זכות עיכבון לעובד

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא זכות עיכבון לעובד: ההליך 1. הבקשה שבפנינו הינה למתן הסעדים הזמניים הבאים - להשיב למבקשת מיידית כל רכוש של המבקשת אותו היא מחזיקה שלא כדין, כפי שיפורט להלן; להימנע מלעשות כל פעולה ו/או העברה ו/או שימוש ברכוש המפורט להלן, ובמיוחד שלא לעשות כל שימוש בחומר של המבקשת אשר מצוי במחשב החברה, לרבות אצל כל מעביד אחר, המתחרה במבקשת." הרכוש שבו מדובר פורט אף הוא ברישא לבקשה - "1. 25 שקים שנמשכו לפקודת המבקשת במועדים שונים, על סך 249,890 ש"ח; 2. מזומן בסכום 27,900 ש"ח; 3. מחשב נייד מדגם אפל (מחשב החברה); 4. כל המידע והדטה המצויים במחשב החברה, לרבות כל התקשורת עם לקוחות המבקשת, רשימת הלקוחות, חומר שיווקי, רשימת ספקים, קטלוגים ועזרי מכירה למיניהם; 5. ספר ההדרכה לשיווק הספא שהחברה קיבלה בקורס אליו המשיבה נשלחה באוסטריה; 6. טלפון נייד מסוג בלקברי מס' 0505422928; 7. רכב החברה מסוג ג'יפ קרייזלר, דגם קומפס, מס' רישוי 9784962 (לרבות מפתחות הרכב), הרשום על שם המשיבה אך הינו בבעלות המבקשת ונרכש על ידה." הרקע העובדתי 2. המבקשת היא חברה רשומה בישראל, העוסקת בעיקר במכירה של מערכות ג'קוזי מיובאות (להלן - החברה). 3. המשיבה היתה עובדת המבקשת ולמעשה היתה הדמות המרכזית בה והיא אף מחזיקה 5% ממניות המבקשת (להלן - העובדת). 95% המניות הנותרים הם בבעלות מר עמית וינרב, אשר התגורר בארצות הברית, עד לחודש יוני 2011, והגיע מדי פעם לישראל. 4. אין חולק כי העובדת היתה הרוח החיה בחברה, בתקופה שבעל המניות העקרי, מר וינרב, שהה בארצות הברית. 5. עם שובו של מר וינרב לישראל, הוא ערך מספר שינויים בתנאי עבודתה של המשיבה. כך, למשל, עוכב תשלום עמלות בחודש יולי, לשם בדיקת הנושא. בנוסף, שונו זכויות החתימה בחברה, כך שנדרשה גם חתימתו של מר וינרב בצירוף חתימת המשיבה. הצדדים חלוקים ביניהם לגבי הנימוק לצעדים אלה וההצדקה להם. בעוד שהמשיבה סבורה כי כל פעולותיו של מר וינרב עם שובו מארה"ב היו על מנת לגרום לפיטוריה, המבקשת טוענת כי מדובר בפעולות לטובת החברה וכל שנתבקש מהמשיבה הוא מתן הסברים לנושאים בהם התעוררו שאלות (כגון פערים בין קבלת מזומנים והפקדות בחשבון הבנק של החברה). כך או כך, תוך פרק זמן קצר של כחודשיים, מערכת היחסים בין הצדדים התדרדרה ויחסי העבודה הסתיימו ביום 11.8.11, עם הגשת תביעה לבית דין זה, לפיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות (ס"ע 20454-08-11). 6. עם הגשת התביעה לבית הדין, ביום 11.8.11, שלח ב"כ המשיבה מכתב למבקשת, בו הודיע לה על עכבון המחשב הנייד, הטלפון הנייד, סכום מזומן של 27,900 ₪ ושיקים (מזומן ודחויים) בסכום כולל של 249,890 ש"ח. טיעוני הצדדים 7. להלן תמצית טיעוני המבקשת - א. המשיבה עשתה דין לעצמה, נטלה לעצמה כספים ורכוש של החברה בתואנה של טענת עכבון, והיא מסרבת להשיב אותם עד שדרישותיה הכספיות הלא מוצדקות ייענו, כפי שעולה מכתב התביעה שהעובדת הגישה ביום 11.8.11. ב. אם אכן היה ממש בטיעוני העובדת כי מצב החברה אינו מאפשר את תשלום זכויותיה, היה עליה להגיש בקשה לצו עיקול זמני על נכסי החברה, תוך המצאת בטוחות מתאימות והצגת ראיות מספקות למצבה של החברה. ג. צעדי המשיבה יכולים להביא לקריסת העסק ונזק זה עולה עשרות מונים על הנזק שעלול להגרם למשיבה. ד. זכות העכבון הופעלה שלא כדין מאחר שאין למשיבה הסבר מדוע מזומנים ושיקים שזמן פרעונם חלף לא הופקדו בחשבון הבנק של המבקשת ונותרו בידי המשיבה. ה. הרכב נרכש על ידי המבקשת בחודש יוני 2007. הוא נרשם על שמה של המשיבה על מנת שניתן יהיה בעתיד למכור אותו מיד פרטית ולא כרכב חברה, אולם מדובר ברכוש החברה. ו. בכל מקרה, המשיבה אינה זכאית לסכומים הנטענים בתביעתה: התובעת התפטרה מעבודתה, מחמת הרעה מוחשית לשיטתה, אך מבלי ליתן למבקשת אפשרות לתקן הטעון תיקון והמבקשת אף צרפה לבקשה תדפיס חברת הביטוח לגבי הפרשה לקופת גמל. 8. להלן תמצית טענות המשיבה - א. למשיבה עומדת זכות לעכבון נכסי המבקשת, מאחר שזו מודה במצבה הכלכלי הקשה ואף מודה בפיטורי המשיבה. על כן זהו המקרה המתאים למימוש זכות זו. בנוסף, קבלת הבקשה תביא למצב אבסורדי בו המשיבה תוותר ללא שום בטחון, כאשר היא ערבה באופן אישי לחובות החברה. הובהר כי עכבון נועד לשמש בטחון לתשלום הזכויות המגיעות למשיבה כעובדת והן כבטוחה לערבותה לחובות החברה בבנק. ב. העכבון אינו גורם נזק ממשי למבקשת, מאחר שרוב השיקים הם דחויים, סכום המזומן מוחזק במקום בטוח, המחשב הנייד שימש את המשיבה לצורכי עבודתה מחוץ למשרד ובמשרדי המבקשת קיים מחשב מרכזי, כך שכל המידע המצוי במחשב הנייד מצוי אף אצל המבקשת. ג. לגבי הרכב נטען כי אין הסבר מדוע הוא נרשם על שם המשיבה והעובדה כי הוא נרשם בספרי החברה אינה מעלה או מורידה, מה עוד שחלק גדול מכספי רכישת הרכב לא מומנו על ידי המבקשת. בנוסף, הרכב ניתן למשיבה לאור הוקרה על עבודתה. ד. יש לדחות את הבקשה מאחר שלא הוגש כתב תביעה. ה. הנכסים המעוכבים אמורים לשמש בטחון לתביעת המשיבה אשר עבדה בחברה כ - 13 שנים וקיים חשש ממשי שתמצא מול שוקת שבורה בבואה לגבות את פסק הדין. 9. במקביל להגשת התגובה לבקשה, המשיבה הגישה בקשה לעיקול זמני על נכסי המבקשת. במעמד הדיון שהתקיים ביום 18.8.11, טרם ניתנה החלטה בבקשה לעיקול זמני. הכרעה 10. בפתח הדברים נדגיש כי כל קביעותינו להלן הינן קביעות לכאורה בלבד, מאחר שמדובר בהליך זמני והן מתבססות על המסמכים שהוצגו לנו, על העדויות ששמענו ועל טיעוני הצדדים. 11. לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, אנו סבורים כי דין הבקשה להתקבל. להלן נימוקינו להחלטה - א. ניתן לחלק את הרכוש שהחברה מבקשת להשיב לה לשלושה סוגים - כספים ורכוש שהמשיבה הודיעה במכתבה מיום 11.8.11 כי היא מפעילה את זכות העכבון עליהם (מזומנים, שיקים עתידיים, מחשב נייד וטלפון נייד); הג'יפ - לגביו נטען כי המשיבה מחזיקה בו כדין. הקבוצה השלישית - אליה המשיבה לא התייחסה במפורש, היא כל המידע והדטה המצויים במחשב הנייד שברשותה וספר ההדרכה לשיווק הספא שהחברה קיבלה בקורס אליו המשיבה נשלחה באוסטריה. ב. ביחס לקבוצה האחרונה (כל המידע והדטה המצויים במחשב החברה, לרבות כל התקשורת עם לקוחות מהבקשת, רשימת הלקוחות, חומר שיווקי, רשימת ספקים, קטלוגים ועזרי מכירה למיניהם וכן ספר ההדרכה לשיווק הספא שהחברה קיבלה בקורס אליו המשיבה נשלחה באוסטריה) - משאין טענה כי המשיבה זכאית להחזיק בתוכנה, חומרה או נכסים אלה ואף אין טענה כי אינם רכוש המבקשת - על המשיבה להחזיר אותם למבקשת מיד עם קבלת החלטה זו ולא יאוחר מ - 24 שעות מקבלת ההחלטה. ג. הרכב בו נוהגת המשיבה - הג'יפ, מעורר שאלות לגבי הבעלות בו. שוב נזכיר כי קביעתנו בהחלטה זו מבוססת על הראיות שהובאו בפנינו ומדובר בקביעה לכאורה בלבד, לצורכי הסעד הזמני. (1) שני הצדדים מסכימים שהג'יפ נמצא ברשות המשיבה, לא נקנה על ידי המשיבה והוא רשום במשרד הרישוי על שם המשיבה. (2) עמדת המבקשת היא שהרישום במשרד הרישוי אינו מעיד על בעלות. המבקשת הציגה חשבונית מס שהוצאה על ידי החברה לרכישת הרכב, דו"ח פחת של החברה לשנת 2009, בו מופיע הרכב ודו"ח ריכוז משכורות של העובדת, בו מצויין תשלום שווי רכב למס. עוד נטען כי הרכב נרשם מלכתחילה על שם המשיבה ומעולם לא הועבר לבעלותה. (3) עמדת המשיבה היא כי הרכב ניתן לה במתנה, כאות הוקרה על עבודתה, בדומה למימון לימודים גבוהים והענקת 5% מהמניות. נטען שאין הסבר לרישום הרכב על שמה וחלק גדול מהרכישה לא נעשה על ידי החברה. (4) לדעתנו, על פי הראיות שהובאו בפנינו, נראה שמרבית הראיות תומכות דווקא בגרסת המבקשת. ראשית, רישום הבעלות על רכב, שהוא מטבעו מטלטלין, הינו רישום דקלרטיבי ולא קונסטיטוטיבי ועל כן אין מניעה להציג ראיות לסתור את הרישום במשרד הרישוי (רע"א 5379/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נא (4) 464, 473). (5) שנית, מרבית הראיות החיצוניות תומכות בגרסת המבקשת - נספח ה' לבקשה - תלושי שכר של המשיבה, שם מצוין שווי רכב למס, מעידים על כך שהרכב אינו בבעלותה, אלא ניתן לה על ידי המעביד ושווי השימוש בו הוא הטבה החייבת במס. נספח ב'1 לבקשה הוא חשבונית מס על שם המבקשת, המעיד על תשלום בגין הרכב. בנוסף, נספח ב'2 לבקשה הוא רישום לצרכי מס של פחת רכוש המבקשת, בו נכלל גם הג'יפ שבמחלוקת. בעת הדיון הוצג לפנינו על ידי הצדדים תדפיס רשם חברות של החברה (לא הוגש), לפיו על הרכב נרשם שעבוד בנק בגין חוב של החברה לבנק. זאת ועוד, אין תימוכין לטענת המשיבה כי הרכב ניתן לה במתנה או כי לא נרכש מכספי החברה. נהפוך הוא - מר וינרב העיד באריכות על נסיבות רכישת הג'יפ (עמוד 4 לפרוטוקול) ואף הסביר כיצד חלק מסכום הרכישה שולם כהלוואת בעלים לחברה וחלק כהלוואה שהחברה עצמה נטלה. בנוסף, גם המשיבה העידה שלא שילמה מס בעת קבלת המתנה מהמעביד - עובדה הסותרת את גרסתה בדבר מתנה. (6) מסקנתו מן האמור לעיל, כי הג'יפ שבמחלוקת הינו ג'יפ של המבקשת ומאחר שיחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו, על המשיבה להחזירו (בצירוף מפתחות הרכב) למבקשת. ד. מכאן נפנה לטענת העכבון. הזכות מעוגנת בסעיף 11 לחוק המטלטלין, התשל"א - 1971, הקובע - "(א) עכבון הוא זכות על פי דין לעכב מטלטלין כערובה לחיוב עד סילוק החוב." על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, "ככלל, אין לעודד עובדים אשר מחזיקים ברכוש יקר ערך השייך למעבידיהם, לנקוט באמצעים מעין אלו, במטרה ללחוץ על המעבידים, כדי שימלאו אחר דרישותיהם בקשר לפיטורים." (דב"ע שן/ 3-172 קמיניץ - ארגמן תעשיות בע"מ, ניתן 6.1.91; עע (ארצי) 300300/98 מינץ - עמותת כפר ילדים ונוער "אהבה", ניתן 6.5.99). מעדות המשיבה עולה כי הפעלת זכות העכבון לא נעשתה בהכרח עקב חשש שזכויותיה לא ישולמו והיא אף ננקטה עוד טרם הפסקת עבודתה בחברה - ""ת. ברגע שהבנתי שעמית עושה כל צעדיו כדי להפטר ממני בחברה ויש לי חששות אמיתיים שהחברה לא תוכל לשלם לי את מה שמגיע לי וכל התרגילים האלה נעשו כדי שאצא מהחברה אז פניתי לעו"ד וכל הכספים האלה והצ'קים הועלו בייעוץ משפטי כאופציה להגן על הזכויות שלי. ש. ז"א זה היה עוד לפני שעזבת את העבודה? ת. גם הצ'קים היו עוד לפני שעזבתי את העבודה." (עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 9-11) ספק בלבנו אם התנהגות זו מתיישבת עם החובה לנהוג בהגינות, עם חובות הנאמנות ותום והלב החלות על צדדים ליחסי העבודה. כך אן כך, בשלב זה, בו הקביעות הן לכאורה בלבד, אנו סבורים שהתנהגות זו עולה כדי פעולה "במטרה ללחוץ על המעביד כדי שימלא אחר דרישות העובד בקשר לסיום עבודתו". ה. לאמור לעיל נוסיף, כי על פי העדויות הקצרות ששמענו, המשיבה התפטרה מעבודתה, על רקע של הרעת תנאים, לשיטתה. ר' עמוד 9 לפרוטוקול - "ת. עבדתי 13 שנים בחברה ובחודש שהוא הגיע הכל השתנה והצעדים שלי הוצרו והמשמעות היא שלא יכולתי להמשיך לעבוד ש. קיבלת מכתב פיטורים? ת. לא. ש. האם את כתבת לו מייל או מכתב שאם הוא לא ישנה את מה שאת טוענת את תתפטרי מהעבודה? ת. לא. כתבתי מכתב וביקשתי שוב ושוב שיחזיר לי את התנאים שלי, שיתקשר איתי. כשאני משאלת שוב אני משיבה שכן, כי אם הצעדים האלה היו נעשים הייתי ממשיכה בחברה. ש. האם את כתבת לו שאת תתפטרי אם הוא לא… ת. השתמשתי בלשון עדינה יותר, וזה בפירוש מופיע כך שאני מבקשת כי אני לא אוכל להמשיך לעבוד. … ש. את אמרת שאת תתפטרי? את הבהרת שאת תתפטרי? ת. מבחינתי כן." ו. נזכיר כי ההתכתבות האחרונה הישירה בין בעלי הדין היתה ביום 10.8.11 (נספח ד' לבקשה) ויום למחרת כבר הוגשה תביעת המשיבה לבית הדין. כלומר, במועד בו המשיבה החזיקה את המזומן והצ'קים, כבר בשלה כוונתה לעזוב את העבודה. ז. בנסיבות אלה, אנו סבורים כי השימוש בזכות העכבון נעשה שלא כדין ואין מקום ליתן למעשי המשיבה תוקף. ח. מעבר לאמור לעיל, נוסיף כי מהשוואת הראיות שהוצגו לפנינו במסגרת בקשה זו לטענות המשיבה בכתב התביעה, ספק בעינינו אם יש מקום לעכב נכסים וכספים של המבקשת, בסכומים שעוכבו על ידה. כך, למשל, המשיבה תבעה 50,000 ₪ כפיצוי בגין עגמת נפש. איננו סבורים כי זכות העכבון ביחסי עבודה חלה על פיצוי מעין זה שהוא ממהותו ומטבעו פיצוי הניתן על פי שיקול דעת בית הדין. בנוסף, לב התביעה הינו לפיצויי פיטורים, אך כפי ששמענו בדיון, המשיבה התפטרה, כאשר לא ברור מהי ההודעה המוקדמת שנתנה לפיטוריה ואם אפשרה למבקשת לתקן את הדורש תיקון בתנאי עבודתה, אשר הורעו - לשיטתה. בנסיבות אלה ובשלב זה, לא ניתן לקבוע לכאורה שהמשיבה זכאית לפיצויי פיטורים. זאת ועוד, כפי ששמענו בדיון מפי המבקשת (הדברים לא נרשמו בפרוטוקול), היא זכאית לטעון טענות התיישנות כנגד חלק מרכיבי התביעה (למשל, הפרשי דמי גמולים לקופת גמל). ט. שיקולים כלליים של תום לב ומאזן הנוחות, אף הם מביאים לאותה המסקנה. המשיבה מחזיקה ברשותה סכומים נכבדים ביותר (כ - 280,000 ₪). בנוסף, היא מחזיקה ג'יפ שמחירו לפני כארבע שנים היה כ - 200,000 ₪. הגענו למסקנה כי מדובר ברכוש המבקשת ועל כן עליה להשיבו. איננו סבורים כי מדובר בסכומים פעוטים וגם אם מצבה של החברה אינו גרוע במיוחד או איתן במיוחד, אנו סבורים כי מדובר בסכומים שיש בהם להשפיע באופן משמעותי על פעילותה הכלכלית של החברה. מאידך גיסא, הנזק שעלול להגרם למשיבה אם תשיב את הכספים ואת הרכוש בשלב זה, יהיה שהמשיבה תהיה באותו מעמד כמו כל התובעים, המגישים תביעה מבלי שהם מחזיקים ברכוש הנתבע. התשובה למצב זה נמצאת באפשרות לבקש הטלת צו עיקול זמני, כפי שאכן נהגה המשיבה. 12. המשיבה הוסיפה וטענה כי מצבה הכלכלי של המבקשת מצדיק אישור העכבון. איננו מקבלים טענה זו. לא נוכל לקבל את הטענה מפי המשיבה, אשר במכתבה לבנק, בהודעת ביטול הערבות שהעמידה לחשבון הבנק של החברה (ככל הנראה, מהיותה מחזיקת 5% ממניות החברה), טענה במפורש כי "החשבון שבנדון מצוי בעודף בטחונות: הן פקוונות שקליים והן פקדונות במט"ח, העולים על סכום האשראי בחשבון העו"ש" (צורף כנספח לנספח א' לבקשה). שנית - לדעתנו, מצבה הכלכלי של המבקשת אינו עומד לדיון, אלא העומד לדיון הוא היקף זכות העכבון העומדת למשיבה, אם בכלל. כאמור לעיל, הגענו למסקנה כי המשיבה אינה זכאית לעכב את רכוש המבקשת וכספיה. 13. בשולי הדברים נציין כי מאחר שעל פי התקנות, ניתן להגיש בקשה לצו מניעה לפני הגשת תביעה עיקרית, בשים לב לנושאים העולים מהבקשה ומאחר שממילא כתב התביעה הוגש אתמול (ס"ע 36727-08-11) והוא כולל במפורש טענות וסעדים בנושא רכוש המבקשת וכספיה, לא מצאנו כי יש בטענה זו לשנות את מסקנתנו. 14. סוף דבר - הבקשה מתקבלת. א. על המשיבה להשיב לחזקת המבקשת את כל הציוד, הרכוש והכספים המפורטים ברישא להחלטה זו. ב. המשיבה תשא בהוצאות שכ"ט עו"ד המבקשת בסך 5,000 ₪, שאם לא ישולמו תוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה ורבית כחוק. ג. כתב הגנה יוגש תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. זכות עיכבון