חוות דעת טוקסיקולוג

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא חוות דעת טוקסיקולוג: הרקע לבקשה וטענות הצדדים: בפני בקשת ב"כ התובעים, דייגים אשר דגו במי הקישון וחלו במחלות סרטן שונות, לפסול את הרכיב הטוקסיקולוגי בחוות דעתה של ד"ר אלופי, אשר נתנה חוות דעתה בתחום הרפואה התעסוקתית והטוקסיקולוגיה. לטענת ב"כ התובעים, יש לקבל את בקשתו משום שד"ר אלופי אינה אוחזת בתואר "מומחה" בתחום הטוקסיקולוגיה וכן בשל העובדה שד"ר אלופי לא רכשה השכלה אקדמית רשמית בתחום הטוקסיקולוגיה. ב"כ התובעים טוען כי בפתח חוות דעתה מודיעה ד"ר אלופי כי חוות דעת זו היא "חוות דעת מומחה בטוקסיקולוגיה וברפואה תעסוקתית". ב"כ התובעים טוען כי אין הוא סבור כי ד"ר אלופי חסרת ידע משמעותי בתחום ההרעלות, זאת לאור ניסיונה רב השנים בעבודה במכון הארצי למידע בהרעלות ואף מוכן לקבל כי מדובר במי שכנראה הינה בקיאה במרכיבי החומרים הכימיים במובן זה שהיא יכולה לתת מענה ולאבחן סיטואציה אקוטית של הרעלה ודרכי הטיפול שבה. ואולם, נטען כי היכולת לייעץ לפתרונות במקרי הרעלה מיידית אינה דומה לידע שבעקבותיו ניתן לקשור סיבתית בין מחלת סרטן ובין חומר העלול לגרום לה. נטען כי נדרש לשם כך ידע תיאורטי מקצועי וניסיון מעשי. כן נטען כי מה שלא מופיע בחוות דעתה, קרי, אותם חומרים שהוזרמו לקישון על ידי הנתבעת 2, כרמל אולפינים, היא אינה יודעת. ב"כ התובעים טוען כי לאחר שהתברר, בעקבות החקירה הנגדית, כי ד"ר אלופי לא עסקה בתחום הרלבנטי, אלא בתחום ההרעלות, והיא חסרת ניסיון וכל ידיעותיה בתחום החומרים שהוזרמו לקישון נשאבות מתוך ספרות, הרי שאין לראות בה מומחית לטוקסיקולוגיה. נטען כי אין לד"ר אלופי לימוד פורמלי בנושא ואין בידיה תעודה המעידה על לימודים פורמאליים וכן אין לה התמחות בנושא, שכן היא העידה במהלך הדיון שמעולם לא חקרה השפעה של חומרים טוקסיים על מבנה תא וכן שאינה מומחית בטוקסיקולוגיה, אלא הינה טוקסיקולוגית. על כן, נטען כי ד"ר אלופי אינה מומחית בטוקסיקולוגיה במידה כזו שיש בה כדי להיות כלי כנדרש ממומחה לבית המשפט. היא רופאת ילדים, מומחית לרפואה תעסוקתית, יש לה הבנה ברעלים והרעלות, אך אינה מומחית בטוקסיקולוגיה. ב"כ התובעים טוען כי אין המדובר במומחית אשר התנסתה, חקרה, הבינה, למדה ולימדה את תחום הטוקסיקולוגיה של החומרים המצויים בקישון ואת הקשר הסיבתי בין חשיפה לחומרים אלו לבין מחלות הסרטן בהן חלו התובעים, שזו השאלה הרלוונטית עליה התיימרה ליתן מענה בחוות דעתה. נטען כי רמת מומחיותו של הטוען למומחיות מכוח ידע מדעי שלא על בסיס תעודת מומחה פורמאלית צריכה להיות ברמה המשכנעת את ביהמ"ש כי מומחיותו ונסיונו המדעי והמקצועי צריכים להיות מקבילים מבחינת עיסוקיו ובקיאותו בתחום לאלו של מומחה בעל תעודות המעידות על הכשרה פורמאלית באותו תחום (כפי שנקבע בהחלטת בימ"ש זה מיום 15.3.07 לגבי מר בן ימי). ב"כ התובעים טוען כי לד"ר אלופי אין מומחיות בשאלת הקשר הסיבתי בין מצבם הרפואי של התובעים כעולה מטענותיהם ומחומר רפואי אודותם לבין חומרים אשר לטענת התובעים הוזרמו לקישון. נטען כי ד"ר אלופי אינה בעלת הידע הנדרש ממי שחקר והתנסה בעניין זה. המשיבים אשר הגישו תגובות לבקשה (הנתבעות 2, 4 ו-5) טוענים כי במדינת ישראל אין אפשרות לרכוש השכלה אקדמאית רשמית בתחום הטוקסיקולוגיה כתחום נפרד וכי במדינת ישראל תחום זה אינו מוכר כתחום מומחיות המזכה בתואר מומחה מבחינה רשמית. המשיבים טוענים כי לטענה בדבר היעדר "תעודת מומחה רשמית" אין כל משמעות משום שתעודה כזו אינה מונפקת על ידי שום גוף רשמי בישראל. כן טוענים המשיבים כי ב"כ התובעים מתעלם מהעובדה שד"ר אלופי רכשה את מומחיותה במשך כשלושה עשורים של עבודה מעשית בתחום הטוקסיקולוגיה וכי על רקע נסיונה המעשי בטוקסיקולוגיה הופטרה ד"ר אלופי מליטול את הקורסים בטוקסיקולוגיה כאשר הוכשרה כמומחית לרפואה תעסוקתית. המשיבים טוענים כי בארץ נלמדים קורסים בטוקסיקולוגיה במגמות השונות של לימודי הרפואה בהתאם לתחום המומחיות וד"ר אלופי, שהייתה כבר מומחית לטוקסיקולוגיה בעת שלמדה רפואה תעסוקתית, קיבלה פטור מרשויות האוניברסיטה מליטול את הקורסים הללו. על כן, טוענים המשיבים כי בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, ד"ר אלופי נחשבת למומחית בתחום הטוקסיקולוגיה לכל דבר ועניין, שכן לאור נסיונה רב השנים כמומחית בתחום הטוקסיקולוגיה, הן במוסדות רשמיים בתחום הרפואה, הן במוסדות בטחוניים מובילים, הן בספרות הרפואית והן באקדמיה, לא אמור להיות חולק על מומחיותה בתחום הטוקסיקולוגיה. עברה התעסוקתי של ד"ר אלופי כולל, בין היתר, כ- 27 שנות עבודה כיועצת בכירה במכון הארצי למידע בהרעלות, הקריה הרפואית רמב"ם חיפה; כ-13 שנות עבודה כרופאת הרשות של רפא"ל כאחראית לטוקסיקולוגיה ולרפואה תעסוקתית; וכן חברה באגודה הישראלית להגנה מקרינה; מזכירת חי"ט, החברה הישראלית לטוקסיקולוגיה; סוקרת טוקסיקולוגית בעיתון "הרפואה"; מרצה לטוקסיקולוגיה; מנחה אקדמית בטוקסיקולוגיה; וכן רופאה תעסוקתית ויועצת טוקסיקולוגית במכון למחקר ביולוגי, נס ציונה. המשיבים טוענים כי תחום הטוקסיקולוגיה הינו מדע בין תחומי העוסק ברעלים ובהשפעתם ומשלב ידע ברפואה, ביולוגיה וביוכמיה. מדובר בתחום מדעי הדורש ידע מקצועי והשכלה באחד, או יותר, משלושת התחומים הנ"ל ותחום הטוקסיקולוגיה עצמו מהווה התמחות בלתי פורמאלית. נטען כי ד"ר אלופי הינה מומחית עם "תעודה", הן בתחום הרפואה והן בתחום הרפואה התעסוקתית וכי ד"ר אלופי עוסקת בטוקסיקולוגיה במשך שלושה עשורים ולכן לא יכולה להיות מחלוקת אמיתית בדבר מומחיותה. כן נטען כי גם על פי מבחן התרומה הממשית לבירור השאלות השנויות במחלוקת אין ספק לגבי מומחיותה של ד"ר אלופי. נטען כי ד"ר אלופי היא בעלת מומחיות בלתי פורמאלית בתחום הטוקסיקולוגיה שכן אין בישראל התמחות פורמאלית בתחום זה וכי ניסיונה רב השנים הפך אותה למומחית מן השורה הראשונה בתחום זה בישראל. כמו כן, נמסרה לב"כ התובעים, לבקשתו, רשימת פרסומים מדעיים שפרסמה ד"ר אלופי ובהם פרסומים בתחום הטוקסיקולוגיה והרפואה התעסוקתית. עוד טוענים המשיבים כי אין מקום לגזור גזירה שווה בין עניין פסילת חוות דעתו של מר בן ימי ובין ד"ר אלופי, שכן מר בן ימי ביקש ליתן חוות דעת באשר לחומרים הנמצאים במי נחל הקישון ומעגן הדיג בקישון על אף שמעולם לא רכש השכלה פורמאלית בתחום החומרים וגם לא עסק בנושא מעולם בעברו המקצועי, אלא עסק בדייג בלבד. נטען כי בהתאם לתקנות 125-127 לתקנות סדר הדין האזרחי חוות דעת בעניין שברפואה צריכה להינתן על ידי מומחה רפואי לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג - 1973. נטען כי אין חולק כי ד"ר אלופי נכנסת בגדר ההגדרה של מומחה רפואי על פי התקנות ועל כן חוות דעתה קבילה. כן נטען כי אין כל הכרח בקיומה של הסמכה פורמאלית לצורך מתן חוו"ד מומחה לביהמ"ש. על כן, נטען כי בנסיבות העניין ועל פי ההלכות הקיימות אין ספק בכך שד"ר אלופי הינה מומחית לטוקסיקולוגיה ואף אם תתקבל טענת ב"כ התובעים לגבי העדר תעודה רשמית בעניין זה, אין בכך כדי להועיל להם, שהרי לא יכול להיות חולק לגבי נסיונה המעשי הרב ביותר בתחום הטוקסיקולוגיה. בכל הנוגע למשקלה של עדות ד"ר אלופי נטען כי לאור נסיונה הרב בתחום הטוקסיקולוגיה, יש ליתן לעדותה משקל רב. עוד טוענים המשיבים כי טענות ב"כ התובעים לפיהן יש לפסול את חוות דעתה של ד"ר אלופי מאחר שאין לה השכלה אקדמית פורמאלית בתחום הטוקסיקולוגיה עומדות בניגוד לטענות שהועלו על ידם בעניין בן ימי. בתגובה לטענות ב"כ התובעים בתשובתו טוענים ב"כ המשיבים כי טוקסיקולוגיה היא תורת הרעלים והשפעתם של הרעלים על בני אדם. על כן, ברור כי גם לשיטתם של התובעים ד"ר אלופי היא מומחית לטוקסיקולוגיה. דיון ומסקנות: כפי שפירטתי בהחלטה מיום 15.3.07, אשר עסקה בחוות דעתו של מר בן ימי, סעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, מתיר, כחריג לכלל הפוסל עדות מפי השמועה, קבלת חוות דעת מומחה כראיה כאשר המדובר בחוות דעתו של מומחה "בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית...". תקנה 125 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מגדירה "מומחה" כ"רופא, מומחה רפואי, או מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע;". על-פי התקנות אין צורך בחוות דעת של "מומחה רפואי" דווקא ודי בחוות דעת של "רופא" שאינו מומחה רפואי ואינו נושא בתואר מומחה. קל וחומר שאין צורך דווקא בחוות דעת של מומחה בתחום מסוים על מנת שחוות הדעת הרפואית תהיה קבילה. אין ספק כי ד"ר אלופי עונה לתואר "רופא" ובכך מתמלא התנאי העיקרי לקבילותה של חוות דעתה. על כן, סבורני כי טענות ב"כ התובעים כנגד חוות דעתה של ד"ר אלופי הינן בעיקר טענות לעניין משקל ולא לעניין קבילות, כפי שיפורט בהמשך. בפסיקת בתי המשפט נקבע כי הקביעה האם כישורי המומחה הולמים את הנדרש מסורה לבית המשפט שבפניו מעיד המומחה. ראו: ע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2006(2), 2504, עמ' 2516. כפי שציינתי בהחלטה מיום 15.3.07 בעניינו של מר בן ימי וכפי שנקבע בפסיקה, ישנם מומחים במובן הקלאסי של המונח, היינו, אנשים שהתמחו במדע או במקצוע, בעלי תארים ודיפלומות, אשר בתי המשפט נזקקים לעדותם, כאשר הם מחווים את דעתם בנושא שהוא בתחום מומחיותם. מאידך גיסא ישנם אנשים, אשר בדרך זו או אחרת רכשו מידע כללי בנושא מסוים וביהמ"ש סבור כי יוכל להפיק תועלת מפרי ניסיונם בבואו להחליט בנושא או בנושאים העומדים להכרעה בפניו. הקריטריון היחידי של קבילות ראיה מסוג זה נעוץ במבחנים של רלבנטיות ושל משקל פוטנציאלי. על העדות לתרום תרומה ממשית לברור השאלות השנויות במחלוקת. ראו: ע"פ 436/88 עוזי רבינוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(1), 553, עמ' 556-557. ע"א 745/82 משה שחר ו-2 אח' נ' לאה בור ואח', פ"ד מ(2), 46, עמ' 50-51. מומחיות של המומחה המעיד בפני בית המשפט צריכה להיות בתחום בו הוא מעיד. ראו: בש"א 13424/05 (בתיק אזרחי 1564/99) (מחוזי חיפה) קגסקי נתנאל נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 26.10.05 (פורסם באתר נבו). כאמור לעיל אין הכרח שבכל תחום המומחה יהיה בעל תעודה פורמאלית או השכלה פורמלית. עם זאת, וכאשר תחום המומחיות הוא בשאלות שבמדע הרי שעל המומחה להיות בעל השכלה ותואר מתאים או לפחות בעל נסיון מחקרי וישומי מוכח בתחום התמחותו. כפי שציינתי, מאחר ובענייננו מדובר במומחיות בתחום הרפואי ובתחום המדע, די בכך שד"ר אלופי נושאת בתואר "רופא" לעניין קבילות חוות דעתה בתחום רפואי ובתחום מדע הרפואה. אין חובה לשאת גם תואר של "מומחה רפואי" בתחום הטוקסיקולוגיה, כטענת ב"כ התובעים, מה גם שאין אפשרות לקבל תואר או תעודה בתחום זה ממוסד כלשהו בישראל. כפי שפירטתי גם בהחלטה מיום 15.3.07, בפרשת דאוברט (DAUBERT V. MERRELL DOW PHARMACEUTICALS INC., 509 U.S. 579) קבע ביהמ"ש של ארה"ב שורה של קריטריונים להכרה בידע מדעי ככזה המגיע לדרגת מומחיות. נקבע שם כי ידע מדעי (להבדיל מתואר מדעי) יכול להוות בסיס לעדות שבמומחיות לפני ביהמ"ש כאשר מתקיימים 4 תנאים בסיסיים. התנאי הראשון הוא שמומחיותו של המומחה נבדקה בעבר. התנאי השני הוא שהתיאוריה המדעית על בסיסה הוא מבסס את חוות דעתו נבדקה בעבר בפרסומים מדעיים אשר עברו הליך של הערכה מדעית (PER REVIEW) או פרסום מדעי הולם. התנאי השלישי הוא היכרות על תקלות אפשריות וסטיות תקן בתיאוריה המדעית והתנאי הרביעי הוא שהקהילה המדעית מכירה בתיאוריה ובמומחיות. ישומה של ההלכה הזו, כפי שפורטה לעיל, אינו אחיד בבתי המשפט בארה"ב. יש כאלו המציבים את המבחנים שנקבעו בפרשת דאוברט כמבחני קבילות ויש כאלו הרואים בהם כמבחנים למשקלה של עדות. ראה: Holbrook v. Lykes Brothers Steamship Co., Inc. et al, 80 F.3d 777 (3d Cir. 1996); McCullock v. H.B. Fuller Co., 61 F.3d 1038, 1043 (2d Cir. 1995) עם זאת יצוין כי נקבע שאין מדובר ברשימה סגורה של מבחנים או רשימה יחודית ועל ביהמ"ש לשקול כל מקרה לגופו. ראה לעניין זה: KUMHO TIRE CO. V. CARMICHAEL, 526 U.S. 137, 141 (1999) יודגש כי ההלכה המקובלת היא שכאשר עוסקים בשאלות של מדע וטכנולוגיה נבדקת מידת הניסיון המקצועי בתחומים המדעיים והטכנולוגיים של המומחה. ראה: THOMAS V. CITY OF CHATTANOOGA, 398 F.3D 426, 431 (6TH CIR, 2005); UNITED STATES V. HANKEY, 203 F. 3D 1160, 1169 (9th CIR. 2000). עוד נפסק כי רמת מומחיותו של הטוען למומחיות מכוח ידע מדעי שלא על בסיס תעודת מומחה פורמאלית צריכה להיות ברמה המשכנעת את ביהמ"ש כי מומחיותו וניסיונו המדעי והמקצועי צריכים להיות מקבילים מבחינת עיסוקיו ובקיאותו בתחום לאלו של מומחה בעל תעודות המעידות על הכשרה פורמאלית באותו תחום. ראה: RIDER V. SANDOZ PHARM. CORP., 295 F. 3d 1194, 1197 (11th CIR. 2002). גם במשפט העברי קביעת המומחיות היא גמישה ותלויה בתחום בו עוסקים, אך בכל זאת ניתן לומר באופן כללי שקיימים שני קריטריונים בסיסיים להגדרת המומחיות: ידע תיאורטי מקצועי וניסיון מעשי. ראו: חוות דעת מאת הרב יוסי שרעבי וד"ר יובל סיני, "הגדרת "מומחה" במשפט העברי", המרכז ליישומי משפט עברי (ישמ"ע) במכללה האקדמית נתניה. (). בהביאי בחשבון את כל האמור לעיל, סבור אני כי יש להכיר במומחיות, ובמיוחד כאשר המומחיות היא בעניין שבמדע, רק כאשר המומחה הוא בעל הכשרה פורמאלית ואקדמית מתאימה, ולחילופין בעל התנסות מוכחת בתחום המדעים עליהם הוא מבקש להעיד וניסיון מקצועי השקול לזה של מומחה בעל הכשרה פורמאלית, או לפחות קרוב לכך. כמו כן, על המומחה להמציא ראיות כי הוכר ככזה בקהילה המדעית הרלוונטית. בענייננו, כאמור, אין ספק כי ד"ר אלופי הינה רופאה בעלת הכשרה פורמאלית ואקדמית בתחום הרפואה ומומחיות בתחום רפואת ילדים ורפואה תעסוקתית. באשר לתחום הטוקסיקולוגיה, הרי שכפי שציינו ב"כ המשיבים וכפי שציינה העדה עצמה, אין אפשרות לרכוש תעודה בתחום זה בארץ. עם זאת, ד"ר אלופי רכשה במהלך שנים רבות ניסיון מעשי והתנסות מוכחת בתחום הטוקסיקולוגיה, שהינה תורת הרעלים והשפעתם של הרעלים על בני אדם. לאור כל המפורט לעיל, כאשר מביאים בחשבון את היותה של ד"ר אלופי "רופאה" ואת נסיונה רב השנים בעבודה בתחום הטוקסיקולוגיה, כולל ניסיון אקדמאי בהוראה ובכתיבת מאמרים בתחום הטוקסיקולוגיה, סבורני כי מדובר בעדה העונה לתנאים הקבועים בתקנות לשם מתן חוו"ד "מומחה" וכן עדה שהינה בעלת התנסות מוכחת בתחום הטוקסיקולוגיה וניסיון מקצועי מספיק לשם מתן חוות דעת בתחום זה. בכל הנוגע לטענת ב"כ התובעים לפיה נסיונה רב השנים של ד"ר אלופי בתורת הרעלים וטיפול בנפגעי הרעלות אינו מספיק לשם מתן חוות דעת בתחום הקשר הסיבתי בין החומרים שהוזרמו לקישון למחלות הסרטן שבהן חלו התובעים, הרי שמעצם הגדרת הטוקסיקולוגיה כתורת הרעלים והשפעתם על בני אדם יש לקבל את טענת ב"כ המשיבים כי התחום שבו מעידה העדה הינו בתחום מומחיותה ויש בחוות דעתה כדי לתרום תרומה משמעותית לשאלות שבמחלוקת, גם אם לא למדה את התחום הספציפי של השפעת החומרים שהוזרמו לקישון על הדייגים שדגו במי הקישון. כאשר צד לדיון מבקש להוכיח טענה כלשהי בשטח רפואי מסוים, ראוי שחוות הדעת הניתנת בקשר לכך תינתן על ידי רופא מומחה באותו שטח רפואי. עם זאת, לכל רופא השכלה וידיעה כללית בענפי הרפואה השונים ולעיתים יכול רופא כללי או רופא אשר התמחותו בשטח רפואי אחד לחוות דעתו גם בשטח אשר יש לו בו ידע, אפילו אם אין בידו תעודת מומחה לעסוק באותו שטח רפואי. השאלה אם יש לו הידע המספיק באותו שטח רפואי ובאיזה מידה ניתן לסמוך על חוות דעתו, עניין הוא לבית המשפט לענות בו. וכמו בכל עניין בו נדרשת הוכחה במשפט אזרחי, על בית המשפט לשקול ולהחליט אם די בראיות הרפואיות שבאו בפניו על מנת לשכנע במידת השכנוע הנדרשת במשפט אזרחי בדבר קיומו של ממצא רפואי לו טוען מי מהצדדים שבפניו. ראו: ע"א 676/88 יחזקאל חונדיאשווילי נ' בידרמן חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם (1988). כמו כן, לא תמיד ניתן לסווג סוגיות רפואיות ולשייכן באופן בלעדי לקטגוריה מסוימת, שכן הרפואה, כמו תחומים מדעיים אחרים, הפכה לרב תחומית ותחום אחד משיק למשנהו. ראו: ת"א (מחוזי י"ם) 2064/08 הודה אלעתמין נ' מרכז רפואי סורוקה, לא פורסם (30.6.09). בכל מקרה, כאמור, סבורני כי טענות ב"כ התובעים לעניין זה הינן טענות הנוגעות למשקל חוות הדעת ולא לקבילות. יתכן שינתן לטענות אלו משקל בסופו של יום, בבואו של ביהמ"ש לקבוע את משקלן של חוות הדעת ועדותה של ד"ר אלופי והשפעתן על השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, אך אין בטענות אלה כדי לפסול את חוות דעתה או רכיבים מתוכה בשלב זה ובכל מקרה משקל חוות הדעת יקבע רק בסיום ההליך, או בסיום השלב הנוכחי של ההליך, על רקע מכלול הראיות שיובאו. סיכום: בסיכומו של דבר אני דוחה את בקשת התובעים. אני קובע כי דר' אלופי היא רופאה בעלת ניסיון רב שנים בתחום הרעלים והשפעתם על בני האדם, רופאה שהוכרה כמומחית רפואית בתחום הטוקסיקולוגיה הן על ידי הקהילה הרפואית והן על ידי הקהילה האקדמית. לכן אני קובע כי גם אם אין היא אוחזת בידה תעודה ספציפית בתחום הטוקסיקולוגיה, שכן, כאמור, אין אפשרות להשיג תעודה כזו על ידי מוסד כלשהו בארץ, הרי שיש לה מומחיות בתחום זה ובכל התחומים שפורטו בחוות דעתה מכוח נסיונה, עבודתה והידע שצברה בתחום זה. אני קובע שדר' אלופי עומדת באמות המידה הנדרשות לשם הגשת חוות דעת של מומחה באותם תחומים שפורטו בחוות דעתה. אוסיף עוד כי לצורך ההליך שבפני די בכך שמדובר ב"רופאה" בעלת ניסיון בתחום הטוקסיקולוגיה על מנת שתידחה בקשת ב"כ התובעים לפסילת חוות דעתה או לפסילת הרכיבים הטוקסיקולוגיים בחוות דעתה. ואולם כאמור אני קובע כי העדה היא מומחית בתחומים בהם עוסקת חוות דעתה, על כל המשתמע מכך. אשר על כן, לאור כל המפורט לעיל. הבקשה לפסילת חוות דעתה של דר' אלופי או חלקים ממנה - נדחית. בדיון האחרון עלתה בהקשרים שונים הטענה כי ניתן להתרשם (בטעות) מהדברים שעלו בדיון וכן מאופן רישום הפרוטוקול כי בית המשפט אינו נותן למומחית את אותו המעמד שניתן למומחים אחרים שהעידו בבית המשפט. למען הסר ספק, אני מוצא לנכון להבהיר כי אני קובע שהדר' אלופי היא מומחית בתחומים בהם עוסקת חוות דעתה ובתחומים שהיא הצהירה כי היא מומחית בהם. בית המשפט מכיר במומחיות זו ודוחה את בקשת התובעים. ככל שהדר' אלופי התרשמה כי בית המשפט אינו מכיר במומחיותה או שנוצר מצג כאילו אין בית המשפט מכיר במומחיותה מתבקש עו"ד מנדלבאום להעביר לה עותק מהחלטה זו, זאת כדי להסיר ספק מליבה. מובן כי בכל הנוגע למשקל חוות דעתה, במסגרת מכלול הראיות שבפני בית המשפט, יוכל כל צד לטעון טענותיו בשלב הסיכומים. אני מחייב את המבקשים לשלם למשיבה כרמל אולפינים את הוצאות הדיון בבקשה זו בסכום של 2,500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. חוות דעת