מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא נזק לטרקטור - תביעה: 1. עסקינן בתביעה שכנגד (התביעה העיקרית נדחתה על הסף), כספית, על סך של 52,026 ₪ נכון ליום הגשתה בתאריך 24.10.07. התביעה שכנגד כוללת בחובה שני רכיבים כספיים כדלקמן: א. נזק לטרקטור זחל 963 (להלן: "963") בסכום נומינאלי של 35,000 ₪. ב. אי החזרת כבלים להנעת ציוד כבד באורך של 10 מ', שהושאלו לנתבע 2 (להלן: "הנתבע") בסכום נומינאלי של 1,500 ₪. טענות התובעת שכנגד בכתב התביעה שכנגד 2. עפ"י המפורט בכתב התביעה שכנגד, בחודש ספטמבר 2001 או בסמוך לכך, השכירה התובעת שכנגד (להלן: "התובעת") את 963 לנתבעת שכנגד 1 (להלן: "הנתבעת") ללא מפעיל, כשהאדם שהפעיל את ה- 963 בפועל היה הנתבע שכנגד 2 (להלן: "הנתבע"). 3. בתום ההשכרה, בסוף חודש אוקטובר 2001, הוחזר ה- 963 לתובעת עם נזקים הנובעים מהזנחה באחזקתו, כששמאי מטעם התובעת (מר בני רוזן-טל) העריך את הנזק בתאריך 25.10.01, בסכום של 36,584 ₪. 4. עוד טוענת התובעת בכתב התביעה, כי השאילה לנתבע כבלים להנעת ציוד כבד באורך של 10 מ', שלא הוחזרו על ידו עד ליום הגשת התביעה, ושווים הוערך בסך של 1,500 ₪. 5. סכום הנזק ל- 963 בתוספת שווי הכבלים, בצירוף שערוך מתאים, נותן את סכום התביעה נכון ליום הגשתה. טענות הנתבעים שכנגד בכתב ההגנה 6. כטענה מקדמית טענו הנתבעים שכנגד כי יש לדחות התביעה שכנגד ברכיב הנזק ל- 963 על הסף, מחמת העדר עילה ו/או היות התובענה טורדנית או קנטרנית, תוך שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש. 7. הנתבעת מכחישה כי שכרה את ה- 963, והנתבע מכחיש כי הפעיל את ה- 963. 8. אפילו יוכח כי הנתבעת עשתה שימוש ב- 963 בשלב כלשהו, גם אז מוכחש קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לאותו שימוש. 9. מוכחשים הנזקים הנתבעים אודות ה- 963. 10. מוכחשת השאלת הכבלים ואף מוכחש ערכם של כבלים אלה. דיון והכרעה 11. אלה הטענות הדורשות הכרעה בתובענה זו: א. האם יש מקום לסלק התביעה על הסף ברכיב הנזק ל- 963 מחמת העדר עילה, או מהטעם כי מדובר בתובענה קנטרנית או טורדנית תוך שימוש לרעה בהליכי בימ"ש? ב. האם התובעת הוכיחה כי השכירה את ה- 963 לנתבעת? ג. בהנחה שהתשובה לשאלה בס"ק (ב) חיובית, האם התובעת הוכיחה קשר סיבתי בין ההשכרה של ה- 963 לנתבעת, לנזקים הנטענים ב- 963? ד. האם התובעת הוכיחה את הנזקים הנטענים ב- 963? ה. האם התובעת הוכיחה כי השאילה את הכבלים לנתבע ו/או את ערכם? שאלה א' - סילוק על הסף של רכיב הנזק ל- 963 12. טוענים הנתבעים כי יש לסלק התביעה על הסף ברכיב הנזק ל- 963 מחמת העדר עילה או מחמת היות רכיב תביעה זה טורדני או קנטרני תוך שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש. 13. בתובענה זו, שהוגשה ביום 25.10.07, על דרך של הגשת תביעה שכנגד, טוענת התובעת לנזקים שנגרמו ל- 963 בעת השכרתו לנתבעת בחודש אוקטובר 2001. היינו - כ- 6 שנים לאחר ארוע הנזק. 14. יצוין כי בעלי המניות של הנתבעת הם: הנתבע וחברת ג'אליל הצפון בע"מ (ראה ת/4). בעלת המניות בחברת ג'אליל הצפון בע"מ היא חברת בני עאדל ג'באלי, חברה לעבודות ופיתוח בע"מ (להלן: "חברת ג'באלי"), והמנהלת שלה היתה גב' ג'באלי איבתסאם (ראה ת/5), שהינה רעייתו של מר ריאד ג'באלי שנתן תצהיר עדות ראשית בתיק זה (ראה עמ' 21 לפרו' ש' 11-12). 15. בתקופת החודשים ספטמבר אוקטובר 2001 עבדו בקישון בחיפה הן הנתבעת באמקו-ים, והן חברת ג'באלי ברח' בן-שמן (עדותו של הנתבע עמ' 31 לפרו' ש' 25-31). 16. טוענים שני עדי ההגנה, מר ריאד ג'באלי והנתבע, בתצהיריהם ובחקירתם הנגדית כי מי ששכר את ה- 963 בקישון בחיפה בין החודשים ספטמבר אוקטובר 2001 היתה חברת בני ג'באלי ולא הנתבעת (סעיפים 8-10 לנ/4; סעיפים 8-11 לנ/5; עמ' 22 לפרו' ש' 26-28; עמ' 22 לפרו' ש' 8-10; עמ' 28 לפרו' ש' 23-24; עמ' 29 לפרו' ש' 29). 17. הוסיף וציין ריאד ג'באלי בחקירתו הנגדית שהתובעת גם תבעה את חברת ג'באלי בגין הנזק ל- 963, והוא אף התפשר עמם בנדון (עמ' 25 לפרו' ש' 16-17). 18. ואכן, במהלך חקירתו של מר עמי חזן מנהל התובעת, הוגש תצהיר עדות ראשית שנתן בת.א. 3635/03 בבימ"ש זה [להלן: "ההליך הקודם"], בו התובעת היתה התובעת דנן והנתבע היה מר ג'באלי הישאם רבחי, אחד ממנהלי חברת ג'באלי בעת ההיא (התצהיר הוגש וסומן נ/1). 19. לתצהיר נ/1 צורפה חשבונית של התובעת 010114 מיום 11.11.01, בה צוין כי הושכר לחברת ג'באלי טרקטור זחל (והכוונה ל- 963 - ראה סעיף 21 לנ/1) בתקופות הבאות: בחודש ספטמבר 2001 - 25 ימים. בחודש אוקטובר 2001 בין התאריכים 1.10.01-10.10.01 - 7 ימים. 20. ציין מר עמי חזן באותו תצהיר כי בתקופות הנ"ל ה- 963 הושכר לחברת ג'באלי (סע' 35-36 לנ/1). 21. עוד ציין מר עמי חזן באותו תצהיר כי ה- 963 הוחזר בתום תקופת השכירות לחברת ג'באלי כשאינו תקין, עם נזקים הנובעים מהזנחה וחוסר טיפול מכאני, כשהנזקים במנוע עולי לכדי סך של 40,000 ₪. עוד ציין מר עמי חזן כי מר ריאד ג'באלי, אחד ממנהלי חברת ג'באלי, הבטיח לשלם בגין נזקים אלה, אך לא עמד בהבטחתו (סעיף 23 לנ/1). 22. העולה מהאמור לעיל כי התובעת בתצהיר מנהלה נ/1, בהליך קודם, ייחסה את הנזקים ל- 963 לחברת ג'באלי ולא לנתבעת. עמי חזן בחקירתו הנגדית דנן ציין כי הנזקים ל- 963 עליו דיבר בסעיף 23 לנ/1, הם אותם נזקים נטענים ל- 963 נשוא התובענה כאן (עמ' 13 לפרו' ש' 22-24). 23. בהליך הקודם הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שקיבל תוקף של פס"ד (נ/2), כשהצדדים לפשרה היו התובעת מחד וחברת ג'באלי מאידך באמצעות מנהלה מר ריאד ג'באלי. במסגרת הסכם הפשרה ציינו הצדדים כי ההסכם הוא "לסילוק סופי ומוחלט של כל הטענות והתביעות ההדדיות שבין שתי החברות הנ"ל (התובעת מחד וחברת ג'באלי מאידך - ח.ש.), לרבות אלה שפורטו בתצהירים מטעם הצדדים בתיק זה...". כאמור הסכם פשרה זה, שסכומו הכספי היה סך של 130,000 ₪, אמור היה לכסות גם את נזקי ה- 963, שפורט בתצהיר עדותו הראשית של עמי חזן בהליך הקודם (סעיף 23 לנ/1). 24. גם ריאד ג'באלי שהעיד בפניי בתובענה זו, ציין שבמסגרת הפשרה בהליך הקודם, נשוא התצהיר נ/1, לקח את נזקי הטרקטור על עצמו (ליתר דיוק על חברת ג'באלי), כי הוא רצה להתפטר מחוב נטען זה של התובעת כלפי חברת ג'באלי (עמ' 25 לפרו' ש' 13-18). 25. כשנשאל עמי חזן אודות האמור לעיל בנ/1, ציין כדלקמן: א. הוא אישר כי את התצהיר נ/1 שעליו הוא חתום, הוא הכין יחד עם עוה"ד שלו (עמ' 12 לפרו' ש' 31). ב. כשעומת עם חשבוניות ספטמבר אוקטובר 2001 אודות זחל 963 על שם חברת ג'באלי שצורפו לנ/1, ציין: "יש כפילות בחשבונית לחודש ספטמבר, עשינו זיכוי לחברת בני עאדל ג'באלי, עשינו זיכוי על ההפרש. זה היה חלק מהפשרה..." (עמ' 13 לפרו' ש' 7-9). ג. כשהופנה לסעיף 35 לתצהירו נ/1 המייחס את העבודות בחודש ספטמבר אוקטובר 2001 לחברת ג'באלי דווקא ולא לנתבעת, ולא הוזכר באותו סעיף כי נעשתה חשבונית זיכוי, לא היתה לו לטעמי תשובה של ממש, אלא ציין כי בחשבונית הזו היתה טעות ונעשה זיכוי (עמ' 13 לפרו' ש' 10-11). ד. כשנשאל מדוע ייחס את הנזקים בנ/1 לחברת ג'באלי בעוד שבתביעה דנן מייחס אותם לנתבעת, השיב שריאד ג'באלי נושא בשני כובעים. האחד - של מנהל בחברת ג'באלי, והשני - של מנהל בחברת עאמר סלימאן. הוא התחייב בפניו שהוא ישלם את הנזק ל- 963 (עמ' 13 לפרו' ש' 12-15). ה. כשהופנה להסכם הפשרה שקיבל תוקף של פס"ד בהליך הקודם, שלכאורה כולל בחובו גם פיצוי בגין הנזק ל- 963 הנתבע בתובענה זו, השיב שהוא לא סייג את הנזק בהסכם הפשרה כיוון שנזק זה לא נתבע בהליך הקודם. שם דובר בתביעה שטרית ולא בתביעה של התובעת כלפי חברת ג'באלי (עמ' 13 לפרו' ש' 27-29). 26. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בנדון, שוכנעתי כי בנסיבות המקרה דנן יש מקום לדחות התביעה ברכיב הנזק ל- 963 על הסף מהטעמים הבאים: א. הוכח לי לכאורה כי התובעת כבר פוצתה על נזקי ה- 963 הנתבעים בתובענה זו, במסגרת הסכם הפשרה בהליך הקודם שהוגש וסומן נ/2. אכן ההליך הקודם החל במקורו בין התובעת דנן לבין ג'באלי השאם רבחי, אחד ממנהלי חברת ג'באלי. יחד עם זאת, הסכם הפשרה שינה את זהות הצדדים בהליך הקודם, באופן שהושג בין התובעת מחד לבין חברת ג'באלי מהצד השני (כפי שרשום בו במפורש), ובא לסלק סילוק סופי ומוחלט את כל הטענות והתביעות ההדדיות שבין שתי החברות הנ"ל, לרבות אלה שפורטו בתצהירים מטעם הצדדים בתיק זה (כך נרשם במפורש בהסכם הפשרה). נזקי 963 הוזכרו בתצהירו של עמי חזן נ/1, שהוגש בהליך הקודם (ראה סעיף 21 לעיל). תירוצו של עמי חזן לשאלה מדוע ייחס בנ/1 הנזק ב-963 לחברת ג'באלי בעוד שבתובענה דנן ייחס אותו לנתבעת, כמפורט בסעיף 25(ד) לעיל, לא שכנע אותי. להווי ידוע כי הנתבעת וחברת ג'באלי הן שתי אישויות משפטיות נפרדות, ואין לקשור זו לזו. מר ריאד ג'באלי, שהעיד בתובענה דנן, גם התייצב לישיבה בה הושג הסכם הפשרה בהליך הקודם בתאריך 24.10.04, כפי שנרשם בפרוטוקול. מר ריאד ג'באלי העיד בפני כי במסגרת הסכם הפשרה בהליך הקודם כלל גם את נזקי ה- 963, כי חברת ג'באלי רצתה להתפטר מטענת נזק נטענת זו של התובעת (ראה סעיף 24 לעיל). ואכן כלל הסכם הפשרה נ/2 (כפי שנרשם בו מפורשות - ראה סעיף 23 לעיל) גם את הטענות האחרות שהוזכרו בתצהירי התובעת בהליך הקודם, שבכללן גם טענת הנזק ל- 963. תירוצו של עמי חזן לשאלה מדוע לא סייג את הסכם הפשרה באופן שהוציא את נזקי ה- 963 ממנו, המפורט בסעיף 25(ה) לעיל, לא שיכנע אותי, שכן הסכם הפשרה לא נגע ישירות, או בלעדית, לתביעה השטרית, אלא הורחב לכל הטענות והתביעות ההדדיות שבין התובעת מחד לחברת ג'באלי מאידך, לרבות הטענות והתביעות שהוזכרו בתצהירי הצדדים (שבכללן כאמור גם טענת הנזק ל-963 שהוזכר בסעיף 23 לנ/1). גם נסיונו של עמי חזן לטעון שהוצאה חשבונית זיכוי על חשבונית 0114 (ראה סעיף 25ב) לעיל), לא שיכנע אותי, שכן חשבונית זיכוי כאמור לא הוצגה לי ואף לא הוזכרה בנ/1. העולה מכל הנ"ל הוא כי התובעת כבר פוצתה על הנזקים ל- 963, הנתבעים בתובענה שכנגד זו, במסגרת הסכם הפשרה שבהליך הקודם (נ/2). משכך, מיצתה התובעת עילת תביעה זו, ולכאורה התובענה דנן היא בגדר תביעה לפיצוי שיהווה פיצוי כפול בגין אותם נזקים. בנסיבות אלה סבורני כי יש מקום לדחות התביעה על הסף מכח תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי ("כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע"). ב. בנסיבות דלעיל גם יש לומר שעצם הגשת התביעה הנדונה נגד הנתבעת, לאחר קבלת פיצוי על נזקי ה- 963 במסגרת הסכם הפשרה בהליך הקודם, מהווה, כטענת הנתבעים, הגשת תובענה טורדנית או קנטרנית, המצדיקה את מחיקתה על הסף מכח סעיף 100(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, ויתכן אף לראות בהגשתה שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש. ג. מכח השתק שיפוטי הקיים בנדון בכל הקשור לזהות גורם הנזק ל- 963. כאמור, בהליך הקודם, ובמסגרת נ/1, טענה התובעת כי מי שגרם לנזקים ב- 963 בחודשים ספטמבר אוקטובר 2001, היא חברת ג'באלי. ברע"א 4224/04, בית ששון בע"מ ואח' נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ ואח' (פד"י נט (6), 625), הכיר ביהמ"ש העליון בתורת ההשתק השיפוטי, היכולה להתעורר מקום שבו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים. התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בתואר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט, וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט. משכך, ומשטענה התובעת כי בהליך הקודם כי חברת ג'באלי היא שגרמה לנזק ב- 963, מושתקת, מכח ההשתק השיפוטי, לטעון בתובענה הנדונה לגורם נזק אחר (הנתבעת). 27. סבורני כי גם עצם הגשת התביעה הנדונה רק בתאריך 24.10.07, כ- 6 שנים לאחר קרות הנזק ל- 963, על אף ששמאי מטעם התובעת בדק את נזקי ה- 963 כבר ביום 25.10.01 (ראה ת/1 עמ' 4 תחת הכותרת "מקורות מידע"), וגם לא במסגרת תביעה עיקרית אלא תביעה שכנגד, מלמדות לכאורה כי גם התובעת לא ראתה מלכתחילה את הנתבעת כגורם הנזק ל- 963. חיזוק לכך אנו מקבלים מסעיף 23 לנ/1 המוזכר לעיל. 28. בכך הייתי יכול לסיים את החלק הקשור לרכיב הנזק ב- 963 בתביעה הנדונה. יחד עם זאת, היות ושמעתי גם עדים בתובענה הנדונה, אכריע גם בתביעה זו לגופה, בהתעלם מהצהרות התובעת (במסגרת נ/1) כי מי ששכרה את ה- 963 בחודשים ספטמבר אוקטובר 2001 היתה חברת ג'באלי. שאלה ב' - האם התובעת הוכיחה כי השכירה את ה- 963 לנתבעת? 29. טענה התובעת כי השכירה את ה- 963 לנתבעת. נטל הראיה והשכנוע בטענה זו מוטל על התובעת. להלן נבחן האם התובעת עמדה בנטל הראיה והשכנוע בנדון. 30. כפי שציינו לעיל הנתבעת טוענת כי לא שכרה את ה- 963 מהנתבעת, אלא שכרה ממנה מגרסת אבן+טרקטור מדגם 966 (להלן: "966"), בחודשים ספטמבר אוקטובר 2001, ובגינם אף נחתם כתב התחייבות בתאריך 4.10.01, שצורף כנספח א' לנ/5. 31. נבחן את טענות הצדדים במחלוקת זו. 32. ציין עמי חזן בתצהירו ת/2 כדלקמן: א. בחודש ספטמבר אוקטובר 2001 שכרה הנתבעת מהתובעת מגרסת אבן+966, ולשם כך נחתם מסמך ההתחייבות ביום 4.10.01 (צורף גם כנספח א' לת/2). ב. הנתבע גם ביקש לשכור את ה- 963 ללא מפעיל, כשהוא עצמו יפעיל את הכלי, וזאת לחודשים ספטמבר 2001 ואוקטובר 2001. 33. בחקירתו הנגדית הפנה עמי חזן לחשבונית מספר 0831 מתאריך 5.10.01 (נספח ב' לת/2) על סך כולל של 43,290 ₪, הכוללת בחובה גם שני ימי עבודה בחודש ספטמבר של ה- 963. כשמעיינים בנספח ב' לא רואים בחשבונית פירוט שמדובר ב- 963, ולטענת עמי חזן שני ימי העבודה של חודש ספטמבר 2001 פורטו בפירוט שהיה צמוד לחשבונית זו (עמ' 9 לפרו' ש' 31-32). 34. לגבי חודש אוקטובר 2001, ציין עמי חזן כי מדובר ב- 4 ימים, כמפורט בתעודת משלוח 0186 שצורפה כחלק מנספח ג' לתצהירו, ואף הפנה לחשבונית מס 10110 (נספח ג ל-ת/2) מחודש אוקטובר 2001 בה נרשמו 4 ימי עבודה ל-963 (עמ' 10 לפרו' ש' 1-5). 35. כשעומת עמי חזן עם טענת הנתבעים שלא שכרו את 963 אלא רק מגרסה+966, כפי שאף צוין בכתב ההתחייבות (שצורף כנספח א' לת/2), ציין כי: "ההסכם הזה הוא הסכם כללי שבו כלולות כל העבודות וכל השרותים שאנחנו ניתן ללקוחות עם ההתחייבות. מעבר לזה לא צריכים להוסיף כלום. מה שנרשם למטה מגרסת אבן+טרקטור 966 הוסף ע"י העובד ארביב (העובד של התובעת בשם רחמים ארביב - ח.ש.). אני לא יודע למה זה הוסף" (עמ' 9 לפרו' ש' 11-15). 36. מן העבר השני - הנתבע בתצהיר עדותו הראשית ובחקירתו הנגדית ציין כי שכר מהתובעת אך ורק את המגרסה+966, כפי שאף עולה במפורש מכתב ההתחייבות (עמ' 29 לפרו' ש' 14-16 וש' 29; עמ' 31 לפרו' ש' 3-7). הדגיש הנתבע כי לא שכר מהתובעת את 963 בשום שלב (עמ' 29 לפרו' ש' 29; עמ' 32 לפרו' ש' 30). 37. עוד ראוי לציין מספר נתונים עובדתיים כדלקמן: א. אין לתובעת מסמך בכתב אודות השכרת ה- 963 לנתבעת (עמ' 9 לפרו' ש' 29). ב. אין מסמך בכתב לגבי תקינות ה- 963 עובר להשכרתו לנתבעת (עמ' 9 לפרו' ש' 30). ג. מר רחמים ארביב, העובד של התובעת, שמילא את מסמך ההתחייבות, ציין בחקירתו הנגדית בפניי כי: 1. בתור מנהל עבודה הוא היה נוהג להחתים לקוחות על כתב ההתחייבות, ואם צריך הם גם רושמים את סוג הציוד שהושכר (עמ' 15 לפרו' ש' 12-15). 2. הוא רשם בכתב ההתחייבות בכתב ידו: "מגרסת אבן+טרקטור 966 550+מע"מ" עפ"י הוראותיו של עמי חזן (עמ' 18 לפרו' ש' 29-30). 3. אם עמי חזן היה אומר לו לרשום 963 הוא היה רושם זאת (עמ' 18 לפרו' ש' 31). 4. לשאלה האם יכול להיות שהוא לא רשם את ה- 963 כיוון שהוא מושכר למישהו אחר דוגמת חברת ג'באלי, השיב: "ביניהם אני לא הייתי נכנס. אני לא נכנס לזה" (עמ' 18 לפרו' ש' 27-28). 5. הוא מילא את תעודות המשלוח והחתים את הנתבע על כל תעודה. המספרים הסידוריים של תעודות המשלוח הם מספרים רצים (עמ' 16 לפרו' ש' 3-6). 6. תעודת משלוח יש למלא פר יום (עמ' 16 לפרו' שו' 7). 38. כשאני בוחן את עדויות הצדדים דלעיל, שוכנעתי לקבוע כי התובעת לא הרימה את נטל השכנוע, להראות כי השכירה את ה- 963 לנתבעת בחודשים ספטמבר אוקטובר 2001 (ליתר דיוק יומיים בספטמבר 2001 ו- 4 ימים באוקטובר 2001). טעמיי הם כדלקמן: א. כתב ההצהרה וההתחייבות שנחתם ע"י הנתבעים בתאריך 4.10.01, למעשה מהווה הסכם בין הצדדים. ההסכם, כרשום בו, הוא אודות מגרסת אבן+טרקטור 966 במחיר של 550 ₪+מע"מ לשעת עבודה. בכך הודה גם עמי חזן בחקירתו הנגדית (עמ' 9 לפרו' ש' 20-22; עמ' 10 לפרו' שו' 11). כתב התחייבות זו נחתם בדיעבד שכן ההתקשרות בין הצדדים החלה כבר בחודש ספטמבר 2001, ובנקודה זו אין מחלוקת. ההנחה הסבירה היא כי ככל שיש הסכם בין הצדדים, ואף פורט באותו הסכם מהם הכלים שהושכרו, דמי השכירות ותנאיי השכירות, כי אז הוא כולל את כל מה שהוסכם בין הצדדים באותה נקודה. משכך, אי רישום השכרת 963 באותו הסכם, מלמדת לכאורה כי לא הושכר לנתבעת. אם תאמר אחרת כי אז לכאורה מהווה הדבר טענה כנגד מסמך בכתב (ראה לעניין זה: יעקב קדמי, "על הראיות", חלק שלישי, מהדורה משולבת ומעודכנת, תש"ע-2009, עמ' 1501). הבין זאת גם עמי חזן, שהוא גם משפטן בהשכלתו (ראה עדותו של השמאי מר רוזן-טל, עמ' 3 לפרו' ש' 19), ולכן ציין שהשכרת ה- 963 לנתבעת נעשתה בע"פ (עמ' 9 לפרו' ש' 3-4), ואין לו הסבר מדוע על כתב ההתחייבות ציין העובד שלו ארביב רק את המגרסה+966 (ראה סעיף 35 לעיל). לעומתו העובד ארביב ציין בחקירתו הנגדית כי רשם את המגרסה + 966 עפ"י הוראותיו של עמי חזן, שאם היה אומר לו לרשום את 963 היה רושם זאת (ראה סעיף 37(ג) לעיל). זאת ועוד - עמי חזן בעדותו ציין כי השכרת 3 כלים נעשה בעל-פה בחודש ספטמבר 2001, אשר הם המגרסה 966 ו- 963 (עמ' 9 לפרו' ש' 3-4). אם כך מדוע הועלתה על הכתב, במסגרת כתב ההתחייבות שנחתם ביום 4.10.01 , רק השכרת ה-966 והמגרסה, תוך השמטת ה-963?! כל זאת מוביל למסקנה מתבקשת כי כתב ההתחייבות, המהווה מסמך בכתב המסכם את עסקת השכרת הכלים מהתובעת אל הנתבעת, אמור לשקף לכאורה את מה שהושכר. משלא הוזכר במסמך זה ה-963 לא נותר לנו אלא להסיק כי לא הושכר לנתבעת בחודשים ספטמבר אוקטובר 2001. ב. לא סביר בעיניי כי יושכר ציוד כה יקר דוגמת ה- 963, ללא הסכם בכתב (שהוכח לי כי נעשה לגבי שני כלים אחרים) בו יסוכם גם מחיר ההשכרה (במיוחד כשמחיר ההשכרה של 963 היה שונה מהמגרסה ומ-966, כעולה מעדותו של עמי חזן - עמ' 10 לפרו' שו' 9-15), ואף מבלי שייערך בין הצדדים פרוטוקול או מסמך מסירה של הכלי, שיתייחס למצבו המכאני או הכללי טרם ההשכרה (ראה סעיף 37(א+ב) לעיל). בנדון מקובלת עלי עדותו של הנתבע בתצהיר עדותו הראשית (סעיף 23) כי אם הנתבעת היתה שוכרת את ה- 963, היתה מבצעת בדיקת תקינות הציוד ואף מעלה זאת על הכתב. ג. התובעת מבססת הוכחתה לשימוש הנתבעת ב- 963 בחודשים ספטמבר ואוקטובר על החשבונית נספח ב' לת/2, חשבונית נספח ג' לת/2 ותעודת משלוח 0186 מיום 17.10.01. חשבונית נספח ב' לת/2 - שלטענת התובעת כוללת שני ימי עבודה של 963 בחודש ספטמבר 2001, אינה מוכיחה נתון זה. אין בחשבונית זו כל פירוט אודות תקופות השימוש ב-963 ו/או זהות הכלים שמייצגת. ציין כאמור עמי חזן כי שני ימי עבודה של ה-963 בחודש ספטמבר 2001 צויינו בפירוט שהיה צמוד לחשבונית זו (ראה סעיף 33 לעיל). פירוט זה לא צורף לי, לא ראיתי אותו ולכן לא הוכח לי. חשבונית נספח ג' (שמספרה 10110) - בחשבונית זו צוין כי מתייחסת לחודש אוקטובר 2001, ול- 4 ימי עבודה ב- 963. 4 ימי עבודה אלה מבוססים על תעודת משלוח 0186 מ- 17.10.01. אולם, הנתבעים בסיכומיהם מעלים חשש לגבי מהימנות הרישום בתעודת משלוח 0186, וקשה לי שלא להתרשם מחשש זה. כפי שציין ארביב בחקירתו הנגדית (וכמצוין בסעיף 37(ג)(5)) תעודות המשלוח הן של מספרים רצים. היינו - המספר הגבוה יותר הוא של תאריך מאוחר יותר (כפי שאף עולה מתעודות המשלוח שצורפו לנ/1 בהליך הקודם). משכך, הכיצד יתכן שתעודת משלוח 187 (שצורפה לת/2) היא מתאריך 14.10.01, ואילו תעודת משלוח 186,הקודמת לה, היא מתאריך 17.10.01, תאריך מאוחר יותר?! זאת ועוד - ארביב ציןן בעדותו כי תעודת משלוח ממולאת פר יום (ראה סעיף 37(ג)(6) לעיל). מדוע אם-כן נרשמו כל 4 ימי עבודת ה-963 על תעודת משלוח אחת ולא, כמקובל, על 4 תעודות נפרדות עם תאריכים ברורים על-מנת שנדע באיזה ימים במדוייק בחודש 10/01 עבד ה-963?! ובכלל, הרישום בתעודה זו חתוך בחלקו הימני, ומן הראוי היה כי יוגש לי המקור של מסמך זה ולא צילום חתוך ממנו, במיוחד לנוכח הספיקות דלעיל. אם בחשש זה לא סגי, נפנה שוב לחשבונית 0110 (נספח ג' לת/2). חשבונית זו משקפת לכאורה את חובה של הנתבעת לתובעת בגין השכרת הציוד לחודש אוקטובר 2001. בחשבונית זו רואים חיוב בגין המגרסה וחיוב בגין ה- 963. היכן "נעלם" החיוב בגין 966, שאין מחלוקת כי הושכר לנתבעת בחודש אוקטובר 2001, והוא אף צויין בתעודות משלוח 185+187 שצורפו לת/2?! העדר הרישום של 966 בחשבונית נספח ג' מחד, ומאידך רישום 4 ימי עבודה ל- 963 בתעודת משלוח אחת 186 שלא עפ"י סדר רץ (בניגוד למקובל עפ"י עדותו של ארביב), הפחיתה בעיניי מהמהימנות שניתן ליתן לשני המסמכים הנ"ל, ואף הקשתה עלי להסיק איזושהי מסקנה של ממש מהם. ד. הוכח לי בסבירות מספקת ע"י התובעת כי החשבונית נספח ג' לת/2, שולמה ע"י הנתבעת. בנדון ראה מכתבה של הנתבעת אל התובעת מיום 25.11.01, ת/7, בו צוין כי חשבונית 10110 נוכתה מהחוב הנטען של התובעת אל הנתבעת, שפורט באותו מכתב. לנתבע לא היה הסבר של ממש למפורט במכתב האמור (ראה בנדון עדותו עמ' 34-35 לפרו', שבסיומן אף אמר שאינו זוכר אם אישר למנהל החשבונות לשלם את החשבונית, היינו לא שלל זאת - עמ' 35 לפרו' ש' 3). יחד עם זאת, אני לוקח בחשבון את גרסתו של הנתבע כי אינו יודע לקרוא טוב ערבית ועברית (עמ' 35 לפרו' ש' 18), ולכן גם לא ידע לאשורו מה כתוב בחשבונית 110 (עמ' 35 לפרו' ש' 25), הגם שיודע לקרוא ספרות (עמ' 36 לפרו' ש' 6-8). קיימת אפשרות סבירה כי הנתבע העביר החשבונית למנהל החשבונות של הנתבעת, מבלי לבחון לעומק את תוכן החשבונית, תוך שהוא יודע כי הוא צריך להיות מחויב לתובעת בגין מגרסה+טרקטור 966, בסכומים דומים או קרובים לסכום החשבונית. בנסיבות אלה, כשאני שוקל את הרישום בחשבונית 110 מול הספקות הקיימים בנדון ושפורטו בס"ק א-ג לעיל, הכף נוטה לכיוון הספיקות האמורים, ולחובת גרסת התובעת בנדון. 39. כאמור, האמור בסעיף 38 על כל סעיפי המשנה שלו שיכנע אותי לקבוע כי התובעת לא הרימה את נטל השכנוע בשאלת השכרת 963 לנתבעת. מסקנה זו גם מחזקת את שציינו במסגרת שאלה א', כי הנסיבות והמסמכים שצורפו לנ/1, כמו גם טענותיו של עמי חזן שם, ש-963 הושכר בחודשים ספטמבר אוקטובר 2001 דווקא לחברת ג'באלי ולא לנתבעת. 40. גם בנקודה זאת היינו יכולים לסיים פה את פסה"ד ולדחות התביעה, שכן התובעת לא הוכיחה את השכרת ה- 963 לנתבעת. יחד עם זאת, נבחן גם את שאלת הקשר הסיבתי בין ההשכרה הנטענת לגרימת הנזקים ב-963, תוך יציאה מנקודת הנחה כי התובעת הוכיחה את השכרת ה- 963 לנתבעת (כאשר לתקופת השכירות המדויקת נתייחס במסגרת שאלה ג' להלן). שאלה ג' - קשר סיבתי בין ההשכרה של ה- 963 לנתבעת, לנזקים הנטעים ב- 963 41. טוענת התובעת כי ה- 963 הושכר לנתבעת בחודשים ספטמבר אוקטובר 2001, כאשר התובעת חייבה את הנתבעת על שני ימי עבודה בחודש ספטמבר 2001 ו-4 ימי עבודה בחודש אוקטובר 2001, כשהנתבעת עבדה עם ה- 963 באתר הקישון (ראה סעיפים 7, 8, 13 לת/2). גם בחקירתו הנגדית ציין עמי חזן כי בחודש ספטמבר 2001 עבד ה- 963 אצל הנתבעת במשך יומיים, ובחודש אוקטובר 2001 הוא עבד 4 ימים, כפי שדיווח לו ארביב (עמ' 10 לפרו' ש' 1-23). 42. לכן גם תשלום דמי השכירות של ה-963 בחודשים 9-10/01 היה פר יום. היינו, בימים שבהם הנתבעת לא השתמשה ב-963 בחודשים אלה היא לא היתה משלמת עליהם דמי שכירות (עדותו של עמי חזן עמ' 10 לפרו' שו' 1-22). 43. גם מנהל עבודה מטעם התובעת מר ארביב רחמים ציין בחקירתו הנגדית כי ה- 963 עבד בחודש אוקטובר 2001 4 ימים באתר הקישון, אולם הוא לא זוכר תאריכים מדויקים (עמ' 15 לפרו' ש' 28-31). 44. יחד עם זאת, על תעודת משלוח 186 מתאריך 17.10.01 כבר צוינו לכאורה 4 ימי העבודה של ה- 963. היינו - אחרי 17.10.01 הנתבעת כבר לא עשתה שימוש ב- 963 באתר הקישון. 45. ציין ארביב בתצהיר עדותו הראשית כי בתקופת העבודה באתר הקישון, ה- 963 גם הוצא מחוץ לאתר הקישון. בלשונו: "אם הוא לא היה פה אז הם לקחו אותו ליוקנעם או לצומת סומך שהם עבדו איתו. הכוונה לבני עאדל ג'באלי (חברת ג'באלי - ח.ש.) ועאמר סלימאן (הנתבע 2 - ח.ש.). בני עאדל ג'באלי לקחו את הזחל מתי שהם היו צריכים, היו באים ולוקחים" (עמ' 16 לפרו' ש' 21-24). בהמשך אף ציין כי כשהוא אומר בני עאדל ג'באלי כוונתו היתה לריאד ג'באלי, שעשה שימוש ב- 963 (עמ' 16 לפרו' ש' 27-29). 46. עוד הוסיף וציין ארביב כי כשהזחל יצא מקישון לכיוון צומת סומך ויוקנעם הוא היה תקין (עמ' 18 לפרו' ש' 17). 47. עפ"י גרסתו של מומחה הנתבעת מר בני רוזן-טל, הנזק ל- 963 ארע בסביבות 25.10.01 (עמ' 4 לפרו' ש' 26-27). 48. העולה מכל הנ"ל כי התובעת יכולה מבחינתה במקרה הטוב להוכיח 4 ימי עבודה של הנתבעת ב- 963 בחודש 10/01 שהתבצעו לכל המאוחר עד ליום 17.10.01 (ראה סעיף 44 לעיל). 49. ארביב העיד כי בשלב כלשהו בחודש אוקטובר 2010 ה- 963 יצא מקישון לכיוון צומת סומך ויוקנעם כשהוא תקין (ראה סעיף 46 לעיל), עובדה שגם עולה בקנה אחד עם גרסתו של מומחה הנתבעת כי הנזק נגרם ל- 963 רק בגבולות תאריך 25.10.01, היינו לאחר שיצא מאתר הקישון (ראה סעיף 47 לעיל). 50. עוד עולה מגרסת ארביב כי מי שלקח את ה- 963 ליוקנעם או לצומת סומך היתה חברת ג'באלי או ריאד ג'באלי (ראה סעיף 45 לעיל). 51. משכך הם פני הדברים, יש לומר כי הוכח לי שבתום תקופת 4 ימי העבודה בחודש אוקטובר 2001, שהיו כאמור לכל המאוחר עד ליום 17.10.01, בגינן חויבה הנתבעת בחשבונית נספח ג' לת/2, ה- 963 היה תקין. 52. הוכח לי בסבירות ראויה כי מי שעשה שימוש ב- 963 לאחר הוצאתו מאתר הקישון, בצומת סומך או יוקנעם, היתה לכאורה חברת ג'באלי, שמנהלה הוא מר ריאד ג'באלי, וכנראה שם ארעה התקלה ב- 963, שהובילה לנזקים הנטענים בתובענה זו. (זו גם הסיבה לטעמי שמר גבאלי ריאד הסכים ליטול על כתפי חברת ג'באלי את הנזק ל-963 במסגרת הסכם הפשרה נ/2, כמפורט לעיל). 53. בנסיבות אלה יש לומר כי התובעת לא עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה כי הנזקים נגרמו בתקופת השימוש של הנתבעת ב- 963 בחודש 10/01, שהיה בן 4 ימים בלבד במחצית הראשונה של חודש זה. ההיפך - שוכנעתי לקבוע, במיוחד בהסתמך על עדותו של ארביב (עד התובעת), כי הנזק נגרם כאמור שלא בתקופת שימושה הלכאורי של הנתבעת ב- 963 באתר הקישון, אלא בתקופת שימושה של חברת ג'באלי בכלי זה בצומת סומך או ביוקנעם במחצית השניה של חודש 10/01. שאלה ד' - הוכחת הנזקים הנטענים ב- 963 54. לנוכח כל דברינו לעיל מתייתר הצורך בבירור שאלת הוכחת הנזקים הנטענים ע"י התובעת בתובענה זו. 55. יחד עם זאת אעיר כי עיקר הנזק הנטען ל-963 היה במנוע שהוחלף, ועלותו היוותה את עיקר הנזק עפ"י חוו"ד שמאי התובעת ת/1 (ראה גם חקירת השמאי עמ' 5 לפרו' שו' 1-3). לנוכח זאת תמוה בעיני (ותמיהה זו הוזכרה גם בסיכומי הנתבעים) מדוע לא טרחה התובעת לצרף כראיה את חשבונית רכישת המנוע החלופי, ואף לא הציגה חשבונית זו בפני השמאי מטעמה (עדותו עמ' 6 לפרו' שו' 30)?! תמיהה זו מתגברת לנוכח העובדה כי הנתבעת צירפה חשבוניות אחרות הקשורות לתיקון אך בסכומים קטנים יותר?! 56. תמיהה זו נשאיר בצריך עיון שכן כאמור לנוכח מסקנותינו לעיל מתייתר הצורך בדיון בה. שאלה ה' - האם התובעת הוכיחה כי השאילה כבלים לנתבע ו/או את ערכם? 57. טוען עמי חזן בתצהיר עדותו הראשית אודות השאלת הכבלים לנתבע, וערכם של כבלים אלה, כדלקמן (סע' 34-35 לת/2): א. מדובר בכבלים להנעת ציוד כבד באורך של 10 מ' שהושאלו לנתבע ולא הוחזרו לידי התובעת. ב. בדיקה שערך באינטרנט מלמדת כי כבלים סטנדרטיים למשאיות באורך של 3 מ' עולים 741 ₪. ג. לכן בגין 10 מ' כבלים דנן נתבע בתובענה זו מהנתבע סך של 1500 ₪. 58. בחקירתו הנגדית ציין עמי חזן כי לא הוא אישית השאיל את הכבלים הנטענים לנתבע אלא עובד התובעת ארביב (עמ' 14 לפרו' שו' 27-30). 59. ארביב בתצהירו (ת/3 סע' 22-24) ציין אודות השאלת הכבלים כדלקמן: א. בעת ההשאלה התובעת והנתבע עבדו בצומת עופר ליד ירושלים (עבודה זו קדמה לעבודה באתר הקישון נשוא תובענה זו). הנתבע ביקש ממנו כבלים להנעת מחפר זחלי, והוא נתן לו אותם. ב. מאז ביקש מספר פעמים מהנתבע להחזיר הכבלים אך אלה לא הוחזרו. ג. זכור לו ששווי הכבלים אז היה כ-1500 ₪. 60. בחקירתו הנגדית ציין ארביב כי זכור לו שנתן כבל באורך כ-10 מ' לנתבע עת עבדו בכביש 443 (עמ' 19 לפרו' שו' 29-31). 61. בכתב ההגנה לכתב התביעה שכנגד הכחיש הנתבע טענות התובעת בכל הקשור להשאלת הכבלים ו/או שווים. אמנם בתצהיר עדותו הראשית נ/5 לא ראיתי התייחסות לענין השאלת הכבלים הנטענים, אך ההכחשה בכתב ההגנה משאירה את נטל הראיה והשכנוע גם בנושא ההשאלה ו/או שווי הכבלים הנטענים. 62. האם עמדה הנתבעת בנטל הראיה והשכנוע בנדון? לטעמי התשובה שלילית לפחות בכל הקשור להוכחת שווי הכבלים (שבכל מקרה שנוי במחלוקת עפ"י תקנה 84 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984). הטעם הוא כדלקמן: שווי פריט מסויים (דוגמת הכבלים דנן) יכול להיות מוכח באחת מהדרכים הבאות: א. חשבונית רכישה. ב. דו"ח שמאי. התובעת לא נקטה באחת משתי דרכים אלה ולכן לטעמי לא הצליחה להוכיח את שווי הכבלים. תמוה בעיניי מדוע לא ביקשה התובעת מהשמאי שהכין הדו"ח אודות נזקי ה-963 (ת/1) להרחיב הדו"ח ולהעריך בו גם את הכבלים הנטענים. 63. מעבר לצורך אציין כי גם כל טענת השאלת הכבלים ואי קבלתם חזרה ע"י הנתבע עוררה בי ספיקות לא קטנים מהטעמים הבאים: א. מדוע לא טרחה התובעת לפרט בכתב התביעה ו/או בתצהירי עדותם הראשית של עמי חזן /או ארביב את תאריך ההשאלה המדוייק או המשוער?! ב. מדוע לא טרחה התובעת במשך השנים הרבות שחלפו מאז ההשאלה (ראה עדותו של ארביב סע' 59(א) לעיל) לתבוע הנתבע בגין אי-החזרת הכבלים, או לפחות לפנות אליו בדרישה בכתב (כפי שעשתה בנושא ה-963, כעולה מנספחים ז1 ו-ז2 לת/2)?! יחד עם זאת לא אסיק מסקנות אופרטיביות מספקות אלה (מעבר לקביעתי כי לא הוכח שווי הכבלים) כיוון שלא נטענו ע"י הנתבע בתצהירו. סוף דבר 64. לאור כל האמור לעיל דין התביעה שכנגד להידחות או להימחק על הסף, אך גם לגופם של דברים. 65. התובעת שכנגד תישא בהוצאות המשפט של הנתבעים שכנגד ובשכ"ט עורך דינם בסכום כולל של 7,500 ₪ שישולמו להם באמצעות בא-כוחם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)טרקטור