חוות דעת מומחה בית המשפט אינה חזות הכל. מדובר בראיה נוספת הבאה בפני בית המשפט ככל ראיה אחרת. משקלה ייבחן לאור מידת הרלוונטיות של האמור בה, חקירה נגדית שהתקיימה, תוכנה וממצאיה. אכן, הפסיקה קובעת כי אלא אם קיימים נימוקים כבדי משקל, לא יסטה בית המשפט מקביעות של המומחה שהוא עצמו מינה. בפסק הדין ע"א 558/96 ,1240 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל חנן ו - 32 אחרים פ"ד כב (4) 563, מסכם בית המשפט את ההלכה בנוגע למומחה שמונה על ידי בית המשפט. בית המשפט קובע כי חוות דעתו של המומחה נהנית ממעמד מיוחד. היא קובעת ומעצבת את מסכת העובדות הרלוונטיות והמסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה. ואולם, בצד זה הסמכות האחרונה להכריע אם לקבל את חוות הדעת או לדחותה מסורה בידי השופט היושב בדיון (ראה עמ' 569 לפסק הדין). בית המשפט מוסיף וקובע כי : "חוות-דעת מומחה נסמכת, מטבע הדברים, על שני עמודי תווך מרכזיים: עובדות והערכות. חוות-דעת מומחה, כפי המקרה דנן, לא נועדה אלא להציג בפני בית-המשפט את העובדות לאשורן, מעבר לגירסאות העובדתיות השונות ולעתים אף הסותרות של הצדדים הניצים. עם זאת, ככל מימצא עובדתי, גם עובדות המובאות בחוות-דעת מומחה נתונות לפרשנות וכפופות להערכות. בענייננו מתבקש הדבר, בהתייחס לנתוני העבר הנוגעים לגורמים שהביאו למצב הנוכחי ובהתייחס להתפתחויות אפשריות של המצב הנוכחי בעתיד. ניסיונו של המומחה - הוא מומחיותו - מקנה לו את הסמכות המקצועית לתת הערכות שכאלה. תוקפן של הערכות אלו הוא אמביוולנטי. מחד גיסא, עם מינוי המומחה כמוסכם על שני הצדדים לדיון המשפטי, יש בהסכמה ובהסמכה זו כדי לתת תוקף מחייב לא רק לעובדות שעתיד המומחה להציג לפני בית-המשפט, אלא גם להערכות המקצועיות הנלוות אליהן. מאידך גיסא, הערכות, ככלל, ואף בתחומים מקצועיים בפרט, נתונות לביקורת. לפיכך, גם בענייננו אין ההערכות של המומחה חסינות מפני ביקורת עניינית בדרכים המשפטיות המקובלות, קרי - חקירת המומחה על חוות-דעתו, והעלאת טיעונים כנגד קביעותיו." (שם עמ' 570 - 571). בית המשפט אינו משתחרר מתפקידו רק משום שמומחה קבע כך או אחרת. קביעות המומחה עומדות לבחינת בית המשפט ומסורות להכרעתו. מומחה מטעם בית המשפטחוות דעת מומחהחוות דעת