מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא עיקול משכורת - חלוקת כספים לנושים: פתח דבר מונחת בפני בקשה על דרך טען ביניים, אשר הוגש על ידי שמיר אייל בע"מ (להלן - המחזיקה או המבקשת), להורות על אופן חלוקת כספים של המשיב 1 (להלן - החייב), המוחזקים בידי המבקשת, בין המשיבים 2-6, הטוענים. המבקשת הינה המעסיקה של החייב ומחזיקה את כספי משכורתו, שמעל משכורת הבסיס המוגנת מפני עיקולים, בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר). בבסיס הבקשה מונחים עיקולים, אשר הוטלו על משכורתו של החייב על ידי נושיו של החייב. לצד העיקולים קיימת המחאת זכות, שנעשתה על ידי החייב לטובתה של הטוענת 2 - מזל ששון (השקעות ונכסים) בע"מ (להלן - מזל ששון), בגינה היא טוענת לדין קדימה ביחס לחלק מהטוענים. נדרשת, איפוא, הכרעה, בדבר אופן חלוקת הכספים המוחזקים בידי המבקשת, בין הזוכים השונים. טענות המבקשת החייב מועסק אצל המבקשת כעובד ייצור החל מיום 13.2.07. משכורתו של החייב הינה על בסיס שעתי ומשתנה בהתאם לכמות שעות העבודה בכל חודש. על משכורתו של החייב הוטלו העיקולים וההתחייבויות כמפורט להלן: המחאת זכות מיום 12.8.2008, לטובת עו"ד רן גיסמר, ב"כ מזל ששון, על סך של 1,000 ₪ מידי חודש, בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2008. וסך של 2,000 ₪ מידי חודש, החל ממשכורת נובמבר 2008 ואילך לתקופה של 14 חודשים. המחאת זכות מיום 13.5.2010, לטובת עו"ד רן גיסמר, ב"כ הטוענת 2, הכוללת 20 תשלומים חודשיים בסך 2,500 ₪ כל אחד, החל ממשכורת מאי 2010 ועד למשכורת דצמבר 2011. שתי המחאות זכות אלו נפרעו במלואן בתשלומים חודשיים שהעבירה המבקשת למזל ששון. עיקול מיום 11.5.11, בגין חוב בסך 18,637 ₪ לטוען 5 (להלן - המרכז לגביית קנסות). עיקול מיום 12.9.11, בגין חוב בסך 18,436 ₪ לטוען 6 (להלן - המוסד לביטוח לאומי). עיקול מיום 29.12.11, בגין חוב בסך 441,148 ₪ לטוען 4 (להלן - פקיד שומה נתניה). המחאת זכות מיום 6.3.2012, לטובת עו"ד רן גיסמר, ב"כ מזל ששון, הכוללת 15 תשלומים חודשיים בסך 2,500 ₪ כל אחד. עיקול מיום 2.5.12, בגין חוב בסך 453,890 ₪ לפקיד שומה נתניה. עיקול מיום 22.5.12, בגין חוב בסך 28,580 ₪ לטוענת 3 (להלן - הוט מובייל). העיקולים וההתחייבויות, שהוטלו על משכורתו של החייב, גבוהים מיתרת משכורתו, שאיננה מוגנת מפני עיקולים בהוראות חוק הגנת השכר. לפיכך מבקשת המחזיקה להורות לה כיצד לחלק את יתרת משכורתו של החייב, שאיננה מוגנת, בין הנושים. כמו כן, מבקשת המחזיקה ליתן צו גודר שיחסום את הטוענים 1-6 לתבוע מהמחזיקה את הכספים נשוא העיקולים וההתחייבויות. טענות הטוענים טענות מזל ששון חובות החייב למזל ששון, הינם בגין הלוואות שסופקו לידיו. פרט לשתי המחאות זכות קודמות, שנפרעו במלואן, חתם החייב ביום 6.3.12 על המחאת זכות שלישית (להלן - המחאת הזכות השלישית). בהתאם להמחאת הזכות השלישית הורה החייב למבקשת להעביר למזל ששון חמישה עשר תשלומים חודשיים שווים בסך 2,500 ₪ החל ממשכורת חודש מאי 2012, המשולמת בחודש יוני 2012. להבטחת התשלומים, כאמור, דרשה מזל ששון מהמבקשת לאשר בחתימתה, כי אין מניעה חוקית לפעול על פי המחאת הזכות השלישית. בחודש מאי 2012, הודיעה המבקשת כי התקבל אצלה עיקול ממס הכנסה ולפיכך המבקשת מפסיקה להעביר למזל ששון את התשלומים בהתאם להמחאת הזכות. מזל ששון טוענת, כי המחזיקה הסתירה ממנה את עובדת קיומם של עיקולים קודמים להמחאת הזכות השלישית, וזאת בניגוד להתחייבותה המפורשת ע"ג המחאת הזכות, עליה הסתמכה מזל ששון בעת שהעמידה את ההלוואה לחייב. נכון ליום 7.8.12, מועד הגשת הודעת הפרטים מטעם מזל ששון, ובגין המחאת הזכות השלישית, נותר חוב למזל ששון בסך 37,500 ₪. מזל ששון מתנגדת לבקשת המחזיקה למתן צו גודר. מזל ששון מבקשת לשמור על זכותה לתבוע את המחזיקה בגין ההטעיה והפרת ההתחייבות עליה חתמה המחזיקה בתחתית המחאת הזכות השלישית, ולפיה אין מניעה חוקית לקיום ההמחאה. טענות הוט מובייל הוט מובייל הותירה את ההחלטה בעניין חלוקת הכספים המוחזקים אצל המבקשת, לשיקול דעתו של בית המשפט. טענות פקיד שומה - נתניה חובות החייב לפקיד שומה נתניה, נכון ליום 2.5.12, מסתכמים בסך 453,890 ₪. בגין חובות אלו הוטלו שני עיקולים על משכורתו של החייב. עיקול על משכורתו של החייב ביום 29.12.11 ועיקול נוסף ביום 2.5.12. טענות המרכז לגביית קנסות במרכז לגביית קנסות פתוחים על שמו של החייב 22 תיקים, מתוכם 17 תיקים בגין דוחות משטרה מסוג ברירת משפט ו-5 תיקי תעבורה. המועד הקבוע לתשלום הדוחות חלף. נכון ליום 11.7.11, מסתכמים חובותיו של החייב למרכז לגביית קנסות בסך 21,111 ₪. משמיאן החייב לשלם את חובו כאמור, הוטלו ביום 25.11.09 וביום 22.2.11 עיקולים על חשבון הבנק של החייב. ביום 11.5.11 הוטל אצל המבקשת עיקול על משכורתו של החייב. טענות המוסד לביטוח לאומי המוסד לביטוח לאומי הציג את פירוט יתרת החוב של החייב. בתעודת עובד ציבור מיום 8.7.2012 נמסר, כי לחייב חוב לפי הפירוט הבא: קרן חוב בסך 17,392 ₪ בצירוף קנסות והפרשי הצמדה בסך 7,585 ₪, ובסה"כ 24,977 ₪. בהוראת קבע ועיקולי משכורת, שולמו מתוך חוב זה סך של 10,756 ₪. לפיכך, יתרת החוב נכון ליום 8.7.12 עומדת על סך 14,221 ש"ח. בתעודת עובד ציבור נוספת מיום 8.7.12 נמסר כי לחייב חוב נוסף, לפי הפירוט הבא: קרן חוב בסך 15,683 ₪, קנס בסך 8,715 ₪ והפרשי הצמדה בסך 2,679 ₪. יתרת החוב הנוסף נכון ליום 8.7.12, עומדת על סך 27,077 ₪. המוסד לביטוח לאומי עומד על חובו של המבקש כלפיו. דיון והכרעה לפנינו דרישות הטוענים לגביית חובותיו של החייב, אשר מגובות בעיקולים ובהמחאת זכות. להלן יפורטו זכויות הטוענים לפי סדר כרונולוגי: לטובת המרכז לגביית חובות, ניתן ביום 11.5.11 צו עיקול בגין חוב בסך 18,637 ₪. עד מועד הגשת הודעת הפרטים, ביום 2.9.2012, התקבל ע"ח החוב מכח עיקול זה סך של 9,847 ₪. לטובת המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 12.9.11 צו עיקול בגין חוב בסך 18,436 ₪. לטובת פקיד השומה נתניה, ניתנו שני צווי עיקול. צו העיקול הראשון, ניתן ביום 29.12.11 בגין חוב בסך 441,148 ₪. לזכותה של מזל ששון, קיימת המחאת הזכות השלישית, מיום 6.3.12 בסך של 37,500 ₪ (15 תשלומים שווים של 2,500 ₪ כל אחד). צו העיקול השני לטובת פקיד השומה נתניה, ניתן ביום 2.5.12 בסך 435,890 ₪. לנוכח סכום חובו של החייב לפקיד השומה נתניה, יש להסיק כי סכום עיקול זה חופף לסכום העיקול הקודם. לטובת הוט מובייל, ניתן ביום 22.5.12 צו עיקול בסך 28,580 ₪. המחאת הזכות בסיכומיו, מעלה פקיד שומה נתניה טענה ולפיה המסמך מיום 6.3.12, שנחתם בין החייב ובין המחזיקה (להלן - המסמך או המחאת הזכות השלישית) וצורף כנספח 6 לכתב הבקשה, איננו בגדר המחאת זכות אלא זו הוראת תשלום של החייב למעסיקתו, המבקשת. לכן, אין להביאו בחשבון חלוקת הכספים. דין טענה זו להידחות. המסמך מהווה המחאת זכות, וזאת מכמה טעמים, שיפורטו להלן. על פי הפרשנות שיש לייחס לאמור במסמך, ובהתחשב בנסיבות עריכתו ובנוסח הוראת התשלום, ההוראה לתשלום הכספים למזל ששון היא הוראה בלתי חוזרת, אשר יש בה כדי להמחות את זכותו של החייב כלפי המבקשת למזל ששון. התנאים שנקבעו בפסיקה להכרה במסמך כהמחאת זכות הם תנאים רחבים, אשר אינם קובעים תנאים צורניים מגבילים להכרה ככזו. בהתאם לתנאים אלו בחינת האמור במסמך צריכה להיות מהותית ולא צורנית. על כן, אין משמעות לטענת פקיד שומה נתניה ולפיה לא מוזכרים במסמך המילים "המחאת זכות". בעניין זה ראה האמור בע"א 2138/10, מועצה מקומית דלית אל כרמל נ' סונול ישראל בע"מ, טרם פורסם: "להמחאת זכות שני יסודות מרכזיים: היסוד החוזי והיסוד הקנייני. היסוד החוזי של המחאת הזכות מתמקד בחילוף נושים, במסגרתו הממחה, שהינו הנושה המקורי של החייב, מוחלף בנמחה, אשר הופך להיות נושהו של החייב מכאן ואילך לכל דבר ועניין. היסוד הקנייני של המחאת הזכות בא לידי ביטוי בהעברת בעלות בזכות חוזית של הממחה כלפי החייב לנמחה במהלך חילוף הנושים. לשני יסודות אלו תוצאה כפולה: מחד, הנמחה יכול בעקבות זאת לתבוע מן החייב את קיום הזכות באופן עצמאי ובלתי תלוי בממחה; ומאידך, הממחה יוצא מן התמונה ואין ביכולתו עוד להפטיר את החייב או להגיע עימו להסדרים שונים בקשר לזכות. מעבר לכך, יש לעמוד על מאפייניו של הסכם ההמחאה בין הממחה לבין הנמחה. הסכם זה אינו מותנה בהסכמת החייב ואינו טעון העברת מסמך כלשהו לנמחה. זאת ועוד, העברת הבעלות בזכות החוזית מן הממחה לנמחה מתבצעת על פי כוונת הצדדים להסכם ההמחאה, ואין הכרח ליתן לחייב הודעה על כך על מנת לשכלל את העברת הזכות האמורה. יתר על כן, חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המחאת חיובים) אינו מתנה את תוקפו של הסכם ההמחאה במילוי דרישות פורמליות למיניהן. כמו כן, על הסכם ההמחאה חל גם חוק החוזים, ובהתאם לסעיף 23 לחוק זה, הסכם ההמחאה אף יכול להיעשות בעל פה, בכתב, או בצורה אחרת. יתרה מכך, אין צורך כי יצויין במפורש בהסכם ההמחאה כי הוא עוסק בהמחאה, אלא די שתעלה ממנו כוונה ברורה להעברת זכותו של הממחה לנמחה ... יצויין, כי הזכות המועברת במסגרת הסכם המחאת זכות עשויה להיות, בין היתר, זכות לפירעון חוב. זאת, כאשר קיימים שני חובות: האחד, חובו של החייב כלפי הממחה; והשני, חובו של הממחה כלפי הנמחה. הממחה עשוי להמחות את זכותו לפירעון החוב הראשון לנמחה, אשר יבוא במקומו של הממחה ויהפך לנושהו של החייב, וכך ייפרעו שני החובות ... בבתי המשפט נדונו מקרים שונים בהם נעשה שימוש בהוראות תשלום, במסגרתן הורה נושה לחייבו לשלם סכום כסף לפלוני. לפי הספרות המקצועית והפסיקה, סיווגה של הוראת תשלום כהמחאת זכות ייקבע על פי פרשנות הסכם ההמחאה, בהתחשב בנוסח הוראת התשלום ובנסיבות עריכתה. ככלל, נקבע כי כאשר מנוסחה של הוראת התשלום עולה כי היא בלתי חוזרת, ניתן ללמוד מכך על כוונה להמחות ועל קיומה של המחאה לטובת הנמחה. כך למשל, כאשר היה מדובר בהוראות תשלום בלתי חוזרות בהן צויין כי הן אינן ניתנות לשינוי ללא הסכמתו של מקבל התשלום, אלה פורשו על ידי בית המשפט כהמחאת זכות" (ההדגשות אינן במקור - נ"ש). נוסח המסמך הוא כדלהלן: "לכבוד אייל תעשיות אופטיקה בע"מ קיבוץ אייל ד.נ. השרון ג.א.נ. הנדון: הוראה בלתי חוזרת הנני נותן לכם זאת הוראה בלתי חוזרת לנכות ממשכורתי החל ממשכורת מאי 2012 המשולמת ביוני 2012 סך של 2,500 ₪ לחודש ולהעבירם בשק לעו"ד רן גיסמר מרחוב העצמאות 40 יהוד מיקוד 56304 ת.ד 1954 ע"ח חובי לחברת מזל ששון בע"מ. החוב מסתכם נכון להיום בסך של 37,500 ₪ ולכן הנני נותן לכם הוראה לנכות 15 תשלומים חודשיים של 2,500 ₪ כ"א. לאחר ניכוי והעברת התשלומים הנ"ל יודיע לכם עו"ד רן גיסמר על יתרת החוב שתתווסף לחובי בגין הפרשי הצמדה וריבית כחוק שיתווספו לחוב וגם אותה תעבירו לעו"ד רן גיסמר בתשלומים של 2,500 ₪ כ"א עד לפרעון מלוא יתרת החוב בתיק. במקרה ואפסיק לעבוד אצלכם ויגיעו לי פיצויי פיטורין אבקשכם לנכות כל יתרת החוב הנ"ל שלא נוכתה עד לאותו תאריך, מיתרת הפיצויים שתגיע לי ולהעביר אותה לעו"ד רן גיסמר ע"ח החוב הנדון. הוראה זו היא בלתי חוזרת מאחר ועל סמך הסכמתכם לקבלת הוראה זו ולפעול על פיה לא יפתח תיק הוצל"פ נגד החייב ולא יוטל עיקול על משכורתו, וזאת כל עוד יועברו הסכומים הנ"ל. אבקשכם לאשר שבעת חתימתכם על קבל ההוראה אין כל מניעה חוקית לכבד את ההוראה. בכבוד רב ציאם אחמד הננו מאשרים את קבלת ההוראה וכי נפעל בהתאם להוראה וכי בעת קבלתה אין כל מניעה חוקית לפעול על פיה. (שמיר אייל בע"מ) אייל תעשיות אופטיקה בע"מ". עיון בלשונו של המסמך מלמד, כי מדובר בהוראה בלתי חוזרת להעביר חלק ממשכורתו של החייב ישירות לידי מזל ששון באמצעות עו"ד רן גיסמר. היותה של ההוראה בלתי חוזרת שוללת מהחייב את האפשרות לחזור בו מהוראת תשלום זה. בנסיבות העניין יש לראות את האמור במסמך כהמחאת זכותו של החייב לקבלת כספים מהמבקשת לטובתה של מזל ששון. משנקבע, כי האמור במסמך הוא אכן המחאת זכות לטובתה של מזל ששון, יש לבחון, האם מדובר על המחאת זכות על דרך המכר או המחאת זכות על דרך השעבוד. בעניין זה ראה האמור בפש"ר(חי')685/05, סגל נ' סגל פרזול, לא פורסם (להלן - פרשת סגל): "המחאתה של זכות יכול שתיעשה על מנת שתשמש ערובה בידי הנמחה (המחאה על דרך השיעבוד) או על דרך של מכר" ההבדל העיקרי בין המחאת זכות על דרך המכר לבין המחאת זכות על דרך השעבוד היא זכותו של הנמחה לחזור אחר החוב, שבגינו נעשתה המחאת הזכות. בהמחאה על דרך המכר, הנמחה לא יכול לחזור שוב אל הממחה כדי לגבות את החוב בדרכים אחרות. להבדיל, בהמחאה על דרך השעבוד, החוב שבגינו ניתן השעבוד עומד בעינו והנמחה יכול לגבות אותו מההממחה בדרכים שונות ולאו דווקא על דרך מימוש המחאת הזכות. בעניין זה ראה ה"פ(י-ם)49651-11-11, אדהאן נ' פנחסי, לא פורסם (להלן - פרשת פנחסי), בפסקה 12: "שוני בולט בין המחאה שעל דרך השעבוד להמחאה שעל דרך המכר היא שאלת זכותו של מוטב ההמחאה, הנמחה, לחזור אחר החוב בגינו נעשתה המחאת הזכות. מקום שבו נעשתה המחאה על דרך המכר, הושלמה עסקה בין הממחה לנמחה, ושוב אין הנמחה יכול לחזור אל הממחה בגין החוב שנפרע בהמחאת הזכות. לעומת זאת, מקום שבו נעשתה המחאה על דרך השעבוד, החוב בגינו ניתן השעבוד עומד בעינו, וכל עוד לא יבוא הנמחה על סיפוקו ויגבה את החוב באמצעות המחאת הזכות, זכאי הנמחה לגבות את חובו בדרכים שונות, ולאו דווקא על דרך מימוש המחאת הזכות". בעניינינו, מנוסח המחאת הזכות השלישית ניתן להסיק שמדובר בהמחאת זכות על דרך השעבוד, שכן החייב יודע שמזל ששון יכולה לנסות ולגבות את חובו אליה באמצעים אחרים. ניתן ללמוד על כך מנוסח סעיף 5 להמחאת הזכות השלישית, המצוטט לעיל. שם מבהיר החייב, כי ידוע לו שמזל ששון תוכל לגבות את החוב שלו כלפיה גם בדרכים נוספות, אם לא יעמוד בתשלומים באמצעות העברה ישירה ממשכורתו. משנקבע, כי המסמך הינה המחאת זכות על דרך השעבוד, יש לקבוע את מעמדה בסדר הנשייה. פקיד שומה נתניה גורס, שגם אילו מדובר בהמחאת זכות, כאמור, הרי שכאשר מדובר בהמחאה על דרך השיעבוד, חייבת המחאת הזכות להירשם כדין, שאם לא כן אין לה כל תוקף ביחס לצדדים שלישיים. שאלת חובת רישום המחאת הזכות נדונה בעבר, אך לא הוכרעה. ראה בעניין זה ע"א 3966/01, יהושעTBWA פרסום ושיווק בע"מ נ' בון מארט מילניום בע"מ (בפירוק), פ"ד נז(4) 952, 957: "בסעיף 2(ב) לחוק המשכון נקבע: 'הוראות חוק זה יחולו על כל עסקה שכוונתה שעבוד נכס כערובה לחיוב ...', ואילו בסעיף 4(3) לחוק המשכון נקבע כי בהיעדר הוראות מיוחדות בדין, וכאשר הנושים האחרים אינם יודעים על המשכון ואף אינם חייבים לדעת, הרי 'כלפי נושים אחרים של החייב יהיה כוחו של מישכון יפה ... עם רישום המישכון בהתאם לתקנות שהותקנו לפי חוק זה ...'. השאלה אם הוראות אלה חלות על ההמחאה על דרך שעבוד, שנויה במחלוקת. השוללים חובת רישום סבורים כי גם אם הומחתה הזכות לשם ערובה עברה היא לבעלות הנמחה, ולפיכך אין מקום לרישום שנועד ליידע את הציבור בדבר היקף רכושו של הממשכן. מסביר זאת השופט זוסמן במאמר שפרסם: '... משהומחתה הזכות, הרי היא יצאה מרשותו של הממחה וחדלה לשמש בסיס לאשראי שנושיו עשויים להקיף לו. הדבר אינו מצריך הודעה לכולי עלמא על דרך של רישום בפנקס. לענין זה מה לי המחאה מוחלטת מה לי המחאה על דרך שעבוד? חוק המשכון מחייב רישומו של [ש]עבוד כדי להזהיר את הציבור בל ילווה לממשכן מתוך אמונה שרכושו אינו משועבד. אבל אם עברה זכותו של פלוני אל אלמוני, ממילא אינה נמנית עוד עם רכושו של פלוני, ומה ענין הציבור לדעת אם הגיעה לידי אלמוני על דרך שעבוד או בדרך אחרת?' (י' זוסמן 'חוק המשכון, תשכ"ז-1967 מאת יהושע ויסמן' [11], בעמ' 170). אף פרופסור ג' טדסקי סבור כי חוק המשכון אינו חל על המחאת זכות על דרך השעבוד, שכן לדעתו, להבדיל משעבודים על-פי חוק המשכון, הרי בשעבוד על-פי חוק המחאת חיובים עוברת לנמחה הבעלות המלאה בזכויות הממחה, ולפיכך אין הוא כפוף לדיני המשכון, ובכללם להוראה בדבר חובת הרישום. ראו ג' טדסקי 'על פגיעותה של זכות הנמחה מצד הממחה והחייב' [12], בעמ' 31-28. מנגד יש הסבורים כי חוק המשכון חל על כל עיסקה, שבמהותה הינה שעבוד, כי חובת הרישום נועדה להגן על הנושים האחרים, וכי ההוראות השונות בחוק המשכון מזה ובחוק המחאת חיובים מזה לא יצרו שעבודים מסוגים שונים, אלא הן משלימות אלה את אלה ... מחלוקת זו באה לידי ביטוי גם בפסיקה, באימרות אגב. ראו: דברי השופטת בן-פורת ברע"א 9/87 כונס הנכסים הרשמי נ' בנק הפועלים בע"מ [4], בעמ' 278 ודברי הנשיא שמגר בע"א 66/91 בידרמן חברה לביטוח בע"מ נ' י.ד. מטר בע"מ [5], בעמ' 406-405, מזה, ודברי השופט אנגלרד בע"א 2328/97 כוכבי נ' ארנפלד (להלן - ע"א כוכבי [6]), בעמ' 379, מזה. אכן, השאלה אינה פשוטה. מחד גיסא, חובת הרישום על-פי חוק המשכון נועדה להגן על נושים אחרים, ועל פני הדברים ראוי הוא להטיל את ההוראה המגנה על כל שעבוד. מנגד, עמדה זו מעוררת קושי לנוכח אופייה של המחאת הזכות, המעבירה את הבעלות לנמחה כך שהממחה אינו עוד בעליה. ברם במקרה שלפניי אין צורך להכריע בשאלה זו, וניתן להשאירה בצריך עיון". התייחסות למחלוקת פוסקים ומלומדים זו קיימת גם בפסק הדין בפרשת סגל שלעיל, פסקה 15: "קיימת מחלוקת פוסקים ומלומדים באשר לנפקות סיווג ההמחאה (שיעבוד או מכר) לצורך תחולת חוק המשכון ... מחד, קיימת גישה הרואה בכל המחאת זכות (גם כזו על דרך שיעבוד) כמוציאה את הזכות ממצבת נכסיו של הממחה. גישה זו נותנת תוקף, כלפי מפרקה של חברה וצדדים שלישיים, להמחאת זכות על דרך שיעבוד גם אם זו לא נרשמה בהתאם להוראות חוק המשכון. מאידך, קיימת גישה אשר מתנה את תקפותה של המחאת זכות על דרך שיעבוד כלפי מפרק וצדדים שלישיים ברישומה בהתאם לחוק המשכון". נראה, כי בסופו של דבר הוכרעה מחלוקת פוסקים זו, ונקבע, כי תקפותה של המחאת זכות על דרך שעבוד כלפי צדדים שלישיים מותנית ברישום השיעבוד כדין. לענניין זה ראה האמור ברע"א 5035/01, מ. מגן אינטרנשיונל-חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' חברת דיור לעולה בע"מ, פד"י נו(5)145, 152. כן ראה האמור בע"א 1321/06, סגל נ' סגל פרזול בע"מ, לא פורסם, פיסקה 20, שם נאמר: "משהתחייבה החברה לשעבד את זכותה לטובת המערער, היה עליה לרשום שעבוד זה תוך עשרים ואחד ימים מיום יצירתו (ראו סעיפים 178 ו-179 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות)). משלא נרשם השעבוד במועד, הרי שאין לו כל תוקף כלפי המפרק וכלפי הבנק". נראה כי הדברים יפים שבעתיים, כאשר מדובר בהמחאתה של זכות המתחדשת מעת לעת, כמו במקרה שלנו, כאשר הזכות המומחית היא זכות לקבלת שכר, כך שעצם הזכות לקבלת הכספים מתחדשת ומתגבשת מדי חודש בחודשו, בעוד שבעת המחאת הזכות, היא טרם התגבשה קונקרטית לגבי משכורות עתידיות, ולא ניתן להאחז בנימוק, שהזכות כבר הועברה לנמחה ולפיכך אין צורך ברישום ההמחאה. בעת ההמחאה עצמה טרם יכול היה הממחה להמחות במלואה את הזכות שטרם התגבשה וכל שיש בידו להמחות היא זכות ערטילאית לקבלת משכורות בעתיד. במקרה דנן אין מחלוקת שהמחאת הזכות השלישית לטובת מזל ששון לא נרשמה כלל. לפיכך אין לה תוקף כלשהו גם ביחס לעיקולים שנרשמו אחריה. למעלה מן הצורך יצויין, כי לא הועלתה טענה כלשהי, ולפיה מי מהנושים האחרים ידע על המחאת הזכות בטרם נוצר החוב לזכותו ואף לא בטרם הוטל העיקול מטעמו. לפיכך, אין להמחאת הזכות השלישית כל תוקף כלפי מטילי העיקולים. זאת בהתאם להוראות סעיף 4(3) לחוק המשכון , התשכ"ז-1967 (להלן - חוק המשכון), שם נקבע: " כלפי נושים אחרים של החייב יהיה כוחו של מישכון יפה - ... (3) בנכסים נדים ובניירות ערך שלא הופקדו כאמור ובכל מקרה אחר - עם רישום המישכון בהתאם לתקנות שהותקנו לפי חוק זה, אולם כלפי נושה שידע או היה עליו לדעת על המישכון יהיה כוחו של המישכון יפה אף ללא רישום". איש מהנושים האחרים לא ידע על ההמחאה ולא היה עליו לדעת עליה. שום טענה בעניין זה לא הועלתה על ידי מי מן הצדדים. ממילא אין להמחאת הזכות תוקף כל עוד לא נרשם השיעבוד כדין. סדר הנשייה משנקבע, שאין תוקף להמחאת הזכות השלישית כלפי נושים אחרים, נותר לדון בסדר הנשייה בין מטילי העיקולים השונים. בהקשר זה, העלתה מזל וששון טענה לפיה כל צווי העיקול שהציגה המחזיקה בעניין משכורתו של החייב, פקעו זה מכבר. טענה זו הועלתה לראשונה בכתב סיכום טענות מזל ששון, הטענת 2, ולא הועלתה קודם לכן. לפיכך פטור אני מלהתייחס לטענה זו. חלוקת הכספים בין הטוענים, בהתאם לסדר הנשייה כמפורט, תהייה באופן שווה ויחסי לגובה החוב, כאמור בסעיף 76(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967: "הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט הליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים - ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד". לפיכך על המבקשת להעביר לטוענים 3-6 את הסכומים המעוקלים בהתאם לחלקו היחסי של החוב לזכות אותו טוען מכלל החובות, שבגינם הוטלו העיקולים. צו גודר מהו צו גודר? בתקנה 233(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, נקבע: "צו הגודר בעד תביעתו של טוען שלא הגיש הודעת הסתלקות, יצהיר שהטוען וכל הבא מכוחו לא יוכלו לעולם לתבוע מהנתבע או מהמבקש ולא מכל הטוען מכוחם; אך אין הצו פוגע בזכויותיהם של אותו טוען ושל התובע ושל כל טוען אחר בינם לבין עצמם". המבקשת עותרת במקרה זה למתן צו גודר ביחס לכל הטוענים, שימנע הגשת תביעות עתידיות נגדה על ידי מי מהטוענים. מזל ששון מתנגדת לבקשת המבקשת למתן צו גודר. מזל ששון מבקשת לשמור על זכותה לתבוע את המבקשת בגין ההטעיה והפרת ההתחייבות עליה חתמה המחזיקה בתחתית המחאת הזכות השלישית, ולפיה אין מניעה חוקית לקיום ההמחאה. המבקשת דוחה את טענות מזל ששון להטעיה בחתימתה על המסמך. לטענת המבקשת, המדובר באישור פורמאלי מצידה של המבקשת, כי תפעל בהתאם להוראות החייב, ואין בדברים שום אישור למזל ששון בדבר העדר עיקולים. מזל ששון לא הוכיחה טענותיה בעניין קיומה של הטעיה, ואף לא הביאה ראיה כלשהי בעניין זה. נוסח האישור שבתחתית המסמך עולה בקנה אחד עם טענות המבקשת. לפיכך יש לקבל את טענות המבקשת וליתן צו גודר כמבוקש. ניתן בזאת צו גודר, ולפיו לא יוכל איש מהטוענים לתבוע מהמבקשת את תשלום הכספים נשוא העיקולים, היה וזה יועבר בהתאם לפסק דין זה. מזל ששון תשא בהוצאות ובשכר טרחת עורכי דינם של המבקשת והטוענים 3-6 כדלהלן: סך של 2,000 ₪ למבקשת; סך של 2,000 ₪ לטוענת 3; סך של 2,000 ₪ לטוענות 4-5; סך של 2,000 ₪ לטוען 6. לסכומים הנ"ל יצורפו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן תשא מזל ששון בהוצאות המבקשת בסך 633 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התובענה, 12.6.12, ועד התשלום המלא בפועל. חלוקת כספיםנושהמשכורתעיקול