על פי ההסכם, חברת השמירה כנפי עטלף לקחה על עצמה לקבל את העובדים באתרי העבודה שהועברו ממשמר הגליל, והבטיחה לעובדים שיקבלו את כל התנאים הסוציאליים שנצברו לזכותם במשמר הגליל בדרך של המשך צבירת הזכויות אצל כנפי עטלף. תנאי להעברת מקומות העבודה והלקוחות לכנפי עטלף היה שכנפי עטלף תקבל את העובדים באותם תנאים בהם עבדו אצל משמר הגליל עד למועד ההעברה, והתחייבות כנפי עטלף לשלם לעובדים את כל התנאים הסוציאליים - כל זאת בידיעת ובהסכמת התובעים. מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא חילופי מעבידים בענף השמירה: התובעים -קאסם (להלן: "קאסם"), עבדאלראוף (להלן: "עבדאלראוף"), חליל ("להלן: "חליל") ומוחמד (להלן: "מוחמד") - הגישו תביעות נפרדות כנגד כנפי עטלף שירותי שמירה בע"מ (להלן: "הנתבעת 2" ו/או "כנפי עטלף") וכנגד מר גאנם, שהינו הבעלים של כנפי עטלף (להלן: "מר גאנם"). מנהל כנפי עטלף ומורשה חתימה בה הינו אחיו של מר גאנם, מר עאדל (להלן: "מר עאדל"). בהתאם להחלטת בית הדין אוחדו ארבעת התיקים הנ"ל. יחידת משמר הגליל בע"מ (להלן: "הנתבעת 1" ו/או "משמר הגליל") ופנטר המדבר בע"מ (להלן: "הנתבעת 3" ו/או "פנטר המדבר") צורפו כנתבעות בהתאם להחלטת בית הדין ולאור בקשות ב"כ הצדדים בדבר נחיצותן למשפט בהיותן המעסיקות של חלק מן התובעים בתקופות שונות. בנוסף, בהסכמת הצדדים, נמחקה התביעה כנגד מר גאנם. על פי החלטת בית הדין הוגש כתב תביעה מתוקן. בכתב התביעה עתרו התובעים לחייב את הנתבעות בפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה וביטוח פנסיוני. במסגרת כתב הגנה שהגישה משמר הגליל ביקשה לדחות את התביעה נגדה בהיותה סותרת הסכם שנחתם בינה לבין כנפי עטלף - נ/4, המתייחס להעברת מקומות עבודה ולקוחות ממשמר הגליל לכנפי עטלף. על פי ההסכם, כנפי עטלף לקחה על עצמה לקבל את העובדים באתרי העבודה שהועברו ממשמר הגליל, והבטיחה לעובדים שיקבלו את כל התנאים הסוציאליים שנצברו לזכותם במשמר הגליל בדרך של המשך צבירת הזכויות אצל כנפי עטלף. תנאי להעברת מקומות העבודה והלקוחות לכנפי עטלף היה שכנפי עטלף תקבל את העובדים באותם תנאים בהם עבדו אצל משמר הגליל עד למועד ההעברה, והתחייבות כנפי עטלף לשלם לעובדים את כל התנאים הסוציאליים - כל זאת בידיעת ובהסכמת התובעים. בכתב הגנה מתוקן שהגישה כנפי עטלף היא דחתה את כל הנטען כנגדה וציינה כי אין כל יריבות בינה לבין התובעים ככל שמדובר בתקופה שקדמה לתחילת העסקתם אצלה - וההסכם בינה לבין משמר הגליל - נ/5, מאשר זאת. באשר לתקופת העסקתם אצלה, טענה כי התובעים קיבלו את כל זכויותיהם וכספם. חליל הקים והפעיל חברה מתחרה לכנפי עטלף, ואף עשה שימוש לרעה במאגר לקוחותיה. בנוסף, הוא העסיק חלק מעובדיה של כנפי עטלף בעבודות תוך קבלת תשלום במזומן ואף תשלום במזומן לעובדים, והכל ללא ידיעת כנפי עטלף. בתקופת העסקתם אצל כנפי עטלף, חתרו התובעים תחתה, ועמלו בסתר, בשעות העבודה, על הקמת חברה מתחרה. פנטר המדבר הגישה אף היא כתב הגנה, על ידי בעליה, מר גאלב פלאח (שהינו אחיהם של מר גאנם ושל מר עאדל פלאח - להלן: "מר גאלב"), בו ביקשה לדחות את התביעה כנגדה שכן רק קאסם וחליל היו עובדיה ואלה קיבלו את כל זכויותיהם. להלן העובדות הצריכות לעניין: הנתבעות הינן חברות העוסקות בשמירה ואבטחה וחל עליהן צו ההרחבה בעניף השמירה (להלן: "צו ההרחבה"). משמר הגליל ופנטר המדבר לא הביאו ראיות מטעמן ולא התייצבו לדיוני ההוכחות שהתקיימו בהליך. בין משמר הגליל לכנפי עטלף נחתם הסכם במסגרתו הועברו ביום 1.12.07 לקוחות ממשמר הגליל לכנפי עטלף (להלן: "ההסכם"). התובעים הציגו גרסה אחת של ההסכם - נ/4, וכנפי עטלף הציגה שתי גרסאות שלו - נ/4 ו-נ/5. עבדאלראוף, חליל ומוחמד עברו ממשמר הגליל לעבודה בכנפי עטלף. לחליל נמסר מכתב פיטורים מכנפי עטלף. ראיות שנשמעו בדיון ארבעת התובעים הגישו תצהיר עדות ראשית, כל אחד מטעמו. מטעם כנפי עטלף הוגשו תצהיריהם של העדים הבאים: מר עאדל, מר נסר סביח, מר גומייד סאמר ומר בהא אל-דין שחאדאת - אשר עבדו אצל כנפי עטלף יחד עם חליל. מר עלי ביאטרה - הצהיר כי ביום 14.3.08 חתם על תצהיר נ/2 בנוכחות עאדל עבדאלראוף וחליל - אשר אישרו ואימתו את חתימתו וכך גם הוא אישר ואימת את חתימתם על מסמך זהה לזה שחתם עליו. כן הוגש תצהירו של מר וג'יה שריף - מנהל באולם שמחות "רים אלבואדי" שבכפר יפיע (להלן: "אולם השמחות"). כל המצהירים נחקרו בבית הדין על תצהיריהם. תקופות העבודה של התובעים במשמר הגליל כפי שעולה מטפסי 106 של התובעים, מועדי תחילת העסקתם הינם כדלקמן: עבדאלראוף החל לעבוד במשמר הגליל בחודש 12/06. חליל החל לעבוד במשמר הגליל בחודש 9/03. מוחמד החל לעבוד במשמר הגליל בחודש 11/06. אין מחלוקת שעבדאלראוף, חליל ומוחמד החלו לעבוד בכנפי עטלף ביום 1.12.07 כשעברו לעבוד ישירות ממשמר הגליל לכנפי עטלף. לאור האמור, אנו קובעים כי עבדאלראוף, חליל ומוחמד עבדו במשמר הגליל עד לסוף חודש 11/07. האם עבדאלראוף ומוחמד עבדו בפנטר המדבר כנפי עטלף טענה כי רצף העבודה של התובעים עבדאלראוף ומוחמד היה מקוטע שעה שעבדו בפנטר המדבר משך שלושה חודשים. פנטר המדבר טענה כי התובעים עבדו אצלה מחודש 7/08 ועד 9/08, ושניהם קיבלו את כל השכר המגיע להם. בסיכומים טען ב"כ התובעים כי עבדאלראוף ומוחמד לא ידעו שחלק מתלושי השכר הוצאו על ידי פנטר המדבר, וכי באותם חודשים קיבלו הוראות ממנהלי כנפי עטלף, עבדו באתרי עבודה השייכים לה, וכי בעלי כנפי עטלף ופנטר המדבר הינם אחים העובדים באותו ענף של עבודה. לחילופין, הפסקת העבודה אינה מהווה הפסקת הרצף בעבודה וזאת לאור ס' 2 (9) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"). פנטר המדבר צירפה לכתב הגנתה אישורי מעסיק על תקופת עבודה ושכר מהם עולה כי עבדאלראוף ומוחמד עבדו אצלה בחודשים 7-8-9/08, כך גם צירפה תלושי שכר עבור חודשים אלו. בחקירתו הנגדית של עבדאלראוף כלל לא עלה נושא העסקתו בפנטר המדבר. בחקירתו הנגדית השיב מוחמד שעבד ברציפות בכנפי עטלף (ע' 27 ש' 24). כשנשאל: "האם עבדת בתוך התקופה הזאת אצל פנטר המדבר?" השיב: "לא מכיר את החברה. מכיר רק את עאדל, לקחתי סידור מעאדל או מחליל" (ע' 27 ש' 25-26). בהתאם לעדויות ששמענו, אשר היו אמינות עלינו בנקודה זו, אנו סבורים כי התובעים עבדאלראוף ומוחמד לא שינו את האתר או האיזור בו עבדו בפועל בתקופה בה, לכאורה, לא עבדו בכנפי עטלף. כך גם, אנו סבורים כי האתר בו עבדו היה נתון לאחריותה ולפיקוחה הבלעדי של כנפי עטלף וכי הם היו נתונים למרות או לפיקוח של מעסיקיהם בכנפי עטלף. מעבר לצורך, נזכיר גם את ס' 2(9) לחוק פיצויי פיטורים אשר קובע (בנוסחו דהיום): "2. לענין סעיף 1 יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת - ... (9) הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד ומעביד או הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד ומעביד שאינה עולה על שישה חודשים;" בסיכומיו, טען ב"כ כנפי עטלף כי תחילת תיקון מס' 25 לחוק פיצויי פיטורים הינה מיום 31.12.09. אכן כך הדבר. טרם התיקון לחוק בס' 2(9) כאמור, נכתב "שלושה חודשים", ולאחר התיקון שונה ל"שישה חודשים". כפי שעולה מכתב ההגנה שהגישה פנטר המדבר, עבדאלראוף ומוחמד עבדו אצלה משך שלושה חודשים. כך שגם לפני התיקון לחוק, התקופה שבה, לכאורה, לא עבדו התובעים בכנפי עטלף לא עלתה על שלושה חודשים, ומכאן, שבכל מקרה יש לראות רציפות בעבודתם של עבדאלראוף ומוחמד לצורך פיצויי פיטורים, וזאת גם לשיטת כנפי עטלף. לאור האמור לעיל, איננו מקבלים את טענת כנפי עטלף להפסקות בעבודת עבדאלראוף ומוחמד וכך גם איננו מקבלים את טענת פנטר המדבר לקיום יחסי עובד-מעביד ועבודה בפועל של התובעים הנ"ל אצלה. משכך היא, אנו קובעים כי התובעים עבדו ברציפות בכנפי עטלף ממועד תחילת עבודתם שם ועד לסיומה באותו "מקום עבודה". תקופת העבודה בכנפי עטלף תחילת העבודה כאמור, מועד תחילת העסקתם של עבדאלראוף, חליל ומוחמד הינו 1.12.07. קאסם החל לעבוד בנתבעת ביום 10.8.08 (כפי שעולה מתלוש השכר שלו). סיום העבודה קאסם: לטענתו פוטר ביום 14.7.09. לטענת כנפי עטלף עבד עד לחודש 3/09 ועזב מרצונו כשאמר שרוצה ללמוד (ע' 2 ש' ש' 19-20, 31 לפרוט' מיום 26.4.10). התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. לפיכך, אנו מקבלים את גרסת כנפי עטלף וקובעים כי התובע עבד עד לחודש 3/09 (כולל). עבדאלראוף: לטענתו פוטר ביום 14.7.09. מתצהיר עליו חתם ביום 15.7.09 (נספח ו' לכתב ההגנה מטעם כנפי עטלף) עולה כי עבד בכנפי עטלף עד ליום 13.7.09 ופוטר עקב "שיקולי יעילות". עבדאלראוף מודה שחתם על התצהיר אולם לא בנוכחות עורך דין ותוך שהוא מאויים על ידי מר עאדל שאם לא יחתום לא יקבל שכר, כמו כן אמר שהשיחה הוקלטה (ע' 25 ש' 13-17). בסופו של יום התובע לא הגיש שיחה מוקלטת ומשכך הדבר פועל לחובתו ואנו קובעים כי, כפי שעולה מהתצהיר מיום 15.7.09, מועד סיום העבודה הינו 13.7.09. חליל: לטענתו פוטר ביום 14.7.09, אז נמסר לו מכתב פיטורים הנושא תאריך 31.5.09. לטענת כנפי עטלף עבד עד ליום 31.5.09 (ע' 2 ש' 34 לפרוט' מיום 26.4.10). אין מחלוקת שחליל פוטר (ע' 2 ש' 35 לפרוט' מיום 26.4.10). המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה מתי פוטר. כנפי עטלף טענה כי חליל התייצב בלשכת התעסוקה כבר בחודש יוני 2009 (ע' ש' 33 לפרוט' מיום 26.4.10). עיון בתעודת עובד ציבור שהוגשה מטעם לשכת התעסוקה מראה כי חליל נרשם בלשכת התעסוקה ביום 8.7.09, שישה ימים לפני המועד בו טען שפוטר - עובדה אשר אינה מתיישבת עם מועד הפיטורים הנטען- 14.7.09. כנפי עטלף הציגה בכתב הגנתה תלוש שכר חודש 7/09 ממנו עולה כי חליל קיבל בחודש זה פיצויי פיטורים ופדיון חופשה בסך כולל של 7,630 ₪. בנוסף, נכתב בכתב יד על גבי התלוש כך: "ההפרש בסך 900 ₪ קיבל מזומן". התובע לא הכחיש קבלת שני שיקים בסך של 6,730 ₪. הסברה של כנפי עטלף מתיישב עם העובדות, לפיו התשלום ששולם שולם בגין פדיון חופשה ופיצויי פיטורים. בחקירה הנגדית, הפנה ב"כ כנפי עטלף את חליל לתצהיר נ/3 עליו חתם, לכאורה, ביום 15.7.09, לפיו עבד בכנפי עטלף עד ליום 31.5.09. התובע מס' 3 הכחיש את חתימתו (ע' 11 ש' 10-11). לאחר ששמענו את גרסאות הצדדים ומש-נ/3 לא נסתר, אנו סבורים כי התובע מס' 3 חתם על נ/3 ומשכך אנו קובעים כי מועד סיום עבודתו הינו 31.5.09. מוחמד: לטענתו פוטר ביום 2.8.09. לטענת כנפי עטלף עבד עד לחודש 3/09 ועזב מרצונו כשאמר שרוצה ללמוד (ע' 2 ש' ש' 19-20, 30 לפרוט' מיום 26.4.10). התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. לפיכך, אנו מקבלים את גרסת כנפי עטלף וקובעים כי התובע עבד עד לחודש 2/09 (כולל). נסיבות סיום העבודה בכנפי עטלף קאסם: התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח שהוא פוטר. לפיכך, אנו מקבלים את גרסת כנפי עטלף וקובעים כי התובע עזב מרצונו. עבדאלראוף: בהתאם לתצהיר מיום 15.7.09 (נספח ו' לכתב ההגנה מטעם כנפי עטלף) עליו חתם התובע בפני עורך דין, אנו קובעים כי התובע פוטר מכנפי עטלף עקב "שיקולי יעילות". חליל: התובע פוטר מעבודתו (ע' 2 ש' 35 לפרוט' מיום 26.4.10). ב-נ/3 -תצהיר עליו חתם התובע, נאמר כי התובע פוטר עקב "שיקולי יעילות". בחקירתו, השיב מר עאדל כי חליל פוטר מעבודתו מיד לאחר אירוע הקטטה שהיה באולם השמחות בחודש מאי 2009 (ע' 51 ש' 4-8), בו התגלה כי הוא סיפק שירותי שמירה ללקוח של כנפי עטלף וקיבל עבור זה כספים, ללא ידיעת המעסיקה. מר עאדל השיב: "למה לי להחזיק בן אדם שגונב אותי? יש לי אמונה באדם" (ע' 51 ש' 12). על אף האמור, לא הגיש נגדו תלונה במשטרה כי "אני מרחם עליו, הוא מסכן, הוא איש משפחה, אין לי כוונה לפגוע בו" (ע' 51 ש' 22) ולא כתב במכתב הפיטורים את סיבת הפיטורים כגניבה וזאת משום ש"אני לא שופט ולא שוטר, אני לא יכול לכתוב שהוא גנב. אסור לי לרשום שהוא גנב (ע' 51 ש' 14)...הוא גנב אבל אסור לי לרשום לו במכתב הפיטורים שהוא ניגש לשירות התעסוקה שהוא גנב ולעשות מזה סיפור" (ע' 51 ש' 16). כפי שעולה ממכלול הראיות שהוצגו בפנינו, לרבות מעדותו של מר שריף וג'יה ומר עאדל, אשר היו אמינות עלינו, כמפורט בהמשך, התובע פוטר לאחר אירוע הקטטה באולם השמחות, אז התגלה כי עבד באולם השמחות, יחד עם עובדים נוספים מכנפי עטלף שעבדו עבורו, כאשר קיבל כספים בגין העבודה במזומן וללא ידיעת מעסיקתו. מוחמד: התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי הוא פוטר. לפיכך, אנו מקבלים את גרסת כנפי עטלף וקובעים כי התובע עזב מרצונו. ההסכם בין משמר הגליל לכנפי עטלף הוצגו נ/4 ו-נ/5, כאשר באחרון הוספה פסקה לפיה: "יש לציין שחברת משמר הגליל מתחיבת לכל התנאים הסוציאליים והפיצויים לעובדיה עד לתאריך 30.11.07". בענייננו אין נפקא מינה לשאלה מהו ההסכם התקף בין כנפי עטלף למשמר הגליל, שכן התובעים הינם צדדי ג' להסכם, כך שאינו מחייב אותם. משכך היא, איננו נדרשים לסוגייה זו. אחריותה של כנפי עטלף עבור זכויות ממשמר הגליל ס' 30 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר") קובע: "(א) עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעביד החדש לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעביד הקודם, אלא שהמעביד החדש רשאי, על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעתונות בדרך הקבועה בתקנות, לדרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חדשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פרסם את ההודעה אחרי יום זה - מיום הפרסום. המעביד החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חדשים כאמור". בענייננו עברו אתרי העבודה מיד ליד, ולפיכך גם כנפי עטלף אחראית כערבה לתשלום שכר העבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים לתובעים ממשמר הגליל. על אף האמור, אנו סבורים כי עבדאלראוף, חליל ומוחמד אינם זכאים לזכויות בגין עבודתם אצל משמר הגליל מכנפי עטלף, כמפורט להלן: עבדאלראוף כנפי עטלף צירפה את נ/1 - תצהיר מיום 14.3.08, עליו חתום עבדאלראוף, המאשר כי אין לו כל דרישה מכנפי עטלף בנוגע לתקופה שקדמה לתחילת עבודתו אצלה, קרי לתקופה הקודמת ליום 1.12.07, וכי אם יש לו דרישה כלשהיא הרי שהיא תופנה למשמר הגליל. על מכתב זה חתמו כעדים מר עאדל, מר עלי ביאטרה וחליל (בדומה, צירפה כנפי עטלף את נ/2 - תצהיר זהה מעלי ביאטרה, אף הוא מיום 14.3.08, עליו חתמו כעדים מר עאדל, עבדאלראוף וחליל). בחקירתו, כשנשאל עבדאלראוף האם חתימתו מופיעה ב-נ/1 ענה ש"לא בטוח" (ע' 22 ש' 7-8), כשנשאל האם הוא מאשר את חתימתו על גבי נ/2 ענה ש"לא. הכל מזוייף" (ע' 22 ש' 9-10). כשנשאל חליל האם חתם על נ/1 ונ/2 השיב בחיוב (ע' 10 ש' 29). כשנשאל האם תוכן המסמך מוכר לו השיב: "לא במאה אחוזים, אבל אני זוכר את האירוע" (ע' 11 ש' 5-6). לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי עבדאלראוף חתם על המכתב נ/1, בכך פטר את כנפי עטלף מערבותה (באשר לזכויות שכבר התגבשו, בשונה מזכויות שטרם נולדו כמו: פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת), וחליל חתם עליו כעד. באשר ל-נ/2 אנו קובעים כי עבדאלראוף וחליל חתמו עליו כעדים. חליל כאמור, חליל חתם כעד על נ/1 ו-נ/2, כך גם חתם על נ/3 לפיו קיבל את כל הזכויות המגיעות לו מכנפי עטלף. מר עלי ביאטרה הצהיר כי אישר ואימת את חתימתו של חליל על מסמך זהה ל-נ/2. עניין זה לא עלה בחקירה הנגדית והצהרתו של העד אמינה עלינו. אנו סבורים שחליל פטר את כנפי עטלף מערבותה. מכאן, שהתובע היה מודע לעובדה שכנפי עטלף לא מתכוונת לשאת בתשלום הזכויות שנצברו במשמר הגליל. כך גם, בסיום עבודתו חתם על נ/3, בפני עורך דין אשר אימת את חתימתו (על אף שעצם החתימה על נ/3 אינה מעלה ואינה מורידה לעניין קבלת הזכויות בפועל). מוחמד אנו סבורים כי כנפי עטלף החתימה את כלל התובעים על מסמכים כדוגמת נ/1 ו-נ/2. טענתה של כנפי עטלף לפיה הוצאו ממשרדיה מסמכים שונים הנוגעים לתובעים - מקובלת עלינו, בעיקר שעה שנותרו בידי כנפי עטלף רק חלק מן המסמכים הרלוונטיים לצורך ניהול הגנתה. הצהרתו של מר עלי ביאטרה באשר לחתימתו כעד על מסמך זהה ל-נ/2 - עליו חתם חליל - מחזקת דעתנו בעניין זה. התרשמנו כי עדי ההגנה היו אמינים ועדותם ברובה הייתה קוהרנטית. משכך היא, אנו סבורים כי כנפי עטלף פטורה מערבותה גם באשר למוחמד וכי לא קיימת רציפות בזכויות שצבר במשמר הגליל. יצויין כי ויתור על ערבות של המעסיק החדש אינו ויתור על זכות, שעדיין נותרה וקיימת כלפי המעסיק הקודם - משמר הגליל, והינו תקף כל עוד נעשה בדיעבד (ולא מראש) ותוך ידיעה, מה שהיה במקרה של התובעים. זכאות של התובעים לפיצויי פיטורים בע' 2 ש' 35-36 לפרוט' הדיון מיום 26.4.10 ציין ב"כ כנפי עטלף כי "חוץ מחליל שפוטר מנסיבות שהצדיקו אי תשלום פיצויי פיטורים, שלושת התובעים האחרים לא צברו שנת עבודה רצופה ואינם זכאים לפיצויי פיטורים". כפי שקבענו לעיל, קאסם ומוחמד לא פוטרו מעבודתם ומשכך אינם זכאים לפיצויי פיטורים. עבדאלראוף עבד במשמר הגליל מחודש 12/06 ועד 11/07, ובכנפי עטלף מיום 1.12.07 ועד 13.7.09. בסך הכל עבד תובע זה 31 חודשים ו-13 יום, קרי 2.61 שנים. השכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים הוא 1,578 ₪ (ממוצע של 12 תלושים אחרונים שהוצגו). כנפי עטלף לא התייחסה בסיכומיה לשכר הקובע. לפיכך, על כנפי עטלף לשלם לתובע סך של 4,118 ₪ בגין פיצויי פיטורים. כאמור, נ/1 אינו פוטר את כנפי עטלף מאחריותה לפיצויי הפיטורים של עבדאלראוף, שכן לא ניתן לוותר על זכות שטרם נולדה. כך גם, תצהיר עליו חתם עבדאלראוף, לפיו קיבל מכנפי עטלף את כל זכויותיו אין בו כדי הוכחה פוזיטיבית כי הזכויות אכן שולמו לתובע, ומשכך אינו שולל בדיקה מהותית של קבלת הזכויות. האם חליל זכאי לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת? חליל נחקר בבית הדין כדלקמן: "ש. האם ווג'יה שריף הזמין עבודה אצלך למאבטחים בימי שישי? ת. לא אצלי, אצל כנפי עטלף, אני ועאדל היינו הכתובת במשרד. ש. האם הוא שילם לך במזומן עבור 4 מאבטחים, 800 ₪? ת. היה משלם עבור המאבטחים 700 ₪ היה שולח אותם עם מאבטח שהוא מסיים ובבוקר היינו נוסעים לשוק עין המפרץ ושם קיבלתי את הכסף ובערב מחזיר את זה לעאדל בביתו" (ע' 19 ש' 9-13). ... "ש. האם העסקתם אותם ושילמתם להם באופן אישי? ת. העובדים מי שעבד ברים אל בוואדי היה מקבל כל יום 150 ₪, בשבת בשוק עין המפרץ ושאר הכסף היה עובר לעאדל, זה הוראה מהמשרד" (ע' 19 ש' 26, ע' 20 ש' 1-2). מחקירתו של מר שריף וג'יה, מנהל אולם השמחות, עולה כי בחודש 2/09, ונוכח חוב כספי לכנפי עטלף, מר עאדל הפסיק את שירותי השמירה לאולם השמחות. אז הופיע חליל, כאשר מר שריף וג'יה הכיר אותו כמנהל בכנפי עטלף, והמשיך את שירותי השמירה, כך ששולם לו סך של 800 ₪ במזומן עבור כל יום בו ניתנו שירותי שמירה, והחוב שהיה קיים לכנפי עטלף שולם במשך הזמן. לטענתו של מר שריף וג'יה הוא חשב ששירותי השמירה ניתנים על ידי כנפי עטלף, ורק לאחר קטטה שהייתה באולם השמחות בסוף חודש מאי 2009 נודע לו ממר עאדל כי כנפי עטלף הפסיקה את מתן שירותי השמירה לאולם השמחות עוד בחודש פברואר 2009. אז הבין כי שירותי השמירה שניתנו לו ניתנו על ידי חליל ועובדים נוספים שהביא עמו מכנפי עטלף. כך גם, מר שריף וג'יה ביקש מחליל חשבוניות מס, וזה האחרון לא סיפק אותן. בחקירתו, הציג מר עאדל גרסה דומה לזו של מר שריף וג'יה. מר סאמר גומייד העיד כי במסגרת עבודתו באולם השמחות קיבל 150 ₪ ליום, כאשר סכום זה לא נכנס לתלוש השכר (ע' 35 ש' 24). באשר לאופן התשלום ציין כי "או שחליל היה לוקח את הכסף ומשלם לנו או שהוא היה אומר לבחור בשם אהל שישלם לנו 150 ₪ לכל אחד" (ע' 36 ש' 5-6). מר בהא אלדין שחאדאת העיד כי השתכר סך של 150 ₪ כשעבד באולם השמחות, כאשר את הכסף היו מחלקים בניהם ואת היתרה מסרו לחליל (ע' 40 ש' 10). מר שחאדאת העיד כי ידע שהעבודה עם חליל אינה דרך כנפי עטלף רק כשקרתה הקטטה באולם השמחות, כי חליל הוא חבר שלו והוא סיפר לו (ע' 41 ש' 22-27). בחקירתו של העד מר סביח נסר העיד כי חליל שלח אותו לעבוד שלוש פעמים באולם השמחות, כשקיבל סך של 150 ₪ עבור כל פעם ובפעם השלישית קיבל 200 ₪ (כי הגיע עם הרכב שלו). לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי חליל עבד באולם השמחות, יחד עם עובדים נוספים מכנפי עטלף שעבדו עבורו, כאשר קיבל כספים בגין עבודה זו במזומן וללא ידיעת מעסיקתו. התובע התחרה במעסיקתו עת עבד אצל לקוח שלה, ללא ידיעתה ועת הלקוח היה סבור שהוא פועל בשם מעסיקו - כנפי עטלף. התרשמנו מעדותו אשר אינה אמינה עלינו, כמו גם מגרסתו אשר אינה מתיישבת עם העובדות כפי שעולות ממכלול הראיות שהוצגו בפנינו, כך למשל, עת טען שפוטר ביום 14.7.09, שעה שמספר ימים קודם כבר התייצב בלשכת התעסוקה. בנסיבות המתוארות, חליל אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת מעבר לסכום ששולם לו כפי שעולה מתלוש חודש 7/09. תמורת הודעה מוקדמת כאמור, חליל אינו זכאי לתמורת הודעה מוקמת. קאסם ומוחמד לא פוטרו ומשכך אף הם אינם זכאים להודעה מוקדמת. עבדאלראוף אין מחלוקת כי לא ניתנה לעבדאלראוף הודעה מוקדמת מצד כנפי עטלף. עבדאלראוף היה "עובד בשכר". בזיקה לס' 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 (להלן: "חוק הודעה מוקדמת"), התובע זכאי לתקופת הודעה מוקדמת כדלקמן: התובע עבד במשמר הגליל ובכנפי עטלף יחד תקופה של 31 חודשים ו-13 יום, קרי 2.61 שנים. לפיכך, אנו קובעים כי התובע זכאי לתקופת הודעה מוקדמת של 24 ימים, קרי סך של 1,262 ₪ (1,578 שכר קובע לחלק ב-30 ימים קלנדריים כפול 24 ימי הודעה מוקדמת). פיצויי בגין פדיון חופשה שנתית בע' 2 ש' 37 לפרוט' מיום 26.4.10 ציין ב"כ כנפי עטלף כי כל התובעים קיבלו חופש והדבר מופיע בתלושי השכר שלהם. קאסם: לטענתו, הוא זכאי ל-14 ימי חופשה בגין 11 חודשים (תקופת העבודה בכנפי עטלף), לפי 180 ₪ ליום. עבדאלראוף: לטענתו, הוא זכאי ל-14 ימי חופשה בגין שנה ושמונה חודשים (תקופת העבודה בכנפי עטלף), לפי 160 ₪ ליום. חליל: לטענתו, הוא זכאי ל-23 ימי חופשה בגין שנה ושמונה חודשים (תקופת העבודה בכנפי עטלף), לפי 200 ₪ ליום. מוחמד: לטענתו, הוא זכאי ל-24 ימי חופשה בגין שנה ושמונה חודשים (תקופת העבודה בכנפי עטלף) לפי 160 ₪ ליום. עיון בתלושי השכר שהוצגו לעיוננו מעלה כי התובעים קיבלו ימי חופשה ואינם זכאים לימי חופשה נוספים. דמי הבראה קאסם: לטענתו, הוא זכאי ל-5 ימי הבראה בגין תקופת עבודתו בכנפי עטלף (11 חודשים), לפי 351 ₪ ליום. התובע לא השלים שנת עבודה (כפי שקבענו, עבד בכנפי עטלף 7 חודשים ו-20 יום, קרי 0.63 שנים) ומשכך אינו זכאי לדמי הבראה. עבדאלראוף: לטענתו, הוא זכאי לדמי הבראה בעד שנה ושמונה חודשים שעבד בכנפי עטלף, לפי 5 ימים לשנה, ובסך הכל 1,404 ₪. התובע עבד בכנפי עטלף 19 חודשים ו-17 יום, קרי 1.63 שנים. עיון בתלושי השכר מעלה כי התובע לא קיבל תשלום בגין דמי הבראה. התובע זכאי ל-6 ימי הבראה אולם עתר ל-5 ימי הבראה, וכך נפסוק. כך גם שווי יום הבראה נכון למועד הגשת התביעה הינו 351 ₪, אולם נפסוק את הסכום שנתבע. לפיכך אנו קובעים כי כנפי עטלף תשלם לתובע סך של 1,404 ₪ בגין רכיב זה. חליל: לטענתו, הוא זכאי לדמי הבראה בעד שנה ושמונה חודשים, לפי 5 ימים לשנה, ובסך הכל 2,808 ₪. כנפי עטלף טענה כי התובע קיבל פיצוי גלובאלי שכלל דמי הבראה בתלוש חודש 7/09. לא מצאנו כל תימוכין לקבלת דמי הבראה בתלוש השכר. התובע עבד בכנפי עטלף 18 חודשים, קרי 1.5 שנים. שוויו של יום הבראה נכון למועד הגשת התביעה (כפי שנטען באשר לתובע מס' 1) הינו 351 ₪. התובע זכאי ל-6 ימי הבראה, אולם עתר ל-5 ימי הבראה, וכך נפסוק. לפיכך, אנו קובעים כי כנפי עטלף תשלם לתובע סך של 1,755 ₪. מוחמד: לטענתו, הוא זכאי ל-8 ימי הבראה בגין שנה ותשעה חודשים, לפי 351 ₪ ליום. התובע עבד בכנפי עטלף 15 חודשים, קרי 1.25 שנים. עיון בתלושי השכר מעלה כי התובע לא קיבל תשלום בגין דמי הבראה. התובע זכאי ל-6 ימי הבראה. לפיכך, אנו קובעים כי על כנפי עטלף לשלם לתובע סך של 2,106 ₪ בגין רכיב זה. הפרשות לביטוח פנסיוני ב"כ כנפי עטלף ציין כי לא הופרשו כספים לביטוח פנסיוני עבור קאסם, עבדאלראוף ומוחמד. לטענתו הופרשו כספים לפנסיה עבור חליל בלבד לחברת מנורה מבטחים (ע' 3 ש' 8-9 לפרוט' מיום 26.4.10). קאסם לטענתו, על פי הוראות צו ההרחבה, היה על הנתבעת לבטח אותו בביטוח פנסיוני בשיעור של 6% מהשכר, אולם לא הופקדו לו כלל כספים. סך שכרו אצל כנפי עטלף הינו 41,883 ₪, קרי הוא זכאי לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך של 2,513 ₪. כנפי עטלף מודה שלא הופרשו לתובע כספים לביטוח פנסיוני. מ"נספח אישור המעסיק על תקופת עבודה ושכר" אשר צורף לכתב ההגנה מטעם כנפי עטלף עולה כי שכרו של התובע אצל כנפי עטלף לאורך תקופת עבודתו (שכר החייב בדמי ביטוח בסיס לגמלה) הינו: 25,955 ₪. אנו מחייבים את כנפי עטלף לשלם לתובע סך של 1,557 ₪ בגין רכיב זה. עבדאלראוף לטענתו, על פי הוראות צו ההרחבה, היה על הנתבעת לבטח אותו בביטוח פנסיוני בשיעור של 6% מהשכר, אולם לא הופקדו לו כלל כספים. סך שכרו אצל משמר הגליל וכנפי עטלף הינו 50,180 ₪, קרי הוא זכאי לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך של 3,010 ₪. בתקופת עבודתו במשמר הגליל השתכר התובע סך של 23,022 ₪ (כך על פי טופסי 106 לשנים 2006 ו-2007 שהוצגו בפנינו). לא הוכח בפנינו כי לתובע הופרשו כספים לביטוח פנסיוני, כך גם משמר הגליל בחרה שלא להגיש תצהירים ולהתייצב לדיונים. כנפי עטלף מודה שלא הופרשו לתובע כספים לביטוח פנסיוני. מ"נספח אישור המעסיק על תקופת עבודה ושכר" אשר צורף לכתב ההגנה מטעם כנפי עטלף עולה כי שכרו של התובע אצל כנפי עטלף לאורך תקופת עבודתו (שכר החייב בדמי ביטוח בסיס לגמלה) הינו: 27,286 ₪ ועל סכום זה יש להוסיף את השכר שצויין בתלושי השכר מטעם פנטר המדבר (לאור קביעתנו כי לא נותק רצף עבודת התובע בכנפי עטלף), כך שהשכר בכנפי עטלף יעמוד על 33,019 ₪. התובע השתכר אצל שתי הנתבעות סך של 56,041 ₪ (23,022+33,019), כך שצריך היה להפריש לזכותו סך של 3,362 ₪, אולם התובע תבע סך של 3,010 ₪, ומכאן שהפער בין הסכומים מסתכם ב-352 ₪, אשר יופחתו מהסכום המתקבל מהכפלת 6% (אותו היה על כל אחת מהנתבעות להפריש) בסך השתכרותו של התובע אצל כל נתבעת. ההפחתה תהיה בהתאם לפרק הזמן (באחוזים) בו עבד התובע אצל כל אחת מן הנתבעות (38% עבד במשמר הגליל ו-62% עבד בכנפי עטלף): משמר הגליל - 352*38%=134 23,022*6%=1381-134=1,247 לאור האמור, אנו מחייבים את משמר הגליל לשלם לתובע סך של 1,247 ₪ בגין רכיב זה. כנפי עטלף - 352*62%=218 33,019*6%=1981-218=1,763 לאור האמור, אנו מחייבים את כנפי עטלף לשלם לתובע סך של 1,763 ₪ בגין רכיב זה. חליל כאמור, ב"כ כנפי עטלף ציין כי הופרשו כספים לפנסיה עבור חליל בלבד לחברת מנורה מבטחים ואף ציין כי הוא מציג אישור לגבי הפרשות (ע' 3 ש' 8-9 לפרוט' מיום 26.4.10). לא מצאנו שהוגש כל אישור בתיק. לפיכך, אנו קובעים כי לא הוכח בפנינו כי הופרשו כספים לביטוח פנסיוני לזכותו של חליל. לטענת התובע, על פי הוראות צו ההרחבה, היה על הנתבעת לבטח אותו בביטוח פנסיוני בשיעור של 6% מהשכר, אולם לא הופקדו לו כלל כספים. סך שכרו אצל משמר הגליל וכנפי עטלף הינו 313,280 ₪, קרי הוא זכאי לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך של 18,797 ₪. בתקופת עבודתו במשמר הגליל השתכר התובע סך של 213,214 ₪ (כך על פי טופסי 106 לשנים 2003-2008 שהוצגו בפנינו). לא הוכח בפנינו כי לתובע הופרשו כספים לביטוח פנסיוני, כך גם משמר הגליל בחרה שלא להגיש תצהירים ולהתייצב לדיונים. לאור האמור, אנו קובעים כי משמר הגליל תשלם לתובע סך של 12,792 ₪ בגין רכיב זה. מ"נספח אישור המעסיק על תקופת עבודה ושכר" אשר צורף לכתב ההגנה מטעם כנפי עטלף עולה כי שכרו של התובע אצל כנפי עטלף לאורך תקופת עבודתו (שכר החייב בדמי ביטוח בסיס לגמלה) הינו: 96,156 ₪ אנו מחייבים את כנפי עטלף לשלם לתובע סך של 5,769 ₪ בגין רכיב זה. ככל שכנפי עטלף תמציא אישור מתאים לבית הדין, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, בדבר הפקדות ביטוח פנסיוני לתובע, יקוזז הסכום שהופרש מהסכום בו חוייבה על פי פסק דין זה. מוחמד לטענתו, על פי הוראות צו ההרחבה, היה על הנתבעת לבטח אותו בביטוח פנסיוני בשיעור של 6% מהשכר, אולם לא הופקדו לו כלל כספים. סך שכרו אצל משמר הגליל וכנפי עטלף הינו 114,328 ₪, קרי הוא זכאי לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך של 6,860 ₪. בתקופת עבודתו במשמר הגליל השתכר התובע סך של 44,043 ₪ (כך על פי טופסי 106 לשנים 2006 ו-2007 שהוצגו בפנינו). לא הוכח בפנינו כי לתובע הופרשו כספים לביטוח פנסיוני, כך גם משמר הגליל בחרה שלא להגיש תצהירים ולהתייצב לדיונים. לאור האמור, אנו קובעים כי משמר הגליל תשלם לתובע סך של 2,642 ₪ בגין רכיב זה. כנפי עטלף מודה שלא הופרשו לתובע כספים לביטוח פנסיוני. מ"נספח אישור המעסיק על תקופת עבודה ושכר" אשר צורף לכתב ההגנה מטעם כנפי עטלף עולה כי שכרו של התובע אצל כנפי עטלף לאורך תקופת עבודתו (שכר החייב בדמי ביטוח בסיס לגמלה) הינו: 43,661 ₪ ועל סכום זה יש להוסיף את השכר שצויין בתלושי השכר מטעם פנטר המדבר (לאור קביעתנו כי לא נותק רצף עבודת התובע בכנפי עטלף), כך שהשכר בכנפי עטלף יעמוד על 57,621 ₪. אנו מחייבים את כנפי עטלף לשלם לתובע סך של 3,457 ₪ בגין רכיב זה. פיצויי הלנה רכיבי התביעה שהתקבלו אינם ברי הלנה, משכך איננו מחייבים בפיצויי הלנה. ב"כ התובעים ביקש לחילופין לחייב בהפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל - אנו נעתרים לבקשה זו, כך שהסכומים שנפסקו יחוייבו בהפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה המתוקנת ביום 27.12.10. לסיכום לאור האמור, אנו מחייבים את הנתבעת 1 - יחידת משמר הגליל בע"מ - לשלם לתובעים סכומים כדלקמן: עבדאלראוף: סך של 1,247 ₪ בגין פיצויי על אי הפרשה לביטוח פנסיוני, בצירוף הצמדה וריבית כחוק החל מיום 27.12.10 ועד למועד התשלום בפועל. חליל: סך של 12,792 ₪ בגין פיצויי על אי הפרשה לביטוח פנסיוני, בצירוף הצמדה וריבית כחוק החל מיום 27.12.10 ועד למועד התשלום בפועל. מוחמד: סך של 2,642 ₪ בגין פיצויי על אי הפרשה לביטוח פנסיוני, בצירוף הצמדה וריבית כחוק החל מיום 27.12.10 ועד למועד התשלום בפועל. אנו מחייבים את הנתבעת 2 - כנפי עטלף שירותי שמירה בע"מ - לשלם לתובעים סכומים כדלקמן: קאסם: סך של 1,557 ₪ בגין פיצויי על אי הפרשה לביטוח פנסיוני, בצירוף הצמדה וריבית כחוק החל מיום 27.12.10 ועד למועד התשלום בפועל. עבדאלראוף: סך של 4,118 ₪ בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הצמדה וריבית כחוק החל מיום 27.12.10 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 1,262 ₪ בגין תמורת הודעה מוקדמת, בצירוף הצמדה וריבית כחוק החל מיום 27.12.10 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 1,404 ₪ בגין דמי הבראה, בצירוף הצמדה וריבית כחוק החל מיום 27.12.10 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 1,763 ₪ בגין פיצויי על אי הפרשה לביטוח פנסיוני, בצירוף הצמדה וריבית כחוק החל מיום 27.12.10 ועד למועד התשלום בפועל. חליל: סך של 1,755 ₪ בגין דמי הבראה, בצירוף הצמדה וריבית כחוק החל מיום 27.12.10 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 5,769 ₪ בגין פיצויי על אי הפרשה לביטוח פנסיוני, בצירוף הצמדה וריבית כחוק החל מיום 27.12.10 ועד למועד התשלום בפועל. ככל שכנפי עטלף תמציא אישור מתאים לבית הדין, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, בדבר הפקדות ביטוח פנסיוני לתובע, יקוזז הסכום ששולם מהסכום בו חוייבה על פי פסק דין זה. מוחמד: סך של 2,106 ₪ בגין דמי הבראה, בצירוף הצמדה וריבית כחוק החל מיום 27.12.10 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 3,457 ₪ בגין פיצויי על אי הפרשה לביטוח פנסיוני, בצירוף הצמדה וריבית כחוק החל מיום 27.12.10 ועד למועד התשלום בפועל. יתר רכיבי התביעה נדחים. על נתבעת מס' 1 לשלם לתובעים סך של 3,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. על נתבעת מס' 2 לשלם לתובעים סך של 6,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לאור התוצאה אליה הגענו לפיה הנתבעת 3 לא הייתה מעסיקתם של עבדאלראוף ומוחמד, למרות שהיא הנפיקה תלושי שכר, ובשים לב לכך שלא חוייבה כספית - איננו מחייבים אותה בהוצאות. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. ענף השמירהחילופי מעבידים