מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא עיכוב פסק דין כספי בסכום 10 מיליון ש''ח: 1. מהות הבקשה הבקשה שבפניי הינה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שניתן ביום 24.5.2010 (להלן : "פסק הדין") עד למתן החלטה בערעור על פסק הדין. במסגרת פסק הדין חוייבו המבקשים לשלם למשיב סכום העומד לטענתם כיום על סך של למעלה מ - 10 מליון ₪. לאחר מגעים לפשרה שהתנהלו בין הצדדים אשר לא צלחו - התבקשתי ליתן החלטה בבקשה. 2. טענות הצדדים בבקשה נטען כי הן לנוכח שיקולי הנוחות והן לנוכח סיכויי הערעור יש להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין. ראשית, נטען כי הסכום שנפסק לטובת המשיב עתיד למוטט כלכלית את המבקש, שהוא בן 90 וחולה באלצהיימר, וכן את המבקשת שהיא חברת הספנות אשר נטען כי אינה פעילה עוד בתחום האמור. מנגד, המשיב הינו בנק אשר לא יקרה דבר אם ימתין תקופה נוספת לגביית כספו. להבטחת זכויות המשיב התחייבו המבקשים שלא לעשות כל דיספוזיציה בזכויותיהם בבניין המצוי ברחוב העצמאות בחיפה (להלן:"הבניין"). שנית, נטען בכל הנוגע לסיכויי הערעור כי אלה טובים מאחר ומדובר בערעור המתייחס לטענות משפטיות להבדיל, למשל, מעניין של מהימנות. הערעור מתייחס הן למעמדו של המשיב בהליך והן לאחריותו האישית של המבקש. המשיב טען כי יש לדחות את בקשת עיכוב הביצוע. לטענתו, עפ"י ההלכה הפסוקה מקום שמדובר בחיוב כספי על בעל הדין המבקש את עיכוב הביצוע להוכיח לא רק את סיכויי הערעור, אלא גם כי אם יזכה בערעור - לא יוכל לגבות את כספו בחזרה מן התובע. חשש מעין זה אינו מתקיים מקום שבעל הדין הוא בעל כיס עמוק, כבענייננו. כמו כן, להוציא מקרים של נזק חסר תקנה אין מצבו הכלכלי של החייב בגדר שיקול שיש להביאו בחשבון במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע. את המונח "נזק חסר תקנה" פירש בית המשפט העליון בהקשר של עיכוב ביצוע פסק דין בצמצום. נקבע, כי כל נזק אותו ניתן להיטיב באמצעות פיצוי כספי אינו "נזק חסר תקנה". עוד נטען כי המבקשים לא הניחו תשתית עובדתית שיש בה כדי לאפשר לבית המשפט להסיק את המסקנות המתבקשות בדבר מצבם הכלכלי, ובדבר טיב הנזקים שייגרמו להם והאפשרות לתיקונם. נקודת המוצא היא שמצבו הכלכלי של החייב אינו עילה שיש להתחשב בה בבקשה לעיכוב ביצוע; הפסיקה קבעה במפורש כי הצורך במכירת נכסים ואף התמוטטות כלכלית מוחלטת של החייב אינן סיבות מספיקות על מנת למנוע מהחייב את מימוש זכותו לביצוע פסק הדין באופן מיידי. חזקה היא כי ניתן יהיה לפצות את החייב, אם יתהפך פסק הדין בערעור , על מלוא הנזקים הכלכליים שייגרמו לו. כך על אחת כמה וכמה כאשר הזוכה הוא בנק בעל יכולת כלכלית ואיתנות פיננסית שאינה מוטלת בספק. היה על המבקשים להראות מה עלה בגורל הנכסים הרבים שהיו בבעלותם ולאן בדיוק אבדו אותם נכסים. נטען כי מדובר במי שהעבירו במודע את מרבית נכסיהם ופעילותם למקומות בהם יקשה על המשיב להיפרע. עוד נטען, כי המבקשים לא הוכיחו שסיכויי הערעור להתקבל הנם גבוהים שכן לא הצביעו על טעויות בולטות שנפלו בפסק הדין. טענות המבקשים אינן טענות משפטיות גרידא אלא הן בעלות יסודות עובדתיים, כך באשר לטענה שלא הוכחה במידת ההוכחה הנדרשת ידיעתו של המבקש וטענות עובדתיות באשר לזכויות התביעה של התובע. בשקלול מכלול הנסיבות הרלבנטיות נוטה מאזן הנוחות לטובת המשיב. עוד נטען כי מעבר לכך שהרושם המוצג בבקשה כאילו מול המשיב עומדים מבקשים שהם מעוטי יכולת אינו נכון - שאלת איתנותו הפיננסית של המשיב אינה שיקול שבית המשפט נדרש לו כצידוק לעכב סעד אשר הוא זכאי לו כדין. בתשובת המבקשים נטען, בין היתר, כי תגובת המשיב כוללת עובדות רבות ובכלל זה טענות עובדתיות ביחס למצבם הכלכלי של המבקשים, וכן טענות עובדתיות חמורות בדבר הברחת נכסים כאשר הטענות העובדתיות אינן נתמכות בתצהיר. משמעות מימוש פסק הדין העומד על למעלה מ - 10 מליון ₪ היא כי המבקשת תכנס להליך פירוק והמבקש נטול משאבים כספיים בסכומים האמורים. המבקשים הם קורבנות הפרשה והרווחים אותם הפיקו בשל פעילותם כסוכני האוניה הנם כאין וכאפס לעומת הסכומים שנגנבו. משמעותה של דחיית הבקשה תהיה פגיעה בזכות הערעור העומדת למבקשים מאחר שתמנע מהם למעשה את ניהולו של ההליך. בכל הנוגע לסיכויי הערעור נטען, בין היתר, כי מדובר בערעור בעל סיכויים גבוהים. אמנם בית משפט זה פסק את שפסק הואיל והשתכנע מטענות התובע. אולם, נטען כי בית משפט הקל במידה רבה עם התובע לענין הבאת הראיות בדבר העברת הזכויות. נטען כי קיים סיכוי סביר ואף מעבר לכך שביהמ"ש העליון יקבע כי מחדלו של המשיב להציג מסמך המלמד על המחאת הזכויות, יוביל לקבלת הערעור. הנסיון שערך המשיב בתשובתו לאבחן בין הנסיבות במקרה הנוכחי לבין פס"ד אחר אשר צויין על ידי המבקשים, הינו מגושם. בכל הנוגע למאזן הנוחות נטען, כי אין בידי המשיב כל טיעון משכנע למעט טענה כללית בדבר שמירה על יציבות הבנק ולעניין זה לא הובאה כל ראייה על ידי המשיב. 3. החלטה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת את הכלל לפיו "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק דין, במיוחד מקום בו מדובר בפסק דין כספי. בעל דין נדרש להוכיח נסיבות מיוחדות המתקיימות בעניינו המצדיקות את עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן כנגדו. על מי שמבקש לעכב ביצוע פסק דין להוכיח שני יסודות: ראשית, כי סיכויי ההצלחה בערעור גבוהים ושנית, הקושי או המניעה שיוצרו בהשבת המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור, כך שלמעשה יתייתר הערעור. בכל הנוגע לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי נאמרו הדברים הבאים בע"א 6647/98 גנן נ' פקיד שומה תל אביב 4 פד"י נ"ג (1) : "הפתח הפתוח לעיכוב הביצוע של פסק - דין כספי בשל הנזק שייגרם לחייב ממימוש נכסים, אף שאינו חסום לחלוטין, צר מן הפתח לעיכוב הביצוע של פסק-דין כספי בשל החשש לחוסר יכולתו של החייב להשיב את כספו במקרה של קבלת הערעור. באופן עקרוני, הצורך לממש נכסים לשם קיום חיוב כספי אינו סיבה מספקת לעיכוב הביצוע. ראו : רע"א 214/88 טוויל נ' דויטש [3] בעמ' 754; בש"א 216/89 הנ"ל [ 2], בעמ' 174-175;בש"א 4645/91 (ע"א 4644/91) משה כובשי חברת הובלות ותעבורה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [ 4]. עם זאת, אין פירושו של דבר כי בית המשפט אטום להשלכות שיש לביצוע המיידי של פסק הדין על עתידו של החייב. ייתכנו נסיבות, בלתי רגילות, שבהן יהיה בית המשפט מוכן לסטות מן הכלל ולעכב ביצוע של חיוב כספי הכרוך במימוש נכסים. נסיבות כאלה צריכות להיות בעלות חומרה מיוחדת, החורגת מן ההכבדה או מהנזק הכרוכים בדרך כלל במכירת נכסים. כך הוא הדבר, לדוגמא, כאשר ביצוע פסק דין כספי עלול להוביל להתמוטטות כלכלית של החייב (בש"א 2449/96 לוי נ' לוי [5] או למכירת נכס בעל חשיבות מיוחדת בעבורו כגון דירת מגוריו ומיטלטליה [ רע"א 214/88 הנ"ל [ 3]). בכל מקרה, מערער המבקש שבית המשפט יעכב ביצוע של חיוב כספי שהוטל עליו בשל התקיימותה של נסיבה מיוחדת, אינו יוצא ידי חובה בהפרחת טענות לאוויר בדבר ההשלכות של ביצוע פסק הדין לגביו. עד שבית המשפט יואיל להיעתר לבקשה כזאת, נדרשים להתמלא תנאים מספר. תנאים אלה הוגדרו זה מקרוב על ידי השופט מצא, בבש"א 8240/96 (ע"א 6626/96) חנני נ' פקיד השומה חיפה [ 6], בעמ' 405-406, כך: "...ראשית, בכך שהמבקש יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין, למהותם ולאפשרות תיקונם, ולצורך כך על המבקש להגיש תצהיר שבו יפורטו היטב העובדות אשר עליהן נסמכות טענותיו... שנית, על המבקש לשכנע את בית המשפט בכך שלכאורה יש לערעורו סיכויים טובים להתקבל; ושלישית, מוטל על בית המשפט לתת את דעתו, בהקשר האמור, גם לפגיעה האפשרית שעלולה להיגרם לזוכה כתוצאה מן העיכוב...". זאת ועוד. בית המשפט קבע כי היחס בין שני המרכיבים הינו הפוך - ככל שמרכיב אחד הנו בעל משקל כבד יותר כך ניתן להקל במשקלו של המרכיב השני. כך נקבע על ידי כב' השופט מלצר: "קיים קשר הפוך בין דרישת סיכויי הערעור לבין דרישת מאזן הנוחות: ככל שהשיקול האחד משמעותי ומשכנע יותר, כך נדרש השני לעמוד בעוצמת שכנוע פחותה " (ע"א 2968/08 אורי נצר ואח' נ' זהבי כימיקלים (פורסם ביום 20.7.08). בענייננו - אין חולק כי המבקש הוא בגיל מתקדם ביותר ואינו נמצא בקו הבריאות. הבקשה עצמה נתמכה בתצהירו של כספי יובל, בנו של המבקש 2 (להלן: "כספי"). נטען כי הכנסותיו החודשיות של המבקש ושל רעייתו עומדות על סכום של כ- 11 אלף ₪, כאשר בכלל כך כלולה הכנסה משכר דירה בבניין. כספי טען בעדותו כי למבקש לא נותרו כל נכסים זולת הכנסתו השוטפת ובניין ברחוב העצמאות בחיפה. עוד טען כספי כי הוא עצמו תומך כספית בהוריו "בעשרות אלפי שקלים בשנה". עם זאת, כאשר נשאל למהותה של אותה תמיכה השיב "רופאים תרופות כל מיני". בהמשך, כאשר נשאל "מה זה כל מיני?" השיב - "יש להם מספיק כסף לשלם את ההוצאות השוטפות. אבי לא יצא מהבית למעלה משנתיים, פרט מטיפול רפואי בבית חולים אין לו הוצאות". כספי גם טען כי הדירה בה מתגורר כעת המבקש עם רעייתו בחיפה נרכשה בתמורה הכספית שהתקבלה ממכירת בית מגורים קודם שהיה בבעלותם בעתלית. בעדותו טען כי "יכול להיות שתשלום אחד (מבין תשלומי התמורה - ד.ק.) היה אליי, יתכן" ובהמשך העיד "אני מניח שהעברתי אותו להוריי". עוד עלה מעדותו כי דירת המגורים בה מתגוררים המבקש ורעייתו נמכרה לאחיו של כספי, מר אילן כספי. כספי טען כי מכר הדירה נבע משיקולים משפחתיים שונים אשר פורטו בחקירה. בנוגע לבניין ברחוב העצמאות, לגביו הודיעו המבקשים כי יימנעו מעשיית דיספוזיציות לשם הבטחת עיכוב הביצוע, טען כספי כי הערכות השווי האחרונות לגביו עמדו על סך של כ- 300 - 400 אלף דולר, כאשר המבקש מחזיק ב- 2/3 מנכס זה וב - 1/3 הנותר מחזיקים יורשי אחותו של המבקש. יש לציין כי לא הוצגה כל שמאות עדכנית בנוגע לשוויו של בניין זה ולשווי הזכויות בו. עוד טען כספי בעדותו כי מתוך דמי השכירות המשולמים על ידי חברת כספי היושבת במשרדים בבנין זה, בסך של 3,000 $, משולמים - 2/3 למבקש. כספי טען כי מחצית מדמי השכירות המשולמים למבקש משמשת להשבת הלוואות אותן נטל המבקש מן החברה, אשר בעקבות המלצת רו"ח הוא משיב אותן כיום. כספי נשאל מדוע הלוואה שניטלה בשנות ה - 90 משולמת בשנים האחרונות. לכך השיב כי "יש גבול כמה זמן אתה יכול להחזיק כרטיס, מה גם שאבי פרש מהחברה, רואה החשבון חשב לנכון שכל הסכום צריך ללכת לכיסוי החוב, אמרתי לו שאבי זקוק למחייה אז הגענו לפשרה שרק חלק מהכסף". כמו כן העיד כספי כי חלק מן הבניין משועבד לאחד בשם כהן - סוחר ירקות לשעבר- בגין הלוואה בסך 140,000$. כאשר נשאל האם קיימים נכסים נוספים אמר "אם תזכירי לי אולי אני אזכר". אז התברר כי קיים נכס ברחוב בת גלים 7, כאשר לגביו נטען כי המבקש העביר את הזכויות בו לכספי ולאחיו. לאחר מכן העביר כספי את זכויותיו לאחיו. כאשר נשאל לגבי נכס נוסף - בית ברחוב העליה 68 - טען כי מדובר בבית שהיה בבעלותה של האם אשר נקנה מכספי הוריה בשנות ה - 60 ו"נמכר לפני כשנה". במענה לשאלה האם הבית נמכר בסמוך למועד קבלת פסק הדין השיב "אין קשר". ביחס לחברת כספי - טען כספי כי החברה הפסיקה את פעילותה בשנת 2000. הוקמה חברה חדשה בשם כספי קווי נוסעים, אשר עוסקת בשיווק הפלגות על ספינת נופש וכי המשיבה עצמה עוסקת במכירת חבילות נופש וטיסות. לטענת כספי, הוקמה חברה חדשה לשיווק ההפלגות כדי שבעלי האנייה ידעו שהחברה לא נושאת על גבה חובות קודמים. עוד נטען, כי היקף העסקים של החברה הנו מצומם יחסית ועומד על מאות אלפי דולרים. מכל האמור לעיל עולות תמיהות רבות למדי באשר להתנהלות המבקש ובני משפחתו, בעניין נכסים שונים וכספים השייכים למשפחה בכללותה. לאור העדויות אשר פורטו לעיל, אינני רואה מקום לטענה אשר הועלתה במסגרת הבקשה על פיה מימוש פסק הדין יוביל להתמוטטות כלכלית מוחלטת של המבקשים. כמו כן, אינני רואה כל מקום לראות בבניין אשר אותו הציעו המבקשים כערובה לעיכוב הביצוע, כנכס שיש בו כדי להבטיח את תשלום פסק הדין היה והערעור יידחה. לא הוצגו כל תימוכין באשר לשווי הנטען של הבניין או לדמי השכירות המשולמים על ידי החברה. גם בכל הנוגע להיקף פעילותה של החברה לא הוצגו כל ראיות. יש לכן מקום לטענת הבנק כי מדובר בנסיון מכוון של המבקשים ליצור רושם על פיו הם נטולי נכסים, כאשר מהחקירה עלה כי העדרם של נכסים או כספים נובע בעיקר מפעולות העברה לגביהם לא ניתן הסבר מספק. עם זאת, לאור גילו המתקדם של המבקש ומצבו הבריאותי, הסוגיות המשפטיות אליהן מתייחס הערעור הן בנוגע למעמדו של הבנק והן ביחס לחבותו האישית של המבקש בתשלום סכום התביעה, לאור הזמן הרב אשר עבר מאז האירועים נשוא התביעה ולאור גובהו של סכום פסק הדין - נראה כי במאזן בין השיקולים השונים יש לעכב את ביצועו של פסק הדין בכפוף לכך שתופקד ערבות בנקאית או סכום במזומן בסך של 5 מיליון ₪ תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. בנסיבות העניין איני מוצאת לנכון ליתן צו להוצאות. ביצוע פסק דיןעיכוב ביצוע