עדות בוידאו קונפרנס בדיני עבודה

נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות הדרמטיות המאפשרות בימינו קיום שיחות וידאו ברמה גבוהה יחסית (ובעלויות נמוכות בהרבה מבעבר), מתירים בשנים האחרונות בתי משפט בעולם כמו גם בישראל יותר ויותר העדת עדים, לרבות בעלי דין, באמצעות "היוועדות חזותית", שיש הקוראים לה גם "כינוס וידאו" (video conference) ואנו קוראים לה שיחת וידאו. למגמה זו שותפים גם בתי הדין לעבודה, גם אם במשורה. כך למשל, בתיק בל (ב"ש) 1535/08 ‏שחדה ערעיר נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע (28.12.09) התירה כב' השופטת יהודית גלטנר-הופמן חקירה בדרך זו של התובע ועדיו, תושבי עזה, לאחר שכניסתם של אלה לישראל נמנעה. זאת, בכפוף לבחינת האפשרות הטכנית לקיים חקירה שכזו, ותוך הדגשה כי טענות המשיב שם באשר ל"אמינות ומהימנות העדויות שיישמעו באופן בלתי ישיר, יישקלו עם מתן פסק הדין, ואין די בהם כדי לדחות הבקשה". עוד לדוגמא, בתיק עב 3602/06 סמי יצחקי נ' בוסקום בע"מ החליט מותב בראשות כב' השופטת לאה גליקסמן להתיר חקירת בדרך זו של אחת מעדות הנתבעת באותה פרשה (החלטה מיום 1.11.07);. כב' השופטת יעל אנגלברג שהם, בהחלטה שניתנה לפני שבועות ספורים ב-סע (ב"ש) 50076-01-11‏ ‏SEKSAN PHIMPHIMUN‏ נ' מנחם ציון ממן (26.6.12), סיכמה כך את ההלכות הרלוונטיות לצורך מתן היתר לחקירת תובע באמצעות שיחת וידאו, ובפרט את הלכת דורי (עא 3810/06‏ ‏ י. דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות נ' שמאי גולדשטיין, פ''ד סב(3) 175 (2007)): "חרף פיתוחם של אמצעים טכנולוגיים שונים המאפשרים לחזות באדם הנמצא במקום מרוחק ולשמוע אותו, עדיין נקודת המוצא היא כי גביית עדות בין כתלי בית הדין לעולם עדיפה על פני גבייתה בכל דרך אחרת (רע"א 1920/12 לוינגר נ' פוזנר, ניתן ביום 3.5.12). הכללים המנחים בסוגיה של גביית עדות באמצעות כינוס וידאו הותוו בפרשת דורי. אולם, על אף הפניית תשומת לבו של המחוקק באותו עניין לצורך בהסדר חקיקתי של סוגיה זו (ראו סעיף 22 לפסק דינו של כב' הש' (כתוארו אז) א' גרוניס; סעיף 2 לפסק דינה של כב' הש' מ' נאור; פתח חוות דעתה של כב' הש' א' חיות), לא מצאתי קיומו של דבר חקיקה כלשהו המסדיר את הסוגיה המסוימת העומדת להכרעה במסגרת החלטה זו. על כן, בחינת הבקשה דנן תיעשה בהתאם ליסודות שהונחו בפרשת דורי. בפרשה זו לא היתה מחלוקת על כך שלאור ההתפתחויות הטכנולוגיות יש לנקוט גישה מרחיבה יותר בסוגיה של גביית עדות מחוץ לתחום השיפוט (ביחס לגישה המצמצמת שנהגה בעבר). מנגד, נחלקו דעות השופטים באשר לאופן יישום המבחנים במסגרת הכרעה בבקשה מהסוג דנן. ברוב דעות נקבע כדלקמן -   "[ש]יש צדק בגישה... לפיה גישת בתי המשפט לאפשרות טכנולוגית זו צריכה להיות מרחיבה יותר מהגישה שהיתה נהוגה בעבר לגבי גביית עדויות מחוץ לתחום השיפוט... ואולם... סבורה אני כי המבחנים הבסיסיים שנקבעו עוד בראשית ימי המדינה - טעמם עדיין עמם. הרחבת הגישה צריכה להתבצע על ידי הגמשה ביישום של חלק ממבחנים אלה. ...השיקולים שינחו את בית המשפט הם כי פניית המבקש נעשתה בתום לב; כי יש בידי העדים למסור עדות רלבנטית לשאלות השנויות במחלוקת וכי קיימת 'סיבה טובה' המונעת את בואם של העדים מחוץ לארץ... האפשרויות הטכניות הגלומות בדרך כלל באמצעי היוועדות חזותית מאפשרות, לדעתי, להקל במבחן 'הסיבה הטובה', ובפרט לגבי עדים שלבעל דין אין שליטה על רצונם לבוא לישראל..." (סעיפים 2-3 לפסק דינה של כב' הש' נאור, שאליו הצטרפה כב' הש' חיות (כב' הש' גרוניס היה בדעת מיעוט); אף כב' הש' גרוניס, שסבר כי יש מקום להגמשה משמעותית יותר בסוגיה, פירט בהרחבה את הבעיות הפוטנציאליות הטמונות בגביית עדות באמצעות כינוס וידאו (סעיפים 16-18 לפסק דינו) וציין כי - "נקודת המוצא לדיון היא עדיפותה של העדות בין כתלי בית המשפט. גם היום, כמו בעבר, אין תחליף להתייצבותו הפיזית של עד בבית המשפט לעדות 'חיה'... על כן, אין לפתוח פתח רחב מדי ובלתי מוגבל לגביית עדות באמצעות היוועדות חזותית ואין לוותר על הדרישה להציג, בתום לב, סיבה מספקת למתן עדות בהיוועדות חזותית..." (בסעיף 19 לפסק דינו). יש לציין כי במסגרת יישום השיקולים על נסיבות המקרה הקונקרטי שהובא לפתחו של בית המשפט העליון בפרשת דורי, ניתן משקל רב ליעילות החקירה הנגדית (סעיף 5 לפסק דינה של כב' השופטת נאור; סעיף 15 לפסק דינו של כב' השופט גרוניס בע"א 6892/09 בנק דיסקונט לישראל - מסאלחה מחמוד חסן ואח', ניתן ביום 13.10.10)".עדותעדות וידאו קונפרנס (היוועדות חזותית)דיוןדיני עבודה