מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא מעצר לאחר חידוש כתב אישום שבוטל: מבוא: בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים, בדרך של חלופת מעצר, עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם. ביום 7.3.11 הוגשו כנגד המשיבים כתב אישום נשוא ת"פ 11155-03-11 ובקשה להורות על מעצרם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדם. לאחר דיון בבקשת המעצר שוחררו המשיבים לחלופות מעצר בתנאים מגבילים. בית המשפט הורה על ביטול כתב האישום כנגד המשיבים, בשל היעדר התייצבות המבקשת לדיון. כתב האישום הוגש מחדש ובצידו, כאמור, הבקשה נשוא החלטה זו. כתב האישום כולל בחובו שלושה אישומים, כאשר במסגרת האישום הראשון מיוחס לכל המשיבים ביצוען של עבירות שעניינן תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התנהגות פסולה במקום ציבורי וסיוע לבריחה. במסגרת האישום השני המיוחס למשיב 1 בלבד, מיוחס למשיב זה ביצוע עבירות שעניינן תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והתנגדות למעצר חוקי. במסגרת האישום השלישי המיוחס למשיב מס' 4, מיוחסות למשיב זה עבירות שעניינן תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. במסגרת בקשה זו עותרת, אפוא, המבקשת, להורות על מעצרם של המשיבים, בדרך של חלופות מעצר, עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדם. בדיון אשר התקיים בפניי ביום 12.4.11, הגיעו הצדדים להסכמה בעניינו של המשיב 2, כי הוא יחויב בחתימה על התחייבות כספית להבטחת התייצבותו בהליכים נשוא תיק זה. משכך, החלטה זו מתייחסת למשיבים 1, 3 ו-4 בלבד (להלן:"המשיבים"). בדיון אשר התקיים בפניי ביום 12.4.11, חלקו ב"כ המשיבים על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיבים. כך טענו, כי לא קמה עילת מעצר בעניינם. טיעוני המבקשת: במסגרת טיעוניה הפנתה המבקשת גם לטיעוניה כפי שהועלו בפני כב' השופטת גופר במסגרת הדיון בבקשת המעצר עד לתום ההליכים המקורית. כן הפנתה המבקשת להחלטת כב' השופטת גופר שניתנה בהתייחס לבקשה שם. באשר לטענת המשיבים, כי הם כבר משוחררים ללא כל תנאי מאז בוטל כתב האישום בעניינם, מבלי שנרשמה לחובתם כלל עשייה בפלילים, טענה המבקשת, כי מדובר בשחרור עקב תקלה וכי אין ללמוד מתקופה קצרה זו, כי לא נשקפת מסוכנות מן המשיבים. כן הדגישה המבקשת, כי היא מבקשת להטיל על המשיבים תנאים מגבילים, שפגיעתם בחירות המשיבים פחותה. משכך, עתרה המבקשת לשחרור המשיבים בתנאים המגבילים כפי שקבעה כב' השופטת גופר בהחלטת השחרור המקורית שניתנה בעניינם של המשיבים. טיעוני המשיב מס' 1: לטענת משיב זה, הוא משוחרר שחרור מלא מזה 20 ימים וללא כל מגבלה. כן ציין ב"כ המשיב, כי הכלל הוא, כי מי ששוחרר ממעצר, ישוב וייעצר באותה עילה, רק במידה והפר את תנאי השחרור או בהתקיים נסיבות המצדיקות את החזרתו למעצר, מה שלא מתקיים בענייננו. כן טען, כי עברו הנקי של המשיב והתקופה הלא מבוטלת בה היה משוחרר שחרור מלא, ללא כל ביצוע עבירה, מצביעים על כך שיש להותיר את חירותו המלאה של משיב זה. בהשלמת טיעוניו לעניין התשתית הראייתית הלכאורית טען ב"כ המשיב, כי באשר לאישום השני שבכתב האישום המיוחס למשיב, הרי שאין בידי המבקשת כל תשתית ראייתית לכאורית להוכחת המיוחס למשיב 1 במסגרת אישום זה. באשר לאישום הראשון שבכתב האישום המיוחס למשיב 1, טען בא כוחו, כי בחומר הראיות קיימים מספר גורמים המכרסמים במהימנות ומשקל הראיות לכאורה להוכחת הנטען באישום זה, בשל קיומן של סתירות מהותיות שונות בעדויות עדי התביעה. כן טען, כי אין בידי המבקשת כל הסבר באשר לסיבת עריכת מסדר זיהוי תמונות תחת מסדר זיהוי חי, עובדה המכרסמת במשקלו הראייתי של מסדר הזיהוי שנערך. טיעוני המשיב מס' 3: במסגרת טיעוניו טען ב"כ משיב זה, כי מאז האירוע חלפו כחודשיים. מפאת חלוף הזמן טוען ב"כ משיב זה, כי ניטל העוקץ מעילות המעצר הקמות בעניינם של המשיבים. בתקופה זו הוכיחו המשיבים, כך לטענתו, כי ניתן ליתן בהם אמון וכי לא נשקפת מהם כל מסוכנות או חשש כי ישפיעו על מי מעדי התביעה, במיוחד נוכח העובדה שעסקינן בשוטרים. עוד טען ב"כ המשיב, כי לאחר שניתנה החלטת כב' השופטת גופר, הומצא לידי הסנגוריה חומר חקירה חדש שתומך בגרסת המשיב, וכי כיום אין בידי המבקשת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום. ב"כ המשיב הוסיף והדגיש, כי המשיב 3 נעדר כל הרשעות קודמות. כן הפנה לחלקו היחסי הקטן, כמיוחס לו בכתב האישום. לפיכך עתר לדחיית הבקשה ולהותיר את המשיב ללא כל תנאי. בהשלמת טיעוניו טען ב"כ משיב זה, כי עוצמת הראיות בה אוחזת המבקשת הינה פחותה, עד כי ניתן לומר, כי אין בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום. זאת, מן הנימוקים, אשר פורטו בהרחבה על ידו בטיעוניו. כן הפנה ב"כ המשיב למסדר זיהוי נוסף שנערך ביום 6.3.11 לשוטר עמית דוד ולפיו, הוא לא זיהה את המשיב כמי שהשתתף בתקיפת השוטרים. לטענת ב"כ המשיב, החלטת כב' השופטת גופר ניתנה מבלי שחומר חקירה זה היה מונח על שולחנה. עוד הלין ב"כ המשיב על כך שבסופו של יום ראתה המבקשת לערוך מסדר זיהוי תמונות תחת מסדר זיהוי חי, שעה שהמשיב כבר היה נתון בידיה על דרך מעצר. בהקשר זה הפנה ב"כ המשיב לפסיקה רלוונטית. ב"כ המשיב טען עוד באשר לפגמים במסדר הזיהוי תמונות שנערך, כמפורט בטיעוניו. עוד טען ב"כ המשיב להבחנה הנדרשת בין עניינו של משיב זה לבין עניינם של המשיבים האחרים, כמפורט בטיעוניו שם. טיעוני המשיב מס' 4: ב"כ משיב זה טען אף הוא באשר לתשתית הראייתית הלכאורית בה אוחזת המבקשת להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום. כן טען, כי במסגרת מסדרי הזיהוי שנערכו, משיב זה לא זוהה, שעה שבחומר הראיות יש בנמצא 2 מסדרי זיהוי העומדים כנגד מסדר הזיהוי שנערך לשוטר עקאב, שם זוהה המשיב. ב"כ המשיב הוסיף וטען באשר לתשתית הראייתית הלכאורית ביחס ליתר המיוחס למשיב בכתב האישום וטען, כי המסקנה היא שאין בידי המבקשת את התשתית הראייתית הנדרשת להוכחת המיוחס למשיב זה בכתב האישום. באשר לעילת המעצר טען ב"כ המשיב, כי המשיב משוחרר מזה כחודש ימים, ובתקופה זו לא עבר כל עבירה. בכך יש כדי לאיין מסוכנותו של המשיב ולהצדיק מתן אמון בו. משכך, עתר ב"כ המשיב להורות על שחרור המשיב ללא כל תנאי. בהשלמת טיעוניו, טען ב"כ המשיב באשר למסדר הזיהוי שנערך לשוטר עמית דוד, לפיו הוא לא זיהה את המשיב 4, מקום בו מסדר זה נערך ללא כל נוכחות עורך דין, למרות שהמשיב בשלב זה כבר היה מיוצג ולא הודע לבא כוחו על קיומו של מסדר זיהוי לו. עוד הלין ב"כ המשיב על כי חומר חקירה זה, המתייחס למסדר הזיהוי, לא היה כלול בחומר החקירה והוא נמסר לב"כ המשיבים רק לאחר הדיון. כן טען ב"כ המשיב בדבר העובדה, כי טענת האליבי, כפי שהועלתה על ידי משיב זה, לא נבדקה. בנסיבות אלו טען ב"כ המשיב, כי יש לקבוע שאין בידי המבקשת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירות המיוחסות למשיב ולחילופין לקבוע, כי עוצמת הראיות נמוכה מאוד וכי לאחר חומר החקירה שנוסף, חל בה כרסום, עד כי אין לשלול את חירותו של המשיב 4 בשל כך. עוד טען, כי עד מתן ההחלטה בבקשה דנן יחלפו כ-45 ימים, עובדה המאיינת את מסוכנותו של המשיב. דיון: ראיות לכאורה: ראשית יוער, כי ביום 16.3.11 ניתנה החלטה על ידי כב' סגנית הנשיא השופטת גופר, החלטה מפורטת בה מתייחסת ומפרטת כב' השופטת גופר את התשתית הראייתית הלכאורית בה אוחזת המבקשת להוכחת המיוחס למשיבים בכתב האישום. בשל העובדה שב"כ המשיבים טענו בפניי גם באשר לתשתית הראייתית הלכאורית בה אוחזת המבקשת, נזקקתי אף אני לסוגיה זו. לשם כך, שבתי ועיינתי בהחלטת כב' השופטת גופר על כל חלקיה ובחומר החקירה הגולמי, כפי שזה הוצג בפני. לאחר שעשיתי כן, אין לי אלא להצטרף להחלטת כב' השופטת גופר, לאדנים הראייתים עליהם ראתה להצביע ומסקנותיה בעניין זה. מסקנתי זו יפה ביחס לכל אחד מן המשיבים וביחס לכל אחד מהאישומים כפי המיוחסים במאובחן למשיבים. בחנתי את חומר הראיות עליו ראו להצביע במשנה תוקף ב"כ המשיבים ובמיוחד מסדרי הזיהוי שנערכו לעמית דוד, ואשר לטענת ב"כ המשיבים לא היו בפני כב' השופטת גופר בעת מתן החלטתה. ראשית אציין, כי כלל אינני בטוחה שחומר חקירה זה לא הונח בפני כב' השופטת גופר עובר למתן ההחלטה, מקום בו מסדרי הזיהוי נערכו ביום 6.3.11 והחלטת כב' השופטת גופר ניתנה ביום 16.3.11. בהקשר זה רואה אני אף להפנות לסעיף 18 להחלטת השופטת גופר (שורות 30 - 31). יחד עם זאת, למען הזהירות ובשים לב לטיעוני ב"כ המשיבים בחנתי ב"רחל בתך הקטנה" את חומר החקירה הרלוונטי בשים לב למארג הראייתי הקיים בתיק החקירה ומתוך הנחה, כי חומר זה לא היה בפני כב' השופטת גופר בעת מתן החלטתה. בחומר החקירה ישנו דו"ח מסדר זיהוי תצלומים מיום 6.3.11, שנערך לשוטר עמית דוד, בו שולב המשיב מס' 1 וממנו עולה, כי עמית לא זיהה אף חשוד מבין התצלומים שהוצגו בפניו. כן ישנו דו"ח מסדר זיהוי תצלומים מיום 6.3.11 בו זוהה ראד אבו הדובה, כמי שהיה מעורב באירוע תקיפת השוטרים הנטען ולא זוהה המשיב מס' 4 (אשר תמונתו הייתה תמונה מס' 6 במסדר). כן ישנו דו"ח מסדר זיהוי תצלומים נוסף מיום 6.3.11 שנערך לעמית דוד בו לא זוהה המשיב מס' 3. אכן, ממסדרי הזיהוי עולה, כי עמית לא זיהה מי מן המעורבים ואף באחד מהמסדרים זיהה חלקית מישהו אחר לחלוטין. עם זאת, בשים לב למארג הראייתי הפוזיטיבי בו אוחזת המבקשת, ה"יש הראייתי" המצוי בתיק החקירה והפוטנציאל הראייתי הגלום בו, הרי שאין באמור לעיל, כדי לשמוט את הקרקע תחת המארג הראייתי הפוזיטיבי הקיים בתיק החקירה ואשר פורט, כאמור, בהרחבה בהחלטת כב' השופטת גופר, להוכחת המעשים המיוחסים לכל אחד מן המשיבים, כנטען בכתב האישום. בהקשר זה רואה אני, כאמור, לשוב ולהפנות להחלטת כב' השופטת גופר ולאדנים הראייתיים הפוזיטיביים עליהם ראתה להצביע, כמפורט בהחלטתה שם, אשר אין לי אלא להצטרף אליה. זאת ועוד, בהודעתו מיום 26.12.11 מציין עמית דוד במפורש, (ראה עמ' 2 להודעתו שורות 44 - 45), כי לא יצליח לזהות את האנשים שתקפו אותם, כי היה בלגן שלם כהגדרתו, וכי הוא התמקד בחשוד שלא יברח ושיכנס לניידת. משכך, הרי שנקודת המוצא היא, כי עמית לא יוכל לזהות מי מן התוקפים, ומשכך אין במסדרי הזיהוי כדי לפגוע ו/או כדי לכרסם באופן משמעותי במארג הראייתי הפוזיטיבי הקיים להוכחת המיוחס למשיבים בכתב האישום, זאת בשים לב לפירוט המארג הראייתי ביחס לכל אחד מן האישומים המיוחסים במאובחן ביחס לכל אחד מן המשיבים, כעולה מהחלטת כב' השופטת גופר. ב"כ המשיב 1 הלין בטיעוניו על, כי המבקשת בחרה לערוך מסדר זיהוי תמונות תחת מסדר זיהוי חי. לעמדה זו הצטרף גם ב"כ המשיב 3, כעולה מטיעוניו, אשר פורטו לעיל. דינה של סוגיה זו להתברר במסגרת שמיעת הראיות גופן וההסברים שינתנו, ככל שיינתנו, ביחס להחלטת המבקשת לבצע את מסדרי הזיהוי באופן בו בוצעו. ממילא יובהר, כי באם לא יינתנו הסברים מניחים את הדעת, או באם אלו לא יניחו את דעתו של בית המשפט שידון בתיק העיקרי הרי שלדבר השלכה באשר למשקלם של מסדרי הזיהוי שנערכו. אולם לעת הזו, אין באמור לעיל, כדי לפגוע בפוטנציאל הראייתי הגלום בהם וסוגיה זו, כאמור, תבחן במשנה תוקף במסגרת שמיעת הראיות גופן. ב"כ המשיבים העלו מקבץ טענות, כפי שפורט בהרחבה לעיל במסגרת טיעוניהם, בדבר פגמים אשר נפלו במסדרי הזיהוי שנערכו ובהתנהלות המבקשת בהקשר זה. גם סוגיות אלו תיבחנה במסגרת שמיעת הראיות גופן והמשקל, אשר יינתן למסדרי הזיהוי, במסגרת בחינת הראיות אשר יובאו בעניינם של המשיבים במסגרת התיק העיקרי. בשלב זה נוכח המארג הראייתי הפוזיטיבי הקיים ומקום בו ממילא המשיבים לא זוהו במי ממסדרי הזיהוי, הרי שלא מצאתי בהשגות ב"כ המשיבים באשר למסדרי הזיהוי והפגמים שנפלו בהם, ככאלה אשר יש בהם כדי לרדת לשורשו של עניין ולפגום ב"יש הראייתי", שהוצג לעיל. עילת מעצר: תמימת דעים אני עם קביעת כב' השופטת גופר כעולה מסעיפים 42 - 45 להחלטתה ולפיה, כמיוחס בכתב האישום, נטלו המשיבים חלק בפעילות רבת משתתפים, אלימה, עזת מצח, הקוראת תיגר כלפי כוח שוטרים שביצע תפקידו כחוק, תוך תקיפתם, סיכון שלומם וניסיון להכשילם בביצוע משימתם. יוער, כי בניגוד לאמור בהחלטת כב' השופטת גופר, לחובת המשיב 4 הרשעה קודמת משנת 2007 בגין עבירות פריצה לרכב וגניבה מרכב. המשיבים 1 ו- 3 נעדרי עבר פלילי. מי הנוטל חלק בפעולה כזו, מעיד על עצמו כמסוכן. משכך סבורה אני, כי קמה באשר לשלושת המשיבים עילת מעצר שעניינה מסוכנות. חלופת מעצר: שומה על בית המשפט לבחון בכל שלב אפשרות שחרורם של משיבים על דרך חלופות מעצר, במסגרתה הגבלת חירותם תהא פחותה. הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה דנן, ראשית בשים לב לעמדתה העקרונית של המבקשת ושנית, השתלשלות האירועים יוצאת הדופן במקרה דנן, כפי שפורט בהרחבה לעיל. אכן הכלל הוא, כי מי ששוחרר ממעצרו יוחזר מאחורי סורג ובריח אך בנסיבות חריגות, בהתאם לפסיקה הנוהגת בסוגיה זו. שונים הם הדברים במקרה דנן, מקום בו עסקינן במי ששוחררו והבחינה העומדת בפני היא האם יש להותירם משוחררים ללא כל תנאי, או להשית עליהם תנאים מגבילים (בשונה מהחזרתם מאחורי סורג ובריח), ואם כן, מהו היקפם של תנאים אלו. בנסיבות הללו, אין המבוקש לשלול את חירותם של המשיבים מאחורי סורג ובריח אלא על דרך תנאים מגבילים ושאלת היקפם של אלה. אכן בשל תקלה וביטול כתב האישום בוטל כתב האישום ובוטלו התנאים המגבילים בכפוף להם שוחררו המשיבים. אולם, למרות התקופה שחלפה בה היו המשיבים משוחררים ללא כל תנאי, עדיין עסקינן בתקופה קצרה, ואין בה כדי לאיין מסוכנותם של המשיבים לחלוטין ולהצביע עליהם כמי שאינם מסוכנים כלל, זאת בשים לב למהות המעשים הלכאוריים המיוחסים להם וטיבם של אלה. יחד עם זאת, לתקופה בה שהו המשיבים ללא כל מגבלה השלכה באשר לעוצמת מסוכנותם, אפשרות הקהייתה של זו ואיונה ע"י חלופת מעצר בשים לב להיקפם של התנאים המגבילים אשר בכפוף להם שוחררו המשיבים ואליהם עותרת המבקשת עתה. לעובדה, כי המשיבים היו משוחררים ללא כל תנאי מספר שבועות, והעובדה כי בתקופה זו לא נרשמה לחובתם מעורבות נוספת בפלילים השלכה באשר לעוצמת מסוכנותם, והיקף התנאים המגבילים אשר יושתו עליהם במסגרת חלופת המעצר. יחד עם זאת, מקום בו עסקינן בתקופה קצרה יחסית בה היו משוחררים המשיבים ללא כל תנאי, ובשים לב למהות המעשים המיוחסים להם, הרי שלא ניתן לומר כי מסוכנות המשיבים ניתנת לאיון ללא כל תנאי מגביל. האיזון הראוי הנדרש במקרה דנן טמון בהיקפם של התנאים המגבילים אשר יושתו על כל אחד מהם, אשר יהא מצומצם יחסית תוך השוואה להיקפם של אלה כפי שנקבע בהחלטת כב' השופטת גופר. באשר למשיב מס' 1 הרי שזה שוחרר בתנאים מגבילים במסגרתם הוא שוהה בתנאי מעצר בית מלאים בבית הגב' מירסי חן במשמר הירדן. בנסיבות שפורטו ונוכח האמור לעיל, אני סבורה, כי יש לשנות את היקף התנאים המגבילים בכפוף להם שוחרר, כך שמשיב זה יהא רשאי לחזור לכפרו ולביתו, בתנאי מעצר בית. כן יהא רשאי המשיב לצאת ממעצר הבית לצורכי עבודה, במקום עבודה שימצא מתאים לכך, שם ישהה בפיקוח, בנוסף לערבויות כספיות מתאימות, כפי שיקבע בהחלטה משלימה שתינתן. באשר למשיב מס' 3, הרי שזה שוחרר בתנאי מעצר בית מלאים לבית אחותו בשגב שלום. בנסיבות שפורטו ונוכח כל שפורט לעיל, אני סבורה כי יש לאפשר גם למשיב זה לחזור לכפרו ולביתו, בתנאי מעצר בית וכי הוא יהא רשאי לצאת ממעצר הבית לצורכי עבודה, במקום עבודה שימצא מתאים לכך, שם ישהה בפיקוח, בנוסף לערבויות כספיות מתאימות, כפי שיקבע בהחלטה משלימה שתינתן. באשר למשיב מס' 4, הרי שזה שוחרר בתנאי מעצר בית מלאים בבית מר אשרף הייב בכפר טובא. כן הותר לו לצאת לצורכי עבודה בליווי. בנסיבות שפורטו לעיל, אני סבורה, כי יש לאפשר למשיב זה לחזור לביתו וכי מעצר הבית בו ישהה יהפוך חלקי למן השעה 22:00 ועד לשעה 06:00 בפיקוח, ומבלי להגביל יציאתו לצורכי עבודה בלבד, זאת בנוסף לערבויות כספיות שיושתו בהתאם להחלטה משלימה שתינתן. נקבע להצגת החלופות, להמשך דיון ולמתן החלטה משלימה ליום 3.5.11 שעה 09:30. הודעה לכל המשיבים חובתם להתייצב, ב"כ המשיב 3 ידאג אישית להתייצבות המשיב 3 למועד שנקבע. ליבת החלטה זו הודעה בנוכחות המשיבים 1 ו-4 ובאי כוח הצדדים כולם ואולם, ההחלטה מפורסמת עתה על נימוקיה. המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לצדדים. מעצרמשפט פלילי