שיפוץ בית שנפגע מטיל

במהלך מלחמת לבנון השנייה, נפגע ביתו של הנתבע מנפילת קטיושה. מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא שיפוץ בית שנפגע מטיל: בפניי תביעה ותביעה כנגד אשר עניינן בעבודות שיפוץ שבוצעו על ידי התובע )הנתבע שכנגד להלן: התובע) בביתו של הנתבע )התובע שכנגד להלן: הנתבע) ברח' שמעון דהאן 5 א' בטבריה (להלן: הבית). רקע כללי: ביום 15.7.06, במהלך מלחמת לבנון השנייה, נפגע ביתו של הנתבע מנפילת קטיושה. אין חולק, כי בין הצדדים נחתם ביום 24.7.06 הסכם לביצוע עבודות שיפוץ בבית הנתבע (נספח א' לכתב התביעה ולהלן: ההסכם). במסגרת ההסכם קבעו הצדדים כי עבודות השיפוץ יבוצעו בהתאם למפרט מהנדס מס רכוש, מר משה סיגורה (להלן: המהנדס סיגורה), ובפיקוחו. כן הוסכם, כי התובע יממן את עלות השיפוץ עד לקבלת כספי מס רכוש אצל הנתבע, וכי עם קבלת סכום הפיצוי ממס רכוש יעביר הנתבע את מלוא הסכום לתובע (למעט 5% שיישארו ברשותו עד תום תקופת האחריות). אין מחלוקת, כי הסכום אותו קיבל התובע ממס רכוש עמד על סך של 499,180 ₪. במסגרת התביעה הראשית טען התובע, כי הנתבע חייב לו כספים, שהינם ההפרש בין הסכום שהועבר אליו על ידי הנתבע לבין הסכום שקיבל הנתבע ממס רכוש. עוד עתר לחיובו של הנתבע בתשלום בגין עבודות נוספות, שלטענתו ביצע בבית. מנגד טען הנתבע, כי אותו הפרש נטען קוזז במסגרת ההתחשבנות הסופית בינו לבין התובע, וכי התובע הוא זה אשר חייב לו סכומי כסף שונים בגין אי ביצוע חלק מהעבודות המפורטות בכתב הכמויות, ובגין ליקויים שהתגלו בעבודות שבוצעו. במסגרת ניהול ההליך הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, לפיה ימונה מומחה מטעם בית המשפט, מהנדס שהינו גם שמאי, אשר יקבל לידיו את כתב הכמויות שאושר על ידי מס רכוש ויבדוק את ההתאמה בינו לבין מה שבוצע בפועל בבית הנתבע, וכן את שווי העבודות שבוצעו. כן סוכם, כי המומחה יקבל את כתבי הטענות ויחווה דעתו בכל הנוגע לטענות התובע בדבר תוספות שבוצעו ויעריך שוויין. המומחה אף יבדוק את נושא ליקויי הבנייה, כפי שאלה מופיעים בחוות הדעת, וככל שקיימים, יעריך שווים. עוד הוסכם כי חוות דעתו של המומחה תהיה מכרעת. (ראה הסכמת הצדדים מיום 13.5.08). בעקבות הסכמה זו מונה המהנדס דוד טיגרמן כמומחה מטעם בית המשפט (ולהלן: המומחה). בטרם שאדרש לטענות הצדדים אציין בקצרה, כי המומחה קבע בחוות דעתו (במ/1) ממצאים במחלוקות לשמן מונה וזאת כדלקמן: ביחס לעבודות שלא בוצעו או בוצעו בצורה שונה -  המומחה פירט רשימה של אלה ואמד אותן בסך כולל של 46,680 ₪. ביחס לעבודות לגביהן קיימת מחלוקת באשר לזהות הגורם המבצע - סך עלויות עבודות אלה עמד על 4,971 ₪. בכל הנוגע לליקויי בנייה - המומחה ערך רשימת ליקויי בניה אשר שווים מגיע להערכתו כדי 5,500 ₪. עוד קבע המומחה כי המהנדס סיגורה תקצב את העבודה ביתר בסך כולל של 12,000 ₪ (לא כולל מע"מ). תוספות בניה - המומחה ערך רשימה של תוספות בניה אשר אומדנן הינו 62,422 ₪. המומחה הותיר את השאלות המשפטיות הכרוכות במחלוקות בהן עסק להכרעת בית המשפט ואליהם אדרש להלן. כמו כן במסגרת תשובות לשאלות הבהרה הוספו מספר קביעות, שאף אליהן אדרש בהמשך. לאחר הגשת חוות הדעת הצדדים ערכו תצהירים, נחקרו עליהם והגישו סיכום טענות בכתב. אציין כי המומחה לא זומן לחקירה. טענות התובע: ביום 16.11.06 הושלמו עבודות השיפוץ בבית, בהתאם לכתב הכמויות שאושר על ידי המהנדס סיגורה ולשביעות רצונו של הנתבע, כעולה מטופס מסירת הבית (נספח ב' לתביעה). מלבד עבודות אלה, ביצע התובע עבודות נוספות בהתאם לרשימה שצירף ובהיקף של 122,060 ₪ (להלן: העבודות הנוספות). נוכח חוו"ד המומחה, עתר התובע לחייב את הנתבע בגין אלה בסכום שנקבע על ידי המומחה כעלות התוספות, מעודכן מתשובות לשאלות הבהרה שנתן,  בסך 64,922 ₪. במסגרת תביעתו אישר התובע כי קיבל מהנתבע סך של 393,320 ₪, ובכללם גם שיק ביטחון בסך של 25,000 ₪. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 13.5.08, עתר התובע לתקן את כתב התביעה, שכן השיק שניתן לו בוטל, כך שהסכום ששולם עומד לטענתו על סך כולל של 368,320 ₪ בלבד. לאור העובדה שהנתבע קיבל ממס רכוש סך של 499,180 ₪ וכי אושרו תוספות בסך של 64,922 ₪, ובהפחתת הסכומים שנקבע על ידי המומחה כי יש לקזזם וכן בהפחתת התשלום ששולם, נותר הנתבע חב לתובע סך של 146,332 ₪. את התביעה שכנגד עתר התובע לדחות. לדבריו, על כתב הכמויות חתמה רעיית הנתבע, לאחר שפרטיו הוסברו לה במפורש. התובע אישר את טענת הנתבע, לפיה הוסכם בין הצדדים כי מספר עבודות וחומרים (מטבח ומעקה) יבוצעו על ידי הנתבע ויקוזזו לקראת סוף ההתחשבנות הסופית בין הצדדים. סכומים אלה אכן נוכו כמפורט בסעיף 8 לכתב התביעה. טענות הנתבע: במסגרת כתב ההגנה והתביעה שכנגד טען הנתבע, כי לא בחר בתובע כמבצע העבודות בבית אלא כי זהותו נכפתה עליו על ידי מס רכוש. לגופו של עניין טען, כי אין כל ממש בטענת התובע לפיה בוצעו בביתו עבודות נוספות. אותה רשימה שערך התובע נעשתה לצורכי התביעה בלבד, והמסמך אינו חתום על ידי מי מהצדדים. כל העבודות שבוצעו נבלעות בדו"ח מהנדס מס רכוש, כעולה מחוות דעת של מומחה מטעמו (המהנדס יוסף שרף). ראה לעניין זה גם דו"ח מסירת הבית מיום 5.11.06, שם צוין כי העבודות בוצעו בהתאם לכתב הכמויות מטעם מס רכוש ואין התאמה לדו"ח הכמויות המלא עליו החתימו התובע. בדיעבד, לאחר החתימה על טופס מסירת הדירה, התברר כי העבודות וחומרי הגלם ששימשו לביצוען היו מנוגדים למפרט המאושר ולהנחיות, וזאת במטרה להגדיל את רווחיו של התובע. לטענת הנתבע, הסכום הכולל אשר שולם במועדים שונים לתובע מסתכם ב - 438,820 ₪. מתוך הסכום הנ"ל, על התובע להשיב לנתבע סך של כ - 80,000 ₪, בגין עבודות שלא ביצע או בגין ליקויי בנייה. במועד ההתחשבנות הסופית בין הצדדים סוכם על קיזוז סכומים מסוימים (כמפורט בנספח ה' לתצהיר הנתבע), לכך יש להוסיף גם את עלות מעקה ברזל מקלחון וחומרים שונים ובסה"כ הסך של 60,416 ₪ בגין עבודות אותן ביצע הנתבע בעצמו או באמצעות מי מטעמו. על גבי הסיכום הסופי (נספח ה' לתצהיר) כתב התובע בכתב ידו סכום של 446,000 ₪ שהוא הסכום שאמור היה להיוותר בידו לאחר השיפוץ והקיזוזים המוסכמים. מתוך הסך הנ"ל נותר לתשלום באותו מועד סך של 196,000 ₪. לטענת הנתבע פרע את יתרת התמורה כדלקמן: ביום 28.10.06 שילם במטבע זר (דולרים ויורו) לתובע סך של 45,000 ₪. ביום 31.10.08 שילם סך של 85,000 ₪. כן רכש מוצרים בעלות של 6,280 ₪ (המעקה המקלחון והחומרים הנוספים), וביום 16.11.06 שולם סך נוסף של 33,320 ₪. לאור האמור לעיל ובקיזוז הסכומים המוסכמים , הרי ששולמה לתובע מלוא התמורה. באופן תמוה פנה התובע לנתבע ביום 10.12.06 בטענה כי עליו לשלם סך נוסף של 39,000 ₪. בהמשך, כאשר נפגשו, הקליט הנתבע את השיחה ועותק התמליל צורף לתצהיר. בשיחה הודה התובע כי קיבל מהנתבע סכומי כסף כנטען. עניין התוספות נולד כ"עונש" לנתבע, על שלא הסכים לדרישותיו הכספיות של התובע. בכתב התביעה שכנגד (המבוסס על חוות דעת המומחה מטעם הנתבע) נטען, כי על התובע להשיב לנתבע סכומים בגין אי ביצוע עבודות ובגין ליקויים בעבודות שבוצעו. מתוך אלה יש לקזז סכומים כמפורט שם כך שהתובע נותר חייב לנתבע סך של 79,149 ₪. לטענת הנתבע, קביעות המומחה שמונה על ידי בית המשפט מתיישבות היטב עם טענותיו. עבודות שמצא המומחה שאינן מופיעות בחווה"ד של המהנדס סיגורה אינן יכולות להפוך לתוספות בנייה בנות חיוב בניגוד להסכם הראשי, כאשר ברור כי נולדו כהענשה ולא כדרישה לגיטימית לחיוב. סכום האחריות אינו מגיע לתובע, נוכח קביעת המומחה בדבר ליקויים חמורים. השלמת הטיעון על ידי התובע: במסגרת התצהיר המשלים השיב התובע, כי הנתבע ייצר מחלוקות שדרכן קיווה להביא למצב שלא יצטרך לשלם את מלוא הסכום שקיבל ממס רכוש, דחה ועיכב העברת סכומים שהגיעו לתובע. התובע נועץ בעו"ד והחליט כי במצב הדברים שנוצר עדיף לספק לנתבע את כל מבוקשו כדי לקבל את הפרש הסכומים, וככל שהנתבע יסרב לשלם הפרשים תוגש תביעה בהמשך באשר לאלה. ההקלטות שבוצעו על ידי הנתבע הינן מגמתיות. הן כוללות ציון סכומים ונתונים, אך מעולם לא הושגה הסכמה על סכום סופי והתובע לא ויתר על סכומים המגיעים לו. אותו דף, שכותרתו "סיכום סופי", אינו כזה. הכתרתו כך על ידי הנתבע אינה הופכת אותו לסיכום כאמור. נייר זה נרשם בחלקו הגדול על ידי הנתבע, לעיתים כשרבוט או קשקוש, אפשר שאפילו לא באותו מועד שבו רשם התובע את שרשם.  התובע אינו יכול לבאר כעת מדוע נרשמו הסכומים בכתב ידו כפי שנרשמו ואינו יודע להסביר משמעותם. אשר לקיזוזים הנטענים - קיימת כבר חוו"ד מומחה בית המשפט ועל כן יש לדחות כל טענה בדבר קיזוז שאינה מצויה בהם. לעניין הרכב אשר את עלות תיקונו עתר הנתבע לקזז מהחוב, טען, כי שרבוב נושא זה לתצהיר ולתביעה מראה כי אין אמת בדברים. הרכב תוקן על ידי הנתבע ללא תמורה וכחלק מהמגיע לתובע עבור עבודות ותוספות שבגינן לא חייב את הנתבע, ואינן מצוינות ברשימת העבודות שצורפה לתביעה. בנוסף, הנתבע אינו אומר אמת כאשר הוא טוען שנתן לתובע 45,000 ₪ בדולר וביורו. סכום זה מעולם לא שולם. הפתק שנרשם על ידי התובע נרשם כקבלה שהיה  אמור התובע להוציא במידה והכספים היו משולמים. כאשר הבין כי הכספים לא ישולמו הותיר את הפתק על שולחנו של הנתבע. ככל שהיו משולמים כספים היתה מופקת קבלה מתאימה. גם באשר לפתק בו צוין 39,000 ₪  אין התובע יכול בשלב זה לספק הסברים, ואפשר שמדובר באחד הפתקים והתרשומות הרבות שנרשמו במהלך הפגישות בין הצדדים.  גדר המחלוקת:   יש להכריע בשלוש שאלות עיקריות: האחת - מהו הסכום ששילם הנתבע לתובע בגין העבודות. המחלוקת בנקודה זו מתייחסת לשאלה האם שולם סך של 45,000 ₪ במטבע זר אם לאו. השנייה - האם יש לתובע זכות לקבל את הפרש הכספים בין מה שהועבר לו מהנתבע לבין התשלום שקיבל האחרון ממס רכוש. זאת לאור העבודות שביצע בפועל, קיזוזים שונים שנערכו בין הצדדים, וכן קיומם של ליקויי בניה בעבודות שביצע. השלישית - מחלוקת בין הצדדים בעניין ביצוען של עבודות נוספות על פני כתב הכמויות של מס רכוש.  דיון והכרעה: הטענות אשר העלו הצדדים לעניין היקף העבודות אשר בוצעו בביתו של הנתבע במסגרת התביעה הראשית והתביעה הנגדית כרוכות אלו באלו. חוות דעתו של המומחה, אשר הינה כאמור מכרעת ביחס לעניינים אלה, מתייחסת אף היא למכלול טענות הצדדים. לפיכך, תידונה טענות הצדדים בתביעות השונות במאוחד, אולם תחילה אדרש לשאלה מהו הסכום ששולם על ידי הנתבע לתובע. הסכום הכולל אותו שילם הנתבע לתובע: הנטל להוכחת תשלום זה רובץ על כתפי הנתבע, ודעתי היא כי הנטל הורם. אנמק קביעתי.   שאלת תשלום סכום זה הינה חלק ממערך התחשבנות כולל אשר נערך בין הצדדים במסגרת ביצוע עבודות השיפוץ בביתו של הנתבע. כזכור, תחילה טען התובע כי הסכום אותו קיבל מהנתבע היה 393,320 ₪  אולם בהמשך, ביקש לתקן סכום זה ולהפחית ממנו סך של 25,000 ₪ בגין שיק הביטחון אותו ביטל הנתבע. טענתו, על כן, הינה כי קיבל מן הנתבע סך של 368,320 ₪. עניין זה האחרון לא היה במחלוקת ותיקון התביעה בוצע בהסכמה. הנתבע טוען מנגד, כי שילם לתובע סך של 413,820 ₪ (ללא סך 25,000 ₪ הנקובים בשיק הביטחון) ולמעשה, ההפרש בין הסכומים הללו הוא סך ה- 45,000 ₪ אשר לטענת הנתבע שולמו ולטענת התובע לא שולמו. התובע מיקד טענתיו לעניין זה בשאלה האם עלה בידי הנתבע להוכיח תשלום סכום זה ששולם על פי הנטען במטבע זר כדלקמן: 10,000$ ו- 380 €. התובע פירט את הסתירות אשר לטענתו התגלו בחקירתו הנגדית של הנתבע לעניין מועד ביצוע התשלום והמקום, וכן הפנה לעובדה שהנתבע לא תמך טענתו לעניין זה במסמכים היכולים להעיד על רכישת השטרות ובזימונו לעדות של חתנו אשר הביא לו שטרות אלו. אכן, מעיון בגרסתו של הנתבע לעניין זה עולה כי קיימות סתירות בנקודות אלה, ואף ניתן לומר כי הנתבע נמנע מהשמעת עד רלוונטי (חתנו) אותו היה באפשרותו להעיד. חרף האמור, אין בכל אלה כדי להביא לדחיית טענתו וזאת לנוכח קיומה של הודאה מצד התובע בקבלת סכום זה. הנתבע צירף לתצהיר עדותו הראשית תמליל שיחה שנערכה בינו ובין הנתבע, במסגרתו נשמע התובע (אשר סומן כדובר ב') מודה בפה מלא בפני הנתבע (אשר סומן כדובר א') בקבלת סך של 438,000 ₪  מן הנתבע: "א. עזוב, עזוב הנה יש פה סך הכל ארבע מאות תשעים ותשע נקודה.                    ב. לא, ארבע מאות שלו... מה שהעברת לי זה ארבע מאות שלושים ושמונה אלף" (עמ' 2 לתמליל, שורות 5 - 6 מלמעלה). בהמשך הדברים מונה התובע בעצמו את הסכומים שקיבל מהנתבע כדלקמן: "ב. זה לא אותו דבר, זה מה שנתת לי, זה מה שאמרת: שישים, ארבעים, מאה חמישים, שמונים וחמש, ארבעים וחמש א. נו ב.שלושים ושלוש, שלוש מאות עשרים א. קודם כל תחבר את זה ב. הנה חברתי. א. אוקיי, הלאה נו כן. ב. זה יוצא ארבע מאות שלושים ושמונה אלף, שלוש מאת עשרים." (עמ' 2 לתמליל שורות אחרונות ועמ' 3 ש' 1 ואילך). בהמשך הדברים, חוזר התובע על המספר, ומנכה סכום זה מן הסכום הכולל אשר לשיטתו הינו זכאי לקבל בגין העבודות שביצע. במסגרת סיכומיו לא הכחיש התובע את עצם אמירת הדברים אך טען, כי יש לראות את אמירתם בהקשר הנכון. לטענתו, בחר להודות בכל טענות הנתבע בכדי שיוכל לקבל את מה שהנתבע היה מוכן לתת לו. הסבר זה אין בידי לקבל. מעיון בתמליל וכפי שצוטט לעיל, התובע היה זה אשר נקב בסכום אותו קיבל מן הנתבע ואף פירט את אופן קבלתו, ואין המדובר בהסכמה כוללנית לאמירותיו של הנתבע. יתרה מכך, התובע ביצע חישוב מתמטי של הסכום המגיע לו לאחר ניכוי הסכום ששולם לו מתוך הסכום הכולל ובניכוי עלות המטבח (ראה עמ' 3 לתמליל "הסכום לתשלום לאחר ניכוי סכום מטבח (סכום העומד כמוסכם על סך של 21,250 - ת.נ.ש.) זה ארבע מאות שבעים ושבע אלף , תשע מאות שלושים, יתרה לתשלום היא שלושים ותשע אלף שש מאות ועשר"). היתרה עומדת על סך של 39,000 ₪, ועל הסך הנ"ל עומד התובע לכל אורך השיחה כסכום אותו חייב הנתבע לשלם. מלבד האמור לעיל, הרי שיש לשים לב כי במועד קיום השיחה כבר נפלה מחלוקת בין הצדדים אשר לא עלה בידם ליישבה, ומשכך אין זה סביר בעיני כי התובע יודה בכל אמירותיו של הנתבע מבלי להעלות ולו השגה אחת על הטענה העיקרית והיא הסכום אותו קיבל בפועל, אשר כאמור, הוא זה אשר נקב בו. ככלל מהתמליל עולה כי איש מהצדדים לא נמנע מהשמעת עמדתו בשיחה זו כאשר במהלכה אף הודיע התובע לנתבע כי יפעל להגשת תביעה. הגם שדי באמור לעיל בכדי להביא לקבלת טענתו של הנתבע לעניין זה, אעיר כי גם את גרסתו של התובע באשר לרישום בנספח ט', לא מצאתי לקבל. במסגרת נספח זה נרשם בבירור: "45,000 ₪, שמידוב צפריר ועליזה, להוציא קבלה, 10,000$, 380 €" התובע אישר אומנם כי רשם פתק זה אך טען כי כלל לא קיבל את סכום הכסף הנזכר בו. טענה זו אינה מתיישבת עם אופן ניסוח הדברים המלמד על רישום קבלה בדיעבד, דהיינו כי הסכומים הנקובים בו כבר התקבלו אצל התובע.   בין כך ובין כך, לאור הודאת התובע כי קיבל מן הנתבע סכום של 438,320 ₪ ולאור העובדה כי הפער בין טענת התובע לטענת הנתבע לעניין זה הינו  45,000 ₪ לערך, הרי שדי בכך כאמור כדי לבכר את גרסתו של הנתבע לעניין זה. התובע, כאמור, ביקש לתקן את כתב תביעתו וטען כי הנתבע ביטל את שיק הביטחון על סך 25,000 ₪ וב"כ הנתבע הביע הסכמתו לתיקון (עמ' 5-6 לפרוטוקול הדיון מיום 13.5.08). טענה זו לא הוכחשה כאמור, אך הנתבע טען במסגרת סעיף 49 לתצהיר עדותו הראשית כי התובע אינו זכאי לקבל סכום זה בשל הליקויים החמורים. לעניין זה אתן דעתי בהמשך ואולם לשלב זה אין חולק כי הנתבע לא שילם לתובע סכום זה. לאור העובדה שהנתבע אינו מכחיש את הטענה כי שיק הביטחון נכלל ב - 438,320 ₪ הנזכרים בתמלול, הרי שיש לקבוע כי סך כל הסכום אותו שילם הנתבע לתובע הינו 413,320 ₪. סיכום עד כאן: בהתאם להסכם, עם השלמת עבודות השיפוץ בביתו היה על הנתבע להעביר לידי התובע את מלוא הפיצוי שקיבל ממס רכוש (ולצורך העניין בשלב זה הסכום כולל גם את 25,000 ₪ שנשמרו לתום תקופת האחריות) בסך 499,180 ₪. לנוכח קביעתי כי הסכום ששולם בפועל הינו 413,320 ₪, הרי שהיתרה שלא שולמה עומדת על 85,860 ₪. במסגרת כתב תביעתו אישר התובע, כי מתוך סכום זה יש להפחית סך של 22,450 ₪ בגין שיפוץ המטבח והמעקה אשר בוצעו על ידי הנתבע. יוער כבר כאן, כי המומחה העריך את שיפוץ המטבח ב - 21,250 ₪. עלות המעקה, כפי שאישר התובע, הינה 2,000 ₪. על כן, הסכום הכולל שיש להפחית הינו 23,250 ₪. מכאן, כי היתרה לתשלום עומדת על סך של 62,610 ₪, ויש להידרש כעת למחלוקת השנייה שעניינה בזכותו של התובע לקבלת הפרש זה. זכות התובע לתשלום יתרת הכספים שנתקבלו ממס רכוש לצורך הכרעה בשאלה זו יש להידרש לקביעות המומחה בכל הנוגע לעבודות שלא בוצעו, לליקויי בנייה באלה שבוצעו, לעבודות שיש לקבוע זהות מבצען ולקיזוזים הנטענים. עבודות שלא בוצעו ו/או בוצעו חלקית - במסגרת סעיף 4 לחוות הדעת פירט המומחה את העבודות שלא בוצעו ו/או בוצעו באופן חלקי, וקבע כי סכום הזיכוי המצטבר לו זכאי הנתבע עומד על סך של 46,680 ₪. במסגרת שאלות ההבהרה אשר נשלחו אליו מטעם ב"כ התובע, הבהיר המומחה כי הינו משאיר לשיקול דעת בית המשפט את השאלה האם מגיע לנתבע זיכוי בגין עבודות צביעה, לאחר שהותקנו משקופים ודלתות בעלות גבוהה יותר. סבורני, כי התשובה לשאלה זו הינה שלילית. במצב דברים בו סופקו דלתות ומשקופים בעלות גבוהה יותר ושלא נדרש לצבוע אותם הרי שאין הנתבע זכאי לקזז את עלות הצביעה. נוכח האמור יש להפחית מסכום הזיכוי סך של  3,300 ₪ בגין סעיף זה.   בתשובותיו מיום 15.10.08 קבע המומחה כי יש מקום להפחית סך של 480 ₪ מן הזיכוי לנתבע אשר נקבע במסגרת סעיף 4 ב' לחוות הדעת (עקירת ריצוף). לפיכך, יש להפחית גם סכום זה מסכום הזיכוי. לאור האמור לעיל, הרי שהזיכוי אשר מגיע לנתבע בגין עבודות שלא בוצעו מסתכם לסך 42,900 ₪. ליקויי בנייה במסגרת סעיף 6 לחוות הדעת אמד המומחה את הסכומים המגיעים לנתבע בגין הליקויים בסכום כולל של  5,500 ₪. המומחה איתר רטיבות בין חדר ההורים לחדר הרחצה, כאמור בסעיף 6 א', אשר עלות תיקונה עומד על סך של 600 ₪. לעניין זה, קיבל המומחה את טענת התובע כי כלל לא ביצע עבודות בגג הבניין. חוות דעתו של המומחה הינה מכרעת בכל קביעותיה, ובנסיבות אלה אין להתחשב אף לא במה שקבע מומחה התובע, שכן חוות דעתו אינה מהווה ראיה בפני בית המשפט. במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה, ציין המומחה ביחס לסעיף 6 י' לחוות הדעת (צביעת חלון) כי החלון לא נצבע, וכי העבודה אשר תומחרה על ידו בסך של 250 ₪ לא הופיעה בכתב הכמויות. לנוכח תשובתו זו של המומחה, הרי שאין בכך משום ליקוי בנייה. בתשובותיו מיום 15.10.08 אישר המומחה כי יש מקום להפחית את הזיכוי בגין סעיף 6 ד' (סיוד חדר) עקב אי ביצוע סיוד חדר, מסך של 1,000 ₪ ל- 300 ₪ בלבד. לאור האמור לעיל, זכאי הנתבע לפיצוי בגין ליקויי הבניה בסך כולל של 3,950 ₪. שווי העבודות שבוצעו (סע' 7 לחווה"ד): במסגרת סעיף 7 לחוות הדעת, אמד המומחה את עלות העבודות תוך השוואה לסכומים הנקובים בכתב הכמויות שערך המהנדס סיגורה. המומחה מצא שהמחירים אשר אושרו על ידי המהנדס סיגורה היו גבוהים ב- 10% עד 20% מן המחירים המופיעים במחירון דקל (חודש 10/06). יחד עם זאת הבהיר המומחה, כי המדובר במחירים סבירים לנוכח העובדה שהשיפוץ בוצע בתקופת המלחמה, למעט חריגים אותם מנה בהמשך דבריו. לפיכך, קבע המומחה כי תקצוב היתר עמד על סך של 12,000 ₪ (לא כולל מע"מ). לטענת התובע, המומחה חרג מסמכותו עת הביע דעתו לעניין זה, ומשכך אין לקבל את קביעתו זו. טענה זו יש לדחות. מעיון בהסכמת הצדדים בפרוטוקול הדיון מיום 5.12.08 עולה, כי הצדדים הסכימו שהמומחה שימונה יבחן את כתב הכמויות שאושר על ידי מס רכוש ויבדוק את ההתאמה בינו ובין מה שבוצע בפועל, וכן יקבע את שווי העבודות שבוצעו. משכך הוסכם, הרי שאין מקום לסטות מהסכמה זו. עובדה זו מתיישבת היטב עם טענת הנתבע כי הועברו סכומים שאושרו לתשלום לעבודות אחרות שבוצעו. סכום זה אם כן יקוזז מהסך שיש לפסוק לתובע בגין עבודות נוספות, כפי שיבואר בהמשך. מחלוקת לגבי זהות מבצע העבודות (סעיף 5 לחוות הדעת): במסגרת סעיף 5 לחוות הדעת פירט המומחה עבודות אשר שוויין נאמד ב-  4,791 ₪ ואשר הצדדים חלוקים לגבי זהות מבצען, ובהן פירוק מעקה, החלפת מחלק מים במרפסת, החלפת צינור "4 הספקת התקנת עמודי תאורה ומילוי אדמת טוף. שווי העבודות הוערך על ידי המומחה בסך 4,791 ₪. דעתי היא, כי חרף הנטל הכללי הרובץ על כתפי התובע להוכיח תביעתו, הרי שבנקודה זו הנטל עובר לנתבע. שכן, אין מחלוקת כי התובע ביצע את כל עבודת השיפוץ, והנתבע מבקש לטעון כי יש לגרוע ממנה חלקים שבוצעו על ידו. הנטל אם כן עליו. הנתבע לא עשה דבר כדי להוכיח כי הוא שביצע עבודות אלה.  למעט עניין עמודי התאורה, אף לא טען כי ביצע מי מהן. במסגרת נספח ה' לתצהירו, שלכאורה נערך בזמן אמת (אליו אדרש עוד בהמשך), טען כי יש לקזז סכומים, בין היתר, בגין עבודות שבוצעו על ידו. ואולם, לא פירוק המעקה ולא החלפת מחלק המים, הצינור או אדמת הטוף נזכרות שם. אכן, אין חולק כי הנתבע רכש את המעקה (וקיזוז עלותו אושרה על ידי התובע), ואולם לעניין פירוק המעקה לא טען דבר בתצהירו או בתביעתו. כך גם באשר ליתר העבודות המפורטות שם. התובע טען בתצהירו כי אלה בוצעו ובנקודה זו לא נחקר כלל. לעניין התקנת עמודי התאורה (בתקצוב של 2,500 ₪ כפי שנקבע בחוות דעתו של המומחה) - בעניין זה נראה שיש לקבל כי הייתה מידה מסוימת של עבודה משותפת (כך מחילופי הדברים בשיחה - עמ' 7 לתמליל) ולפיכך, ועל דרך האומדנה אייחס לנתבע מחצית מהסכום היינו הסך של 1,250 ₪. בנסיבות אלה, אני קובעת כי את ביצוע מרבית העבודות יש לייחס לתובע, למעט חלק מעלות עבודת עמודי התאורה, ובסה"כ 3,541 ₪. מתוך ההפרש לו זכאי התובע יקוזז סך של 1,250 ₪ בלבד. הקיזוזים הנטענים הנתבע טען לקיומם של קיזוזים עליהם הסכימו הצדדים והפנה לנספח ה' לתצהירו מסמך הקרוי: "סיכום סופי". מעין בנספח זה עולה, כי בחלקו הימני העליון קיימת רשימה של פריטים ו/או עבודות אשר הסכומים הרשומים בצידם מגיעים לסך של 54,216 ₪. אדרש אליהם על פי סדרם: אשר לעלויות אחסון והובלה- בעניין זה עתר הנתבע לקזז סך של 5,400 ₪. רכיב זה הוכר על ידי מהנדס מס רכוש ותוקצב בשיעור של 5,000 ₪. חרף האמור, לא הוסף לנתבע בגינו סכום כלשהו. כעולה מנספח ו' לתצהיר (פניית סיגורה למס רכוש), נוכח העובדה שהאומדן וכתב הכמיות היו "מרווחים", כלשונו של סיגורה.  בנסיבות אלה יש לראות בכספים אלה חלק מאותו תקצוב יתר כפי שקבע המומחה אותו כבר קבעתי שיש לקזז מהעבודות הנוספות ולפיכך אין לקזזם פעם נוספת מהתובע. אשר לרכב - הנתבע הביא ראיה לגבי עלות התיקון שביצע ברכב התובע (12,462 ₪) בחשבונית שצורפה לתצהיר. לא הושמעה כל מחלוקת בנוגע למהות העבודות המפורטות בחשבונית, ואף לא על הסכומים הנקובים בה, אלא מצויה הכחשה כללית וטענה כי הנתבע  הסכים לבצע עבודה זו חינם וכי העלות קוזזה מתוספות בנייה שלא הוספו לפירוט שצירף התובע לתביעתו. אציין, כי לכאורה מדובר בחיובים נפרדים שלא מאותה עסקה, אולם, בהעדר מחלוקת על הסכום ועל מהות העבודות שבוצעו מדובר בחיוב בר קיזוז. אף כי יש יסוד (כעולה מהתמליל) לטענת התובע כי מראש הייתה כוונה לבצע עבודה זו בחינם, הרי שבסופו של דבר ברור היה כי הנתבע חזר בו מהסכמה זו. זאת ועוד, טענת התובע הייתה כי הסכום קוזז באופן של תוספות בנייה שלא הובאו בחשבון בנספח ו' לתצהירו, מלמדת כי הצדדים ערכו התחשבנות כלשהי במהלך ביצוע העבודה על סוגיית הרכב. ואולם כעת, אף שהנתבע עתר לקיזוז הסכום, לא פירט התובע אילו עבודות נוספות שלכאורה לא צורפו לתביעה ביצע אצל הנתבע ומה היקפן. בנסיבות העניין, אני קובעת כי הסכום יקוזז מהסך שיפסק לתובע. אשר לעלות המטבח (21,250 ₪) הנזכרת ברשימה, הרי שזו קוזזה על ידי התובע בכתב תביעתו (וקזזה מההפרש לעיל). עלות מערכת ההשקיה (1,400 ₪) ועלות אספקת השתילים לאדניות (1,500 ₪) קוזזו על ידי המומחה טיגרמן. לעניין עקירת צמחייה מאדנית ופינוי אדמה גננית - אין קביעה של המומחה כי התובע לא ביצע עבודה זו או כי עניין זה מצוי במחלוקת בין הצדדים. הנתבע מצידו ציין כי הוא שביצע את העבודה, טענה שהוכחשה על ידי התובע. בנסיבות העניין וכפי שקבעתי לעיל, נטל ההוכחה בעניין גריעת עבודה כזו או אחרת מכלל השיפוץ הינו על כתפי הנתבע ולא שוכנעתי כי הנטל הורם.   לעניין יתר העבודות המפורטות ברשימה (המזווה, קיבוע קורת שיפוע לגג, חיווט מערכת שמע) אין בידי לקבל את טענות הנתבע. זאת בהעדר קביעה מטעם המומחה בדבר עלותן וזהות מבצען. לסיכום נקודה זו, נוכח העובדה שמדובר בקיזוזים כפולים אביא בחשבון בראש פרק זה אך ורק את עניין הרכב. על יסוד כל האמור לעיל יש לקזז מההפרש המגיע לתובע (בסך של 62,610 ₪ ) סכום כולל של 60,562 ₪. נותר כעת לדון בסוגיית העבודות הנוספות שביצע התובע והעלות שבצידן. הסכומים להם זכאי תובע בגין העבודות הנוספות עיון בתמליל השיחה המוקלטת מעלה כי אף שהנתבע (אשר הקליט את השיחה ללא ידיעת התובע), העדיף מטעמיו שלא לקיים דיון מפורט בנושא העבודות הנוספת, הרי שיש לראות בדברים שנאמרו מעין הודאה מצידו בקיומן של אלה ללא קשר לסוגיית ההפרש הנדרש במהלך אותה שיחה על ידי התובע. "ב. בסדר אוקיי, אוקיי מקובל עליי, שאתה רוצה לשים את התוספות והכל, בסדר גמור , מקובל, לי חסר אחרי התוספות, כן , שלושים ותשע שש מאות ועשר, כרגע אני לא מחשיב את התוספות שהוספת, רק שאלה קטנה אם היית מ.. א. יניב, זה הכתב שלך? אנחנו ישבנו על זה? ב. בסדר א. ישבנו על זה ב. כן, אני יש לי משהו להגיד. א. אוקיי בסדר, אז סליחה ב. חוץ מהשלושים ותש שש מאות ועשר, יש לך תוספות שאני ביצעתי לך בבית. א. נו, כן. ב. במאה ושלוש עשרה אלף שקל. א. קיבלת ב. תוספות שלא קשורים לאישור הזה א. (משפט לא ברור) ב. שאני אקריא לך אותם? א. לא, אל תקריא לי אותם, אבל חוץ מזה, יניב, יניב, יניב היה קטע אחד ..." (עמ' 5 שורות 7 מלמעלה עד עמ' 6 שורה 1 לתמליל וראה גם בהמשך עמ' 15). בנסיבות העניין ומשקבע המומחה כי תוספות כאלה קיימות הרי שיש לחייב את הנתבע בתשלומן. בסעיף 8 לחוות דעתו, קבע המומחה בחוות דעתו כי התובע ביצע עבודות נוספות ואף תימחר אותן. בהתאם לחווה"ד הערוכה כרשימה, תוספת שאושרה תומחרה, ותוספת שלא תומחרה לא אושרה. בסיכום סעיף זה קבע המומחה, כי סכום התוספות המאושרות עומד על סך של 62,422 ₪ (כולל מע"מ). המומחה ציין, כי לא כלל בתוך סכום זה סך של 500 ₪ בגין סעיף כ"ה (אספקת פעמון לדלת) ו- סעיף כ"ו (הרכבת כבל תלת פאזי למטבח), לגביהם נחלקו הצדדים. התובע לא הציג ראיה לתמיכה בטענתו ביחס לביצוע עבודות אלה, ולפיכך מצאתי כי אין מקום לכלול סכום זה בסכום התוספות שהותר. יחד עם זאת, במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם ב"כ התובע, ציין המומחה ביחס לסעיף 8 מ"ד לחוות הדעת, כי התובע זכאי לסך של 2,500 ₪ עבור החלפת אביזרי חשמל לאביזרי גביס - במידה והוחלפו. לעניין זה בחווה"ד (במ/1) לא ציין המומחה האם בוצעה התוספת אם לאו, אלא ציין כי הוא ממליץ לבית המשפט שלא לאשר, כך כתב ולא יסף. דומני כי יש בניסוח ראשוני שבחווה"ד, כמו גם בעובדה שנתבע לא הכחיש בתצהירו את החלפת אביזרי החשמל לגביס, כדי להעיד על כך שהתוספת קיימת. לאור כל האמור לעיל ובהתחשב בסכומים שהוספו, הרי שהתובע זכאי לסך של 64,922 ₪. מסכום זה יש לנכות את תקצוב היתר בסך של 12,000 ₪ ומע"מ (כשעורו דאז) ובסה"כ סך של 13,860 ₪. סיכום ממצאי חוות הדעת ודיון בחיובי הצדדים: כפי שצוין לעיל, ההפרש בין היתרה לתשלום (לאחר ניכוי עלות המטבח והמעקה) (475,930 ₪) ובין הסכום אותו שילם הנתבע לתובע (413,320 ₪) עומד על סך של 62,610 ₪. הסכום בגין עבודות נוספות אותן ביצע התובע בביתו של הנתבע עומד כאמור על סך של 64,922 ₪ ובסה"כ עומדת יתרת חובו של הנתבע לתובע על סך של 127,532 ₪. מסכום זה יש לנכות את הסכום אותו זכאי הנתבע לקזז בגין ליקויי בנייה, עבודות שלא בוצעו וקיזוזים מוסכמים סך של 60,562 ₪. לפיכך, יתרת חובו של הנתבע לתובע עומדת על סך של 66,970 ₪. סוף דבר: על יסוד כל האמור לעיל אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 66,970 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן ובהתחשב בתוצאה, אני מחייבת את הנתבע במחצית מאגרת המשפט ששילם התובע ובהחזר חלקו בחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, שניהם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומם ועד למועד התשלום בפועל, וכן בשכ"ט ב"כ התובע בסך של 7,500 ₪. כספים שהופקדו בתיק זה כערובה במסגרת הליכים זמניים, יושבו למפקיד. שיפוצניקשיפוצים