מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה בגין משכורת של עורך דין שכיר: 1. התובע הגיש תביעה לתשלום הפרשי שכר עבודה, גמול שעות נוספות, דמי נסיעות, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, הפרשי הפרשות לביטוח מנהלים, פיצוי בגין פיטורין שלא כדין ופיצוי בגין עגמת נפש. 2. העובדות הרלוונטיות בתיק זה א. התובע, עו"ד במקצועו עבד בנתבעת 2, (להלן גם: "הנתבעת") החל מיום 26/5/09 ועד 16/7/09. ב. הנתבעת הנה משרד עורכי דין. הנתבע 1, (להלן גם: "הנתבע"), הנו הבעלים והמנהל של הנתבעת. ג. התובע הועסק בהתאם להסכם עבודה מיום 3/5/09. ד. התובע פוטר מעבודתו ביום 16/7/09. 3. ראיות ועדים הגישו תצהיר והעידו - התובע, הנתבע, הראל קוגן, שמואל מוריס ועו"ד הילה בועז גבאי. 4. יריבות ראשית נדון בסוגיות היריבות בין הצדדים. התובע תבע באופן אישי את עו"ד ישי בית און כאשר לטענתו, יש לראות בו כמעסיק ישיר. על מנת להרים את מסך ההתאגדות מעל המעסיק, יש לעמוד במספר תנאים הקבועים בחוק, לשכנע ולנמק באופן ברור ומפורש, מדוע יש להטיל על המנהל חבות אישית כלפי העובד. התובע לא הוכיח מדוע יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את עו"ד בית און באופן ישיר. לא הועלתה בפנינו כל טענה לחדלות פירעון, לכוונה להונות את התובע, מניעת זכויות בסיסיות ועוד. טענות התובע, כי הנתבע קיבל אותו לעבודה, פיקח וניהל עבודתו אין בהן, כדי להרים את מסך ההתאגדות. 5. הסכם העבודה נחתם בין התובע לבין הנתבעת, התובע קיבל שכר מהנתבעת, בין התובע לנתבעת התקיימו יחסי עובד ומעביד וכן גם בין הנתבעת לכלל העובדים במשרד. לא מצאנו כל מקום לחייב את הנתבע באופן אישי ועל כן, התביעה כנגד הנתבע נדחית בהיעדר יריבות. 6. רקע - יחסי העבודה בין הצדדים בבסיס המחלוקת בין הצדדים עומדת סוגיית יחסי העבודה והיחסים הבינאישיים אשר שררו בין הצדדים. הנתבעת טוענת, כי התובע הציג בפניה מצג כי הוא בעל ניסיון רב, מקצועי, אמין ובעל כישורים רבים אולם התברר לה, לאחר שהחל עבודתו, כי לא כך הדבר. התובע לא צלח לטפל בתיקים שקיבל לטיפולו מפאת חוסר ידע וחוסר ניסיון, התובע עבד באיטיות וברשלנות, נעלם מעבודתו ללא שעדכן איש על כך, הגיע באיחור לעבודה, התווכח, העליב, פגע בעובדים ועוד. לטענת הנתבעת, היא נאלצה לפטר את התובע מעבודתו לאחר שנוצר מצב בלתי נסבל הן מבחינה מקצועית, שכן התובע כמעט ולא תפקד בעבודתו והן מהפן האישי, כאשר התובע תקף באופן מילולי, פגע והעליב עובדים. הנתבעת טענה, כי התובע קיבל התראה על כך בשיחות שנערכו עמו אולם לא תיקן את דרכיו ולכן פוטר. 7. התובע טוען, כי הנו עובד מקצועי ועשה ככל שביכולתו, במסגרת הזמן והתנאים שהועמדו לרשותו, לעמוד במטלות שהוטלו עליו. לטענת התובע, הנתבעת הטילה עליו משימות ותיקים ללא הנחיה וללא הדרכה מינימאלית, תיקים אשר נמצא בהם חוסר סדר, חומר חסר וכן התקבלו בהם כבר החלטות על ידי בית המשפט. התובע הכחיש את כל הטענות שהועלו כלפיו באשר ליחסיו עם עובדי המשרד. לטענתו, פוטר בבושת פנים, ללא כל סיבה מוצדקת ונגרמה לו עגמת נפש רבה. 8. טענה מרכזית שהעלתה הנתבעת היתה, כי התובע הונה אותה בהצגת קורות חיים שקריים ומסולפים כאשר הציג תמונה של עו"ד בעל ניסיון מקצועי רב במגוון רחב של תחומים ובעל יכולות וכישורים רבים. קורות החיים של התובע צורפו לתיק וכן הערות אשר נכתבו בכתב ידו של הנתבע לקורות החיים שהציג התובע. בקורות החיים נרשם, ניסיון בן שנתיים וחצי, ניהול עצמאי של תיקי ליטיגציה לרבות ניהול תיקי ערעורים, ניסיון במשפט אזרחי, משפט מסחרי, דיני משפחה, מקרקעין, תאגידים, ניסיון בתחום החשבונאות והמיסים, רמה מקצועית גבוהה ביותר, יסודיות ועוד. ניתן לראות, כי הנתבע ציין על גבי קורות החיים של התובע את המצגים שהציג בפניו וכך נרשם - יסודי ומעמיק, יודע להיכנס לחומרים מסובכים, עשה תיקים אישיים, גם ליטיגציות מסחריות ועוד. אנו סבורים, כי הרישומים הנם רישומי אמת אשר נעשו תוך כדי הראיון עם התובע וכי הנתבע אכן סבר כי התובע הנו עו"ד בעל ניסיון כפי שהציג עצמו. הנתבעת טענה, והדבר לא נסתר, כי נאמר מפורשות לתובע, כי קבלתו לעבודה מותנית על מצגיו והדברים אף נרשמו בהסכם העבודה. הנתבע העיד בעניין זה, "ש. תוכל להסביר לי מה קרה שהוא הרשים אותך לקבל אותו. ת. הוא הרשים אותי כי הוא אמר לי שהוא ניהל ומנהל ליטיגציות גבוהות לרבות תיקי ערעורים ושיש לו בזה ניסיון של שנתיים וחצי וזה כתוב בקורות החיים. הכל ברור בקורות החיים. הוא ניהל באופן עצמאי משנת 2006 פעילות תיקי ליטיגציה ...... הוא התיישב מולי והרשים אותי שהוא מסוגל לבצע את כל המטלות שהסברתי שאני מצפה ממנו. ש. אתה לא בדקת עליו לא בקשת המלצות. לא דברת עם מעבידים קודמים שלו. ת. נכון. ש. עם כמה שנות וותק הוא היה אז. ת. אם זה היה ב 4/09 הוא היה עם וותק של שנתיים וחצי. ש. אני מפנה אותך לאותו מסמך, מה שכתוב בשמאל זה כתב ידך. ת. כן. מאשר שכתוב שנה אחת עם רישיון. וגם כתוב כולל התמחות", (עמ' 30 ש' 5-16). זאת ועוד, הנתבעת טענה, כי לאור המצגים שהציג התובע הוחלט לשלם לו שכר גבוה ,יחסית ליתר העובדים במשרד. ראה התייחסותו של התובע לכך בעדותו, "ש. תסביר לי למה מגיע לך הסכום הזה של 9,000 ₪ כאשר סגניתו של עורך דין ישי בית און הרוויחה פחות ממך. ת. אין לי דרך לדעת מה סגניתו מרוויחה. הסכום היה סביר עובדה שהוא הוסכם. לא סכום אסטרונומי בכל מקרה. בטח לאור העבודה הקשה שעשיתי. ש. הסכומים האלה ניתנו לך אך ורק למצג שלך בקורות החיים. ת. הסכומים האלה הוסכמו ביני לבין עורך דין בית און לאחר שעשה את הבדיקות שראה לנכון לעשות. התרשמות אישית וזה מה שהוא בחר לעשות וכך סוכמו התנאים", (עמ' 14 ש' 26 - עמ' 15 ש' 6). טענתה המרכזית של הנתבעת כאמור הנה, כי התובע היה חסר ניסיון, לא הצליח להתמודד עם העבודה המשפטית בתיקים שהועברו לטיפולו וכי למעשה היה עורך דין בתחילת דרכו אשר צריך היה הכוונה והדרכה בכל תיק ותיק. טענה זו של הנתבעת מקובלת עלינו והתרשמנו כי כך אכן היו הדברים. הנתבע העיד בעניין זה ועדותו הייתה מהימנה, הנתבע העיד כי התובע היה חסר ניסיון בפועל, על אי יכולת התובע להתמודד עם תיקים משפטיים ללא צורך בעזרה ובהדרכה, "... הקצתי לו 14 תיקים שחשבתי שלפי התיאור יכולים להתאים לו לעשות אותם. השקעתי בזה חשיבה והתאמתי את מה שהוא סיפר על עצמו לתיקים שנתתי לו. לא תיקים מורכבים ומסובכים. ש. אתה מקבל מישהו 27/4/09 מחתים אותו על הסכם 3/5/09, מקבל בפועל ביוני אתה יושב איתו ומסביר לו על התיקים או שאתה מטיל עליו על התיקים. ת. יושב ומסביר כל תיק מה צריך לעשות ומה המשימות הנקודתיות. הסברתי מה הוא צריך לעשות בכל תיק ותיק. נתתי לו להתחיל לעבוד ועקבתי אחריו. ש. מוציא מכתב ומאשר. ת. כן. בדרך כלל זה לא ענין של מכתב. זה להכין בקשה או סיכום. ש. לדוגמא. בקשה לפסילת קלטות בדקת אותו. ת. היא לא טובה. יש לי כמה עורכי דין וכמה מתמחים. אני מקבל עורך דין חדש למשרד ומספר לי שהוא עצמאי אני נותן לו משימה עצמאית. ש. תיתן לי דוגמא טובה. ת. יש לך למשל בתיק של רחל סופר למשל, נתתי לו להכין לי הוכחת חוב. בשביל להגיש אותה והוא לא הכין ואיחרנו את המועד. ש. אמרת לו כי אמרת שאתה עוקב אחריו. ת. אמרתי לו שהוא לא עומד בזמנים. ש. איך אחרת את המועד. ת. הוא לא הכין את הוכחת החוב וחלף הזמן כשעליתי על זה חלף הזמן. זה לא המקרה היחיד. כל התיקים שנתתי לו אחד לאחד הוא "דפק" לי אותם. כל התיקים. ש. אתה נותן לעורך דין חדש אצלך להכין לך הוכחת חוב שכתב תביעה למעשה ויש בה מועדים שהם הרבה פחות משבע שנים. הוא עבד מעט זמן ותסביר לי איך אתה לא שמת בעודכנית מועד שבו צריך להגיש הוכחת חוב. למה לא שאלת אותו שבוע לפני. ת. אני לא מתקתק במחשב את לוח המשימות של כל עורך דין אצלי במשרד. כל עורך דין אצלי במשרד מתקתק את המשימות שלו ויודע את לוח הזמנים שלו. תביעת חוב היא לא כמו כתב תביעה. כתב תביעה צריך להכין תשתית של אסטרטגיה ואילו הוכחת חוב זה לאחר מעשה. ומה הסכום שחייבים. זהו משימה פשוטה מאוד. הוא היה צריך לעשות אותה ואני עליתי על זה שהוא לא עשה אותו. אני לא כותב את לוח הזמנים של כל משימה בכל תיק שכל עורך דין במשרד מבצע גם לא של מתמחה. ברוב המשרדים שאני מכיר לא עושים את זה. במשרד שעבדתי אף אחד לא רשם לו מה לוח זמנים של כל דבר מה צריך לעשות. זה משימה של עורך דין שהוא מספר על עצמו שהוא עובד עצמאי", (עמ' 31 ש' 13- עמ' 32 ש' 20). הנתבע העיד על הפגישות שהתקיימו עם התובע בעניין זה וכן על הפגישה מיום 14/7/09, עת התברר לו כי התובע לא מבצע את עבודתו כמצופה ממנו, " ב 14/7 אתה מראה לי שהייתה ישיבה. ב 14/7 תסתכל טוב הישיבה הייתה בדיוק 20 דקות. ב 20 לא מסבירים תיק. מבינים את הברוך שבתיק. בקשתי שיראה לי מה עשה. גיליתי כמה "ברוכים". אני לא רושם בעודכנית וגם לא יכול לרשום. אני רואה מה קורה ואני חש את המשרד. אני רואה מי עובד ומי לא עובד. ומי מורח אותי. כשאני רואה שיש בעיות אני מטפל בבעיות. היה לי ברוך עם רחל סופר וגיליתי שכל התיקים זה ברוך הוא לא עשה כלום. עשה עבודות פרטיות. ש. אמרת שהוא עשה עבודות פרטיות. מתי גילית את זה. ת. ששירן באה והראתה לי שהוא מקבל פקסים אישים", (עמ' 33 ש' 5-13). הנתבע העיד על הטעמים שבגינם נאלץ לפטר את התובע ועדותו הייתה מהימנה ומשכנעת, "יש הבדל מתי גמלה בליבי החלטה ומדוע גמלה בליבי החלטה. זה מכל סיבות רשמתי בתצהיר לרבות אלימות פיזית ומילולית של התובע כלפי בנות במשרד. לרבות העובדה שהוא לא עשה דבר. לרבות העובדה שהוא בא בעשר במקום בשמונה. לרבות התחננות שלו לתקן את עצמו וזה היה לשוא. כשאני ראיתי את כל המכלול הזה גמלה בליבי החלטה שהוא יעזוב את המשרד. באתי אליו ויחתום על מכתב הפיטורים הוא ניסה לשחק עם מועד החתימה. הבנתי שאני חייב לגמור עם זה לפני שאני נוסע. נתתי לו "סופר שימוע". תראה את המכתב", (עמ' 34 ש' 9-15).. הנתבע העיד על ימיו האחרונים של התובע בנתבעת ועל הידרדרות היחסים בין הצדדים, "היו לו שני ימים אחרונים. היום האחרון הוא היום שבו נתתי לו מכתב פטורים והוא חתם עליו. ואמרתי לו כרגע תעזוב את המשרד זה היה יום לפני שטסתי לחו"ל. גם זה לקח יום יומיים עד שבאתי והטלתי את כל כובד משקלי הוא לא הסכים לחתום על טופס הפטורים בפני גלית. הוא אמר שהמכתב הוא בכתב יד ושתדפיס אותו במטרה למשוך זמן. הבנתי שאין לי ברירה כדי שלא יהיה מצב שהוא יהיה במשרד לפני שאני נוסע לחו"ל. הוא לא רצה לעזוב. זה גרם לכך שכמעט הזמנתי משטרה אחרי מכתב הפטורים. אני נסעתי לחו"ל קבלתי דיוח לחו"ל שהתובע השיג גבול והתפרץ למשרד ולא הסכים לעזוב ועל כך נעשתה תרשומת שמופיעה בכתב הגנה. ועוד ניסה להקליט אנשים. מה שהוא עשה באותו זמן בא כדי להוציא את כל העבודות הפרטיות שהוא עשה מפני שאני הייתי במשרד לפני חו"ל לא נתתי לו הזדמנות להיות לבד בחדר", (עמ' 37 ש' 15-25) . הנתבעת טענה, כי התובע פוטר ביום 16/7/09 והתבקש שלא להגיע למשרד אולם ביום 19/7/09, החליט על דעת עצמו להגיע למשרד, בידיעה כי הנתבע נמצא בחו"ל ואף סרב להתפנות מהמשרד כאשר התבקש לעשות כן. התובע הקליט בסתר את עובדי במשרד באותו מעמד. עו"ד הילה בועז העידה בעניין זה ודבריה משקפים גם את ההקלטות שצורפו על ידי התובע, "ש. באותה שיחה עם פלוני במשרד את הרמת קול. ת. יתכן. אבל צריך להבין את המעמד. ש. מהו המעמד. ת. קוראת לי המזכירה או המתמחה לחדר ואומרת לי די בהיסטריה שפלוני נכנס למשרד מהדלת האחורית וכרגע הוא במשרד שלו, ואני יודעת שפלוני לא אמור להיות במשרד והתבקש לא להיות שם. לכן בקשתי ממנו לאחר שעה לצאת מן החדר. הוא עמד בסירובו לצאת והודעתי לו שאאלץ להזמין משטרה והוא עדין מסרב לצאת. ושיצא מן החדר לאחר זמן רב של שכנועים הוא מתנחל במזכירות וזה הפריע למהלך התקין של העבודה. בין לבין מגלה שהוא מקליט את הפגישה איתי. עד שלא נותר אלא להזמין משטרה. ואני בחודש שביעי להריון. אני הנחתי את ---- שראיתי שהבקשות שלי לא מועילות. שקלו הקיצין וראיתי שהוא לא מתכון לעזוב ולא שוהה לאמירות שלי בקשתי להזמין משטרה והם הגיעו כמה דקות לאחר שהוא יצא", (עמ' 28 ש' 5-17). 9. מהאמור לעיל ומכלל הנתונים הרבים המפורטים בתיק ואשר מפאת כבוד הצדדים לא פורטו במלואם, עלה כי בין הצדדים התקיימה מערכת יחסים קשה וטעונה רגשית ואכן נוצר מצב שהמשך העסקתו של התובע בנתבעת היה בלתי אפשרי. אנו סבורים, כי שני הצדדים תרמו למצב זה. 10. דמי הודעה מוקדמת התובע טען כי פוטר לאלתר, מבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת בת 60 יום על פי הסכם העבודה בין הצדדים. הנתבעת טענה, כי בנסיבות פיטוריו, התובע איננו זכאי לכל תשלום בגין הודעה מוקדמת. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים לכאן ולכאן הגענו לכלל מסקנה, כי התובע איננו זכאי לתשלום בגין הודעה מוקדמת כתביעתו. התובע התקבל לעבודה בנתבעת על סמך מצגים שהציג בפניה אשר התברר בדיעבד כי הם אינם נכונים. התובע הציג עצמו כבעל ניסיון ובעל כישורים ומיומנויות בתחום הליטיגציה, המשפט המסחרי ועוד ועוד כאשר מהנתונים היבשים אשר עמדו בפנינו, הדברים אינם נכונים כאמור וכמפורט לעיל. לא זו אף זו, הנתבעת טרחה להדגיש בהסכם העסקתו של התובע את המצגים שהציג והבהירה, כי קיבלה את התובע לעבודתו והסתמכה על דבריו ולמעשה, התובע לא עמד בהתחייבותו. התובע למעשה הפר את הסכם העסקתו בכך שניכס לעצמו הישגים, כישורים וניסיון אשר לא היה בהם כל ממש. בכך למעשה מתקבלת טענת הנתבעת כי התובע איננו זכאי להודעה מוקדמת בת 60 יום. אין זה סביר, כי הנתבעת תמשיך להעסיק עובד אשר אינו עומד בציפיות הן מבחינת התפוקה והן מבחינת איכות העבודה. על אותו משקל, אין לחייבה בתשלום הודעה מוקדמת בת 60 יום כאשר מדובר בעובד אשר לא קיים התחייבותו. הנתבע פירט את הכשלים בעבודתו של התובע ואת אי יכולתו לבצע את המשימות בתיקים שהועברו אליו. התובע הכחיש את הדברים אולם אנו מקבלים את גרסתו של הנתבע בעניין זה, גרסה זו מתיישבת עם כלל הנסיבות הקיימות בתיק, סבירה והגיונית יותר. הנתבעת טענה, כי בעשותו כן גרם לה לנזקים וכי מדובר למעשה בהפרת אמון של עובד בכיר. אנו סבורים, כי יש לקבל את טענת הנתבעת בעניין זה ושיקול זה מהווה שיקול כבד משקל בהחלטתנו שלא לקבל את תביעתו של התובע ברכיב זה. התובע הועסק על ידי הנתבעת למשך חודש וחצי בלבד. מדובר בתקופת עבודה קצרה ביותר אשר ניתן אף לראות בה כתקופה בה הצדדים שניהם בוחנים אחד את השני. המעביד בוחן את כישוריו של העובד והעובד בוחן את תנאי עבודתו. זמן קצר לאחר תחילת העסקתו של התובע, התובע ידע, כי קיימים קשיים רבים בינו לבין מעסיקו הישיר, בינו לבין הצוות במשרד ולראיה התובע הביע חוסר שביעות רצון באשר להתנהלות צוות המשרד ואיכות התיקים שהועברו לטיפולו. ראה למשל בעדותו, "... האווירה במשרד הנתבעים היא עכורה ויש הרבה תככים. הטלת אימה מאוד כבדה מצד עורך דין בית און. מה שיצר אוירה לא נוחה במשרד. לא הסתכסכתי עם אנשים אלה. אני לא יודע עם המחלוקות האלה ביני לבין עורך דין בית און אפשר לקרוא להם סכסוך בינאישי. הנתבע מתנהג כך באופן גורף לכולם. לקח לצידו את שירן ...", (עמ 8 ש' 21-26). וכן ראה עדותו של התובע על איכות התיקים שהועברו אליו ועל חוסר ניסיונו. התובע העיד כי הוא עו"ד צעיר בעל ניסיון של שנה, למרות הנתונים המפורטים בקורות חיוו של התובע והדברים שהציג בפני הנתבעת בראיון וכפי שהוסכמו בהסכם העסקתו של התובע. התובע למעשה חזר בו בעדותו מהמצגים אותם הציג בקורות חייו, "...התיקים רבים מהם התפרשו על פני עשרות קלסרים.התנהלו במהלך שנים לפניי. לפני שהגעתי לעבודה בנתבעים. אני עורך דין עם שנת ניסיון אחת לא קבלתי שום חפיפה או תדרוך או סיוע. פרטתי את יתר הכשלים בתצהיר. היו בפני כשלים לצורך ניהול התיקים. עם זאת בצעתי את התיקים שעורך דין בית און הורה לי בשלמותם. בצעתי את המשימות בשלמותם. לא עבדתי תקופה ארוכה כדי שאוכל לסיים את התיקים שהתנהלו במשך שנים ואני תוך חודשיים של עבודה סיימתי את כל התיקים. עורך דין בית און הנחה אותי באופן הדוק מפורט עד כמה תכתוב בקשה זו תכתוב תגובה זו. וכל תגובה או בקשה וכתב טענות עבר את אישורו בטרם נשלח מחוץ למשרד. הטענה שכביכול ניתנה לי רשימת תיקים עצמאי. עורך דין עם ניסיון של שנה כאילו אני משרד עצמאי", (עמ' 9 ש' 16-26). כפי שנאמר לעיל, הנתבעת סמכה על המצגים אותם הציג התובע וציפתה להספק עבודה ואיכות עבודה גבוהה אולם בפועל הדברים התרחשו אחרת. לאור האמור אני מקבלת את טענת הנתבעת, כי התקיימו עם התובע שיחות רבות במהלך התקופה הקצרה באשר לעתידו במשרד. כאמור לעיל, ביום 12/7/09 התקיימה עם התובע שיחה בה נאמר לתובע, כי אין הוא עומד בציפיות וכי הצהרותיו בעניין ניסיונו המקצועי לא התממשו. במסמך סיכום הפגישה נאמר בין היתר, "לפי בקשתך, סוכם שניתנת לך הזדמנות נוספת להוכיח את עצמך במהלך שלושים הימים הבאים ואני הסכמתי לכך. אני מכוון אותך שתמצה כל האפשרויות ביצוע סעדים זמניים בעיקר עיקולים ועיכובי יציאה מן הארץ בתיקים שבטיפולך וכך ניתן יהיה לראות תוצאות מיידיות שהיו כבר צריכים להתבצע" התובע במכתב תשובה הכחיש את האמור בסעיף וטען כי הדבר לא הוסכם אך כי בנסיבות הקיימות בתיק סביר להניח, לאור חוסר שביעות הרצון מעבודתו של התובע, כי הדברים כן נאמרו וכי התובע ידע היטב כי המשך העסקתו תלוי בו ובשיפור תפוקת ואיכות עבודתו. לאחר מכן ובהמשך הוחלפו מכתבים נוספים בין הצדדים באותו עניין כאשר עולה מהם באופן ברור, כי התובע לא יוכל להמשיך בעבודתו בנתבעת והטענות שהועלו כלפיו היו חמורות וקשות. בנסיבות שפורטו על ידי הצדדים ומבלי להיכנס להכרעה במחלוקות הבינאישיות הטעונות והקשות שהועלו בכתבי הטענות עלה, כי התובע לא יכול היה להמשיך לעבוד במשרד ונוצר מצב, כי הפסקת העסקתו שם הייתה הכרחית. אין מדובר למעשה בעובד שקופח ומבלי כל התראה פוטר מעבודתו. בנסיבות אלו, כאשר התובע לא עמד בציפיות הנתבעת ובהסכמות בהסכם העבודה, כאשר מדובר בתקופת עבודה כה קצרה, כאשר התובע ידע מבעוד מועד על האפשרות הסבירה על הפסקת העסקתו ולאור היחסים העכורים שנוצרו בין הצדדים אנו סבורים כי התובע איננו זכאי לדמי הודעה מוקדמת בת 60 יום. 10. פיצויי בגין פיטורין שלא כדין ועגמת נפש התובע טען, כי הוא זכאי לפיצוי בגין פיטורין שלא כדין, כי פוטר על ידי הנתבעת בברוטאליות רבה, בגסות רוח ובחוסר תום לב. כי נגרמה לו עגמת נפש רבה עלבון וכאב וסבל בשל הדרך בה פוטר. התובע תבע סך של 41,005 ₪ בגין פיטורין שלא כדין וסך של 40,000 ₪ בגין עגמת נפש. לאחר ששקלתי את טענות התובע ,יש לדחות את תביעתו של התובע וזאת לאור כל הטעמים המפורטים לעיל - אי עמידה בציפיות הנתבעת, תקופת עבודה קצרה מאוד וחוסר הצלחה בהשתלבות בעבודת הנתבעת בין בשל חוסר מקצועיות, בעיות יחסי אנוש של התובע ובין בשל התנהלותו של הנתבע כפי שטען התובע. התובע ידע, כי סיכויו להשתלב במשרדו של הנתבע קלושים וככל שעבר הזמן היחסים בין השניים התערערו עוד יותר. כפי שכבר קבעתי, שני הצדדים תרמו בהתנהגותם לכך. בנסיבות אלו התובע איננו זכאי לפיצוי בגין פיטורין שלא כדין ו/או פיצוי בגין עגמת נפש. 11. גמול שעות נוספות התובע טען, כי הוא זכאי לגמול שעות נוספות בהתאם לעבודתו בפועל בנתבעת. לטענת התובע, עבד שעות נוספות מרובות בנתבעת, ללא תמורה. התובע צרף לכתבי טענותיו דוחות שעות ידניים שמהם עולה לכאורה כי עבד שעות נוספות בנתבעת. הנתבעת טענה, כי התובע לא עבד שעות נוספות ואף לא הגיע להיקף משרה מלאה. לטענת הנתבעת, התובע עבד במהלך כל תקופת עבודתו, חודש וחצי ימים, כ - 195 שעות בלבד. 12. התובע כאמור הציג בעניין זה דוחות שעות ידניים והנתבעת הציגה בעניין זה נתונים מדוח שעות החיובים במערכת עו"דכנית. דוח מערכת עודכנית מולא על ידי התובע ומפורטים בו מספר שעות העבודה של התובע לגבי כל תיק ותיק בנפרד. דוח עודכנית הוא למעשה דוח עבודה אשר מפרט את מהות העבודה שנעשתה בתיק ואת מספר שעות העבודה שנעשו בפועל. אכן, עולה סתירה בין הנתונים שהציג התובע בדוחות הידניים לבין הנתונים שהוצגו על ידי הנתבעת בדוח עודכנית. התובע טען, כי דוח עודכנית איננו משקף את שעות עבודתו הלכה למעשה, כי קיימים תיקים רבים אשר עליהם עבד ואינם מופיעים בדוח העודכנית, כי לא הייתה לו שליטה על מילוי הדוח וכי נתוני רבים הוכנסו בו על ידי צוות המזכירות. הנתבעת טענה, כי התובע כאמור לא עבד שעות נוספות, לא התבקש לעבוד שעות נוספות, כי יש לראות בתובע בעל משרת אמון וכי התובע נהג לבצע עבודות פרטיות במהלך עבודתו בנתבעת ואולי בשל כך דיווח על ביצוע שעות נוספות. 13. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין זה הגעתי לכלל מסקנה, כי התובע איננו זכאי לגמול שעות נוספות. הראיות שהוצגו בעניין זה על ידי הצדדים מאוזנות מבחינת כובד משקלן. ניתן לראות בדוח העודכנית כדוח אשר יש בו כדי לבסס את מספר שעות העבודה של התובע. אמנם אין מדובר בדוח שעות אשר מפורטות בו שעת כניסה ושעת יציאה מהעבודה אולם בנסיבות הקיימות בתיק, לאור המחלוקת בין הצדדים באשר להיקף עבודתו של התובע ניתן ללמוד גם מדוח זה על היקף העבודה של התובע בזמן אמת. התובע נחקר על הנתונים הסותרים שעלו מהשוואה בין דוחות השעות של התובע לדוחות העודכנית. התובע נשאל כיצד מתיישבת טענתו כי עבד ביום מסוים עד השעה 2:00 או 3:00 לפנות בוקר, שעות עבודה חריגות לכל הדעות, ללא שניתן לו אישור על כך וכן מדוע לא עולה מדוח העודכנית כי ביצע היקף שעות עבודה באופן כה חריג באותו היום, "ש. יש שעות שאתה טוען שנשארת עד 2 - 3 בלילה מישהו אישר לך. ת. העבודה דרשה זאת. עורך דין בית און אישר לי את זה וידע על כך והבין שזה רצון שלי לקדם את התיקים את המשימות שהוטלו לפתחי. ש. תראה לי יום אחד שנשארת עד שלוש בלילה ועדכנת את זה בחיובים שבעדכנית. ואראה לך לפחות לכל היותר חמש שעות ביום ואתה לא עובד על פי הנהלים. ת. החיובים הם לפי מספר השעות שהושקעה עבודה בכל תיק ותיק. יש חיובים שהם 16 שעות ויש חיובים אחרים שהם הרבה שעות. עם זאת, לא ניתן לקשור בין דוח החיובים לבין שעות עבודה בפועל", (עמ' 12 ש' 12-20). מדוח העודכנית עלה כאמור, כי התובע לא הגיע אף להיקף משרה מלאה. לכן, ממילא כאשר התובע קיבל שכר עבודה מלא הרי שלמעשה נלקחו בחשבון שעות רבות אשר אינן מפורטות בדוח העו"דכנית. טענת התובע, כי יש להעדיף את דוח השעות שצירף כראיה מבוססת להיקף שעות עבודתו איננה מתקבלת. לא ניתן להתעלם מכלל טענות הנתבעת באשר לתפוקת התובע ובהינתן הנתונים המפורטים בדו"ח העו"דכנית יש להתבסס אף עליהן. 14. לאור כל האמור לעיל התובע איננו זכאי לגמול שעות נוספות. 15. הפרשי שכר עבודה מהראיות שהובאו בפני עלה, כי הוסכם שהתובע ישתכר שכר נטו בסך של 9000 ₪ בחודש. בהתאם לתלוש השכר אשר קיבל התובע בחודש יוני 2009 סכום זה מהווה שכר ברוטו בסך של 11,800 ₪. חודש מאי 2009 התובע טען, כי עבד בחודש מאי 3.5 ימים ועל כן היה זכאי לשכר בסך של 2015 ₪ ברוטו. התובע קיבל שכר ברוטו בסך של 1565 ₪ ועל כן הוא זכאי להפרשי שכר בסך של 450 ₪. הנתבעת טענה, כי התובע איננו זכאי לתשלום נוסף בגין חודש מאי אולם לא התמודדה כלל עם הטענות שהעלה התובע והחישובים שנערכו על ידו בעניין זה. טענת הנתבעת, כי התובע החל עבודתו רק ביום 1/6/09 לא הוכחה והיא עומדת בסתירה לרישומים בתלושי השכר של התובע. לאור כל האמור לעיל מתקבלת תביעתו של התובע ברכיב זה. הנתבעת תשלם לתובע סך של 450 ₪ בגין הפרשי שכר לחודש מאי 2009. חודש יולי 2009 התובע טען, כי לא קיבל שכר עבור עבודתו בחודש יולי 2009. מהראיות שעמדו בפני עלה, כי התובע עבד עד יום 16/7/09. על כן, התובע זכאי היה למחצית השכר החודשי ובסך כולל ברוטו בסך של 5900 ₪. התובע טען, כי הנתבעת הוציאה לו תלוש שכר אולם לא שילמה לו את השכר בפועל. הנתבעת טענה, כי התובע קיבל שכר בחודש יולי 2009 וכי תלוש השכר משקף את הסכום ששולם לו בפועל. יחד עם זאת הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה ששילמה את הכספים לתובע. התובעת לא הציגה בפנינו העתק המחאה שהועברה לתובע ו/או העברה בנקאית. לאור האמור לעיל ומשהנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה נקבע בזאת, כי התובע זכאי לסך של 5,900 ₪ בגין הפרשי שכר לחודש יולי 2009. הלנת שכר - בנסיבות הקיימות בתיק זה נדחית תביעתו לפיצויי הלנת שכר. בנסיבות כאמור לעיל אני סבורה כי הפרשי השכר לחודש מאי ויולי 2009 נבעו מטעות כנה. טענת הנתבעת כי שולמו לתובע 5 ימי שכר ביתר- התובעת הגישה כנגד התובע כתב תביעה שכנגד בו טענה, כי שולמו לתובע 5 ימי שכר ביתר וכי על התובע להשיב לה סך של 2000 ₪ בגין התשלום כאמור. במסגרת הליכי קדם המשפט נמחק כתב התביעה שכנגד והוחלט, כי טענת הנתבעת ברכיב זה תיוותר ותידון במסגרת פסק הדין בתיק. הנתבעת לא פירטה ולא כימתה באופן ברור ומפורט את טענתה זו ולא הוכיחה כי שילמה לתובע תשלומי שכר ביתר. לאור האמור לעיל תביעת הנתבעת ברכיב זה נדחית. 16. הפרשות לביטוח מנהלים אין חולק, כי לא הופרשו לתובע כספים לביטוח מנהלים וזאת בניגוד לאמור בהסכם העסקתו. התובע טען כי יש לחשב את ההפרשות המגיעות לו מהמעביד לפי שיעור של 15.833 משכרו הקובע. ברם אולם, מעיון בהסכם העבודה של התובע עולה כי חובתו של המעביד להפריש לתובע 5% בלבד עבור תגמולים והיתר עבור פיצויי פיטורין ואבדן כושר עבודה. לאור האמור התובע זכאי להפרשי הפרשות לפנסיה לפי החישוב הבא - חודש מאי 2009 - 2015* 5% =101 ₪ בתוספת הכספים שהופרשו משכרו של התובע בסך של 78 ₪ ובסה"כ = 179 ₪. חודש יוני 2009 - 11,800* 5% = 590 ₪ בתוספת הכספים שהופרשו משכרו של התובע בסך של 590 ₪ ובסה"כ 1180 ₪. חודש יולי 2009 - 5900* 5% = 295 ₪. היות ונקבע כי לא שולם שכר לחודש זה לא נוכו כספים משכרו של התובע. 17. פדיון ימי חופשה התובע טען כי הוא זכאי לפדיון של 4.5 ימי חופשה. מעיון בהסכם העסקה של התובע עולה, כי לא נרשם בו מאום באשר לזכותו של התובע לפדיון ימי חופשה שנתית. לאור האמור, יש לפנות להוראות החוק בעניין זה. על פי חוק חופשה שנתית התשי"א - 1951 זכאי העובד בשנת עבודתו הראשונה ל 10 ימי חופשה. זאת ועוד, הלכה פסוקה היא כי נטל הוכחה בדבר החופשה הוא על המעביד - "מחובתו של המעביד לדעת כמה ימי חופשה הוא חייב לעובדו, וכמה נתן למעשה, ולנהל פנקס חופשה ולרשום בו את הפרטים הדרושים כאמור בסעיף 26" (דב"ע לא/22-3, צ'יק ליפוט - חיים קסטנר פד"ע ג' 215; דב"ע נז/7-3 נחום לבון - מ.ת.מ תעשיה ומלאכה בע"מ פד"ע לב' 584). במקרה דנן הנתבעת לא ניהלה פנקס חופשה ולא עמדה בנטל הראיה המוטל עליה. לאור האמור לעיל יש לקבל את תביעת התובע לדמי חופשה. התובע עבד בנתבעת משך חודש וחצי בלבד ועל כן זכאי הוא לפדיון חופשה לפי החישוב הבא - 10/12*1.5 = 1.25. 11800/186*8.5 = 539 ₪. 539*1.25 = 674 ₪. 18. דמי נסיעות התובע טען כי לא שולמו לו דמי נסיעות. הנתבעת טענה, כי התובע איננו זכאי לדמי נסיעות היות והתובע קיבל חניה במסגרת תנאי עבודתו. מהראיות שעמדו בפני עלה, כי לא שולמו לתובע דמי נסיעות על פי דין ועל כן הצדק עם התובע. התובע זכאי לדמי נסיעות על פי החישוב המפורט בכתב התביעה ובסך כולל של 612 ₪. 19. דרישת התובע להפנות את פסק הדין למשרד התעסוקה ולרשות המיסים נדחית. התובע לא העלה כל צידוק שבדין לדרישתו זו. יובהר, כי אין בית דין זה דן בעבירות מס חמורות כפי שנטען על ידי התובע וכן לא התרשמנו כי מדובר במקרה קיצון של התנהלות מנוגדת לחוק הגנת השכר כפי שנטען כאמור. 20. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים א. הפרשי שכר עבודה בסך של 6350 ₪. ב. הפרשי הפרשות לביטוח מנהלים בסך של 1654 ₪. ג. פדיון ימי חופשה בסך של 674 ₪. ד. דמי נסיעות בסך של 612 ₪. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/11/09 ועד למועד התשלום בפועל. הוצאות - לאור תוצאות פסק דין זה ולאור התנהלות הצדדים בתיק כל צד ישא בהוצאותיו. שכיריםמשכורתעורך דין