פסק דין העברת טופס 106

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא פסק דין העברת טופס 106: בפני בקשת הנתבע (להלן: "המבקש") מיום 6.1.11, להורות על ביטול פסק הדין הצהרתי, מיום 1.12.10, המורה למבקש להעביר לידיהם של התובעים ( להלן:"המשיבים") את טפסי 106 הנוגעים להם ומתייחסים לשנים 2003-2006 ( להלן:"הטפסים"). פסק הדין ניתן בהתאם להחלטת בית הדין מיום 21.6.10 (כב' השופט יוספי) המורה למבקש להעביר את הטפסים למשיבים בכפוף להצגת יפוי כח ואישור העסקה.          עד למועד פסק הדין, המבקש לא העביר את המסמכים בהתאם להחלטת בית הדין ואף לא מסר כל הודעה בעניין, ובהתאם להתנהלותו ניתן כנגדו פסק דין הצהרתי כאמור.        המבקש טוען בבקשתו כי יש להורות על ביטול פסק הדין מהסיבה שניתן בחוסר סמכות עניינית.         כתימוכין לטיעוניו טוען המבקש כי התביעה בתיק, אינה באה בגדר החלופות המופיעות בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק") המגדיר את סמכויותיו של בית הדין לעבודה, למעט החלופה המופיעה בסעיף 24(א)(1) לחוק.        באשר לחלופה זו, טוען המבקש כי עניינה תובענות בין עובד למעביד שעילתן במערכת היחסים בניהם, אולם אליבא דמבקש חלופה זו יש לפרשה בצמצום ודווקנות כך שאין בה בכדי להקנות סמכות לבית הדין לדון בתביעה בתיק.          המבקש הוסיף וציין כי סמכותו של בית הדין לפי החלופה המנויה בסעיף 24(א)(1) לחוק, מחייבת התקיימותה של עילה שעניינה מערכת היחסים הקשורה לזכויות או חובות מדיני העבודה לבדם ללא עיסוק בחובות הנובעות ממערכת דינים אחרות, ומאחר שעניינה של התביעה קשור ומתאים לדיני המיסים, אין היא ראויה להתברר בבית הדין לעבודה.         מנגד טענו המשיבים כי יש לדחות את הבקשה על הסף לנוכח השיהוי הניכר בו הועלתה הטענה של חוסר סמכות עניינית, ובמיוחד לאור מספר הדיונים שהתנהלו בפני בית הדין וכן כתבי בי-דין שהעבירו הצדדים ובהם לא הוזכרה הטענה של העדר סמכות.          בעניין הפרשנות הראויה שיש להעניק לחלופה המנויה בסעיף 24(א)(1) לחוק, טענו המשיבים כי ראוי לתת פרשנות רחבה לחלופה זו, ובהתאם לכך הייתה קיימת סמכות לבית הדין לדון בתביעה, ולהורות על המצאת הטפסים.        המשיבים עוד הוסיפו וטענו כי מאחר והניחו את התשתית לקיומם של יחסי עובד מעביד, הרי שאין כל מניעה מלהביא לפני בית הדין עילה המבוססת על הפרת חובה חקוקה של תקנות מס הכנסה ומעסיקים ( ניכוי משכורת ושכר עבודה ותשלום מס, התשנ"ג-1993 ולפיכך לבית הדין קיימת סמכות נוספת לדון בתובענה לפי סעיף 24(א)(1ב) לחוק.        אומר כבר כעת כי דין הבקשה להידחות על הסף ואין בה כל ממש, אלא הכבדה משמעותית על בית הדין והמשיבים, ומוטב הייתה כי לא הוגשה כלל.        מערכת המשפט האזרחית אפשרה בעבר העלאת טענה של חוסר סמכות עניינית בכל עת של הדיון, אולם בעת האחרונה, התחזקה הקביעה שלא להיזקק לטענת העדר סמכות עניינית בכל עת, קל וחומר לאחר מתן פסק הדין. (ראה: רע"א 11183/02 אבנר כלפה נ' רזיה זהבי, פ"ד נח(3) 49 - השופט טירקל; ראו גם ע"א 1049/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חאג' אחמד סמיר, פ"ד נ(5) 820). 13.       קביעה זו אינה נובעת רק משיקולים מעשיים של יעילות המערכת הדיונית בלבד, אלא ואף ביתר שאת, שורשיה נובעים מתפיסה רחבה יותר אשר יסודה בחובת תום לב ומניעת שימוש לרעה בהליכי בית המשפט על ידי צד המפסיד במשפט. (ראה: ע"א 1662/99 חזקיהו חיים נ' אליהו חיים, פ"ד נו(6) 295 - השופטת פרוקצ'יה; רע"א 11220/04 אמיר מוקלד (קטין) נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)). 14.       העלאת הטענה של חוסר סמכות עניינית לאחר חלוף המועד להגשת ערעור ובמיוחד כאשר מדובר בפסק דין הצהרתי, מעידה על התנהלות חסרת תום לב מצד המבקש, המחייבת את דחיית הבקשה. 15.       מעבר לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה הרי שהמבקש עצמו בכתב ההגנה שהגיש ביום 18.3.10, הכחיש את כל תביעתו של המשיב למעט הסמכות העניינית והמקומית של בית הדין לדון בתביעה, בה הודה כדלקמן: "7. הנתבע מודה בסמכותו העניינית והמקומית של בית הדין הנכבד לדון בנושא התביעה, מבלי שהוא מודה בכך שהוגשה לבית הדין תביעה כדין שניתן לדון בה" (הדגשה אינה במקור). הסכמתו של המבקש בכתב ההגנה ואי העלאת הטענה בדיונים קודמים מהווה השתק ומניעה כלפי המבקש, אשר בו לבד יש בכדי לדחות את הבקשה. 16.       לגופו של עניין: סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה קובע את סמכויות בית הדין כדלקמן:       "24. (א)  לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון -   (1)       בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];   (1א)     בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו;  (1ב)     תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; מכוח סעיף 24 (א)(1), סמכותו של בית הדין לעבודה מותנית, בקיומם של שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון, מגביל את סמכותו של בית הדין לעבודה למצבים בהם קיימים יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, או שיחסים כאלה היו קיימים בעבר או שעתידים היו להתקיים, ואילו התנאי השני מגביל את בית הדין לדון בתובענות אשר עילתן ביחסי עובד ומעביד. בענייננו אין מחלוקת כי התקיימו יחסי עובד מעביד אולם המחלוקת הינה בשאלת קיום העילה. 17. בית הדין הארצי קבע כי מבחן העילה הינו המבחן העיקרי הקובע את שאלת הסמכות העניינית לערכאה המוסמכת, וראוי להעניק לעילה פרשנות רחבה בהתאם לתכלית החוק הנדון. (ראה עע (ארצי) 625/08 מירב תותי אשבל - הראל חברה לביטוח בע"מ,ע"ע 1008/02 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ - דוד מורנו הלוי). 18.       עוד קבע בית הדין הארצי כי עילת התביעה אינה רק מהות הטענות העובדתיות, אלא עילת התביעה כוללת גם את הצדדים הקושרים לאותן טענות. עומד על כך מ' קשת (הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה [11], בעמ' 323): "הצדדים, הקשורים להתרחשותה של עילה כלשהי, הם חלק ממנה, וזהותם היא המאפשרת את הכללתן של עובדות כלשהן למסגרת של קבוצה, אשר יהא בה כדי ליצור עילת תביעה". (ההדגשה אינה במקור) 19.       לנוכח קיומם של מערכת יחסי עובד מעביד בין הצדדים, ובשים לב כי עילת התביעה הינה מסירת הטפסים על רקע מערכת יחסים זו, הרי שהייתה קיימת לבית הדין סמכות עניינית לדון בתיק וממילא להוציא את פסק הדין מלפניו. בהתאם לכך דין הבקשה להידחות, אף מסיבה זו. יוחנן כהן -3088/09 20.       למעלה מן הצורך אציין כי פסק הדין ניתן בהתאם להחלטות שקבע בית הדין (כב' השופט יוספי) בדיונים שהתקיימו בפניו ביום 25.3.10 וביום 21.6.10, כאמור לעיל, באותם דיונים המבקש לא העלה כלל את הטענה של חוסר סמכות עניינית כפי שציינו המשיבים, ויתרה מכך המבקש הגיע להסכמה עם המשיבים, להעביר לחלקם העתק מהמסמכים. 21.       משהגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מהטעמים שציינתי לרבות חוסר תום לב מצד המבקש, הריני סבור כי ראוי לחייב את המבקש בהוצאות. 22.       המבקש ישלם למשיבים סך של 1,500 ₪ תוך שלושים יום מהיום. מסמכיםטופס 106