התפטרות עובד במכירות עקב הקטנת גובה עמלות

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא התפטרות עובד במכירות עקב הקטנת גובה עמלות: 1. האם התפטר התובע מעבודתו בשל הרעה מוחשית בתנאי העסקתו, המזכה אותו בתשלום פיצויי פיטורים - זו השאלה שלפנינו. כן תבע התובע פיצוי בגין עוגמת נפש והפרת הסכם עבודה. אלו העובדות הרלוונטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות, מעדויות הצדדים ומהמסמכים שהוגשו לבית הדין: 2. התובע הועסק על ידי הנתבע 1 החל מיום 3.8.2008. בחודש 5/2009 הקים הנתבע 1, יחד עם שותפים, את הנתבעת 2, חברה פרטית העוסקת בשיווק חברות ומוצריהן, ובתקופה הרלוונטית שיווקה בין היתר את חברת "מי עדן" המשווקת מים מינראליים. עם הקמת הנתבעת 2 העבירו הנתבע 1 ושותפיו את פעילותם העסקית לנתבעת 2. 3. התובע הועסק על ידי הנתבעים בתפקיד של מתן שירותי מכירה לחברת "מי עדן" וצירוף לקוחות חדשים, בשיטת עבודה של "door to door", וזאת החל מיום 3.8.08 ועד ליום 30.4.10, עת התפטר מעבודתו. אין חולק כי התובע היה עובד מצטיין ומוערך. הגם שכאמור ביום 5/2009 הוקמה הנתבעת 2 ופעילות השותפים הועברה אליה, המשיך התובע, בהתאם לדרישתו, להיות מועסק על ידי הנתבע 1 במהלך כל תקופת עבודתו (ראו סעיף 4 לכתב התביעה; סעיף 4 לכתב ההגנה; סעיף 4 לתצהירו של מר יאן שכטר; תלושי השכר שבהם מצויין הנתבע 1 כמעסיק). מאחר שהנתבעים לא העלו טענה להיעדר יריבות, נתייחס להלן אל שני הנתבעים כאל מי שהעסיקו את התובע. 4. שכר עבודתו של התובע הורכב ברובו מעמלות מכירה. 5. במהלך חודש 3/2010 הודיעה חברת "מי עדן" על שינוי תנאי ההצטרפות ללקוחות חדשים - שינוי אשר לא היה לשביעות רצונו של התובע. 6. ביום 30.4.2010 סיים התובע את עבודתו אצל הנתבעים (סעיף 5 לתצהיר התובע; עדותו בעמוד 10 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2010, שורות 13,14; נספח א' לתצהיר התובע - אישור על תקופת העסקתו). 7. ביום 11.5.2010 פנה התובע בכתב אל הנתבעים בטענה בדבר "הרעת תנאים מהותית", לפיה: "בחודש מרץ החליטה מי עדן לשנות באופן משמעותי את תנאי המכירה ללקוחות חדשים. משכורתי החודשית מושפעת כמעט לחלוטין מעמלות מכירה ולכן שינוי זה של חברת מי עדן פגע מאד בהכנסתי החודשית, כך למשל כמות המנויים ירדה בכ - 50% לעומת החודשים הקודמים. כמו כן אני סובל ממצב בריאותי לקוי, עברתי התקפי לב, ניתוח לב, צנתורים, השתלת קוצב לב ואי ספיקת לב. בעקבות מצב בריאותי זה אינני מסוגל לבצע את עבודת המכירה בתנאים החדשים, כפי שהייתי רגיל עד לשינוי בתנאי המכירה. ... במידה ותנאי העסקה לא יתוקנו תוך שבועיים מרגע קבלת מכתב זה, אראה את עצמי כזכאי להתפטר בדין מפוטר ואף להתפטר עקב מצב בריאותי הלקוי וזכאי עקב כך לפיצויי פיטורין מלאים וזכויות סוציאליות נוספות לפי חוקי העבודה. אני שומר לעצמי את הזכות לתבוע בגין עוולות שלא הוזכרו במפורש או במשתמע במכתב זה." (נספח ו' לתצהיר התובע). 8. ביום 30.5.2010 פנה התובע במכתב נוסף אל הנתבעים שעניינו "התראה לפני נקיטת הליכי משפט" ובו חזר התובע על הטענות שהעלה במכתבו הקודם וכן הודיע לנתבעים "אני רואה את עצמי כמפוטר"(נספח ז' לתצהיר התובע). למחרת השיבו הנתבעים בכתב לתובע והכחישו את טענותיו (נספח ח' לתצהיר התובע). 9. ביום 14.11.2010 פנה התובע בכתב, באמצעות האגף לסיוע המשפטי, אל הנתבעים בדרישה לתשלום פיצויי פיטורים וביום 24.11.2010 השיבו הנתבעים בכתב לסיוע המשפטי ודחו את טענות התובע (נספחים ט', י' לתצהיר התובע). הראיות העיקריות שהוגשו בתיק 10. התובע הגיש תצהיר מטעמו ונחקר עליו ומטעם הנתבעים הגישו תצהירים והעידו: מר יאן שכטר - מנהל עבודה ומכירות ובעל מניות בנתבעת 2, מר רוסלן אברמוב המועסק כסוכן מכירות בנתבעת 2 והנתבע 1. עיקרי טענות הצדדים: 11. לטענת התובע, במהלך חודש 3/2010 החליטה חברת "מי עדן" לבצע שינוי משמעותי בתנאי ההצטרפות ללקוחות חדשים, שינויים אשר היקשו עליו לבצע מכירות כפי שביצע קודם לכן, מה שהוביל באופן מיידי לפגיעה בשכרו. לגרסת התובע, הוא שב והתריע בפני מעסיקיו בדבר הרעת התנאים, עד אשר נאלץ להודיע על התפטרותו. מנגד טענו הנתבעים כי שכרו של התובע לא נפגע בשל שינוי תנאי המבצע ומעבר לכך טענו כי השינוי כאמור בוצע על ידי חברת "מי עדן", כשהם מצדם לא שינו את תנאי עבודתו של התובע; כי מעת לעת היו שינויים בתנאי המבצעים של חברת "מי עדן" וכי השינוי בחודש 3/2010 לא היה שינוי שונה מבעבר; וכן כי הציעו לתובע תפקיד משרדי ללא שינוי שכר ואף כי בחודש 5/2010 שוב שונו תנאי המבצע והודע על כך לתובע אך הוא סירב לחזור בו מהתפטרותו. דיון והכרעה: 12. לאחר ששמענו את העדים, עיינו במסמכים שצורפו ובחנו את טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי התובע לא עמד בנטל שמוטל עליו כדי להוכיח כי חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ואף לא הוכיח כי פנה לנתבעים עובר להתפטרותו והבהיר כי אם לא תתוקן ההרעה יתפטר מעבודתו, בנסיבות המזכות אותו בתשלום פיצויי פיטורים. הכל כמפורט להלן; המסגרת המשפטית 13. הכלל הוא כי עובד המתפטר מיוזמתו אינו זכאי לפיצויי פיטורים. לכלל זה יש מספר חריגים, לרבות התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או נסיבות אחרות שביחסי עבודה, שבהן אין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו, כאמור בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963. 14. הרעה מוחשית תחשב כאשר המעסיק הרע את תנאי עבודתו של המועסק באופן מוחשי, עד שלא השאיר בידו כל ברירה מלבד נטישת העבודה והתפטרות. השאלה אם תנאי העבודה הורעו בצורה מוחשית אינה סובייקטיבית, אלא אובייקטיבית (ראה: ע"ע 1271/00, אמ"י מתו"ם-אדריכלים מהנדסים יועצים ומודדים נ' אברהם ואח' פד"ע לט 587). 15. באשר לנטל ההוכחה, נפסק כי על הטוען לקיומה של הרעת תנאים מוחשית הנטל להוכיח תשתית עובדתית אובייקטיבית המלמדת על הרעה מוחשית בתנאי העבודה (ראה: דב"ע נא/203-3, הרשקו רובין נ' מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ, מיום 30.12.91). מעבר לכך שעל העובד הנטל להוכיח קיומה של הרעת תנאים מוחשית, עליו להראות כי התפטרותו נבעה מעצם ההרעה ונעשתה בגינה, קרי - עליו להצביע על קיומה של ההרעה ועל כך שהיא מהווה את הסיבה והגורם המניע להתפטרות (ראה: דב"ע נג/210-3, אהרון רביוב נ' נאקו שיווק בע"מ, כ"ז 514). 17. בנוסף, בהתאם להלכה הפסוקה, עובד המתכוון להתפטר מעבודתו, עקב הרעת תנאי עבודה, חייב ליתן למעביד הודעה מוקדמת על כוונתו זו, תוך התראה כי אם לא יתוקנו הנסיבות בתנאי העבודה - תבוא ההתפטרות והדרישה לתשלום פיצויי פיטורים ורק אם לא עשה המעביד לסילוקם - יתקיים האמור בסעיף (ראה: דב"ע לה/15-3, בן צור דרויאנוב בע"מ נ' זיגמונס רוסקיס, עבודה ארצי ח(2) 60; דב"ע מח/60-3, מח/ 174-3, טלסיס בע"מ נ' מיכאל רוגל, פד"ע כ' 421). מן הכלל אל הפרט: התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו: 18. לטענת התובע, בחודש 3/2010 שינתה חברת "מי עדן" את תנאי המבצע, כך שהחל מאותו מועד, נדרשו הלקוחות לשלם עבור המתקן שמספקת חברת מי עדן, להתחייב לתקופת התקשרות של שנתיים שבה צריכת כמות מים מינימאלית ולשלם באמצעות כרטיס אשראי בלבד. תנאים אלו, כך לגרסת התובע, פגעו ביכולתו ובהצלחתו בשיווק המוצר כבעבר ולפיכך חלה פגיעה בשכרו. מנגד טענו הנתבעים כאמור, כי חברת "מי עדן" נהגה לשנות את תנאי מבצעיה מעת לעת ולא היה בשינוי שעליו הודיעה בחודש 3/2010 כדי להוות שינוי משמעותי אשר היה בו כדי לפגוע בשכר ובעמלות סוכני המכירות. 19. לגרסת התובע, כבר לאחר יומיים או שלושה מהמועד שבו הודיעה חברת "מי עדן" על שינוי תנאי המבצע, הבחין בכך כי השינוי פוגע ביכולתו לבצע מכירות: "כיומיים שלושה לאחר הכנס לעיל, ולאחר שנוכחתי בפועל כי שינוי התנאים והקשחתם של תנאי המכירות שהציבה חברת מי עדן כאמור לעיל, מקשה מאד על המכירות ומונע ממני להמשיך לקבל עמלות ו/או את המשכורת שקיבלתי מעבודתי אצל הנתבעים עד להכרזת שינוי התנאים על ידי חברת מי עדן, הודעתי למעסיקיי, לכל המנהלים אצל הנתבעים, על הרעת התנאים המוחשית..." (סעיף 10 לתצהיר התובע). כאשר נשאל התובע בחקירתו הנגדית כיצד ידע כבר לאחר יומיים שלושה ממועד ההודעה על ידי חברת "מי עדן" כי יורעו תנאי עבודתו השיב: "כבר אחרי יומיים או שלושה הרגשתי שהורעו תנאי העבודה" ולשאלת בית הדין "כיצד ידעת?" השיב: "יש תחרות בשוק בין מי עדן לבין תמי בר. מה ההבדל? תמי בר, קונים משלמים וקונים. מי עדן משלמים כל חודש ובאיזה שלב שלא צריך, מפסיקים את השירות. המשמעות של התכנית היא שקונים עבור מי עדן כמו שמשלמים לתמי. אז עם מה אני בא?" (עמוד 5 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 10-19). עולה איפוא מגרסתו של התובע, כי למעשה מיד כאשר שמע שחברת "מי עדן" שינתה את תנאי ההצטרפות ללקוחות חדשים, החליט כי יהא בכך כדי להרע את תנאי עבודתו. מר רוסלן אברמוב אשר נכח אף הוא בכנס שערכה "מי עדן" בחודש 3/2010 העיד כי באותו כנס "התובע קם ואמר משהו שם. אבל אני לא זוכר מה. אמר את דעתו." (עמוד 19 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורה 5). עולה כי התובע לא נתן הזדמנות של ממש לאותם תנאים חדשים שעליהם הכריזה חברת "מי עדן", שהרי אין זה סביר כי כבר לאחר יומיים שלושה מהשינוי באה לידי ביטוי הרעה בתנאי עבודתו של התובע. לעומת התובע אשר החליט לסיים עבודתו אצל הנתבעים זמן קצר לאחר שינוי תנאי המבצע בחודש 3/2010, המשיך מר רוסלן אברמוב בעבודתו כסוכן מכירות בנתבעת 2 גם לאחר שינוי תנאי המבצע והעיד כי לא חלה כל פגיעה בשכרו בעקבות השינוי (סעיפים 9,10 לתצהירו ועדותו בעמוד 19 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורה 30) והנתבע 1 העיד אף הוא כי לא היו תלונות מצד סוכני מכירות אחרים. 20. מעבר לכך, עולה מהראיות, כי חברת "מי עדן" נהגה לשנות את תנאי מבצעיה מעת לעת. העיד על כך מר יאן שכטר: "אמרתי לו שלי כחברה משווקת אין שום השפעה ויכול להיות שאחרי חודש המבצעים ישתנו... מבצעים ספציפיים השתנו לכאן או לכאן" (עמוד 14 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 24-27) וכן מר רוסלן אברמוב, כאשר נשאל על ידי בית הדין "מה היה מבחינתך השינוי במכירות לפני ואחרי הכנס?" והשיב: "אני לא הרגשתי שום שינוי. היו בכל התקופה מבצעים טובים ומבצעים רעים וכנ"ל אחרי הכנס, היו מבצעים טובים ורעים." (עמוד 21 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 13-14). ואכן תקופה קצרה לאחר אותו שינוי מחודש 3/2010 שוב שינתה חברת "מי עדן" את תנאי המבצע כפי שהעיד מר יאן שכטר: "המבצעים השתנו, אכן המבצע השתנה והוצע לו לחזור" (עמוד 17 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורה 6). 21. גם בדוחות המכירות ובתלושי השכר של התובע (נספחים ו', ט' לתצהיר הנתבעים) אשר המשיך בעבודתו עד לסוף חודש 4/2010, אין כדי לתמוך בטענתו בדבר ירידה בשכרו, לאחר הודעתה של חברת "מי עדן" בדבר שינוי התנאים. לגרסת התובע, השכר שקיבל בתחילת חודש 5/2010 בגין מכירות שביצע בחודש 4/2010 הוא שמעיד על כך כי חלה ירידה במכירות ובהכנסותיו, שכן השינוי חל רק באמצע חודש 3/2010 ולגרסת התובע "הם נתנו עוד כמה ימים למכור לפי התנאים הרגילים" (עמוד 6 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 15-21). בגין עבודתו בחודש 4/2010 - קיבל התובע סך של 6250 ₪ בגין עמלות ותשלום נוסף בסך 900 ₪ בגין שני ימי חג - אכן שכר חודשי נמוך יותר מהשכר ששולם לו בחודשים שקדמו לכך. עם זאת, איננו סבורים כי יש בעובדה כי שכרו של התובע בגין חודש 4/2010 היה נמוך כדי להוכיח את טענתו וזאת משני טעמים: ראשית, התובע לא הציג בפנינו רשימה של לקוחות שאיתם נפגש במהלך חודש 4/2010. התובע העיד כי אין לו כל תיעוד בדבר בתי העסק שבהם ביקר בתקופה האחרונה לעבודתו בנתבעים (עמוד 6 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 3-5) ואישר כי הנתבעים לא יכולים היו לעקוב ולפקח האם ביצע בפועל פגישות שיווק במהלך אותו חודש (עמוד 7 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 3-5) כפי שאף העיד בהקשר זה מר יאן שכטר (עמוד 13 לפרוטוקול מיום 20.6.2012, שורות 23-26). לא מן הנמנע, כי התובע אשר כבר היה "נעול בדעתו" כי הורעו תנאי עבודתו, לא נתן הזדמנות של ממש לתנאי ההצטרפות החדשים שהכתיבה חברת "מי עדן" ולפיכך הוריד את קצב עבודתו בחודש 4/2010. שנית, במהלך חודש 4/2010 חלו חגים (פסח, יום השואה, יום הזכרון, יום העצמאות) והיו מעט ימי עבודה, וכעולה מתלושי השכר של התובע גם שנה קודם לכן בחודש 4/2009 היה שכרו נמוך - 2,600 ₪ בגין עמלות (ו - 4,000 ₪ "משכורת") כך שגובה שכרו של התובע בגין חודש 4/2010 עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבע 1 לפיה בתקופת החגים ישנה ירידה במכירות (עמוד 27 לפרוטוקול הדיון מיום 12.9.2012). אמנם התובע הסביר את שכרו הנמוך בחודש 4/2009 בכתבות שפורסמו בכלי התקשורת בדבר זיהום במי עדן אולם לגרסתו של מר יאן שכטר, פרסומים על כך שמי עדן נבדקים על ידי משרד הבריאות אינם בהכרח פוגעים במכירות אלא אף יכולים להיות מוצגים כיתרון מול הלקוח (עדותו בעמוד 17 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 14-21) ומעבר לכך, כעולה מהראיות כבר ביום 16.2.2009 התפרסמו ידיעות בדבר הזיהום (נספח ה' לתצהיר הנתבעים, עמוד 5) ואף לגרסת התובע עצמו התפרסמו ידיעות על כך כבר ביום 10.3.2009 (עמוד 7 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 20-21)- כך שאילו הפרסומים בדבר זיהום במי עדן הם שהובילו לשכרו הנמוך של התובע בחודש 4/2009, הרי שהדבר היה צריך למצוא את ביטויו כבר בשכר חודש 3/2009 ולא כך, שכן בגין חודש 3/2009 קיבל התובע סך של 7,200 ₪ בגין עמלות (וסך של 4,000 ₪ כ"משכורת"). 22. זאת ועוד: התובע לא הוכיח את טענתו כי היה בשינויים שעליהם הודיעה חברת "מי עדן" בחודש 3/2010 כדי להוות שינויים משמעותיים. טענת התובע כי במסגרת השינויים שהכתיבה חברת "מי עדן" היו יכולים הלקוחות המצטרפים לשלם בכרטיס אשראי בלבד, נסתרה על ידי עדי הנתבעים, שהיו מהימנים עלינו בנקודה זו. מר יאן שכטר העיד בחקירתו הנגדית כי: ”תמיד היה אפשר לשלם בה. קבע, גם לאחר הכנס. חברת מי עדן תמיד עבדה בה. קבע אך הגבילה אזורים מסוימים שאי אפשר לגבות שם. לדוגמא תחנה מרכזית ת"א לא עבדו בה. קבע כי דובר על אנשים בעיתיים... ש. אחרי הכנס אי אפשר היה לשלם בהוראות קבע, מה אתה אומר? ת. אפשר תמיד, התנאים לה. קבע היו פחותים, עודדו יותר את הלקוחות ללכת לכ. אשראי. ש:הסכמתם שהתובע יעבור למקום מדלת לדלת, אתה לא חושב שזה יקשה עליו השימוש בהוראות קבע ולא בכ. אשראי? ת.80% מהשוק יש לו אשראי. אני לא מגביל אותו. ש. חלק מהאוכלוסייה לא רוצה לשלם בכ. אשראי? ת. אני מסכים. אני לא הגבלתי את התובע לבצע את המכירות באזור מסוים." (עמוד 14 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012) גם מר רוסלן אברמוב, אשר כאמור המשיך בעבודתו כסוכן מכירות בנתבעת 2 לאחר אותם שינויים בחודש 3/2010, שלל בחקירתו הנגדית את גרסת התובע בנוגע לכרטיסי האשראי: "ש. איך היו משלמים לך לאחר מרץ 2010? ת.רוב העסקאות שלי היו בכרטיסי אשראי, אולי לקוח אחד או שניים בהוראות קבע. ש.נכון שלאחר מרץ אי אפשר היה להשתמש בה. קבע? ת. למה לא? אם לקוח מוכן לקנות את המתקן במזומן הוא מקבל את השירות בה. קבע." (עמוד 20 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 13-16). מעבר לכך, ואפילו קיבלנו את גרסת התובע לפיה החל מחודש 3/2010 היו יכולים הלקוחות לשלם באמצעות כרטיסי אשראי בלבד, הרי שעולה מהראיות, כי רוב הלקוחות המצטרפים למבצעי "מי עדן" מעדיפים לשלם באמצעות כרטיסי אשראי ולא באמצעות הוראת קבע, כפי שמסרו על כך בתצהיריהם מר רוסלן אברמוב (סעיפים 7,9) ומר יאן שכטר (סעיף 44) ודבריהם לא נסתרו במסגרת חקירה נגדית. כן עולה מדוחות המכירה שצורפו לתצהירי הנתבעים (נספח ו', סעיף 45 לתצהירו של מר יאן שכטר) כי רוב המכירות של התובע עצמו, בחודשים האחרונים לעבודתו, היו באמצעות כרטיסי אשראי ולא באמצעות הוראות קבע. 23. גם גרסת התובע באשר ליתר השינויים שעליהם הודיעה חברת "מי עדן" - חיוב הלקוחות לתקופה מינימאלית והתחייבות למספר כדי מים בחודש - לא הוכחה. באשר למספר כדי מים בחודש העיד מר יאן שכטר בחקירתו הנגדית "תמיד היתה התחייבות מי עדן ל - 2 כדים ולא לכד אחד." (עמוד 14 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורה 32) ובאשר לתקופת התחייבות העיד מר רוסלן אברמוב בחקירתו הנגדית: "התחייבויות היו לשנה, גם לשנתיים" (עמוד 18 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורוה 32). 24. כך גם לא מצאנו להעדיף את גרסתו של התובע, לפיה הכנס שערכה חברת "מי עדן" ושבו הודיעה על שינוי המבצע היה כנס מיוחד ויוצא דופן (עדותו בעמודים 11,12 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012) על פני זו של עדי הנתבעים. מר יאן שכטר מסר בתצהירו כי מפגשים דומים ערכה חברת "מי עדן" מעת לעת לקידום ולחיזוק קשר עם הסוכנים (סעיפים 22,23 לתצהירו של מר יאן שכטר) ומר רוסלן אברמוב מסר בתצהירו כי חברת "מי עדן" עורכת מעת לעת כנסים ומפגשי משווקים שבהם היא מציגה בפני אנשי המכירות תנאים לתמריצים ולבונוסים (סעיף 4 לתצהירו). 25. לנוכח כל המפורט לעיל, הרי שלא הוכח כי היה בשינוי תנאי המבצע על ידי חברת "מי עדן" כדי להרע את תנאי עבודתו של התובע. יצוין בהקשר זה, כי על פי הפסיקה אשר צויינה לעיל, השאלה בדבר הרעת תנאי עבודה הינה שאלה אובייקטיבית ולא סובייקטיבית, ומכאן שאפילו חשש התובע, באמת ובתמים, כי יורעו תנאי עבודתו, הרי שאין באותו חשש מהרעת תנאים כדי להוכיח הרעת תנאים בפועל, ודאי לא הרעת תנאים מוחשית, כזו שלא השאירה בידי התובע כל ברירה מלבד התפטרות, כדרישת הפסיקה, משאף עולה מהראיות כי סוכני מכירות אחרים לא נפגעו כתוצאה מאותו שינוי וכי התנאים לא הפכו לתנאים קבועים אלא שונו שוב בהמשך. מעבר לאמור, התובע אף לא המתין וחיכה לבחון האם באמת שינוי תנאי המבצע יפגע בשכר עבודתו. 26. ערים אנו לשאלה שהפנה התובע בכתב אל משרד התעשייה והמסחר ביום 23.5.2010 ולתשובה שנשלחה אל התובע בתגובה למחרת: "לפי החוק, אם חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתך, דהיינו נוצרו נסיבות שבהן אין לדרוש ממך להמשיך לעבוד בגלל הפחתת שכר משמעותית, כפי שפרטת במכתבך הנ"ל, הנך זכאי להתפטר כדין מפוטר מהחברה שמעסיקה אותך, ולדרוש לקבל פיצוים מלאים כחוק." אין בתשובה המפורטת כדי להועיל לתובע בתביעתו ולו בשל כך כי התשובה שקיבל היתה בהתאם לדרך שבה בחר התובע להציג את הדברים: "לפני כחודשיים שינתה החברה באופן משמעותי את תנאי המכירה ללקוחות חדשים. בעקבות השינוי ירד שכרי מכ - 12,000 ₪ בחודש לכ - 7,000 ₪ בחודש (כמות המכירות ירדה ב - 40%). שאלתי היא האם אני יכול, בנסיבות אלה, להתפטר ולהחשב כמתפטר בדין מפוטר" (נספחים ד', ה' לתצהיר התובע) וכאמור הפגיעה בשכרו של התובע, כפי שמתוארת במכתבו, לא הוכחה. 27. באשר למצבו הרפואי של התובע, אשר אליו התייחס התובע כאל סיבה נוספת אשר הצדיקה התפטרותו - התובע לא הציג בפני הנתבעים במהלך תקופת עבודתו, ואף לא בהליך שלפנינו, כל אישור רפואי אשר יש בו כדי לתמוך בכך כי חל שינוי כלשהו, במהלך תקופת עבודתו, במצבו הרפואי אשר הגביל אותו בביצוע עבודתו. מר יאן שכטר העיד בחקירתו הנגדית כי התובע לא עדכן אותו בדבר הרעה במצבו הרפואי אלא כי "הוא כל פעם דיבר איתי על זה והוא אמר לי שהוא מתפלא על עצמו, איך הוא מסתדר" (עמוד 15 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורה 25) וגם התובע, בחקירתו הנגדית, לא פירט מהו אותו מצב רפואי חדש שהגביל אותו בעבודתו וכאשר נשאל על כך השיב באופן בלתי ברור: "הקושי שנוצר עקב הקושי במכירה, זה דרש ממני עוד כוחות נפשיים ופיזיים שלי היה קשה למצוא אותם וזה קשור ולא קשור לעניין." (עמוד 8 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 21-22). כעולה מעדותו של התובע, הבעיות בלבו (התקף לב, צנתורים, ניתוח מעקפים והתקנת קוצב לב) החלו זמן רב בטרם החל עבודתו בנתבעים (עדות התובע בעמוד 9 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 17-20) והוא לא טען כי אלו הוחמרו במהלך תקופת עבודתו. כן אישר התובע בחקירתו הנגדית כי פנה לרופא תעסוקתי רק בתחילת חודש 5/2010, הינו לאחר שסיים עבודתו אצל הנתבעים, והגיע למרפאתו רק בחודש 7/2010 (עדות התובע בעמוד 9 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 10-12). התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי נתן לנתבעים התראה וכי ההרעה לא תוקנה 28. אין חולק כי התובע סיים עבודתו ביום 30.4.2010 אולם מכתב ההתראה הראשון שכתב לנתבעים היה רק לאחר מכן - ביום 11.5.2010 (נספח ו' לתצהירו) שבו כתב כאמור בין היתר: "במידה ותנאי העסקה לא יתוקנו תוך שבועיים מרגע קבלת מכתב זה, אראה את עצמי כזכאי להתפטר בדין מפוטר ואף להתפטר עקב מצב בריאותי הלקוי וזכאי עקב כך לפיצויי פיטורין מלאים וזכויות סוציאליות נוספות לפי חוקי העבודה". לאחר מכן, במכתבו מיום 30.5.2010, כאמור חזר התובע על אותן טענות והוסיף "אני רואה את עצמי כמפוטר." (נספח ז' לתצהיר התובע). 29. בתצהירו טען התובע כי: "הודעתי למעסיקיי ומנהליי כי אני מבקש ממנהליי לתקן את הרעת התנאים המשמעותית ו/או למצוא לי פתרון להרעת התנאים המשמעותית בעבודתי, והתרעתי בפניהם מראש כי אם לא תתוקן הרעת התנאים ו/או לא ימצא פתרון לשינוי בתנאי עבודתי תוך שבועיים אני מודיע להם בזאת כי אני נאלץ להתפטר בדין מפוטר בסיום תקופת ההודעה המוקדמת שניתנה לנתבעים... ... יודגש כי מאז ההתראה הראשונה שלי לנתבעים ובמשך כחודש וחצי, וכמעט בכל יום, ועל מנת למנוע את פיטוריי, הודעתי והתרעתי, כאמור למנהל הנתבעים, מר יאן שכטר וגם ביקשתי מהנתבעים לנסות לתאם לי פגישה עם נציגי חברת מי עדן ולהסביר להם אודות הקשיים..." (סעיפים 10,11 לתצהיר התובע). מר יאן שכטר אישר בעדותו כי התובע "דיבר הוא ביקש שנעביר הלאה. דיברנו עם חברת מי עדן בנדון אבל אין לנו שום השפעה על מבצעים" (עמוד 15 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורה 3) ומכאן שהוכח כי התובע הביע בפני מעסיקיו את חוסר שביעות רצונו מהשינויים שעליהם הודיעה חברת "מי עדן" אולם לא הוכח כי התובע בא בטרוניה כלפי הנתבעים עצמם ולא כי נתן להם התראה כלשהי, אף לא בעל פה, בטרם החליט להתפטר מעבודתו בסוף חודש 4/2010. 30. העובדה כי במכתבו הראשון מיום 11.5.2010 שבו נתן התובע לראשונה "התראה בכתב" (התראה לכאורה שכן כבר התפטר קודם לכן) לא ציין הוא כי כבר נתן קודם לכן התראות בעל פה - מחזקת את מסקנתנו כי התובע לא נתן לנתבעים התראות קודמות בעל פה, בכל הנוגע לרצונו להתפטר בדין מפוטר. 31. מעבר לכך, עולה ממכתבי התגובה מטעם הנתבעים, כי לאחר קבלת מכתבי התובע מהתאריכים 11.5.2010 ו - 30.5.2010, הציעו לתובע להמשיך בעבודתו, תוך הצעות לשינוי בתפקידו וללא פגיעה בשכרו. במכתב הנתבעים מיום 31.5.2010 כתבו לתובע: "... לידיעתך, אף לשיטתך טרם העברת למרשתנו הודעה על התפטרותך, לא בחודש מרץ ואף לא בחודש מאי, ולראיה הריני להפנותך לפסקה 6 במכתבך מיום 20/5/10 וכן לנוסח מכתבך מיום 30/5/10. זאת ועוד, בפגישה שנערכה במשרדי מרשתנו סירבת בכל תוקף להיענות לבקשת מנהליה להמשיך בעבודתך ו/או להשיב לשאלתם האם יש לראות בך כעובד מן המניין בחברה. בנסיבות האמורות, מרשתנו ממשיכה ורואה בך כעובד מן המניין לכל דבר ועניין, וככל ויש בדעתך להפסיק את ההתקשרות עם מרשתנו, הרי שבהתאם להוראות הסכם העבודה מיום 3/8/08 הינך נדרש ליתן למרשתנו הודעה מוקדמת בכתב בת חודש ימים. כעולה ממכתבך, מרשתנו לא שינתה לרעה כהוא זה את תנאי העסקתך ו/או שכרך ו/או הגדרת תפקידך וכד' וכל שהשתנה הם תנאי המבצעים אותם מציעה לקוחת מרשתנו - חברת מי עדן, ומשכך דוחה כל טענה להרעת תנאים. ... בנוסף, למרשתנו לא ידוע על כל בעיה רפואית ... וכלל וברשותך מסמכים ו/או אישורים רפואיים עדכניים לרבות אישור רופא תעסוקתי הינך מתבקש להעבירם לידי הח"מ. ... עם זאת, ככל ויסתבר כי מצבך הרפואי אינו מאפשר המשך עבודתך כסוכן שטח אצל מרשתנו, הרי שיש בכוונתה לעשות כל שלאל ידה על מנת לסייע בידיך ולהציע לך תפקיד מוכרן ו/או אחר, שיבוצע במשרדיה ובכפוף למגבלותיך הרפואיות והאישורים הרפואיים, ככל שישנם." (נספח ח' לתצהיר התובע). ובמכתב הנתבעים, באמצעות ב"כ, מיום 24.11.2010 כתבו לתובע: "מרשתנו הודיעה לגדעון כי יש בכוונתה לעשות כל שלאל ידה על מנת לסייע בידיו ולהציע לו תפקיד מוכרן ו/או אחר, שיבוצע במשרדיה ו/או בכפוף למגבלותיו הרפואיות והאישורים הרפואיים, ככל שישנם ומבלי שיהא בכך פגיעה בשכרו." (נספח ח' לתצהיר הנתבעים, סעיף 23). 33. גם בהליך שלפנינו חזרו וטענו מר יאן שכטר והנתבע 1 כי הציעו לתובע תפקיד אחר. מר יאן שכטר מסר בתצהירו, שלא נסתר: "החל ממועד הודעת התפטרותו של גדעון פנינו אליו מספר פעמים בע"פ - בפגישות שקיימנו במשרדי החברה ובכתב (לרבות באמצעות בא כוח החברה) והודענו כי נמצא לו תעסוקה כמוכרן במשרדי החברה ובכפוף למגבלותיו הרפואיות והכל מבלי שיהא בכך משום פגיעה בשכרו." (סעיף 60 לתצהיר) וכאשר נשאל על כך בחקירתו הנגדית הוסיף: "התובע בעברו עבד כמוכרן טלפונים בעבר, הצענו לו שהוא יכול לבוא ולשבת ולהוציא שיחות טלפוניות ולעשות מכירות דרך הטלפון" ואף הבהיר: "ההצלחה שלו זה כסף לחברה. במידה והוא היה עובד לא טוב, השיחה היתה אחרת, אבל הוא עובד טוב. אני וסלווה ומארק דיברנו איתו והצענו לו. ש. ומה הוא אמר? ת. שהוא לא מעוניין. כי אם הוא היה מעוניין היינו שמחים להשאיר אותו." ובהמשך העיד: "ש. הוא סירב לעבוד בתפקיד שהצעתם לו? ת. נכון. ש. מה הצעתם לו? ת. הצענו לו שנמצא לו פתרון להוציא שיחות ללקוחות, אבל הוא לא רצה לשמוע על פתרון. הוא רצה לקבל כסף ורק אחר כך לדבר." (עמוד 16 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 1-4; 10-14). והנתבע 1 העיד בחקירתו הנגדית: "הצענו לו לעבוד טלפונית, במקום ללכת לבתים של אנשים אלא לעבוד מהמשרד באותו שכר. הכל אותו הדבר." (עמוד 24 לפרוטוקול הדיון מיום 12.9.2012, שורות 27-28). 34. גם מתשובותיו של התובע בעדותו עולה כי הנתבעים הציעו לו תפקיד חלופי. תחילה השיב: "למה שיציעו לי עבודה משרדית שאני לא יודע לעשות ויציעו לי שכר של 12,000 ₪? לא הציעו לי" אולם מייד לאחר מכן כאשר נשאל על כך שוב, לא שלל כי הוצע לו תפקיד אחר אצל הנתבעים והשיב: "אני יצאתי למכור בגשם. אני לא יודע למכור בטלפון, אם הייתי יודע הייתי מנסה זאת." (עמוד 8 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 18-19;24). 35. כן אין חולק כי התובע סירב לשוב לעבודתו גם לאחר שהודיעו לו בחודש 5/2010 כי שוב שינתה חברת "מי עדן" את תנאי המבצע. מר יאן שכטר מסר על כך בסעיף 52 לתצהירו והעיד על כך בחקירתו הנגדית: "המבצעים השתנו, אכן המבצע השתנה והוצע לו לחזור לאחר שהשתנה המבצע אבל הוא לא הסכים. זה לא היה רק לאחר שהתובע התפטר, אלא גם לפני. ש. לפני גם ידעת שהתנאים הולכים להשתנות? ת. לפני שהתובע נתן את המכתב, כשבאנו והצענו לו להישאר, לאורך כל התקופה היה לנו אינטרס להשאיר אותו, המבצעים משתנים, התקשרנו ואמרנו לו שיחזור, כי המבצע השתנה." (עמוד 17 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 6-7). בחקירתו הנגדית אישר זאת התובע כשהעיד: "אז מה אם שינו את תנאי המבצע. כמעט כלום לא היה שינוי. המהות של לחייב את הלקוח לתקופה לא השתנה" ו - "השינויים היו קטנים" (עמוד 10 לפרוטוקול הדיון מיום 20.6.2012, שורות 22,23 ו - 30). 36. עולה איפוא מהראיות כי אפילו קיבלנו את טענת התובע בדבר הרעת תנאים מוחשית בתנאי עבודתו, הרי שהוא לא נתן לנתבעים התראה עובר להתפטרותו, בדבר כוונתו להתפטר, לא נתן לנתבעים הזדמנות לתקן את ההרעה וגם כאשר הציעו לו הנתבעים תפקיד חלופי ללא פגיעה בשכרו וכן הודיעו לו כי שוב שונו תנאי המבצע על ידי חברת "מי עדן" לא חזר בו התובע מהחלטתו להתפטר. 37. אשר על כן אנו דוחים את תביעתו של התובע לפיצויי פיטורים. התביעה לפיצויים בגין עוגמת נפש והפרת הסכם עבודה 38. כן מצאנו לדחות את תביעת התובע לפיצויים בגין עוגמת נפש והפרת הסכם עבודה. טענת התובע בתצהירו לפיה "הפרו הנתבעים את הסכם העבודה, נהגו עמי בחוסר תום לב ופעלו כנגד הנורמה המקובלת שביחסי עבודה" (סעיף 22 לתצהיר) לא הוכחה כלל ועיקר, קל וחומר משאין חולק כי לא הנתבעים ביקשו לשנות את תנאי עבודתו של התובע ואף לטענת התובע עצמו, השינוי שעליו הודיעה חברת "מי עדן" ולא הנתבעים הם שהרעו את תנאי עבודתו. לא הוכח כי הנתבעים הפרו את הסכם העבודה עם התובע או נהגו עמו בחוסר תום לב ואף הוכח כי ניסו לבוא לקראתו, להציע לו תפקיד אחר לשביעות רצונו ולשכנעו להישאר בעבודתו לאחר ששוב שינתה חברת "מי עדן" את תנאי להצטרפות לקוחות חדשים. סוף דבר 38. התביעה נדחית, על כלל רכיביה. 39. התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ בתוך 30 ימים מהיום , שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה מיום פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. 40. על פסק הדין ניתן לערער בזכות בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי או באמצעות בית דין זה תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.התפטרות