פסילת שופט בבית דין צבאי

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא פסילת שופט בבית דין צבאי: בפני בקשה ליתן רשות ערעור על החלטת בית הדין הצבאי לערעורים בתיק עלב"ש 50/11, שדחה את ערעורו של המבקש על החלטות בית הדין הצבאי המחוזי של זרוע יבשה (אב בית הדין השופטת מ' גולדשמידט, והשופטים ד' אילון וח' אשכנזי) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המבקש בתיק ז"י/434/10. 1. נגד המבקש הוגש ביום 5.9.2010 כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין) וגניבה בידי עובד ציבור, לפי סעיף 390 לחוק העונשין. על פי הנטען בכתב האישום תכנן המבקש, ביחד עם חייל אחר, ליטול מחשב נישא מהספינה "מרמרה", שעגנה באותה העת בנמל אשדוד והמבקש ואחרים עסקו בפינויה. נטען, כי המבקש אמנם נטל את המחשב הנישא וכן מכשיר PSP והעבירם לחייל אחר. ביום 24.2.2011, לקראת סוף פרשת התביעה ועובר לשמיעת עדותו של אחד משלושת עדי התביעה האחרונים, הגישה ההגנה בקשה לעיון בחומר החקירה של העד, ובפרט ביקשה לעיין בשימוע שנערך לעד בעקבות חקירתו, וללמוד על מועד קבלת ההחלטה להגיש נגד העד כתב אישום ועל נימוקיה. התביעה התנגדה להעברת חלק מהחומר שהתבקש, ובדיון שנערך בפני בית המשפט הוחלט כי הדיון בבקשה לעיון בחומר החקירה ייערך בפני אב בית הדין, השופטת מ' גולדשמידט  וכי לקראת הדיון, תעביר התביעה את החומר הנדרש לעיון השופטת. לאחר דיון שנערך בבקשה לעיון בחומר החקירה התקבלה על ידי בית הדין (השופטת מ' גולדשמידט) החלטה הדוחה את הבקשה (להלן: ההחלטה בבקשה לעיון). 2. ביום 7.4.2011 הוגשה על ידי ההגנה בקשה לפסלות שופט (להלן: בקשת הפסלות), בהתאם לסעיף 310(א) לחוק השיפוט הצבאי תשט"ו 1955 (להלן: חוק השיפוט הצבאי). במסגרת הבקשה התייחס בא-כוחו של המבקש להחלטה בבקשה לעיון וכן להחלטות דיוניות קודמות המעלות לטענתו, כל אחת לחוד ווודאי במצטבר, חשש ממשי למשוא פנים כלפי המבקש. לטענתו, לשון ההחלטה בבקשה לעיון מעידה על עיון בית הדין בגרסתו של העד שחומר חקירתו התבקש כפי שהובעה בפני המשטרה הצבאית, וחומר זה כולל ראיות שאינן קבילות. לטענת ההגנה היה על בית הדין לעיין רק בחומר השנוי במחלוקת, דהיינו תרשומות הנוגעות לשימוע, מועדו ותוצאותיו, ולא בעדותו של העד בחקירתו במשטרה הצבאית. בנוסף, טוען בא-כוחו של המבקש כי נוסח ההחלטה בבקשה לעיון מעלה כי בית הדין כבר קבע את התרשמותו לגבי מהימנות העד - קביעה שיש להמתין לעדות העד במהלך הדיון לשם קבלתה. בעניין אחר טוען הסניגור כי בהחלטה ציין הדין כי התביעה מייחסת למבקש את מכירתו של המחשב לחייל אחר, בעוד שכתב האישום מייחס לו העברת המחשב בלבד, ללא קבלת תמורה. טעות זו, לגרסת המבקש, משקפת אי הבנה של כתב האישום באופן המעלה חשש לגישה מחמירה של בית הדין כלפי המבקש. בדיון שנערך בבקשת הפסלות הבהיר הסנגור, כי המדובר הן בטענת פסלות הנוגעת לאב בית הדין, בשל ההחלטה בעניין חומר החקירה, הן בטענת פסלות הנוגעת לכלל ההרכב. זאת, בשל החלטות דיוניות קודמות, וכן בשל העובדה כי אב בית הדין הוא האמון על ביאור כתב האישום לשופטים שאינם משפטאים, ומשהבינה השופטת באופן שגוי את ההאשמות המיוחסות למבקש, בוודאי טעותה השפיעה גם על הבנתם של שאר חברי ההרכב. על פי ההלכה וההוראות בחוק השיפוט הצבאי, דנה אב בית הדין ראשית בבקשת הפסלות כלפיה, ולאחר מכן דן ההרכב כולו בבקשה לפסלותו הוא. בהחלטתה מיום 17.4.2011 דחתה אב בית הדין את בקשת הפסלות (להלן: החלטת הפסלות). בהתייחסה לנימוק הפסלות הנוגע לעיון בחומר החקירה ציינה, כי הדיון בסוגייה זו התנהל בפניה בהסכמת הצדדים, וכי היה ברור למבקש כי עיינה בחומר החקירה המלא - הן מההחלטה שקבעה כי התביעה תעביר חומר זה לעיונה, הן משאלותיה בדיון בבקשה לעיון, שהתנהל בפניה. יתרה מכך קבעה, כי היה עליה לעיין בנוסח החקירה במשטרה הצבאית על מנת לקבל החלטה מושכלת ויסודית בבקשה, שעיקרה הטענה באשר לגרסאות חליפיות שהעלה העד בחקירתו. בנוגע לטענה בדבר אי-הבנתה את כתב האישום, הסבירה השופטת כי המדובר בטעות קולמוס בלבד. השופטת הפנתה בהחלטת הפסלות את תשומת הלב ללשון ההחלטה בבקשה לעיון, וציינה כי בתחילתה ביארה את הפרטים הנוגעים למבקש ובהם את האישומים המיוחסים לו באופן מדויק. רק מאוחר יותר, משהתייחסה כבדרך אגב למבקש, כתבה בטעות כי התביעה מייחסת לו מכירת המחשב ולא העברתו. השופטת הוסיפה כי כבר בדיון שנערך בבקשת הפסלות הבהירה לסניגור כי המדובר בטעות. לדבריה, טעות זו נבעה מבלבול כתוצאה מעיון בכתב האישום שהוגש נגד החייל הנוסף, שאליו העביר המבקש את המחשב, ושכלפיו נטען כי מכר את הציוד הצבאי לאחרים. בהחלטה נוספת מאותו היום דחה גם ההרכב בכללותו את בקשת הפסלות, וקבע כי השופטים שאינם משפטאים לא נחשפו כלל לחומר החקירה ואף לא להחלטת אב בית הדין הדוחה את הבקשה לעיון. באשר לטענות המגוונות שהעלה הסניגור בדבר יחס מפלה כלפיו בהחלטות דיוניות, הבהיר בית הדין את התנהלותו וציין כי כלל לא מתעורר חשש למשוא פנים בשל החלטות דיוניות אלה. 3. על שתי החלטות הפסלות הגיש המבקש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים, וערעורו נדחה על כל ראשיו בפסק דין מנומק ויסודי מיום 3.5.2011. על פסק דין זה הוגשה הבקשה לרשות ערעור שבפניי, לפי סעיף 440ט לחוק השיפוט הצבאי. בבקשה שב בא-כוחו של המבקש ושוטח את כלל טענות הפסלות שהעלה בבקשות הפסלות ובערעור. 4. אקדים ואומר, כי לא מצאתי להיענות לבקשה ולהעניק רשות ערעור, מטעמים של סדרי דין. לשון החוק הבהירה הקבועה בסעיף 440ט(א) מקנה רשות ערעור לבית משפט זה על "פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים, שניתן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי" (ההדגשה אינה במקור - ד' ב'). במקרה העומד לבחינתי, המדובר בהחלטת ביניים של בית הדין הצבאי המחוזי ולא בפסק דין, ולפיכך אין ניתן להגיש עליו בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. בנוסף, מגביל חוק השיפוט הצבאי בסעיף 440ט(ב) את בקשת רשות הערעור למקרים שבהם מעלה פסק הדין של בית הדין הצבאי לערעורים שאלות משפטיות שבהן חשיבות, קשיות או חידוש. פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים עוסק בניתוח האירועים העובדתיים לאורך ההליך המתנהל בעניינו של המבקש, טענותיו של המבקש והחלטות ההרכב ואב בית הדין. בפסיקתו עושה בית הדין לערעורים שימוש בהלכות פסוקות וידועות של בית משפט זה באשר להתקיימות עילת פסלות, וקובע כי חשש ממשי למשוא פנים אינו מתקיים בענייננו. לא מצאתי קצה קציה של שאלה משפטית קשה או חדשה העולה מפסק דין זה, ומשכך אין מקום לדון בסוגיות העולות בו בגלגול שלישי. 5. למעלה מן הצורך, אבהיר כי גם לגופו של עניין לא מצאתי כי יש ממש בטענות הפסלות שמעלה המבקש זו הפעם השלישית. מעיון בכתבי הערעור ובהחלטות בתי הדין הצבאיים עולה, כי אין מתקיים חשש, וודאי לא ממשי, למשוא פנים מצד בית הדין כלפי המבקש. כידוע, מבחן זה הוא המבחן המקובל בפסיקתנו לפסילת שופטים. בנסיבות העניין גם לא מצאתי כי החשיפה לחומר החקירה - גם אם אניח, לצורך הדיון, את אי-קבילותו - מגיעה כדי "מסה קריטית" המצדיקה פסילת שופט. באשר ללשון ההחלטה בבקשה לעיון, שוכנעתי כי ייחוס מכירת המחשב בה למבקש מקורה בלא יותר מטעות קולמוס, שתוקנה כדבעי בעקבות מחאות ההגנה, וכעת וודאי ברי להרכב כולו משמעותו של האישום המיוחס למבקש בהקשר זה. נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. שופטיםצבאפסלות שופט