חילופי מעבידים רצף זכויות

##חילופי מעסיקים רצף זכויות:## המחוקק במשפט העבודה קבע בחוקים רבים את עקרון שמירת זכויות העובד בעת חילופי מעבידים במקום העבודה. כך, סעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 קובע: "אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא..". כך, גם סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים") קובע כדלקמן: "מי שעבד שנה אחת ברציפות- ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות- אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורים". לעניין הדיבור "מקום עבודה"- כבר נפסק כי דיבור זה יש לקרוא בהקשר התעשייתי-מפעלי (דב"ע מב/3-132 "להבים עבודות שרברבות בע"מ" ואח' נ' משה פרנסה פד"ע יד 264; להלן: "עניין להבים"). לעניין זכויות במשפט העבודה והמגן, ופיצויי פיטורים בכלל זה, יש לראות את "המפעל", את "מקום העבודה", לא רק כנושא של "בעלות" אלא גם כנשוא של זכויות, כך שקיימת רציפות זכויות ותנאי עבודה מכוח עבודה באותו "מפעל" (עניין להבים); דב"ע שם/3-67 יעל נוסבאום נ' עיריית גבעתיים פד"ע יב 194; דב"ע מא/3-127 נפתלי ווהל נ' אבשלום אנצלביץ פד"ע יג 248; להלן: "עניין ווהל"). ותקו של העובד ב"מקום העבודה" נשמר ומצטבר לו והמעביד האחרון הוא זה שמחויב בתשלומם של פיצויי הפיטורים בהתייחס לכל תקופת העבודה. ##רציפות בעבודה וחילופי מעבידים:## עקרון רצף הזכויות בחילופי מעבידים נועד להגן על הזיקה בין העובד למקום העבודה, ולהבטיח כי זכויותיו של עובד יישמרו גם כאשר מתחלף המעביד באותו מקום עבודה. עמד על כך השופט ברק (כתוארו אז) בע"א 415/90 חיים (ויטאלי) מזרחי ו-2 אח'- יהודה פלפלי פ"ד מו(4) 601, בעמ' 607-606: "הזכויות בהן מדובר בענייננו הינן הזכות לפיצויי פיטורין והזכות לפדיון חופשה. בשני החוקים העוסקים בכך קבע המחוקק עקרון של שמירת זכויות העובד בעת חילופי מעבידים, כך שהנטל לקיום הזכויות לפיצויי פיטורין ודמי חופשה עובר אל עבר כתפי המעביד החדש עבור תקופת העבודה אצל המעביד הקודם והחדש כאחד. הרעיון העומד מאחורי הוראות אלה וכן הוראות דומות נוספות (ראה סעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים תשי"ד-1954, סעיף 30(א) לחוק הגנת השכר תשי"ח—1958, סעיף 4 לחוק דמי מחלה תשל"ו-1976 ועוד) הוא שקיימת זיקה בין העובד לבין "מקום העבודה". זיקה זו היא מרכזית ומשמעותית ביחסי העבודה ומחייבת הגנה. המחוקק הבטיח כי זכויותיו על פי חוק של עובד יישמרו גם כאשר הוא עובר ממעביד למעביד באותו מקום עבודה (ח.הרדוף, זכויות עובדים בחילופי מעבידים, בפירוק חברה ובכינוס נכסים (תל אביב, 1988) עמ' 22, 25). על עקרון זה עמד גם בית הדין לעבודה בשורה של פסקי דין . הוראות החוק בדבר רציפות הזכויות אינן נשענות על קיומו של חוזה עבודה בין העובד לבין המעביד החדש אלא על המשכה של העבודה באותו מקום עבודה, למרות חילופי המעבידים. במידה והמשיך העובד לעבוד באותו מקום עבודה נשמרות זכויותיו ואין הוא צריך להוכיח לשם כך כי נוצר חוזה עבודה חדש בינו לבין המעביד החדש או שהוסכם במפורש על שמירת הזכויות". גם לגבי דמי הבראה, ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי: "עובד יהיה זכאי לדמי הבראה, רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו". ודוק- אין ההסכם קובע השלמת שנת עבודה אצל המעביד, כי אם במקום העבודה. מכל אלה עולה, כי המעביד האחרון מחויב לשלם את הזכויות שצבר העובד במקום העבודה. עם זאת, האמור לעיל אינו מונע מצב שעם חילופי הבעלים או עובר לחילופי בעלים, יביאו הצדדים ליחסי העבודה האינדיווידואליים את היחסים החוזיים לידי סיום, בין בדרך התפטרות ובין בדרך פיטורים, בכפוף להסכמים קיבוציים או לחוק מיוחד (עניין ווהל, לעיל). בעניין ווהל, בו קיבל העובד את מלוא פיצויי הפיטורים ממעבידיו הקודמים, נפסק כי במצב דברים זה, הכלל של זיקת עובד-מפעל וכלל הרציפות לא חייבו את המעביד האחרון לשלם פיצויי פיטורים בעד תקופות שונות בשירות המעבידים הקודמים. חילופי מעבידיםרצף בעבודה / רצף זכויות