מהם כללי הצדק הטבעי במשפט העברי ?

רבים סבורים, כי מקורם של כללי הצדק הטבעי במשפט האנגלי; לאמיתו של דבר, מקורם בתורת ישראל, וממנה נתגלגלו לשיטות משפט אחרות (ראה מ' זילברג, טוהר השיפוט במשפט העברי, בתוך: "באין כאחד" (ירושלים תשמ"ב), עמ' 224-207.) בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד הוא סעד יוצא דופן שניתן ע"י בית המשפט, תוך פגיעה ממשית בזכויות הצד שכנגד, כשנשללת ממנו זכות הטיעון ותוך הפרת הכלל היהודי היסודי של "ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר: שמוע בין אחיכם.." (ספר דברים, א, טז:ב'). מיסודו של ציווי "שמוע בין אחיכם" נלמדים כללי הצדק הטבעי ובין היתר איסור שלילת זכותו של בעל דין להיות נוכח בעת השמעת טענותיו וראיותיו של הצד שכנגד. זו פגיעה בזכות יסוד לפיה זכאי בעל דין להתגונן בפני הטענות והראיות המועלות נגדו (ראה שו"ת הרמ"א, מהד' זיו, סימן קח, עמ' תנ-תנא). כלל זה הפך לחלק מהותי במשפט הישראלי (ראה בג"צ 5182/93 לוי נ' בית הדין הרבני האזורי רחובות, פ"ד מח(3) 9-7).המשפט העברישאלות משפטיות