מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא חובת ההנמקה בבקשה לעיון בתיק בית משפט: מונחת לפניי בקשה לעיון בתיקים שבכותרת. הבקשה מעוררת את הנושא של חובת הגילוי וההנמקה בבקשות עיון. רקע 1. שלוש העתירות שבכותרת עוסקות בפיקוח על מחיריהן של ביצים "סופר טריות". ביום 14.7.2010 ניתן פסק-דין בעתירות. ביום 2.2.2012 הוגשה הבקשה שלפניי - לעיון בשלושת התיקים. הבקשה הוגשה על-ידי עורך-הדין תומר לוי, בטופס סטנדרטי. תחת הכותרת "מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו" נרשם בזו הלשון: הרצון להבין מה קו הטיעונים שניסו לטעון העותרות בעתירתן וזאת לאור העובדה שקו זה לא התקבל ע"י בג"ץ. מחקר אשר עושה הח"מ לגבי שוק ביצי המאכל בישראל. ביום 12.2.2012 ביקשתי את עמדות הצדדים לגבי בקשת העיון, זאת בהתאם להוראת תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: התקנות). העותרת בבג"ץ 10047/08 - גליקסמן שיווק ביצים (1994) בע"מ (להלן: גליקסמן) - הודיעה (ביום 19.2.2012) כי היא מתנגדת לעיון שכן כתבי בי הדין והמסמכים שצורפו על ידה נוגעים לפעילותה ועסקיה, ואין מקום לעשות בהם שימוש פומבי מחוץ לגדרי ההליך שהסתיים זה מכבר. עוד נטען כי מבקש העיון לא הסביר את מהות מחקרו, את תרומת המסמכים למחקר, ואת הגורמים העומדים מאחורי המחקר ומממנים אותו. פרקליטות המדינה, המייצגת את המשיבים בעתירות, הודיעה כי אינה מתנגדת לעיון. העותרות האחרות לא הגישו תגובה מטעמן. 2. ביום 23.2.2012 הגיש מבקש העיון "הודעת עדכון" שזו לשונה: המבקש מבקש לעדכן את בקשתו לעיון בתיק זה ולהודיע לבית המשפט הנכבד, כי ביום 16.2.2012 הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז - ת.צ. 28848-02-12 אייל גולדברג נ' גליקסמן ואח'. גליקסמן מצדה הגישה (ביום 26.2.2012) תגובה נוספת מטעמה, ובה ציינה כי לאחר שהגישה את תגובתה הראשונה התברר לה כי מבקש העיון לא גילה בבקשת העיון את מטרתו האמיתית, לאמור: כוונתו להגיש תובענה ייצוגית כנגד העותרות. גליקסמן הסבירה כי רק לאחר שקיבלה לידיה את התובענה הייצוגית (ביום 16.2.2012), התחוור לה כי הוטעתה על-ידי מבקש העיון; או-אז שוחח בא-כוחה עם מבקש העיון, וזה האחרון התבקש למסור הודעה מתאימה לבית המשפט. מבקש העיון אכן מסר הודעה - זו ההודעה מיום 23.2.2012 המצוטטת לעיל - אלא שגם הודעה זו, כך טוענת גליקסמן, לקונית וסתמית, ואין בה כל אזכור להשתלשלות העניינים, אף לא התנצלות בפני בית המשפט. 3. ביום 27.2.2012 הוגשה תגובה מטעמו של מבקש העיון, שבה ביקש "להעמיד דברים על דיוקם". נטען, כי עורך-הדין לוי מייצג את מר גולדברג בתובענה ייצוגית שהוגשה ביום 16.2.2012, שעניינה ייבוא ביצים על-ידי גליקסמן ומשווקות נוספות. עובר להגשת התובענה הייצוגית בוצעו בדיקות שונות באשר לעילת התובענה, ובין היתר נעשתה פנייה לצורך עיון בתיקים שבכותרת הנוגעים לנושא ביצי המאכל. לאחר כשבועיים הוחלט על הגשת התובענה הייצוגית, אולם עובדה זו - כך לדעת מבקש העיון - לא הצריכה מסירת הודעה לבית המשפט, ואף "אין כל הליך פרוצדוראלי מתאים לכך, ולא כל הוראה בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003". עם זאת - כך נכתב בתגובה - לאחר פנייתו של בא-כוח גליקסמן הגיש מבקש העיון הודעה לבית המשפט בדבר התובענה הייצוגית. מבקש העיון הוסיף ועמד על חשיבותה של זכות העיון, והדגיש כי העותרות האחרות (פרט לגליקסמן) כלל לא הגישו תגובה לבקשה. עוד צוין כי לא מבוקש עיון במסמכים הכוללים "סוד מסחרי", וכי גליקסמן לא פירטה מהם המסמכים "הנוגעים לפעילותה ולעסקיה". 4. הודעה זו לא הניחה את דעתי, ובהחלטתי מיום 28.2.2012 ציינתי כי "יש להצר ואף לתמוה על כך שמטרת העיון לא צוינה באופן מלא, מדויק וברור מלכתחילה, אלא נחשפה 'לשיעורין'". אפשרתי למבקש העיון להבהיר אם עדיין עומד הוא על בקשתו, ואם כן - להבהיר את מטרת העיון. ביום 13.3.2012 הודיע מבקש העיון כי הוא עומד על בקשתו, ושב וגרס כי גליקסמן לא עמדה בנטל להראות טעם קונקרטי למניעת העיון במסמכים שאינם כוללים סודות מסחריים. מבקש העיון טען כי לאור הנושא המועלה בתובענה הייצוגית, ראוי לאפשר לו לבחון את הטענות שהועלו בעתירות שבכותרת. 5. בהחלטתי מיום 15.3.2012 אפשרתי לצדדים בשלוש העתירות להגיש עמדה עדכנית לעניין הבקשה לעיון. הפעם הוגשו תגובות מטעם שלוש העותרות. גליקסמן הודיעה כי היא חוזרת על הטענות שהועלו בתגובותיה הקודמות. העותרת בבג"ץ 10003/08 - מ. לסר בע"מ (להלן: לסר) - הודיעה כי היא מתנגדת לעיון נוכח התנהגותו של מבקש העיון, העולה כדי חוסר תום-לב וחוסר ניקיון-כפיים. עוד טענה לסר כי לא הובהר מהו הצורך שלשמו נדרש העיון; כי לעתירתה צורפו מסמכים הנוגעים לפעילותה המסחרית; וכי לסר אינה צריכה לסייע למבקש בגדרי התובענה הייצוגית באופן שיעניק לו יתרון בלתי-הוגן. גם העותרת בבג"ץ 10287/08 - תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (להלן: תנובה) - הודיעה על התנגדותה לעיון, נוכח חוסר ניקיון כפיים מצד המבקש. לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיקים עצמם, ולאחר ששקלתי בדבר, החלטתי לאפשר את העיון תוך חיובו של המבקש בתשלום הוצאות; הכול כמפורט להלן. בקשה לעיון בתיק בית המשפט - מסגרת נורמטיבית כללית 6. בקשה לעיון בתיקי בית המשפט נבחנת על-פי הוראות התקנות. סעיף 4(א) לתקנות קובע כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין". תקנה 4(ד) לתקנות מוסיפה כי "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". היקפו של העיון מוסדר בתקנה 4(ו) לתקנות, המורה כי "החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת". תקנה 4 מתווה מסלול תלת-שלבי לבחינת בקשה לעיון בתיק (ראו ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2005)). בשלב הראשון נבחנת השאלה אם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. בשלב השני נבחנת השאלה אם העיון מוצדק. בשלב זה נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון לאור זכות העיון הנתונה לכל אדם, אשר נגזרת מעיקרון פומביות הדיון (ראו בג"ץ 1447/03 פנים להתחדשות יהודית לישראל נ' שרת החינוך ( 1.11.2004)). לפיכך, בעל דין המתנגד לעיון נדרש לעמוד בנטל לשכנע כי אין להתירו. "הכלל הוא אפוא שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2000)). "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע, פ"ד נט(3) 714, 718 (2004)). עם זאת, זכות העיון אינה זכות מוחלטת, ולעתים יש מקום להגביל אותה לאור אינטרסים נוגדים כגון ביטחון המדינה, הזכות לפרטיות של בעלי הדין, הגנה על סודות מסחריים ועוד כיוצא באלה. ההכרעה בשאלת העיון מבוססת אפוא על איזון בין האינטרסים של מבקש העיון, של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו. בשלב השלישי, בהנחה שיש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. חובת ההנמקה והגילוי בבקשה לעיון 7. מהי חובת הגילוי וההנמקה המוטלת על אדם הפונה לבית המשפט בבקשה לעיון בתיק? מחד גיסא, נטל ההנמקה הרובץ לפתחו של מבקש העיון הינו קל יחסית, זאת לאור מעמדו וחשיבותו של עקרון פומביות הדיון. "נוכח העובדה כי הנטל לשכנע את בית המשפט מוטל על המתנגד לעיון, יכול מבקש העיון להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית משפט מהו האינטרס שלו בעיון, וזאת לצורך איזון אינטרס זה אל מול אינטרסים אחרים..." (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, פס' 25 ( 8.10.2009)). מאידך גיסא, חובת ההנמקה לפי תקנה 4(ג) לתקנות - בהיקפה המצומצם - היא חלק אינטגראלי ממנגנון האיזון הגלום בתקנות, והיא באה לשרת תכליות חשובות: בקשות לעיון בתיקים מחייבות החלטה שיפוטית - בידי שופט או רשם - שכן כדי להכריע בהן יש להפעיל שיקול דעת שיפוטי ולאזן בין זכויות ואינטרסים מתנגשים. איזון כאמור מצריך בשלב המקדמי בירור, איתור ומיפוי של כלל האינטרסים והזכויות הרלוונטיים. כאשר מבקש העיון מנמק את בקשתו כבר עם הגשתה, הוא מאפשר לבית המשפט לאתר את הגורמים שתגובתם לבקשה עשויה להיות רלוונטית. הוא מאפשר לבית המשפט לאמוד את עוצמתה של זכות העיון שלו. כך, למשל, משקלה של זכות העיון של מי שמבקש לעיין בתיק מתוך סקרנות גרידא פחוּת ממשקל זכותו של מי שמבקש לעיין בתיק לצורך לימוד או מחקר. מעבר לכך, מסייעת דרישת ההנמקה לבית המשפט לאתר מצבים בהם קיים חשש משימוש לרעה ושלא בתום לב בזכות העיון, ומטעמים שאינם מתיישבים עם ההצדקות - הראויות להגנה - שבבסיס עקרון חוקתי זה. כמו כן, ההנמקה תוחמת את גדר העניין של מבקש העיון בתיק, ובכך מאפשרת למתנגדים לעיון להגיב באופן ענייני וממוקד לבקשת העיון, אם וכאשר בית המשפט מבקש את תגובתם. לפיכך, נראה כי חובת ההנמקה - בשים לב לפרשנות הראויה לה כחובה מצומצמת להנמקה ראשונית - נועדה לעצב מסגרת דיונית יעילה יותר לבירור השיפוטי של בקשות לעיון בתיקים. בירור יעיל מקדם אף בצורה טובה יותר את זכויותיו של הפרט, וברי כי שאיפה לקידומו של בירור יעיל הינה מבורכת (עניין האגודה לזכויות האזרח בישראל הנ"ל, פס' 32). 8. לאור תכליות ספציפיות אלה של חובת ההנמקה בבקשות עיון, ולאור העיקרון הכללי והיסודי של תום-לב דיוני וניקיון כפיים בפנייה לבית המשפט, אך ברור הוא כי אדם המגיש בקשה לעיון בתיק נדרש לנמק את בקשתו באופן שטעמו האמיתי של העיון יהא גלוי וברור. על מבקש העיון להציג את עניינו בתיק, כך שבית המשפט יוכל להבין היטב את האינטרס המונח ביסוד הבקשה, ולאזנו מול שיקולים נוגדים, ככל שישנם. אכן, "על מבקש העיון להבהיר מה מטרת העיון המתבקש ולהוסיף פרטים שיש בהם כדי לתרום להערכת משקלה של זכות העיון שלו אל מול האינטרסים והזכויות של המתנגדים לעיון" (שם). על הבקשה לעיון לתאר באופן נהיר ומדויק את סיבת העיון, כדי שבית המשפט יהא מסוגל לשקול אם נדרשת תגובה של בעלי-הדין בתיק, וכדי שבעלי הדין יוכלו למסור תגובה רלוונטית, עניינית וקונקרטית - אם התבקשה תגובתם. הנה כי כן, כאשר מגיש אדם בקשה לעיון בתיק בית המשפט, עליו להציג את מטרת העיון באופן תמציתי, אך בה-בעת מדויק וברור. אם אינו עושה כן, עשוי הדבר לשקול לחובתו, עד כדי דחיית הבקשה במקרים מתאימים. מן הכלל אל הפרט 9. בענייננו, אופן התנהלותו של מבקש העיון מעורר קושי ותמיהה. תחילה הציג הסבר עמום ובלתי-מדויק - לשון זהירה - באשר למטרת העיון: "הרצון להבין מה קו הטיעונים שניסו לטעון העותרות בעתירתן... מחקר אשר עושה הח"מ לגבי שוק ביצי המאכל בישראל". אין לגזור מן התיאור הכללי הזה, ומן השימוש בתיבה "מחקר", הבנה לגבי המטרה האמיתית של העיון, כפי שהתבררה לאחר מכן (שלא ביוזמת המבקש), קרי: הכנה להגשת הליך תובענה ייצוגית כנגד העותרות. לאור האופן שבו נוסחה מטרת העיון בבקשה המקורית, אין תֵמה שתגובתה הראשונה של גליקסמן (מיום 19.2.2012) לא התמודדה חזיתית עם תכליתו האמיתית של העיון, ואף נטען בה כי לא ברורים מהותו של המחקר, תרומת המסמכים שבתיק למחקר, וזהות הגורמים העומדים מאחורי המחקר ומממנים אותו.  לא זו אף זו: גם לאחר שקיבלה גליקסמן לידיה את התובענה הייצוגית שהוגשה כנגדה, והתקיימה שיחה טלפונית בין בא-כוח גליקסמן לבין מבקש העיון, הגיש מבקש העיון (ביום 23.2.2012) לבית המשפט הודעה לאקונית שלא ניתן להבין ממנה, כלל ועיקר, מה נפקותה לבקשת העיון ומה הרקע להגשתה. רק לאחר שגליקסמן הגישה את תגובתה השנייה וחשֹפה את הנסיבות הרלוונטיות, הגיש מבקש העיון עמדה מפורטת שבה ביקש - לראשונה - להעמיד דברים על דיוקם. בתגובה זו אף טען מבקש העיון כי אין כל פרוצדורה להגשת הודעה לבית המשפט המעדכנת באשר לעובדות הרלוונטיות לבקשה לעיון בתיק. טענה זו, כמדומני, טוב היה שלא תיטען, ואין צורך לשוב ולהזכיר כי מבקש העיון עצמו הגיש הודעה ביום 23.2.2012, לאחר שנדרש לעשות כן על-ידי בא-כוח גליקסמן. מן המקובץ עולה כי מטרת העיון במקרה זה נחשֹפה "לשיעורין", באופן שהצריך כמה "סיבובים" של הודעות ותגובות, ללא הצדקה מבוררת. העובדה כי מבקש העיון הוא עורך-דין נותנת משנה-תוקף לאמור לעיל. 10. עם זאת, לאחר ששקלתי בדבר לא ראיתי לנכון, בנסיבות המקרה שלפניי, לקבל את עמדת העותרות כי יש למנוע את העיון בשל ההתנהלות האמורה של מבקש העיון. כאן המקום לשוב ולהזכיר כי זכות העיון נגזרת מעקרון פומביות הדיון, שהוא עקרון יסוד בעל מעמד חוקתי בשיטתנו המשפטית. זאת ועוד: הנטל המוטל על המבקש לעיין בתיק בית המשפט הוא כאמור נטל קל ומצומצם, וכבר נפסק כי טענה שלפיה העיון דרוש למבקש לצורך התדיינות משפטית עם צד להליך די בה, בדרך-כלל, כדי לעמוד בדרישה המינימאלית להנמקה. בהקשר זה אף אין הכרח כי המבקש יסביר כיצד העיון יועיל להתדיינות המשפטית האחרת (ראו למשל ע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן ( 26.8.2010); ע"א 3299/07 ש.י.י. צעצועים בע"מ נ' Infogrames Inc ( 15.8.2010)). במילים אחרות, גם אם המבקש היה מציג מלכתחילה את מטרת העיון לאשורה, לא נראה כי היה בכך כדי להציב מחסום בפני מימוש זכות העיון. יתרה מכך, העותרות שהביעו התנגדות לעיון לא עמדו בנטל לשכנע כי קיים טעם כבד משקל המונע את העיון. בהקשר זה נפסק לא פעם כי מי אשר מתנגד לעיון בתיק בית המשפט נדרש להציג הסבר קונקרטי לפגיעה שעלולה להיגרם עקב העיון. בטענות כלליות לא סגי. אכן, "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון..." (עניין גל הנ"ל, בעמ' 718). בענייננו לא עמדו העותרות בנטל להצביע על טעם מהותי, קונקרטי וכבד משקל הגובר על זכות העיון, ולא ציינו מסמכים ספציפיים שהעיון בהם כרוך בפגיעה מהותית, זאת על אף שניתנו די הזדמנויות לעשות כן. לא מיותר לציין כי מדובר בהליכים שהתקיימו ללא איסור פרסום; כי בתחילה, לאחר הגשת הבקשה המקורית לעיון בתיק, שתיים מתוך העותרות כלל לא הביעו התנגדות לעיון; וכי גם גליקסמן - שהתנגדה כבר אז - הסתפקה, ועדיין מסתפקת, בטיעון כללי בלבד לגבי "מסמכים הנוגעים לפעילותה ועסקיה" (ללא הפניה למסמכים ספציפיים). 11. לאור כל האמור, באתי למסקנה כי התוצאה הראויה והמאוזנת במקרה שלפניי היא לאפשר למבקש לעיין בתיקים שבכותרת, אולם זאת בכפוף לתשלום הוצאות לעותרות, כדלקמן: 3,000 ₪ לגליקסמן, 1,500 ₪ ללסר, ו- 1,000 ₪ לתנובה. על מבקש העיון לשלם את ההוצאות תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו. תנאי לעיון בתיקים במזכירות בית המשפט יהיה הצגת אישור בדבר תשלום ההוצאות לשלוש העותרות.   עיון בתיק בית משפטמסמכיםחובת ההנמקה