מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא ליקויי בניה בריצוף: א. מבוא מדובר בתביעה לפיצוי כספי בסך 124,800 ₪ בגין ליקויי בניה להם טוענת התובעת, אשר נתגלו בדירת מגורים שרכשה מאת הנתבעת 1 ביום 14.8.00. התביעה נסמכת על עילות חוזיות, נזיקיות ומדיני עשיית העושר ולא במשפט. כתב התביעה הוגש ביום 19.6.07 כנגד הנתבעת 1 וכנגד 8 נתבעים נוספים, ביניהם בעלי המניות ו/או מנהליה בפועל של הנתבעת 1, עליהם מבקשת התובעת להשית אחריות ישירה למחדליה ו/או למעשיה של הנתבעת 1 מכוח טענה לאחריות ישירה מצידם וכן באמצעות דוקטרינת הרמת המסך. כתב התביעה נתמך בחוות דעת של מומחה בתחום ההנדסי, אשר מעריך עלות תיקונם של הליקויים שנמצאו בדירה בהיקף של 134,550 ₪. עיקר הליקויים הינם בנושאי רטיבות וריצוף. לא צורפה חוות דעת מטעם הנתבעים. בית המשפט מינה מומחה מטעמו ביום 26.12.07 - המהנדס רונן שטרנברג. מר שטרנברג הגיש את חוות דעתו ביום 23.3.08 בה העריך את עלות ביצוע התיקונים שמצא בהיקף של 18,676 ₪. בנוסף, הותיר המומחה שני נושאים להכרעת בית המשפט, באשר לדידו מדובר בטענות משפטיות ועל כן לא נדרש להן. בהתאם להחלטות שניתנו, הנתבעת הפקידה סך 16170 ₪ בקופת בית המשפט. ההליכים נמשכו אנה ואנה, לנתבעת ניתנה האפשרות לבצע תיקון הליקויים ואולם הדבר לא הסתייע. בהמשך, התובעת ביצעה תיקונים בדירה באמצעות קבלן מטעמה, עלותם בפועל עלתה פי כמה וכמה על הערכות המומחה. הסכום שהופקד על ידי הנתבעת כאמור הועבר לידיה על חשבון עלות התיקונים שבוצעו, תוך שנקבע כי התייחסות למלוא העלות תתבצע במסגרת פסק הדין הסופי בתיק. מר שטרנברג בדק את הדירה לאחר ביצוע התיקונים וערך חוות דעת משלימה שנמסרה ביום 11.7.11. המומחה נחקר על ידי הצדדים בשתי הזדמנויות - ביום 5.5.09 וביום 4.6.12. בעקבות החקירה השנייה , הגיש המומחה נתונים משלימים נוספים ביום 18.6.12. המומחה מטעם התובעת לא התייצב לחקירה במועד שמיעת הראיות ולכן הוסכם כי חוות דעתו של מומחה בית המשפט היא הנותנת. עד כאן עיקרי הדברים. ב. תמצית טענות הצדדים טענות התובעת התובעת הינה בעלת זכויות בדירה בבית משותף, שהוקם על ידי הנתבעת 1 (להלן - "פסגת חדרה" או "החברה"). הנתבעים בתביעה זו הם פסגת חדרה ובעלי מניותיה וכן אשכול חברות קשורות. התובעת טוענת כי ביום 14.8.00 נחתם בינה לבין פסגת חדרה הסכם לרכישת דירה בת 4 חדרים, אולם זו הפרה את התחייבויותיה ויצרה ליקויים רבים וחמורים בדירה. התובעת טוענת כי החזקה בדירה נמסרה לידיה בחודש מאי 2001. התובעת צירפה חוות דעת הנדסית המפרטת את הליקויים הקיימים לטענתה בדירה, אשר תיקונם עולה כדי 134,550 ₪. לטענתה, למרות שהביאה את הליקויים וחוות הדעת לידיעת החברה, הם לא תוקנו. ביחס לנתבעים הנוספים, טוענת התובעת כי יש לראותם כאחראים באופן אישי לליקויי הבניה ולירידת הערך, עקב מעורבותם ושליטתם במעשי ומחדלי החברה ועקב התנהלות כלכלית אשר הביאה לקריסת החברה. לפיכך טוענת התובעת כי יש לבצע הרמת מסך. לנתבעת 1 ניתנה הזדמנות לבצע את התיקונים בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט ומשעה שלא עשתה כן, התובעת ביצעה את התיקונים באמצעות קבלן מטעמה. עלות התיקונים שבוצעו עומדת על סך כ- 72,000 ₪. התיקונים טרם בוצעו במלואם מפאת חסרון כיס. התובעת עותרת לחיוב הנתבעת בגין מלוא עלות התיקונים כמות שנדרשה על ידי הקבלן מטעמה. לדבריה, הערכת המומחה אינה משקפת נכונה את עלויות הביצוע בפועל. מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדותה שלה, תצהיר עדות הקבלן, מר צחי שמואלי ומומחה לאיטום, מר אופיר ארביב. במהלך דיון שמיעת הראיות ביום 4.6.12 הודיעה התובעת כי הינה מבקשת למחוק את הנתבעים 2-3 מכתב התביעה. לדידה של התובעת, נותרו בענייננו 2 סוגיות בלבד הנחוצות הכרעת בית המשפט; האם מגיע לתובעת החזר כספי בגין התיקונים שביצע הקבלן מטעמה כפי העולה מתצהירו ומהצעת המחיר מטעמו. במידה וייקבע כי אמנם מגיע לה החזר- יש לקבוע היקפו. טענות הנתבעים הנתבעים 2-9 טוענים כי לתובעת אין עילת תביעה נגדם באשר מעולם לא נחתם בינם לבינה הסכם וכל ההתקשרות החוזית היתה בין התובעת לבין פסגת חדרה בלבד. משעה שהנתבעים 2-3 נמחקו מהתביעה בהסכמה, טענה זו יפה כלפי הנתבעים שנותרו בהליך. עוד טוענים הנתבעים כי התביעה התיישנה ובכל מקרה חלפה תקופת הבדק והאחריות כך שאין מקום לתביעה זו. לטענת הנתבעים, עמדה החברה בכל התחייבויותיה כלפי התובעת ומוסיפה כי בבניין זה נבנו 37 דירות בתוספת שטחי מסחר וחניות ואילו רק התובעת ודייר אחד נוסף טענו לליקויי בניה. הנתבעים מוסיפים ומעלים טענות שונות כנגד ממצאיו של המומחה מטעם בית המשפט. בנוסף, הנתבעים טוענים כי משעה שהפקידו את סכום עלות ביצוע התיקונים בהתאם להערכת מומחה בית המשפט, ומשעה שסכום זה הועבר לידי התובעת, יש לדחות טענותיה ביחס לזכותה לקבלת סכומים נוספים כלשהם. לשיטתם, כל שנותר לדיון הוא מכלול טענות המהוות משום הרחבת חזית אסורה ודינן להידחות. ג. תמצית השתלשלות ההליך ביום 26.12.07 מונה אינג' רונן שטרנברג כמומחה מטעם בית המשפט. ביום 23.3.08 הגיש המומחה חוות דעת מפורטת ובה מציג המומחה כי אכן קיימים ליקויים בדירה אשר עלות תיקונם מגיעה כדי 18,676 ₪ . בהמשך נתייחס בפירוט להערכות המומחה ואולם לעת הזו נמשיך בתיאור השתלשלות ההליכים. המומחה נחקר ביחס לחוות הדעת ביום 5.5.09. לאחר חקירת המומחה, ניתנה החלטה מיום 13.7.09, לפיה על הנתבעים לבצע תיקונים בדירה, בהתאם לחוות הדעת ולחקירת המומחה וזאת עד ליום 1.11.09. לאחר שחלף הזמן מבלי שבוצעו התיקונים, ניתנה החלטה ביום 9.12.09, המבוססת על הסכמת הצדדים, לפיה על הנתבעת להפקיד בקופת בית המשפט סך של 16,170 ₪ לטובת ביצוע התיקונים בדירת התובעת. הנתבעים אכן הפקידו את הסכום הנדרש. ביום 5.1.10 ביקשה התובעת לאפשר לה לבצע את עבודות התיקונים על ידי קבלן חיצוני. לבקשה צורפו הצעות מחיר מאת מספר קבלנים. במסגרת הבקשה טענה התובעת כי עלויות ביצוע התיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה אינן ריאליות, ראיה מצאה בכך שהנתבעים לא ביצעו התיקון בעצמם. התובעת עתרה לביצוע התיקונים באמצעות אחד מני הקבלנים שניאותו ליתן לה הצעת מחיר לביצוע התיקונים בעלויות אשר חורגות מהערכות המומחה. יצוין כי הצעות המחיר שצורפו לבקשה נעו בין כ 55,000 ל- 112,000 ₪. בקשה זו הועברה להתייחסות הנתבעים והמומחה מטעם בית משפט. ביום 3.3.10 , לאחר שלא נתקבלה עמדת הנתבעים ואף המומחה לא התייחס לעלות התיקונים כמפורט בבקשה, ניתנה החלטת כב' השופטת קראי-גירון כדלקמן: "..אני נעתרת לבקשה בחלקה ומורה כי התובעת תהיה רשאית לבצע התיקונים על פי האמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט באמצעות קבלנים אחרים. ביצוע התיקונים יבוצע בפיקוח מומחה בית המשפט אשר יוזמן על ידי התובעת לבצע הפיקוח הנדרש. כספים שהופקדו על ידי הנתבעים בקופת בית המשפט יועברו לידי התובעת וישמשו לתשלום עבור ביצוע תיקונים אלו. באשר ליתרת התשלום אשר ישולם על ידי התובעת לביצוע התיקונים מעבר לסכומים שהופקדו בקופת בית המשפט עניין זה ידון בפסק דין סופי אשר יינתן בתיק זה ללא צורך בשמיעת ראיות על סמך החומר המצוי בתיק וסיכום טענות הצדדים...." כמו כן, נקבע בהחלטה זו כי על התובעת להודיע עד ליום 1.5.10 כי הושלם ביצוע התיקונים וכן תמציא אישור מומחה בית המשפט באשר לפיקוח על תיקונים אלה. כאן המקום לציין כי עמדת המומחה והנתבעים נמסרו לבית המשפט בסופו של דבר, אולם זאת לאחר מתן ההחלטה דלעיל. עמדת המומחה עסקה, רובה ככולה בניתוח חוות דעת המומחה מטעם התובעת ולא התייחסה כלל לנושא העלויות שצורפו לבקשה במסגרת הצעות המחיר השונות. עמדת הנתבעים הוגשה בד בבד עם מתן ההחלטה וזכתה להתייחסות בהחלטה מיום 15.3.10, אשר בה נקבע כי אין בעמדת הנתבעים כדי לשנות מההחלטה. לאחר מתן ההחלטה בדבר זכות התובעת לביצוע התיקונים, הודיע המומחה כי התובעת רשאית לבחור כל אחד מבעלי המקצוע שמסר לה הצעת מחיר ואולם להקפיד כי התיקונים יבוצעו בהתבסס על חוות דעתו. המומחה הודיע כי אין צורך בפיקוח צמוד ובהעמסת עלויות נוספות וכי ניתן להסתפק בביקור בודד שיתבצע בתום התיקונים (הודעת המומחה מיום 25.3.10) לאור האמור, הודיעה התובעת ביום 28.3.10 כי בחרה בקבלן צחי שמואלי לביצוע עבודות התיקונים. ביום 30.5.10 הודיעה התובעת כי התיקונים בוצעו בעלות של 72,000 ₪. ביום 5.5.11 ,בהתאם להוראות בית המשפט, ערך המומחה מטעם בית המשפט ביקור נוסף בדירת התובעת על מנת לבדוק ולאשר התיקונים שבוצעו. המומחה הגיש חוות דעת משלימה ביום 11.7.11 במסגרתה קבע כי למעט תיקון אחד שבוצע ביחס לשיפועים במרפסת התובעת, כל שאר התיקונים לא בוצעו ו/או לא בוצעו כנדרש באשר הליקויים נותרו בעינם. בשלב זה הוחלף המותב הדן בתיק והמשך ניהול ההליך הועבר לטיפולי. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם והתייצבו לדיון שמיעת ראיותיהם ביום 4.6.12. במסגרת הדיון, נחקר המומחה בשנית. בעקבות החקירה, השלים המומחה נתונים מסוימים שנדרש להמציא בנוגע לעלויות ריצוף (מכתב המומחה מיום 18.6.12). במהלך הדיון הודיעה התובעת כי למעשה כל שנותר להכריע בו בהליך זה, לדידה, הוא האם הינה זכאית להחזר כספי בגין עלות תיקונים שביצע הקבלן מטעמה ובמידה וייקבע שכן- יש לקבוע היקפם. בנסיבות אלה, הוסכם בין הצדדים כי הינם מוותרים, הדדית, על חקירות העדים הנוספים מטעמם וכי תצהירי העדות יוגשו כמות שהם ויהוו חלק מהראיות בתיק. כן הוסכם על מחיקת נתבעים 2-3. בנוסף, הוסכם על הצדדים כי חוות הדעת שנמסרו מטעם מומחה בית המשפט יהוו חוות הדעת היחידות בתיק. הצדדים הגישו סיכום טענותיהם וכעת הגיעה העת להכריע. תחילה ולצורך הבנת המחלוקת יש להידרש לחוות הדעת שנמסרו כאן על ידי המומחה מטעם בית המשפט. עיקרי ההמלצות בחוות דעת המומחה מטעם בית משפט - מר שטרנברג (להלן- חוות הדעת) המומחה ביקר בדירה ביום 28.1.08. מעיון בחוות הדעת עולה כי מדובר בדירת 4 חדרים בקומה 6 מתוך 7 קומות בבניין. הדירה כוללת חדר דיור ומרפסת שמש גדולה בצמוד לו, מטבח, פינת אוכל, 3 חדרי שינה (בתוכם ממ"ד), מזווה, חדר רחצה כללי, חדר רחצה הורים, מרפסת שירות, חדר שירותים ומחסן מחוץ לדירה. בפני המומחה הונחו כתבי הטענות מטעם הצדדים להליך, הסכם המכר, המפרט הטכני, תוכניות המכר וחוות דעת המומחה מטעם התובעת, אינג' רון ארד. המומחה בחן את החומר, ביקר בדירה ובעקבות אלו ערך את ממצאיו תוך שהוא מחלק את חוות דעתו ל- 8 ראשי פרקים עיקריים כדלקמן. סעיף 1 - ליקויים בחדר הממ"ד; הגבהת מפסקי חשמל, תיקוני טיח וצביעה מסביב לחלון, תיקוני טיח וצבע בתקרה, כיוון כנף הדלת לאטימה מוחלטת. עלות תיקון מוערכת בסך 1200 ₪. סעיף 2 - ליקויי טיח וצבע; בהקשר זה סקר המומחה את כל חלקי הבית ומצא כי יש לבצע תיקוני טיח וצבע, תוך שחלקם כוללים שילוב של איטום וחיפוי חוזר, באזור קיר חיצוני של חדר שינה הורים ופינת קיר מערבי שם. המומחה מוצא כי בעיות הרטיבות באזורים אלו נובעות מליקויי איטום בחיפוי חיצוני של הבניין וכן בריצוף מרפסת שכנים. עלות התיקון נאמדת בסך 6,000 ₪. בנוסף, נמצא כי יש לתקן השיפוע במרפסת השמש נוכח רטיבות מעל הפנלים בחדר שינה מס' 2 בעלות של 5000 ₪ וכן תיקון סדקים באזור זה בעלות של 750 ₪. במרפסת נמצא כי יש לבצע אף מים נוסף בקצה בעלות של 500 ₪. סעיף 3 - ליקויי ריצוף וחיפויים; המומחה מוצא כי הדירה מרוצפת באריחי קרמיקה במידות 45/45 ולא כפי הרשום במפרט הטכני של רכישת הדירה (שיש פרלטו בחדרים ובמטבח). עניין זה מותיר המומחה להכרעת בית המשפט באשר מדובר בטענה משפטית. המומחה אינו מוצא שברים בקצוות האריחים, אולם מאתר 21 אריחים באזורים שונים בדירה כשהם מחוררים. לעמדתו, החורים נגרמו כתוצאה מפגיעה מכנית. מאחר ולא ניתן להעריך מועד התרחשות הפגיעות והגורם להן, מעריך המומחה את עלות התיקון בסך 3,500 ₪ אך מותיר את העניין לשקול דעת בית המשפט. בפרק זה מוצא המומחה 2 ליקויים מינוריים נוספים במרפסת ובחדר הדוד (הדבקה והחלפה מקומית של 2 אריחים) בעלות תיקון של 120 ₪. סעיף 4 - דלתות; בפרק זה נמצא צורך בכיוון של דלתות והתקנת פס מברשת על דלת אחת בהערכת עלות כוללת של 200 ₪. סעיף 5 - חלונות ותריסים; אותר צורך בהתקנת זוויתן בחלונות חדר שינה הורים בעלות של 200 ₪. סעיף 6 - מעקות ואדנים; המומחה מוצא כי יש לזכות את התובעת בעלות פירוק מעקה מרפסת והתקנתו מחדש כך שיתאים לתקן בעלות של 1500 ₪. סעיף 7 - אינסטלציה; לא נמצאו ליקויים. סעיף 8 - חשמל; יש לבצע סימונים לשיוך המעגלים בעלות של 150 ₪. לסיכום, חוות הדעת של המומחה מציעה אומדן תיקון כל הליקויים שנתגלו בשיעור של 14,670 ₪ בתוספת עלות פיקוח הנדסי בסך 1500 ₪ ובתוספת מע"מ. כאמור, לאחר שביצעה התובעת תיקונים בדירה באמצעות קבלן מטעמה, נדרש המומחה לביקור נוסף במקום ובעקבותיו ערך חוות דעת משלימה. עיקרי חוות הדעת המשלימה של מר שטרנברג (להלן- חוות הדעת המשלימה) ביום 11.7.11, , הגיש המומחה שטרנברג חוות דעת משלימה. חוות דעת זו נערכה לאחר שבוצעו תיקונים בדירת התובעת על ידי קבלן מטעמה. בחוות הדעת המשלימה מציין המומחה כי בפועל לא בוצע תיקון הליקויים שאותרו בחוות דעתו מיום 18.2.08. מבדיקת המומחה עולים הממצאים כדלקמן: לא בוצעו תיקונים בממ"ד (סעיף 1 לחוות דעתו). לא בוצעו תיקוני טיח וצבע בהתאם לסעיף 2 לחוות הדעת באשר נמצאו עדיין סימני רטיבות בכל המוקדים שאותרו בחוות הדעת. יחד עם זאת, נמצא כי נעשו תיקונים אולם אלו נעשו שלא כראוי - כגון פאנלים שהודבקו לאורך הקיר ולא פורקו כנדרש, ריצוף ואיטום חלקי בלבד במרפסת דירת השכן למעלה. התוצאה- נמצאו סימני רטיבות אשר לא היו במועד הכנת חוות הדעת וזאת בתקרת חדר שינה ובסלון. המומחה מסיק מכך שהעבודה שבוצעה בדירת השכן היתה רשלנית ולא פתרה את הבעיה. בחדר שינה מס' 2 -בוצע תיקון ריצוף במרפסת כראוי, אך לא תוקנו הסדקים . בחדר הדיור לא בוצע תיקון צבע. במרפסת לא בוצע אף מים נוסף. האריחים המחוררים שנמצאו לא הוחלפו. לא תוקנו הליקויים שנמצאו בפרק העוסק בדלתות- כיוונים והתקנת פס מברשת. לסיכום, חוות הדעת המשלימה מצביעה על כי הליקויים שנמצאו בחוות הדעת נותרו בעינם וכי ליקוי אחד בלבד תוקן- הוא הליקוי הנוגע לשינוי השיפוע במרפסת התובעת (בסעיף 2 ד לחוות הדעת). ד. דיון והכרעה ניתן לומר כבר עתה, כי נוכח השתלשלות האירועים בהליך זה, משעה שקיימת הערכת מומחה מטעם בית המשפט בנושאים שבתחום מומחיותו, לא נמצא מקום לסטות מהערכתו בחוות הדעת בנוגע למהות הליקויים שאותרו בדירת התובעת והצורך בתיקונם. יש לציין כי התובעת עצמה לא הצביעה על טעם ממשי בגינו יש לסטות מקביעות המומחה בנוגע לליקויים שאותרו. ההיפך מכך- בדיון מיום 4.6.12 הודיעה כי כל שהינה מבקשת הוא לבחון את ההערכות הכספיות של תיקון הליקויים על ידי המומחה, בשים לב לעלויות ששילמה בפועל לקבלן פרטי. נימוקי הנתבעים אף הם אינם מצביעים על כל פגם שנפל בקביעות המומחה בנוגע לליקויים שנמצאו ואף הופקד סכום הכסף שבו העריך המומחה ביצוע תיקון הליקויים, תוך שהנתבעים טוענים כי בכך יש לסיים הדיון ולדחות את יתרת טענות התובעת. הנה כי כן, אין מקום לסטות מקביעות המומחה וממצאיו ביחס למהות הליקויים שאותרו בדירת התובעת. יחד עם זאת, נוכח אופן פירוט הליקויים וההמלצות שניתנו על ידי המומחה בנוגע להערכת עלויות התיקון, יש מקום לבחון את חוות הדעת שניתנו בשים לב להגדרת היקף התיקון והערכתו הכספית בחוות הדעת , לעומת הצעות המחיר שקיבלה התובעת וכן ביחס לעלות העבודה בפועל אשר בוצעה על ידי הקבלן מטעמה. אמנם, באמתחתם של הצדדים טענות מגוונות בנוגע לטעמים בגינם יש לקבל או לדחות את התביעה, ואולם עיון בטענותיהם מגלה כי עיקרה של המחלוקת כעת נסוב סביב שאלה מרכזית אחת והיא זו הנחוצה הכרעה בענייננו. לב הסכסוך מתמצה בהכרעה בסוגיית היקפם הכספי של התיקונים שיש לבצע בדירת התובעת ואשר מהותם נקבעה בחוות דעת המומחה. לאחר מכן, יש להכריע בסוגיה נוספת אותה השאיר המומחה לשיקול דעת בית המשפט בכל הנוגע לאי ההתאמה בריצוף שבוצע בדירת התובעת. הערכת השווי הכספי לתיקון הליקויים לדידה של התובעת, יש להשיב לה את מלוא עלות ביצוע התיקונים בפועל. התובעת מיקדה טענותיה בהקשר זה לעלות ביצוע התיקונים ששילמה כמפורט בתצהירו של הקבלן מטעמה- קרי 72,314 ₪ (בהשוואה להצעת המחיר שהתייחסה ל- 112,230 ₪). לדידם של הנתבעים, משעה שהופקד על ידם הסך של 16,170 ₪ בהתאם לחוות דעתו של המומחה- תם ונשלם חלקם בפיצוי התובעת ואילו את יתרת התביעה כיום יש לדחות. על מנת להכריע בטענות הצדדים נבחן בקפידה את חומר הראיות בתיק. חוות דעתו של המומחה מתייחסת, כאמור, לליקויים שאותרו ב- 8 ראשי פרקים עיקריים. מרבית הליקויים שאותרו מחייבים תיקונים מינוריים, באופן יחסי, במובנם הכספי. כך, למשל, נושא כיוון הדלתות, תיקון סדקים ואריחים, הגבהת גובה מפסקים וכדומה- ליקויים אשר אין מחלוקת כי מרביתם לא בוצעו כלל על ידי הקבלן מטעם התובעת (למעט תיקון "אף המים" במרפסת). עיקר הליקויים, המהווים חלק הארי בהיבט הכלכלי של חוות הדעת, נובעים מבעיות רטיבות המחייבות תיקוני איטום, טיח, צבע וריצוף. ליקויים אלו מפורטים באריכות בפרקים 2-3 לחוות דעת המומחה והיקפם הכספי נאמד בכ- 11,000 ₪ . המומחה מפרט מהו טיב העבודות שיש לבצע במסגרת התיקונים כך; סימני רטיבות בקיר חיצוני בחדר שינה הורים - פירוק מקומי של חיפוי באזור המוכתם בחדר שינה הורים, מצידו החיצוני של הקיר, אטימת הקיר וחיפוי חוזר תוך הקפדה על מילוי מלא של מישקי החיפוי. תיקון כתמי הרטיבות בגמר התיקון - הערכת עלות 2000 ₪ . סימני רטיבות בפינת קיר מערבי בחדר שינה הורים - פירוק ריצוף במרפסת דירת השכנים, איטום חוזר כולל בדיקת שלמות צנרת וקופסאות ניקוז במרפסת, ריצוף מחדש ותיקון סימני רטיבות בדירת התובעת- הערכת עלות 4000 ₪ . כתמי רטיבות מעל פנלים בחדר שינה מס' 2 - תיקון שיפועים - פירוק זהיר של ריצוף המרפסת וריצופה מחדש בשיפועים העולים על 1% לכיוון הנקזים וכן תיקון הכתמים. הערכת עלות- 5000 ₪. נבחן האם ליקויים אלו אמנם תוקנו כפי הנחיית המומחה, מה היתה עלות התיקון בפועל ומהי העלות הראויה בגין ביצוע תיקונים אלו. הקבלן המבצע, מר שמואלי, הגיש תצהיר עדות אליו צורף חוזה העבודה בין הצדדים. החוזה נכרת בין התובעת לקבלן ביום 8.4.10. החוזה מבוסס על הצעת המחיר שמסר הקבלן לתובעת (נספח א לתצהירו). להלן עיקרי הצעת המחיר: עבודות הריסה ופינוי כלליות- אספקת מכולות לפינוי פסולת, התקנת שרוול לסילוק פסולת מקומה 6, פירוק ריצוף במרפסת התובעת, פירוק חיפוי בקיר מערבי, חציבת "אף מים" בגג המרפסת, חציבת שקעים ומפסקים בממ"ד לצורך הגבהה, סיתות וקילוף טיח בדירה-פנים וחוץ, פירוק ורכבה מחדש של ג'קוזי במרפסת. עלות - 13,500 ₪ שיפוץ ואיטום מרפסת ואדניות - הצפת הרצפה טרם התיקון לאיתור ליקויי האיטום, הצפה בתום התיקון לווידוא ביצוע, קילוף וסיתות סדקים במרפסת ומילוי בחומר, תיקון והחלקת "אף מים" במרפסת,איטום באדניות, יציקת מחסומי בטון בין המרפסת לבית ולחדרים, ביצוע טיח מישר בקירות מרפסת, צביעה בצבע יסוד ולאחר מכן צבע "סופר גמיש", ריצוף המרפסת ומילוי רובה, התקנת אדן שיש בקיר בין הדירות וניקיון כללי, חריצת שיש במרפסת שכנים וביצוע "אף מים" וכן איתור ותיקון נזילות במרפסת השכנים. הקבלן מפרט עלויות לסעיף זה כדלקמן: איטום + מרפסת תיקונים - 14000 ₪ ריצוף וחיפוי - 9800 ₪ (לפי 65 מ"ר * 150 ₪ למטר). ספים ואפי מים - 2800 ₪ צביעת מרפסת - 2500 ₪ מרפסת שכנים - עלות משוערת - 6,500-24,000 ₪. עבודות גמר וקוסמטיקה - קילוף צבע, מילוי סדקים, תיקוני פנלים, החלפת משקופים בדלתות וצביעה של כל המשקופים, ביצוע איטום לכל חלונות הדירה, התקנת 3 אסלות מונובלוק בחדרי שירותים וצביעת כל הקירות והתקרה בכל הדירה. עלות - 28000 ₪. עבודות חשמל - הגבהת שקעים ומפסקים בממ"ד, העברת מפסקים והתקנת פלורסנט ותאורת חירום בעלות של 2100 ₪. הקבלן מציין בסעיף 3 לתצהירו כי בפועל ביצע את התיקונים כדלקמן: סעיף 3ד לתצהיר - פירוק ריצוף (תקרה וקירות) במרפסת בדירת השכנים, איטום, ריצוף מחדש ותיקון סימני רטיבות. במהלך עבודת הפירוק מציין כי מצא שכל החול מתחת לריצוף ספוג רטיבות. הקבלן מדגיש כי מאחר ובחוות הדעת לא נמצא פירוט בנוגע להיקף שטח הפירוק הנחוץ במרפסת ומאחר ועל פי המחיר שנקב המומחה הבין הקבלן כי לא מדובר בפרוק מלא, יצר קשר טלפוני עם המומחה וביקש ממנו להגיע לשטח ולהנחות אותו בעבודה אלא שהמומחה לא הגיע. לכן, שכר שירותיו של מומחה איטום מחברת מומנט (מר אופיר ארביב), אשר הגיע למקום והנחה אותו כיצד לבצע את התיקון וכן נתן הנחיות לגבי היקפו. תצהירו של מר אופיר ארביב מיום 18.7.10 הוגש כחלק מראיות התובעת. דהיינו, לשיטת הקבלן שמואלי, למעשה בוצע תיקון כפי הנדרש בסעיף 2ב סיפא לחוות דעת המומחה. סעיף 3ה לתצהיר - תיקון אדניות אשר מר ארביב גילה כי אינן אטומות ומעבירות מים לקיר לגביו קבע המומחה תחולת רטיבות גבוהה. לא מדובר בתיקון שמופיע בחוות דעת המומחה. סעיף 3ו לתצהיר - תיקון הרטיבות בדירת התובעת, הגם שמפנה למיקום לא ברור בחוות דעת המומחה, ניכר מהקשר של דברים כי הכוונה לסעיף 2ב לחוות הדעת העוסק בתיקון החיפוי והאיטום בקיר החיצוני. סעיף 3ז לתצהיר- פירוק ג'קוזי בדירת השכנים אך ורק על מנת לגלות כי אין איטום במקום ויש לבצע איטום מחדש. מהתצהיר עולה כי האיטום לא בוצע בפועל. סעיף 3ח לתצהיר- פירוק ריצוף במרפסת התובעת (רצפה וקירות), ביצוע איטום מחדש, התקנת ספים במעברים לאחר שהתברר כי אינם קיימים. דהיינו, תיקון בהתאם לסעיף 2ד לחוות דעת המומחה. ביצוע "אף מים" במרפסת וצביעת תקרה מחדש. דהיינו תיקון בהתאם לסעיף 2 ט לחוות דעת המומחה. בנוסף התקנת אדן שיש באורך 5 מטר בין השכנים למניעת חדירת מים. עיון בחוות דעת המומחה אל מול תצהירו של הקבלן מעלה כי המומחה העריך עלות ביצוע העבודות שנעשו בפועל בסכום כולל של 13,500 ₪ על פי הפרוט להלן: סעיף 2ב (חדר שינה הורים-מרפסת תובעת) - 2,000 ₪ סעיף 2ב סיפא (מרפסת השכנים) - 4,000 ₪ סעיף 2ב- (לעניין הג'קוזי של השכנים-פירוק ואיטום) - 2,000 ₪ - הושאר בצריך עיון נוכח שאלת החבות. סעיף 2ד- 5000 ₪ סעיף 2ט- "אף מים" - 500 ₪. הקבלן דרש תשלום בסך 72,314 ₪ עבור עבודות אלו. בנוסף, טען בתצהירו כי קיימות עלויות נוספות בגין עבודות חריגות שטרם שולמו לו בהיקף כספי כולל של 4620 ש"ח. פער זה, בשיעור למעלה מ 58,000 ₪ , בין הערכות המומחה לבין העלות בפועל אינו סביר כלל ועיקר. על כן, נבחן כעת מהו המקור לפער זה והאם זכאית התובעת לפסיקת סכום נוסף לטובתה בגין עלות התיקונים בהם נשאה בפועל. אין מחלוקת כי לא בוצעו כל תיקונים נוספים מעבר למפורט לעיל על ידי הקבלן. חוות הדעת המשלימה מצביעה על כי מרבית הליקויים עליהם הצביע המומחה בחוות דעתו המקורית לא תוקנו או שלא תוקנו כהלכה. למעשה, הליקוי היחיד עליו מצביע המומחה ככזה שתוקן כראוי הוא ריצוף המרפסת מחדש בשיפועים מתאימים יותר (סעיף 2ד לחוות הדעת. ) המומחה מציין בחוות הדעת המשלימה כי בוצעו תיקוני רטיבות בקיר ואיטום מרפסת השכנים, אך אלה תוקנו באופן חלקי בלבד ועדיין קיימים ליקויי רטיבות שאותרו בחוות הדעת וכן "צצו" ליקויי רטיבות במקומות חדשים. הקבלן אשר ביצע את העבודות, מר צחי שמואלי, פירט בתצהיר את העבודות שביצע ומסביר כי נדרשו במקום עבודות אשר לא נכללו בחוות הדעת, על מנת לבצע איטום ראוי של המרפסות, עבודות אשר התגלו כנחוצות רק לאחר הסרת הריצוף. עוד מסביר הקבלן כי בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט לא הוסבר איזה סוג איטום יש לבצע ולפיכך נועץ הקבלן במומחה לאיטום (מר אופיר ארביב) אשר נתן הנחיותיו לביצוע הפעולות ולחומרים בהם יש להשתמש. מתצהירו של מר ארביב עולה כי אין המדובר במומחה איטום חיצוני ששירותיו נשכרו לצורך מתן עצה מקצועית, כי אם בקבלן רשום המתמחה בעבודות איטום ואשר ביצע יחד עם מר שמואלי את התיקונים בדירת התובעת. על כן, משעה שמר ארביב הוא אשר ביצע את עבודת האיטום בשטח, כפי הבנתו, לא ניתן להתייחס למסקנותיו בתחום זה כמסקנות של מומחה אובייקטיבי לצורך העניין. טענה נוספת שהועלתה היא כי התובעת והקבלן מטעמה פנו למומחה בית המשפט על מנת שיגיע למקום וייתן הנחיותיו להמשך ביצוע העבודה אולם המומחה לא הגיע למקום חרף פניותיהם החוזרות. על מנת להבין את פער העלויות נפנה תחילה לחוות דעת המומחה. עיון בה מגלה כי בוצע אומדן של עלויות תיקון מבלי שניתן פירוט הכיצד הגיע המומחה לחישוב זה. במסגרת חקירת המומחה מיום 4.6.12 נשאל המומחה ביחס לאופן ביצוע התמחור על ידו. בהקשר זה התבקש המומחה להשיב מה גודלה של המרפסת אצל התובעת, אשר לגביה נדרש פירוק ותיקון הריצוף; מה גודלה של המרפסת אצל השכנים ומה השטח לגביו קבע כי יש לפרק ולרצף מחדש לצורך ביצוע התיקון. המומחה לא ידע למסור פרטים אודות שטח המרפסות ולעניין היקף התיקון הסביר כי המליץ על פירוק קטע מסוים במרפסת דירת התובעת, קטע בשטח של כ 10 מ"ר לכל היותר לצורך תיקון השיפועים (ראו עמ' 28-29 לפרוטוקול). בהמשך, התבקש המומחה לתמחר עלות של פירוק ריצוף, איטום וריצוף מחדש וקבע כי לפי מחירון דקל מדובר בעלות של 284 ₪ לכל מ"ר (עמ' 29 שורה 16 - כולל עלות הריצוף עצמו). כאשר הוצגו לעיון המומחה תוכניות הדירה קבע כי שטח מרפסת התובעת הינו כ 40 מ"ר (עמ' 27 שורה 3). חרף תשובות המומחה בחקירתו, הרי בחוות הדעת שניתנו מטעמו אינו מפרט מהו השטח בו נחוץ לבצע פירוק, איטום וריצוף מחדש - לא במרפסת השכנים ולא במרפסת התובעת. המומחה אף אינו מפרט בחוות הדעת האופן בו חישב את מחיר העלות הכולל שקבע בגין ביצוע פעולות אלו ומוסר אומדן מחיר כללי בלבד אשר אופן חישובו אינו בנמצא. כאמור, במסגרת חקירת המומחה התברר כי קיים תחשיב מדויק הניתן לביצוע. בהתאם לקביעות המומחה בחקירתו מיום 4.6.12, עלות ביצוע תיקון במרפסת התובעת צריך לעמוד על סך של 2840 ₪ (10 מ"ר* 284 ₪/ מ"ר). למרות זאת, הערכת המחיר בחוות הדעת בנושא זה עומדת על סך 5,000 ₪. תוצאה זו מצביעה על כי המומחה עצמו סבר כי היקף שטח התיקון הנחוץ במרפסת עולה על 10 מ"ר. דא עקא, המומחה לא הגדיר את שטח התיקון הנחוץ לביצוע ומכאן שלא ניתן כעת לקבל קביעותיו כי מדובר בתיקון בהיקף של 10 מ"ר בלבד. זאת ועוד. יש לזכור כי מדובר בתיקוני שיפוע. לא ברור כיצד זה ניתן לתקן שיפוע על פני 10 מ"ר בלבד, המהווים 25% בלבד משטח המרפסת ומשעה שבתמונות הנמצאות בחוות הדעת ניכר כי הנקזים אשר לפתחם נחוץ היה להטות את שיפוע הריצוף נמצאים מרחק גדול מהכניסה לחדר הדיור בו אותרה הרטיבות. לכך מתווספת העובדה כי הקבלן מטעם התובעת ביצע התיקון במישור זה כהלכה והבעיה נפתרה תוך שבוצע תיקון בכל המרפסת. אשר על כן, יש לתקן את הערכת עלות התיקון כך שיתאם את שטח המרפסת כולה (40 מ"ר) במכפלת עלות למ"ר לפי הערכת המומחה ובסך הכל מדובר ב 11,360 ₪.לכן, יש להוסיף להערכת המומחה כאן סכום נוסף של 6,360 ₪. בכל הנוגע לתיקון שבוצע במרפסת השכנים- יש לבצע גזירה שווה במישור העלויות, שכן גם כאן לא מסר המומחה אומדנים מדויקים באשר לאופן ביצוע העבודה מבחינת שטח הפירוק והריצוף מחדש. הנה כי כן, מאחר והעלות כאן נאמדה ב 4,000 ₪, יש להוסיף להערכת המומחה סכום נוסף של 7,360 ₪. בהקשר זה חשוב להפנות לדברי המומחה עצמו בפרוטוקול הדיון מיום 4.6.12 עמ' 30 שורה 28- שם נאמר כי "...בהחלט יכול להיות שלפרק ולאטום את מרפסת השכן עולה יותר מ-4000 ₪ אפילו 30% יותר, אפילו 2,000 ₪ יותר. זה ליקוי מהותי, יש רטיבות במרפסת..." יש לציין כי משעה שהתיקון לא בוצע כראוי, ייתכן כי יש מקום לתובעת לשקול לפנות לגורמים המתאימים בגין כך, אך אין להשית כל אחריות לתיקון החוזר שיידרש לפתחם של הנתבעים. פירוק הג'קוזי בחדר רחצת השכנים לא הוכח כעניין שבאחריות הנתבעים שכן לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הרכבת הג'קוזי שם בוצעה על ידי הנתבעים דווקא ולא על ידי השכן עצמו. משעה שכך, אין לחייב את הנתבעים בעלויות כלשהן לתיקון וככל שמקור נזילה כלשהו נובע מאותו ג'קוזי, האחריות והחובה לתקן הליקוי מוטלת על אותו גורם שבגין מעשיו או מחדליו נגרם הליקוי. בגין כל שאר התיקונים שטרם בוצעו בדירת התובעת, לא מצאתי מקום לסטות מהערכותיו הכספיות של המומחה בחוות דעתו ואין להוסיף בגינם כל סכום נוסף. נוכח הדברים האמורים לעיל, יש לדחות אף טענות הנתבעים בכל הנוגע לכך שהפקדת הסכום שנקבע בחוות דעת המומחה סותמת את הגולל על מלוא טענות התובעת וכי הערכות הכספיות לביצוע התיקונים על פי חוות דעת המומחה הן המחייבות. הערכותיו הכספיות של המומחה את עלות התיקונים לובנו וחודדו במהלך שמיעת חקירתו מיום 4.6.12 . צירוף מכלול הנתונים מוביל למסקנה כי יש לבצע תיקון בהערכות הכספיות שמסר המומחה בחוות דעתו כמפורט לעיל. חוות דעת של מומחה אינה מהווה קביעה מחייבת אלא באה בגדר המלצה מקצועית על מנת לסייע בידי בית המשפט ובנסיבות המפורטות לעיל הובהרו הטעמים והצורך לסטות ולהתערב בחלק מההמלצות הללו. נקודה אחרונה להתייחסות בנוגע לליקויים - נושא הבדלי הריצוף בדירת התובעת. המומחה מציין בסעיף 3א לחוות הדעת, כי הריצוף במפרט הטכני ( סעיף 3.9 למפרט) הינו שיש פרלטו מידה 30/30 בחדרים ושיש פרלטו מידה 30/60 בסלון ובמטבח. בפועל, נמצאה הדירה מרוצפת כל כולה באריחי קרמיקה מידות 45/45. על פי מכתבו המשלים של המומחה מיום 18.6.12 הפרשי העלות בין הריצוף המובטח במפרט לבין הריצוף שהותקן בפועל, לפי מחירון שנת 2005, הינם בסך 28 ₪ למ"ר - עלות זו כוללת חומר ועבודה. עיון בנספח 3א לתצהיר התובעת (תשריט הדירה) מעלה כי שטח פנים הדירה (היינו סלון, מטבח וחדרים) הינו כ 84 מ"ר. אשר על כן, הפרש העלות בין ריצוף הקרמיקה לבין ריצוף השיש עבור כל הדירה הינו 2352 ₪. באשר לריצוף, טוענים הנתבעים כי התובעת היתה מודעת לריצוף המצוי בדירה מיום כניסתה אליה וככל שמדובר לטענתה בליקוי, הרי שהיה עליה לפנות לנתבעים מיד עם הכניסה לדירה, אך היא לא עשתה כן. לפיכך טוענים הנתבעים כי אין התובעת יכולה לטעון כעת נגד הריצוף. לאחר ששקלתי טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי אין לפצות את התובעת בגין הפרשי מחיר אלו. הגם שאין מחלוקת בנוגע לעובדה שבמישור התוצאתי הותקן בדירת התובעת ריצוף אריחי קרמיקה ולא שיש פרלטו, כפי שנקבע במפרט הטכני, אזי לא מצאתי בכתב התביעה ואף לא בתצהירי התובעת כל טענה בעניין זה משך כל השנים שחלפו מאז מסירת החזקה בשנת 2001. התובעת מצרפת לתביעתה פניות מטעמה לנתבעת הן בסמוך לאחר מסירת החזקה בדירה והן במהלך השנים שלאחר מכן (נספחי ג לתביעה). בפניות אלו קיימות טענות בנוגע לנושאים וליקויים שונים, לרבות טענות לזיכוי ואי התאמה בגין כלים סניטריים וברזים. אין בפניות אלו ולו בדל של טענה בנוגע לאי ההתאמה בעניין הריצוף. אין חולק כי מדובר בעניין מהותי אשר אילו היו לתובעת טענות בגינו, חזקה שהיתה מציפה אותן כבר במועד המסירה. משעה שלא עשתה כן, אין זאת אלא כי התובעת קיבלה ואולי אף הזמינה את השינוי בריצוף ומכאן שאינה זכאית לפיצוי בגין השוני. נתתי דעתי אף לטענות המומחה בחקירתו לפיהן ריצוף מסוג קרמיקה עולה ברמתו על ריצוף שיש (עמ' 30 ש' 5-6 ). הגם שאין בכך כדי להשפיע על מסקנתי דלעיל, אזי לכל הפחות ניתן לקבוע כי השינוי בסוג הריצוף לא הסב לתובעת כל נזק בפועל. התייחסות לטענות נוספות מטעם הצדדים בנושאי התיישנות, הרמת מסך וקיזוז טענות הנתבעים בנוגע להתיישנות התביעה, באשר מועד המסירה הינו בשנת 2001 ואילו התביעה הוגשה במחצית שנת 2007, וכן טענות בנוגע לתום תקופת האחריות בנוגע למרבית הליקויים שאיתר המומחה - דינן להידחות. האמירה המפורשת הקבועה הן בחוק והן בפסיקה הינה כי חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 לא בא להפחית מזכויות רוכשי הדירה על פי הדין הכללי (ס' 7 לחוק), זאת במיוחד לעניין התיישנות התביעות כאשר נקבע כי "באשר ליחס שבין דין ההתיישנות הכללי לבין תקופות הבדק והאחריות הקבועות בחוק ציין בית משפט זה  כי מדובר 'בשתי 'מלכויות' שהאחת אינה נוגעת בחברתה'" (רע"א 2988/11 שיכון עובדים בע"מ נ' זכאי בת שבע ואח' (נבו, 4.7.11), בס' 13 וכן רע"א 830/06 אורלי גלמן נ' כהן פיתוח-דרעד (נבו, 2.4.08). קל וחומר שבענייננו הוכח, כי התובעת הודיעה לנתבעת על ליקויי הרטיבות (שהם הליקויים היחידים הרלוונטיים לענייננו), בתוך מועד "תקופת הבדק" (ראו מכתבי התובעת הנספחים לכתב התביעה - סומנו נספח ג) על פי חוק לכשלים באיטום המבנה וכן כי הגישה תביעתה בתוך תקופת ההתיישנות, אשר נמנית מיום קבלת חוות הדעת שניתנה מטעם התובעת (ראו רע"א 2988/11 הנ"ל). אשר על כן דין טענות הנתבעים בנוגע להתיישנות להידחות. לא מצאתי בטענות התובעת כל עילה לחייב את הנתבעים 2-9 באחריות ובחבות כלשהי כלפי התובעת. טוב עשתה התובעת עת ניאותה למחוק את התביעה כנגד הנתבעים 2-3 ללא צו להוצאות ומוטב היה לו היתה מוחקת את התביעה באותו האופן כנגד הנתבעים הנוספים באשר לא הוכחה על ידה כל עילת תביעה כנגדם. עילת התביעה היחידה עומדת כנגד הנתבעת 1, היא החברה הקבלנית אשר מכרה לתובעת את דירתה והתחייבה כלפיה לבניה איכותית ובהתאם לחוזה ולמפרט בין הצדדים. באשר לטענת הקיזוז שמעלה הנתבעת 1 -טענת הקיזוז מבוססת על תצהירו של מר יוסי מסיקה מטעם הנתבעים. על פי סעיף 14 לתצהיר, התובעת חבה לנתבעת 1 סכום נומינלי של 14,921 ₪ לפי ערך 16.1.01. דו"ח הכרטסת הודפס ביום 10.10.07. נספח "א" לתצהירו של מר מסיקה מצביע על קיומם של שני חשבונות על שם התובעת במערכת הנהלת החשבונות של הנתבעת 1. דו"ח אחד עוסק בחשבון מס' 4022 ואילו דו"ח שני עוסק בחשבון מס' 603128. האחד מצביע על יתרת חוב כאמור ואילו השני-מאופס. עוד צורפו למסמכים שתי חשבוניות/קבלות על שם התובעת. האחת-מיום 19.7.99 בגין "מקלחון פינתי" בסך 2,200 ₪ והשנייה- מיום 20.2.00 בגין "קערת מטבח+סיפון" בסך 300 ₪ אשר שולמה במזומן בו ביום. הנטל להוכחת טענת קיזוז מוטל על הטוען. בטרם יועבר הנטל לשכמו של הצד שכנגד בכדי לסתור הטענה, מוטלת על הטוען לה חובת ההוכחה ולו במידה ראשונית. עיון במסמכים ובטיעוני הנתבעת 1 בהקשר זה מוביל למסקנה כי לא עמדה בנטל ראשוני זה וזאת בשל מספר טעמים כדלקמן. הראשון- לא ברור מהו כרטיס הנהלת החשבונות המחייב את התובעת. אין מחלוקת כי זו רכשה דירה אחת מן הנתבעת 1 וכי למה יש צורך בניהול שני חשבונות של הנהלת חשבונות בגין כך? ובמידה ואמנם קם צורך שכזה-מי מבין החשבונות הוא המחייב? לא הוברר די הצורך מקור החוב הנטען של התובעת ודי בעצם קיומם של שני חשבונות- האחד ביתרת חוב והשני - מאופס, כדי לעורר תמיהות מתבקשות. השני- אין מחלוקת כי הדירה נמסרה לחזקת התובעת כבר בחודש מאי 2001. חזקה על הנתבעת 1 כי אילו אמנם נותר חוב כלשהו של התובעת כלפיה, ממילא לא היתה נמסרת החזקה בדירה עד לסילוקו המלא. העובדה שלא כך פעלה הנתבעת 1 אומרת דרשני. השלישי ואחרון - לא מצאתי בכל טיעוני הנתבעת 1 ולו מכתב פניה אחד לתובעת בדרישה לסילוק החוב עובר לפתיחתו של ההליך דנן. ניתן לצפות כי חברה קבלנית לא תשקוט על שמריה, אף אם טעתה ומסרה דירה לחזקת דייר בהיסח הדעת ותוך שנשתכח חוב מסויים כלפיה, כי תדרוש את החוב תוך זמן סביר ולא תעלה הטענה אך ורק כטענת קיזוז כנגד תביעת הדייר עצמו. בשל כל הטעמים דלעיל אני דוחה טענת הקיזוז מטעם הנתבעת 1. סיכום הנתבעת 1 תשלם לתובעת סך של 13,720 ₪, זאת מעבר לסכום ששולם זה מכבר בסך 16,170 ₪. הנתבעת 1 תישא בהוצאות שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט לתובעת בסכום כולל של 3,500 ₪. התביעה כנגד הנתבעים 4-9 נדחית ללא צו להוצאות. אציין כי בפסיקת שכר הטרחה וההוצאות לזכות התובעת, כמו גם באי פסיקתם לזכות הנתבעים, נתתי דעתי לאופן ניהול ההליך על ידי הצדדים, התמשכות ההליכים שלא לצורך בשל התנהלות הצדדים גם יחד, התוצאה הסופית ביחס לסכום התביעה הראשוני והעובדה כי כל הנתבעים יוצגו על ידי בא כוח אחד וניהלו הגנתם כמקשה אחת. טרם ייחתם פסק הדין מצאתי לנכון להעיר בנוגע לטון ולסגנון שבסיכומי הנתבעים. אמירות כנגד אופן ניהול ההליך על ידי בית המשפט, אשר מוטב היה אלמלא היו נשמעות מלכתחילה באשר אינן מכבדות את אומרן. לצדדים נתונה זכות ערעור כחוק. נזקי מיםרטיבותריצוף / פרקט / חימום תת רצפתי (תביעות)ריצוף