צ'ק חוזר על אספקת סחורה

לטענת התובעת – השיקים נמסרו במסגרת עסקה, כלל הסחורה בגין העסקה סופקה כמוסכם , תמורת הסחורה לא שולם דבר מלבד השיקים אשר כובדו ומשכך, דין התביעה להתקבל ועל הנתבעת לשלם את יתרת השיקים אשר הוגשו לביצוע.

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא צ'ק חוזר על אספקת סחורה:

בפני תביעה אשר תחילתה בהליך בתיק הוצאה לפועל אשר מספרו 26-04980-11-7, אשר נפתח לשם ביצועם של שיקים בסך כולל של 77,000 ₪ אשר נמשכו על ידי הנתבעת, לפקודת התובעת ונושאים תאריכים מה – 10/4/10 ועד ל – 30/10/07.

טענות התובעת:


התובעת הינה חברה המנהלת בית דפוס. לטענת התובעת, במועד הסמוך לאמצע אוגוסט 2009, פנו אליה הנתבעת ובעלה – יצחק שטי והזמינו ממנה עבודות דפוס של יומנים. לטענת התובעת, הוסכם בין הצדדים כי בתמורה לביצוע העבודה תשלם הנתבעת לתובעת סך של 100,000 ₪ כולל מע"מ.

לטענת התובעת, במועד בו אושרה העבודה בתאריך ה – 26 או 27 לאוגוסט 2008 לערך, היא עמדה על תשלום חלק מהתמורה כתנאי לתחילת העבודה ומשכך, נמסרו לה, על ידי בעלה של הנתבעת, 2 שיקים על סך 20,000 ₪ כל אחד.
לטענת התובעת, השיקים האמורים נמסרו לה לבטחון בלבד כאשר בעלה של הנתבעת מתחייב להחליפם בשיקים אחרים בגין מלוא סכום ההזמנה.
לטענת התובעת העבודה בוצעה וסופקה לשביעות רצונה של הנתבעת.
לטענת התובעת, במועד המאוחר לאספקת הסחורה, אמנם הוחלפו שני השיקים האמורים בשיקים מעותדים בסך כולל של 100,000 ₪.

לטענת התובעת , במועד מתן השיקים האמורים, חתם נציג התובעת – מר בוהדנה בני (להלן:"נציג התובעת") על אישור ולפיו :"קיבלתי את התמורה עבור היומנים 2009/10 תודה" ואולם, לטענתה, הכוונה באישור האמור הינה כי הוא קיבל לידיו את השיקים המהווים את התשלום בגין התמורה . התובעת מוסיפה וטוענת כי נציגה נתן את האישור האמור, תחת הוצאת קבלות, הואיל והמועד בו נמסרו השיקים, היה שעת ערב ומשכך, המחשבים כבר לא עבדו . בנוסף, טוענת התובעת כי לאחר המצאת השיקים כאמור התייעץ נציגה עם רואה החשבון של התובעת וזה הנחה אותו שלא להוציא קבלות בגין השיקים, אלא לשמור אותם בכספת ,להוציא בגינם קבלות רק במועד הפקדתם בפועל וחשבוניות לאחר פרעונם בפועל.

לטענת התובעת, מתוך השיקים אשר נמסרו לה, נפרעו רק שיקים בסך כולל של 23,000 ₪, בגינם הונפקו על ידה קבלות ואילו יתרתם לא הופקדו על ידה . לטענת התובעת הסיבה בעטיה לא הופקדו השיקים הנותרים הינה פניית מר יצחק שטי – בעלה של הנתבעת ,לנציג התובעת, הודעתו ולפיה נוכח מצב חשבון הנתבעת , ככל שיופקדו השיקים – יחוללו והחשבון יוגבל וכפועל יוצא מכך, בקשתו ולפיה התובעת תתעכב בהפקדת השיקים.
לטענת התובעת פניות נציגה אל בעלה של הנתבעת נדחו בתירוצים שונים ובבקשות לאורכה ואולם, משלא שולם דבר נוסף במשך כשנה, "כלו הקיצין" והתובעת הפקידה את יתרת השיקים.
לטענת התובעת, חיזוק לכך שהנתבעת לא כפרה בחוב האמור ניתן למצוא בתחלופת הודעות טקסט בין נציג התובעת לבין בעלה של הנתבעת במסגרתן לא כופר בעלה של הנתבעת בחיובים האמורים אלא מבקש ואף מתחנן לאורכות לביצוע התשלום.

השיקים חוללו ומשכך, נפתח תיק ההוצאה לפועל אשר הוביל לתביעה בפני.

לסיכום – לטענת התובעת – השיקים נמסרו במסגרת עסקה, כלל הסחורה בגין העסקה סופקה כמוסכם ,תמורת הסחורה לא שולם דבר מלבד השיקים אשר כובדו ומשכך,דין התביעה להתקבל ועל הנתבעת לשלם את יתרת השיקים אשר הוגשו לביצוע.

טענות הנתבעת:


הנתבעת מנגד טוענת כי היא פנתה אל התובעת בהזמנה לאספקת יומנים באוגוסט 2009 ותנאי יסודי היה אספקה עד ליום 1/9/09. לטענת הנתבעת הוסכם בין הצדדים כי התמורה תעמוד על סך של 100,000 ₪. לטענת הנתבעת – במסגרת תצהיריה - בגין התמורה האמורה מסר בעלה לנציג התובעת שיקים בסך של 100,000 ₪ לביטחון והוסכם כי תמורתם תשולם במזומן וכנגד תשלום יושבו השיקים. לטענת הנתבעת , סך 77,000 ₪ שולם במזומן ואולם, השיקים לא הושבו. נוכח האמור הופסק תשלום המזומן והתובעת מצידה הפקידה שיקים בסך של 23,000 ₪ אשר נפרעו.

לטענת הנתבעת – הואיל והתובעת קיבלה את מלוא תמורת העסקה – במזומן או בפרעון חלק ההמחאות. לא נותרה חבה לתובעת דבר ומשכך, יש לקבל התנגדותה לגביית השיקים.

לטענת הנתבעת במעמד התשלום האחרון במזומן ביקש בעלה את השיקים אשר נמסרו לביטחון בחזרה ואולם, לטענתה נציג התובעת אמר שהם בביתו ומשכך, כתב לו – במעמד זה את האישור ולפיו קיבלה התובעת את מלוא התמורה בגין היומנים. לטענת הנתבעת, האישור האמור מעיד על כך שמלוא התמורה אמנם שולמה כנטען על ידה.

לטענת הנתבעת, הסיבה היחידה בעטיה פעלה התובעת בהליכים כנגדה הינה נוכח סירובה לשאת בתשלום נוסף בגין עבודות לילה בסך 12,000 ₪. לטענת הנתבעת התובעת פעלה שלא כדין בעת הגשת השיקים האמורים לגביה הואיל וקיבלה את מלוא התמורה בגינם.

לענין הודעות הטקסט, אליהן מפנה התובעת, טוענת הנתבעת כי הן נוגעות אך ורק לדרישתה המופרכת של התובעת לתשלום בגין עבודות לילה ולחצו של בעלה נוכח האיומים אשר הופנו כלפיו על ידי נציג התובעת , במסגרתם איים על בעלה של הנתבעת כי התובעת תפעל שלא כדין ותפקיד את מלוא השיקים שנוצרו בידו, ככל שלא יבוצע תשלום כאמור.
יתרה מכך, הנתבעת טוענת כי ממילא הפרה התובעת את התחייבויותיה כלפיה – סיפקה את היומנים באיחור ניכר ובאופן שהוביל לביטול הזמנות היומנים על ידי לקוחות היעד (בתי ספר) וכן, סיפקה יומנים לקויים שבהם שגיאות רבות והדפים והכריכות לא הודבקו כראוי. לטענת הנתבעת בנסיבות אלו נפגעו המוניטין וההכנסות שלה. נוכח האמור, לטענת הנתבעת, לחילופין, קיימת לזכותה טענת קיזוז נוכח נזקיה.

דיון והכרעה:



בדיונים אשר נערכו בפני נשמעו עדויות הנתבעת, בעלה – יצחק שטי, ילדיו של בעלה – שרה חוגי ושחר שאטי ונציג התובעת –בני בוהדנה.


לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות בתיק, הנני מוצאת להעדיף את גרסת התובעת ומשכך, להורות על דחיית ההתנגדות לביצוע השיקים ועל שפעול הליכי ההוצאה לפועל לגבייתם.



אפתח ואציין כי הואיל ומדובר בתביעה שטרית וטענותיה של הנתבעת נסבות פירעון השיקים או קיזוז כנגדם, הרי שהנטל להוכיח הטענות האמורות מוטל על הנתבעת. כפי שיובהר ויפורט להלן, מצאתי כי , לא זו בלבד שהנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה, אלא שגרסתה של התובעת עדיפה .




טענותיה של הנתבעת מבוססות כאמור על שני אדנים – האחד טענת פרעתי – דהיינו, לטענתה פרעה בפועל את השיקים נשוא התביעה במזומן והשני – טענת קיזוז ולפיה- יש לקזז את סכום השיקים כנגד נזקים אשר נגרמו לה.


טענת הפירעון:



לטענת הנתבעת כאמור – השיקים נשוא התביעה נפרעו על ידה במלואם באמצעות תשלום במזומן.


הראיות אשר הוצגו על ידי הנתבעת בתמיכה לטענותיה ולפיה שילמה התשלומים כאמור במזומן הינן – עדות בעלה של הנתבעת אשר העיד כי ביצע התשלום כאמור, עדות ילדיו של בעלה של הנתבעת אשר העידו כי נתנו לאביהם כסף במזומן אשר שימש לביצוע התשלום ,מסמך בכתב אשר נחתם על ידי נציג התובעת המעיד כי שולמה לתובעת מלוא התמורה עבור היומנים וכן, טענות שונות הנסבות על הגיונם של דברים. אציין כי הנתבעת עצמה מסרה אף היא תצהיר באשר לביצוע התשלום במזומן ואולם, חקירתה העלתה כי התצהיר אינו מבוסס על ידיעה אישית אלא על עדות מפי השמועה באשר לדברים אשר נמסרו לנתבעת כביכול על ידי בעלה. נוכח האמור, הרי שאין בעדות זו בכדי להועיל לענין הוכחת הפרעון כנטען.

להלן אבחן ראיותיה וטענותיה של הנתבעת.

עדות בעלה של הנתבעת :



במסגרת תצהירו טען בעלה של הנתבעת כי השיקים אשר נמסרו לתובעת נמסרו לה לביטחון וכי התחייב לבצע תשלום במזומן במקום השיקים. לטענתו כבר מספר ימים מתחילת העבודה ביקש נציג הנתבעת וקיבל במזומן 25,000 ₪. באותו מעמד היה עליו להשיב לו מספר שיקים כנגד התשלום ואולם הוא לא עשה כן. לטענתו הוא שילם לנציג התובעת בנוסף פעמיים סך 20,000 ₪ בסמוך לדפוס רפי ברחוב לבנדה ופעם נוספת בדפוס רפי שילם לו סך של 12,000 ₪.


במסגרת תצהירו לא פירט בעלה של הנתבעת את המועדים המדוייקים בהם שילם הסכומים כאמור. כמו כן, למעט באשר לתשלום אחד- התשלום הראשון – אשר לטענתו קיבל מבנו שחר, באשר ליתרת התשלומים אין בתצהיר הצהרה בדבר מקור הכספים של כל תשלום ותשלום, אלא, שבסוף התצהיר טוען בעלה של הנתבעת, באופן כללי ושלא בהתייחס לתשלומים ספציפיים, כי המקור לתשלומים במזומן הינו הלוואות אשר קיבל מילדיו.



עדות בעלה של הנתבעת לא היתה קוהרנטית בתצהירו ולא היתה קוהרנטית אל מול עדותו באופן השולל מהימנותה מיניה וביה.


כך, ראשית - טענתו ולפיה כשנוכח שהתובעת אינה מתכוונת להשיב לו את השיקים עקב תשלום נוסף הנדרש, שלא היה חלק מההסכם ,הפסיק להעביר לנציג התובעת כסף במזומן ורק אז הפקידה התובעת את 3 השיקים בסך 23,000 ₪ - מנוגדת לטענה אשר נטענה על ידי ב"כ הנתבעת בסיכומיו ולפיה מלכתחילה הוסכם בין הצדדים על תשלום 23,000 ₪ במזומן ו – 77,000 ₪ בשיקים.



זאת ועוד, טענת בעלה של הנתבעת ולפיה ביצע ארבעה תשלומים כמפורט לעיל, מנוגדת לעדותו במסגרת הדיון מיום 2/6/11 אז העיד כי :

"ת. במהלך העבודה נתתי לו 40 אלף במזומן ונתתי לו 14 שיקים על סך של 100,000 ₪." (ראה עדותו בעמוד 8 שורות 16-17)



יתרה מכך, באשר למקור לכספים לביצוע התשלום במזומן, טען כאמור בעלה של הנתבעת בתצהירו כי המקור לכספים היו הלוואות מילדיו.

בניגוד לאמור העיד בדיון מיום 2/6/11 כי :
"לקחתי 25 אלף ₪ מהבן שלי ו – 40 אלף מהחתן. את השאר שילמתי דרך העבודה שסיפקתי". (ראה עדותו בעמוד 8 שורה 27). – דהיינו טען כי חלק התשלום הינו מהלוואות מילדיו וחלקו מעבודה שסיפק.



זאת ועוד, עדות בעלה של הנתבעת הכופרת בחוב נשוא השיקים וטענתו ולפיה שילם את מלוא תמורתם במזומן ,מנוגדת להודעות הטקסט אשר הוחלפו בינו לבין נציג התובעת, אשר לשם הדוגמא וההבהרה יובאו חלקן.


כך, ביום 8/7/10 בשעה 19:19 פונה נציג התובעת אל בעלה של הנתבעת בהודעה:
"איציק ערב טוב הבטחת לי שתעביר לי את התשלום אך לא ראיתי שום נכונות עד היום תעדכן אותי בבקשה לגבי תוכניותך לגבי מצטער אך אני לא יכול להמתין יותר להזכירך עברה כבר שנה תודה בני דפוס אהרון. "

על כך עונה בעלה של הנתבעת :
"בני תודה על התמיכה על ההבנה על הכל שהשם יחזיר לך עשרה מונים בטוב ותראה שיהיה טוב אין לך מושג מה שאני עושה בשביל לסיים את הענין כי לך מגיע" – דהיינו - לא זו בלבד שבעלה של הנתבעת לא מתכחש לחוב אלא הוא מודה בו.

בהודעה מיום 8/9/10 משיב בעלה של הנתבעת :
"חג שמח לך ולבני משפחתך לאחד יחיד ומיוחד שידגשמו כל משאלות לבך לטובה וכל מה שאתה לאנשים יחזיר לך השם שבעתיים אני לא שכחתי איציק".

ביום 19/9/10 במענה להודעה :
"איציק שלום שנה טובה וגמר חתימה טובה אני מבקש לסגור את החוב אתה לא משאיר לי ברירה אלה להעביר את השיקים לעו"ד אבקש להעביר מחצית מהסכום עד יום רביעי ואת השאר עד סוף החודש תודה בני דפוס אהרון".

במאמר מוסגר ,אציין כי הנתבעת , בהסתמך , בין היתר על הודעה זו טענה כי ההתכתבות האמורה נסבה רק על סך של 12,000 ₪ אותו דרשה התובעת בגין עבודות לילה. נוכח ההודעה האמורה הקשתה הנתבעת ותהתה – היתכן כי מדובר במלוא החוב (77,000 ₪ ) שהרי לא יעלה על הדעת שידרש סך 35,000 ₪ בתוך זמן כה קצר ויתרתו עד סוף החודש –בהקשר זה אקשה – הנתבעים בעצמם טוענים – בהקשר אחר כי מקובל בענף לדרוש 50% טרם ביצוע העבודה ויתרתו עם סיומה – נוכח האמור לכאורה לא מדובר בדרישה לא סבירה.

יתרה מכך על ההודעה האמורה משיב בעלה של הנתבעת :
"בני שלום גמר חתימה טובה ושידגשמו כל משאלות ליבך לטובה תיתן לי עד סוף חודש אוקטובר כי הבית ספר יתחילו לשלם שיהיה חד שמח לך ובני משפחתך" – באותה מידה ניתן להקשות – האם בגין סכום של 6,000 ₪ נדרשת דחייה כה גדולה ותשלום מאת בתי ספר?!


אציין עוד כי - בניגוד לטענה ולפיה ההודעות נסבו על עבודת לילה, בהודעה מיום 17/3/11 כותב נציג התובעת :
"איציק שלום אתה לא חזרת אלי עם תשובה מתי אני מקבל את התשלום של השיקים אתה עושה ממני צחוק וזה לא יפה אני מחכה עד יום שני לקבל את התשלום תודה בני"
דהיינו – בהודעה זו נכתב מפורשות כי התשלום הנדרש הוא בגין השיקים בלשון מפורשת.

והמענה:
"בני תאמין לי שאני עושה את כל המאמצים לסיים את הענין כמה שיותר מהר אין לי ענין למשוך את זה פשוט נקלעתי לבלגן אני אפצה אותך מבטיח תודה. " גם בהקשר זה- אין הכחשה של החובה בתשלום השיקים ולא נאמר דבר על כך שהחוב במחלוקת הוא רק בסך של 12,000 ₪ כביכול בגין עבודת הלילה.

זאת ועוד, במועד מאוחר יותר כאשר מבקש נציג התובעת לקבל לוחות זמנים עונה בעלה של הנתבעת :
"זה לא שנה וחצי אל תבלבל תאמין לי שאני לא יכול לתת לך זמנים אבל לא הרבה זמן" – האם בגין תשלום של 12,000 ₪ נדרש בעלה של הנתבעת ללוחות זמנים אשר אפילו לו אינו מסוגל להתחייב?!

יתרה מכך ביום 24/3/11 שולח בעלה של הנתבעת הודעה:
"בוקר טוב נסיך תודה על ההבנה. "
ותשובת נציג התובעת :
"איזה הבנה של מה"
והמענה של בעלה של הנתבעת -
"של הצקים"

אין ולא יכול להיות חולק למקרא הודעת הטקסט כי הן נסבות על השיקים ועל התשלום בגין השיקים ובמסגרתן הודאה מפורשת וברורה של בעלה של הנתבעת בחובה לשלם בגין השיקים האמורים וכן, תימוכין לטענות התובעת ולפיהן משך אותה האחרון בכחש לאורך תקופה ארוכה.




נוכח האמור הרי שלא מצאתי מהימנה, לשון המעטה, עדות בעלה של הנתבעת ולפיה בוצע על ידו תשלום במזומן כנטען על ידה.


עדות ילדי בעלה של הנתבעת :



בנו של בעלה של הנתבעת העיד כי מסר לאביו את סך כולל של 42,000 ₪ . לטענתו העביר את הכסף בהעברה בנקאית לחשבון של מלי גרפי וכן, בשיק ובמזומן (ראה עדותו בעמוד 6 שורה 16) – כל הטענות האמורות, על אף שבנקל ניתן היה לתומכן בראיות ובמסמכי הבנק – לא נתמכו בראייה כלשהי אלא נטענו בעלמא.


יתרה מכך, עדות בנו של בעלה של הנתבעת אינה קוהרנטית לעדות בעלה – כך, בסעיף 41 לתצהירו הצהיר בעלה של הנתבעת כי מספר ימים לאחר תחילת העבודה נדרש על ידי התובעת לשלם בגין חלק מהשיקים ועל תשלום זה הוא מצהיר כי:"ביקשתי וקיבלתי מבני שחר הלוואה. בדפוס אהרון העברתי לבוהדנה סך 25,000 ₪ במזומן שקיבלתי מבני".
בניגוד לאמור בתצהיר בעלה של הנתבעת העיד בנו כי הכספים אשר העביר לאביו לא היו לשם תשלום לתובעת אלא לשם כיסוי הלוואות בשוק אפור (ראה עדותו בעמוד 6 שורות 30-32) . בהקשר זה אף הוסיף בנו של בעלה של הנתבעת ופירט כי כאשר אביו פנה אליו בתחילה וביקש ממנו סכום כסף גדול כדי לשלם לתובעת לא היה לו ורק בהמשך כשכבר לא התקבלו היומנים הוא הביא לו כסף לשוק אפור (ראה עדותו בעמוד 7 בשורות 1-5).

אציין עוד כי בנו של בעלה של הנתבעת לא תמך טענותיו בדבר העברת כספים לאביו בראייה כלשהי – כך לא הוצגה על ידו כל ראייה- כגון מסמך בנק המעיד על מקור הכספים ולא הוצגה ראייה בדבר משיכת הכספים (כגון דף בנק המעיד על משיכה במזומן ) או על העברתם כגון מסמך העברה. ברי כי בנסיבות בהן מדובר בראיות זמינות – מסמכי בנק – מחדל הנתבעת מהצגת מסמכים כאמור יש בו אף הוא בכדי לפגוע במהימנות העדות.



באשר לעדות בתו של בעלה של הנתבעת , זו העידה כי העבירה לאביה בשני מועדים סך 20,000 ₪ בכל פעם . באשר למקור כספי התשלומים האמורים טענה הבת כי נטלה הלוואות מהבנק.

אלא שעיון במסמכי ההלוואות מעלה כי הלוואה ראשונה נטלה בתו של בעלה של הנתבעת במאי 2009 - לענין זה, אין חולק כי התשלום בגין היומנים היה לכל המוקדם באוגוסט 2009- נוכח האמור, יתהה התוהה מדוע נלקחה ההלוואה זמן כה רב לפני המועד בו נעשה שימוש בכספי ההלוואה?! יתרה מכך, לו אמנם היה לבעלה של הנתבעת כסף זמין מראש מבתו- מדוע פנה לבנו לשם קבלת כסף לביצוע התשלום הראשון כפי שהוא הצהיר וזאת, במיוחד בשעה שבנו העיד כי במועד הראשון לא היה לו כסף להלוות לאביו?!

באשר להלוואה השניה הרי שזו נלקחה בנובמבר 2009- דהיינו לאחר מועדי ביצוע התשלומים ומשכך, נשאלת השאלה מדוע נלקחה דווקא בעיתוי מאוחר כזה?! זאת ועוד, עדותה כאמור עומדת בניגוד לעדות אביה ממנה עולה כי השימוש בכספי הבת היה לשם התשלומים השני והשלישי דהיינו- לכל המאוחר באוקטובר . כך – בחקירתו העיד בעלה של הנתבעת כי התשלום השלישי בוצע על ידו בערך בסוכות דהיינו בתחילת אוקטובר (ראה עדותו בעמוד 11 שורות 22-23) . בנוסף בעדותו במסגרת הדיון מיום 2/6/11 במסגרתה טען כי התשלומים הראשון, השני והשלישי מימן מכספי ילדיו ואת האחרון מימן מהכנסות מבתי הספר- משכך, שילוב עדויותיו מעלה כי הוא עשה שימוש בכספי בתו לכל המאוחר באוקטובר. נוכח האמור נשאלת השאלה – כיצד יכל בעלה של הנתבעת להשתמש בכספי בתו באוקטובר כשאת ההלוואה הנטענת אשר שימשה מקור כביכול לתשלום זו קיבלה רק בנובמבר?!

זאת ועוד, בתו של בעלה של הנתבעת טענה אמנם כי העבירה את הכסף לאביה ואולם, לא הציגה בפני בית המשפט כל תימוכין לטענה זו ובכלל זה ולו דף חשבון המעיד על משיכת סכום במזומן או בשיק .



בנסיבות בהן עדויות ילדי בעלה של הנתבעת לא היו קוהרנטיות לעדויות בעלה של הנתבעת וכן, לא נתמכו בראיות רלוונטיות המוכיחות את דבר העברת הכספים בפועל לאביהם או לנתבעת וזאת, על אף שלכאורה מדובר בראיות הניתנות להשגה בקלות יחסית (כגון דפי חשבון בנק) באופן המהווה חזקה ראייתית שלילית הפועלת כנגד גרסתם - אינני נותנת אמון בעדויות ילדי בעלה של הנתבעת ולפיהן נתנו כסף לאביהם ומשזו טענת הנתבעת בנוגע למקור התשלומים במזומן – הרי שגם בכך יש בכדי לפגוע בטענתה של הנתבעת ולפיה שילמה אמנם במזומן בגין השיקים.


המסמך הכתוב:


כאמור אין חולק כי נציג התובעת כתב לנתבעת אישור בזו הלשון:


"קיבלתי את התמורה עבור היומנים 2009/10 תודה"

אין חולק כי מלבד האמור אין באישור מידע נוסף או מלל נוסף ובכלל זה – אין במסגרת האישור תאריך האישור, אין סכום ואין אופן ביצוע תשלום התמורה כאמור במסמך.

נוכח החסרים האמורים חלוקים הצדדים הן באשר למועד אשר בו ניתן האישור, הן באשר לתמורה אשר שולמה באותו מועד והן, באשר לאופן תשלום התמורה באותו מועד.

כך, לטענת התובעת האישור האמור נמסר במועד בו נמסרו לנציג התובעת שיקים בסך כולל של 100,000 ₪ המגלמים התשלום בגין מלוא העסקה, המועד האמור היה בסוף חודש אוקטובר והתמורה המוזכרת במסמך אינה תמורה אשר שולמה במזומן אלא שנציג התובעת בכותבו :"קיבלתי את התמורה" התכוון לקבלת השיקים אשר נמסרו בידו באותו מעמד.

הנתבעת מנגד טוענת כאמור כי האישור האמור נמסר במועד בו שולם התשלום האחרון במזומן והוא מהווה אישור על קבלת התשלום בגין העסקה – דהיינו – תשלום בסך 77,000 ₪ במזומן ותשלום היתרה בשיקים.



אקדים ואציין כי, לטענת הנתבעת, הטענות אשר מעלה התובעת באשר למסמך האמור מהוות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב . אין ממש בטענה –

לענין זה, נקבע כי "כאשר עסקה כלשהי באה לכלל ביטוי בכתב, ההנחה הבסיסית היא, כי הכתב מסכם את כל הפרטים שהצדדים לעסקה הסכימו עליהם ; ועל כן, המגמה הבסיסית, הן של החוק - הוראות הסיפא של סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומנית - הן של ההלכה הפסוקה, היא שלא להתיר עדות בעל פה 'כנגד תוכנו' של מסמך"." (ראה לעניין זה כבוד השופט יעקב קדמי "דיני ראיות" בעמ' 372) .
אלא , שבמקרה בפני אין התכחשות לכתוב במסמך ולתוכנו כפי שהוא כתוב אלא, שכפי המפורט לעיל, כל אחד מהצדדים מפרש את המסמך באופן שונה. משכך, אין בפני טענה כנגד המסמך הכתוב אלא הנוגעת לפרשנותו.



לגופם של דברים – הנני מוצאת להעדיף את גרסת התובעת בנוגע לנסיבות מתן האישור האמור כמו גם לפרשנותו וזאת מנימוקים כפי שיפורטו להלן.




יצויין ויודגש כי עיון במסמך גופו מעלה כי לשונו סובלת לכאורה את שתי הפרשנויות אשר הצדדים מנסים לקרוא לתוכו – כך, יכול שאמנם המסמך מאשר כי התקבלה התמורה – דהיינו השיקים המהווים תשלום התמורה ויכול שהמסמך מאשר קבלת התמורה – דהיינו תשלום מזומן בגין השיקים.


בעת פרשנות המסמך נדרש בית המשפט להתייחס גם לנסיבות החיצוניות למסמך ובכלל זה לנסיבות בהן נמסר המסמך. לענין זה – ראשית – כמפורט לעיל, אינני נותנת אמון בגרסה ולפיה אמנם שילמה הנתבעת תשלומים במזומן וזאת, נוכח חוסר המהימנות של עדיה בנושא זה – קביעתי זו משליכה לענין פרשנות המסמך ונטייה לפרשנותו באופן הנטען על ידי התובעת. בנוסף , כפי שיפורט להלן, הנני סבורה כי גרסת הנתבעת באשר לנסיבות מסירת המסמך אינה מהימנה באופן המשליך אף הוא על טענתה בדבר פרשנותו.



באשר לנסיבות מסירת המסמך , הנני מוצאת את גרסתה של הנתבעת בהקשר למסירת המסמך בלתי אמינה נוכח חוסר עקביות וחוסר קוהרנטיות.

כך - במסגרת תצהירו כמו גם בעדותו, טען בעלה של הנתבעת כי מסר מלכתחילה שיקים בסך כולל של 100,000 ₪ ואלו נמסרו לבטחון הואיל וסוכם כי תמורתם תשולם במזומן. לטענתו בארבע הזדמנויות שילם בסך הכל 77,000 ₪ במזומן . לטענת בעלה של הנתבעת הואיל ושילם בסך הכל 77,000 ₪ במזומן ולא קיבל את השיקים בחזרה , החליט להפסיק לשלם במזומן כנגד השיקים ומשכך, הפקידה התובעת שיקים בסך כולל של 23,000 ₪ המהווים השלמת התשלום בגין ההזמנה (ראה תצהירו בסעיף ועדותו בעמוד 11 שורות 3-5).
כלומר מתוך תצהיר בעלה של הנתבעת, עולה כי לא היתה הסכמה מלכתחילה לכך שחלק מהתשלום יבוצע בשיקים וחלקו במזומן אלא שהפקדת השיקים בסך 23,000 נבעה מכך שלא הושבו לו השיקים בגין התשלום במזומן.
לו היה ממש בגרסה זו הרי שלא ברור כיצד לפי גרסה זו , בסיטואציה זו חותם נציג התובעת על אישור ולפיו שולמה מלוא התמורה. שהרי- לפי התיאור האמור הוסכם כי מלוא התמורה תשולם במזומן ואילו בעלה של הנתבעת , באופן חד צדדי ונוכח כך שנציג התובעת לא השיב לו את השיקים, החליט להפסיק לשלם במזומן את תמורתם. בנסיבות אלו- מדוע לכאורה יחתום נציג התובעת על האישור המאשר את קבלת מלוא התמורה בסיטואציה בה אין הוא מקבל את מלוא התמורה המוסכמת – דהיינו את מלוא התמורה במזומן.

יתרה מכך, הגרסה האמורה מנוגדת לעדות בעלה של הנתבעת במסגרת חקירתו הנגדית , במסגרתה טען כי:
"במעמד התשלום הרביעי , קבלת את הפתק הזה?
ת. אני שלמתי את זה, אמרתי לו תן לי את השיקים סיימתי לשלם לך את הכל, הוא אמר שהשיקים לא נמצאים אצלו , ושהוא יתן לי פתק ששלמתי לו" (ראה עמוד 14 שורות 10-11)
כלומר – מעדותו זו עולה כי במועד בו נמסר הפתק כבר סיים את התשלום לתובעת- כיצד האמור עולה בקנה אחד עם תצהירו דלעיל ולפיו, במועד בו שילם את התשלום הרביעי טרם סיים את כל התשלום לתובעת שכן נותרה עוד יתרה בסך 23,000 ₪ אשר אף לטענתו נגבתה במועד מאוחר יותר באמצעות השיקים?!

יתרה מכך, הגרסה האמורה אינה קוהרנטית לגרסה כפי שהועלתה על ידי ב"כ הנתבעת בסיכומיו שם טען כי, מלכתחילה היתה הסכמה לחלוקה בין תשלום במזומן בסך 77,000 ₪ לבין תשלום בשיקים בסך 23,000 ₪ (ראה הסיכומים בעמ' 13 שורה 13 ) נוכח האמור – לטענת הנתבעת בסיכומיה – במעמד ביצוע התשלום האחרון במזומן – בסך 12,000 ₪ - ביקש בעלה של הנתבעת אישור המעיד על סיום התשלומים – וזאת, הואיל והשלים את חלק המזומן וכן, את חלק השיקים אשר נמסרו מעותדים.
שינוי הגרסה אף בו יש בכדי להצביע על חוסר המהימנות בגרסה ומודעות הנתבעת לבעיותיות הכרוכה בה.



יתרה מכך, בטענה ולפיה עמד בעלה של הנתבעת על קבלת אישור בדבר ביצוע תשלומי המזומן מעלה תהייה נוספת – כך, בעלה של הנתבעת שילם לכאורה במזומן סך של 65,000 ₪ וזאת, בלא לקבל אישור כלשהו , מדוע – משכך, עמד על קבלת אישור רק במועד התשלום הקטן יחסית של 12,000 ₪ ומדוע – ככל שלא נתן אמון – לא עמד על קבלת אישור במועד ביצוע כל תשלום ותשלום?!





טענות נוספות הנוגעות לפרעון:

במסגרת תצהיריה וסיכומיה מעלה הנתבעת מספר טענות נוספות התומכות בטענתה בדבר פירעון השיקים, או שתכליתן פגיעה במהימנות הראיות מטעם התובעת, להלן אבחן את הטענות האמורות –

ראשית, לטענת הנתבעת- לא יעלה על הדעת שהתובעת תספק סחורה בשווי כה רב מבלי לקבל תשלום בגינה. בהקשר זה, השיב נציג התובעת ועדותו היתה מהימנה בעיני כי , נוכח ניסיון טוב בעבר, בקבלת השיקים ראה תשלום התמורה והואיל ואלו נמסרו לו ביצע העבודה.

לטענת הנתבעת, מתוך מחדלה של התובעת מפעולה והפקדת השיקים במשך שנה וחצי ניתן ללמוד על כך שאמנם השיקים נפרעו. לענין הובאה לעיל ובהרחבה תכתובת הודעות הטקסט בין נציג התובעת לבין בעלה של הנתבעת התומכת בטענת התובעת ולפיה העיכוב נבע מהסכמת התובעת, לפנים משורת הדין, לבוא לקראת הנתבעת ולא להפקיד את השיקים.

לטענת הנתבעת אין ליתן אמון בגרסת התובעת הואיל והתובעת ביקשה להונות את שלטונות המס באשר לא הוציאה קבלה במועד קבלת השיקים . יתרה מכך, לטענתה, הסיבה בעטיה הונפק האישור הכתוב היתה מהטעם שהתשלום אשר נמסר באותו מועד היה במזומן ואשר אותו ביקשה התובעת להעלים. באשר לפרשנות המסמך – הרחבתי הדיבור לעיל ואולם, הנני מוצאת לציין כי טענת נציג התובעת באשר למחדלו מהנפקת קבלות במועד קבלת השיקים ומסירת האישור הכתוב במעמד זה תחת זאת- מחדל אותו הסביר ביעוץ אשר קיבל מרואה החשבון שלו אשר המליץ לו להוציא קבלות רק במועדי ההפקדה של השיקים הואיל והיו מעותדים לטווח רחוק- מוצאת חיזוק בקבלות אשר הוצאו בגין השיקים המעותדים שנמסרו. עיון בקבלות האמורות מעלה כי אמנם – כטענת נציג - התובעת הקבלות האמורות הונפקו בסמוך למועד ההפקדה של השיקים. נוכח האמור, הרי שניתן לראות שהתובעת נהגה באופן שטענה גם באשר לשיקים אשר אין חולק כי היה עליה להפקיד. בנסיבות אלו, מצאתי כי התנהלות התובעת בכך שלא הוציאה קבלות כנגד השיקים במועד קבלתם אין בה בכדי להשליך לענין מהימנות גרסתה לגופם של דברים.

אציין כי הנתבעת שמה יהבה על כך שקיים חוסר קוהרנטיות בין עדות נציג התובעת בדיון מיום 2/6/12 לבין עדותו בדיון מיום 11/12/12– באשר בעוד בראשון העיד כי דרש תשלום בגין עבודות לילה הרי שבאחרון טען כי לא דרש תשלום בגין עבודות לילה. לענין זה, אמנם קיימת חוסר קוהרנטיות בעדות האמורה ואולם, באופן כללי מצאתי את עדותו של נציג התובעת כמהימנה יותר מעדות עדי הנתבעת ולא מצאתי כי חוסר הקוהרנטיות בעדותו בנקודה זו יש בה בכדי לשלול מהימנותו באופן כולל.



מנגד לטענותיה דלעיל של הנתבעת ולקביעותי האמורות, ניתן להוסיף ולהקשות לוגית על גרסתה של הנתבעת כדלקמן:

ראשית – לו אמנם נימסרו השיקים לבטחון בלבד מדוע נמסרו לתאריכים מעותדים כה רחוקים – החל מדצמבר 2009 וכן, מדוע פוצל התשלום לכל כך הרבה שיקים? בהקשר זה, שורת ההיגיון מלמדת כי דחיית מועד התשלום, כמו גם הפיצול למספר רב של תשלומים, נובעת מרצון לביצוע התשלום בהתאם לשיקים שאם לא כן ואם מדובר בשיקים לבטחון בלבד שלא נועדים לפרעון בפועל - מה רלוונטיות ולמה נדרש - לפיצול למועדים רבים נדחים ?!
זאת ועוד- לו אמנם היו השיקים מיועדים לביטחון כנגד תשלום במזומן הרי שהמועד בהם היה צריך להיות מועד בהווה ולא דחוי. שכן, מטיבה יעודה של הבטוחה להחליף את התשלום ככל שיבוצע – משכך, אם התשלום צריך להיות בהווה – הדעת נותנת שגם הבטוחה תהיה בהווה. נוכח האמור הרי שמועד פרעונם של השיקים שולל בעליל הטענה ולפיה ניתנו כבטוחה.

זאת ועוד, הצגת התובעת כמי שפועלת בחוסר תום לב ובאיומים – אינה עולה בקנה אחד עם התנהלותה כפי שהוכחה בפני וכפי שאינו מוכחש- כך, אין חולק כי לדידה של הנתבעת עצמה היא שילמה לתובעת סך 77,000 ₪ במזומן ואילו התובעת – הפקידה סך 23,000 ₪ בשיקים- דהיינו – לדידה של הנתבעת עצמה לא הפקידה התובעת יותר מהמגיע לה. לו אמנם היתה התובעת – כנטען- חסרת תום לב ומנסה להשיא לעצמה את שאינו מגיע לה – מה מנע ממנה להפקיד עוד שני שיקים על סך של 12,000 ₪ בגין עבודת לילה?! ומה מנע ממנה להמתין עם הפקדת השיקים לאורך שנה וחצי ?!



נוכח כל האמור והמפורט לעיל, אינני מקבלת גרסתה של הנתבעת בנוגע לפרעון השיקים והנני דוחה טענתה ולפיה פרעה את השיקים במזומן כטענתה.


טענת הקיזוז:



לטענת הנתבעת , הוסכם בינה לבין התובעת על אספקת היומנים ביום 1/9/09 ואולם, התובעת איחרה באופן משמעותי באספקתם. לטענת הנתבעת, כפועל יוצא מכך שהיומנים לא סופקו במועד, רק 17 מתוך 56 בתי הספר אשר ביצעו הזמנות של היומנים הסכימו לקבל את היומנים באיחור של חודש וחצי ומשכך, נגרמו לה אובדן לקוחות ואובדן הכנסה בסך מוערך של - 184,195 ₪ .




אקדים ואציין כי הצדדים הכבירו במילים בכל הנוגע לשאלה מה היה מועד האספקה המוסכם בין הצדדים. הנני סבורה כי דיון בשאלה האמורה הינו מיותר, באשר לטעמי ממילא לא הרימה הנתבעת את הנטל להוכחת הנזק אשר נגרם לה כפועל יוצא מהאיחור באספקה – ככל שאמנם היה איחור כאמור.




כך, הנתבעת לא הציגה כי אמנם היו בידה הזמנות ל – 56 בתי ספר, הנתבעת לא הציגה מה שווי ההזמנות- ככל שהיו , דהיינו, כמה היתה עתידה לקבל בגין כל הזמנה והזמנה, הנתבעת לא הציגה כל ראייה באשר לכספים שכן קיבלה בעד היומנים, הנתבעת לא הציגה מאזנים המלמדים על ירידה בהכנסותיה בין השנים 2009 (שאז היה על התובעת לספק לה היומנים) לבין שנת 2008 הקודמת לשנה זו ו/או שנת 2010 המאוחרת לשנה זו, הנתבעת לא הביאה ולו תצהיר חיצוני אחד של לקוח אשר יתמוך בטענתה ולפיה אמנם היתה הזמנה וזו בוטלה כפועל יוצא מהעיכוב באספקה. זאת ועוד, הנתבעת טענה לסכום נזק ואולם, לא הראתה כיצד היא מגיעה אליו דהיינו- בהתבסס על איזה תחשיב ולפי אילו ערכים.


גם בהקשר זה מחדל הנתבעת מהבאת ראיות אשר לכאורה מצויות בידה, מלבד כך שיש בו בכדי לגרום לכך שהנתבעת לא מרימה הנטל להוכחת טענותיה, הרי שיש בו אף בכדי להוות חזקה ראייתית שלילית הפועלת כנגד גרסתה . בנסיבות אלו, הנני קובעת כי הנתבעת אינה מרימה הנטל להוכחת הנזק אשר נגרם לה הנטען על ידה.



במאמר מוסגר, אציין בהקשר זה, כי נציג התובעת העיד כי אמנם הוא שוחח עם מנהלת של אחד מבתי הספר אשר אמרה לו כי היא לא מתכוונת לקבל יומנים באיחור ואולם, גם בכך אין בכדי להועיל לנתבעת אשר לא הראתה ולו כמה יומנים הזמין אותו בית ספר נטען וכמה היה עליו לשלם עבור היומנים האמורים. זאת ועוד, נציג התובעת תמך בכך שהמנהלת אמרה שלא תקבל את היומנים ואולם, לא היה בעדותו בכדי לתמוך בכך שמלכתחילה אמנם הזמינה יומנים.




אציין עוד כי הנתבעת טענה שהיומנים אשר סופקו , סופקו פגומים ואולם, גם טענה זו לא נתמכה בראייה כלשהי ובכלל זה לא הציגה הנתבעת ולו יומן פגום אחד.




עוד יצויין כי הטענות בדבר הליקויים ביומנים עומדות בסתירה להודעות הטקסט בין בעלה של הנתבעת לבין התובעת בהן פונה בעלה של הנתבעת לנציג התובעת במילים:

"בני ישמרך האל ויברכך לא חזרת אלי . איציק"
"בוקר טוב צדיק אני מחכה לטלפון שלך"
"שבוע טוב צדיק תהיה בקשר".

ובמענה להודעה אשר נשלחה על ידי נציג התובעת לאחר ההודעות דלעיל ולשונה:
"ערב טוב מה עניינים עברו 3 חודשים ולא דיברת איתי הבטחת אחרי חודשיים"

משיב בעלה של הנתבעת :
"תבורך מהשם הכל בשליטה מטפלים בענין בדיוק היום דיברנו אנו ואישתי עליך ועל העינין תבורך משמיים אתה ובני ביתך בקרוב מאד".

לאחר חודש במענה להודעה אשר לשונה :
"איציק שבוע טוב עבר עוד חודש ולא קיבלתי ממך שוב תשובה או התקדמות בנושא התשלומים אני מחכה עד סוף החודש להפקיד את השיקים ומקווה שתעמוד בתשלומים תודה בני דפוס אהרון".
משיב בעלה של הנתבעת :
"לאחד ויחד ומיוחד תזכה למצות עקב מקרי מות במשפחה של אשתי שלא תדעו הרחוק מכם לא כל כך טפלתי בנושא מודה איתך הסליחה".

במענה לכך כותב נציג התובעת :
"משתתף בצערך אך אין לי ברירה אני חייב לעשות הפקדה חיכיתי מספיק אני חושב"
והתשובה:
"אם תתעקש לא יצא מזה טוב כי אני אהיה מוגבל הכל יטמוט (צ.ל. יתמוטט) וטוב לא יצא לכן חיכת כל כך הרבה זמן סבלנות תשתלם לך מבטיח אוהב אותך".

לאחר עוד חודש המענה להודעה השואלת מה קורה:
"שלום צדיק אני מתארגן בהתאם"
ומיד לאחר מכן:
"אני אוהב אותך ואני דואג לך בדיוק כמו לאחי אבל זה יקח עוד קצת זמן אני מאד מצטער".

הכך ידבר מי שפונה שאדם אשר גרם לו לנזקים במאות אלפי ₪ לטענתו, לפגיעה במוניטין שלו והמבקש לגבות ממנו כספים פעמיים שלא כדין?! – ברי שלא.



זאת אף זאת, הטענה בדבר הנזקים האמורים עומדת בסתירה לכך שלטענת הנתבעת שילמה לתובעת – בין היתר אף לאחר אספקת כלל היומנים במזומן ובוודאי שלאחר אספקת היומנים (החל מדצמבר 2009) בשיקים – את מלוא התמורה . בהקשר זה, לו אמנם היו לנתבעת טענות בנוגע לסחורה, מדוע פרעה את השיקים אשר היו מאוחרים באופן משמעותי למועד האספקה?!




יתרה מכך, בדיון מיום 30/10/12 נשאלה הנתבעת האם היא יכולה להציג אישורים ותימוכין לטענותיה והשיבה כי "כל, אני אביא לפעם הבאה" (ראה עדותה בעמוד 22 שורה 17), על אף שהדיון נדחה לשמיעת עדויות התובעת לא הציגה הנתבעת במסגרת הדיון הנדחה ראיות נוספות כלשהן.




בנסיבות כפי שתוארו לעיל בהן הנתבעת לא תמכה טענותיה בדבר הנזק נשוא הקיזוז בקצה קצהה של ראייה וזאת, הגם שלכאורה ואף לדידה קיימות בידה ראיות בתמיכה לאמור ובנסיבות בהן עצם קיומו של נזק כלשהו עומד בניגוד לראיות כפי שהובאו בפני בית המשפט באופן המטיל ספק במהימנות הטענה – הנני קובעת כי דין טענת הקיזוז של הנתבעת להדחות.


סוף דבר –



הנני מקבלת את תביעתה של התובעת ודוחה את התנגדות הנתבעת.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בגין ההליך בפני בסך של 7,500 ₪ אשר יתווספו לתיק ההוצאה לפועל.
הליכי הוצאה לפועל בתיק 26-04980-11-7 – ישופעלו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גלגול צ'קים

  2. הסבת צ'ק לבנק

  3. צ'ק מוסב שחזר

  4. צ'ק שעבר זמנו

  5. חתימת מושך צ'ק

  6. הסבת צ'קים לבנק

  7. ביטול צ'ק שנגנב

  8. מטרת צ'ק ביטחון

  9. צ'ק של אדם שנפטר

  10. חתימה על צ'ק ריק

  11. השלמת פרטים בצ'ק

  12. האם אפשר לבטל צ'ק

  13. מסירת צ'ק תחת לחץ

  14. הכחשת חתימה על צ'ק

  15. ח-ן מוגבל צ'ק שחזר

  16. התנגדות לביצוע צ'ק

  17. סירוב הבנק לכבד צ'ק

  18. קניה בצ'ק דחוי שחזר

  19. זיוף צ'ק אחריות בנק

  20. צ'ק ביטחון בלי תאריך

  21. המשמעות של ביטול צ'ק

  22. התנגדות לביצוע צ'קים

  23. צ'ק על מכירת רכב שחזר

  24. צ'ק חוזר לקבלן שיפוצים

  25. העדר כיסוי מספיק לצ'ק

  26. ערבות אוואל על גבי צ'ק

  27. האם צ'ק פתוח מהווה שטר

  28. ביטול צ'ק שניתן כמקדמה

  29. ביטול צ'ק על עיצוב פנים

  30. צ'קים חוזרים דמי שכירות

  31. צ'ק חוזר על אספקת סחורה

  32. התנגדות לביצוע צ'ק שחזר

  33. השמטת המילה בע''מ על צ'ק

  34. ניכיון צ'קים נחשב להלוואה

  35. הפקדת צ'ק ביטחון בשכירות

  36. הפצת מידע על צ'קים חוזרים

  37. חתימה בשם מישהו אחר על צ'ק

  38. מחיקת מילים מודפסות על צ'ק

  39. הפקדת צ'ק ביטחון בלי להודיע

  40. צ'ק עם חותמת חברה ללא חתימה

  41. ביטול צ'ק בגלל ביטול הסכם מכר

  42. התנגדות לביצוע צ'ק למוטב בלבד

  43. מימוש צ'ק ביטחון - הסכם שכירות

  44. ביטול צ'ק בגין אי השלמת עבודות

  45. הוצאת צ'ק בידיעה שאין לו כיסוי

  46. אחריות בעלי המניות על צ'ק חוזר

  47. ביטול ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  48. החזרת צ'קים שניתנו למשכיר הדירה

  49. פניה להוצאה לפועל בגלל צ'ק שחזר

  50. גביית צ'קים בלי כיסוי - עורך דין

  51. התנגדות לביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  52. זכרון דברים למכירת רכב - ביטול צ'ק

  53. ביקורת מס הכנסה על צ'ק ע''ס 100 ש''ח

  54. ביצוע צ'קים דמי שכירות - הוצאה לפועל

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון