מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא מסמך שלא גולה בהליך גילוי מסמכים: כללי לפניי בקשת התובעות לגילוי מסמכים שלטענתם לא גולו על ידי הנתבעות במסגרת הליך גילוי המסמכים שנערך בין הצדדים ולמתן תשובות לשאלונים שהעבירו התובעות לנתבעת 1. הרקע לבקשה טענות התובעות בכתב התביעה: התובעת 2 (להלן: "התובעת") הגישה בקשה להיתר בנייה בנכס הידוע כגוש 6366 חלקה 209 בפתח תקווה. כתנאי לקבלת היתר בניה דרשו הנתבעות מהתובעת לשלם אגרות והיטלי פיתוח, בין היתר, בגין הרכיבים הבאים: אגרות הנחת צינורות, אגרות חיבור, אגרת מד מים, היטל סלילת כבישים ומדרכות והיטל תיעול בהתאם לחוק העזר לפתח תקווה (סלילת רחובות) התשנ"ז - 1997, חוק העזר לפתח תקווה (תיעול), התשל"ד - 1973, חוק העזר לפתח תקווה (אספקת מים), התשנ"ו - 1996 וחוק העזר לפתח תקווה (ביוב), התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוקי העזר"). התובעת שילמה תחת מחאה את התשלומים, אולם לטענתה, נפלו פגמים בחיובים שהוטלו עליה. תעריפי חוקי העזר אינם סבירים באופן המביא לפערי גבייה משמעותיים ביחס לעלויות של הנתבעת בגין התקנת התשתית. לטענתה, מרכיבי העלויות שעל פיהם נבנו תחשיבי חוקי העזר בגין עבודות פיתוח נופחו וכרכו בתוכם סעיפים שאינם קשורים ישירות לביצוע העבודות והתחשיבים לא הותאמו לתנופת הפיתוח החלה בעיר. הסיבה לכך היא שהעלויות שנלקחו על ידי הנתבעת 1 (להלן: "העירייה") לצרכי חישוב שיעור ההיטל כוללות את עלות תשתית העבר שהונחה טרם כניסת חוקי העזר לתוקף; העדר התחשבות בהסכמים ובהסדרים עם יזמים ורשויות המדינה; נלקחו בחשבון פרויקטים של תחזוקה; התחשיבים התבססו על שטחים נמוכים מהקיים בפועל וכו'. טענות העירייה בכתב הגנתה: ביחס לסבירות חוקי העזר דין התביעה להימחק או להדחות על הסף בשל חוסר סמכות עניינית. תעריפי היטל הסלילה והתיעול נקבעו על סמך תחשיב כלכלי שנערך על ידי מומחה לדבר, לאחר שנערכו אומדנים וחישובים של השטחים הצפויים לחיוב מחד, וההוצאות הצפויות על התקנת התשתיות, מאידך. תעריפים אלו נבחנו ואושרו על ידי מועצת העיר ושר הפנים ולאחר מכן פורסמו ברשומות. טענות התובעת בדבר אי סבירות התעריפים מבוססות על השערות גרידא - התובעת לא צירפה כל חוות דעת לתמיכה בטענה. בדיקת התעריפים ועדכונם עלולה לפעול לרעת התובעת. התעריפים סבירים בהשוואה לרשויות מקומיות אחרות. לעירייה עומדת חזקת התקינות וכשרות הפעולה. החלטות העירייה נתקבלו על סמך בדיקות מקצועיות ולאחר שיקול דעת סביר וענייני. תמצית טענות התובעים בבקשה על הנתבעות לגלות את תחשיבי ארבעת חוקי העזר (ביוב, סלילה, תיעול, מים) מכוחם הוטלו ההיטלים. כמו כן, מבוקש להורות לעירייה להשיב על השאלון שהפנו התובעות אליה. ברע"א 2088/09 עיריית מגדל העמק נ' א. דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ (6.5.09) נפסק כי נטל ההוכחה מוטל על כתפי העירייה להוכחת היסודות העובדתיים שביסוד דרישת התשלום. תחשיבי חוקי העזר הם מידע שצריך להיות שקוף וגלוי. תמצית תגובת העירייה המסמכים הנדרשים אינם רלוונטיים לעניין. השאלות בשאלון אינן רלוונטיות למהות החיוב - לא מדובר בחיוב יזום בתשלום היטלי פיתוח אלא חיוב בגין הקמת בניין מגורים חדש, בשטח בנוי שלא שולמו בגינו מעולם היטלי פיתוח לעירייה. החבות בהיטל המשלים בשל בניה חדשה אינה מותנית בביצוע עבודות תשתית כתנאי להטלתה, ודי בזיקת ההנאה הקיימת בנכס בדמות תשתיות משמרות קיימות במועד החיוב. חיוב בגין בניה נוספת/חדשה מוטל בנוסף להיטל הראשוני שהוטל בשל אותו נכס בעת ביצוע העבודות להתקנת התשתית המשמשת את הנכס ומהווה את המשכו והשלמתו של החיוב הראשוני. התובעות חויבו בתשלום היטלים רק בגין בניה חדשה בנכס בגינה לא שולמו היטלים בעבר ואין רלוונטיות לשאלות 1 - 17 לשאלון. חוקי העזר נבחנו ואושרו במשרד הפנים טרם פרסומם ברשומות וחזקה היא כי חוק עזר שפורסם ברשומות חוקק כהלכה (בהתאם לסעיף 268 לפקודת העיריות [נוסח חדש]). לעירייה עומדת חזקת התקינות וכשרות פעילותה של הרשות הציבורית - העירייה אינה מחויבת להציג תחשיבים ששימשו יסוד לחוקי העזר שכן אין במסמכים אלו כדי להשליך על המחלוקות בתביעה. היעדרו של תחשיב על פיו נקבעו התעריפים של היטלי פיתוח אין בו כדי לקבוע שהתעריפים הקבועים בחוק העזר אינם מבוססים על תחשיב. תמצית תגובת הנתבעת 2 מסכימה לכך שהתובעות יקבלו את תחשיבי חוקי עזר מים וביוב. כל שינוי או תיקון של התחשיב או התעריף הקבוע בחוק העזר הוא מחוץ לסמכויותיה. התחשיבים נוצרו בעירייה ובמשרד הפנים ויש לבקשם ממי שיצרם. תמצית טענות התובעות בתשובה לתגובות העירייה לא הגישה תצהיר לתמיכה בטענתה כי חוקי העזר נבחנו ואושרו על ידי משרד הפנים. בתי המשפט פסלו תעריפי חוקי עזר שלכאורה חוקקו כהלכה ואין לאפשר לעירייה להסתתר מאחורי חזקת התקינות (ע"א 1711/02 עיריית חולון נ' ארגון הקבלנים והבונים חולון, ת"א (מחוזי - ב"ש) 1043/02 התאחדות הקבלנים נ' עיריית באר שבע, ת"א (ת"א) 1070/96 אלי רוני ואבי יוזמה ופתוח בע"מ נ' עיריית ראשון לציון, עע"מ 10758/07 ג'רוזלם גולד הוטל בע"מ נ' עיריית ירושלים). טענת העירייה כי בניית נכס חדש אינה מחייבת הנחת תשתית חדשה נדחתה בפסיקת בית המשפט העליון דנ"א (10197/02 עיריית ירושלים נ' אל עמי ייזום השקעות ובניה בע"מ; ע"א (ת"א) 1173-03 משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ נ' עיריית תל אביב). מועד הנחת התשתית הוא מהותי ביותר לעצם הטלת החיוב על הנכס נשוא התביעה. בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים 3/2006 חלה חובה על העירייה לעדכן את תעריפי חוקי העזר שלה אחת לחמש שנים ובמידת הצורך להגיש תיקון לחוק העזר. הסתרת התחשיבים על ידי העירייה מעלה את החשש כי היא לא ביצעה עדכון של התעריפים כפי שהנחה אותה משרד הפנים. הנכס נשוא התביעה נבנה בהתאם לתב"ע נקודתית משנת 2004 ויש לבחון האם תחשיבי חוקי העזר אכן כוללים את שטחי הנכס. דיון לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות מטעם הנתבעות ובתשובת התובעות לתגובות אני סבור כי יש להענות לבקשה ביחס לגילוי תחשיבי חוקי העזר; נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם היא גילוי מירבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, אך כנגד כלל זה ניצבים ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה. חשיפת האמת מותנית בקיום דיון הוגן שבו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית וליתן לכל צד אפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית תשס"ט, 198). לצד הערך של גילוי האמת קיימים ערכים נוספים כגון יעילות הדיון, הגנה על האינטרסים של הצד שכנגד ההיקף, מסוימות הבקשה וכדומה (ראה: רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים, פ"ד נו (5) 193 (2002)). מעבר לכך, אין מקום לסרב לבקשה לגילוי מסמכים כאשר הסירוב עלול למנוע מבעל דין מלהוכיח טענה, או אף אם הסירוב אך יקשה עליו להוכיחה. ברע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ. שכטמן ושות' חברה לבניין ופיתוח בע"מ (25.12.07) נפסק ביחס לבקשה לגילוי מסמכים בתובענה כספית להחזר אגרות והיטלי פיתוח כי: "אין לומר כבר בשלב זה כי טענת ה"גלגול" הינה טענה חסרת שחר. אילו כך סברנו, בהחלט היה צידוק לדחות את הבקשה לגילוי מסמכים. יש להותיר את ההכרעה בשאלת דיותה של הטענה כשהיא פתוחה לעת הזו. מקום הבירור הראוי של הטענה גופה הינו במשפט עצמו. ייתכן, כי ללא גילוי המסמכים הנדרשים לא תוכל המבקשת להוכיח  טענתה זו. די בכך בכדי להצדיק את גילוי המסמכים (השוו, רע"א 2534/02 הנ"ל). במילים אחרות, אין מקום לסרב לבקשה לגילוי מסמכים כאשר הסירוב עלול למנוע מבעל דין מלהוכיח טענה, או אף אם הסירוב אך יקשה עליו להוכיחה." (ההדגשה שלי - י' ש') בע"א (נצ') 190/08 עיריית מ' העמק נ' א. דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ (26.1.09) (פסק הדין אושר בבית המשפט העליון ברע"א 2088/09 מיום 6.5.09) נפסק ביחס ל"חזקת התקינות" במקרה שהנתונים לצורך הוכחת טענת התובעת נמצאים בידיעת העירייה, כי:"בענייננו, מדובר בפעולות של הרשות שפוגעות בזכות יסוד של המשיבה- זכות הקניין. הנתונים שיש בהם כדי להוכיח את זכאותה של המערערת לגביית ההיטלים והאגרות נמצאים בידיעתה הבלעדית של העירייה (העובדה כי העירייה טוענת כי אלה בוערו לא יכולה לפעול כנגד המשיבה). לפיכך, ולאור הפסיקה הנ"ל, הרי תחולתה של "חזקת התקינות" בנסיבות דנן, הינה מצומצמת ואף ניתן לומר כי נטל ההוכחה בדבר חוקיות פעולותיה מוטל בנסיבות אלה מלכתחילה על שכמי העירייה." (ההדגשה שלי - י' ש') אני סבור כי במקרה דנא, לאור כתבי הטענות שהוגשו עד כה, תחשיבי חוקי העזר רלוונטיים למחלוקת בין הצדדים. בנוסף, ללא עיון במסמכים הנדרשים לא יוכלו התובעות להוכיח את טענת אי סבירות חוקי העזר (מבלי לגרוע מטענת הנתבעת לעניין הסמכות בעניין זה) ודי בכך כדי להצדיק את גילוי המסמכים. בתגובת העירייה צוין כי התובעות לא צרפו לכתב התביעה כל חוות דעת להוכחת טענותיהן, אולם ברור מאליו כי לצורך הכנת חוות הדעת יש צורך שתחשיבי חוקי העזר יועברו לעיון התובעות תחילה. בירור יתר טענות הצדדים ביחס לנטל ההוכחה, חזקת התקינות של הרשות הציבורית ומהות ההיטלים יתבררו במשפט עצמו ויש להותירן כסוגיות פתוחות בשלב מקדמי זה. באשר למענה לשאלון שהפנו התובעות לעירייה - התובעות לא צירפו את השאלון לבקשה או לתשובה לתגובה ולכן אין ביכולתי לקבוע האם השאלות שהופנו לעירייה אכן רלוונטיות למחלוקת בין הצדדים והאם יש לחייב את העירייה להשיב להן. בנוסף, התובעות לא ציינו דבר בתשובתן ביחס לשאלון ועל פניו נראה כי הן ויתרו על בקשתן בעניין זה. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ניתן צו לגילוי מסמכים של תחשיבי חוקי העזר האמורים. הנתבעת 1 תמציא את המסמכים לב"כ התובעות במסירה אישית תוך 30 יום מהיום. הנתבעת 1 תישא בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,600 ₪ הסך הנ"ל ישולם בתוך 21 יום מהיום וממועד זה ואילך יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.גילוי מסמכיםמסמכים