העברת רכוש של אדם במצב מנטלי ירוד - גמירות דעת

ביחס להענקת נכסים על ידי אדם שהיה במצב מנטלי ירוד נפסק: "חתימתו של מתקשר מהווה בדרך - כלל אינדיקציה מכרעת לגמירות - דעת מצידו. ואולם, עמדנו כבר על כך שגמירות - הדעת מאובחנת על - פי מכלול הנסיבות החיצוניות והתנהגות הצדדים. בנסיבות שלפנינו, כאשר מדובר בהענקת נכסים רבי - היקף על - ידי אדם שהיה במצב מנטלי ירוד, התנהג בהתאם וחתם על מסמכי העברת הרכוש במעמד חריג ובלתי מקובל לעיסקה מעין זו, קשה לקבוע כי מתקשר סביר במעמדם של המערערים יכול היה להתרשם כי המנוח גמר בדעתו להתקשר אמו בחוזה מתנה." ראו: ע"א 3601/96 בראשי נ' עיזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל, פ"ד נב(2) 582 (1998) העובדה שאדם לא הוכרז פסול דין אינה מלמדת שהיה ביכולתו לגבש גמירות דעת לביצוע פעולה משפטית. בעניין זה הוסבר על ידי פרופ' דניאל פרידמן ופרופ' נילי כהן: "קיימים מצבים אחרים שעשויים לפגום, לעתים באופן זמני, לעתים באופן קבוע, בכושרו הנפשי או השכלי של אדם. חוק הכשרות המשפטית אינו עוסק בהם. מדובר בפגמים הנגרמים עקב זקנה, מחלה גופנית או נפשית, או תאונה, נטילת סמים או שתיית משקאות משכרים. מתקשרים שלוקים בחלק מן הפגמים שבנדון עשויים להיות מוכרזים פסולי דין. אך ודאי אין הצדקה להכריז על אדם פסול דין, אם מדובר בפגם חולף. במקרה כזה כמו במקרה של עיסקה שנעשתה עם אדם שטרם יוכרז פסול דין, יחול חוק החוזים... במקרים קיצוניים של אובדן כושר הבנה ושיפוט, עשוי החוזה להיות בטל לחלוטין, ומנקודת ראותו של אותו אדם, לא נעשה דבר ("FACTUM EST NON"). ראו: דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ב' 1014 - 1015 (1992) גמירות דעת