פיצוץ בצנרת בדירה חדשה מקבלן

לדברי התובעות התגלו ליקויים קשים וחמורים בדירות, ניסיונותיהם להניע את הנתבעת לתקנם לא עלו יפה. זמן רב חלף עד אשר נאותה הנתבעת 1 כלל להגיע ולנסות ולתקן ומשכבר הגיעה, ניסיונותיה נכשלו. בנוסף, זמן קצר לאחר הכניסה לדירות, ארע פיצוץ בצנרת ביתה של משפחת וייסגרוס שגרם להצפה אצלה וחדירת מים משמעותית לדירת משפחת בן עבו. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פיצוץ בצנרת בדירה חדשה מקבלן: רקע כללי: חברת שרביב - הנתבעת בתיק 18699/03 ותובעת שכנגד בתיק 18699/03 (להלן: "הנתבעת") בנתה פרוייקט אשר נקרא "נאות השמורה" ברובע יג באשדוד . בפרויקט זה נבנו עשרות דירות. משפחת בן עבו ומשפחת וייסגרוס (להלן" "התובעות ו/או גב' בן עבו, ו/או גב' וייסגרוס" בהתאמה), קנו דירות מאת הנתבעת - חב' שרביב (להלן: "הנתבעת"ו/או "שרביב") ברח' הגלימה 1 באשדוד בשנת 1997. הבניין בו נמצאות הדירות הוא בן 4 דירות. דירתה של גב' בן עבו נמצאת מתחת לדירתה של גב' וייסגרוס. משפחת בן עבו קיבלה דירתה ב - 1997, וכך גם משפחת וייסגרוס בשנת 1997. לדברי התובעות התגלו ליקויים קשים וחמורים בדירות, ניסיונותיהם להניע את הנתבעת לתקנם לא עלו יפה. זמן רב חלף עד אשר נאותה הנתבעת 1 כלל להגיע ולנסות ולתקן ומשכבר הגיעה, ניסיונותיה נכשלו. בנוסף, זמן קצר לאחר הכניסה לדירות, ארע פיצוץ בצנרת ביתה של משפחת וייסגרוס שגרם להצפה אצלה וחדירת מים משמעותית לדירת משפחת בן עבו. חליפת מכתבים בין הצדדים מעידה על בקשות רבות מחד, מצוקה גדולה בעיקר של גב' בן עבו, מאידך, וכן על ניסיונות חוזרים ונשנים שלא צלחו, חלק מהניסיונות לתיקון נתקלו בסירוב משפחת וייסגרוס לאפשר כניסה (אולי משנואשו מלקבל עזרה מהנתבעת ואיבדו אמון בה). עורכי דין נכנסו לתמונה כבר בשנת 2001. כך או כך, בשנת 2003 הוגשו תביעות בבית משפט השלום באשדוד, ע"י שתי המשפחות. שתי התביעות התגלגלו לבית המשפט בחיפה שלא בטובת התובעות, באי כוחן דאז ובית המשפט כאן אשר נמנעה ממנו האפשרות של ביקור במקום. לא מצאתי בין מאות המסמכים החלטה המסבירה את המעבר לבית המשפט בחיפה. ב"כ גב' בן עבו טען בסיכומיו כי הנתבעת חייבה אותה להגיש התביעה בחיפה, אך לא פירט. בהעדר החלטת בית המשפט באשדוד, אמירה זו אינה ברורה. התביעות הוגשו כעבר זמן רב באופן יחסי. מדובר בתביעות בגין ליקויי בניה, שהפכו לסגה בלתי תאומן מכל הבחינות. תביעת גב' בן עבו תוקנה ב - 2008 ומשפחת וייסגרוס צורפה כנתבעת נוספת לאחר החלטת בית המשפט המחוזי בבר"ע 3361/08, כמעט בעל כורחה של גב' בן עבו. שרביב הגישה הודעת צד ג' כנגד משפחת וייסגרוס ובשנת 2008 הגישה תביעה שכנגד גב' בן עבו. לתביעת וייסגרוס נ' שרביב לא צורפו צדדים נוספים. הליכים רבים מאוד ננקטו במשפט זה עד כדי הליכה על הסף של שימוש לרעה בהליכי המשפט. אין בדעתי לסקור את כל הפעולות, הבקשות ההחלטות הנאמדות במאות, שכן לא תהא בכך תועלת לעצם כתיבת פסק הדין, והדבר אך יכביד ויגדיל עוד יותר את הנפח והממדים שקיבלו שני תיקים ללא הצדקה מהותית. ככל שיתעורר צורך להפניה לבקשה או הליך זה או אחר במהלך הדיון תהיה הפניה בהתאם. כל אחת מן התביעות נתמכה בחוות דעת מומחה. מהנדס אדלר אשר הגיש את חוות דעתו לגבי דירת וייסגרוס לראשונה ב - 31.3.2003, ולגבי דירתה של משפחת בן עבו ב - 8.5.2002. הממצאים לגבי דירת משפחת וייסרוס: הליקויים אשר מצא מהנדס אדלר.היו בעיקר סימני רטיבות כמעט בכל החדרים, שהעידו על חוסר איטום, בנוסף ליקויי טיח, גם זאת במרבית החדרים, ליקויים בריצוף בחדרים שונים, עד כי נוצר צורך בפירוק והחלפת הריצוף, גם בגלל בעיית הרטיבות. מהנדס אדלר מצא כי כל הצנרת רקובה ויש להחליפה, כי חיבורי הצנרת ליקויים ובחלקם אף אינם תקינים. כן מצא ליקויים בתכנון מרחק של כלים כמו כיורים, ליקויים שאינם ברי תיקון, ליקוי בתיבת החשמל אשר אף חדרו אליה מים. הרשימה עוד ארוכה וכוללת ליקויים בדלתות, חלקם כתוצאה מרטיבות וחלקם מאי עמידה בתקנים, ארונות מטבח בהם המדפים קצרים, חלונות לא אטומים, ליקויים בלוח החשמל. מר אדלר העריך את עלות תיקון הנזקים ב - 89,057.64 ₪. דירת משפחת בן עבו: מר אדלר מצא התקנת כלים לא לפי התקן רוחב מתלה פחות מהתקן, סדקים בתקרת הסלון, סימני רטיבות קשה, בחלקם פחות, בחלקם בקירות חיצוניים, חדירת מי גשמים. גם כאן נמצאו ליקויים בטיח בחדרי הבית השונים, דלתות שאינן על פי התקן, כמו דלת הכניסה, דלת הממ"ד, דלתות בחדרים, דלתות לא אטומות, ליקויים בריצוף בחדרים שונים, חוסר שיפולים בממ"ד, ליקוי בחיפוי קירות חיצוניים, ליקוי בלוח החשמל. כן נמצאה חדירת מי גשמים של מערכת החשמל - לוח התאורה, קופסאות חיבור, מפסקים, חלונות לא אטומים ולא נעולים, עד כדי סכנת התחשמלות. מר אדלר אמד את עלות התיקונים כולל פיקוח הנדסי ומע"מ ב - 69,134.12 ₪. כאמור התביעות התגלגלו לבית משפט השלום בחיפה. ד"ר עמי קורן: כב' השופטת הורוביץ אשר דנה בזמנו, בתיק מינתה את מהנדס ד"ר קורן לבדוק את שתי הדירות, וליתן חוות דעתו. ד"ר קורן ביקר בדירתה של משפחת וייסגרוס ביום 30.3.2005, שנתיים לאחר ביקורו של מר אדלר. במשך שנתיים אלו תוקנה הנזילה, וד"ר קורן מצא בעיקר קילופי טיח אשר מקורם ברטיבות שהייתה בעבר. עם זאת מצא דר' קורןחלק מאותם ליקויים רבים שמצא מר אדלר: ליקויים בריצוף, אי ביצוע שיפולים בממ"ד, ליקויים בטיח והתקנות כלים בניגוד לתקן, אי נעילה ואי אטימה של חלונות אלומיניום באחד החדרים וליקויים נוספים כמו אי התאמה בארונות המטבח. לעניין הטענה בדבר צנרת הרקובה, הדבר לא נבדק שכן יש צורך בפירוק הרצפה לשם כך. כשם שגם מר אדלר לא בדק כי לא רצה לפרק את הרצפה. ד"ר קורן העריך את עלות התיקונים ב - 9,675 ₪. דירת גב' בן עבו: מהנדס קורן מצא מוקדים רבים של רטיבות אשר רובם ככולם מקורם בדירת משפחת וייסגרוס הנובעת מנזילה בצנרת האינסטלציה של הדירה ובגלל חוסר איטום של רצפות החדרים הרטובים. הרטיבות נמצאה בתקרות בקירות ואף חדרה למשקוף דלת מרפסת המטבח. מהנדס קורן קבע שיש צורך בתיקון בדירת וייסגרוס ע"י פירוק רצפות שתי המקלחות, איתור ותיקון הנזילות, איטום הרצפות וריצוף מחדש. בדירת גב' בן אבו נדרשו תיקוני טיח לאחר פיתרון בעיית הרטיבות וצביעה כללית של הדירה. מהנדס קורן מצא ליקויים נוספים בתכנון וביצוע של מרחק בין כלים כמו כיורים בחדרי האמבטיה, בנוסף מצא רטיבות סביב חלונות הנובעת מחוסר איטום, דלת כניסה שאינה על פי התקן, ליקויים בריצוף במקומות שונים בדירה וכן ליקויים בחיפוי הקירות החיצוניים, חלונות אלומיניום לא ננעלים היטב. מהנדס קורן העריך את עלות התיקונים בדירת גב' בן אבו ב - 23,100 ₪ ללא מע"מ וללא שכר פיקוח הנדסי. הנתבעת דחתה את כל הטענות כלפיה, לגרסתה היא תיקנה את כל הדרוש תיקון במסגרת שנת הבדק והאחריות ואף קיבלה על כך אישור מאת הדיירים. עיקר טענת הנתבעת הוא, כי מקור הנזילה וגרימת הנזקים העיקריים לדירת התובעת הוא בדירת וייסגרוס ומי שאחראי לאי התיקון היא משפחת וייסגרוס שהערימה קשיים בלתי מתקבלים על הדעת, ולעניין המשך הנזילה ונזקים בדירת בן עבו אחראי השרברב מטעם חברת הביטוח אותה הזמינה משפחת וייסגרוס אשר לא תיקן כראוי. חברת שרביב על כן פטורה מכל אשם, ומכל חיוב. עם זאת היה ותתקבל התביעה נגדה יש לקבל את הודעת צד ג' אותה שלחה כנגד משפחת וייסגרוס. ההליך: כאמור למרבה הצער נמשכו ההליכים זמן רב מאוד. בבית המשפט המחוזי בבר"ע 3361/08 ביום 18.12, פסקה סגנית הנשיאה השופטת וסרקרוג כי יש צורך במינוי מומחה נוסף אשר יבדוק את האפשרויות להביא הבית למצב תקין ומשום כך מונה מהנדס שנהב. העידו עדים שונים בפני בית המשפט הן מטעם התובעים התובעות, לעניין עיקר תיאורי הנזקים הנמשכים והסבל בעיקר בדירת בן אבו כאשר המים אף מחלחלים בצינורות החשמל ומסכנים חיים, וכן מהנדס הנתבעת מר ליניאל שהעיד בעיקר על התיקונים אשר בוצעו, על הקשיים שהעמידה משפחת וייסגרוס בנושא התיקונים, והמאמצים שעשתה הנתבעת לפנים משורת הדין לדעתה בתיקון הנזקים. מכיוון שמונו מומחים על בית המשפט לא היתה ברורה ההתעקשות על חקירתו של מר אדלר. לתצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים צורפו מסמכים רבים, ההסכם מכר, פרוטוקול מסירה, התכתבויות אין ספור, תמונות, חוות דעת ומסמכים רבים אחרים. מהנדס שנהב: מהנדס שנהב אשר מונה על פי החלטתי ביקר פעמיים בשתי הדירות. תפקידו היה בהתאם להחלטת כב' סגנית הנשיאה השופטת וסרקרוג , לבדוק את דירתה של גב' בן עבו ולחות דעתו בשאלה מה יש לעשות כדי להחזירה למצב סביר , לבדוק מה העלות, לרבות שכר דיור חילופי בתקופת התיקונים. ממצאיו: מהנדס שנהב ביקר בשתי הדירות ביום 12.2.09 וחוות דעתו ניתנה ביום 19.2.2009. "מצב כתמי הרטיבות בדירה קשה ביותר ולא סביר להתגורר בה. על פי מצב הקירות והתקרות ושכבות השונות של הרטיבות, ניתן לקבוע שמדובר ברטיבות ממושכת ביותר על פני מספר שנים". מהנדס שנהב מצא כי קיימת רטיבות, מוקדי שהתייבשו, או בהליכי ייבוש, ונזקי רטיבות בכל חדרי הבית (למעט הממ"ד) רטיבות שפגעה גם ברהיטים ובמשקופים. בחדר ההורים לא היה חשמל. נמצאו סימני נזקים גם בחדר המדרגות. מהנדס שנהב התווה את הדרכים לתיקון בדירת משפחת וייסגרוס אשר תשפיע על מצב דירת גב' בן עבו וכן התיקונים הנדרשים בדירת משפחת בן עבו עצמה. הנחייתו הייתה כי בדירת משפחת וייסגרוס יש להתקין צנרת מקבילה לצנרת הקיימת אשר ממילא אורך חייה כבר לא רב וכדבריו: "ההתפרצות הבאה היא רק עניין של זמן". התקנה זו מחייבת חציבה ברצפה ובקירות, הכנסת נקודות מים חדשות וביצוע חיפוי קרמי וריצוף קרמי חדש הן בגלל החציבה והן בגלל פגיעה בריצוף לאורך מהלך צנרת המים הראשית. העלות הוערכה ב - 35,000 ₪ וללא ריצוף חדש בסלון - 23,000 ₪. הערכת עלות שיקום דירתה של גב' בן עבו כללה: גירוד וסיתות טיח אשר נפגע מרטיבות. קילוף שכבות צבע שנפגעו מרטיבות. ביצוע תיקוני טיח ושפכטל וביצוע הכנות לצבע. ניקיון וחיטוי של פטריות בקירות. החלפת מלבני דלתות שנפגעו מן הרטיבות כמפורט לעיל בפרק ב'. תיקון בשפכטל במלבני דלתות שנפגעו מרטיבות אך ניתן לשקמם. ביצוע תיקוני חשמל להשמשת נקודות כח ומאור שנפגעו מן הרטיבות. הדבקת שיפולים שנשרו. החלפת ארון מטבח תחתון שנפגע מרטיבות. אספקת והתקנת ארון 2 דלתות. תיקוני טיח ושפכטל במדגרות. העלות המוערכת: 29,000 ₪. מר שנהב העריך את זמן התיקון ב - 45 יום ועלות דיור חליפי ב - 6,000 ₪. במלים אחרות לא חל שינוי לטובה במצב דירת גב' בן עבו במשך 4 שנים. אם היה שינוי כלשהוא הוא נמוג במהרה. על פי החלטתי שב מר שנהב לבקר בדירות ביום 4.3.10, לאחר ביצוע תיקונים. התברר כי ליקויים רבים תוקנו אך הייתה נזילה חדשה ב - 21.1.2010 כתוצאה מאי החלפת הצינורות בקירות, והיו עדיין סימנים שדרשו תיקוני טיח וצבע. אחד התיקונים עליהם המליץ מר שנהב היה החלפת ארון המטבח התחתון בדירתה של גב' בן עבו אשר נרקב בגלל הרטיבות, הארון לא הוחלף היות וגב' בן עבו דרשה גם החלפת הארון העליון. מר שנהב סבר שאין זו דרישה מוצדקת למעט נזקים מן הרטיבות החדשה, נראה היה כי בדירת גב' בן אבו תוקנו הליקויים. דירת גב' וייסגרוס: לגבי דירת וייסגרוס הרי למרות שמהנדס שנהב קבע שיש צורך להחליף את כל הצנרת הן ברצפה והן בקירות, החליפה הנתבעת רק ברצפה ולא בקירות ואכן זמן קצר לאחר מכן אירעה נזילה נוספת מן הצינורות בקירות. מר שנהב קבע כי קרוב לוודאי כי לו הייתה מתבצעת העבודה לפי הנחיותיו זה לא היה קורה. שוב יש לתקן בדירת גב' בן עבו והעלות 13,000 ₪. סיכומי התובעת הגב' בן עבו רות: סיכומי התובעת מצטיינים כמו גם בשאר המסמכים שהוגשו על ידה בקטעים המודגשים באותיות ענק, תופעה מיותרת. זו הערת אגב, התופעה היא כנראה קשורה לפן המאוד אמוציונלי אשר נלווה גם אם בצדק באופן מסוים לדיונים בתיק זה. החלק המודגש נמצא במבוא לסיכומי הגב' בן עבו מציין את המצב הגרוע שבו נמצאה דירתה של התובעת ואולי היא גם כך עד היום למרות תיקונים שונים שנעשו במשך הזמן. ב"כ התובעת מצטט את החלטת כב' השופט עמית בפסק דין אשר ניתן בבר"ע 650/06 אשר אף הוא התרשם כי מצב הדירה קטסטרופלי, וזה היה עוד בשנת 2006, כך גם כב' סגנית הנשיאה השופטת וסרקרוג שהורתה בנוסף להחלטות בית משפט זה, להביא את דירתה של התובעת למצב בו יהיו המגורים סבירים. ב"כ התובעת מדגיש כי במשך התקופה, הנתבעת הפרה בצורה שיטתית את החלטות בתי המשפט, מה שגרם בין השאר לניהול תיק אשר חרג מכל ממד סביר. ב"כ התובעת סקר את החלטות בתי המשפט אשר לא מולאו על ידי הנתבעת, ושיאן היה בעזות מצח שבאה לידי ביטוי בדבריו של מהנדס הנתבעת מר נפתלי ליניאל ביום 4.11.2010, לפיהן החליטה הנתבעת לא לבצע את הנחית מהנדס שנהב והחלטת בית המשפט כי לא סברה שמחובתה לעשות כן. לעניין הליקויים גופם, שהם נשוא התביעה, מציין ב"כ התובע כי לאחר שהתובעת קיבלה את החזקה בדירה בדצמבר 1998, התגלו ליקויים קשים ולכן התובעת פנתה פעם אחר פעם תחילה בעצמה ואח"כ באמצעות עו"ד אל הנתבעת ודרשה כי זו האחרונה תמלא את חובתה על פי החוק וההסכמים ותתקן את הליקויים. הבעיה הקשה ביותר הייתה בעיית הרטיבות אשר הרסה את הדירה פשוטו כמשמעו הן את המבנה עצמו והן את המטלטלין הנמצאים בדירה. בעיית הרטיבות גרמה לפגיעה בבריאותם של התובעת ובני משפחתה בעיה שהחמירה עד כי המשפחה כמעט ולא יכלה לגור בבית. מכיוון שהנתבעת לא מילאה את חובתה ולא תיקנה את הדרוש תיקון, נאלצה התובעת להגיש את התביעה כאשר היא נתמכת על ידי חוות דעתו של אינג' אדלר. ב"כ התובעת מתייחס לטענת הנתבעת כי לא יכלה לתקן את הליקויים בנושא הרטיבות שכן מקורם היה בנזילות שהיו בדירתה של משפחת וייסגרוס אשר לא אפשרה לנתבעת לתקן הדרוש תיקון. הסעד אותו מבקש התובע הוא צו עשה כנגד שלושת הנתבעים אם כי הוא עצמו מודה כי יש פרדוקס בעתירתו לסעד זה. ככל שהנתבעים יסרבו או לא יבצעו את תיקון כל הליקויים על פי חוות הדעת של מומחה בית המשפט, מבקשת ב"כ התובעת למנות כונס נכסים לצורך עניין זה. ב"כ התובעת מבקש גם כי במסגרת אותו צו, יהיה על הנתבעת לתקן גם את ליקויי המשנה או ליקויים שהוחמרו במשך השנים אשר נבעו כתוצאה מהתנהלותה שכן לו הייתה דואגת לתקן את הליקויים במועד, אלו לא היו מחמירים את המצב וגם העלות הייתה נמוכה יותר. ככל שיימצא שישנם ליקוים שאינם ברי תיקון, מבקש ב"כ התובעת לחייב פיצוי כספי כפי שקבעו המומחים. בסיכומיו מבקש ב"כ התובעת לחלוק על ממצאים שונים שקבע המומחה מטעם בית המשפט: 1. לעניין ארון המטבח, הוא נהרס כליל ואינו בר תיקון ויש צורך בהתקנת ארון חדש וזאת בניגוד לדברי מר שנהב אשר הורה רק על החלפה חלקית של הארון. הענות על המלצה זו תביא לכך שיהיו שני ארונות בצבעים שונים בדירת התובעת וזאת בניגוד למפרט הטכני המחייב לספק ארונות תקינים בעלי צבעים אחידים וזהים. לכן צדקה גב' בן עבו שלא הסכימה לקבל רק ארון תחתון במטבח. יש לדאוג לכך כי התובעת לא תיאלץ להסכים לפתרון של טלאי על טלאי. 2. ליקויי תכנון - לפי דעתו של ב"כ התובעת, המומחה קורן חרג מסמכותו בעניין ליקויי התכנון ככל שנוגעים הדברים להתקנת הכלים הסניטריים בחדרי האמבטיה בדירה. מהנדס קורן הציע סכום פיצוי ואין זו בסמכותו. ב"כ התובעת מפנה לתיק אזרחי חדרה (5343/96 ליבוביץ' נ' מילבר) בנוסף לכך אסור היה למומחה בית המשפט לשקול את שיקולי רווחתה הכלכלית של הנתבעת. יש לחייבה בעלות התיקון על מנת להשיב את המצב לקדמותו. כך נפסק גם בע"א 4218/90 חפציבה נ' להנר. הסעדים הכספיים המתבקשים: עגמת נפש: ב"כ התובעת סבור כי בנסיבות המיוחדות של תיק זה, כל נזק שייפסק לא יפצה את התובעת על הנזקים שנגרמו לה במשך השנים עד כדי הרס חייה וחיי משפחתה ולכן הוא סבור כי סכום של 100,000 ₪ הוא הסכום ההולם. מפנה לפסקי הדין בת.א. 14638-05 בוגנים נ' הר צבי וכן ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ והדברים העקרוניים שנכתבו בע"א 611/89 על הסבל הרב ועגמת הנפש שיכולים להיות עצומים כאשר בני הבית חיים בתוך רטיבות. בנוסף לסבל ולעגמת הנפש, נגרמו לתובעת נזקים לרכושה, כל הסבל מפורט בתצהירה של התובעת אותו מבקש ב"כ התובעת לאמץ. התובעת השקיעה את מיטב כספה בקניית הדירה ומהרגע בו נכנסה אליה ובמשך השנים, אבדה הנאתה מהדירה, ובכל אלו אשמים הנתבעים. ב"כ התובעת אינו יודע לחלק את הנזק בין הנתבעים כולם והוא משאיר זאת לבית המשפט. יש לחייב את התובעת בדיור חלוף בזמן התיקונים על בסיס פנסיון מלא וכן לחייב את הנתבעים בהחזר ההוצאות כאשר התובעת נאלצה לגור בבתי מלון. הוצאות הנסיעות ובכלל זה לבית המשפט. טענות גב בן עבו לעניין תביעה שכנגד: הנתבעת 1 הגישה תביעה שכנגד התובעת בשלהי שנת 2008, יש לדחותה מכל וכל ולהתייחס אליה כ"תרגיל" בלבד, "תרגיל" אחד מני רבים בהם נקטה הנתבעת בכוונה להביא לכך שהדיון לא יתקיים או לא יסתיים והיא לא תהיה חייבת לתקן את הליקויים והנזקים שנגרמו באשמתה. השיהוי הניכר אף הוא סיבה לדחות תביעה זו. הנתבעת טענה כי היות והיא ויתרה לתובעת על סכום כסף כ - 30,000 ₪ ביום 10.7.97, התובעת היית המנועה מלהגיש כנגד תביעה מכיוון שהנחה זו ניתנה תמורת ויתור על תביעות. המסמך עליו חתמה התובעת, אמנם מחייבה שלא להגיש תביעה, אלא למעט סעיף 26 להסכם המכר שעניינו הוא ליקויים ופגמים. משכך, התובעת הייתה רשאית, גם אם קיבלה הנחה וגם למרות ההתחייבות שלא להגיש תביעות, להגיש את התביעה כנגד התובעת ואילו התביעה שכנגד, עצם הגשתה מהווה חוסר תום לב. לא למותר לציין, כי התובעת בזמנו לא יוצגה על ידי עו"ד אשר הסביר לה את פשר המסמך והיא נאלצה לחתום מחמת לחץ כלכלי ומצוקה, כפי שהעידה. כאילו לא די בכל אלו, יש כאן שיהוי ושימוש לרעה בהליכי בית המשפט, כאשר התביעה שכנגד הוגשה רק כעבור 11 שנים. אין לקבל את טענת הנתבעת 1 כי חלפה תקופת האחריות, היות והתובעת הודיעה על הליקויים שהיו גלויים ונראים לעין בנוסף לאלה שנתגלו לאחר מכן כבר עם המעבר לדירה והמגורים בה בתוך תקופת האחריות. לאור ביצוע התיקונים הכושלים, דהיינו לא היו תיקונים שפתרו את הליקויים, אי אפשר לומר כי תקופת האחריות תמה ואין הנתבעת יכולה לפטור את עצמה. הנתבעת 1 טענה כי האחריות על חברת הביטוח מכוח המשכנתא אותה נטלה התובעת. אין בטענה זו ממש שכן היא איננה גורעת מאחריות הנתבעת הקבועה בחוק, יתר על כן פנייתה של התובעת לחברת הביטוח נדחתה היות ונציגיה הבהירו כי אין הם יכולים להיכנס לביתה של משפחת וייסגרוס. בסיכום הסיכומים, מבקש ב"כ התובעת לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, בכל התשלומים הנדרשים ולתן צו עשה לנתבעת 1 לבצע התיקונים, לנתבעת 3 לאפשר אותם- דהיינו כניסה לדירה , ולפסוק שכ"ט שיביא בחשבון את המספר הבלתי שגרתי של הדיונים ובכך שהנתבעת 1 "באופן מכוון וחסר תום לב, חייבה את התובעת להגיש תביעה בבית משפט השלום בחיפה, וכך הגדילה את הוצאותיה בכלל והוצאות שכ"ט עו"ד". יש לדחות את התביעה שכנגד ולחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים. סיכומי משפחת וייסגרוס: הגב' וייסגרוס הגישה את הסיכומים בעצמה כפי שגם ניהלה חלק מהדיון בעצמה, לאחר שעורכות הדין מטעם משפחת וייסגרוס עו"ד מטאנס ועו"ד לביא-ינקו השתחררו מן הייצוג שכן לא ראו עין בעין את ניהול המשפט עם מרשיהם - משפחת וייסגרוס. עו"ד מטאנס ייצגה את משפחת וייסגרוס בתביעה שכנגד של גב' בן עבו ועו"ד ינקו בהודעת צד ג' אותה שלחה נגדה הנתבעת 1. גב' וייסגרוס בסיכומיה מתארת את העובדות לדעתה: הדירה נרכשה כדירה חדשה אשר הובטח כסטנדרט גבוה, בניה חדשנית ומוצרים איכותיים. החזקה התקבלה לידם ביולי 1997, וכבר אז ראו שהיו ליקויים רבים. משפחת וייסגרוס דיווחה על הליקויים ואמנם הנתבעת 1 הגיעה אליהם וביצעה תיקונים אך התיקונים היו שטחיים ולא פתרו את שורש הבעיה שהייתה נושא הרטיבות. נושא זה החמיר כאשר התפוצץ צינור מים שהציף את כל הדירה. התיקונים אשר נעשו על ידי הנתבעת 1 היו חסרים, הביאו לכך שמשפחת וייסגרוס נשארה עם קירות שבורים, חורים בריצוף, אבל הבעיה לא נפתרה. משך כל השנים המשיכה משפחת וייסגרוס לגור בדירה בה ריח חריף של רטיבות וטחב. התנהלותה של הנתבעת והמחדלים הביאו לכך שהצפת המים הגיעה לארון החשמל וכל דיירי הבניין היו מנותקים במשך שבוע מזרם החשמל. עד היום אין חשמל בחדר המדרגות. למעשה טוענת גב' וייסגרוס מזה 15 שנים, הם מתגוררים בנכס פגום, אף אחד אינו מוכן לקנות דירה כזו ונגרמו להם נזקים רבים של הרס ריהוט, עגמת נפש, סכנת חיים, סכנת התחשמלות, הפסד ימי עבודה, הוצאות משפטיות ומעל הכל היה עליהם להתמודד עם התביעה של הגב' בן עבו שגרה מתחתיהם שכן הנזקים שנגרמו באשמת הנתבעת 1 בדירה של משפחת וייסגרוס, גרמו נזקים לדירתה של גב' עבו. ולא די בכך, הנתבעת הגישה כנגדם תביעת צד ג'. הגב' וייסגרוס סבורה כי הוכיחה את תביעתה על ידי חוות דעת של מר אדלר אותה הגישה המונה עשרות ליקויים ורשלנותה של הנתבעת 1 החל מריצוף לקוי, ורטיבות בכל מקום. גם חוות הדעת שהגישו מומחים אחרים, כמו מר קורן, מר מרקוביץ ומר שנהב, תומכים חד משמעית בטענותיה של משפחת וייסגרוס. גב' וייסגרוס כמו גם עו"ד האוזמן מטעם התובעת בן-עבו, מגנים בכל פה את התנהלותה של הנתבעת 1 בהליכים המשפטיים ובזלזולה בהחלטות בית המשפט, דחיות אין סופיות, ביצוע עבודות רשלניות ולמעשה סירובה של הנתבעת לתקן את בעיית הרטיבות באופן מהותי כך שהנזקים הלכו, התגברו והצטברו. לא זו בלבד אלא שכאשר לאחר שפורק הריצוף, התגלה חול רטוב ואף על פי כן, במקום להחליפו, הנתבעת הוסיפה עליו מלט והחזירה את המרצפות הפגומות. גב' וייסגרוס מבקשת לקבל את תביעתה נגד הנתבעת1 לדחות את התביעה של גב' בן עבו כנגדה ולסלק את הודעת צד ג'. משפחת וייסגרוס בניגוד לבקשת עו"ד האוסמן איננה מעוניינת כי הנתבעת 1 תבצע את התיקונים אלא מבקשת כי היא תחוייב בפיצוי כספי וכן בכל ההוצאות שנגרמו לה בניהול המשפט, תיקוני הצנרת ובכלל לדעתה יש לחייב את הנתבעת בהוצאות לדוגמא. תביעתה של גב' וייסגרוס עפ"י כתב התביעה המתוקן עמדה על 91,301 ₪. סיכומי הנתבעת: הנתבעת סבורה כי התביעות אשר הוגשו על ידי שתי השכנות הן תביעות מופרכות. הראיה כי מכל 100 הדירות שנבנו באותו מתחם על ידה, רק לגבי דירתה של הגב' בן עבו הייתה טענה כנגדה על ליקויי בניה בכלל ועל ליקויי צנרת בפרט. לדעתה של הנתבעת אלמלא היו יחסים עכורים בין גב' בן עבו ובין משפחת וייסגרוס ואלמלא החלה נזילת מים קטנה ונקודתית מרצפת דירת וייסגרוס אל דירת בן עבו, לא היינו מגיעים עד הלום. העובדה שגב' בן עבו נמנעה כל השנים לפעול כנגד משפחת וייסגרוס, היא שגרמה למחדל החמור והחמרת הנזילה עם הזמן. מאידך, משפחת וייסגרוס אשר סירבה לאפשר לנתבעת לאתר את מקור הנזילה ולתקנה ורק רצתה לסחוט ממנה את החלפת כל הריצוף, היא זו שעמדה לרועץ גם לגב' בן עבו וגם לנתבעת שלא יכלה לתקן מתחת לרצפת המטבח מקום ששם אותר מקור הנזילה בסופו של דבר. ב"כ הנתבעת סבור כי מומחי בית המשפט הוכיחו שסכום עלות תיקון הנזקים האמיתיים לדירות נמוך בהרבה מאלו, אשר נתבעו, וזאת למרות שנזקים אלו הוחרפו על ידי הרשלנות התורמת של שתי השכנות. הבקשה מבית המשפט היא לדחות את שתי התביעות ולקבל את התביעה שכנגד גב' בן עבו שכן בינתיים השקיעה עשרות אלפי שקלים, לתיקונים ונזקים שאין לה אחריות עליהם וזאת במסגרת הסכמות הביניים בתיק זה. יש לחייב את גב' בן עבו וגב' וייסגרוס בהשבת הכספים עבור התיקונים שבוצעו על ידי הנתבעת. לחילופין, היה ובית המשפט יפסוק לגב' בן עבו פיצויים, יש לקבל את הודעת צד ג' כנגד גב' וייסגרוס שהיא אחראית באופן מלא או באופן מכריע, לכל הנזקים שנטענו על ידי גב' בן עבו גם אם הם מוכחשים על ידי הנתבעת. את התביעה שכנגד יש לקבל כיוון שגב' בן עבו חתמה על התחייבות שלא תגיש כל תביעות כספיות כנגד ויתור הנתבעת על חוב כספי שהיא חבה לה. ב"כ הנתבעת סוקר את השתלשלות האירועים שקדמו בהליכים המשפטיים, בכלל זה כתב הויתור, פרוטוקול המסירה ולאחר מכן הפניות בכתב של גב' בן עבו לנתבעת בעניין תיקון הליקויים, דו"ח תיקונים אשר בוצע ביום 27.10.99 לשביעות רצונה. כל הליקויים לגביהם התלוננה גב' בן עבו תוקנו ויש לציין שבאותה תקופה דהיינו 1999, לא הייתה כל תלונה על נזילה מכיוון דירת משפחת וייסגרוס. את הממ"ד אי אפשר היה לתקן מכיוון שהוא לא היה פנוי. ביום 4.12.2000 וביום 13.3.2001, בוצעו תיקונים נוספים בדירתה של גב' בן עבו, הפעם בתיקון בשנת 2001, נכתב כי אי אפשר לתקן את נזקי הרטיבות בתקרה בגלל התנגדות משפחת וייסגרוס. כך הדבר נמשך ונמשך. ההתכתבות בין הנתבעת לבין התובעת ובין משפחת וייסגרוס, מלמדת כי הנתבעת עושה ככל שביכולתה להקל על חייה של גב' בן עבו אך בגלל הקשיים חסרי התקדים שמשפחת וייסגרוס נקטה בהם לא ניתן היה לעשות זאת. לדעתה של הנתבעת המזיקים הנכונים אליהם הייתה צריכה לפנות גב' בן עבו הם משפחת וייסגרוס. יש לדחות תביעת משפחת וייסגרוס לגבי דירתה של משפחת וייסגרוס, שכן בשנת 1998 בוצעו תיקוני שנת בדק האחריות. בשנת 2000, הנתבעת היא זו שפנתה אל משפחת וייסגרוס בגלל תלונות משפחת בן עבו כאשר עלה חשש כי פיצוץ בצנרת בדירת משפחת וייסגרוס הוא הגורם לרטיבות בדירת משפחת בן עבו. משפחת וייסגרוס חזרה וסירבה לאפשר לנתבעת לתקן והדבר אינו מוכחש. למרות זאת במשך הזמן, בוצעו עבודות שכללו פירוק ריצוף במרפסת, איטום ריצוף מחדש ותיקוני טיח, וכל זאת על מנת למנוע את המשך הנזילה לגב' בן עבו, תיקון זה היה באוגוסט שנת 2000. מכיוון שגב' בן עבו המשיכה להתלונן, שוב פנתה הנתבעת למשפחת וייסגרוס ושוב לא נתנו לה להיכנס. רק בחודש יוני 2001 התאפשרה כניסה לדירה, תיקון, חידוש איטום וצביעת הדירה. התלונות של משפחת בן עבו לא פסקו ולמרות התכתבויות ולמרות בקשות, לא הצליחה הנתבעת עוד לפני המשפט, להיכנס למשפחת וייסגרוס לנסות לאתר הנזילה. לדעתה של הנתבעת מדובר באכזריות לשמה כלפי גב' בן עבו. כאן מציינת הנתבעת כי אי אפשר להבין את התנהלותה של גב' בן עבו לא קודם ולא אח"כ כאשר התחילו ההליכים המשפטיים כאשר נמנעה בעקשנות, להגיש את התביעה גם נגד משפחת וייסגרוס. רק בשנת 2008 זאת נעשה, ורק לאחר החלטה שניתנה בבית משפט המחוזי בבר"ע 3361/08 ואז גם הגישה כתב תביעה מתוקן. הנתבעת טוענת כי כל עוד לא צורפה משפחת וייסגרוס כנתבעת, אי אפשר היה לקבל סעד אופרטיבי כנגדה ואי אפשר היה לחייב או לאפשר לנתבעת להיכנס לדירה. הודעת צד ג' אשר הגישה הנתבעת נ' וייסגרוס לא יכלה לבוא במקום צרופם של וייסגרוס כנתבעים וזאת על פי תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי. לאחר שהוגש כתב תביעה מתוקן, הרי הוגשו כתבי הגנה מתוקנים והודעת צד ג' מתוקנת. בין לבין בוצעה בדירת וייסגרוס בשנת 2003, תיקון על ידי חברת "שחר" שנשלחה על ידי חברת הביטוח. למרות זאת ולמרות שארע פיצוץ נוסף אחרי תיקון זה, לא הגישה משפחת וייסגרוס הודעה או תביעה כנגד חברת הביטוח או חברת "שחר". באשר לתביעה שהוגשה כנגד גב' בן עבו ביום 28.9.2008, עילת התביעה נולדה רק ביום שבו הפרה את ההתחייבות והגישה את התביעה, דהיינו ב - 21.7.2003 ועל כן טרם חלפה תקופת ההתיישנות שכן עדיין לא חלפו 7 שנים. יתר על כן, אין מדובר בסעיף 26 להסכם שכן הוא עוסק רק באחריות של ליקויים ופגמים בדירתה של גב' בן עבו, אולם היות ולדעת הנתבעת כל הנזקים הנטענים נובעים מהנזילה מדירת השכנים, הרי מדובר באופן חד שמשמעי בתביעת נזיקין רגילה שמקורה בדירת השכנים ולא בליקויי הבניה וכך למעשה קבע גם מר אדלר המומחה מטעם גב' בן עבו. את התביעה הגישה אז עו"ד פרץ אשר הגישה גם את התביעה בשם משפחת בן עבו. לדעת ב"כ הנתבעת עו"ד פרץ הייתה בניגוד עניני ואסור היה לה לייצג את שתי המשפחות כאשר ברור כי הנזקים בדירת בן עבו נובעים מנזילה בדירת וייסגרוס ועו"ד פרץ ידעה זאת. טענתה של הנתבעת כי בכך היה ויתור על עילת תביעה רלוונטית ולכן התנהלות גב' בן עבו היא זו שהחמירה את הנזקים בצורה משמעותית עד כדי תרומה של מעל 90% להיקף הנזקים, ואין לה להלין אלא על עצמה. משפחת וייסגרוס הגישה תביעה תחילה לסעד כספי ואף ציינה כי איננה מעוניינת שהנתבעת תתקן את הליקויים. יחד עם זאת, כעבור מספר שנים הגישה כתב תביעה מתוקן, ואז הוגשה בקשה להורות לנתבעת לתקן את הליקויים. כתב תביעה מתוקן זה הוגש על ידי עו"ד מטאנס. בעת זה כבר היה ידוע כי מקור הנזילה הוא כנראה אותו מקום שבו בוצעו עבודות על ידי שרברבים פרטיים אשר הוזמנו על ידי חברת הביטוח, ואף על פי כן כאמור הם לא נתבעו ולא הוגשה כנגדם הודעת צד ג'. הימנעות זאת גרמה לכך שההליך המשפטי לא היה שלם, אי אפשר היה לברר את העובדות המלאות, ולכן יש לדחות את התביעה של משפחת וייסגרוס על הסף. ב"כ הנתבעת 1 סוקר את החלטות בית המשפט המחוזי בבקשות הערעור השונות אשר כולן הוגשו על ידי הנתבעת. ב"כ הנתבעת מבקש לקבוע כי הראיות אותן הגישה הגב' בן עבו אין לקבלם ואין לסמוך עליהם שכן הוגשו מסמכים שונים שעורכיהם לא הוזמנו להעיד, כמו מהנדס בנו ברקוביץ, מר שמשון קסוקר, עדים אלו לא הוזמנו והם לא נחקרו על מסמכיהם ולכן יש להוציאם מתיק בית המשפט. גב' בן עבו לא הביאה כל אסמכתא לנזקים הכספים שנגרמו לה, כמו קבלות על לינה בבית מלון או הוצאות עבור נסיעות ולכן כל זאת היה על מנת להשפיע על רגשותיו של בית המשפט לפסוק לפי הרגש ולא לפי הדין. לדעתו של ב"כ הנתבעת, הגב' בן עבו לא עמדה בנטל ההוכחה, היא לא הצליחה להוכיח את עילות התביעה, היא עצמה הודתה כי המפתח לתיקון נמצא אצל משפחת וייסגרוס. המסקנה המתבקשת כי התביעה נגד הנתבעת הוגשה רק בגלל שראתה בה כבעלת כיס עמוק. עד היום אין הסבר מדוע לא תבעה גב' בן עבו את משפחת וייסגרוס וזאת למרות שהיא ידעה גם על פי דברי המומחה מטעמה ששם הבעיה הדבר היחיד שנאמר מפיה והוא: "אתה מנסה לגרור אותי לוייסגרוס ואתה יודע כמה זה קשה" הדברים נאמרו ביום 26.3.2008. בחקירה נגדית אישרה גב' בן עבו כי היא לא מעוניינת בתיקונים על ידי שרביב. בנוסף לכך סתרה התובעת את עצמה, כאשר בסכומים היא מבקשת צו עשה כנגדה. עפ"י הראיות שהגישה משפחת וייסגרוס וכן התצהיר של מר יהודה בן עבו, כולם ידעו והיה ברור שהנזילה נבעה "מעבודה תיקון" שביצעה חברת שחר. טענותיה של גב' וייסגרוס בסיכומים וגם בעדותו של מר וייסגרוס ז"ל לעניין צריכת מים מוגזמת היא הרחבת חזית אסורה ולא נתמכה בראיה כלשהי. בנוסף גב' וייסגרוס צרפה לסיכומים תמונות שיש להוציאן מן התיק שכן הוגשו ללא רשות, לא ברור היכן צולמו מתי ומי צלמן ובוודאי שאסור להגישם ללא רשות בסיכומים. לעומת עדויותיהן המפוקפקות של התובעות, הרי עדותו של מר ליניאל מטעם הנתבעת, היא עדות המתארת את העובדות בהווייתן ללא הוספת נדבכים רגשיים שאפיינו את עדויותיהם של התובעים. התברר מכל ההתכתבות שצורפה כי אכן משפחת וייסגרוס היא שהערימה קשיים ללא הרף ,ולמרות ששרביב ,שלא הייתה אחראית לליקוי ביקשה לסייע, משפחת וייסגרוס הכשילה אותם. עמדתו של מר ליניאל מבססת את כל טענות "שרביב", הן בהגנתהּ והן בהודעתה לצד ג' והן בתביעה שכנגד. בנוסף, עדותו מבססת את המסקנה, כי לא זו בלבד, שהתנהלותן של הגב' וייסגרוס והגב' בן עבו גרמו להתפתחות הנזקים ולהתפתחות הסאגה שבה אנו נמצאים, הרי היא מחזקת את הגרסה, כי בגלל תחזוקה ירודה של הדירות, ובמיוחד דירת וייסגרוס שמחזיקה בעלי חיים בדירתהּ, אף היא תרמה למצב של הדירות. ב"כ הנתבעת התייחס לעדויות המומחים השונים אשר העידו בבית המשפט וטען, כי אין לקבל את חוות דעתו של מר אדלר, אשר כביכול ביקר פעמיים בדירה, אבל התברר, כי שתי חוות הדעת זהות; חוות הדעת המתוקנת זהה בתאריך לחוות הדעת המקורית, ואין לזה שום הסבר המניח את הדעת. אין לו גם הסבר מדוע שינה את חוות דעתו ללא ביקור מקצועי נוסף. לא למותר לציין, לדעת ב"כ התובעת, כי הוא כלל לא ידע מתי היה אותו ביקור, והמסקנה היא, ככל הנראה, כי הוא לא ביקר בדירה ומכל מקום יש לדחות את עדותו כאשר קיימת חוות דעת של מומחי בית המשפט מחד, וחוות דעת ועדות אדלר אינן אמינות מאידך.. יחד עם זאת, סומך ב"כ הנתבעת את ידיו על דבריו של מר אדלר, לכך כי הנזילות בדירת גב' בן עבו מקורן בצנרת של דירת משפחת וייסגרוס, וקיימת סבירות גבוהה, כי אותם ליקויים בצנרת בדירת וייסגרוס נובעים מליקויים, אשר ביצע במקום שרברב שהוזמן באופן פרטי ע"י משפחת וייסגרוס דרך חברת הביטוח המבטחת את הדירה. כאן יש לציין, לדעת ב"כ הנתבעת, מכיוון שפעמיים הוזמנו שרברבים פרטיים לתיקון והם אלו שכנראה גרמו יותר נזק. אין כל תשתית ראייתית מדוע יש להטיל על "שרביב" את האחריות לאותם ליקויים, אשר טופלו ע"י שרברבים אחרים שעשו עבודתם ברשלנות. טענות הנתבעת לעניין מומחי בית המשפט: ד"ר קורן אשר שלל את מרבית הליקויים שנמצאו ע"י מר אדלר, אף קבע כי אותו תקן עליו הסתמך מר אדלר אינו בר-תוקף. יתר על כן, ד"ר קורן הפנה בחוות דעתו להטעיה שמטעה אינג'ינר אדלר בחוות דעתו כיצד לפרש תקנים שונים. בנוסף, ד"ר קורן תומך בעמדתהּ המשפטית של "שרביב", כי חלק מהנזקים בדירת בן עבו נובעים ישירות מתחזוקה לקויה של הדירה, זאת בסעיף 2 לתשובות ההבהרה, אשר שלח ביום 20.6.05. גם לגבי הליקויים בדירת משפחת וייסגרוס, הרי ד"ר קורן שלל את מרבית הממצאים. הראיה שקבע כי עלות התיקונים היא 9,675 ₪ בלבד, לעומת סכום הקרוב ל-90,000 ₪ שאותו קבע המהנדס אדלר. יש בכך ללמד עד כמה מוגזמות התביעות, ועד כמה חלשות טענותיהם של משפחת וייסגרוס. ברי, כי יש להעדיף את חוות דעתו של ד"ר קורן, במיוחד כשהוא מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש. לעניין חוות דעתו של מר שנהב, אשר מונה כמומחה נוסף, טוענת הנתבעת, כי התיקונים שהוא הציע הרחיבו את יריעת המחלוקת, כיוון שהמליץ על החלפת הצנרת העוברת בקירות האנכיים, וברור, כי מעולם לא נטען כי הייתה נזילה בקירות אלה, כי הרי המקור לנזילה בדירת בן עבו הוא מהרצפה ולא מהקירות. הנתבעת טוענת, כי היא ביצעה את התיקונים, על פי הנחיותיו של אינג'ינר שנהב, כפי שמפורט בתצהיר. אינג'ינר שנהב ביקר פעם נוספת, על פי החלטת בית המשפט, והגיש חוות משלימה. מר שנהב קבע בין היתר, כי ארון המטבח התחתון בדירת גב' בן עבו לא הוחלף, בגלל התעקשותהּ הבלתי מוצדקת, כי הנתבעת החליפה גם את הארון העליון. לעניין קביעתו של אינג'ינר שנהב כי יש להחליף את הצנרת העוברת בקירות, טוענת הנתבעת, כי הוא חרג מגדר המחלוקת, ואין זה צודק לחייבהּ לעשות כן עוד לפני שנקבע, כי היא אחראית למי מהליקויים הנטענים בשתי הדירות. טענה זו מעולם לא נטענה, ולא ניתן לטעון אותה כעת, משחלפה תקופת ההתיישנות, קל וחומר משחלפה תקופת האחריות, על פי חוק המכר (דירות). העלאתן היא הרחבת חזית אסורה, גם על ידי מומחה ביהמ"ש, וכן יש להתעלם מקביעה זו. מר ליניאל הוכיח, כי לא היה כל צורך להחליף את כל הצנרת ברצפה, והוא הביא דוגמאות של חלקי צנרת שהוצאו מהרצפה, אשר נראו, כי הם במצב טוב מאד. כל מה שהיה צריך לעשות הוא איתור ותיקון מקור הנזילה וביצוע תיקון מקומי ונקודתי, לכן המלצותיו של אינג'ינר שנהב היו שגויות. אי לכך, חוות הדעת היחידה שראוי להסתמך עליה היא רק זו של ד"ר קורן. יתר על כן, חוות דעתו של אינג'ינר שנהב ניתנה רק למטרה ספציפית, דהיינו ליתן הנחיות לתיקון חלק מהליקויים, ו"שרביב" עשתה זאת באופן מלא עוד לפני שנקבעה מידת אחריותהּ. הצנרת האנכית לא הוחלפה, מכיוון שאיננה רלוונטית לתביעה. יש לקבוע, כי "שרביב" זכאית להשבה ריאלית של כל הוצאות התיקונים שביצעה, למרות שלא הוכחה אחריותהּ כאשר עדויותיהן של התובעות קרסו בחקירה נגדית ונסתרו על ידי מומחה בית המשפט. יש לכן, בסיכומו של דבר, לדחות את התביעות של גב' עבו וכן של גב' וייסגרוס. ב"כ הנתבעת מפנה לפסה"ד של כב' השופטת צור בעניין ת.א. 1148/97 משה אילוז ואח' נ' חיים זקן בניין והשקעות בע"מ, שניתן ביום 31.1.2006. יש לקבוע לדעתו כי הימנעות בן עבו מהגשת התביעה נגד וייסגרוס יש בה אשם תורם של 90 אחוזים מהנזקים שהתעצמו במשך הזמן. שוב מזכיר עו"ד שילהּ את עוה"ד גב' פרץ, אשר ייצגה את שתי המשפחות לראשונה, ולא השכילה להבין, כי היא פועלת בניגוד עניינים. אפשר היה לתקן תוך שעות את הנזילה הרגילה בדירת משפחת וייסגרוס, ואילו כך היה נעשה. אילו הייתה מייעצת נכון עו"ד פרץ למרשיה, כל הסאגה שאנו נמצאים בה עד היום, ניתן היה למנוע אותה. יחד עם זאת, היה ותתקבל התביעה של גב' בן עבו, יש לקבל את הודעת צד ג' כנגד משפחת וייסגרוס, אשר אך ורק בגלל התנהלותה הועצמו הנזקים, ועובדה זאת לא יכולה להיות כלל במחלוקת. גם אם תידחה התביעה כנגד וייסגרוס, עדיין יש לקבל את ההודעה לצד ג' במלואהּ ולחייב את משפחת וייסגרוס בכל סכום שבו תחויב "שרביב" כלפי בן עבו. לדעת הנתבעת, היא הוכיחה את התביעה שכנגד, דהיינו כי גב' בן עבו חייבת להשיב לה סכום של 63,362 ₪, שכן היא חתמה על הסכם שלא לתבוע אותם תמורת ההנחה שקיבלה וויתור על החוב. מכיוון שהוכח, כי הנזקים אינם ליקויים, ולכן אין מדובר תחולתו של סעיף 26 להסכם, הרי עילת התביעה הוכחה, ועל גב' בן עבו לשלם את הכספים שהיא שילמה בגין רכישת התביעה. סיכומו של דבר, מבקשת הנתבעת לדחות את שתי התביעות, לקבל את התביעה שכנגד ולחילופין, במידה ותתקבל תביעת בן עבו, תקבל את הודעת צד ג' במלוא הסכום שייפסק לטובתהּ. בנוסף, יש לחייב את התובעות להשיב את כל ההוצאות שהוציאו במהלך הדיונים לשם תיקונים בדירות בסכום שווה ערך לסכומים שנקבעו ע"י מומחי ביהמ"ש. סיכומי תשובה: ב"כ התובעת הגיש סיכומי תשובה, אותם ביקש ב"כ הנתבעת לסלק על הסף, כיוון שהוגשו באיחור, וללא קבלת אישור מבית המשפט. החלטתי הייתה, כי לעניין זה אתייחס בפסק הדין. אמנם התובעת איחרה בהגשת סיכומי התשובה, אך זכות מהותית במתן תשובה ניתנה לה, ולכן איני סבורה, לאור כל הדחיות המרובות שהיו בתיק זה מטעם כל הצדדים מבלי צורך לפרט, יש מקום דווקא עכשיו להקפיד על קוצו של יוד ולסלק על הסף את סיכומי התשובה. בנוסף, למעשה בסיכומי התשובה חוזר ב"כ התובעת הגב' בן עבו על הטענות שהועלו בסיכומים, ואין בה למעשה דבר חדש, אלא לעניין התגובה בנושא האחריות התורמת בשיעור של 90%, כטענת הנתבעת, שאין לה כל בסיס. ב"כ התובעת חוזר על כך, כי הנתבעת נמנעה מלבצע את התיקונים וגם הפרה את קיומם של הצווים השיפוטיים החוזרים, אשר ניתנו ע"י ערכאות שונות. בנוסף לעניין התביעה שכנגד, טוען ב"כ התובעת, כי ברור, שהיו ליקויי בנייה ברורים בדירה, ולא רק נזקים לדירת השכנים, ולכן טענת הנתבעת בעניין זה, אין בה ולא כלום. בקשת הנתבעת לסילוק על הסף של סיכומי התשובה. בבקשתו למחיקה על הסף טוען ב"כ הנתבעת, לבד מעניין האיחור, כי הטענות כוללות הכפשה אישית של ב"כ התובעת, ואין לעבור על כך לסדר היום. יש לומר מיד כאן כי, איני סבורה, כי הטענות מכוונות אל ב"כ הנתבעת, אלא לנתבעת בעצמה, וגם אם חתום ב"כ הנתבעת על הסיכומים, הרי לא בכל דבר ועניין בסיכומים ישנה זהות מוחלטת בין הנתבעת לבין בא כוחהּ. מכל מקום, ככל שסבור ב"כ הנתבעת, כי ישנה פגיעה אתית או אחרת, הרי לא כאן המקום לדון בעניין זה. דיון והכרעה: הערות כלליות: חב' שרביב בנתה לטענתה 100 דירות במתחם בו נמצאות שתי הדירות נשוא התביעה. חברת שרביב חברת בניה ידועה באתר החברה כפי שנצפה לאחרונה באינטרנט כתוב: "שרביב חברת בניה משפחתית נוסדה בשנת 1956 ונמנית עם חברות הבניה המובילות בישראל. החברה שמה לה למטרה להעמיד את הסטנדרטים הגבוהים ביותר בתחום הנדל"ן, היזום הביצוע השירות ומביאה את ניסיונה הרב לכל פרויקט מגורים ותשתיות". שמעתי את העדים ובעלי הדין, עיינתי בחוות דעת המומחים השונים, במסמכים האחרים אשר הוגשו במהלך הדיונים וניהול המשפט בפרוטוקול הדיונים, בהחלטות השופטים בבתי המשפט המחוזי בכל הנוגע לשתי הדירות נשוא התביעה. יש מרחק בין המציאות לבין האמור לעיל. החברה הייתה חברה גדולה גם בזמן בניית הדירות נשוא התביעה. המונח "סאגה" אכן מתאים ויש להצטער צער רב על כי הגיעו הדברים לכדי כך. לא מצאתי בין מאות המסמכים בתיקים אלו את החלטת בית משפט השלום באשדוד שהביאה לניהול התיקים לבית משפט בחיפה, אשר כאמור היה בכך להכביד במידה ניכרת והיה זה אחד הגורמים להתמשכות ההליכים אך רק אחד מהם. שתי התביעות הוגשו במקורן בגין ליקויי בניה. שתי התביעות נתמכו ע"י חוות דעת מאותו גורם. מהנדס אדלר מחברת "דור מבנים". אכן, קשה להבין מדוע ייצגה עו"ד פרץ את משפחת בן עבו ומשפת וייסגרוס כאשר ניגוד העניינים ביניהן בולט. אין בעובדה זו בלבד לפעול לטובת הנתבעת. יש לומר מיד, כי אכן יש ממש בטענות הנתבעת כי התנהלותה של גב' וייסגרוס היקשתה במידה רבה, וכן יש ממש בטענה כי התנהלות גב' בן עבו הקשתה אף היא, ועד היום אין תשובה מדוע סירבה בעקשנות גב' בן עבו למרות הסברי ב"כ והסברי בית המשפט , לתבוע את משפחת וייסגרוס אלא רק בשנת 2008 ואף זאת לאור החלטת בית המשפט המחוזי בבר"ע 3351/08. מאידך אין בכך להצדיק את התנהגותה של הנתבעת אשר הרשתה לעצמה ובאפן בוטה להפר את החלטות בית המשפט. ועל כן, בנושא ההחלטה בעניין "אשם תורם" יש לכך השלכה כפי שיפורט. צודק ב"כ הנתבעת כי המשפט היה עמוס באמוציות והדברים באו לידי ביטוי בפרוטוקול הדיונים הראשונים. מבלי להיכנס לשאלת האחריות, חיים בדירה רטובה ולחה, ונזקים ממשיים לרכוש ולבריאות (אין צורך בחוות דעת מומחה כדי לדעת שחיים בדירה רטובה לחה אינם משופעי בריאות), מהווים תשתית מוצקה לביטויים אמוציונליים ואין להתפלא על כך. יהא זה לא אנושי לדרוש לשמור על שוויון נפש ואדישות כאשר חיים בדירות הנמצאות במצב קטסטרופלי - ביטויו של כב' השופט י. עמית, ובתנאים שאינם סבירים כפי שכתב המומחה שנהב, אשר גם עם 50% ממה שתארו גב' בן עבו ובנה בפני בית המשפט נכון, הדברים קשים מה עוד שעל לא עוול בכפם. ככל הנראה המימד האמוציונלי לא פסח על הנתבעת 1 אשר עשתה ככל יכולתה "לעמוד על קוצו של יוד", איפה שרק ניתן בניהול המשפט והיה בכך להוסיף שמן על המדורה, להכביד על ניהול המשפט. ולהוות גורם נוסף להתארכות הדיונים, כאשר לא ויתרה על כל אפשרות הגשת בקשה, בר"ע התנגדות בבחינת "מלחמת התשה" הן כלפי התובעות והן כלפי בית המשפט. מומחים מטעם בית המשפט: בית המשפט מינה מומחים מטעמו. על פי הפסיקה בהעדר נימוקים יוצאי דופן וחריגים, בית המשפט יקבל, את חוות דעתם, אם כי כמובן בכפוף להחלטתו של בית המשפט, שהוא הפוסק האחרון בכל עניין. כאן מונו שני מומחים: ד"ר קורן ומהנדס שנהב. ד"ר קורן קבע ממצאים לעניין ליקויי הבניה בשתי הדירות כמפורט לעיל ואין זה נכון טענת הנתבעת כי לגבי דירתה של גב' בן עבו קבע כי הנזקים נובעים רק בגלל הנזילה מדירת גב' וייסגרוס. אדרבא נמצאו ליקויים אשר קשורים לבנייה עצמה. וזאת מבלי להתייחס בינתיים לשאלת אחריות הנתבעת לנזילה מדירתה של משפחת וייסגרוס. אני מקבלת את טענת עו"ד האוזמן כי ד"ר קורן חרג מסמכותו כאשר קבע פיצויים בגין אותם ליקויים שאינם ברי תיקון או סבר שאין כדאי לתקנם. זו מלאכתו של בית המשפט, ולא של המומחה לענייני בניה. גם מהנדס שנהב חרג מסמכותו: עניין כן או לא ארון מטבח עליון - להחלטת בית המשפט. באופן עקרוני הנני מקבלת את ממצאיו של ד"ר קורן וכן את ממצאיו של מהנדס שנהב. יחד עם זאת יש לזכור כי נושא הליקויים והנזקים החל כבר בשנים 1998 ויעידו על כך מכתביה של גב' בן עבו בכתב יד הנראים היום כפניות תמימות, ופניותיה של משפחת וייסגרוס משנת 1997. התנהלות הצדדים טרם ההליכים: לגבי משפחת וייסגרוס, אכן הייתה התנהלות מוזרה וכושלת בניסיון התיקונים. גם אח"כ באמצעות עורכי דין תיקונים שנעשו בחלקם ובחלקם לא נעשו, כאשר האשמה מחולקת בין שני הגורמים גם אם לא באופן שווה. אין פלא שמשפחת וייסגרוס פנתה לחברת הביטוח שכן התיקונים שנעשו על ידי הנתבעת 1 לא צלחו והיא זו אשר גם הפנתה אותם לחברת הביטוח. מאידך, משפחת וייסגרוס הקשתה בהתנהלותה ובקשיים שהעמידה, על מנת שיתאפשר התיקון על ידי חברת שרביב בצורה שאיננה מובנת ואיננה יכולה לקבל הסבר. מקריאת ההתכתבויות בין עורכי הדין, מתקבל הרושם כי היה פה דו שיח של חרשים כאשר אחת המחלוקות הייתה בחירת ריצוף ובעוד שהנתבעת טענה כי הועמדו לרשות משפחת וייסגרוס מבחר ריצוף והיא בחרה שלא לעשות כן. טענה משפחת וייסגרוס שהיא כן בחרה ריצוף אלא הנתבעת בחרה שלא לספק אותו ולהתקינה בדירתם. כל זאת עוד בשנת 2002 לפני תחילת ההליכים בתיקים אלה. חלוף הזמן עד שנשמעו העדים אינו מאפשר קביעת מהימנות עודפת למי מן הצדדים. המסמכים מדברים בעד עצמם דו-שיח שלא על בסיס משותף במקרה הטוב, ניסיון "סחיטה" או "כפוף ידיים" במקרה הפחות טוב. בתשובתה לגברת בן עבו, הנתבעת מטילה את כל האחריות על משפחת וייסגרוס. אילו רצתה באמת הנתבעת לגרום לתיקון הנזילה, החלפת הצינורות בזמנו אצל משפחת וייסגרוס, הרי במקום לחסות בצילה של הטלת אחריות על משפחת וייסגרוס, יכלה בנקל לקבל צו עשה לאפשר לה להיכנס לדירה ולבצע את התיקון, על מנת למנוע את החמרת המצב בדירתה של הגברת בן עבו. לא שמעתי כי נעשה נסיון כזה. מצד אחר, גב' בן עבו יכלה לקבל צו כזה, אך היות ועו"ד פרץ היתה בניגוד שעניינים או סיבה אחרת, לא ידוע לי שהוגשה בקשה לצו כזה. אין להתעלם מיחסי הכוחות בין שני הגורמים: חברת שרביב מחד, משפחת בן עבו ווייסגרוס מאידך. דירת גב' בן עבו: ליקויי הבניה אשר נמצאו בדירה והם תוצאה של עבודת בנייה לקויה של הנתבעת בדירה עצמה הם כדלקמן: ליקויי תכנון של מרחקים בין הכלים, דהיינו הכיורים. עפ"י התקן הישראלי, המרחק בין מרכז הכיור לקיר צריך להיות 45 ס"מ וזה לא קיים. לא ניתן לשנותו ולכן ד"ר קורן הציע פיצוי כספי. כאמור זו חריגה מסמכות. בחדר השינה האיטום סביב החלון לקוי ולכן חודרים מים. דלת הכניסה איננה תקנית ואיננה אטומה. הריצוף במפרסת לקוי שכן יש את ראשי הגובה מעל המיטה ובממ"ד לא בוצעו שיפולים (פנלים). בנוסף, מרצפות השיש בסלון פגומות ויש בכך אי התאמה. חיפויי הקירות החיצוניים אכן נעשו בצורה בלתי מקצועית אם זה נובע מהתכנון ולא מהביצוע לא ניתן לתקן את הציפוי הקיים. מדובר בפגם אסטתי וד"ר קורן מצא לנכון לקבוע פיצוי בגין כל חלון. גם כאן, לא היה זה בסמכותו. כך נמצא גם כי כנפי הדלתות בחדרי השינה קצרות מדי והמרחק בינה לבין הריצוף הוא גדול מ - 7 מ"מ ויש להחליפן. בחדר רחצה הורים, נמצא כי משקוף הדלת נמצא רטוב בחלקו התחתון וזה כתוצאה מחול רטוב ברצפת חדר האמבטיה. יש להחליף את המשקוף ולראות כי הוא נמצא מילימטר מהריצוף. יש לומר כאן כי ד"ר קורן לא הוזמן להעיד רק נשלחו אליו שאלות הבהרה, אחת התמיהות היא מדוע לא המליץ להחליף את החול הרטוב בנוסף להחלפת המשקוף, מה שמתבקש באופן טבעי. כאמור אלו הליקויים שהם תוצאה של מעשיה או מחדלה של הנתבעת ללא קשר לנזילה מדירתה של משפחת וייסגרוסט. דירת משפחת וייסגרוס: לעניין הנזילה בדירת משפחת וייסגרוס היא נבעה גםחוסר איטום של מרצפות חדר האמבטיה, חוסר איטום הוא מחדל של הנתבעת אשר בנתה את הדירות. אין לשכוח את תלונותיה הראשונות של משפחת וייסגרוס בגין פיצוץ בצינור בהצפת הדירה. העובדה כי זמן קצר לאחר זמן קצר לאחר קבלת הדירה היה פיצוץ בצינור, היא מלמדת כי או שהנתבעת השתמשה בחומרים שאיכותם ירודה ולא בסטנדרט גבוה, או שהעובדים מטעמה התקינו את הצינור שלא כראוי. כך או כך, זו האחריות של הנתבעת ולכן מלכתחילה גם אם הנזק הועצם על ידי התנהגותה של משפחת וייסגרוס, המקור הוא מחדליה של הנתבעת. חוות דעתו של מהנדס שנהב: מהנדס שנהב מונה על פי החלטת כב' סגנית הנשיאה השופטת וסרקרוג ומטרתה היתה להנחות את הנתבעת כיצד לתקן את הטעון תיקון על מנת שחייה של משפחת בן עבו יהפכו להיות סבירים, כאשר מדובר בנזקים שנגרמו מפיצוצי צנרת במשפחת וייסגרוס אשר גרמו חדירת מים לדירתה של משפחת בן עבו. בצורה ניכרת- תקרה, קירות, מערכת חשמל. התמונות אשר צרף מהנדס שנהב מיום 19.2.2008, מדגימות עד כמה באמת נורא מצב הרטיבות בדירתה של גב' בן עבו 10 שנים לאחר קבלת החזקה בדירה. הנתבעת, באי מילויה אחרי הנחיותיו של מהנדס שנהב אשר קיבלו תוקף של החלטה ובכך לא מילאו את החלטת בית המשפט, החמירו את הנזק אשר נגרם קודם לכן. אין בשום אופן לקבל את הסברה של הנתבעת עשתה כן משום שאין היא סבורה שזה אחריותה ומשום שהצנרת בקירות לא הייתה בסלע המחלוקת. כל עוד לא שונתה החלטת בית המשפט, לא הייתה רשאית הנתבעת להימנע מהלחליף את הצינורות בקירות במיוחד כאשר היה צריך להיות לה ברור כי פיצוץ בצנרת הקירות היא רק עניין של זמן, לפחות רשלנות יש כאן ואולי אף עילת תביעה חדשה כנגד הנתבעת כאשר הנזק נגרם בשעה שהיא איננה ממלאת אחר החלטות בית המשפט, עילת תביעה גם למשפחת וייסגרוס וגם למשפחת בן עבו אשר בדירתה צפה ד"ר שנהב סימני רטיבות קשה מפיצוץ שהיה צפוי שיקרה אם לא יינקטו הצעדים אותם הנחה שיש לנקוט. המהנדס שנהב כמומחה בית המשפט וזרוע ארוכה של בית המשפט ואין בשום אופן לקבל את עזות המצח של הנתבעת כאשר בחרה שלא לבצע את החלטת בית המשפט. הסעד אותו מבקשת גב' בן עבו: התובעת, גב' בן עבו ביקשה ליתן צו עשה כנגד הנתבעת ולפצותה בפיצוי כספי בגין ההוצאות והנזק שנגרמו לה. תמהני על הבקשה למתן צו עשה כנגד הנתבעת. ברור מהתנהלות הנתבעת בעבר ויחסיה עם הגברת בן עבו ומשפחת וייסגרוס שאין כל ערובה כי גם אם יינתן צו עשה היום, תהיה בכך תועלת כלשהי. נכון הוא ליתן פיצוי כספי שבו תשתמש גב' בן עבו, לתקן את דירתה על ידי מי שהיא יכולה לסמוך עליו. בנוסף, יש יסוד סביר להניח לאור התנהלות העבר, כי מתן צו עשה כלפי הנתבעת יגרור הליכים נוספים של בקשות על פי פקודת בזיון בית משפט ו/או בקשות אחרות, ותביעה זו לא תסתיים. הגיע זמן לשים קץ ליחסים שבין הנתבעת לתובעת לכל הקשור לניסיונות תיקון כאלה ואחרים. הבקשה למתן צו עשה הוא גם לגבי הנתבעת גב' וייסגרוס. לאור התנהלותה בעבר, אין ספק שיש מקום ליתן סעד זה ועל כן ניתן בזה צו עשה כללי ניתן על מנת לאפשר כניסה לדירתה של גב' וייסגרוס בכדי לתקן את הדרוש לתיקון בדירתה כדי למנוע את המשך הנזילה מדירתה של גב' בן עבו. ככל שיידרש צו מיוחד היה וגב' וייסגרוס לא תסכים לאפשר כניסה, מוצע לפנות לבית המשפט באשדוד על סמך פסק דין זה. אשם תורם והקטנת הנזק: התביעה הוגשה כאמור לעיל גם נגד גב' וייסגרוס, אשר הנתבעת הגישה כנגדה הודעת צד ג'. כנגד הגב' וייסגרוס אשר אין ספק כי התנהלותה ואטימות ליבה גרמו למשפחת בן עבו נזק רב. הנתבעת טוענת כי התנהלותה של גב' בן עבו מהווה רשלנות תורמת בשיעור של 90%, לא זו בלבד שלא מילאה חובתה להקטנת הנזק אלא אף הגדילה אותו. כך גם לגבי גב' וייסגרוס שלא אפשרה להיכנס לדירתה ולתקן את הנזק בזמן שהיה מתאים לכך וגם משהסכימה הערימה קשים רבים. הלכה פסוקה היא, כי על הניזוק מוטל נטל ולא חובה להפחית הנזק שעוולת המזיק גרמה לו" (ע.א. 202/86 י. גולדפרב ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ וערעור שכנגד, פ"ד מה (4) עמ' 45 בעמ' 47. את הנטל מודדים באמות מידה אובייקטיבית דהיינו "על הניזוק לנקוט להקטנת נזקו, כל אותם אמצעים שאדם סביר היה נוקט בנסיבות העניין" שם עמ' 51 מול האות ג'- ד'. שאלה עד כמה מתחשבים במבחן זה במימד הסובייקטיבי, ויש שצריך לשלב בין השניים - (שם מול האות ה'). השופט ברק (כתארו אז) כתב את הדברים כדלקמן: ".... נדרשת פעולת שקילה ואיזון.... היא צריכה להביא לתוצאה הנראית לשופט כצודקת. פעולת שקילה ואיזון זו, מעניקה לעתים שיקול דעת לרשות השופטת המעצבת את אמות המידה הראויה להתנהלות הבין - חברתית... רמת ההתנהגות הנדרשת מהמזיק כלפי הניזוק, צריכה מעצם טיבעה, להיות גבוהה, יותר מרמת ההתנהגות הנדרשת מהניזוק כלפי המזיק..." שם עמ' 52 מול 2 - 1. בהמשך הדברים מתווה כב' השופט ברק את הדרך: "... על הניזוק לנקוט אותם אמצעים, אשר על פי השקפתו של הציבור הנאור בישראל אדם צריך לנקוט אותם כדי למנוע ממזיק את החובה לשאת בפיצויים על נזק שניתן למנעו..." שם עמ' 53 מול האותיות ג' - ו'. בטרם ניישם את ההלכות על הנסיבות כאן, יש גם לזכור כי אחד המבחנים לקבוע מידת אשם תורם (שהיא חלק מנושא הקטנת הנזק על פי תאוריות מסוימות )הוא מבחן מידת האשמה: "עיקרו של המבחן הוא בהצבת מעשי רשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה, כדי להשוות ולהעריך, מבחינת האשמה המוסרית, את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד. מידת האשמה המוסרית עולה בעיקר מתוך בחינת התנהגותם של הנוגעים בדבר במקרה הקונקרטי אשר נדון לפני בית המשפט..." (דברי כב' השופט בן יאיר בפסק הדין בפסק הדין בע"א 80/87 זלסקי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון פד"י מה (4) עמ' 604, בעמ' 618-619. בעניינו יש מספר צירים בנושא "האשם התורם". גב' בן עבו כלפי הנתבעת 1 - שרביב. גב' בן עבו כלפי הנתבעת 2 - גב' וייסגרוס. גב' וייסגרוס כלפי הנתבעת 1 - שרביב. מיהו הציבור הנאור שאלה במחלוקת. והאדם הסביר? כפי שאמר הנשיא ברק מעגל שוטה. ניתן לומר, ולא יהא זה מופרך, כי סביר מאוד היה לצפות שגב' בן עבו תנקוט באמצעים משפטיים כנגד גב' וייסגרוס. אילו הייתה נותנת הסבר אישי שלה שניתן היה להבין כמו פחד מוצדק חו"ח ניתן היה לתת משקל יתר לגורם הסובייקטיבי, אך זה לא ניתן. מאידך, אותם אמצעים - משפטיים יכלה לנקוט וביתר שאת בהיותה הגורם החזק יותר - הנתבעת, ומשום מה נמנעה מלעשות כן. בציר גב' בן עבו- גב' וייסגרוס ואשם תורם, יש משהו פרודוכסלי בדרישה, בנסיבות העניין המאוד מיוחדות - התעמרות משפחת וייסגרוס במשפחת בן עבו פשוט לא מובנת. בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, יש אשמה מוסרית גדולה של הנתבעת במיוחד לאור התנהלותה לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים, בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה". על כן, בשקילה ואיזון של כל הנאמר לעיל, האשם התורם אשר ניתן לייחס לגב' בן עבו יהיה בשיעור 20% בלבד, והאשם התורם אותו ניתן יהיה לייחס לגב' וייסגרוס בתביעתה כלפי שרביב, יהיה 30% בלבד. שיעור הפיצוי: קיים קושי לכמת היום את העלות הנדרשת לתיקונים בדירתה של גברת בן עבו, שכן קיים קושי לחלק מבחינה כמותית את שיעור הנזק המקורי, ושיעור הנזק המועצם שלא בכולו אשמה הנתבעת. מהנדס שנהב אשר נתן חוות דעתו בפברואר 2009, דהיינו לפני 3 שנים, העריך את עלות התיקונים בדירתה של גב' בן עבו, ב - 29,000 ₪. ואילו בדירתה של משפחת וייסגרוס 35,000 ₪. חלק מהתיקונים אשר קבע כי יש לבצע נעשו וחלק לא. בדרך כלל בית המשפט מקבל בנוסף לממצאי חוות הדעת גם את הערכת עלות התיקונים. תיק זה שונה מכל תיק אחר של ליקויי בניה ולמעשה הוא גם איננו תיק נזיקין פשוט. יש בו עירוב של תחומים שונים, ולכן גם הפסיקה בעניין זה מבחינת חישוב הפיצוי אינה יכולה להיות כמו בתיק נזיקין או תיק לקויי בניה רגיל. הנושא העיקרי שבו יש לפצות את משפחת בן עבו בעיקר אך גם את משפחת וייסגרוס, הוא בנושא עגמת הנפש והסבל שעבר על המשפחות במשך השנים מי במידה זו ומי במידה אחרת ואינני סבורה שיש להשוות בין שתיהן. כבר נפסק לא אחת שעגמת נפש קשה לאמוד. בהסתמך על פסקי הדין אליהם הפנה ב"כ התובעת בנושא עוגמת הנפש כאשר מדובר בנזקי רטיבות כל כך קשים ובהתחשב בחלוף הזמן והשנים. נכון בעיני להקיש מנושא פסיקת פיצויים בנזקי גוף כאשר לא פעם ולא פעמיים הסכום הנפסק הוא סכום כולל ולא מפורט לפרטי פרטים. כאן כאשר הנזקים השונים מעורבים זה בזה, נראה לי מתאים יותר לפסוק כך: סכום הפיצוי בגין עגמת הנפש אותו ביקש ב"כ התובעת אינו מוגזם כלל ועיקר. בסה"כ הנני סבורה כי פיצוי של 160,000 ₪ יהיה בו גם על מנת לאפשר תיקון הדירה פיצוי הולם בגין עגמת הנפש ושנגרמה במשך השנים והשבת סכומים אותם הוציאה התובעת בגין נסיעות, חוות דעת מומחים, הצורך לשהות במקומות אחרים מחוץ לדירה וכן פיצוי בגין המטלטלין שניזוקו במהלך השנים. אכן לא הוגשו קבלות, אך ברור כי הוצאות אלו הוצאו ולכן לא תמיד נדרשות קבלות על מנת לחייב בהשבתן. מסכום זה יש להפחית 20% כמו אשם תורם כאמור לעיל רק כלפי הנתבעת. דהיינו הנתבעות תשלמנה לגב' בן עבו סכום של 132,000 ₪ מתוכם תשלם הנתבעת 120,000 ₪ והשאר 12,000 ₪ תשלם גב' וייסגרוס לגב' בן עבו. אין מקום לתביעה שכנגד אשר הוגשה ע"י הנתבעת כנגד גב' בן עבו. לא רק עניין השיהוי הדיוני צורם אלא עצם ההגשה. אין צורך להיות מלאכים אך גם לא זאבים. משקבעתי כי חלק ניכר מנזקי גב' בן עבו נובע ממחדלי הנתבעת, רשאית היתה לתבוע גם על פי סעיף 26 לחוזה המכר כפי שטען עו"ד האוזמן. התביעה שכנגד נדחית. גך גם נדחית הודעת צד נ' נגד משפחת וייסגרוס, חלקה של גב' וייסגרוס יבוא לידי ביטוי בעת ההחלטה על תביעתה שלה. תביעת וייסגרוס אלמלא שגתה הנתבעת בכך שלא מילאה אחר החלטת ביתה משפט, מן הסתם חלק ניכר תביעתה של גב' וייסגרוס היתה נדחית. דא עקא, שהנתבעת עשתה דין לעצמה, החמירה את המצב, וגרמה במחדלה והפרת ההחלטה לנזק נוסף. אני מקבלת את חוות דעתו של מר שנהב. גם כאן יש מקום לפסוק כפיצוי הכולל בתוכו את הפיצוי בגין עגמת הנפש. בסה"כ תשלם הנתבעת לגב' וייסגרוס 70,000 ₪ מתוכם 10,000 ₪ בגין עגמת הנפש. הקטנה זו היא בשל התעמרותה של משפחת וייסגרוס בגב' בן עבו, ו"תרומתה" לאי היכולת של הנתבעת לתיקון. סיכומו של דבר: תביעת גב' בן עבו בתיק 18699/03, מתקבלת כך שהנתבעת 1 תשלם לה 120,000 ₪ פיצויים. סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד ליום התשלום בפועל. התביעה כנגד גב' וייסגרוס מתקבלת כך שהיא תשלם לגב' בן עבו 12,000 ₪. גם סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף, ניתן בזה צו עשה המורה לגב' וייסגרוס לאפשר כניסה לדירתה מוקדם ככל האפשר לצורך תיקונים שימנעו הנזילה לדירתה של גב' בן עבו, גם אם יהיה זה כרוך בהחלפת ופירוק מרצפות ואי מציאת רצפות תואמות. ראשית כל גב' וייסגרוס חייבת במסגרת התיקון בדירתה לדאוג קודם כל לאפשר תיקון, שיפסיק את הנזק הנגרם לדירתה של גב' בן עבו . הודעת צד ג' נדחית. התביעה שכנגד נדחית. תביעת גב' וייסגרוס מתקבלת כך שהנתבעת תשלם לה 70,000 שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. סכום זה כולל פיצוי גם בגין עגמת הנפש. לאחר הפחתה בגין אשם תורם הסכום הוא על דרך העיגול 50,000 ₪. בסכומים שנפסקו בשתי התביעות , התחשבתי כבר בסכומים שהוציאה הנתבעת על התיקונים שכבר בוצעו. מה חבל שלא השלימה את התיקונים על פי ההנחיות והחלטת בית המשפט. אין מקום לקבל את דרישת הנתבעת להשבת הסכומים בגין התיקונים אשר כבר ביצעה. לעניין הוצאות ושכ"ט: עו"ד האוזמן יגיש שומת הוצאות. יש להעיר כבר עכשיו גם לעו"ד האוזמן עצמו חלק לא קטן בהתמשכות ההליכים והדבר יובא בחשבון. עו"ד האוזמן יפרט את דרך מינויו - לשכת הסיוע המשפטי או במסגרת "פרו בונו" או בדרך הרגילה.נזקי מיםפיצוץ בצנרתקבלן