סעיף 97 בפקודת פשיטת הרגל (מכוח הוראת סעיף 353 בפקודת החברות) שזו לשונה: "(א) המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן לענין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות. (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום-לב ובתמורה." ס"ק א של סעיף 97 קובע את הכלל, שהמחאת זכות שנתן מי שהוכרז לאחר מכן פושט רגל מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא המחאת זכות לפושט רגל: המבקשים הם המפרקים הזמניים של העמותה לניהול כדורגל בפתח תקווה (להלן: "העמותה"), על פי צו פירוק זמני מיום 5.7.11. לפניי בקשת המפרקים הזמניים לקבוע כי המחאת זכות שעשתה העמותה, לטובת מכבי אבשלום פתח תקווה (להלן: "המשיבה"), בסכום של 600,000 ש"ח אינה תקפה. רקע העמותה שניהלה את קבוצת הכדורגל הפועל פתח תקווה והמשיבה השתמשו יחד באצטדיון העירוני בפתח תקווה, על פי הסכם שכרתו ביניהן בשנת 2009. בשנת 2010 נוצרו מחלוקות בין הצדדים וביום 10.5.10, במסגרת הסכם פשרה, התחייבה העמותה לשלם למשיבה פיצוי בסכום של 2,400,000 ₪ בארבעה תשלומים שנתיים שווים של 600,000 ₪ כל אחד. התשלום נעשה בדרך של המחאת זכות שהמחתה העמותה למשיבה באשר לכסף שיגיע לה מההתאחדות לכדורגל בישראל (להלן: "ההתאחדות"). ביום 1.8.11 חל מועד התשלום השני בסך 600,000 ₪. עקב פירוק העמותה, עיכבה ההתאחדות את התשלום למשיבה והודיעה כי תפעל לפי החלטת בית משפט. מכאן הבקשה. עיקר טענות המבקשים א. המבקשים טוענים שההמחאה אינה חלה על כסף שההתאחדות מקציבה, על פי תקנוניה, לקבוצות כדורגל ולעמותה בכללן (להלן: "ההקצבה"), וכי זכותה של העמותה שבפירוק לקבל את ההקצבה נובעת מפעילותה בתקופה שלאחר פירוקה. זכות העמותה לקבל את ההקצבה מותנית בהוראות של תקנוני ההתאחדות, שעל פיהם על העמותה, כמו קבוצות כדורגל אחרות, להעמיד תקציב שנתי מתאים לפעילות שוטפת ולגייס את יתרת התקציב, מעל ומעבר לסכום ההקצבה, מפעילותה השוטפת. תקציבה של העמותה לשנת 2011/12 נובע מפעילותה באמצעות המפרקים הזמניים. ב. על פי נוסח המחאת הזכות מדובר בכסף המגיע לעמותה במועד החתימה על המחאת הזכות, ולא מכסף שיגיע לה בעתיד. ג. ההמחאה נעשתה על דרך השעבוד, להבדיל מהמחאה על דרך המכר, אך לא נרשמה כדין, שעל כן היא בטלה. מוסיפים המפרקים הזמניים וטוענים שההמחאה בטלה כלפיהם בכל מקרה כלפיהם, מכוח הוראות החוק (סעיף 97(א) בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), החלה בענייננו מכוח סעיף 353 בפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"), וסעיף 54 בחוק העמותות, תש"ם-1980 (להלן: "חוק העמותות")). עיקר טענות המשיבה א. המשיבה מציינת כי בשנת 1997 נמכר האצטדיון, ששימש את שתי הקבוצות ושהיה בבעלות מועצת פועלי פתח תקווה, למר מאיר שמיר שהיה בעליה של קבוצת הכדורגל של העמותה. שתי הקבוצות המשיכו להשתמש באצטדיון עד לשנת 2009, עת ביקש שמיר לפנות את האצטדיון כדי לבנות על אדמתו. העמותה הסכימה לזרז את פינוי השטח, ובתמורה התחייבו בעלי המקרקעין לשלם לה כ- 18,000,000 ₪, שמתוכם במסגרת הפשרה שבין בעלות הדין התחייבה העמותה לשלם למשיבה את הסכום של 2,400,000 ₪. ב. לטענת המשיבה המחאת הזכות היא המחאה על דרך המכר, שהרי ההתאחדות היא ששילמה ישירות למשיבה את התשלום הקודם ולא נזקקה עוד לעמותה. על כן לא הייתה חובה לרשום אותה, ונוכח הסייג השני שבסעיף 97(ב) בפקודת פשיטת הרגל אין היא בטלה כלפי המפרקים הזמניים. ג. חלק מתקציב העמותה בסך 4,800,000 ₪ אמור להתקבל מההתאחדות ללא קשר להצלחת המפרקים הזמניים לגייס כסף נוסף לתקציב שעל כן יש לדחות את הטענה הראשונה שבפי המבקשים. עמדת ההתאחדות ההתאחדות מסרה אף היא את עמדתה לבקשה: "מעמדה ומזווית ראייתה את הדברים כמי שאחראית על ניהול ענף הכדורגל בישראל" (ס' 1.4 בעמדת ההתאחדות). ההתאחדות מפרטת את מעמדה, מעמד הקבוצות, מעמדה של ההתאחדות כצינור להעברת כסף לקבוצות מתוך כסף שהיא גובה מזכויות שידור של משחקי הכדורגל, ועל פי הסכם עם המועצה להסדר ההימורים בספורט. ההתאחדות גם מנהלת כרטיסי הנהלת חשבונות לכל קבוצה והכרטיס משמש גם כאמצעי תשלום לקבוצה אחרת בגין חיובים וזיכויים הדדיים. העמותה נתנה להתאחדות המחאה בלתי חוזרת להעביר למשיבה את סכום החוב. להתחשבנות בין הקבוצות, באמצעות ההתאחדות, חשיבות "להתנהלותן הכספית ועמידותן הפיננסית של הקבוצות". לפיכך עמדת ההתאחדות היא שיש ליתן תוקף להמחאת הזכות. אעיר כי אין בעמדת ההתאחדות הנמקות משפטיות לעמדתה. תשובת המבקשים המבקשים משיבים לטענות המשיבה, וממקדים את המחלוקת בשתי סוגיות שאכן עומדות ביסודה. האחת האם מדובר בהמחאת זכות על דרך השעבוד או על דרך המכר? והשנייה האם הייתה חובה לרשום את ההמחאה על פי הוראות סעיף 97 בפקודת פשיטת הרגל, על הסייגים המפורטים שם? המבקשים עומדים על דעתם כי מדובר בהמחאה על דרך השעבוד, שהרי ההתאחדות לא העבירה את הכסף בתשלום הקודם ישירות למשיבה, אלא עשתה כן בדרך של חיוב חשבונה של העמותה אצלה ומשיכתו משם לטובת המשיבה. לטענת המבקשים משמעות הדבר היא שלא נוצר ניתוק מלא בין העמותה לבין המשיבה, כנדרש בהמחאה על דרך המכר. העמותה מסרה למשיבה שיקים מעותדים לבטחון פירעון התשלומים שהמחתה, ואף מכך ניתן ללמוד שאין מדובר בהמחאה על דךר המכר. לחלופין היה על המשיבה לרשום את ההמחאה בפנקס השעבודים אצל רשם המשכונות, כנדרש בתקנות פשיטת הרגל (סדרי רישום של המחאת הזכות), תש"ל-1970, והיא לא עשתה כן. בהמחאת הזכות לא פורטו חוזים ספציפיים, שעל כן אין היא פטורה מרישום לפי הסייג השני שבסעיף 97(ב) בפקודת פשיטת הרגל. מכל מקום ניסוחו של כתב ההמחאה כללי ביותר, לא צורפו לו מסמכים כגון הסכם הפשרה שבין הצדדים שעל פיו נעשתה ההמחאה, ודין הוא שיש לפרט את הדברים בכתב ההמחאה ברחל בתך הקטנה. עמדת כנ"ר, רשם העמותות ומס הכנסה ב"כ כנ"ר וב"כ מס הכנסה תומכים בעמדת המבקשים. ב"כ רשם העמותות תומך אף הוא בעמדת המבקשים, אם כי אינו מסכים עם עמדתם שמדובר בהמחאה על דרך השעבוד. לטענתו ההמחאה לא נרשמה והסייגים שבסעיף 97(ב) בפקודת פשיטת הרגל אינם מתקיימים, שעל כן ההמחאה בטלה על פי הוראת סעיף 97. ב"כ מס הכנסה מוסיף טענה לטובת המבקשים, ובהסתמך על הוראת סעיף 96א' בפקודת פשיטת הרגל גורס כי מדובר בהענקה בטלה. לא אעסוק בהחלטתי בטענה זו שלא נטענה בבקשה ושזכויות הצדדים לגביה יישמרו. דיון והכרעה זו לשונה של הודעת המחאת הזכות: "10 מאי 2010 לכבוד ההתאחדות לכדורגל בישראל הנדון: המחאת זכות והוראה בלתי חוזרת הואיל ועומדות לפקודתנו מעת לעת זכויות מאת ההתאחדות לכדורגל בישראל. הנני, הפועל פתח תקווה - העמותה לניהול כדורגל בפתח תקווה, עמותה רשומה מספר 580287647 מודיעה לכם בזאת, כי המחאתי (כך! - אש"ש) לטובת מכבי אבשלום פתח תקווה - מחלקת כדורגל עמותה רשומה מספר 580204686 (להלן: "מכבי פתח תקווה") כל זכות המגיעה מאת ההתאחדות לכדורגל עד לסך של 2.4 מליון ₪ (שני מליון וארבע מאות אלף ₪) אשר יועברו למכבי פתח תקווה בארבעה תשלומים שנתיים על סך 600,000 ₪ כל תשלום, כאשר התשלום הראשון יועבר החל מיום 01.08.2010 וכלה ביום 01.08.2013. לכן, עליכם להעביר ישירות לידי מכבי פתח תקווה את הסכומים הנקובים בסעיף 2 לעיל בהתאם ללוח הזמנים האמור לעיל. הריני מודיעים בזאת כי אין כל מניעה חוקית ו/או חוזית אחרת להמחות את זכויותינו בהתאם להמחאת זכות זו. הוראותינו אלה הינן בלתי חוזרות ואינן ניתנות לביטול או שינוי אלא בהסכמת מכבי פתח תקווה, מראש ובכתב. בכבוד רב, הפועל פתח תקווה- העמותה לניהול כדורגל בפתח תקווה" המבקשים גורסים כי מדובר בהמחאה על דרך השעבוד, ואילו המשיבה טוענת שההמחאה היא על דרך המכר. לכאורה נראה כי מדובר בהמחאה על דרך המכר, שהרי העמותה המחתה את הכסף שיגיע לה מההתאחדות לפירעון חוב שהיא חבה למשיבה. טענת המבקשים כי משמסרה העמותה למשיבה שיקים מעותדים, בסכום ההמחאה, יש לראות בהמחאה משום המחאה על דרך השעבוד, איננה משנה ממסקנתי הלכאורית האמורה, שהרי מסירת השיקים לא באה אלא כדי להבטיח את המשיבה למקרה שההתאחדות לא תשלם את המגיע לפי ההמחאה, מכל סיבה שהיא. אין לראות במסירה זו אלא משום ביטחון נוסף שמסרה המבקשת למשיבה, וספק אם בכך פגמה במכר זכותה כלפי ההתאחדות. כך גם איני רואה נפקות לאופן שבו רשמה ההתאחדות את התשלום הקודם ששילמה לפי ההמחאה בכרטיס הנהלת החשבונות של המבקשת. עם זאת אינני רואה צורך להכריע בסוגיה מכר או שעבוד, מהטעם שבין כך ובין כך חלה על ענייננו הוראת סעיף 97 בפקודת פשיטת הרגל (מכוח הוראת סעיף 353 בפקודת החברות) שזו לשונה: "(א) המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן לענין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות. (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום-לב ובתמורה." ס"ק א של סעיף 97 קובע את הכלל, שהמחאת זכות שנתן מי שהוכרז לאחר מכן פושט רגל (ולענייננו תאגיד חדל פירעון - ס' 353 בפקודת החברות וס' 54 בחוק העמותות) לא תהיה בת תוקף כלפי הנאמן אלא אם נרשמה כפי שנקבע בתקנות פשיטת הרגל (סדרי רישום של המחאת הזכות), תש"ל-1970. המחאת החוב דנן, בין אם מדובר בהמחאה על דרך השעבוד (החייבת ברישום לפי ס' 4 בחוק המשכון או ס' 178 בפקודת החברות) בין אם מדובר בהמחאה על דרך המכר החייבת ברישום מכוח הוראת ס' 97 בפקודת פשיטת הרגל), לא נרשמה. ס"ק ב' של סעיף 97 מחריג מהכלל שבס"ק א' שלושה מקרים: א. חיובים שזמן פירעונם חל עד לשעת ההמחאה; ב. המחאת חוב של זכות עתידית לפי חוזים שפורטו בהמחאה; ג. המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתנאים שנקבעו. אין חולקין שבענייננו אין מדובר בהמחאה של חיוב שזמן פירעונו הגיע עד לשעת ההמחאה, או בהמחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק. לפיכך החריג היחיד שיכול היה להתאים לעניננו, ולפטור בהתקיימות תנאיו מחובת הרישום כלפי המפרקים הזמניים, הוא החריג השני - המחאה של זכות עתידית. השאלה שלפניי מצטמצמת אפוא אך לשאלה מה משמעו של צירוף המלים "חוזים שפורטו בהמחאה", ואם ההמחאה דנן אכן פירטה את אותם חוזים. הדיבור "חוזים שפורטו בהמחאה" מכוון לחוזים שבין הממחה לבין הנמחה, ובענייננו בין המבקשת לבין ההתאחדות. עיון בנוסח המחאת הזכות שהובא לעיל מלמד כי לא נזכר בו, ואף לא צורף לו, חוזה כלשהו שבין המבקשת לבין ההתאחדות, או מסמך כלשהו אחר שממנו אפשר ללמוד על מקור זכותה של העמותה כלפי ההתאחדות. די בכך לקבוע שלא התקיים בענייננו החריג שבסעיף 97(ב), שעל כן, בהעדר רישום, ההמחאה בטלה כלפי המפרקים הזמניים. אין לקבל את טענת המשיבה כי ברור שמקור זכותה של העמותה וחיובה של ההתאחדות בחוזים המתחדשים כל שלוש שנים והידועים לכול. ראשית לא הובאו לפניי פרטים כלשהם באשר לאותם חוזים. שנית, אין לקבל בעניין זה את טענת המשיבה, המפנה לפסק דינו של השופט י' עמית בעניין פש"ר (חי') 220/02 מועדון הכדורגל הפועל חיפה (בפירוק) נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל (30.1.07), שאמנם עסק בסוגיה דומה אך גם שונה על פי עובדותיה והשאלה המשפטית שהתעוררה שם. באותו עניין הובאו לפני בית המשפט פרטים על תוכן החוזה (ר' למשל סעיף 12 בהחלטה). בענייננו, אין לדעת את הפרטים; כל שידוע הוא כי החוזים הם לתקופה של שלוש שנים, ואין לדעת אם החוזה שהיה בתוקף בזמן ההמחאה הסתיים ומתיי. שלישית וזה עיקר, הקביעה שבחריג השני של ס' 97(ב), שיש לפרט את החוזה בהמחאה, איננה עניין פורמלי בלבד. מטרתה להגן על צדדים שלישיים העשויים לנשות בממחה, באופן שיוכלו לדעת אלו נכסים גורעת ההמחאה ממסת הנכסים של הממחה. במקרה דנן אין לדעת באיזה חוזה מדובר, מה היו תנאיו ומה הייתה העמותה זכאית לקבל על פיו. המסקנה המתבקשת היא שמשלא נרשמה ההמחאה, ולא התקיים החריג שבס' 97(ב), בטלה ההמחאה כלפי המפרקים הזמניים. לפיכך אני מקבל את בקשת המפרקים הזמניים ומורה כי ההמחאה האמורה אינה מחייבת את המפרקים הזמניים ואת העמותה. המשיבה תשא בשכר טרחת עו"ד של קופת הפירוק בסך 20,000 ₪. המחאת חיוביםפשיטת רגל