מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא נזקים לבית אחר בעקבות הריסת בית: 1. התובעת הגישה תביעה כספית על סך 1,238,160 ₪ כנגד הנתבעים לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לביתה עקב פעולות הריסה שביצעו הנתבעים. הצדדים לתובענה 2. התובעת והנתבעים הינם שכנים בבית קרקע דו משפחתי. בעקבות רצון הנתבעים להרוס את ביתם ולבנות תחתיו בית מגורים אחר, ולאחר הליכים שהתנהלו בפני הועדה המקומית לתכנון ובנייה בנתיבות אשר יפורטו להלן, בוצעה הריסת בית הנתבעים המהווה, כאמור, חלק מהבית הדו משפחתי. לטענת התובעת, כתוצאה מביצוע ההריסה נגרמו לביתה נזקים. התובעת העמידה את סכום תביעתה בכתב התביעה המתוקן על סך של 1,238,160 ₪ וזאת בהסתמך על חוות דעתו של המהנדס מר אליעזר גוכמן מיום 24.1.07. 3. להשלמת התמונה יצוין כי סכום כתב התביעה המקורי עמד על סך של 217,175 ₪. כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 30.7.07 בעקבות החלטת בית המשפט מיום 25.3.07 (כב' השופט שפסר בבש"א 2018/07), וזאת לאור טענת התובעת להחמרת הנזקים כתוצאה מהמשך ביצוע עבודות ההריסה והבנייה וקביעת המומחה מטעם התובעת כי ביתה אינו ראוי למגורים ויש להרסו ולבנות בית חדש תחתיו. 5. הנתבעים הגישו כתב הגנה (לכתב התביעה המתוקן) וכתב תביעה שכנגד כנגד התובעת למתן צו עשה, בטענה כי קיימת חריגה מגבולות מגרש התובעת (הנתבעת שכנגד) למגרש הנתבעים (התובעים שכנגד) של ארגז הרוח של גג הבית ושל צנרת היוצאת מקיר הבית ובשל בריכות ביוב המשמשות את התובעת והממוקמות במגרש הנתבעים. 6. בנוסף, הגישו הנתבעים הודעה לצדדי ג' כדלקמן: צד ג' 1 - המהנדס אשר מונה על ידי ועדת הערר המחוזית לצורך מתן חוות דעת להריסת בית הנתבעים ותמיכת בית התובעת (להלן: "ליבוביץ"). צד ג' 2 - המהנדס המתכנן אשר את שירותיו שכרו הנתבעים לצורך הריסת ביתם ובניית בית חדש תחתיו (להלן: "אלמליח"). צד ג' 3 - הקבלן אשר את שירותיו שכרו הנתבעים לצורך הריסת ביתם ובנייתו (להלן: "שלי"). 7. צד ג' 3, שלי, שלח הודעה לצד ד' כנגד מגדל חברה לביטוח בע"מ בטענה כי זו ביטחה את חברת אופק שלי בפוליסה לביטוח עבודות קבלניות בתקופה הרלוונטית. צד ד' (להלן:"מגדל") כפרה בכיסוי הביטוחי. ההליכים בתיק 8. לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, מינה בית המשפט כמומחה מטעמו את המהנדס מר יעקב דבדבני (להלן: "מר דבדבני" או "מומחה בית המשפט") אשר נתן חוות דעת ביום 8.5.07 (להלן: "חוות הדעת הראשונה"). משהוגש כתב תביעה מתוקן, ולאור הסכמת הצדדים למינויו המחודש של מר דבדבני, הוא מונה (בשנית) כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנדסת הבניין (החלטת כב' השופט שפסר מיום 24.2.09). מר דבדבני נתן חוות דעתו ביום 31.5.09 (להלן: "חוות הדעת השנייה"). 9. מלבד חוות דעתו של מומחה בית המשפט הוגשו מטעם הצדדים חוות דעת נוספות לתיק, כדלקמן: מטעם התובעת הוגשה חוות דעת של מר אברהם בן עזרא מהנדס בניין אשר העריך את העלויות בסך של 1,273,387 ₪ וציין כי יש להרוס את בית התובעת ולבנות בית חדש במקומו. מר בן עזרא נחקר על חוות דעתו. בנוסף, הוגשה מטעם התובעת חוות דעתו של המהנדס מר גוכמן אליעזר ואולם בשל מצבו הבריאותי לא הגיע המומחה למתן עדות בבית המשפט (הודעת ב"כ התובעת מיום 12.2.13). מטעם צד ג' 1 הוגשה חוות דעת של המהנדס מר יוסף גולדקלנג ואולם בדיון מיום 31.12.12 הודיע ב"כ צד ג' 1 כי הוא מוותר על חוות הדעת. 10. בדיונים שהתקיימו בפני, העידו המומחה מטעם בית משפט ועדים מטעם הצדדים כדלקמן: מטעם התובעת העידו בנה - מר איציק אבגי, מר איתן עטר ומר ליאור עזריה וכן המהנדס אשר מסר חוות דעת מטעם התובעת - מר אברהם בן עזרא. מטעם הנתבעים העיד בנם - מר רפי כהן וכן מר איתן טל (בעניין התביעה שכנגד). מטעם צד ג' 1, ליבוביץ, העידו הוא עצמו ומר פאבל לנבורג (להלן: "פאבל"). מטעם צד ג' 2, אלמליח, העיד הוא עצמו. מטעם צד ג' 3, שלי, העידו הוא עצמו וכן מר סימן טוב חלילי. מטעם צד ד', מגדל, העידה גב' נאוה אלעזר. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, לאחר הגשת תמצית טיעון בכתב. השתלשלות העניינים 11. השתלשלות העניינים עד תחילת ביצוע עבודות ההריסה מפורטת באריכות בכתב התביעה המתוקן ובתצהיר מטעם התובעת. בקצרה יצויין כי בעקבות רצונם של הנתבעים להרוס את ביתם ולבנות בית אחר תחתיו ולאור התנגדות התובעת, התנהלו הליכים בין הצדדים בפני הוועדה המקומית לתכנון ובניה ובפני ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה. לענייננו יש חשיבות להחלטת ועדת ערר מחוזית לתכנון ובנייה ולחוות דעתו של ליבוביץ אשר הוגשה ביום 12.12.04 ובמסגרתה נקבע כיצד יש לבצע את ההפרדה בין בית התובעת לבית הנתבעים (נספח יא' לתצהיר מר איציק אבגי מטעם התובעת). 12. בדיון של ועדת ערר מחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום מיום 2.9.04 (צורף כנספח א' לתצהירו של מר ליבוביץ ) הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן: "1. הערר יימחק. 2. הבקשה תופנה להחלטה סופית בפני רשות הרישוי אשר תיתן החלטה לאחר שתקבל חוות דעת מהמהנדס יוסף גורדון מירושלים לגבי הריסת הבניין. 3. המשיבה תוסיף כתנאי, במקרה שתחליט לאשר את הבקשה כי ההריסה תבוצע בפיקוח צמוד של מהנדס קונסטרוקציה. 4. הצדדים יהיו רשאים להביא בפני מר גורדון כל מסמך שימצאו לנכון. 5. בעלות שכר טרחתו של מר גורדון ישאו העורר והמשיבים 2 ו - 3 שווה בשווה. 6. מבקשים לתת תוקף של החלטה להסכמה הנ"ל". בעקבות הודעתו של מר גורדון כי אין הוא יכול למלא את התפקיד שהוטל עליו, מונה המהנדס כריס ליבוביץ במקומו (החלטת יו"ר ועדת ערר לתכנון ובנייה מיום 23.9.04 - נספח א' לתצהיר ליבוביץ). ביום 25.11.04 נערך סיור על ידי ליבוביץ בנוכחות נציגי התובעת והנתבעים ונערך פרוטוקול סיור (נספח י' לתצהירו של מר אבגי). מר ליבוביץ הגיש חוות דעתו ביום 12.12.04 (נספח יא' לתצהירו של מר אבגי), במסגרתה ניתנו המלצות לביצוע ההריסה כדלקמן: "6. המלצות המלצותינו מפורטות בתכניתנו הרצ"ב, המהווה חלק בלתי נפרד מחוות דעתנו וכוללות: 6.1 העמקת מפלס פני הקרקע לאורך ה"קו המפריד" בין הדירות, לעומק של כ - 80 ס"מ לפחות ממפלס תחתית הרצפה. 6.2 תימוך הרצפה אל הקרקע, בקו התפר, בצורה יציבה, כמפורט בתכנית החיזוק או שווה ערך מאושר על ידי המפקח. 6.3 פירוק המבנה העילי, גג המבנה, קירות ומחיצות, זאת מבלי לגעת בקיר המפריד בין הדירות, אשר ישמר בשלמותו. 6.4 ניסור הרצפה ניסור "יהלום" - במרחק של כ - 20 ס"מ מן הקיר המפריד בין הדירות. 6.5 סיטוט (כך במקור - ע.ק.) "עדין" של בליטת הרצפה עד למישור הקיר המפריד, כל עוד הרצפה תמוכה, כאמור מקודם. 6.6 הריסה, פרוק וסילוק הפסולת של כל יתר האלמנטים, בחלק המגרש של משפחת כהן והכשרת המגרש להמשך העבודות. 6.7 תימוך וחיזוק הרצפה הקיימת בקו התפר, כמפורט בתכניתנו לרבות כלונסאות, קורות יסוד ורצפה". יוער כי לחוות הדעת צורפה תוכנית (כאמור בסעיף 6 לחוות הדעת) אשר הוגשה במהלך הדיון וסומנה ת/4. כן נקבע בפרק הכללי לחוות הדעת כדלקמן: "7.2 תוכניותינו תועמדנה לרשותו של מתכנן השלד, תיבדקנה על ידו ותשולבנה בתוכניותיו האחרות, כשעבודות הניסור, החציבה, התימוך והחיזוק, המוצעות על ידינו, תבוצענה יחד עם יתר עבודות הבנייה, באחריותו המלאה והבלעדית, בתוקף היותו האחראי לתכנון השלד וחתום ברשויות. 7.3 עבודות הניסור, חציבה, התימוך והחיזוק, כמוצעות על ידינו, תבוצענה בפיקוח צמוד, התואם הוראות ועדת הערר". 13. לטענת התובעת, כפי שעולה מתצהירו של מר אבגי, ביום 2.4.06 בשעה 20:00 התקשר אליו רפי כהן, בנם של הנתבעים, והודיע לו כי בכוונתם להרוס את בית הנתבעים למחרת היום וביום 3.4.06, החלו הנתבעים להרוס את ביתם וזאת מבלי ליישם את המלצות חוות הדעת, כטענת התובעת. בו ביום הוצא צו הפסקת עבודות ההריסה שכן לא הוצא היתר הריסה כחוק. ניסיונות התובעת למנוע את המשך ההריסה לא צלחו וביום 9.4.06, בשעה 20:00, החלו שוב עבודות הריסת ביתם של הנתבעים. לטענת התובעת הריסת הבית נעשתה באמצעים מכניים כבדים ולא בהתאם לחוות הדעת של ליבוביץ. בנוסף, לא בוצעו פעולות ההריסה תחת פיקוח הנדסי צמוד כמתחייב מחוות הדעת של ליבוביץ. התובעת טוענת כי מעשיהם של הנתבעים גרמו לנזקים קשים וחמורים בביתה. 14. הנתבעים טוענים, כפי שעולה מתצהירו של מר רפי כהן, כי שכרו שירותים של אנשי מקצוע לביצוע עבודות ההריסה והבנייה, שכן אינם מבינים בתחום. כן נטען כי בית התובעת הצריך תיקון יסודי וזאת ללא קשר להריסת בית הנתבעים. חוות דעת מומחה בית משפט 15. מומחה בית המשפט בחוות דעתו הראשונה סקר את הליקויים שנמצאו במבנה, פירט את הסיבות והאחריות לליקויים וכן את התיקונים המוצעים ועלותם והעריך את סך עלות התיקונים בסכום של 45,500 ₪ (מחירי קבלן מזדמן ללא מע"מ). יוער כי במועד חוות דעתו הראשונה של המומחה, טרם צורפו לתיק צדדי ג' 2 ו - 3 וכן צד ד' אולם צד ג' 2, אלמליח, נכח בביקור המומחה במקום. בחוות דעתו השנייה, בעקבות הגשת כתב התביעה המתוקן, ציין המומחה את הסיבות לליקויים וכן את התיקונים המוצעים ועלותם והעריך את סך עלות התיקונים בסכום של 66,000 ₪ (מחירי קבלן מזדמן). 16. המומחה ציין בחוות דעתו כי המבנה אינו מסוכן וניתן לתקנו באמצעים סבירים ומקובלים (בניגוד לחוות הדעת מטעם התובעת). המומחה ציין כי פרט לרצפת המבנה הישן (משנות ה - 60) שחלקה נהרס, לא נמצאו בבדיקות ויזואליות סדקים בחלקים קונסטרוקטיביים של המבנה וכי הסדיקה בעיקרה נמצאת במילואה (בלוקי הבטון). 17. בעדותו, התייחס המומחה למצב בית התובעת לפני ההריסה: "מדובר פה בבית בסיסי, ישן משנות השישים שכמוהו ביצעתי ותכננתי לרבים מאוד. אלה בתים שמשני הצדדים הוסיפו להם במהלך השנים בתים נוספים, מעליהם, מצדדיהם, והעמיסו גם על אותו בית קטן ומסכן של ה - 50 מ"ר כל אחד ואם אני טועה אז 40 מ', העמיסו עליו כל מיני עומסים משני הצדדים דרך אגב, לא ביצעו אותו כמו שצריך, לא עשו תפרים ביניהם וסידוק רב נגרם. אני משער שסידוק היה גם קודם. אבל ביום האירוע הידוע של ההריסה, שם קרה משהו שאליו אני התייחסתי כאירוע מכונן שהוא בעצם האירוע שגרם אולי שרשרת של אירועים, צירוף של מגדול אל הקטן שפירטתי אותם בחוות דעתי" (עמ' 10 ש' 5 - 15 לפרוטוקול מיום 13.2.12). 18. בחוות דעתו המומחה ציין את הסיבות לליקויים כדלקמן: "1. הסיבה הראשונה ליצירת הליקויים קשורה להריסת הקורות הנמשכות ברצפת הנתבע, ללא תימוך וחיזוק מתאים ברצפת התובעת... 2. הסיבה השניה ליצירת הליקויים... היא תימוך בלתי רציף בין רצפת התימוך בדירת הנתבע ובין הרצפה הקיימת של התובעת. התימוך לא נעשה כנדרש בתכנית שהוציא המהנדס ליבוביץ, ובמספר מקומות קיים מרווח בין התימוך לנתמך 3. הסיבה השלישית לחלק מהליקויים, נעוצה בעובדה שבחלק מההריסות של המבנה של הנתבע השתמשו בכלים מכניים שגרמו לזעזוע במבנה התובעת..." (עמ' 6 לחוות הדעת השניה) בהתייחס לסיבה השלישית, מציין המומחה כי הוא מסתמך על צילומים, מכתבים, דיסק ועדויות שמיעה של הצדדים (עמ' 7 לחוות הדעת השניה). המומחה מציין כי יתכן שהתוספות שהוספו למבנה הישן נסמכו בצורה זו או אחרת על המבנה הישן וכאשר המבנה זועזע, יתכן שנגרמה סדיקה חלקית בחלקים נוספים או שהורחבו סדקים שהיו וכי יתכן שחלק מהסדקים היו קודם או היו קיימים קודם והוחמרו (עמ' 7 לחוות הדעת השניה). 19. בהתייחסו לחלוקת האחריות, ציין המומחה מטעם בית המשפט כי לא מצא בתוכניות המתכנן כל עדות לכך שנתן דעתו לתמיכה וחיזוק הקורות, ולכן יש לו אחריות נכבדת לליקויים שנגרמו. כן נקבע כי היתה חובה עליו לבצע פיקוח עליון על הבנייה וכי הוא לא מצא פיקוח עליון לגבי צורת ההריסה, חיזוקים נדרשים, תימוך נדרש וצורת ההריסה. באשר לקבלן המבצע, נקבע כי בתוכניות ובהוראות של המהנדס ליבוביץ נדרש תימוך זמני, תימוך קבוע בשפת ההריסה (בין המבנים) וכן הריסה בדיסק יהלום. לעניין זה קבע המומחה כי התימוך הקבוע לא בוצע כראוי וכי על פי צילומי הוידאו ודברי הצדדים ההריסה בוצעה במכשיר רוטט והולם בסיוע של יעה אופני ובכך יש רשלנות תורמת רבה לליקויים שקרו. המומחה קבע כי על מפקח צמוד לבצע לפי הוראות המתכנן ו/או המהנדס ליבוביץ וכי היה עליו לשאול מדוע לא תמכו תמיכה קבועה את הקורות של המבנה הישן. באשר למהנדס ועדת הערר, ליבוביץ, נקבע שאין לו חובה לתכנון ההריסה או תמיכת המבנה וכי הוא נתן הוראות נכונות לגבי צורת ההריסה וכן לתימוך המבנה בשפתו אולם ההוראות לא בוצעו במלואן. כן נקבע כי ליבוביץ כתב שכל העבודות יעשו בפיקוח צמוד וכי התוכניות תועמדנה לרשותו של מתכנן השלד, תבדקנה על ידו ותשולבנה בתוכניותיו האחרות שעבודות הניסור והחציבה, התימוך והחיזוק כמוצעות על ידינו, תבוצענה יחד עם יתר עבודות הבנייה באחריותו המלאה והבלעדית בתוקף היותו האחראי לתכנון השלד וחתום ברשויות. על כן קבע המומחה כי לפחות מבחינה פורמאלית אינו מוצא אחריות של המהנדס ליבוביץ לליקויים. המומחה ציין בחוות דעתו כי מנה את האחראים לליקויים לפי סדר חשיבות האחריות. (עמ' 11 - 13 לחוות הדעת השניה). חבות הנתבעים 20. נראה כי אין חולק שקיימת חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית של הנתבעים כלפי התובעת בבואם להרוס את ביתם הבנוי בצמוד לביתה של התובעת, וכל שנותר לבחון הוא האם התרשלו הנתבעים והאם כתוצאה מהתרשלותם נגרמו לביתה של התובעת הנזקים הנטענים. 21. מעיון בעדויות עולה כי על אף החלטת ועדת הערר ועל אף האמור בחוות דעתו של ליבוביץ, לא בוצעה ההריסה בפיקוח צמוד של מהנדס קונסטרוקציה. בכך למעשה לא פעלו הנתבעים על פי הנדרש בהחלטת ועדת הערר המחוזית ומכאן קמה חבותם. 22. הנתבעים טוענים כי צד ג' 2, אלמליח, הוא זה שמילא את התפקיד האמור וכי כולם ראו בו מפקח צמוד. אין לקבל את טענת הנתבעים בעניין זה שכן לא ניתן לראות באלמליח מהנדס קונסטרוקטור המקיים את התנאים שנקבעו, בין השאר מאחר שאינו מהנדס בהכשרתו. בנוסף, מעדותו של מר רפי כהן מטעם הנתבעים עולה כי הוא כלל לא נתן דעתו לכך. "ש. אני מציגה לך נספח פלט מהשאילתה לרישום הנדסאים. ממנה עולה שנפתלי אלמליח לא קונסטרוקטור ולא מהנדס. מה אתה אומר על כך? ת. אין לי מה להגיד. ש. לא בדקת? ת. אמרתי שלא. אני יודע שהוא מתכנן בתים ולכן פניתי אליו וזה לא הבית הראשון שהוא תכנן. ש. כשהוועדה אומרת צריך מפקח צמוד. ת. אני לא התעסקתי עם זה. ש. אומרת הועדה צריך מפקח קונסטרוקטור. אומר עורך הדין שלך שאלמליח בתמונה וצריך לשלם לעוד משהו, כלומר שעורך הדין יודע שאלמליח הוא לא קונסטרוקטור כי אלמליח כבר בתמונה בשלב הזה והוא לא מסוגל לבצע את העבודה ועורך הדין מנסה לחסוך בעלויות עבורך והוא לא מצליח. אתה היית צריך ללכת, כלומר היה באחריותך למנות מפקח נוסף על חשבונך ולא עשית זאת. אתה רוצה להגיד שלא ידעת על ההחלטות האלה? ת. לא קיבלתי כל מידע בנושא הזה. ש. עורך הדין שלך לא עדכן אותך? ת. לא" (עמ' 52 ש' 13 - 29 לפרוטוקול מיום 29.10.12). כלומר, טענת הנתבעים לפיה ראו באלמליח מפקח צמוד בהתאם וכנדרש על פי החלטת הועדה נסתרת אל מול עדותו של מר כהן לפיה "לא התעסק עם זה" ו"לא קיבל מידע". יצויין כי עורך הדין הנזכר בעדותו (עו"ד בוכניק) לא הובא לעדות (עמ' 52 ש' 30 - 31 לפרוטוקול מיום 29.10.12). אין לקבל את טענת מר כהן כי "לא ידע" שכן לא נטען ולא הוכח כי הוא לא היה מודע להחלטות הועדה לתכנון ובניה בדבר הצורך בפיקוח צמוד וממילא היה עליו לדעת. בנוסף, מר רפי כהן העיד כי במועד ביצוע הניסור אלמליח לא נכח בשטח וכי הוא זה שהודיע לאלמליח להגיע למקום (עמ' 63 ש' 26 - 31 לפרוטוקול מיום 29.10.12) ומכאן שברי שאלמליח לא ביצע פיקוח צמוד על עבודות ההריסה כטענת הנתבעים והנתבעים אף לא ראו בו כמי שאמור להיות במקום במהלך העבודות 23. יתירה מזו, גם במכתבו של רפי כהן מיום 10.8.04 (ג2- 1), יש התייחסות לאלמליח כאל מתכנן הבית בלבד. לעניין זה יצויין כי ההסכם בין אלמליח לנתבעים קדם לדיונים בוועדת הערר, לרבות בעניין שכר טרחתו של אלמליח (עמ' 60 ש' 1 - 5 לפרוטוקול מיום 29.10.12) ולא היה שינוי בסכום התשלום שהוסכם (עמ' 47 ש' 17 - 21 לפרוטוקול מיום 29.10.12). מהעובדה כי לא חל שינוי בשכרו של אלמליח אשר סוכם לפני החלטת הוועדה, ניתן ללמוד כי לא התווסף פיקוח צמוד לחובותיו. גם ממכתביו של עו"ד בוכניק, אשר ייצג את הנתבעים בהליך בפני ועדת הערר, עולה כי הנתבעים ידעו שעליהם למנות מפקח צמוד (נספחים ג' ד' ו- ה' לתצהיר ליבוביץ ובפרט סעיף 6 לנספח ג' וסעיף 14 לנספח ה'). 24. מהאמור לעיל עולה כי הנתבעים לא פעלו על פי החלטת ועדת הערר ולא מינו מפקח צמוד על אף חובתם לעשות כן. ממכתבי בא כוחם דאז עולה מפורשות כי הנתבעים ידעו על הצורך במינוי מפקח, כאמור, ואין לקבל את טענתם כי מר אלמליח הוא שנשכר לצורך כך. על כן, אין הסבר מניח את הדעת של הנתבעים מדוע לא היה בשטח פיקוח של מהנדס קונסטרוקטור. אין באמור כדי למעט מטענותיהם של הנתבעים כנגד אלמליח אשר יידונו בהמשך. 25. בנוסף לאמור יצוין כי במועד בו החל ביצוע עבודות ההריסה ביום 2.4.06, לא היה היתר בנייה והוצא צו הפסקת עבודה לפיו נאסר לבצע עבודות הריסה או בנייה. פעולות ההריסה אשר בוצעו לפני הוצאת צו הפסקת העבודה, בוצעו אם כך ללא היתר. הנתבעים לא צירפו את היתר הבניה (ההריסה) שניתן לתצהיר מטעמם ומכאן שלא הוכחה טענתם כי מדובר בעיכוב פורמלי בלבד. הטענה כי מדובר בעיכוב פורמלי נסתרת גם אל מול מכתבו של אלמליח מיום 4.4.06, הממוען לועדה לתכנון ובניה (נספח א' לתצהירו של מר רפי כהן), ממנו עולה כי היתה במועד הרלבנטי (בין הפסקת העבודות בצו הפסקה מינהלי לבין חידושן) התייחסות לנושא ההריסה והתימוך. בנסיבות האמורות, הנתבעים התרשלו וקמה חבותם כלפי התובעת. חבות צד ג' 1 - ליבוביץ 26. בהודעה לצד ג' נטען בעניינו של ליבוביץ כי הוא קבע כיצד תתבצע ההריסה ואופן התמיכה וכי מקביעת מומחה בית המשפט עולה שתוכנית ההריסה והתמיכה שניתנה על ידו לא נתנה מענה הנדסי ראוי ונכון לסיטואציה ההנדסית הרלוונטית, בהיות בית הנתבעים צמוד לבית התובעת. בכך, מסתמכים הנתבעים על האמור במכתב המומחה מטעם בית המשפט מיום 6.8.06. 27. דא עקא, המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו מיום 31.5.09 קבע כי ליבוביץ נתן הוראות נכונות לגבי צורת ההריסה ולתימוך המבנה בשפתו, הוראות שלא בוצעו במלואן וכן כי ליבוביץ כתב שהעבודות ייעשו בפיקוח צמוד. הנתבעים לא עתרו לתיקון ההודעה לצד שלישי כנגד ליבוביץ לאחר קבלת חוות הדעת השניה. הנתבעים גם לא צירפו כל ראייה ממנה ניתן ללמוד על פגם בתכנון של ליבוביץ. על כן, לא הוכחה רשלנותו של ליבוביץ בהתייחס לתוכניתו. 28. הואיל והטענה היחידה שנטענה כנגד ליבוביץ עניינה תוכנית ההריסה והתמיכה, כל טענה אחרת מהווה הרחבת חזית. יודגש לעניין זה כי לא נטענה בהודעה לצד ג' כל טענה לפיה מר ליבוביץ שימש כמפקח צמוד. בסיכומי הנתבעים נטען כי העבודות בוצעו בתיאום עם ליבוביץ וכי המלצותיו בוצעו כלשונן (עדות פאבל - עמ' 93 ש' 32 - 33 ועמ' 94 ש' 2 - 3 לפרוטוקול מיום 26.12.12) ועל כן, ככל שהוראותיו אינן מספקות יש להטיל את האחריות עליו. אין לקבל טענה זו. ליבוביץ טען כי תפקידו התמצה בהגשת חוות דעת (עמ' 65 ש' 21 לפרוטוקול מיום 19.12.12) ומהמלצותיו עולה כי על המתכנן לשלב את ההמלצות בתכניותיו (ס' 7.2 נספח י' לתצהיר מר אבגי). אין חולק כי ליבוביץ הכין תכנית (ת/4) במסגרת חוות דעתו. עם זאת, אלמליח העיד כי הקבלן עבד לפי תוכנית ג3 / 1 אשר נערכה על ידי אלמליח (עמ' 87 ש' 22 - 36 לפרוטוקול מיום 26.12.12). גם מר סימן טוב חלילי העיד כי עבדו לפי תכנית ג3/1 (תכנית אלמליח) ולא לפי תכנית ת/4 (תכנית ליבוביץ) (עמ' 98 ש' 21 - 27 לפרוטוקול מיום 26.12.12). בנוסף, אין חולק שבתוכנית ג3/ 1, שנערכה על ידי אלמליח, היה שינוי אל מול התוכנית של ליבוביץ וזאת לאור שינויי מפלס הרצפה (עמ' 75 ש' 7 - 12 לפרוטוקול מיום 26.12.12). מהאמור עולה כי בסופו של יום בוצעו העבודות על פי התוכנית שערך אלמליח (ג'3 / 1), דבר התומך בטענתו של ליבוביץ לפיה התכנית שהוציא אינה תכנית עבודה אלא המלצות לעבודת ניסור הריסה תימוך וחיזוק של רצפה קיימת (כאמור גם בשם התכנית ב- ת/4). 29. מעיון בעדויות עולה כי הצדדים חלוקים בשאלת הפניה לליבוביץ במהלך עבודות ההריסה וסיבת הפניה ואולם אין די בפניה כאמור כדי לבסס חבות של ליבוביץ. יתרה מזו, גם אם העבודות בוצעו לאחר התייעצות עם ליבוביץ, כנטען, הרי שמהעדויות עולה כי ההתייעצות עימו לעניין התימוך באה לאחר מעשה, לאחר שחלק מעבודות ההריסה כבר בוצעו (בין אם הריסת המעטפת - כגרסת פאבל (ס' 17 לתצהירו) ובין אם ניסור הרצפה עצמה - כגרסת ליבוביץ (עמ' 55 ש' 19 - 21 לפרוטקול מיום 19.12.12) ואלמליח עמ' 73 ש' 19 - 20 לפרוטוקול מיום 26.12.12)). הדבר עולה גם ממכתב מיום 4.4.06 שנכתב על ידי רפי כהן לבקשת אלמליח והחתום ע"י אלמליח (נספח טז לתצהיר אבגי, נספח א' לתצהיר כהן). 30. לאור האמור, לא הוכחה אחריותו של ליבוביץ מכח המלצותיו וכן לא הוכחה אחריותו בשל מעורבותו הנטענת בזמן פעולות ההריסה. הואיל ואין טענה כי ליבוביץ נשכר לביצוע פיקוח, ממילא אין לייחס לו אחריות. מכאן, שיש לדחות את ההודעה לצד שלישי כנגד ליבוביץ. חבות צד ג' 2 - אלמליח 31. בהודעה לצד ג' נטען בעניינו של אלמליח כי הוא פיקח על ביצוע עבודות ההריסה והבנייה וערך את תוכניות ההגשה לעיריית נתיבות ביחס לבית הנתבעים, כי הוא חתם ברשות המקומית על תוכניות הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים וכי מקביעת המומחה מטעם בית המשפט עולה כי קיים ליקוי תכנוני בשל הריסת הקורות הנמשכות ברצפת בית הנתבעים ללא תימוך וחיזוק מתאים ברצפת בית התובעת, דבר שגרם לשקיעות ברצפה וסידוק בקירות ובמחיצות. לטענת אלמליח הנתבעים פנו אליו לצורך תכנון בית במגרש עליו בנוי בית ישן המיועד להריסה וכי הוא לא נשכר לבצע פיקוח צמוד בכלל ועל הריסה בפרט. לטענת אלמליח, רפי כהן נמנע ממינוי מהנדס קונסטרוקציה כמתחייב מהחלטת ועדת הערר והתנאים בהיתר הבנייה. 32. אין מחלוקת כי אלמליח רשום כמתכנן ואחראי לביצוע השלד. מסעיף 7.2 לחוות דעתו של ליבוביץ מיום 12.2.04 (נספח יא לתצהיר מר אבגי) עולה כי התוכנית (לביצוע ההריסה) הכוללת עבודות ניסור, חציבה, תימוך וחיזוק, ישולבו בתוכניות מתכנן השלד ויבוצעו יחד עם יתר עבודות הבנייה באחריותו המלאה והבלעדית בתוקף היותו אחראי לתכנון השלד וחתום ברשויות. מאחר ואלמליח הינו המתכנן והאחראי לביצוע השלד, הרי שלאור האמור הוא אחראי גם לנושא ההריסה. 33. מתצהירו של אלמליח עולה כי הוא תכנן את שלד המבנה של משפחת כהן וערך את הבקשה להיתר בנייה. כן צוין בתצהיר כי אלמליח ביצע פיקוח עליון בלבד. לטענת אלמליח בתצהירו, תוכניות ההריסה והתימוך נעשו על ידי ליבוביץ והועברו לקבלן המבצע ככתבן וכלשונן וכי הוא עצמו לא מונה לפקח על עבודות ההריסה ואף לא היה בפועל בפעולות ההריסה. דא עקא, טענותיו אלה נסתרות אל מול חומר הראיות. מנספח ג' לתצהירו של מר רפי כהן עולה כי אלמליח הוא שאישר את ניסור רצפת הבית ואף נתן הוראות בעניין כדלקמן: "4. יש להשאיר את התמיכות מברזל מתחת לרצפת בית של אבגי שבוצעו בזמן הניסור. 5. לאחר בדיקתי מאשר ניסור רצפת בית של חיים כהן לפי תוכנית של אנג' כ. ליבוביץ". הדבר עולה גם ממכתב מיום 4.4.06 מאלמליח למהנדס המועצה לתכנון ובניה (נספח א' לתצהיר רפי כהן), בו נאמר: "... על כן ניתן להמשיך בעבודת ההריסה לפי הנחיותי". בעדותו טען אלמליח כי לא קיבל את התוכנית מליבוביץ וראה אותה בשטח (עמ' 71 ש' 17 - 20 לפרוטוקול מיום 26.12.12), בניגוד לאמור בתצהירו בו טען כי הוא עצמו העביר את התכניות והפרטים שנמסרו לו ע"י ליבוביץ לקבלן הביצוע והיה בעניין זה "נער שליח" (ס' 10 לתצהיר). אלמליח ציין בעדותו כי הוא יצא מתוך הנחה שמונה המהנדס ליבוביץ ושמונה מהנדס קונסטרוקטור מטעם הצדדים, כאשר בהתייחס לליבוביץ, הוא הבין שהוא המתכנן ואחראי מבחינה תכנונית (עמ' 81 שורות 4 - 7 לפרוטוקול מיום 26.12.12). אלמליח גם אישר שבכל הזמנים הרלוונטיים לא היה מהנדס חיצוני שביצע פיקוח צמוד (עמ' 88 שורות 29 - 31 לפרוטוקול מיום 26.12.12). 34. מעורבותו של אלמליח בעבודות ההריסה עולה במפורש ממכתבו מיום 4.4.06 לועדה לתכנון ובניה (נספח א' לתצהיר רפי כהן) ומנספח ג' לתצהירו של רפי כהן, כאמור לעיל. בנוסף, אלמליח אישר בעדותו כי עבודות ההריסה בוצעו על פי התכנית שערך - ג3/ 1 (עמ' 87 ש' 22 - 36 לפרוטוקול מיום 26.12.12). גם מר סימן טוב חלילי העיד כי עבדו לפי תכנית ג3/1 (תכנית אלמליח) ולא לפי תכנית ת/4 (תכנית ליבוביץ) (עמ' 98 ש' 21 - 27 לפרוטוקול מיום 26.12.12). על כן, אין לקבל את טענת אלמליח כי לא היה מעורב בתכנון ההריסה. 35. מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מיום 31.5.09, עולה כי בתוכניות לא נתן דעתו המתכנן לתמיכה וחיזוק הקורות טרם ההריסה, שכן מדובר בהריסת קורות נמשכות. טענת אלמליח כי המומחה לא בחן את תוכניותיו אינה יכולה לעמוד מקום בו אלמליח נכח בשני ביקורי המומחה במקום ויכול היה להעביר למומחה את המסמכים שבידיו, אולם הוא בחר שלא לעשות כן. לעניין זה יצוין כי המסמכים הוגשו לבית המשפט רק לאחר חקירת המומחה. 36. טוען אלמליח כי רפי כהן מסר לו מכתב ביום 10.8.04 ולפיו הוא: "מתחייב כלפי מתכנן הבית שבסכסוך בין הדייר השכן משפחת אבגי לבין הורי כפי שהחל מתחילת תכנון הבית כל תביעה שתוגש ע"י משפחת אבגי נגד משפחת כהן מכל סיבה שהיא בגין כל נזק שייגרם למשפחת אבגי בבית הסמוך לא תחול על המתכנן ולא יישא בשום הוצאה כספית בגין התכנון של הורי, כל ההוצאות יחולו על משפחת כהן הן המשפטיות והן באם ייגרם נזק לבית" (מוצג ג'2 - 1). עם זאת, בעדותו אישר אלמליח כי אין במכתב האמור כדי לפטור אותו מאחריות (עמ' 77 שורות 6 - 12 לפרוטוקול מיום 26.12.12). 37. מהאמור עולה כי אחריותו של אלמליח קמה כמי שתכנן את התוכניות לרבות תוכניות ההריסה (בהתבסס על המלצות ליבוביץ). לאמור יש להוסיף את השינוי שנערך בתוכניות בשל שינוי בגובה מפלס הרצפה, שינוי שנערך על ידי אלמליח בלבד ובאחריותו. יוער לעניין זה כי גם אם אין בשינוי כדי לשנות את המלצות ההריסה, לרבות התימוך הזמני והקבוע, הרי שעצם ביצוע השינוי על ידי אלמליח לבדו מלמד על כך שהוא זה שאחראי על התוכניות לרבות בעניין ההריסה והתימוך הנדרש. בנוסף קמה אחריותו של אלמליח מכח חובתו לבצע פיקוח עליון כפי שעולה מההסכמה בינו לבין הנתבעים. הפיקוח העליון כולל גם פיקוח על עבודות ההריסה שהוטמעו בתוכניותיו של אלמליח. חבותו כמפקח עליון עולה גם מהמכתב שהוציא ביום 4.4.06 הממוען למהנדס המועצה לתכנון ובנייה נתיבות (נספח א' לתצהירו של רפי כהן). 38. אני מקבלת את טענת אלמליח לפיה הוא לא מונה ע"י הנתבעים לבצע פיקוח צמוד על עבודות ההריסה. בין היתר ניתן ללמוד על כך מהעובדה שבמועד תחילת ההריסה אלמליח לא נכח במקום, בידיעתו של מר כהן ולא נדרש להיות שם. טענת הנתבעים כי אלמליח הוא זה שבדק ואישר שיש תמיכה והורה לערב את ליבוביץ לא הופכת אותו למפקח צמוד כפי הנדרש. לעניין הפיקוח הצמוד ר' גם האמור בסעיפים 22 - 24 לעיל. 39. לאור האמור יש ליחס לאמליח אחריות תכנונית אך אין לייחס לו אחריות מכח הטענה להיותו מפקח צמוד. אחריות צד ג' 3 - שלי 40. בהודעה לצד ג' נטען בעניינו של שלי כי מקביעת מומחה בית המשפט עולה כי הסיבה השנייה ליצירת הליקויים היא תימוך בלתי רציף בין רצפת התימוך בדירת הנתבעים ובין הרצפה הקיימת של התובעת, כי התימוך לא נעשה כנדרש בתוכנית שהוציא ליבוביץ ומדובר בליקוי ביצוע של הקבלן המבצע. כן נטען כי ככל ששלי ביצע את פעולות ההריסה באמצעות כלים מכניים אשר גרמו לזעזוע במבנה התובעת, הרי שהדבר הוא באחריותו. 41. הנתבעים עצמם מאשרים בסיכומיהם כי שלי פעל בהתאם להוראות ליבוביץ ואלמליח וכי יש להטיל עליו חבות רק ככל שבית המשפט יקבע אחרת. 42. מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט עולה כי התימוך הקבוע לא בוצע כראוי וכי ההריסה בוצעה במכשיר רוטט והולם בסיוע של יעה אופני ולא בדיסק יהלום כפי שנקבע בהוראות ליבוביץ. לטענת שלי, המומחה לא מתייחס לנושא התימוך הזמני ומשכך הואיל והנתבעים מסתמכים על חוות דעתו, לא ניתן לקבוע כי שלי התרשל בביצוע התימוך הזמני. 43. מעדותו של מר חלילי מטעם שלי עולה כי ביצוע התימוך נעשה על פי תכנית ג3/ 1 כלומר התכנית שערך אלמליח (עמ' 98 ש' ש' 21 - 27 לפרוטוקול מיום 26.12.12). משנשאל מר חלילי האם ידע על חוות דעתו של ליבוביץ השיב שהוא אינו אמור לדעת ואינו זוכר מה היה לפני חמש שנים (עמ' 99 ש' 4 - 7 לפרוטוקול מיום 26.12.12). 44. על פי ההמלצות שבחוות הדעת של ליבוביץ, יש לבצע את את התימוך, לאחר מכן להתחיל בעבודות הפירוק (המבנה העילי, הגג הקירות והמחיצות (למעט הקיר המפריד)) ורק לבסוף לבצע את הניסור של הרצפה עם דיסק יהלום (נספח יא' לתצהיר מר אבגי). ואולם, מתצהירו של חלילי עולה כי הפירוק החל לפני ביצוע התמיכה לרצפה (סעיף 9 לתצהיר). בעדותו העיד חלילי כי ההריסה החלה אחרי ההפרדה (עמ' 103 ש' 24 - 27 לפרוטוקול), דבר שעומד בסתירה לעדותו של פאבל ממנה עולה כי קודם בוצעה הריסת המעטפת ורק לאחר מכן בוצעו התמיכה והניסור (עמ' 94 ש' 33 - עמ' 95 ש' 8 לפרוטוקול מיום 26.12.12). מהאמור עולה שגם על פי תצהירו של חלילי, סדר העבודות לא בוצע על פי חוות הדעת של ליבוביץ. כמו כן עולה כי בניגוד לטענת חלילי, לפי עדותו של פאבל, החלו בביצוע עבודת ההריסה עוד בטרם הניתוק. 45. בנוסף, קיימת מחלוקת עובדתית בשאלה האם הניסור בוצע לפני ביצוע התמיכה או לאחריו. לעניין זה העידו הן פאבל והן חלילי כי קודם בוצעה התמיכה ורק אז בוצע הניסור (עמ' 90 ש' 16 - 17 ועמ' 101 ש' 19 לפרוטוקול מיום 26.12.12). ואולם, פאבל בעדותו לא זכר לומר את לוח הזמנים המדוייק, כאשר ראשית ציין כי לא נכח באתר בעת ההריסה והגיע כשהיה צריך לתמוך את הרצפה ולנסר (עמ' 90 ש' 4 - 13 לפרוטוקול מיום 26.12.12), לאחר מכן ציין כי התמיכה והניסור בוצעו בפער זמנים כאשר הניסור נעשה בשעות הבוקר והתמיכה יום לפני (עמ' 90 ש' 17 לפרוטוקול מיום 26.12.12) וכי פנה לליבוביץ על מנת לקבל הסבר לתמיכות (עמ' 90 ש' 20 - 21 לפרוטוקול מיום 26.12.12). פאבל העיד כי חזר מליבוביץ בשעות הערב וציין כי "יכול להיות שעשינו את התמיכות יום לאחר מכן והניסור היה יום לאחר ביצוע התמיכות" (עמ' 91 ש' 17 - 21 לפרוטוקול מיום 26.12.12). בעדותו ציין פאבל כי ביצוע תמיכות אורך יום אחד (עמ' 91 ש' 22 - 23 לפרוטוקול מיום 26.12.12). בתצהירו פאבל מציין כי נפגש עם ליבוביץ לאחר שקירות המעטפת של הבית פורקו אך לפני שהרצפה הופרדה (ס' 7 לתצהיר). 46. השתשלות עניינים זו אינה מתיישבת עם לוח הזמנים כפי שעולה מהמסמכים בתיק ומהעובדות שאינן שנויות במחלוקת. כך, אין מחלוקת שעבודות ההריסה החלו ביום 3.4.06. הדבר עולה מעדותו של מר אבגי ( ס' 51 לתצהיר) אשר נתמכה בעדותו של מר כהן (עמ' 49 ש' 18 - 23 לפרוטוקול מיום 29.10.12). מר כהן גם מאשר כי במועד הגעתו, בשעת הצהריים, פורקו הקירות הקרובים לבית משפחת אבגי, חלק מהרעפים וכן כי בוצע ניסור (עמ' 50 ש' 1 - 5 לפרוטוקול). מלוח זמנים זה, כפי שמשתקף מעדות המצהיר מטעם הנתבעים עולה כי הניסור בוצע ביום תחילת העבודה כלומר ביום 3.4.06. בו ביום הוצא צו מנהלי להפסקת בניה - בגין ביצוע עבודות הריסה ללא היתר (נספח ט"ו לתצהיר מר אבגי). במכתבו של אלמליח לועדה לתכנון ובניה מיום 4.4.06 - יום לאחר תחילת העבודות והפסקתן - נאמר כדלקמן: "המשך ביצוע הריסה של מר חיים ולאה כהן .... יש לתת תמיכה לרצפה.... ולהמשיך הריסה.... יש לציין שבוצע ניסור הרצפה וזאת במרחק של 1 מטר ויבוצע עוד ניסור לאחר ההריסה" (נספח א' לתצהיר רפי כהן). 47. מהאמור עולה בבירור הן בהסתמך על המסמך מיום 4.4.06 שנערך ב"זמן אמת" והן בהסתמך על העובדה שהעבודה שבוצעה בוצעה משך יום אחד בלבד טרם הופסקה, כי ניסור הרצפה החל עוד בטרם בוצעה תמיכה. לוח הזמנים אשר הוצג על ידי פאבל ולפיו פנה לליבוביץ בטרם ביצוע התמיכה וכי הניסור בוצע יום לאחר התמיכה אינו מתיישב עם האמור. יוער כי עדותו של אלמליח כי ראה תמיכה (עמ' 73 ש' 10 - 20 לפרוטוקול) מתייחסת למועד שלאחר ניסור הרצפה ולכן לא ניתן ללמוד ממנה על ביצוע תמיכה לפני הניסור. על כן אני קובעת כי הניסור בוצע עוד בטרם בוצעה התמיכה וזאת בניגוד להוראות ליבוביץ וחוות הדעת מטעמו ומכאן קמה גם חבותו של הקבלן המבצע שלי. 48. באשר לשימוש בכלים שאינם מתאימים לביצוע העבודה, המומחה מטעם בית המשפט מסתמך בחוות דעתו בעניין זה על דברים שנאמרו לו וצילומים שהוצגו בפניו. יצויין כי מן הראיות שהוצגו לא ניתן ללמוד מה המועד בו נעשה שימוש בשופל ובכלים אחרים שאינם מתאימים. אין מחלוקת כי במהלך העבודות נעשה שימוש בשופל ואולם טענת שלי לפיה השימוש בשופל נעשה לאחר ביצוע ההפרדה בין הבתים ומכאן שאין לכך משמעות לעניין הנזק הנטען, לא נסתרה ואף נתמכת בתצהירו של מר אבגי, לפיו השימוש בשופל נעשה ביום 9.4.06 (ס' 56 לתצהירו), כלומר לאחר ניסור הרצפה המשותפת. מעדותו של המהנדס בן עזרא - המומחה מטעם התובעים עולה כי אם היה שימוש בשופל לאחר שהבתים אינם מחוברים עוד, והוא אינו עושה חפירות וחשיפת יסודות (דבר שלא נטען בהתייחס למועד ההריסה), אזי אין הוא יכול לגרום לזעזועים (עמ' 35 ש' 30 - עמ' 36 ש' 1 לפרוטוקול מיום 3.9.12). בהתייחס לחציבה הנזכרת בחוות דעתו של ליבוביץ, מציין המהנדס בן עזרא כי ניתן להשתמש בקונגו המופיע בתמונה 8 לצורך חציבה (עמ' 35 ש' 10 - 22 לפרוטוקול מיום 3.9.12). מהאמור עולה כי לא הוכח שאכן נעשה שימוש בכלים שאינם מתאימים, במועד הרלבנטי כלומר לפני ביצוע ניתוק הרצפה המשותפת. 49. טוען שלי כי העבודה עבור הנתבעים בוצעה על ידי חברת אופק שלי בע"מ ולא על ידו באופן אישי. הנתבעים טוענים לעניין זה כי לא ידעו שמאוגד כחברה וככל שמסתמך שלי על חשבונית אחת שהוצאה לנתבעים, הרי שזו התקבלה במהלך העבודות ולאחר ההתקשרות. לתצהירו של שלי צורפו 2 חשבוניות מס מיום 31.12.06 (מודפסות) וחשבונית מס בכתב יד שמספרה 189 מיום 10.5.07. מר רפי כהן מאשר כי קיבל חשבונית אחרונה זו בלבד והכחיש קבלת החשבוניות האחרות (עמ' 66 ש' 14 - 15 לפרוטוקול מיום 29.10.12), אולם לטענתו קיבל את החשבונית האמורה במהלך העבודות. מר כהן בעדותו העיד כי הוא מכיר את שלי מילדות וכלשונו: "גדלנו ביחד" (עמ' 68 ש' 18 לפרוטוקול מיום 29.10.12). באשר להסכם עם שלי העיד מר כהן כדלקמן: "סגרתי איתו לא במשרד שזה משהו פורמאלי. ישבנו בבית הוריו ודיברנו על הסיכום של הבניה" (עמ' 68 ש' 26 - 27 לפרוטוקול מיום 29.10.12). גם שלי אישר כי ההסכמות היו בבית הוריו (עמ' 118 ש' 22 - 23 לפרוטוקול מיום 31.12.12), אישר כי כחברה הוא מחויב לתייק הסכם עבודה (עמ' 119 ש' 3 - 4 לפרוטוקול מיום 31.12.12) אך כי במקרה זה לא היה חוזה כתוב (עמ' 118 ש' 20 - 21 לפרוטוקול). 50. ההתקשרות בין הנתבעים לשלי נעשתה בשל היכרות קודמת בין הצדדים בבית הוריו של שלי כאשר לא נערך הסכם בכתב, על אף עדותו של שלי כי כחברה עליו לתייק הסכם עבודה. אין כל מסמך, למעט חשבונית 189 שהוצאה בשלב מאוחר יותר, ממנו ניתן ללמוד כי מדובר בהתקשרות עם חברה. חשבונית 189 הינה על סך של 17,000 ₪ נושאת תאריך 10.5.07 והתקבלה במהלך ביצוע העבודות ולכן לא ניתן להסיק ממנה כי במועד ההתקשרות, התקשרות הנתבעים היתה עם החברה ולא עם שלי אישית. לא הוכח כי החשבוניות האחרות שצורפו לתצהיר שלי הומצאו לנתבעים. לאור כל האמור, אני מקבלת את טענות הנתבעים בעניין זה וקובעת כי ההתקשרות היתה עם שלי אישית. חבות צד ד' מגדל 51. טוען שלי כי קיים כיסוי ביטוחי לעבודות נשוא ההודעה וזאת על פי פוליסת ביטוח שהוצאה על ידי מגדל. לטענת מגדל, פוליסת ביטוח עבודות קבלניות היא פוליסה הצהרתית ומשכך היה על שלי להעביר למגדל הודעה מפורטת לפני מועד תחילת העבודות אולם הודעה כאמור לא נמסרה במועד תחילת העבודות ביום 3.4.06 אלא רק ביום 25.4.06. כן נטען כי פוליסת הביטוח הינה עבור בניית מבנים ועבודות גמר ואינה כוללת עבודות הריסה וכי גם בהודעה שנמסרה ביום 25.4.06 לא צוין כי מתבצעות עבודות הריסה. 52. המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה באשר להודעה שנמסרה מאת שלי למגדל באשר לביצוע עבודות באתר. לטענת שלי הוא הודיע לפני תחילת ביצוע העבודות לסוכן הביטוח מר משה טרבלסי כי יש להוסיף את הפרויקט לביצוע עבודות הריסה ובנייה לגדרי הפוליסה והסוכן אישר בפניו את קבלת ההודעה והכנסת הפרויקט לגדרי הפוליסה. מגדל צרפה כנספח ב' לתצהיר מטעמה מסמך שנערך על ידי הסוכן מיום 25.4.06, אשר לטענת שלי מעולם לא הומצא לו. על פי המסמך האמור, מבוקש שינוי בפוליסה החל מתאריך 25.4.06. על המסמך חתום הסוכן טרבלסי ונאמר "הנני מאשר בזה כי בקשה זו מוגשת על ידי בשם המבוטח וכי הנני פועל בהרשאתו ולפי הוראותיו". משהוצג המסמך האמור, היה על שלי, הטוען למתן הודעה במועד מוקדם יותר, לדאוג לזמן את סוכן הביטוח טרבלסי לעדות אולם הוא בחר שלא לעשות כן ולכן טענתו לפיה מסר הודעה בעל פה לפני תחילת העבודות לרבות בהתייחס לעבודות ההריסה היא עדות יחידה של בעל דין ולא ניתן להסתפק בה. יוער כי בהודעה האמורה לא נזכרו עבודות הריסה וגם בעניין זה היה על שלי לדאוג להביא את עדותו של הסוכן לתמיכה בגרסתו, כי הודיע לסוכן בעל פה שמדובר בעבודות הריסה ובניה. 53. לאור האמור, שלי לא הוכיח כי נמסרה הודעה מבעוד מועד ואת תוכן ההודעה ולכן ההודעה לצד ד' נדחית. לאור מסקנתי זו אין צורך לדון בטענות שעניינן החרגת עבודות ההריסה מגדר הפוליסה. באשר לטענת מגדל כי ביטחה את חברת שלי אופק בע"מ ולא את שלי אישית, מדובר בטענה שנטענה לראשונה בסיכומי צד ד' ומהווה הרחבת חזית וממילא, כאמור, אין צורך לדון בטענה זו. חלוקת אחריות 54. כפי שנקבע לעיל חבים הנתבעים כלפי התובעת בפרט בכך שלא שכרו מהנדס קונסטרוקטור שיבצע פיקוח צמוד, כנדרש. חבות צד ג'2 - אלמליח וצד ג'3 - שלי קמה אף היא כפי שפורט להלן אולם נוכח האמור בהתייחס לנתבעים, אין היא מגעת לשיעור של מלוא האחריות. על כן אני קובעת כי חלוקת האחריות בין הנתבעים לצדדי ג'2 וג'3, ביחסים ביניהם היא כדלקמן: הנתבעים - 40% צד ג' 2 - 40% צד ג' 3 - 20% הנזק 55. לטענת התובעת נגרמו לביתה נזקים קשים בגינם יש להרוס את הבית ואין מקום לחיזוקו או תיקונו. לטענת הנתבעים וכן הצדדים האחרים, הליקויים שנמצאו בבית היו קיימים עוד קודם לכן שכן מדובר בבית היסטורי המחובר לבית הנתבעים אשר אליו הוספה תוספת בנייה, כאשר לטענת הנתבעים לא קיים קשר קונסטרוקטיבי בין תוספת הבנייה של בית התובעת לבין הבית ההיסטורי. 56. מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי המבנה אינו מסוכן וניתן לתקנו באמצעים סבירים ומקובלים. בנוסף ציין מומחה בית המשפט כי קיימת אפשרות סבירה שסדקים רבים היו קיימים במבנה לפני פעילות ההריסה וזאת עקב תנאי הקרקע, סוג הביסוס, אי הפרדה בין המבנה הישן ותוספות שנבנו במהלך השנים, ביצוע ו/או תכנון לקויים וכד' (סעיף 9 ג' לחוות הדעת השנייה). מומחה בית המשפט העריך את הנזק בחוות דעתו מיום 31.5.09 ב - 66,000 ₪ (עלויות לקבלן מזדמן). 57. בעדותו העיד המומחה כי מבדיקתו עולה שהמבנה אינו מסוכן (עמ' 26 - 27 ועמ' 64 לפרוטוקול מיום 13.2.12). בנוסף ציין המומחה כי לא ראה סדקים קונסטרוקטיבים בבטון אלא רק סדקים במילואה למעט אולי סדק אחד בתקרה (עמ' 42 ש' 15 - 18 לפרוטוקול מיום 13.2.12). בעדותו אמר המומחה כי יש סבירות גבוהה כי היו סדקים במבנה קודם לכן (עמ' 55 ש' 20 - 23 לפרוטוקול מיום 13.2.12). מסקנה זו נתמכת בפרוטוקול הסיור שערך ליבוביץ עם נציגי התובעת והנתבעים (נספח י' לתצהיר מר אבגי) ובו צוין על ידי ליבוביץ כי נמצאה סדיקה אלכסונית בקיר החזית ובגמלון. 58. מעדות המומחה עולה שהוא התייחס לסדקים במבנה ההיסטורי וכי סדקים אחרים בחלקים אחרים של המבנה - בתוספות - אינם רלבנטיים, אינם "במשחק" כלשונו (עמ' 37 ש' 13 - 17 לפרוטוקול מיום 13.2.12). מסקנה זו נתמכת גם בעדותו של ליבוביץ ולפיה "ניסור הרצפה אינו משפיע על תוספת הבנייה מעבר לבית ההיסטורי" (עמ' 54 ש' 4 - 5 לפרוטוקול מיום 19.12.12). עוד עולה מעדותו של ליבוביץ כי כנראה שבמועד מתן חוות דעתו לא ביקר בשאר הבית אלא בבית ההיסטורי בלבד שהוא החלק הרלבנטי וכי גם בביקורו לאחר הגשת התביעה לא הבחין בסדקים נוספים בבית המקורי - ההסטורי (עמ' 53 ש' 19 - 31 לפרוטוקול). 59. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אינה כובלת את שיקול דעתו של בית המשפט ואולם נקודת המוצא היא כי יש לתת משקל רב לחוות דעת המומחה הממונה מטעם בית המשפט. "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט, אך כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ע"א 293/88 חב' יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מ.רבין). 60. חוות דעת המומחה מר דבדבני מפורטת ומנומקת וניתנה לאחר שני ביקורים שערך המומחה במקום ולאחר ששמע את טענות הצדדים ובחן את חוות הדעת שהוצגו לו מטעמם. מדובר במומחה אובייקטיבי אשר מונה על ידי בית המשפט כאשר מינויו בפעם השניה נעשה על דעת הצדדים לרבות התובעת, למרות שעוד בחוות דעתו הראשונה קבע המומחה כי ניתן לתקן את המבנה ועלות תיקונו. המומחה מתייחס במסגרת חוות דעתו גם למצב המבנה ולעובדה כי מדובר במבנה היסטורי ותוספות בניה שונות. כן מציין המומחה את מצב הסדקים במבנה. המומחה נחקר ארוכות על ידי ב"כ הצדדים ונתן מענה לשאלות שנשאל באופן מספק וממצה וחזר על מסקנתו לפיה המבנה אינו מסוכן וניתן לתיקון. לאור האמור חוות דעתו של מומחה בית המשפט לא נסתרה בהתייחס למצב המבנה ולאפשרות תיקונו לרבות הקשר הסיבתי בין הנזקים שנמצאו לבין הריסת המבנה השכן ומצבו הקודם של המבנה. משכך, אין להעדיף את מסקנות המומחה מטעם התובעת ואני מקבלת את מסקנות המומחה מטעם בית המשפט בעניין מצב המבנה ותיקונו. 61. יוער כי טענת התובעת לפגיעה ביסודות (ס' 74 לכתב התביעה המתוקן) נטענה בהתייחס לעבודת חציבת יסודות בכלים מכאנים כבדים במהלך סיום עבודות הבניה בבית הנתבעים ביום 29.3.07. טענה זו לא הוכחה ואינה עולה מחוות דעתו של המהנדס בן עזרא, המומחה מטעם התובעת, אשר מתייחס במפורש בחוות דעתו לעבודות ההריסה בלבד כאשר אין חולק כי אין מדובר בחלק מעבודות ההריסה. על כן אין לקבל את טענת התובעת בעניין זה. 62. באשר לרכיבי הנזק כפי שכומתו בחוות דעת מומחה בית המשפט, טוענת התובעת כי לא תומחרו חלק מן התיקונים וכי בהתייחס לריצוף התמחור אינו סביר. בנוגע לתמחור הליקויים, המומחה ציין את עלות התיקונים הדרושים כמפורט בחוות דעתו וחוות דעתו לא נסתרה. בהתייחס לריצוף הטענה נטענה בעלמא ולא מצאתי כי נפלה טעות בחוות דעת המומחה בעניין זה. המומחה ציין בעדותו כי אין הוא מתייחס להחלפת ריצוף בכל הבית וכי יש להחליף ריצוף רק במקום מסויים שם ה"שיקועים גדולים" כלשונו (עמ' 35 ש' 14 - 16 לפרוטוקול מיום 13.2.12). הסבר זה של המומחה לא נסתר ויש לקבלו. משלא נסתרה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בנוגע לעלות התיקונים, אני מאמצת את מסקנותיו בעניין זה. 63. טוענת התובעת כי המומחה לא נתן דעתו לעלויות השהות מחוץ לבית. אכן המומחה אישר בעדותו כי לא תמחר את עלות השהיה מחוץ לבית (עמ' 40 ש' 1 - 7 לפרוטוקול מיום 13.2.12). ואולם, גם התובעת לא הביאה כל ראיה לאמור, שכן המומחה מטעמה, מר גוכמן, אשר התייחס לעניין זה בחוות דעתו לא הובא לעדות ומשכך אין לקבל את חוות דעתו והמומחה בן עזרא, אשר העיד מטעמה, לא כימת רכיב זה בחוות דעתו. יתרה מזו, טענת התובעת בעניין זה נסמכת על תקופת היעדרות של 10 חודשים מה שאין כן בענייננו שכן המומחה מטעם בית המשפט קבע כי לא ניתן להתגורר בדירה 12 ימים בלבד. גובה הפיצוי הנדרש בגין דיור חלופי לא הוכח והתובעת אינה מתייחסת לכך בכתב תביעתה, בתצהירים מטעמה או בסיכומיה. על כן, בהעדר אסמכתא לעלות השהות מחוץ לבית בתקופה זו לא ניתן לפסוק פיצוי בגין רכיב זה. 64. סכום התביעה עומד על סך 1,238,160 ₪, כאשר סכום זה נגזר במלואו מהעלות הכספית שנקבעה בחוות הדעת של המהנדס אליעזר גוכמן שהוגשה בתמיכה לכתב התביעה. לא נזכר בתביעה רכיב פיצוי בגין עוגמת נפש, כאשר רכיב זה מכומת כספית וממילא לא שולמה אגרה בגינו ולכן אין מדובר בסעד שנתבע וכומת במסגרת כתב התביעה, ומכאן שאין לפסוק פיצוי בגינו. 65. בסיכומיה עתרה התובעת בבקשה כי בית המשפט ייתן סעדים אחרים שלא נתבעו במסגרת כתב התביעה ולחילופין ימנה מומחה מטעמו. אין מקום לקבל בקשה זו. התובענה הוגשה כתובענה לסעד כספי בלבד ובקשה שהוגשה לתיקון כתב התביעה בשלב מאוחר של ההליך נדחתה (החלטה מיום 30.8.12). אין מדובר במקרה חריג בו על בית המשפט לפסוק מה שלא נתבקש במסגרת כתב התביעה ובוודאי שלא ליתן צו עשה, בפרט מקום בו בקשה בעניין כבר נדחתה בהחלטה מנומקת. באשר לבקשה למינוי מומחה נוסף, הרי שבתיק זה מונה מומחה מטעם בית המשפט ומסקנות חוות דעתו התקבלו על ידי ולא מצאתי כי יש לסטות ממנה. על כן, ונוכח האמור, לא מצאתי כי יש מקום למינויו של מומחה נוסף ובוודאי שאין מקום לעשות כן בשלב הסיכומים בו הועלתה הבקשה. 66. לאור האמור, ומשחוות דעת המומחה לא נסתרה, אני מאמצת אותה וקובעת כי עלות התיקונים מסתכמת ב - 66,000 ₪. לסכום האמור יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן חוות דעת המומחה - 31.5.2009 ומע"מ. סכום זה נכון למועד מתן פסק הדין עומד על סך של 90,180 ₪. התביעה שכנגד 67. הנתבעים עותרים למתן צו עשה לסילוק החריגה למגרש הנתבעים של ארגז רוח, צנרת המורכבת על קיר בית הנתבעת וחורגת לשטח הנתבעים ופירוק בריכות ביוב המשרתות את התובעת ומצויות במגרש הנתבעים. 68. בהתייחס לארגז הרוח הגישו הנתבעים את נספח ו' לתצהיר רפי כהן בו נאמר: "אני הח"מ עוזי אבגי... מודה כי בניתי גג שפלש לשטח של השכנים כהן לאה וחיים אני מצהיר בזאת כי עם בוא הזמן כאשר ירצו השכנים הנ"ל לבנות אני מתחייב להסיר את קטע הגג שבחלקו פלש לשטח השכנים". המסמך האמור חתום על ידי מר עוזי אבגי ועל ידי מר איתן טל, מפקח הבניה. מר איתן טל הוזמן לעדות על ידי הנתבעים ובעדותו אישר חתימתו על המסמך אם כי לא יכול היה למסור פרטים נוספים מפאת חלוף הזמן (עמ' 109 - 110 לפרוטוקול מיום 31.12.12). יצויין כי מר אבגי בעדותו העיד לעניין זה כדלקמן: "ש. הגגון של הבית שלכם חורג לגבול החצר של הנתבעים. הגגון שלכם, הארגז של הגגון - ארגז עץ/ארגז רוח נמצא בחלק של הנתבעים? ת. הם הרסו באופן חד צדדי את אותו חלק שפלש." (עמ' 64 ש' 7 - 9 לפרוטוקול מיום 4.9.12). המסמך עליו מסתמכים הנתבעים והחתום על ידי מר עוזי אבגי (ז"ל) הינו מיום 29.9.94 (נספח ו' לתצהיר מר כהן) והנתבעים לא הביאו כל אסמכתא כי הפלישה כנטען קיימת גם במועד הגשת התביעה שכנגד והיום. בנוסף, הנתבעים לא צירפו מפת מדידה או אסמכתא כלשהי ממנה ניתן ללמוד על מיקום החריגה, עומקה, אורכה ועל כן, בהיעדר פרטים מדויקים, ממילא לא ניתן לתת את הצו המבוקש. לאור האמור אין לקבל את התביעה שכנגד בעניין זה. 69. באשר לחריגות האחרות הנטענות, הרי שנתבעים לא צירפו כל אסמכתא לטענותיהם ועדותו של מר רפי כהן בעניינים אלה הינה עדות יחידה של בעל דין על כל המשתמע מכך ולא ניתן להסתפק בה. 70. אשר על כן, הנתבעים לא הוכיחו את התביעה שכנגד ודינה להידחות. סיכום 71. לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 90,180 ₪. בנוסף ישאו הנתבעים בשכר טרחת עו"ד של התובעת בסכום של 12,000 ₪ וכן בהוצאות משפט בסכום של 5,000 ₪. בקביעת סכומי שכ"ט עו"ד והוצאות לקחתי בחשבון גם את הפער שבין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק בפסק הדין ואת העובדה שנדחתה התביעה שכנגד. באשר להודעה כנגד צדדי ג' אני קובעת כדלקמן: צד ג' 2 יחוייב כלפי הנתבעים בשיעור של 40% מהסכומים האמורים כלומר סכום של 42,872 ש"ח ₪. צד ג' 3 יחוייב כלפי הנתבעים בשיעור של 20% מהסכומים האמורים כלומר סכום של 21,436 ₪. בנוסף, צדדי ג' האמורים ישאו בהוצאות הנתבעים לרבות שכ"ט עו"ד כדלקמן - צד ג' 2 - סך כולל של 6,000 ₪. צד ג' 3 - סך כולל של 3,000 ₪. בקביעת סכומי שכ"ט עו"ד והוצאות לקחתי בחשבון את העובדה שההודעה כנגד צדדי ג' לא התקבלה במלואה. הנתבעים ישאו בהוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד, לצד ג' 1 בסכום כולל של 10,000 ₪. צד ג' 3 ישא בהוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד, לצד ד' בסכום כולל של 6,000 ₪. השוני בין הסכומים שנפסקו לצדדי ג' 1 וד' מקורו במידת המעורבות השונה של כל אחד מהם בניהול ההליך לרבות לעניין ההוצאות. הריסת ביתהריסת מבנה