייבת לראות את התאונה? ת.         אני כנראה עצרתי בדרך, כי התמונה היחידה שאני זוכרת זה ששלום שוכב על הרצפה ש.        שאלת ב.ה.- ראית אותו שוכב לפני שדברתם בטלפון או תוך כדי נסיעה שלך? ת.         נסעתי וראיתי התקהלות גדולה ואז ראיתי את שלום שוכב על הרצפה, ירדתי מהאוטו נבהלתי מאוד זה אני זוכרת, אני יכולה להרגיש את הבהלה הזו גם עכשיו כי חשבתי שהוא מת, ראיתי שהוא מחזיק את הטלפון, אני חובשת, נגשתי אליו, ראיתי שהוא בהכרה מששתי אותו וישר הזמנתי מגן דוד, כי ראיתי שהאגן שלו או משהו בתנוחת האגן לא היתה בסדר ושהוא שבר משהו באחת החוליות ורציתי שיעשו לו קיבוע ולכן ישר התקשרתי למגן דוד. ש.        שלום סיפר לנו שלאחר שהוא נפל הוא התקשר אליך זה נכון? ת.         אני זוכרת שלא הבנתי. לשלום יש צלצול מאוד מיוחד אצלי שיר מהחתונה שלנו ולא הבנתי למה אני שומעת צלצול ממנו כאשר הוא היה אמור להיות על האופנוע. זו שיחה שלא הייתי אמורה לענות לה ואז ראיתי את שלום על הרצפה על הכביש. אני זוכרת שראיתי התקהלות... יכול להיות שהוא יצא אחרי אבל אני עצרתי, היתה לי תינוקת באוטו... ש.        שאלת ב.ה.- כמה זמן חלף ממועד התשלום בדואר ועד שנפרדתם כל אחד לדרכו עם הכלי רכב? ת.         זה היה ענין של דקות ספורות, אין לי הערכת זמן. אני זוכרת מה שראיתי עכשיו בפירוט שיחות אני זוכרת שיש שם פרק זמן שלא דברנו, אני זוכרת שנפרדתי ממנו אחרי כמה דקות מהדואר, הוא עלה לאופנוע והדבר הבא שאני זוכרת בראש זה התקהלות ואז שלום מתקשר ואני שומעת את הצלצול שלו. זה היה רגע בהלה שהייתי בטוחה שהוא מת. יכול להיות שהתבלבלתי בגלל הבהלה הזו שאני חייה את החיים שלי ודבר כזה מזעזע לי את החיים..." התובע "ש.        מצטט ס' 7. בשעה 17:00 אתם בדואר. לאחר מכן הלכתם ביחד לכפר קאסם לנגר. לא ליוסף. זה מה שהיא אומרת. מהנגר שיחה עם האדריכלית. משם לכפר קאסם. ליוסף. מה שהיא אומרת זה נכון? ת.         אני יודע שהנגר והאופנוע ויוסף זה הכל בן אדם אחד. מבחינתי ... יוסף זה שם, נגריה של יוסף והאופנוע ליד יוסף. מדובר למעשה בנגריה אחת והיא של יוסף... ש.        כשהגעת אליו בפעם השניה פגשת אותו את יוסף בפעם השניה, להביא ממנו את האופנוע? ת.         האופנוע קשור כאן ויוסף בנגריה כאן. זה אותו מקום אבל זה לא קשור לאופנוע. ש.        דברת איתו? ת.         דברתי איתו בקשר לעבודה. ראיתי אותו לפני התאונה. ש.       למה לא הבאת אותו? ת.         הוא לא רלוונטי. ש.        הוא זה שראה אותך לפני התאונה, למה לא הבאת אותו, אין יוסף, אין אחד כזה, אין שום אמת במה שאתה אומר. ת.         אוקיי... ש.       לפי פירוט השיחות שלך שוחחת עם אשתך בין השעה 17:00 לשעות 17:19 שוחחת איתה בערך 8 פעמים. למה? ת.         התקשרתי אליה לראות שהכל בסדר. היא בחוץ ואני בדקתי שהכל בסדר. היתה פעם שהיה חסר לי כסף ובקשתי ממנה שתכין לי. והיתה עוד פעם שהיה חסר לי כסף ש.        ואז אתם משלמים את התעודת ביטוח ב-17:19? ת.        אשתי לא היתה איתי בתוך הסניף, היא חכתה בחוץ. ש.        כמה זמן עבר בין המועד ששלמת את התעודת ביטוח למועד שהתרחשה התאונה ואני מזכיר, באמצע נסעת ליוסף דברת איתו ועם האדריכלית שחררת את האופנוע נסעת איתו והיתה תאונה. כמה זמן? ת.         דקות ספורות. ... ש.        איך אשתך ידעה מה קרה לך? ת.        היא היתה אחריי. ש.        היא ראתה את התאונה? ת.         כנראה. לא יודע. אני לא יודע איך היא הגיעה... עברו רק כמה מאות מטרים פחות מ-500. אשתי היתה לפני ואני אחריה. ש.       ואתה מחליק ואתה כותב " התקשרתי לאשתי שהגיעה תוך דקות". התקשרת אליה כדי שהיא תבוא למקום התאונה? ת.         כן ש.        ורק בגלל השיחה שלך היא ידעה מה קרה לך, אלמלא השיחה היא היתה יודעת שהיתה לך תאונה? ת.         נכון. ש.        מה אמרת לה בשיחה הזו? ת.         לא זוכר ש.        אמרת שהיתה לך תאונת דרכים? ת.         לא זוכר. ש.        שוחחת איתה, זוכר? ת.         אני זוכר שהתקשרתי. ש.        איך היא הגיעה אם לא דברת איתה? ת.         אני זוכר שהתקשרתי, מה היה או איך היה אני לא זוכר. זה חרוט בזכרוני.... ש.        אני אומר לך. ז"א שבין התשלום הפרמיה בשעה 17:19, למועד ההודעה למד"א לכאורה היה צריך להיות שיחת טלפון מאשתך נכון? ת.         כן ש.        ואין שיחה כזו. ת.         אני טוען שכן היתה. ש.        יש פלט שיחות שלך. אין שיחת טלפון יוצאת מהטלפון שלך לאשתך בין השעות 17:19-17:27? ת.         התקשרתי לאשתי... ש.        מה הטלפון של יוסף?...הוא יודע על התאונה הזו? ת.         בטח שהוא יודע ש.        הוא יודע שהאופנוע נשאר אצלו? ת.         בטח שהוא יודע. ש.        הוא יודע באיזו שעה לקחת את האופנוע? ת.         לא יודע, לא זוכר אם דברתי איתו. ש.        ממתי אתה יודע שחברת הביטוח טוענת שלא מגיע לך כסף כי שלמת את הפוליסה אחרי? ת.         שנה או שנתיים ש.        במשך השנה שנתיים האלה ניסית לבדוק עם יוסף שיעזור לך? ת.         לא, לא ראיתי צורך". כיצד נודע לגב' אדרי על קרות התאונה?  בחקירותיהם הנגדיות סטו התובע והגב' אדרי סטייה של ממש מגרסתם בדבר האופן בו נודע לאחרונה על קרות התאונה. סטייה מהותית זו, נעשתה, בלית ברירה, על מנת לנסות וליתן מענה לשאלה, כיצד נודע לגב' אדרי על קרות התאונה, שעה שהסתבר כי לא התקיימה כל שיחת טלפון בינה לבין התובע, ממועד ביצוע התשלום בסניף הדואר ועד למועד קרות התאונה. גרסתם של התובע והגב' אדרי שונתה באופן מהותי ולדבריהם, על אף שהגב' אדרי הקדימה בנסיעתה את התובע, בשלב מסוים חלף התובע באופנועו על פני הטנדר, החליק בכיכר, וזמן קצר לאחר מכן בעת שהטנדר נהוג על ידי הגב' אדרי התקרב לכיכר, הבחינה בהתקהלות ובהמולה והבחינה בתובע כשהוא שוכב על הכביש ואוחז במכשיר הטלפון הנייד שלו. לדבריה, היא זו שהתקשרה למד"א ממכשיר הטלפון של התובע. הנתבעת הציגה תקציר סתירות בגרסאות שהוצגו ע"י התובע והגב' אדרי בעניינים נוספים. איני מוצא מקום להידרש לאותן סתירות ובעיקר למשמעותן והשלכותיהן על ההכרעה בשאלת החבות, שכן סבורני שאין כל דרך ליישב את הסתירה המהותית בנקודה המכרעת בתיק זה. אין ספק כי פציעתו של התובע והנסיבות בהן נודע לגב' אדרי על קרות התאונה, הינן טראומטיות, וחזקה כי "נצרבו" במוחה ובזכרונה. עד למועד עדותה בביהמ"ש, גרסתה הייתה כי התובע התקשר אליה, הודיעה על דבר קרות התאונה וכי היא שבה על עקבותיה אל מקום התאונה. גרסה זו אף תאמה לגרסת התובע לחוקר המל"ל ולתצהיר עדותו הראשית. עקב העובדה כי גרסה זו לא יכלה להתיישב עם פלט השיחות, נמסרה גרסה השונה בתכלית, מבלי שניתן כל הסבר מדוע שונתה. כן לא ניתן כל הסבר מה גרם לגב' אדרי ולתובע לזכור באופן שגוי כיצד נודע לגב' אדרי על קרות התאונה, ולפתע להיזכר, בו זמנית, בנסיבות שונות לחלוטין. התובע והגב' אדרי לא הביאו בחשבון את האפשרות כי פלט שיחות הטלפון שלהם ייחשף ומשכך נאלצו לצמצם את פרקי הזמן שחלפו בכל מקום בו שהו, לעומת גרסתם הקודמת. כך גם נאלצו להתעלם מהנגריה הנוספת בה בקרו, כמו גם מפגישתו של התובע עם יוסף בעת לקיחת האופנוע מהנגרייה. בעוד אשר יכול והסתירה בדבר סדר הפעולות שבצע התובע ממועד חזרתו לכפר קאסם ועד סמוך לפני התאונה נובעת מהצורך לשכנע את המל"ל כי עסקינן בתאונת עבודה, הרי שלא ניתן בשום דרך ליתן הסבר הגיוני כלשהוא לשינוי המהותי בגרסאות התובע והגב' אדרי, גם יחד, באשר לנסיבות בהן נודע לה על קרות התאונה. נראה כי התובע אכן דיסלקטי. ברם, ניכר היה כי התכונן היטב לחקירתו הנגדית וכי השיב בביטחון לשאלות אשר ידע כי אין בידי הנתבעת לסותרן. מנגד, כאשר נדרש להשיב לשאלות להן לא יכול היה ליתן מענה- השיב כי אינו זוכר וכי הינו דיסלקטי. עוד יאמר כי הודעותיו בפני חוקר המל"ל שנתנו זמן קצר לאחר התאונה הינן קוהרנטיות ותואמות זו לזו ולפתע עתה ניתנת גרסה שונה בתכלית שכן אינה מתיישבת עם פלטי השיחות. עתה, 4 שנים לאחר התאונה, דבק התובע במהלך חקירתו הנגדית בגרסה שמסר לחוקר המל"ל, ככל שתואמת לדוחות פלאפון, ומנגד דבק בגרסה שונה העומדת בסתירה לגרסה שמסר במל"ל שעה שזו עומדת לו לרועץ. המנעות מזימונו לעדות של יוסף בהודעת התובע במל"ל שנתנה כשלושה חודשים לאחר התאונה מסר התובע כי לאחר התשלום בדואר נסע עם הגב' אדרי לנגריה, (שאינה הנגריה של יוסף), שהה בה מספר דקות, ולאחר מכן נסע לנגריה של יוסף, שם פגש בו. גם אם אכן עסקינן באותה נגריה ולא בשתי נגריות שונות, לשיטתו פגש את יוסף בין מועד התשלום לקרות התאונה, 6 דקות לכל היותר לאחר מכן. מדוע לא זימן לעדות את יוסף על אף שזה מכבר ידוע היה לו כי הנתבעת סבורה שהתאונה ארעה לפני ביצוע התשלום, שעה שבפרק הזמן שמשעה 17:03 ועד לשעה 17:18 התקיימו ביניהם 3 שיחות טלפון? ניכר היה כי גרסאות התביעה הוכנו בקפידה וביסודיות ועל כן התהייה מדוע יוסף לא זומן לעדות מקבלת משנה תוקף. הלכה פסוקה היא כי המנעות מהבאת ראיה שצד יכול היה להביאה מלמדת כי היה בה כדי להזיק לו. זאת ועוד, עסקינן בעדות יחידה של בעל דין הנתמכת בעדות אשתו ועל כך על בית המשפט להזהיר את עצמו בטרם יאמץ את גרסת התובע. לא מצאתי כל טעם המאפשר לאמץ את גרסת התובע. סוף דבר ברי כי בכוונת התובע היה לשלם את התעודה טרם קרות התאונה. לא ניתן לקבוע מי שילם את התעודה ומי היה אמור לשלמה והאם כטענת הנתבעת יוסף שיתף פעולה עמם בביצוע התשלום. כל שניתן לקבוע הוא כי הסתירה המהותית בין הגרסאות כפי שנמסרו עד למועד שמיעת הראיות לבין זו שנמסרה במהלך החקירה הנגדית, אינה ניתנת לגישור ומחייבת לקבוע כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת תביעתו כי התאונה ארעה לאחר תשלום דמי הביטוח בגין התעודה. לאור כל האמור לעיל דין התביעה להידחות ומשכך איני נדרש לשאלת שיעור הנזק. הנני מחייב את התובע לשאת בהוצאות הנתבעת בסך כולל של 8,000 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל, אלא אם ישולם במלואו בתוך 60 יום מהיום. כן ישיב התובע לנתבעת את התשלום התכוף בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומו. ככל שקרנית תשיב לנתבעת את התשלום התכוף- מנועה הנתבעת מגביית כפל. אופנועתאונת דרכיםתאונת אופנוע