מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא מכרז להפעלת מרכז לטיפול בילדים: בפניי עתירה מנהלית. 1. עניינה של העתירה במכרז שפורסם ביום 22.11.12 (להלן - המכרז) על ידי עיריית ירושלים (להלן - העירייה. העירייה היא המשיבה 1 בעתירה). המכרז נוגע להפעלת מרכז הורים - ילדים לאוכלוסייה החרדית בצפון העיר ירושלים (להלן - המרכז). על פי סעיף 1(א) לתנאים הכלליים למכרז, המרכז האמור מיועד לטיפול בילדים הסובלים מבעיות רגשיות ו/או התנהגותיות כתוצאה מהורות לקויה בגילאים 5 - 12, וכן טיפול בהוריהם. באותו סעיף נקבע עוד, כי המרכז מטפל בהורים שאינם יכולים בשלב זה להעניק לילדיהם תנאים סבירים להתפתחות תקינה, אך צוות המרכז מאמין ביכולתם לחולל שינוי בתפקוד ההורי. 2. ביום 14.1.13, החליטה ועדת המכרזים של המשיבה 1 (להלן - העירייה), לקבל את המלצת מינהל הרווחה לפסול את הצעתה של העותרת במכרז, מן הנימוק שאינה עומדת בתנאי הסף (פרוטוקול ועדת המכרזים צורף כנספח 5 לתשובת העירייה; המלצת הגב' רותי מטות, מנהלת היחידה לילד בסיכון, מיום 2.1.13, צורפה כחלק מנספח 3 לעתירה). תנאי הסף נקבע בסעיף 3 למכרז. נקבע בו, כי זכאים להשתתף במכרז עמותה או חברה רשומה, בעלת ניסיון מוכח של 3 שנים לפחות במהלך 5 השנים 2007 - 2011 בהפעלת שירותי רווחה בתחום של טיפול בילדים בסיכון ובני משפחותיהם וכן בעל נגישות למגזר הדתי, וזאת להנחת דעתה של ועדת המכרזים. במכרז נכתב עוד, כי להוכחת הניסיון על המציע לצרף אישור רואה חשבון ובו פירוט ניסיון העמותה/החברה בהפעלת שירותי רווחה בתחום של טיפול בילדים בסיכון ובני משפחותיהם בשנים 2007 - 2011. 3. בנימוקי ההמלצה נכתב, כי העותרת צירפה להצעתה אישורים על טיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים, אך לא הביאה אישורים על ניסיון של 3 שנים במהלך השנים 2007 - 2011 בטיפול בילדים בסיכון ובמשפחותיהם. צוין בהקשר זה, כי מסמך מרואה חשבון לעניין זה, מעיד על ניסיון עם ילדים עם צרכים מיוחדים ומשפחותיהם. צוין עוד, כי המוקד בתיאור העמותה ומטרותיה הוא ילדים עם צרכים מיוחדים ומשפחותיהם. כן צוין, כי ההמלצות של מוסדות רווחה התייחסו לילדים עם צרכים מיוחדים. 4. כאן המקום לעמוד על ההבחנה בין ילדים בעלי צרכים מיוחדים ובין ילדים בסיכון. משרד העבודה והרווחה מגדיר ילד בעל צרכים מיוחדים (ראו נספח 8 לתשובת העירייה, עמוד 118), כ"אדם בגיל לידה עד 21 עם לקות משמעותית .... 'לקות' משמעותה לקות גופנית, שכלית, נפשית, רגשית התנהגותית, חושית, קוגניטיבית, שפתית או לקויות התפתחותיות כוללניות. ילדים עם צרכים מיוחדים הם ילדים עם לקויות שאינן ניתנות לשינוי ...". 5. לעומת זאת, בהוראה 8.38 של משרד הרווחה, העוסק במרכז ילדים - הורים דוגמת המרכז נשוא המכרז, עולה כי אוכלוסיית היעד של מרכז כאמור הינה "ילדים בגילאים 5 - 12 שהם בעלי בעיות רגשיות או התנהגותיות שהתפתחו בשל חסך בסיפוק צורכיהם הבסיסיים במשפחותיהם, בגלל טיפול הורי לקוי, והורים שאינם יכולים בשלב הזה להעניק לילדיהם תנאים סבירים להתפתחות תקינה, אך הצוות המקצועי מאמין ביכולתו לחולל שינוי בתפקוד ההורי, במשותף עם ההורים, ולפתח את הכוחות הטמונים בהם, כדי לשפר את תפקודם כהורים". 6. ניתן לראות, אפוא, כי קיים שוני מהותי בין ילדים בעלי צרכים מיוחדים ובין ילדים בסיכון. שוני זה נוגע לשני עניינים עיקריים: (א) הגורם ללקות. אצל ילדים בסיכון הלקות נעוצה בטיפול הורי לקוי. אצל ילדים בעלי צרכים מיוחדים הלקות אינה נעוצה בהוריהם. (ב) תוחלת הטיפול בלקות. לגבי ילדים בעלי צרכים מיוחדים עולה מן ההגדרה שהובאה ההנחה, כי הלקות אינה ניתנת לשינוי. לגבי ילדים בסיכון המצב שונה. 7. ועדת המכרזים החליטה גם לקבל את ההמלצה לבחור במשיבה 2 (להלן - יד רחל) כמי שעומדת בתנאי הסף ובדרישות המקצועיות. החלטת ועדת המכרזים אושרה על ידי ראש העיר ירושלים (17.1.13, נספח 3 לעתירה, עמוד 195). 8. מכאן העתירה שבפניי, בה עותרת העותרת לבטל את ההחלטה הפוסלת את הצעתה; לקבוע כי היא עומדת בתנאי הסף; לקבוע כי הצעתה היא ההצעה הזוכה; לקבוע כי הצעת יד רחל לוקה בפגמים מהותיים, לרבות פגם בערבות המכרז; ולהורות על ביטול המכרז. 9. מהלך הדיון יהיה כדלקמן. תחילה אדון בטענות סף שהעלו המשיבות. בהקדמת המאוחר אציין כבר עתה, כי לא שוכנעתי שיש בטענות אלה כדי להביא לדחיית העתירה. אחרי כן אדון בטענות העותרת התוקפות את הקביעה כי אינה עומדת בתנאי הסף שנקבע במכרז. לעניין זה אציין, כי הגעתי למסקנה שאין יסוד להתערב בהחלטתה של ועדת המכרזים. לבסוף אדון בטענות העותרת לגבי פגמים בהצעת יד רחל. לעניין זה הגעתי למסקנה כי יש ממש בטענות העותרת, וכי יש לפסול גם הצעה זו בשל פגמים בערבות שהוגשה על ידי יד רחל. התוצאה של כל האמור היא כי דין העתירה להידחות ככל שהדברים אמורים בהכרזת העותרת כזוכה, ולהתקבל ככל שהדברים אמורים בטענות לעניין זכייתה של יד רחל. תחילה, כאמור, אדון בטענות המקדמיות. 10. טענה מקדמית - שיהוי. לטענת העירייה, העותרת ידעה על תנאי הסף בעת פרסום המכרז (22.11.12). על פי הטענה, ידעה העותרת על גישת העירייה ביחס לתוכנו של התנאי האמור, שכן הדבר עלה במפגש מציעים שהתקיים ביום 2.12.12. נטען, כי במפגש המציעים אף הובהר לעותרת שהעירייה סבורה כי אינה עומדת בתנאי הסף. נטען, כי אם חלקה על פירוש זה, היה עליה לפנות בשאלות הבהרה על מנת להבהיר או לתקן את תנאי הסף. עוד נטען, כי העותרת תוקפת את תנאי הסף. לכן היה עליה לפנות לערכאות סמוך למועדים האמורים, ולא ביום 3.3.13, הוא יום הגשת העתירה. עוד נטען, כי העותרת ידעה כבר ביום 16.1.13 על החלטת ועדת המכרזים. היא עתרה רק ביום 3.3.13. מדובר בפרק זמן ארוך מפרק הזמן המרבי שנקבע בדין לשם הגשת עתירה, 45 ימים. הוטעם גם, כי העותרת נדרשה לפנות לבית משפט ללא שיהוי, וזאת במכתב העירייה מיום 10.2.13. 11. העירייה אינה חולקת על כך, שהיו התכתבויות בין העותרת ובין העירייה. לטענתה, הדבר אינו עוצר את מרוץ השיהוי. נטען גם, כי דרישות המסמכים של העותרת מן העירייה היו לשיעורין. גם על רקע זה נטען, כי לא נעצר מרוץ השיהוי. 12. אין בידי לקבל טענות אלה. התיאור שניתן על ידי העירייה למסרים שהועברו במפגש המציעים הוכחש בדיון על ידי העותרת. לתיאור האמור אין גם עוגן של ממש בסיכום שהוציאה העירייה עצמה למפגש המציעים (ראו נספח 2 לעתירה). זאת ועוד. שלא כנטען, העותרת אינה תוקפת את תנאי הסף. טענותיה הן, כי על פי המצב העובדתי הרלוונטי, היא עומדת בתנאי האמור. ממילא, אין יסוד לטענת השיהוי (או לטענת מניעות) העולה בהקשר האמור. אשר לטענה בדבר חלוף 45 ימים, הרי שנוכח העובדה שפרק הזמן האמור, הקבוע בתקנה 3(ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א - 2000, חל ביום שבת, לא הייתה מניעה מבחינה זו להגשת העתירה ביום העוקב, הוא יום 3.3.13 (ראו סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, תשמ"א - 1981). 13. אכן, יש ממש בטענת העירייה, כי העותרת ידעה, לשיטתה, עוד ביום 16.1.13 או בסמוך לכך, על פסילתה בשל אי עמידה בתנאי סף. במצב זה, היה על העותרת לפעול באופן נמרץ על מנת למצות את סעדיה, הן מול הרשות המנהלית, הן בערכאות. הטעם לכך נעוץ, בין היתר, בכך שבמכרז נקבע כי מועד תחילת הפעלתו המתוכננת של המרכז הוא ביום 1.2.13 (ראו נספח 1 לעתירה). 14. חרף זאת, בנסיבות העניין לא אוכל לקבוע כי העתירה נגועה בשיהוי המצדיק את דחייתה. מן החומר עולה, כי העותרת פנתה מיידית לעירייה, עוד ביום 16.1.13 (נספח 7 לעתירה). פנייה זו לא זכתה למענה. העותרת פנתה בשנית לעירייה ביום 31.1.13 (נספח 8 לעתירה). מכתב זה, בו נדרש גם עיון בכלל מסמכי המכרז, לא נענה אף הוא. מכתב נוסף, מיום 6.2.13, נענה במכתב של העירייה מיום 10.2.13, בו עמדה העירייה על עמדתה (נספח 10 לעתירה). העירייה דרשה במכתבה מן העותרת לפנות לערכאות ללא דיחוי, ככל שהיא מבקשת להביא את הדברים להכרעה שיפוטית. בהמשך לכך, התקיים עיון בחומרי המכרז, על ידי באי כוחה של העותרת, ואלה פנו לעירייה בטענות הנוגעות לתוצאות העיון (12.2.13, נספח 11 לעתירה). אין בפניי אינדיקציה למענה למכתב זה. בהמשך לכך, הוגשה העתירה. 15. תיאור זה מלמד, כי העותרת פעלה באופן סביר על מנת למצות סעדיה מול העירייה, בטרם פנתה לבית המשפט. דרך פעולה זו עולה בקנה אחד עם הדין ומתחייבת ממנו. תגובת העירייה לפנייתה באה, לראשונה, כשלושה שבועות לאחר הפנייה האמורה. פניית העותרת מיום 12.2.13 הייתה מתבקשת, הואיל ונגזרה מן העיון שהתקיים יום אחד לפני כן. אכן, אפשר כי העותרת הייתה יכולה לפנות לערכאות זמן מה לפני יום 3.3.13. עם זאת, בהתחשב בהיקפו של העיכוב בתגובת העירייה, ובחובה הכללית למצות סעדים, לא אוכל לקבוע כי פרק הזמן האמור מצביע על שיהוי של העותרת, אשר יש בו כדי להצדיק את דחיית העתירה. 16. בהקשר זה אטעים, כי הואיל ותגובתה הראשונה של העירייה נושאת תאריך המאוחר למועד הפעלתו של המרכז, יש בכך כדי ליטול חלק ניכר מעוקצה של הטענה המבקשת לסמוך על המועד האמור, בכל הנוגע לנושא השיהוי. אוסיף ואעיר, כי לא מצאתי ממש בטענה כי פניית העותרת לעיין במסמכים נעשתה, כביכול, לשיעורין. 17. לא נעלמה מעיני טענתה של יד רחל לפיה, בעקבות זכייתה במכרז, התקשרה עם הסכמי העסקה עם עובדים (אשר כבר עבדו בהפעלת המרכז); נקשרה בהסכם שכירות; ביצעה שיפוצים; ונשאה בסך הכל בהוצאות בהיקף של כ - 67,000 ₪, כולל דמי שכירות (9,000 ₪ לחודש). יד רחל מטעימה, בהקשר זה, כי העותרת לא פנתה אליה בשום שלב לאחר זכייתה במכרז. 18. אין בטענה זו כדי לשנות מן המסקנה כי לא הונחה תשתית המצדיקה את דחיית העתירה בשל שיהוי. עיקר הפעולות וההוצאות בהן נשאה יד רחל אינן תולדה של השתהות כלשהי של העותרת, כי אם של עצם הזכייה במכרז. אזכיר, כי במכרז נקבע כי התחלת הפעלתו של המרכז על ידי הזוכה תהיה ביום 1.2.13. אפילו הייתה העותרת פונה לבית המשפט מיד בסמוך לאחר קבלת תשובתה של העירייה לפנייתה, לא ניתן לראות כיצד היו נחסכות ההוצאות הנטענות, כולן או עיקרן. זאת ועוד, לא מדובר בהיקף הוצאות כזה, המצביע על נזק חמור או בלתי הפיך במידה העשויה להצדיק את דחיית העתירה. ניתן להוסיף, כי לכאורה, אם וככל שהדבר היה נדרש, אף מדובר בהוצאות הניתנות לפיצוי. 19. טענה מקדמית - חוסר ניקיון כפיים. נטען כלפי העותרת, כי העלימה בעתירתה את העובדה שמדובר במרכז פעיל, ובהמשך פעילותו. עניין זה נוגע בעיקרו, על פי טיבו, לבקשת העותרת לצו ביניים, אשר אינה עומדת עוד על הפרק. אוסיף, כי מהודעה של העותרת מיום 17.3.13 עולה, כי לא הייתה מודעת לכך שהחלה הפעלה בפועל של המרכז על ידי יד רחל. כאשר נודע לעותרת על כך, הסכימה לבקשה לבטל צו ארעי שהוצא לבקשתה סמוך לאחר הגשת העתירה. טענה זו של העותרת לא נסתרה. יוצא, כי לעניין זה אין לדחות את העתירה בשל חוסר ניקיון כפיים. 20. נטען גם לחוסר ניקיון כפיים המתבטא בכך שהעותרת הסתירה את העובדה שכבר ביום 16.1.13 ניתנה לה זכות עיון במסמכי המכרז. גם טענה זו יש לדחות. מן החומר אכן עולה, כי בעת פתיחת ההצעות עלה לכאורה פגם בערבות שמסרה יד רחל בגדר מסמכי המכרז. עם זאת, עולה מן החומר בבירור כי העיון במסמכי המכרז ניתן לעותרת אך ביום 11.2.13. לא היה לעניין זה כל פגם בהצגת הדברים בעתירה, ודאי לא פגם העולה כדי חוסר ניקיון כפיים. 21. נטען לחוסר ניקיון כפיים המתבטא בכך שניסיונה של העותרת הוצג כמשתרע על 8 שנים, בעוד שהתאגדה אך בשנת 2008. בטענה כי הניסיון הרלוונטי של העותרת מתחיל אך עם התאגדותה הפורמאלית ניתן למצוא פנים לכאן ולכאן. ברם, העותרת לא הסתירה בשום שלב את מועד התאגדותה. בנסיבות אלה, קשה עד מאד לייחס לה לעניין זה חוסר ניקיון כפיים, העשוי להצדיק את דחיית העתירה. 22. לסיכום, אין בטענות המקדמיות בהן דנתי כדי להצדיק את דחיית העתירה. אדון, אפוא, בטענות לגופם של דברים. תחילה, כאמור, אדרש לנושא העיקרי, והוא הקביעה כי העותרת אינה עומדת בתנאי הסף שנקבע במכרז. 23. עמידת העותרת בתנאי הסף. נקודת המוצא לדיון מצויה בתנאי הסף שנקבע במכרז. אזכיר, כי מדובר בניסיון בטיפול בילדים בסיכון ובמשפחותיהם, הכל כמפורט לעיל. ככל הנוגע לעקרונות החולשים על פירושם של תנאים במכרז, ניתן להפנות לפסק דינו של בית המשפט העליון בעע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (28.2.11). באותה פרשה עמד בית המשפט על כך, שעל פירוש תנאי מכרז חלים כללי היסוד, הנוגעים לפירושו של כל טקסט משפטי (בפסקה 31). משכך, נקבע כי יחולו על מסמכי מכרז "כללי הפרשנות התכליתית, והם יפורשו לא רק לאור לשונם, אלא גם על רקע מטרותיהם" (שם). זאת ועוד, נוכח טיבו של מכרז, כהזמנה להציע הצעות, נקבע כי ניתן להחיל בפירושו את כללי פרשנות החוזה (שם; ראו סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, אליו מפנה בית המשפט בהקשר זה). בית המשפט העליון הטעים, לעניין זה, כי "תינתן הדעת למאפיינים הפרטניים של ההליך המכרזי שעליהם עמדנו לעיל, ולתכליות הספציפיות העומדות ביסודו". 24. במקרה הנוכחי, יש רלוונטיות מיוחדת לכלל הפרשנות מדיני החוזים, לפיו בתהליך הפרשנות של חוזה, יש להתייחס אליו כאל "יצירה אינטגרטיבית" (ע"א 616/04 עמותת מורים בונים בלוד - עמב"ל עמותה רשומה נ' דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ (13.12.06), בפסקה 12). לעניין זה נפסק, כי ביישומו של כלל זה יש "ליתן את הדעת לחוזה בכללותו, על ההקשרים שבין הוראותיו השונות, שכן רק החוזה כולו, כיחידה שלמה, מבטא את התכלית החוזית של הצדדים..." (ראו ע"א 3804/90 דלתא להשקעות ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' סופרגז, חברה ישראל להפצת גז בע"מ פ"ד מו(5) 209 (1992), בפסקה 5). גישה דומה הופעלה גם מקום בו המערך ההסכמי הכולל הורכב ממספר מסמכים: הפירוש נגזר מראייה של המסמכים השונים כשלם אחד (ראו, למשל, רע"א 8308/06 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (8.11.07)). 25. על רקע עקרונות אלה, גישתה הפרשנית של ועדת המכרזים מקובלת עליי. על פי גישה זו, תנאי הסף במכרז אינו תנאי טכני גרידא, המתייחס אך לעצם קיומו של ניסיון כלשהו בטיפול בילדים בסיכון, ולמשך הזמן אליו מתייחס הניסיון. המדובר בתנאי מהותי, הנוגע גם למימדים של איכות וכמות הניסיון הנדון. התבוננות אינטגרטיבית במכרז מלמדת, כי לגישה זו בסיס איתן בהוראות המכרז ובתכליתו. 26. מסקנה זו מבוססת, בראש ובראשונה, על לשונו של תנאי הסף. תנאי הסף קובע, במפורש, כי על הניסיון הרלוונטי להיות "להנחת דעתה" של ועדת המכרזים. הוראה זו מקנה לוועדת המכרזים שיקול דעת רחב לעניין זה. בתוך כך, רשאית ועדת המכרזים, ואף חייבת, לשקול האם ובאיזו מידה הניסיון הנטען מתאים לביצוע המשימה נשוא המכרז. יוצא, כי על ועדת המכרזים לתת, בהקשר זה, את דעתה למהותו של המרכז בו מדובר. עליה לתת את הדעת לאוכלוסיית היעד שלו. עליה לתת את הדעת לכללים החלים על ניהול מרכז כאמור. לא למותר להדגיש, כי כל אלה מצאו את ביטויים המפורש והמפורט במכרז ובנספחיו, כפי שעוד יפורט בסמוך. הדברים אמורים גם בהוראות משרד העבודה והרווחה ביחס למרכזי הורים - ילדים (תע"ס 8.38 הנזכרת לעיל, המהווה חלק ממסמכי המכרז). בחינה איכותית וכמותית כאמור נגזרת במישרין מהגשמת תכליתו של המכרז - היינו, בחירת גורם מקצועי ומיומן, אשר יפעיל את המרכז. 27. באופן התואם את כל אלה נקבע בסעיף 10(ב) למכרז, כי העירייה רשאית לשקול את ניסיונו המוכח של המציע בהפעלת שירותי רווחה בתחום של ילדים בסיכון ובני משפחותיהם, ואת כישוריו להפעיל את המרכז הנדון לאוכלוסיית היעד. אכן, מדובר בהוראה המתייחסת לבחינת הצעות אשר עמדו בתנאי הסף. עם זאת, מקרינה ההוראה, במישרין, על טיבו ומהותו של שיקול הדעת אשר יש להפעיל גם במסגרת בחינתו של תנאי הסף עצמו. 28. אני דוחה, אפוא, את גישת העותרת, לפיה תנאי הניסיון הינו תנאי טכני, אשר כל ניסיון שהוא, ביחס לילדים או משפחות בסיכון, במשך פרק הזמן הנדרש, מקיים אותו, יהיה הניסיון שולי ואגבי ככל שיהיה. פירוש כזה אינו סביר. הוא אינו עולה בקנה אחד עם תכלית המכרז ומטרתו. הוא אינו עולה בקנה אחד עם ראייה אינטגרטיבית של הוראות המכרז. לא ניתן לקבלו. אין מקום לבחינת הצעתה של העותרת על פי הפירוש האמור. ממילא, אין במקרה זה תחולה לכלל, עליו עמד בית המשפט העליון בעניין מתן הנ"ל, לפיו מקום בו תנאי סף ניתן למספר פירושים סבירים באותה מידה, תועדף הפרשנות המקיימת את ההצעות במכרז על פני זו הפוסלת אותן (בפסקה 24). 29. בתוך כך, אני דוחה את טענת העותרת כי מדובר, כביכול, בהחלת תנאי סף נסתר, אשר לא יכלה לדעת עליו. הבנתו של תנאי הסף אינה נגזרת משיקולים נסתרים. היא נגזרת מתכליתו הברורה של המכרז, העולה הן מהוראותיו, הן מנספחיו. קשה לקבל את הטענה, כי העותרת לא הבינה, או לא הייתה יכולה להבין, את הדברים בעת עריכת הצעתה. 30. על רקע זה, יש לפנות לבחינה קונקרטית של שיקול הדעת שהפעילה ועדת המכרזים בנסיבות המקרה. עמדתי לעניין זה על אוכלוסיית היעד של המרכז, כפי שזו מתוארת בתע"ס 8.38 הנזכר לעיל. אוכלוסייה זו כוללת ילדים בגילאים 5 - 12 בעלי בעיות רגשיות או התנהגותיות שהתפתחו בשל חסך בסיפוק צרכיהם הבסיסיים במשפחותיהם, בגלל טיפול הורי לקוי. היא כוללת הורים אשר אינם יכולים בשלב זה להעניק לילדיהם תנאים סבירים להתפתחות תקינה, אך הצוות המקצועי מאמין ביכולתו לחולל שינוי בתפקוד ההורי, במשותף עם ההורים, ולפתח את הכוחות הטמונים בהם, כדי לשפר את תפקודם כהורים (סעיפים 3.1 - 3.2 להוראה האמורה; הגדרה זו של אוכלוסיית היעד כלולה גם בתנאים הכלליים למכרז, בסעיף 1(א)). בהמשך לכך עוצבה גישה בסיסית (סעיף 4 להוראה האמורה), לפיה המרכז אמור לבנות תכניות טיפול לילד ולמשפחה, המתמקדות בכוחות המשפחה ולא בבעיותיה. הטיפולים המוצעים מתרכזים בתחומי העשייה האמנותית ובחווייה החיובית המשותפת לילד ולהורים. הגישה הטיפולית שנבחרה כוללת מפגשים טיפוליים מסורתיים, ומפגשים טיפוליים המיועדים ליצירה משותפת ולחוויות חינוכיות חיוביות משותפות. מטרות המרכז מוגדרות בין היתר (סעיף 5) כצמצום מצבי סיכון של ילדים או מניעתם באמצעות בניית כוחות המשפחה; שיקום היחסים בין הורים לילדיהם; שיפור תפקוד ההורים בכל הקשור לטיפול בילד ולהתייחסות אליו. היעדים (סעיף 6) המוצבים נגזרים ממטרות אלה. 31. לא למותר להפנות, בהקשר זה, גם לנוסח ההסכם, המהווה חלק ממסמכי המכרז, ועליו חתומים המציעים. בהסכם זה נותן השירות מצהיר כי יש לו את הכישורים והידע הדרושים למתן השירות (סעיף 2). השירות מוגדר (סעיף 3(א)) כהפעלת מרכז טיפולי רב תחומי ורב מקצועי להורים וילדים, אשר (1) מספק טיפול להורים וילדים עם קשיים רגשיים התנהגותיים כתוצאה מטיפול הורי לקוי, ו - (2) מטפל ביחסים בין ההורים ומעניק תמיכה, ייעוץ והדרכה להורים המתקשים בהורות לילדיהם ובעלי מוטיבציה ויכולת לשינוי. 32. על רקע התמונה הכוללת העולה מן המכרז, על נספחיו וצרופותיו, יש לבחון את התשתית שהונחה לעניין עמידתה של העותרת בתנאי הסף. תשתית זו מצביעה על ניסיון ממשי בטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים ובני משפחותיהם. ברם, עמדתי לעיל על קיומו של שוני מהותי בין ילדים בעלי צרכים מיוחדים ובין ילדים בסיכון. שוני מהותי זה משתקף בבירור בתיאור לעיל של מטרות המרכז ועקרונות הפעלתו. ברם, בכל הנוגע לניסיון של העותרת בטיפול בילדים בסיכון, התשתית שהוצגה מעוררת קשיים של ממש. 33. כך, ממסמך המתאר את פעילות העותרת, הכלול בהצעתה במכרז (נספח 1 לעתירה), עולה כי אוכלוסיית היעד של פעילות העותרת היא "ילדים מתקשים ובני משפחותיהם. המענה ניתן לילדים להם קושי ראשוני ממגוון רחב של לקויות: פיזיות, חושיות, קוגניטיביות, נפשיות, נוירולוגיות ותקשורתיות וכן לילדים הסובלים מקשיים משניים כתוצאה מהזנחה או נסיבות סביבתיות". תמונה דומה, ממנה עולה כי העותרת מתמקדת בפעילותה בילדים בעלי צרכים מיוחדים ובני משפחותיהם, עולה גם מתיאור מטרותיה באתר האינטרנט שלה (ראו נספח 1 לתשובת העירייה). זו גם התמונה העולה מהמלצות שצירפה העותרת להצעתה. המלצות אלה מתייחסות בעיקרן לפעילות העותרת בכל הנוגע לילדים בעלי צרכים מיוחדים. גם המלצות נוספות, שצורפו לראשונה לעתירה (נספח 6), אשר בחלקן נזכרים "ילדים בסיכון", אינן מלמדות באופן ברור על טיבן של הלקויות בהן מדובר ומקורן. 34. בעתירתה, העותרת הקדישה טיעון נרחב לעניין זה (פסקאות 25 - 35). הטענה העיקרית שם, בכל הנוגע לניסיונה של העותרת בטיפול בילדים בסיכון ובמשפחותיהם, היא כי העותרת מטפלת באחיהם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. נטען, בהקשר זה, כי אלה לא אחת נמצאים במצב של הזנחה או חוסר תפקוד הורי, עקב התמקדות ההורים בילד בעל הצרכים המיוחדים, או מסיבות נוספות (פסקה 29). לפיכך, כך טוענת העותרת (פסקה 30), הטיפול בילדים בסיכון ובני משפחותיהם הוא חלק בלתי נפרד מניסיונה. 35. גם טענה זו מעוררת קושי. הגדרתו של ילד בסיכון כוללת לא רק מרכיב של גורם (הזנחה הורית) אלא גם מרכיב של תוצאה (בעיות רגשיות או התנהגותיות). העתירה אינה מצביעה באופן ברור על קיומו של המרכיב האמור. בעתירה גם אין מימד כמותי כלשהו לניסיונה הנטען של העותרת. היא אף אינה מתייחסת לניסיון בטיפול כולל (כפי שנדרש במסגרת המרכז נשוא המכרז) בילדים בסיכון והוריהם, על פי הגישה הטיפולית, המטרות והיעדים שהוצבו. גם מן הטענות האמורות קשה להשתכנע באופן סביר, כי לעותרת הניסיון בטיפול בילדים בסיכון, הרלוונטי לשם הפעלת המרכז נשוא המכרז. על פני הדברים עולה פער ממשי בין הניסיון של העותרת, ובין הנדרש ממפעיל המרכז, הן על פי הוראות משרד הרווחה, הן על פי ההסכם המהווה חלק בלתי נפרד מן המכרז. 36. במצב דברים זה, לא אוכל לקבוע כי החלטתה של ועדת המכרזים, אשר פסלה את הצעת העותרת על בסיס אי התקיימותו של תנאי הסף, חורגת ממתחם הסבירות. ההחלטה התקבלה על רקע חוות דעת של גורם מקצועי, היא מנהלת היחידה לילדים בסיכון. היא התקבלה לאחר דיון לא קצר (נספח 5 לתשובת העירייה). שלא כנטען, מדובר בהחלטה מנומקת, הגם שבאופן תמציתי. לא מצאתי כל עילה להתערב בה. 37. כאן המקום להתייחס למספר טענות נוספות של העותרת בנושא זה. העותרת מבקשת לשים את הדגש על תוכנו של אישור רואה חשבון שצורף כחלק מהצעתה במכרז. על פי המכרז, אישור זה נדרש לשם הוכחת תנאי הסף. באישור נכתב, כי העותרת החלה פעילותה "כגוף התנדבותי כמענה רווחה טיפולית למשפחות של ילדים מיוחדים. פעילות המרכז הנותן מענה לאו דווקא לילדים הפגועים אלא לבני משפחתם של הילדים הפגועים וכן לילדים ומשפחות נורמטיביות הסובלות מחוסר תפקוד הורי וכד' ולכן מגיעים למרכז זה כל סוגי האוכלוסייה כולל אוכלוסיות שלא היו מגיעים למרכז שמטפל בילדים פגועים. המענה שניתן הינו הוליסטי שכולל טיפול בילד באחיו ובהוריו תוך ראית צרכי כל המשפחה" (נספח 4 לעתירה). 38. במסמך זה אכן נזכר טיפול בילדים הנופלים להגדרת ילדים בסיכון. עם זאת, המדובר במסמך לקוני, כוללני ובלתי מפורט (והשוו לפירוט הרב שצורף לאישור רואה החשבון שבהצעת יד רחל). דווקא הניסיון הרלוונטי למרכז נזכר כעניין אגבי ("וכן"). במצב זה, אין בתוכנו של המסמך, אשר על פי טיבו אינו מבוסס על ידיעה אישית, כדי לגרוע מן התמונה הכוללת שעמדה בפני ועדת המכרזים לעניין ניסיונה של העותרת. בה בעת, אין לצפות מן המשיבה 1, כי תתעלם מתמונה כוללת זו. 39. לא למותר לציין, כי תוכנו של המסמך עלה בדיון שהתקיים בוועדת המכרזים (ראו תמליל, 14.1.13, נספח 5 לתשובת העירייה). בהצגת המסמך על ידי הגב' מטות, היה קושי, במובן זה שניתן היה להבין את דבריה כאילו במסמך רואה החשבון לא הייתה כל התייחסות לניסיון ביחס לילדים בסיכון. כמוסבר לעיל, במסמך כן הייתה התייחסות לעניין זה. עם זאת, בראיית המכלול ההתייחסות בדיון האמור לניסיונה של העותרת לא חטאה למצב הדברים כהווייתו, כפי שעלה מן החומרים שהוגשו. בנסיבות אלה, אין בעניין זה כדי לסייע לעותרת. 40. העותרת טוענת, כי היה מקום לפנות אליה בבקשה להבהרת ניסיונה, בטרם קבלת החלטה כי אינה עומדת בתנאי הסף. בנסיבות מקרה זה לא שוכנעתי כי יש מקום להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים למטרה האמורה. בפני ועדת המכרזים עמד חומר משמעותי, אשר הוגש על ידי העותרת עצמה. בפני הוועדה גם עמדה חוות דעת של הגורם המקצועי הרלוונטי בעירייה. בנסיבות העניין, לא עלתה מן החומר מידה של אי בהירות, אשר הצדיקה פנייה לעותרת לעניין זה. לא למותר לציין, כי אף עתה, לאחר שניתנה לעותרת הזדמנות לשטוח תשתית מלאה ומפורטת לעניין זה, לא הונחה תשתית אשר יש בה כדי להטיל ספק של ממש בסבירותה של ההחלטה שהתקבלה לעניין העותרת. משכך, אני דוחה את טענות העותרת בנקודה זו. 41. העותרת טוענת, כי המערכת המשפטית מפנה אליה מקרים של ילדים בסיכון. צוין מקרה אחד בו נעשה הדבר. ברם, גם לעניין זה לא הונחה תשתית של ממש, המאפשרת לקבוע ממצא כלשהו, בין במימד הכמותי, בין במימד האיכותי, אשר יש בו כדי להעלות סימן שאלה לגבי סבירות החלטתה של ועדת המכרזים. 42. העותרת טוענת כי חלק ממטרותיה הוא הטיפול בילדים בסיכון. היא מפנה לכך שבין המטרות מצויה "הקמת מסגרות טיפול רב תחומי לנוער נושר במצוקה". ברם, גם אם מדובר באחת ממטרותיה של העותרת, אין הדבר מצביע על ניסיון, הלכה למעשה, בתחום הרלוונטי למכרז. ממילא, אין בטענה זו כדי לסייע לעותרת. 43. העותרת טוענת, כי אינה מבליטה בפרסומיה את פעילותה תחת הכותרת "ילדים בסיכון", שכן באוכלוסייה החרדית הביטוי מעורר אי נחת. על פי התשתית שבפניי, לא אוכל לקבוע ממצא לגבי יחסה של החברה החרדית לגבי הביטוי האמור. אציין, כי קושי דומה לא עלה ביחס ליד רחל. יש בכך כדי להקשות על קבלת טיעון זה של העותרת. אוסיף ואציין, כי הקושי הנטען אינו יכול להסביר את היעדרה של תשתית ממשית בדבר ניסיון לגבי ילדים כאמור, הן במכרז וצרופותיו, הן בטענות שבעתירה. 44. העותרת מפנה למזכר שהכינה (נספח 5 לעתירה, 27.2.13) בעניין ניסיונה בטיפול בילדים בסיכון. מטבע הדברים, המשקל שניתן לייחס למזכר, שהוכן לצרכי העתירה, הוא מוגבל, ביחס לחומרים האחרים עליהם עמדתי לעיל. מעבר לכך, חוזר המזכר על טענות בהן דנתי לעיל, למשל לעניין אחיהם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. אין צורך לחזור על הדברים. במזכר נטען גם כי "אחוזים ניכרים מהפניות אלינו היו בהקשר של ילדים בסיכון וטופלו בהצלחה במרכז בשיתוף עם הגורמים הרלוונטיים". מדובר באמירה כוללנית, אשר אינה מתייחסת למישור הזמן, למספר המקרים בהם מדובר וטיבם. לא ברור היחס בין אמירה זו ובין ההתייחסות לאחיהם של ילדים בסיכון המופיע במסמך. בנסיבות אלה, אין במסמך זה (אשר מטבע הדברים לא הובא בפני ועדת המכרזים), כדי להצביע על אי סבירות בהחלטתה של וועדת המכרזים. 45. סיכום ביניים. התוצאה של האמור עד עתה היא, כי איני מקבל את טענות העותרת לפיהן יש לבטל את ההחלטה הפוסלת את הצעתה, ולקבוע כי היא עומדת בתנאי הסף ועל כן היא הזוכה במכרז. אדון עתה בטענות העותרת כי בהצעת יד רחל נפלו פגמים, המחייבים את פסילתה. 46. פגמים בהצעת יד רחל. יש ממש בטענות העותרת, כי בערבות שצירפה יד רחל להצעתה נפל פגם. הדברים אמורים בכך, שמספר המכרז שבערבות משובש: במקום מ"פ/116/12, נכתב מב /12/116. הגישה הכללית בפסיקת בית המשפט העליון היא, כי פגם בערבות יביא לפסילת הצעה (ראו עע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל - הרשות הממשלתית למים ולביוב (1.1.12)). גישה זו מעוגנת, בין היתר, בשיקולים אותם מעלה העותרת, הנוגעים לחשש להתגלעות קשיים במימוש הערבות, וכן לחשש מפני יצירת מרחב תמרון למציע, אשר עלול לפגוע בשוויון. 47. לגישה הכללית הנזכרת קיימים חריגים מצומצמים ומוגדרים. חריג כזה הוכר מקום בו מדובר בפליטת קולמוס, טעות סופר, השמטה מקרית או הוספת דבר באקראי. על אלה לעמוד באמות מידה שנקבעו בפסיקה (ראו עע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (31.1.10)). בין היתר נדרש כי ניתן לעמוד על כוונתו המדויקת של השוגה, תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות, המצויות בפני ועדת המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים; וכי על פני הדברים הטעות או אי גילויה טרם הגשת ההצעה, מקורם בתום לב והם נובעים מהיסח דעת גרידא ולא מכוונת מכוון כלשהי של המציע, או של הבנק הערב. 48. בהקשר זה, הטענה כי מדובר בפגם שהוא תולדה של טעות טכנית שאירעה אצל הבנק אשר הפיק את הערבות, אינה בלתי סבירה (לטעויות מסוג זה, ראו עע"מ 2638/12 רשות שדות התעופה בישראל נ' א.א. עינת מסעדות בע"מ (19.7.12)). באותה פרשה צוין בהקשר זה, כי "אם מתגלה טעות במסמך, על הוועדה לבחון את מקור הטעות והאם מדובר בפגם שיש לנהוג בו כבדרך כלל, או כבחריג היוצא מן הכלל. במצבים המתאימים יש לנהוג בהליך של בקשה לקבלת הבהרות ...." (עניין רשות שדות התעופה, בפסקה 8). אעיר, לעניין זה, כי הליך כאמור של פנייה לשם קבלת הבהרות קבוע בדין (ראו תקנה 18 לתקנות העיריות (מכרזים) תשמ"ח - 1987). עם זאת נפסק באותה פרשה, כי "אין די בהעלאת טענה כי נפלה טעות הקלדה. הנטל הוא כבד ורק חריגים יוצאי דופן יעמדו בו: יש לבחון האם קיים פגם טכני העולה מלשון מסמך הערבות, והאם יש בהבהרה כדי להניח את הדעת" (בפסקה 11). 49. העותרת טוענת גם, כי משם המציע בערבות נשמט הציון (ע"ר). במצב זה נטען, כי לא ברור היחס בין המציע ובין זהות הגוף הנקוב בערבות. בהקשר זה אף הוצג תדפיס של רשם העמותות ושל רשם החברות (עת/1), המלמד כי קיימים מספר תאגידים נוספים אשר השם "יד רחל" מופיע בשמם. יוער, כי שמה המלא של יד רחל (יד רחל מרכזים חינוכיים טיפוליים (ע"ר)) אינו מופיע בתדפיס האמור. 50. העותרת מוסיפה ומפנה לכך, שבכתב הערבות, במקום צירוף המלים "אנו ערבים", נכתב "אני ערבים". באופן דומה, במקום ל"תשלום כל סכום", נכתב "תשלום על סכום" (ההדגשות הוספו). 51. כאמור, הטענה כי הפגמים הנטענים מקורם בשיבוש שמקורו בטעות קולמוס או השמטה מקרית אינה מופרכת על פניה. הדברים אמורים גם נוכח הצטברותם של הפגמים הנטענים. עם זאת, והדברים אמורים במיוחד בפגם שעניינו השיבוש במספר המכרז בכתב הערבות, אין בפניי תשתית, המצביעה על התקיימות מלוא התנאים שנקבעו בעניין אדמונית החורש הנ"ל. כך, לא אוכל לקבוע כי על פי ראיות אובייקטיביות מובהקות שעמדו בפני ועדת המכרזים בעת פתיחת ההצעה, ניתן היה לקבוע דבר מה לעניין כוונתו של השוגה. שלא כמו במקרה שנדון בעניין רשות שדות התעופה, ספק אם במועד פתיחת הצעת המכרזים ניתן היה לדעת בהכרח (להבדיל מהשערה סבירה), כי קיימת טעות טכנית שיש מקום לבחון את מקורה. בנסיבות אלה, גם על פי הגישה המרוככת מעט שננקטה לעניין זה בעניין רשות שדות התעופה, לא אוכל לקבוע כי יש מקום להחזרת העניין לוועדת המכרזים לשם הבהרתו. 52. הדברים אמורים ביתר שאת בהינתן הפסיקה הקיימת, אשר פירשה את עקרון ההתאמה בערבויות בנקאיות כדורש התאמה מוחלטת (ראו ע"א 7168/03 חבר נ' עו"ד צוריאל לביא בתוקף תפקידו כנאמן  של נגה אלקטרוטכניקה בע"מ (בהקפאת הליכים) ושל נגה תעשיות אלקרו-מכניות (1986) בע"מ (בהקפאת הליכים) (26.9.05), והפסיקה הנזכרת שם בפסקה 12). נוכח השיבוש שחל בנוסח הערבות, לעניין תיאור המכרז, ובשים לב לעקרון ההתאמה המוחלטת, יש אחיזה לטענת העותרת כי קיימת אפשרות מציאותית שהיה מתעורר קושי במימוש הערבות. 53. בנקודה זו אוסיף, כי בא כוחה של יד רחל טען, שלא הוגש מכתב מהבנק לפיו יכבד את הערבות, חרף הפגמים הנזכרים, שכן בינתיים הוחלפה הערבות בערבות ביצוע. ספק אם מדובר בהסבר משכנע. גם לאחר החלפת הערבות, לא הייתה מניעה להמציא מכתב של הבנק לעניין הסיבות לפגמים שבערבות, ולעניין התייחסותו אליה. גם מבחינה זו מעוררות טענותיה של יד רחל קושי. 54. בנסיבות אלה, אני מקבל את טענות העותרת כי הפגמים בערבות הבנקאית, ובמרכזם האופן בו נרשם שם המכרז הרלוונטי בכתב הערבות, חייבו, על פי הגישה הקפדנית החלה בכגון דא, את פסילת הצעתה של יד רחל. 55. בשולי עניין זה אציין, כי העותרת טענה למספר פגמים נוספים בהצעת יד רחל. אתייחס בקצרה לטענות שעלו לעניין זה. 56. נטען, כי נספח ב - 1 להצעת יד רחל, הנוגע לשירותים נוספים, חתום על ידי המנכ"לית שרה מן בלבד (ראו נספח 14 לעתירה). הלכה למעשה, מורשי החתימה של יד רחל הם שניים, מבין רשימה שצורפה (נספח 15 לעתירה). יוצא, כי המסמך לא נחתם על ידי מורשי החתימה הנדרשים. מדובר בפגם בהצעה. עם זאת, אילו היה מדובר בעניין זה לבדו, אפשר כי ניתן היה לעשות שימוש בסמכות ההבהרה הקבועה בתקנות, על מנת להעמידו על מכונו. 57. נטען, כי אישור רואה חשבון של יד רחל שצורף להצעתה סויג בכך שנחתם על ידי רואה החשבון "לשם זיהוי". העותרת טוענת, כי הדבר מעקר את הדרישה לאישור רואה חשבון. על דרך ההשוואה, העותרת מפנה בהקשר זה לאישור לעניין המחזור הכספי, אשר לא סויג על ידי רואה החשבון של יד רחל באופן דומה (ראו נספחים 17, 18 לעתירה). טענה זו אין מקום לקבל. מאישור רואה החשבון עולה בבירור, כי החתימה לשם זיהוי מתייחס לפירוט שצורף למכתב רואה החשבון. היא נועדה, על פי טיבה, לקשור את הפירוט למכתב. אין בעניין זה כדי ללמד על פגם, קל וחומר כזה העשוי להביא לפסילת ההצעה. 58. נטען לפגם באישור שצירפה יד רחל להצעתה, לשם קיום הדרישה לצירוף תעודת עוסק מורשה או מלכ"ר (סעיף 4.5 למכרז). האישור שצורף בפועל הוא של ממונה ממשרד מע"מ, המסווג את יד רחל כמלכ"ר. העותרת מסכימה, כי אפשר שאין מדובר בפגם המוביל לפסילה. לעניין זה, הסיווג הרשמי של יד רחל כמלכ"ר במסמך שהוגש מלמד כי באופן מהותי הדרישה האמורה קוימה. ככל שהיה צורך בתיעוד נוסף, איני סבור כי בנסיבות אלה היה קושי בקבלתו בדרך של פנייה להבהרה. לא למותר לציין, כי יד רחל צירפה לתשובתה תעודת מלכ"ר. 59. נטען לפגם בקשר לסעיף 4.9 למכרז. סעיף זה קובע שעל מציע להציג אישורי מס הכנסה על אישור ניכוי מס במקור ועל ניהול ספרים כחוק בתוקף. התיעוד שצורף על ידי יד רחל היה תדפיס אינטרנט עליו נכתב כי אינו מהווה אסמכתא לאישור על ניכוי במקור. גם לעניין זה העותרת מסכימה כי יתכן והעניין לא מביא לפסילה. ואמנם, מדובר לכל היותר בפגם טכני. הסברה של יד רחל, כי הכיתוב על התדפיס נובע מכך שהופק באמצעות האינטרנט, נראה סביר. הדבר אינו מצדיק צירוף מסמך אשר על פי האמור בו אינו מהווה אסמכתא. עם זאת, גם עניין זה נראה כעניין טכני גרידא, שניתן היה לפתור ללא קושי באמצעות פנייה ליד רחל לשם הבהרתו. לא למותר לציין, כי אישור שלא הופק באמצעות האינטרנט צורף לתשובת יד רחל (נספח 12). 60. כאן המקום להעיר, כי יד רחל הצביעה על לא מעט פגמים וליקויים בהצעת העותרת עצמה. כך, בערבות הבנקאית שצירפה העותרת מופיע שמה באופן חלקי בלבד. לעניין זה צירפה יד רחל לתשובתה תדפיס של רשם העמותות, ממנו עולה כי קיימות 4 עמותות אשר בשמן נמצאת המלה "תעצומות", אשר הופיעה בערבות. העותרת גם צירפה להצעתה תצהיר אשר אינו מאומת על ידי עורך דין. היא צירפה להצעתה חוזה התקשרות אשר החתימות עליו אינן מאומתות על ידי עורך דין. גם כתב התחייבות שצורף לא אומת על ידי עורך דין. העותרת לא צירפה הצהרת מורשי חתימה מאומתת על ידי עורך דין לעניין העדר הרשעות או כתבי אישום פליליים נגד המציע; ההמלצות; לא צורפה גם הצהרת מורשי חתימה מאומתת על ידי עורך דין בדבר העדר הליכים לפירוק העמותה; לא צורף תקנון מציע. דומה, כי חלק ניכר מפגמים אלה ניתן היה לתקן בדרך של הבהרה. מנקודת המבט של התוצאה האופרטיבית, אין בפגמים האמורים כדי לשנות, שכן אין הם מסירים את הקושי הנובע מן הפגמים בערבות הבנקאית שצירפה יד רחל, כמוסבר. עם זאת, הפגמים האמורים מהווים חלק מהתנהלות העותרת, אותו יש להביא בחשבון בפסיקת ההוצאות בסיומו של ההליך. התוצאה א. כאמור לעיל, ככל שהדברים אמורים בסעד המבוקש לעניין הצהרה כי מתקיים בעותרת תנאי הסף הקבוע במכרז, דין העתירה להידחות. הדברים אמורים גם בסעדים הנגזרים מכך, אשר עניינם בהכרזה על העותרת כעל זוכה. ב. אשר לסעד שעניינו פסילת הצעתה של יד רחל, העתירה מתקבלת. אני מורה על פסילת ההצעה האמורה. ג. במצב הדברים שנוצר, בו לא היה מציע כשיר נוסף, נקבע בזה כי על העירייה לפרסם מכרז חדש להפעלת המרכז, וזאת לא יאוחר מיום 15.5.13. על מנת למנוע מצב שבו המרכז לא יופעל, ובשים לב לתפקידו החיוני, וכן לבקשת יד רחל לעניין זה (אשר לא הייתה לה התנגדות של מי מהצדדים האחרים), נקבע בזה כי עד לבחירת זוכה במכרז שיתפרסם, ולהפעלת המרכז על ידו, ימשיך המרכז להיות מופעל על ידי יד רחל. למען הסר ספק מובהר, כי קביעה זו מניחה כי במכרז שיתפרסם, ייקבעו לוחות זמנים דומים לאלה שנקבעו במכרז נשוא העתירה שבפניי. ד. בשים לב למכלול הקביעות לעיל, ובכלל זה הפגמים שנפלו בהצעת העותרת עצמה, ודחיית טענתה העיקרית של העותרת לעניין תנאי הסף, תישא העותרת בשכר טרחת עורך דין של העירייה בסך של 12,000 ₪. לסכום זה אין לצרף מע"מ. הוא ישולם עד ליום 27.4.13. ה. נוכח מכלול הקביעות לעיל, אין צו להוצאות בכל הנוגע ליד רחל. קטיניםמכרז