מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא חברה ציבורית בהקפאת הליכים - הסדר נושים: בפני בקשה לפי סעיף 350(ט) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק") לאישור הסדר נושים שנערך בין "נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ" הנמצאת בהקפאת הליכים (להלן: "החברה"), באמצעות נאמניה, לבין נושיה הבלתי מובטחים ובין בעלי השליטה בה. הרקע לבקשה 1. החברה הינה חברה ציבורית אשר כ-20% ממניותיה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. בעלי השליטה בה הינם ארבעה אחים ממשפחת רחמין אשר עוסקים במשך שנים רבות בתחום הנדל"ן בישראל במסגרת החברה והם מחזיקים יחד כ-82% מהון החברה. בשל מצוקה תזרימית אליה נקלעה החברה בראשית שנת 2008 ובשל עיקול שהוטל על נכסיה ביום 21.07.08 ואשר גרם למשבר אמון בין בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בנק לאומי") לבין החברה, פנתה החברה לבית המשפט בבקשה למתן צו הקפאת הליכים. ביום 27.07.08 ניתן צו הקפאת הליכים, שהוארך מעת לעת עד שביום 18.05.09 הורה בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) על הארכת צו ההקפאה עד למתן החלטה אחרת. 2. במועד מתן צו ההקפאה היו לחברה לפי טענתה חובות מובטחים לבנק לאומי בסך של למעלה מ-122 מיליון שקלים ולבנק הפועלים בסך של כ-32 מיליון שקלים; חובות לעובדים, לרשויות, וחובות בגין שכירות בסך של כ-4.5 מיליון שקלים; חובות לא מובטחים לספקים ונושים שונים בסך של כ-13 מיליון שקלים וחובות לבעלי אג"ח בסך של למעלה מ-146 מיליון שקלים; וחובות לבעלי השליטה בסך של כ-32 מיליון שקלים. נכסי החברה באותה עת היו מגרש ב"פרוייקט הולילנד" בירושלים (להלן: "פרוייקט הולילנד") שהוערך על ידי שמאי בסך של 260 מיליון שקלים שהיה משועבד לבנק לאומי; קרקעות נוספות בשווי של כ-25 מיליון שקלים; וחובות של רוכשי דירות וחייבים אחרים בסך של כ-10 מיליון שקלים. 3. במהלך תקופת ההקפאה הכריעו הנאמנים בתביעות החוב שהוגשו להם. החוב לבנק לאומי אשר טען לחוב בסך של 225,405,000 ₪ הועמד על ידי הנאמנים על סך של 125,500,000 ₪. תביעתו של בנק הפועלים על סך של 32,300,000 ₪ נתקבלה במלואה. חוב בדין קדימה לעובדים לאחר הפחתה בגין תשלום מקדמות הועמד על סך של 984,000 ₪. החובות לנושים שאינם מובטחים הועמדו על ידי הנאמנים על סך של 150,101,000 ₪ לבעלי האג"ח (אשר טענו לחוב של 232,655,000 ₪), ועל סך של 16,622,000 ₪ לדיירים, לעורכי דין ולספקים. והחוב לבעלי השליטה אשר טענו לחוב בסך של 78,521,000 ₪ הועמד על ידי הנאמנים על סך של 33,705,000 ₪. כמו כן, אושר חוב למע"מ על סך של 1,290,000 ₪, אם כי חוב זה שנוי במחלוקת בין מע"מ אשר טוען כי סך של 772,431 ₪ מתוכו הוא חוב בדין קדימה לבין הנאמנים הטוענים כי מדובר בחוב שאינו בדין קדימה. הכרעה בחוב זה טרם ניתנה. 4. עוד במהלך תקופת ההקפאה גובש הסכם מכר משותף עם בנק לאומי אשר הביא למכירת פרוייקט הולילנד לחברת "ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד) בע"מ" (להלן: "ספיר וברקת") תמורת סך של כ-145 מיליון שקלים. חברת ספיר וברקת פנתה לבית המשפט בבקשה לבטל את ההסכם שנכרת עם החברה (בקשה מס' 131) ואולם בקשתה נדחתה. ערעור על החלטה זו תלוי ועומד כיום בבית המשפט העליון (ע"א 5054/11). יתר נכסי החברה נמכרו בתמורה דומה או קרובה לעלות רכישתם. בד בבד חובות החברה לנושים המובטחים (בנק לאומי ובנק הפועלים) כמו גם החובות לנושים בדין קדימה שולמו במלואם, על פי הסכם. 5. להשלמת התמונה יצוין כי בנק לאומי הגיש ערעור כנגד הכרעת החוב של הנאמנים בעניינו (בקשה מס' 105). משא ומתן שניהלו הנאמנים עם בנק לאומי הניב פירות וביום 27.12.10 נחתם הסכם פשרה לפיו הסכום הכולל של חובות החברה כלפי הבנק יועמד על סך של 128,220,709 ₪. במסגרת ההסכם עם הבנק הוסכם כי החוב לבנק ייפרע ממכירת פרוייקט הולילנד לספיר וברקת והוסכם כי חוב החברה לבנק נפרע ביום 23.12.10. ההסכם הוגש לאישור בית המשפט (בקשה מס' 125), והוא אושר בסופו של יום רק ביום 1.07.12 לאחר שהצדדים לו חתמו על תוספת להסכם, לאור המלצת בית המשפט מיום 2.03.11, אשר הסדירה את יחסי הצדדים בכל הנוגע לטענת בעלי השליטה כי החוב האישי של בעלי השליטה הנטען על ידי בנק לאומי בסך של כ-8 מיליון שקלים הוא חוב של החברה ולא שלהם. בהתאם לתוספת להסכם, הבנק ימשיך לדבוק בעמדתו כי מדובר בחוב אישי של בעלי השליטה וימשיך בניהול ההליכים כנגד בעלי השליטה וכי תינתן לנאמנים האפשרות להצטרף להליכים אלו על מנת שיעמדו אף הם על טענה זו. כן הוסכם כי סכום תביעת החוב כנגד בעלי השליטה בסך של 8,212,000 ₪ בצירוף הריבית המוסכמת יוותר בחשבון המשותף של הנאמנים והכונס הזמני מטעם בנק לאומי עד למתן החלטה סופית וחלוטה בטענת בעלי השליטה כי מדובר בחוב של החברה ולא בחוב אישי שלהם, ונקבעו הוראות לגבי הכסף לאחר מתן החלטה בטענה האמורה. 6. נכון ליום 27.09.12 ולאחר העברת הכספים לבנק לאומי כנגד קבלת כתב שיפוי, מצוי בקופת הנאמנים סך של 52,003,336 ₪ הכולל את היתרה העודפת מהתמורה שנתקבלה ממכירת פרוייקט הולילנד ומצויה, כאמור, בחשבון המשותף של הנאמנים והכונס הזמני מטעם בנק לאומי. בנוסף נטען בבקשה לאישור ההסדר, קיימים מקורות נוספים לביצוע ההסדר בשווי מוערך של כ-9 מיליון שקלים, הכוללים נכסים שטרם הושלמו עסקאות לגביהם בסך של כ-3.2 מיליון שקלים, ערבויות שכנגדן ניתנו על ידי החברה פיקדונות כספיים בסך של כ-3.5 מיליון שקלים, תובענה של חברת הבת של החברה "חברת "נידר - כוכב הצפון (1994) בע"מ" (להלן: "כוכב הצפון") כנגד אדם בשם יחזקאל פולק בסך של כ-2 מיליון שקלים, ויתרת כספים המגיע לקופת הנאמנים לאחר מכר נכס מקרקעין ברעננה בסך של 150,000 ₪. ההסדר המוצע 7. לפי ההסדר המוצע, החברה וכוכב הצפון ו/או חברות בנות שלהן ו/או בעלי השליטה לאחר ההסדר ירכשו את כלל חובות החברה וכוכב הצפון כלפי הנושים הלא מובטחים של החברה בדרך של המחאת זכויות בלתי חוזרת וכן בדרך של רכישת כל אגרות החוב, בתמורה המשקפת סך של 31.4 אגורות נטו בגין כל 1 ₪ ע.נ. אגרות חוב או סך כולל של 35,000,000 ₪, לפי הגבוה מביניהם, וכן סכום המשקף זכות זהה לשאר הנושים הרגילים של החברה, בשיעור המהווה החזר דיבידנד של כ-28.91% מסכום תביעת החוב שיאושר להם על ידי הנאמנים ו/או על ידי בית המשפט המוסמך. 8. עוד לפי ההסדר המוצע, תמורת החוב תשולם לנושים הרגילים מתוך הכספים המצויים ו/או העתידים להגיע לקופת הנאמנים כדלהלן: נושים שהחוב כלפיהם, כולו או חלקו, מובטח בשעבוד ספציפי יקבלו 100% מהחוב המובטח כלפיהם. חוב החברות כלפי נושים אלו שאינו מובטח, אם יוותר כזה, ייחשב כחוב רגיל ויחולו עליו שיעור ההחזר לנושים הרגילים. עובדים אשר אינם מקרב בעלי השליטה יקבלו 100% מהחוב בדין קדימה כלפיהם (עד התקרה בפקודת החברות) ומחובם עד גובה התקרה לפי חוק הביטוח הלאומי. נושים שהחוב כלפיהם הינו בדין קדימה יקבלו 100% למעט עובדים אשר הינם מקרב בעלי השליטה. לגבי ביטוח לאומי, מע"מ ומס הכנסה, יתקיימו הסדרים פרטניים ביחס לסוגיות ייחודיות הנוגעים לדיני המס הספציפיים. אם וככל שיתגלו מחלוקות, יובאו אלו בפני בית המשפט להכרעתו. הנושים הרגילים (לרבות מחזיקי אגרות החוב של החברה מקרב הציבור שאינם נמנים כאמור עם בעלי השליטה) יקבלו תשלום תמורת החוב כפי שפורט לעיל. במקרה של שינוי במקורות להסדר או שינוי בחובות להסדר, לא ישונה סדר פירעון החובות, ולא יפחת הסך המגיע לנושים הרגילים בגין תשלום תמורת החוב. בלא שתשולם תמורת החוב במלואה, לא יהיו זכאים בעלי השליטה לקבל סכום כלשהו מהחברה. 9. בהסדר המוצע גם נקבע כי הכספים לנושים שהחוב כלפיהם, כולו או חלקו, מובטח בשעבוד ספציפי יחולקו בסמוך לאחר אישור סופי של ההסדר ולאחר קבלת מלוא התקבולים ממימוש הנכסים הספציפיים המשועבדים להם, בהתאם להסכמות ולהסדרים שיושגו בעניין זה בין הנאמנים לבין הנושים המובטחים. הכספים לעובדים שאינם מקרב בעלי השליטה, ולנושים שהחוב כלפיהם הינו בדין קדימה יחולקו בסמוך לאחר אישור ההסדר על ידי בית המשפט. התמורה בגין החוב לנושים הרגילים תשולם מתוך היתרה שתיוותר בקופת הנאמנים לאחר התשלום לנושים המובטחים ולנושים בדין קדימה, ולאחר תשלום סך של 1,110,000 ₪ בצירוף מע"מ לב"כ נאמני מחזיקי האג"ח, ובכל מקרה לפני התשלומים להם זכאים בעלי השליטה וקרוביהם. עוד לפי ההסכם, הנאמנים ישמרו בקופתם סכומים מתאימים לשם תשלום לנושים אשר ככל ויגישו ערעור על הכרעת הנאמנים בתביעות החוב שלהם, כמפורט בהסדר. עיקרו של ההסדר הוא אפוא, חלוקת התמורה מקופת הנאמנים בין הנושים הרגילים לבעלי השליטה, באופן שהנושים הרגילים יהיו קודמים בחלוקה לבעלי השליטה עד השיעור המכסימאלי המגיע להם והיתרה שתיוותר תשמש את בעלי השליטה כאשר בתום תשלום התמורה לנושים הרגילים, החברה תהפוך להיות חברה פרטית בבעלות חלק מבעלי השליטה. 10. עוד נקבע במסגרת ההסדר כי עם עמידת החברות ו/או בעלי השליטה בהוראות ההסדר, ובכלל זה ביצוע מלוא תשלום תמורת החוב לנושים הרגילים במלואו ובמועדו, יסולקו כל טענות ו/או תביעות ו/או דרישות הנושים הרגילים כלפי נושאי המשרה בחברות ו/או כנגד בעלי השליטה ו/או מי מטעמם, מכוח עילה שבדין בהיותם נושאי משרה בחברה ו/או בעלי מניות, לרבות הרמת מסך. עם זאת, הפטור אינו חל על ערבויות אישיות של בעלי השליטה לחובות החברה ו/או על כל חוב או חבות אישית כלפי צד שלישי אשר אינם נוגעים ו/או קשורים לחובות ההסדר. בד בבד במסגרת ההסדר וויתרו החברות ו/או נושאי המשרה בהן ו/או בעלי השליטה (כולל קרוביהם, אם הם יחידים, ואם הם תאגידים כולל נושאי המשרה בהן ובעלי מניותיהן או כל חברת בת) ו/או מי מטעמם באופן סופי על כל טענה ו/או תביעה הקיימת להם מכל סוג שהוא ומכל עילה שהיא כלפי נאמני מחזיקי האג"ח, נושאי משרה בהן, בעלי מניותיהן, יועציהן ושליחיהן. 11. ביום 6.09.12 התקיימו אסיפות נושים של החברה, אשר נחלקו לשלוש קבוצות סוג: קבוצת הנושים המובטחים, קבוצת הנושים בדין קדימה וקבוצת הנושים הרגילים. לאור העובדה כי הנושים המובטחים והנושים בדין קדימה קיבלו או יקבלו החזר של 100% מחובם, עתרו הנאמנים בבקשה לאישור הסדר הנושים רק במישור היחסים שבין החברה, בעלי השליטה וקבוצת הנושים הבלתי מובטחים. 12. בהסדר המוצע שבין החברה לבין הנושים הבלתי מובטחים, אשר סכום נשייתם הכולל עומד על סך של 157,185,552 ₪, תמכו 5 נושים המהווים כ-83.33% מכלל המשתתפים בהצבעה שסכום נשייתם מהווה כ-99.24% מסכום הנשייה של כלל המשתתפים בהצבעה. הנושים שתמכו כללו את נאמני מחזיקי האג"ח, "הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ" ו"משמרת חברה לשירותי נאמנות בע"מ" אשר נשייתם בחברה עומדת על סך של 150,101,857 ₪ ומהווה למעלה מ-95% מסך כלל הנשייה של הנושים הבלתי מובטחים. המתנגד היחיד היה מע"מ אשר מהווה 16.67% מכלל הנושים הבלתי מובטחים, ואשר נושה בחברה בסך של 1,192,153 ₪ המהווה 0.76% מסך כלל הנשייה של הנושים הבלתי מובטחים, אם כי כאמור, לטענת מע"מ הוא נושה מובטח. להסדר המוצע צורף מכתב הבהרות מיום 12.09.12 המגבש הבהרות ביחס לתיקון סעיפים מסוימים בהצעת ההסדר. ההתנגדויות וההסתייגויות להסדר - בנק לאומי, בנק הפועלים ומע"מ 13. לבקשה לאישור ההסדר הוגשו תגובות מטעם בנק לאומי, בנק הפועלים, מע"מ ובעלי השליטה. על אף שבתגובות הובעו התנגדויות להסדר, למעשה, רוב התגובות כללו אך הסתייגות ממספר סעיפים בהסדר ובקשה למתן הבהרות לאמור בהסדר, תוך הסכמה עקרונית למתווה שלו. למעשה, רק תגובה אחת, של מע"מ, כללה התנגדות מוחלטת לאישור ההסדר. 14. בנק לאומי הצביע על מספר סעיפים בהסדר שיש בהם לדבריו כדי לפגוע בזכויותיו, לרבות זכויותיו כנושה מובטח, כדלהלן: א. סעיף 5.8 להסדר לפיו "תהיה לבעלי השליטה שלאחר ההסדר הזכות לערער על הכרעות הנאמנים בנוגע לתביעות חוב שיוגשו על ידי הנושים השונים (למעט תביעות החוב שהוגשו ע"י נאמני מחזיקי אגרות החוב שכבר אושרה ע"י הנאמנים)...". לדברי ב"כ בנק לאומי, הסעיף לא מחריג את תביעת החוב שהוגשה על ידי בנק לאומי ושבגינה הגיעו הבנק והנאמנים להסדר שקיבל תוקף של פס"ד, ולא מתקבל על הדעת שבעלי השליטה יוכלו לפתוח עניין זה מחדש כפי שניתן ללמוד על כוונתם זו מתגובתם שהוגשה לבקשה לאישור ההסדר. ב. סעיף 6.5 להסדר המאפשר לבעלי השליטה - בכפוף לוויתורם על טענתם כי החוב לגביו טוען בנק לאומי כי הוא אישי שלהם הוא למעשה חוב החברה - להעלות טענות ולנקוט בהליכים כנגד הבנק בכל עילה שהיא (התנגדות זו התייחסה גם לאמור בסעיפים 6.2 ו-8.12 להסדר בעניין זה). ג. סעיף 6.10 להסדר הקובע כי "בעלי השליטה ו/או מי מהם יהיו זכאים לקבלת סך של 500,000 ₪ בגין החזר הלוואות שהעמידו לטובת הליך הקפאת ההליכים. תשלום סך זה יועבר למוטב בהתאם להוראות בכתב שימסרו בעלי השליטה לנאמנים". לדברי בנק לאומי, מדובר למעשה בהברחת כספים של בעלי השליטה באופן שימנע מנושיהם, כולל הבנק, לשים ידם על כספים אלו. ד. סעיף 8.3. להסדר לפיו "כל השעבודים הקיימים על נכסי החברות יוסרו והנאמנים יהיו רשאים לחתום על כל מסמך אשר יידרש לשם כך, בכפוף לתשלום החובות המובטחים בשעבודים...". לטענת ב"כ בנק לאומי, בנק לאומי לא הוחרג בסעיף זה, על אף שלא ניתן להסיר את השעבודים הקיימים לזכותו בכל הנוגע לפרוייקט הולילנד, שכן במידה וערעורה של "ספיר וברקת" יתקבל יהא צורך להתחיל את תהליך המימוש מחדש. ה. סעיף 8.13 להסדר הקובע כי ככל שהערעור שהגישה "ספיר וברקת" בעניין עסקת פרוייקט הולילנד יתקבל ופועל יוצא מכך שהעסקה תבוטל והכספים ששולמו על ידי "ספיר וברקת" יושבו לה כנגד החזרת פרוייקט הולילנד לחברה, "הנאמנים הם אלה שיהיו אחראים למימוש הקרקע פעם נוספת..." לדברי ב"כ בנק לאומי, הנושים שאינם מובטחים אינם יכולים להתנות על דרך המימוש של השעבוד הקיים לטובת הבנק. ו. סעיף 4.1.1 לפיו יש סיכום עם בנק לאומי באשר לגובה החוב כלפיו אינו מדוייק, שכן קיימת עדיין מחלוקת שלא הוכרעה באשר לשכר הטרחה של הבנק והוצאותיו במימוש פרוייקט הולילנד ויש להותיר בקופת הנאמנים די כסף לשלם שכר טרחה והוצאות אלו בהתאם להחלטה שתתקבל על ידי בית המשפט בטרם העברת הדיבידנד לנושים ובוודאי שעובר להעברת היתרה לבעלי השליטה. ז. בסעיף 3 להסדר נתבקש להוסיף כי ככל שתידרש השבת כספים על ידי הבנק לחברה, היא תתבצע בהתאם לנוסח כתבי השיפוי שנחתמו על ידי הבנק לטובת הנאמנים. עוד נתבקש להוסיף בהסדר כי בכל מקרה בו יש בהסדר כדי לגרוע מזכויות הבנק לפי ההסכם שנחתם עמו, האמור בהסכם עמו יגבר. 15. גם לבנק הפועלים היו מספר הערות בקשר להסדר כדלהלן: א. להורות כי ההסדר לא יחול על חובות בעלי המניות בחברה, בעלי השליטה בחברה ובני משפחותיהם כלפי בנק הפועלים. מדובר בחובות עצמאיים של בעלי המניות בחברה, בעלי השליטה בה ובני משפחותיהם והם אינם חלק מחובות החברה. ב. התנגדות לאמור בסעיף 2.2 להסדר לפיו לאחר שימולאו הוראות ההסדר במלואן ובמועדן, לא יינקטו או יימשכו הליכים על ידי הנושים כנגד החברה וכוכב הצפון ו/או כנגד בעלי השליטה בגין חבותם האישית הנטענת לחובות החברות ויימחקו כל ההליכים התלויים ועומדים בערכאות משפטיות כנגד חברות אלו או כנגד בעלי השליטה וייסגרו כל תיקי ההוצל"פ שנפתחו כנגדם. ב"כ בנק הפועלים ציין כי בעלי השליטה בקשו בתגובתם להבהיר כי הם יופטרו גם מחובות שלטענתם יש לראותם כחלק מחובות החברה, ולכך לא ניתן להסכים. הוא ציין כי בנק הפועלים מנוע מלנקוט הליכי גבייה כנגד בעלי השליטה החל ממועד צו ההקפאה ובמשך כארבע שנים, ולא ניתן כיום להותיר בידי בעלי השליטה סך של 17 מיליון דולר (שהיא לטענתו, היתרה שתישאר בקופת הנאמנים לאחר תשלום מלוא החובות לפי ההסדר) ולמנוע את המשך נקיטת ההליכים נגדם בתביעות בהן הבנק סבור כי מדובר בחוב אישי של בעלי השליטה. ג. התנגדות לאמור בסעיף 3.7 להסדר לפיו ישולמו הוצאות בסך של 500,000 ₪ למר יונתן רחמין יחד עם התשלום למחזיקי האג"ח. לדבריו, כפי שגם נטען על ידי בנק לאומי, כאמור, מדובר בהברחת כספים מנושי בעלי השליטה. 16. כאמור, המתנגד העיקרי, ולמעשה היחיד להסדר היה מע"מ, אשר טען כי יש לפסול את ההסדר בין היתר בהיותו נוגד את תקנת הציבור, מהטעמים דלהלן: א. בהתאם לאמור בנספח 10 לבקשה לאישור ההסדר, עתיד להיוותר בקופת הנאמנים סך של כ-17.5 מיליון ₪ שיגיעו לידי בעלי השליטה על חשבון הנושים מבלי שבעלי השליטה תרמו דבר ל"הבראת החברה" ואין כל הצדקה להעביר לידיהם חברה נטולת חובות ועתירת נכסים. לדבריו, כלל לא ברור מה ההבדל מבחינת הנושים, בין חלוקת כספי קופת הנאמנים במסגרת הסדר נושים בהקפאת הליכים לבין חלוקתם במסגרת פירוק. הוא הביע תמיהה על הסכמתם של הנושים הבלתי מובטחים להסדר. לדבריו, אפוא, יש לחלק את כל היתרה לנושים ולא להותיר דבר בידי בעלי השליטה. ב. לא היה מקום לכלול בהסדר את חברת כוכב הצפון. הוא ציין כי אסיפת הנושים התייחסה לנושי החברה בלבד ולא לנושי כוכב הצפון, אין כל מידע אודות כוכב הצפון, היקף חובותיה, היותה סולובנטית או חדלת פירעון, ולא ניתן להעביר בהינף יד את כל זכויותיה לחברת האם. ב"כ מע"מ הדגיש כי בין התקבולים העתידיים לפי טענת הנאמנים כלול גם סך של 2 מיליון שקלים האמור להגיע לידי כוכב הצפון ולא ניתן להעבירם לקופת הנאמנים שמונו אך בקשר לחברה מבלי לדעת האם ישנם נושים לכוכב הצפון. הוא ציין בהקשר זה כי לכוכב הצפון חוב למע"מ בסך של 1,018 ₪ בגין קנסות וחוב בגין ניכוי תשומות ביתר שגובהו אינו ידוע בשל אי מתן מענה לבקשת מע"מ להמצאת מסמכים. ג. אין מקום לסעיף 7.10 להסדר לפיו קופת הנאמנים תשא בשכ"ט ב"כ נאמני מחזיקי האג"ח בסך של 1,110,000 ₪ בצירוף מע"מ "אשר יהיו במעמד של הוצאות פירוק/הקפאת הליכים". לדבריו, הנאמנים עצמם אינם יכולים לקבוע את גובה שכר טרחתם מבלי לקבל את אישור בית המשפט, על אחת כמה וכמה שלא ניתן לקבוע באופן עצמאי את גובה שכר הטרחה של בא-כוח מי מהנושים, שכלל אינו נושה בחברה (אלא במרשיו מהם הוא זכאי לשכר טרחה) ולגורעו מהדיבידנד של הנושים האחרים. למצער, מדובר בהעדפת נושים אסורה. ד. סעיף 5.7 להסדר עלול להשתמע כי ב"כ מחזיקי האג"ח אינו חייב בהוצאת חשבונית מס בגין רכיב שכר טרחתו. ה. הצעת ההסדר לא הבשילה לכדי הצעה, נעדרת מסוימות, וקיים קושי לקבלת החלטה מושכלת על סמך הרשום בה. הוא הצביע על כך שהצעת ההסדר שהועמדה לעיני הנושים לא כללה את המספר 28.91% שאותו מציינים כיום הנאמנים כשיעור הדיבידנד שהנושים שאינם מובטחים יקבלו מתוך שיעור חובם הכולל. מה גם, שההסדר תלוי בסכום תביעות החוב שיוכרע בסופו של יום על ידי בית המשפט ובהחלטה שתתקבל בערעור שהגישה ספיר ברקת בעניין פרוייקט הולילנד, ובנסיבות אלו כלל לא ניתן להעריך את שווי הדיבידנד שיקבלו הנושים, ואין כל הצדקה לאשר את ההסדר כבר עתה. ו. למרות שאסיפת הנושים התקיימה ביום 6.09.12, למעשה, כבר ביום 4.09.12, כפי שעולה מנספח 7 לבקשה לאישור ההסדר, עוד לפני אסיפת הנושים, הצביעה נציגה מטעם "הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ" (מחזיקי אג"ח סדרה א) בעד ההסדר. ז. סעיף 5.7 להצעת ההסדר המסדיר את נושא הוצאת חשבונית המס על ידי הנושים שלא הוציאו חשבונית מס לחברה אינו עולה בקנה אחד עם הנחיות מע"מ. ח. חלק מהחוב הנטען של מע"מ בסך של 772,431 ₪ הוא חוב בדין קדימה, ובמצב שכזה לא ניתן לאשר את ההסדר. משכך, הוא ביקש לתקן את ההסדר (סעיף 4.5.4) באופן שייאמר בו כי ישמרו בקופת הנאמנים גם כספים לתשלום מלוא תביעת החוב של מע"מ במידה ותתקבל טענתו על היקף החוב שבדין קדימה. במסגרת זו הלין ב"כ מע"מ על השיהוי הרב בהכרעת החוב שהגיש מע"מ. עמדת בעלי השליטה 17. בעלי השליטה ביקשו גם הם לבצע מספר תיקונים בהסדר טרם אישורו כדלהלן: א. לקבוע כי ההסדר יפטור את שלושת בעלי השליטה לאחר ההסדר מכל ערבות לחובות החברה ככל שקיימת ערבות שכזו. ב. לקבוע כי הדיבידנד לפי ההסדר אינו כולל הפרשי הצמדה וריבית. לדבריהם, ההוראה בדבר תוספת הפרשי הצמדה וריבית לסכומים שישולמו לנושים הרגילים מקפחת אותם, כמי שחלקם לפי ההסדר היא היתרה הנותרת בקופת הנאמנים לאחר תשלום שאר חובות הנושים. ג. לצרף את בנק לאומי כצד להסדר. בעלי השליטה ציינו כי לבעלי השליטה שלאחר ההסדר ולחברה טענות כנגד בנק לאומי לרבות כנגד תביעות חוב שהוגשו על ידי הבנק. ההסדר אינו אמור ליתן הפטר לבנק לאומי ולמנוע מבעלי השליטה או החברה לפעול כנגד הבנק. משכך, יש לצרף את בנק לאומי כצד להסדר או למצער, להבהיר ב"רחל בתך הקטנה" כי לבעלי השליטה זכות לתקיפת תביעת החוב שהגיש הבנק כנגד החברה או לטעון לגבי אישור תביעת החוב של הבנק והכרתו כנושה מובטח. 18. באשר לטענות כנגד תרומת בעלי השליטה ציין בא-כוחם כי בעלי השליטה תרמו כספים במהלך תקופת ההבראה לשם פעילות החברה, הם היו מעורבים בהבאת הרוכש לפרוייקט הולילנד אשר ביצועה של עסקה זו סלל את הדרך להסדר זה עם הנושים הבלתי מובטחים. בעלי השליטה גם וויתרו על זכותם כנושים במסגרת ההסדר והם יקבלו את חלקם רק לאחר השלמת ההסדר ותשלום החובות לכלל הנושים. תשובת נאמני מחזיקי האג"ח 19. בתגובה לטענות כנגד ההסדר ציין ב"כ נאמני מחזיקי האג"ח, כי ההצעה הראשונה שהוצעה להם על ידי בעלי השליטה דיברה על החזר של 10% מהחוב וההסדר הנוכחי מדבר על קרוב ל-30% ממנו. לדבריו, אכן מדובר בוויתור משמעותי מצדם של הנושים, אך מצד שני הוא מביא לידי ביטוי מספר עקרונות שהנושים עמדו עליהם. למשל, שבעלי השליטה אינם נכללים ברשימת הנושים חרף טענתם להיותם נושים ובחלק מהנשייה אף נושים בדין קדימה, והם יקבלו את חלקם רק לאחר החלוקה לנושים. הנושים מקבלים סכום מוגדר מבלי שהוא יושפע משאלת היקף הכספים שייוותרו בקופת הנאמנים בסוף התהליך. לדברי ב"כ נאמני מחזיקי האג"ח יש לדחות את התנגדות מע"מ לאישור ההסדר ולוּ בשל העובדה כי הוא נושה בפחות מאחוז אחד מכלל הנשייה בחברה של בעלי החובות שאינם מובטחים. הוא שלל את הטענות בדבר כשרות הזימון לאסיפת הנושים וניהולה. ככלל אין מקום להתערב בשיקול הדעת של הנושים, ואין מקום לקבל את הטענות בדבר אי ההיגיון שבקבלת ההסדר על ידי הנושים. הוא ציין כי ההחלטה נתקבלה לאחר שיקול דעת ממושך ובדיקה מהותית של מכלול האינטרסים. בהקשר זה יש גם לתת את הדעת על הסיכונים הגבוהים הקיימים במימוש נכסים שנמנעים במקרה זה לפי ההסדר הקובע לנושים סכום מוגדר. כמו כן יש לקחת בחשבון את הסיכון שתביעות החוב של בעלי השליטה היו מתקבלות והדבר היה פוגע בחלקם של שאר הנושים. חלופת הפירוק גם מסובכת יותר וטומנת בחובה סיכונים גדולים לנושים. 20. באשר לגובה שכר טרחתו כב"כ נאמני מחזיקי האג"ח המעוגן במסגרת ההסדר הוא ציין כי אין מדובר בשכר טרחה גבוה מפני שמדובר בשכר שעתיד להיות מחולק בין שני עורכי הדין של נאמני מחזיקי האג"ח שליוו את ההליך כולו. מה גם, ששכר הטרחה מופחת מהיתרה שאמורה להגיע לידי בעלי השליטה והיא אינה גורעת מהסכום שנקבע לנושים במסגרת ההסדר. 21. באשר לטענות שני הבנקים נטען כי ההסדר כלל אינו מתייחס לנושיה המובטחים של החברה וממילא אין הוא יכול לפגוע בזכויותיהם. בנסיבות אלו גם אין לקבל את טענתם כי הם צריכים להיות צד להסדר ובוודאי שאין צורך באישורם. ההסדר גם אינו עוסק בחובותיהם של מי מבעלי השליטה לצדדים שלישיים ואין ברצון של בעלי השליטה לראות בהסדר ככזה כדי לשנות מעובדה זו. הוא הדגיש כי לא הייתה כל כוונה לתת הפטר כלשהו לכל צד שאינו החברה עצמה. גם לא הייתה כל כוונה לאפשר לבעלי השליטה לפתוח הליכים שהוכרעו זה מכבר, דוגמת תביעת החוב של בנק לאומי. 22. באשר להסכמה על העברת 500,000 ₪ לידי מר יונתן רחמין ולא לבעלי השליטה עצמם הוא ציין כי הדבר נעשה לבקשת בעלי השליטה ולנאמני מחזיקי האג"ח אין כל עניין בכך. 23. באשר לתוספת ריבית והצמדה על הסכומים המגיעים לנושים שאינם מובטחים הוא ציין כי מדובר אך בפירות שהכסף השייך לנושים לפי ההסדר צובר בקופת הנאמנים ממועד אישור ההסדר והלאה. יצוין כי במסגרת הדיון, נתן ב"כ בעלי השליטה את הסכמתו לניסוח הסעיף בעניין תוספת הריבית וההצמדה באופן זה. עמדת הכנ"ר 24. ב"כ הכנ"ר הצטרפה לטענות מע"מ בכל הנוגע לצירופה של חברת כוכב הצפון להסדר. לדבריה, המידע אודות המצב הכלכלי של כוכב הצפון אינו ידוע ולא ניתן לאשר הסדר לגבי חברה מבלי שנערכו אסיפות נושים שלה. מה גם שהיא אינה מופיעה כצד בבקשה לאישור ההסדר והיא לא הוזכרה בפרסומים שנעשו לקראת אסיפות הנושים. 25. ב"כ הכנ"ר גם העירה על הגדרת המונח "בעלי השליטה" שבסעיף 1 להסדר וטענה כי יש למחוק ממנו את הסיפא הקובעת כי בכלל "בעלי שליטה" שבהסדר גם "כל חברה אחרת בשליטתם וכן לרבות קרובי משפחה ו/או חברות שבשליטת קרובי המשפחה". לדבריה, יש להבהיר, אפוא, שההסדר מתייחס לחברה בלבד ולהחריג כל חוב אחר. 26. ב"כ הכנ"ר גם ביקשה להבהיר כי הסכום בסך 500,000 ₪ הנזכר (בסעיף 3.7.5) כסכום שיועבר למר יונתן רחמין הוא אותו סכום של 500,000 ₪ המוזכר (בסעיף 6.10) כסכום שיועבר לבעלי השליטה. כן נתבקש להוסיף בסעיף 9 להסדר כי על הנאמנים לשריין בקופתם כספים לתשלום שכר טרחתם ואגרת ההשגחה של הכנ"ר. תשובת הנאמנים 27. עו"ד בר טוב (להלן: "הנאמן") אשר טען בדיון גם בשם חברו עו"ד אמסטר ציין כי ככלל ההסדר אינו עוסק ביחסים שבין החברה לנושים המובטחים ואין בהסדר כדי לפגוע בהם. באשר לטענות בנק לאומי הוא הדגיש כי בכל הנוגע לאפשרות ערעור מצד בעלי השליטה על פסק הדין שניתן ביחס לתביעת החוב של בנק לאומי, הרי שמדובר בפסק דין חלוט שלא ניתן לערער עליו. כן ציין כי הוא מסכים שהשעבוד על פרוייקט הולילנד לטובת בנק לאומי לא יוסר עד למתן פסק הדין בערעור שהוגש בעניין. השאלה בדבר זהות מממש הפרוייקט במקרה של קבלת הערעור וביטול ההסכם עם "ספיר וברקת" תקבע על ידי בית המשפט בבוא העת. גם ההחלטה בדבר שכ"ט של ב"כ בנק לאומי כמו גם שכ"ט הנאמנים תוכרע על ידי בית המשפט. בכל מקרה, יש די בקופת הנאמנים כדי לשלם לבנק לאומי במקרה הצורך. עם זאת, הנאמן התנגד לרצונו של בנק לאומי לקבל במסגרת ההסדר הפטר מתביעות עתידות כלפיו מצד בעלי השליטה. 28. לגבי בנק הפועלים הבהיר הנאמן כי כפי שעולה מסעיף 6.8 להסדר, ההסדר נוגע אך ורק לחובות החברה כלפי הנושים, והוא אינו עוסק בחובות נטענים כלפי בעלי השליטה או מי מהם. בד בבד לא ניתן במסגרת ההסדר פטור לבעלי השליטה מערבויות אישיות שניתנו על ידם. באשר להגדרת "בעלי השליטה" בסעיף ההגדרות שבהסדר ציין הנאמן כי יש לבחון את הגדרת "בעלי השליטה" בסעיפים בהם המונח נזכר. עיון בסעיף הפטור ילמד כי הוא מעניק פטור אך ל"בעלי השליטה" במובנם המצומצם וביחס לנושים שאינם מובטחים שהם ורק הם צד להסדר זה. באשר לדרישת הבנק להותיר בקופה את הכספים המיועדים לבעלי השליטה לפי ההסדר עד למתן פסק דין בתביעות שהוגשו כנגד בעלי השליטה נטען כי למעשה מדובר בבקשה לעיקול כספים ועל הבנק לפעול בעניין זה בהתאם להוראות הדין ולא במסגרת זו של הסדר הנושים. 29. ובאשר לטענות מע"מ. בעניין זה טען הנאמן כי אין זה מדויק לומר כי בעלי השליטה לא תרמו דבר במסגרת ההסדר. הוא ציין כי בעלי השליטה נושים בחברה בסך של למעלה מ-30 מיליון שקלים, וכלל אין וודאות בטענה כי חובות אלו הם חובות נדחים או נמחקים. במסגרת ההסדר בעלי השליטה וויתרו על מעמדם כנושים בגין חובות אלו. באשר לשיעור הכספים שעתידים להיוותר בקופה בסוף ההליך ולעבור לידי בעלי השליטה נטען כי אין מדובר ב-17.5 מיליון שקלים כטענת ב"כ מע"מ. לדבריו, בקופת הנאמנים תיוותר כנראה יתרת מזומנים בסך של כ-8.5 מיליון שקלים מהם יש להפחית את שכר טרחת הנאמנים שטרם הוכרע אך יגיע ככל הנראה למספר מיליוני שקלים ואת אגרת ההשגחה של הכנ"ר. היתרה בסך של כ-9 מיליון שקלים היא ציון של שווי מוערך שלשם מימושו יהיה צורך בהוצאות לא מועטות. הנאמן הוסיף כי ככל שיתקבלו טענות מע"מ כי הוא נושה בדין קדימה הוא יהא זכאי לקבל 100% מחובו זה ויש בקופתם די כדי להבטיח זאת. 30. באשר לחברת כוכב הצפון ציין הנאמן כי אין לחברה זו חובות למע"מ מלבד חוב קנס מזערי בסך של כ-1,000 ₪. הטענה בדבר "חובות אבודים" בשל ניכוי תשומות ביתר היא ערטילאית ואין בה ממש. באשר להערת ב"כ הכנ"ר על צירוף כוכב הצפון להסדר טען הנאמן כי הם אכן התלבטו בעניין זה ובסופו של דבר החליטו לצרפה לאחר שנוכחו כי אין לה נושים והיא נעדרת נכסים מלבד שתי תביעות שהיא מנהלת. בכל מקרה, צירוף כוכב הצפון להסדר אינו הכרחי מבחינתם. דיון והכרעה 31. מטבעם של דברים יש להתייחס תחילה לטענותיו של מע"מ כנגד ההסדר בכללו, ורק לאחר מכן לדון בטענות הצדדים כנגד סעיפים ספציפיים בו. טענות מע"מ כנגד ההסדר היו כי לא זו בלבד שבעלי השליטה לא תרמו דבר להסדר אלא שבסופו של ההליך ייוותר בידי בעלי השליטה סך של כ-17.5 מיליון שקלים ובנוסף לכך ניתן להם פטור מתביעות אפשריות כנגדם. 32. בהתאם להוראת סעיף 350(ט) לחוק, לבית המשפט הסמכות לאשר או שלא לאשר הסדר נושים גם אם הוא נתקבל ברוב הדרוש באסיפת נושים לאישורו, היינו רוב הנושים האוחזים ב-75% מערך הנשייה הכולל היכול לכפות הסדר על המיעוט. עם זאת, ככלל ההלכה מקדמת דנא היא כי שאלת כדאיותו של ההסדר והאם הוא עדיף על פירוק, מסורה בידי הנושים. בית המשפט אינו מתערב בדרך כלל בשיקולי הכדאיות של הנושים אשר אישרו את ההסדר גם במקרים בהם לבית המשפט תמיהות וספקות באשר לכדאיות זו. יש לזכור כי לבית המשפט אין יתרון על פני הנושים בשאלת בחינת כדאיות ההסדר. להיפך, על פי רוב, הנושים עצמם מצויים בעמדה טובה יותר מבית המשפט לבחינת כדאיות ההצעה עבורם והם מודעים לכלל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בכל אחת מהדרכים העומדות בפניהם, בדרך של הסדר כמו גם בדרך של פירוק. גם חזקה על הנושים כי הם יפעלו לשם קידום האינטרס הכלכלי שלהם יותר מבית המשפט, ואם הם בחרו לאשר את ההסדר על אף הסיכונים והוויתורים הכרוכים בו, הם גילו בכך את דעתם כי חלופה זו עדיפה בעיניהם (פש"ר (ת"א) 1553/00 בעניין ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ, 5.09.02; פר"ק (ת"א) 30869-11-09 דירקט קפיטל אינווסטמנטס בע"מ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ, 5.01.10; פר"ק (ת"א) 49085-11-11 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (בפירוק) נ' יובנק חברה לנאמנות בע"מ, 4.10.12). גם הסדר המותיר את בעלי השליטה על כנם בעד תמורה מסוימת, אינו מהווה כשלעצמו עילה להתערבות בית המשפט בהסדר (פר"ק (ת"א) 10344-11-09‏‏ אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' הרמטיק נאמנות, 21.12.09). 33. גם במקרה זה, מכלול השיקולים הכלכליים לקבלת ההסדר או לדחייתו מבחינת הנושים כמו גם מבחינתם של בעלי השליטה אינו עומד בפני בית המשפט. אכן, לא ניתן להתעלם מהבעייתיות העולה מההסדר בכך שהוא מותיר בסופו של ההליך סכום לא מבוטל בידי בעלי השליטה כשמאידך הנושים הרגילים נותרים ללא חלק נכבד ומשמעותי מנשייתם. ואבהיר. לוּ היה נשאר בידי בעלי השליטה סך של כ-17 מיליון שקלים, סכום השווה בערכו לכ-50% מהסכום המשולם לנושים הרגילים, לא הייתי מהסס שלא לאשר את ההסדר. תשלום סכום מעין זה לבעלי השליטה אינו עומד בקנה מידה כלשהו ואף נוגד את תקנת הציבור. וודאי מקום בו תרומת בעלי השליטה, זולת הוויתור על חובם, אינה משמעותית. ברם, במקרה זה לא ניתן לומר כי ההסכמה של הנושים הרגילים להצעה אינה סבירה ואין בה כדי לגלם בצורה ראויה את מכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם. הנאמן הצביע על כך שלא תיוותר ייתרה בסך של כ-17 מיליון שקלים. לדבריו, היתרה המשוערת בסך של כ-17.5 מיליון שקלים מותנית ביכולת מימוש של נכסים כמו גם בזכייתה של חברת כוכב הצפון בתביעה שהגישה וכי בכל מקרה יש לנכות ממנה את הוצאות הנאמנים, אגרת השגחת הכנ"ר, והוצאות מימוש הנכסים. בהערכה גסה מדובר ביתרה השווה לחלק שהיו מקבלים בעלי השליטה בשל נשייתם בחברה בסך של כ-30 מיליון שקלים, כשלטענת הנאמן לא ניתן לומר כי מדובר בחובות נדחים או נמחקים. למעשה, אפוא, ניתן לומר בהערכה גסה כי בעלי השליטה במקרה זה יוצאים ללא יתרה אך גם ללא תרומה. 34. אכן, במקרים חריגים יימנע בית המשפט מאישורו של הסדר נושים חרף העובדה שהוא אושר על ידי רוב הנושים, וזאת כאשר הוכח כי ההחלטה הייתה בלתי סבירה במובהק שיש בה לגרום לקיפוח ועיוות דין חמורים, או שהיא נגועה בפגם יסודי שנפל באופן קבלתה. בין מקרים אלו ניתן למנות הסדר הפוגע בעקרון השוויון ומעדיף נושים מסוג מסוים על פני נושים מאותו סוג או הסדר הכרוך בהפרת דין (פר"ק (ת"א) 12230-04-12‏ דלק נדל"ן בע"מ נ' רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ, 27.09.12). במסגרת זו ייתכנו מקרים בהם העדר תרומה ממשית של בעלי השליטה בחברה יש בו כדי לפגוע בתקנת הציבור באופן שלא יאפשר את אישור הסדר הנושים (פר"ק (ת"א) 49085-11-11‏ בעניין קווי אשראי). ואולם, הפיכת החלטת נושים במסגרת הצעת הסדר בשל אי סבירותה, ובכלל זה בשל העדר תרומה ממשית של בעלי השליטה, דורשת הוכחת נסיבות קיצוניות וחמורות, ולא השתכנעתי כי מקרה זה בא בגדרם של מקרים אלו. הטעם לכך הוא שלמצער בשל העובדה כי גם במקרה של דחיית ההסדר ובחירה בחלופת הפירוק, ככל הנראה, לא תגיע לכיסם של הנושים תמורה גבוהה יותר. אדרבה, בניגוד לוודאות הקיימת לנושים במקרה של אישור ההסדר הנוכחי, בחירה בדרך של פירוק, מכניסה אותם למצב של אי וודאות, בכל הנוגע ליתרת הכספים שתישאר לחלוקה בסופו של יום. לא נעלם מעיני כי במקרה זה, בניגוד להסדרים רגילים בתום הקפאת הליכים, ההסדר אינו מתיימר להביא לחידוש פעילותה של החברה, ולאמיתו של דבר החברה תפורק, גם אם לא להלכה אזי למעשה. ואולם, יש לזכור כי בחירה בדרך של פירוק גם להלכה תגרום להתמשכות ההליכים כשמלבד אי הוודאות ליתרת הכסף שתיוותר בסופו של הליך שכזה, כאמור, יש גם לזכור כי בכל יום שעובר גדל חלקם של הנושים המובטחים על חשבון חלקם של הנושים שאינם מובטחים. 35. בית המשפט ציין לא פעם כי שיקול זה בדבר יתרונה של "החלופה הריאלית" האחרת הוא שיקול משמעותי שיש לקחתו בחשבון לשם הבנת שיקולי הנושים כמו גם לשם ההכרעה באישור ההסדר. יש לבחון את הצעת ההסדר והיתרון המגיע במסגרתה לנושים לא אל מול מציאות אוטופית דמיונית של פירעון מלוא החובות, אלא אל מול החלופה הריאלית האחרת העומדת על הפרק, והיא שיעור הדיבידנד אשר ישיגו הנושים אם תקלע החברה לפירוק בהעדר הסדר. בבחינה שכזו ניתן, למשל, להצדיק סבירותו של דיבידנד נמוך, שעה שהחלופה האחרת תוביל לתוצאה של בליעת כל נכסי החברה בידי נושה מובטח אשר ערך חובו יעלה על ערך מימוש הנכסים בהליכי פירוק (פש"ר (ת"א) 1048/02 מדרשת רופין - מוסד להשכלה גבוהה נ' המרכז האקדמי רופין, 17.09.02). במסגרת בחינת ה"חלופה הריאלית" יש לבחון לא רק את סבירות ההסדר אלא גם את סבירות ההתנגדות. במסגרת בחינה זו יש לתת את הדעת על התועלת שתצמח לנושה הספציפי המתנגד להסדר מדחיית ההסדר שמשמעותו בחירה בהליך פירוק על פני התועלת שתצמח לו במסגרת ההסדר. ככל שלא תמצא תועלת כזו יש לבחון היטב האם ביסוד ההתנגדות לא עומדת כוונה לשיפור מצבו אך באמצעות העמדת ההתנגדות (פש"ר (ת"א) 1048/02 בעניין מדרשת רופין). 36. במקרה זה אמנם לא ניתן לומר כי התעקשותו של מע"מ לבחור בהליך פירוק על פני אישור ההסדר הינה חסרת תום לב ונועדה אך להשאת רווחיו שלו במסגרת ההסדר. ואולם, באותה מידה שלא ניתן לומר בוודאות כי דרך הפירוק תניב למע"מ או למי מהנושים תמורה גדולה יותר, לא ניתן לשלול את האפשרות כי דרך הפירוק תביא למע"מ או למי מהנושים תמורה קטנה יותר. במאמר מוסגר יצוין גם כי ככל שיש ממש בטענות מע"מ, יש לזכור כי ככל שיתקבלו טענות מע"מ כי חלקו הארי של נשייתו הוא חוב בדין קדימה, הוא יקבל חוב זה במלואו, ובמקרה זה התועלת העשויה לצמוח למע"מ לקבלת יתרת חובו שלא בדין קדימה בסך של כ-400,000 ₪ במסגרת הליכי פירוק היא מזערית ואולי אף לא קיימת. 37. אכן, ההסדר המוצע מעניק לבעלי השליטה מלבד היתרה שתיוותר בסוף ההליך בקופת הנאמנים גם פטור מתביעות, ואולם גם סעיף המעניק פטור מתביעות לנושאי משרה ובעלי שליטה אין בו כשלעצמו כדי לפסול הסדר נושים. ככלל, מתן פטור שכזה בא בדרך כלל בגדר שיקול כלכלי, שכן הוא דורש בין היתר כימות של הסיכויים והסיכונים בהגשת התביעה כנגד בעלי השליטה, ובגדר זאת סיכויי הגבייה, ובשיקול כלכלי מעין זה בית המשפט אינו נוטה להתערב, כאמור (פר"'ק (ת"א) 10344-11-09 בעניין אפריקה ישראל; רע"א 8392/07 אשכנזי נ' גורג'י, 15.02.09). מתן פטור שכזה אמנם מחייב בחינה קפדנית יותר של ההסדר, שכן ייתכנו גם מקרים שלא שיקולי כדאיות עומדים בבסיסו של הענקת פטור מעין זה (ראו פר"ק (ת"א) 49085-11-11‏ בעניין קווי אשראי). ואולם, במקרה זה לא נשמעה במסגרת ההליך, וגם לא במסגרת ההתנגדות להסדר, טענה כלשהי בדבר התקיימות התנאים לחיובם האישי של נושאי המשרה בה לפי סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 או לפי עילה אחרת, ובנסיבות אלו וודאי שלא ניתן לומר כי השיקול הכלכלי של הנושים בהענקתם פטור זה במסגרת ההסדר אינו סביר. בהקשר זה יש לזכור כי וויתור על זכויות תביעה ועריכת פשרות, תחת התדיינות ממושכת בערכאות, הינו חלק אינהרנטי מעריכת מאזן הסיכוי והסיכון של הסדר נושים, שכן להליכים משפטיים ארוכים ישנם מחיר ועלות ניכרים משלעצמם (פש"ר (ת"א) 1048/02 בעניין מדרשת רופין). 38. התוצאה היא אפוא, כי אין מקום לשעות לטענות מע"מ שלא לאשר את ההסדר בשל הפטור שקיבלו בעלי השליטה ולא בשל הסכום שייוותר, אם יוותר, בידיהם בסופו של ההליך. בשולי עניין זה יצוין כי לא מצאתי ממש בטענות מע"מ בדבר העדר מסוימות של ההצעה. העובדה כי ההצעה כפי שהוצגה בפני הנושים לא כללה את המספר 28.91% כשיעור אותו יקבל כל אחד מהנושים לפי ההצעה אין בה כדי לפגוע במסוימות ההצעה מקום בו חלקו של כל נושה ונושה הוגדר היטב בערכים כספיים. גם לא מצאתי ממש בטענות מע"מ כנגד חוקיות אסיפת הנושים. אדרבה, העובדה שנאמני מחזיקי האג"ח באו עם עמדה מגובשת לפני האסיפה אינה פוגעת בכשרות האסיפה, אלא מצביעה, אם בכלל, על בחינת ההצעה על ידם בצורה מושכלת עובר לקיומה. משנדחתה ההתנגדות העיקרית לגופו של ההסדר יש לדון בטענות הצדדים הנוגעות לפרטים שונים בהסדר. 39. ראשית לצירופה של חברת כוכב הצפון. בעניין זה נטען בצדק הן על ידי מע"מ והן על ידי הכנ"ר כי לא היה מקום לצירופה כצד להסדר. כוכב הצפון כחברת בת של החברה יכולה למצוא את מקומה בהסדר כחלק מנכסיה של החברה, אך היא אינה יכולה להיות צד להסכם, ופשיטא כי לא ניתן לקיים לגביה הסדר נושים ולא ניתן להעביר את נכסיה שלה או לפגוע בזכויות מי מנושיה, ככל שקיימים כאלו, מבלי שהיא הייתה צד להליך הקפאת ההליכים של החברה, והיא לא נכללה בפרסומים שנעשו בקשר להליך זה. יש אפוא, למחוק את כוכב הצפון מההסדר. 40. ובאשר לטענות הנושים המובטחים, בנק המזרחי ובנק הפועלים בדבר פגיעה בזכויותיהם. בעניין זה יובהר כי כפי שציינו הנאמנים, ההסדר נכרת בין החברה (באמצעות הנאמנים) לבין הנושים הרגילים (שאינם מובטחים) בלבד. ככזה, אין הוא יכול לפגוע בזכויותיהם של הנושים המובטחים שאינם צד לו. משכך, אין באפשרותו של ההסדר להקנות לבעלי השליטה זכויות כנגד הנושים המובטחים שלא קיימות להם כיום ואין באפשרותו של ההסדר לפגוע בזכויות הקיימות לנושים אלו כנגד בעלי השליטה. משכך, כפי שלא קיימת לבעלי השליטה כיום, האפשרות לערער על פסק הדין בעניין הכרעת החוב של בנק לאומי, אין בכוחו של ההסדר להקנות להם זכות שכזו. מאידך, אין לקבל את טענת בנק לאומי לדרוש קבלת חסינות מפני תביעות עתידיות אם יחפצו בעלי השליטה להגיש כנגדם. 41. בדומה לכך גם ברור כי אין בכוחו של ההסדר לפגוע בשעבודים הקיימים לזכויותיהם של מי מהנושים המובטחים ולא בדרך המימוש שלהם. ולכן כל האמור בהסדר הנוגע לביטול השעבודים לטובת הנושים המובטחים אינו יכול לעמוד ויש להורות במפורש כי כל אימת שגורל הערעור בעניין מכירת פרוייקט הולילנד ל"ספיר וברקת" לא יוכרע, הרי שהשעבודים האמורים יוותרו על כנם. בהקשר זה יש לציין כי אכן על הנאמנים להותיר די כסף בקופתם לתשלום לבנק לאומי בגין שכר טרחה והוצאות מימוש פרוייקט הולילנד (שיוכרע על ידי בית המשפט), בטרם חלוקת הכספים לפי ההסדר לנושים. השבת הכספים שנתקבלו על ידי הבנק ממכירת הפרוייקט לקופת הנאמנים במקרה הצורך תעשה בהתאם לנוסח כתבי השיפוי. 42. באופן דומה, גם אין באמור בהסדר כדי לפגוע בזכותו של בנק הפועלים לתבוע את בעלי השליטה ו/או מי מהם או מבני משפחותיהם בגין חובותיהם העצמאיים כלפי הבנק. ולכן אין מקום לסעיפים בהסדר מהם משתמע כביכול שהבנק מוגבל לנקוט בהליכים כנגד בעלי השליטה, ויש להבהיר כי החסינות הניתנת לבעלי השליטה תהיה אך אל מול הנושים הרגילים, שוויתרו, כאמור, במסגרת ההסדר על כל תביעה כנגד בעלי השליטה כהגדרתם המורחבת בהסדר. 43. באשר להתנגדות מע"מ לסעיף 7.10 להסדר המסדיר את תשלום שכ"ט ב"כ נאמני מחזיקי האג"ח בסך של 1,100,000 ₪, מקובלת עלי טענת הנאמנים כי גובה שכר הטרחה הוא במסגרת שיקולי הכדאיות הכלכלית של ההסדר שבית המשפט אינו מתערב בו כאמור. ברם, אין צדק בטענתם כי המשמעות הכלכלית אינה משתנה בשל צורת התשלום ולמעשה אין הבדל מהותי בין דרך התשלום שנקבעה לבין הדרך האחרת האפשרית והיא הגדלת הדיבידנד של הנושים הרגילים בגובה שכר הטרחה. בחירה בתשלום שכר הטרחה בדרך שנקבעה בהסכם ולא בדרך של הגדלת הדיבידנד לנושים (והם יעבירו את שכר הטרחה לבא-כוחם לפי ההסכם שלהם עמו) פוגעת במע"מ, שכן היא מעמיסה למעשה את שכר הטרחה של ב"כ נאמני מחזיקות האג"ח גם עליו. לכן, ככל שהצדדים יבחרו להותיר את דרך התשלום לב"כ נאמני מחזיקות האג"ח על כנה, יש לבצע ניכוי רעיוני בשיעור חלקו של מע"מ בשכר הטרחה ולהעבירו אליו כדיבידנד נוסף. למותר לציין בהקשר זה כי אין בכוחו של ההסדר לגרוע מחובות הצדדים על פי דיני המס והמע"מ. 44. הצדק גם עם מע"מ שכל עוד לא ניתנה הכרעת החוב בתביעתו, על הנאמנים לשמור בקופתם את הסכום הנטען על ידי מע"מ כחוב בדין קדימה למקרה שטענתו בעניין זה תתקבל. פשיטא גם כי עליהם לשריין בקופתם כספים לתשלום שכר טרחתם ואגרת ההשגחה של הכנ"ר. 45. ובאשר לסעיף 3.7 להסדר לפיו ישולם סך של 500,000 ₪ בגין החזר הלוואות שהעמידו בעלי השליטה לטובת הליך הקפאת ההליכים לידי מר יונתן רחמין (סעיף החופף את סעיף 6.10). הצדק עם ב"כ הבנקים כי יש בהעברה זו העדפה פסולה ולמעשה הברחתו של הכסף מהבנקים הנושים, לפי טענתם, בבעלי השליטה ושהיו מנועים עד היום לתובעו מהם בשל צו הקפאת ההליכים. לכן, פשיטא כי סעיף זה אינו יכול לעמוד. נדמה גם כי לאור האמור לעיל, בדבר הוויתור של בעלי השליטה על החובות כלפיהם, וויתור שהיה בו כדי להצדיק את אישור ההסדר, אין מקום להעברת סכום זה גם לא לידי בעלי השליטה, והם יקבלו את החזר הלוואתם זו לחברה במסגרת היתרה שתיוותר לאחר ביצוע ההסדר, אם תיוותר. 46. לאור ההסכמה שהייתה במסגרת הדיון בנוגע לסיפא של סעיף 3.1 להסדר העוסק בתוספת הצמדה וריבית לתשלום שנקבע לנושים הרגילים, אין צורך להכריע בעניין זה. התוצאה היא אפוא, כי יש לתקן את ההסדר בכפוף לתיקונים האמורים בסעיפים 46-39 ולאחר התיקון בכפוף להבהרות הנזכרות בסעיפים אלו, אין מניעה מלאשר את ההסדר. דיני חברותהקפאת הליכיםחברה ציבוריתהסדר נושיםנושה