לטענת המבקשים, בתחילת 1998 פנו ליו"ר וועד האגודה דאז וביקשו לדעת מהם זכויותיה של המבקשת, בקשר לבניית בית מגורים באגודה. לטענתם, הודיע להם כי הם זכאים כמו יתר בנות ובני האגודה לקבל בהקצאה, ללא תמורה (בעלות מינימאלית של חיבורי תשתית), זכויות במגרש לבניית בית מגורים שיועדו לכך מלכתחילה. בהתאם להנחיותיו הוגשה על ידי המבקשים בקשה לקבלת מגרש לבניית בית מגורים. מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא הזכות לבנות בית במושב: רקע המבקשים הנם בעל ואישה. המבקשת מס' 2 (להלן: "המבקשת"), הנה ילידת היישוב כפר זיתים, הוריה בעלי נחלה והנם תושבי האגודה 1, כפר זיתים - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן: "האגודה"). המערכת החוזית החלה על משבצת מקרקעי האגודה הינה חוזה משולש אשר הצדדים לו הנם מדינת ישראל, באמצעות המנהל, כבעלים, הסוכנות היהודית - כחוכרת המקרקעין והאגודה אשר הנה בר רשות בקרקע (חוזה השכירות צורף כנספח ה' ל- מב/1 - תצהיר המבקש). האגודה הנה גורם חקלאי כהגדרתו בחוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי התשנ"ב - 1992 אשר מכוח הוראות חוק ההסדרים היא נתונה להליכי שיקום אשר טרם הושלמו והסתיימו. במסגרת ההליכים הנ"ל הוטל הוטלו על ידי המשקם צווי עיקול ושעבוד על שטחי משבצת האגודה כך שלמעשה כל הקצאה של מגרש מצריכה לקבל את אישור המשקם. בפניי בקשת המבקשים למתן פסק דין הצהרתי בו יוצהר כי האגודה בהחלטה מיום 23/04/98 ובהחלטות וועד האגודה, התחייבה והיקצתה בפועל שטח לבניית מגורים הידוע כמגרש 218 (להלן: "המגרש") למבקשים, והתחייבות זו היא ברת תוקף, ומעולם לא בוטלה בהחלטה חוקית. כן נתבקש בית המשפט לקבוע כי המשיבים 3 ו- 4 (להלן: "המשיבים") אינם בעלי זכויות במגרש 218 לעיל, ההחלטה להקצות להם את המגרש הייתה בלתי חוקית ואינה יכולה לפגוע בזכויות החוזיות של המבקשים וכי בהעדר הסכם בין המנהל לבין המשיבים אין להם זכויות עדיפות על המבקשים. טענות המבקשים לטענת המבקשים, בתחילת 1998 פנו ליו"ר וועד האגודה דאז, מר אריה ג'ואבני וביקשו לדעת מהם זכויותיה של המבקשת, בקשר לבניית בית מגורים באגודה. לטענתם, מר ג'ובאני הודיע להם כי הם זכאים כמו יתר בנות ובני האגודה לקבל בהקצאה, ללא תמורה (בעלות מינימאלית של חיבורי תשתית), זכויות במגרש לבניית בית מגורים שיועדו לכך מלכתחילה. בהתאם להנחיותיו הוגשה על ידי המבקשים בקשה לקבלת מגרש לבניית בית מגורים. בקשתם ביחד עם בקשה נוספת של רחל ועזרא אהרון נדונה בקשתם בפני פורום חברי וועד האגודה שנענו בחיוב לבקשתם וקבעו כי מגרש 218 מוקצה למבקשים לצורך בניית ביתם. כן נטען כי פרוטוקול הישיבה הנ"ל נערך כדין ונחתם כדין על ידי חברי הוועד הנוכחים. לטענת המבקשים, החלטה זו מחייבת את האגודה לחתום עם המבקשים לאלתר על הסכם חכירה ביחס למגרש 218 או כל מגרש שווה ערך וגודל אחר המצוי בשטחה, באופן המקנה למבקשים זכויות חכירה לדורות במגרש ובמחיר שהוסכם בין הצדדים. כן נטען כי החלטת האגודה מיום 23/03/03 (שהינה רשימה מפורטת של שמות הזכאים לקבלת מגרש שנערכה על ידי האגודה ונשלחה לעו"ד טפר, נאמן הנושים) אינה ברת תוקף, ואיננה מהווה תחליף להחלטת וועד חוקית. כן נטען כי העדר רישום מס' ת.ז למשיבים במסמך במיום 23/03/03 פוגע ממילא בזכותם לטעון לזכויות כלשהן במגרש. עוד נטען כי המשיבים לא ביצעו כל בנייה במגרש, לא שילמו תמורתו דבר ולא הציגו החלטה חוקית לקבלת הקצאה כדין. לטענתם, באותה עת רלוונטית הוקצו המגרשים על אף קיומו של עיקול ושעבוד המשקם לבני ובנות האגודה אשר בנו בפועל את בתיהם, לאחר חתימת הסכם החכירה עם המנהל. לצורך שחרור חלק מהמגרשים, אשר הוקצו לילדי חברי האגודה נדרשה האגודה למכור שני מבני ציבור השייכים לאגודה וכנגד זאת שחרר הבנק כ- 9 מגרשים מהשעבוד. כן נטען כי בעודם גרים ביישוב ביום 11/03/98 נולדה למבקשים בת והם ביקשו לרשום אותה לפעוטון במקום וביום 23/04/98 ניתנה למבקשים הפנייה למחלקת החינוך המאשרת את דבר הקצאת המגרש הנ"ל למבקשים שניתן על בסיס החלטת הוועד שצורפה (נספח א' לתביעה). עוד נטען כי כעבור 5 חודשים מהוצאת המסמך הנ"ל קיבלו המבקשים מכתב מהוועד המקומי של האגודה שענייננו הפניית חברים לגשת בדחיפות למזכירות היישוב על מנת לשלם עבור חיבורי צנרת מים, חשמל וטלפון בעלות כוללת של 5,500 ₪, אותם שילמו המבקשים למר אליעזר גפרי שהיה בשעתו נציג הוועד (צורף כנספח ב לתביעה). הם ציינו בבקשתם כי הם אינם יודעים אם סכום זה יועד לצורכי השתתפות בתשתית למגרש. בחלוף תקופה ומשלא הוזמנו המבקשים לשלם עבור השתתפות בתשתיות המגרש שנאמדו ב- 10,000 ₪ החליטו המבקשים לפנות לאגודה על מנת לדעת את פשר העיכוב. בבירור שנערך עם האגודה נאמר להם כי עליהם להמתין עד להסרת השעבוד על כלל מסגרת הישוב ועם הסרתו יוכלו המבקשים להתקדם לטובת מימוש הקצאה. לטענתם, בפועל בתקופה הרלוונטית שבה הוקצה מגרש 218 למבקשים ביצעה האגודה פעולות לשחרור מגרשים דומים בגודלם ובשטחם הסמוכים למגרש 218 למתיישבים אחרים. לטענתם, המבקשים הם היחידים שללא כל סיבה, לא שוחרר מגרשם במסגרת זו לצורך חתימת הסכם חכירה. המושב לא פנה אל המבקשים לשלם כספים לטובת שחרור המגרש ו/או לתשלום תשתיות. לטענתם, הן המשקם והן המנהל נתנו הסכמתם בבחינת חותמת גומי להקצאת המגרשים למעט מגרש 218 בכפוף לתשלום כספים שדרשו כמקובל. לטענתם, הפעולה המשפטית המוגדרת כהקצאת המגרשים כמוה כשחרור מגרש מהמשבצת על תנאי, ולפיה, בכפוף לתשלום דרישת המשקם והמנהל חייב היה המנהל לחתום על הסכם חכירה עם כל מי שהמושב הקצה לו מגרש בהסכמה מהמשבצת. לטענת המבקשים, המושב הקצה מחדש את המגרש הנ"ל למשיבים. ההקצאה נעשתה בזמן שעדיין היו מוטלים עיקולי המשקם ככל הנראה על המגרש הנדון שכן לצורך שיבוצם הייה חייב המושב להוציא את המבקשים משיבוץ ולשבץ אחרים במקומם, דבר שמנוגד לנורמות המנהליות המוטלות על האגודה מכוח המשפט המנהלי. לטענתם, המשיבים מעולם לא הציגו החלטה חוקית לקבלת הקצאה כדין ועל כן המשיבים אינם בעלי זכות חוקית לקבלת ההקצאה כדין. תשובת האגודה לטענת האגודה, אין להסתמך על החלטת וועד האגודה לפיה ניתנה למבקשים התחייבות להקצות להם את הזכויות במגרש, שכן, בפרוטוקול לא צוין מספר מגרש ועל כן אין בפרוטוקול זה כדי להועיל לתביעתם. כן נטען כי האגודה מעולם לא התחייבה להקצות זכויות במגרש 218 וממילא המבקשים לא השכילו להציג ראיה כלשהי להתחייבותה הנטענת של האגודה כלפיהם ביחס למגרש 218. עוד נטען כי במכתב מיום 22/01/00 פנתה המבקשת לאגודה וביקשה לקבל פרטים אודות השטח שלכאורה הוקצה למבקשים. בתשובתה דחתה האגודה את הפנייה האמורה והודיעה למבקשת כי לא נגבה ממנה תשלום עקב עיקול שעבוד של המשקם, לפיכך, לא ניתן לתת לה מספר חלקה והיא נכנסת לרשימת הממתינים. כן נטען כי מאז מכתבה הראשון של המבקשת ביום 22/01/00 לא פעלו המבקשים לשמירת זכויותיהם ולא נעשתה על ידם כל פעולה משפטית לשם מניעת הפגיעה הנטענת על ידם. עוד נטען כי בפגישה שנערכה בין המבקשים ובין נאמן הנושים שבו וטענו המבקשים כי הם זכאים לקבל מגרש בתחומי האגודה אולם, נאמן הנושים דחה טענתם והבהיר כי ככל שהמבקשים מעוניינים לקבל זכויות במגרש במסגרת פרויקט הרחבת המושב כפר זיתים עליהם לעמוד בתשלום בהתאם לסכומים שנקבעו לשחרור המגרש (תרשומת פגישה צורפה כנספח 12 לתשובת האגודה). כן נטען כי לפני 01/01/98 שיווקה האגודה מספר מגרשים לחלק מבני החברים של האגודה כנגד תמורה שנקבעה על ידה ושולמה בפועל. אולם, לנוכח צווי העיקול והשעבוד לא היה לא ניתן היה להשלים את הליכי הקצאת הזכויות במגרשים במנהל. ביום 09/06/02 נערך ונחתם בין האגודה ובין נושיה במנהלה להסדרים הסדר מעטפת לשם הסדרת חובותיה מהתקופה שקדמה לתאריך 01/01/98. עוד נטען כי בהתאם לדרישת נאמן הנושים המציאה האגודה במכתבה מיום 23/03/03 רשימה מפורטת של שמות הזכאים לקבל מגרש, לאחר שאלה שילמו לאגודה לפני 01/01/98 את התמורה שנקבעה לשיווק המגרש, שמם של המבקשים אינו מופיע ברשימה זו. במסגרת הצעת נאמן הנושים נדרשו אלה המעוניינים להמשיך בהליך ההקצאה של המגרש לקיים אחר הוראות הסדר המעטפת לשחרור מגרש 218 לצורך הקצאת הזכויות במגרש על שמם. לטענת האגודה האגודה 4 שילמה את מלוא התמורה לשחרור המגרש על כן היא הזכאית לקבל את הזכויות במגרש 218 . האגודה אף הבהירה כי המבקשים לא שילמו עבור קבלת זכויות באיזה ממגרשי האגודה ובכלל זה מגרש 218 או מגרש אחר. כמו כן נטען כי דרישת התשלום המופיעה בס' 16 לבקשה (סך של 5,500 ₪) הנה לוועד המקומי וממילא אין היא מופנית או מתייחסת למבקשים אלא לכלל בעלי הזכויות במגרשים. כמו כן אין בדרישת התשלום לכשעצמה או בביצוע התשלום לוועד המקומי ככל שבוצע, כדי להועיל או לתמוך באיזו מטענותיהם של המבקשים. מה גם שלא הוכח כי אכן שולם תשלום זה. בפרוטוקול ישיבת הוועד מיום 11/12/97 (נספח 1 לתשובת האגודה) אמנם נרשם כי הוחלט להקצות למבקשים שטח לבניית בית מקצועי אולם, הליך ההקצאה הופסק ולא יצא אל הפועל וזאת כי התברר לאגודה מנאמן הנושים כי היא פועלת בניגוד לצווי העיקול והשעבוד אשר הוטלו על ידי המשקם במנהלה להסדרים ועל כן כל החלטת הקצאה אם הייתה כזו דינה בטלות. לטענת האגודה, בשל צווי העיקול והשעבוד הופסק גם הליך הקצאת המגרש לרחל ועזרא אהרון, המוזכרים באותו פרוטוקול ישיבה מיום 11/12/97. כן נטען כי אם קיימות למבקשים טענות ביחס להפסקת הליך ההקצאה הרי שהן התיישנו זה מכבר, האגודה דחתה את טענותיהם בפנייתם כבר בשנת 2,000 וחלפו יותר משבע שנים מיום דחיית הטענות במכתב המבקשים מיום 22/01/00 שכן מדובר בסעד הצהרתי ביחס להתחייבות חוזית. בכל מקרה נטען, כי מדובר בשיהוי ניכר שיש בו כדי לדחות את הבקשה. עמדת המינהל לטענת המינהל לא התקבלה כל בקשה להקצאת מגרש ולא ידוע למינהל על קיומן של הליכים כלשהם בין המבקשים לאגודה. המנהל הודיע כי יכבד כל החלטה או פסק דין שיינתנו על ידי בית המשפט בכפוף להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי המינהל. טענות המשיבים האגודה מס' 4, הגב' צפירה, הנה ילידת היישוב כפר זיתים, הוריה בעלי נחלה ואחיה תושב כפר זיתים וככזו הייתה זכאית להקצאת קרקע לבית מגורים. בתחילת שנת 1997 נודע למשיבים על ידי מר ג'ובאני שכיהן כיו"ר וועד הנהלת האגודה החקלאית כי יש למשיבים זכות להקצאת קרקע לבניית בית מגורים ביישוב וכי על מנת לממש זכות זו עליהם לשלם סך של 3,000 $ עבור תשתיות למגרש שיוקצה בעבורם. בתאריך 14/04/97 שילמו המשיבים לאגודה את הסכום הנדרש. לאחר זמן מה נמסר להם על ידי מר ג'ובאני כי הוקצה להם מגרש 218. לאחר מכן פנה משיב 3 למודד ושכר שירותיו למדידת מגרש 218. המודד מדד את המגרש ולאחר זמן מה גודר המגרש בגדר תיל. בחודש 09/2004 חתמה אמה של אגודה מס' 4, הגב' שרה דחבש, על בקשה לשחרור מגרש 218 . לאחר החתימה שולמו סכומי כסף למשקם בהתאם להסדר המעטפת אך עוכב תהליך שחרור המגרש על ידי נאמן הנושים בשל קיומו של ההליך דנן. לטענתם, המסמך שעליו מבססים התובעים את תביעתם מיום 23/04/98 אכן מאשר כי למבקשים הוקצה שטח לבנייה במושב כפר זיתים אולם לא את מגרש 218. במסמך עצמו לא מצוין מספר מגרש. המבקשים לא המציאו לבית המשפט החלטה מחייבת באשר להקצאת מגרש 218. המבקשים טענו כי יש לדחות את הטענה כי לא שולמה כל תמורה על ידם, שכן, בתאריך 14/04/97, כ- 8 חודשים לפני שהוחלט להקצות שטח למבקשים (על פי הפרוטוקול מתאריך 11/12/97) שילמו המשיבים 3 ו- 4 סכום של 10,000 ₪ (3,000 $) עבור השתתפות בעלות התשתיות למגרש 218 כפי שנדרשו לשלם בזמנו ועוד סכום של כ- 15,845 ₪ בין התאריכים 15/09/04 ועד 23/06/05 עבור הסרת שעבודים ועיקולים על מגרש 218 (הקבלות צורפו לתגובה ומצוין בהן מספר המגרש). כן נטען כי אילולא תביעה זו היו כבר בונים בית ביישוב וכי אין אמת בטענת המבקשים כי המשיבים אינם מתכוונים לגור ביישוב. עוד נטען כי גם במסמך עליו מסתמכים המבקשים, שנכתב למשרד החינוך לצורך רישום לגן לא נכתב מספר מגרש כלשהו ולכן אין מסמך זה יכול להוות אסמכתא להקצת המגרש 218. לעניין המנשר שקיבלו המבקשים מהוועד המקומי וטענתם כי שילמו סך של 5,500 ₪ עבור חיבורי צנרת מים חשמל וטלפון נטען כי המבקשים עצמם בבקשתם מאשרים כי אינם יודעים לאן יועד הסכום הנ"ל, וכי היה על המבקשים לשלם סך של 10,000 ₪ (3,000 $) עבור תשתיות להקצאת מגרש - סכום שלא הוכח כי שולם על ידם. העובדה כי המבקשים ביקשו פעם אחר פעם (במספר מכתבים), שימציאו להם פרטים מזהים של המגרש, מספרו, מספר גוש וחלקה, מעידה כאלף עדים על כך שלא הוקצה להם שטח ספציפי ועל כן יש לדחות את תביעתם. דיון אדון תחילה בטענות המקדמיות שהעלתה האגודה בתשובתה להמרצת הפתיחה. התיישנות לטענת האגודה המבקשים ידעו עוד משנת 2,000 כי טענותיהם בדבר הקצאת המגרש נדחות על ידי האגודה וחרף זאת לא פעלו למימוש זכויותיהם באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט. הראיה לכך שהמבקשים ידעו כי דבר ההקצאה בוטל הנם המכתבים שהוחלפו בין נאמן הנושים ובין המבקשים לפיהם, המבקשים ידעו בסמוך ליום 22/01/00 כי הליך ההקצאה הופסק ובוטל עקב צווי עיקול שהוטלו על ידי המשקם. לטענתם, אין מדובר בעסקה במקרקעין אלא בסעד הצהרתי ביחס להתחייבות חוזית ועל כן דין התביעה להידחות מפאת התיישנותה שכן עברו 7 שנים ממועד התגבשות העילה כנגד האגודה. סבורני כי אין ממש בטענה זו ודינה להידחות. ס' 5 לחוק ההתיישנות התשי"ח - 1958, המגדיר את תקופות ההתיישנות, קובע: "5. הזמן להתיישנות התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן-תקופת ההתיישנות) היא - (1) בשאינו מקרקעין - שבע שנים; (2) במקרקעין - חמש עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) 2 - עשרים וחמש שנה". השאלה הבאה שיש לבחון היא האם בענייננו מדובר בתביעה "במקרקעין" או "בשאינו מקרקעין". ס' 1 לחוק ההתיישנות מגדיר: " "מקרקעין" - קרקע מכל סוג וכל זכות או טובת הנאה בקרקע וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע וכל זכות או טובת הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה". מס' 5 על תתי סעיפיו, וכפי שפורש בפסיקת בתי המשפט, אין ללמוד כי ס' 5 (2) אינו חל על תביעה לאכיפת זכות חוזית הקשורה במקרקעין (לרבות כמו במקרה דנן, זכות להקצאת מגרש לצורך בנייה המבוססת על החלטת וועד ההנהלה מיום 11/12/97 - נספח 1 לתצהיר האגודה, מש/14). ההיפך הוא הנכון. ראה דנ"א 2415/01 - חב' פליצ'ה ראובן נ' ציפורה סופיוב . במקרה בו נתבעה זכות חוזית לאכיפת זכות במקרקעין, שם נקבע: "בקשת הדיירים התייחסה לתביעתם לאכיפת זכות חוזית לקבלת זכות במקרקעין, ותביעה כזו הינה תביעה "במקרקעין", שהדין להתיישנותה קבוע בסעיף 5 (2) לחוק ההתיישנות (ראו ע"א 520/96 חוסין נ' מיר, פ"ד נד(494 ,487 (3)". מכאן, שאף על ענייננו חל ס' 5 (2) לחוק ההתיישנות ולפיו תקנות ההתיישנות במקרה דנן היא 15 שנה וזו טרם חלפה, גם אם תתקבל טענת המשיבים כי המבקשים ידעו כבר ביום 22/01/00 שהחלטת האגודה בטלה. לאור האמור, טענת ההתיישנות נדחית. שיהוי כמו כן, איני סבור כי יש לקבל את טענת האגודה כי יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי, משום שלא התקיימו התנאים הקבועים לכך בפסיקה. הלכה היא כי השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנו המשפטו. לצורך קבלת טענת שיהוי, על הנתבע להוכיח כי בנסיבות המקרה התובע זנח את זכות התביעה העומדת לו וכי במשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה. איחור בהגשת תביעה, כשלעצמו, אינו מעיד על ויתור או מחילת התובע על זכות התביעה (ראה לעניין זה ע"א 6805/99, תלמוד תורה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים). לא הוכח כי המבקשים זנחו את זכות התביעה שכן, הן חזרו וטענו שפנו מס' פעמים לא מבוטל למושב על מנת להסדיר את עניין הקצאת השטח , כמו כן הוצגו בפניי מסמכים המעידים על פניותיהם למושב (מש/1 - מש/4) כמו כן לא הוכח בפניי כי האגודה שינתה את מצבה לרעה. לאור האמור אני דוחה את טענת השיהוי. מכאן, לגופה של המחלוקת. האם הוכחה זכותם של המבקשים במגרש 218? ראיות המבקשים המבקשים תמכו יתדותיהם בתביעתם על החלטת האגודה מיום 11/12/97 (נספח א' לתצהיר המבקש) בפרוטוקול ישיבה מיום 11/12/97. בישיבה זו השתתפו יו"ר הוועד אריה ג'ואבני, יעקב שלמה, עמרם שלמה, עקיבא שלמה. מפאת חשיבותה אביא את ההחלטה כלשונה: " 10. הוחלט להקצות שטח לבניית בית מקצועי 1. לרחל ועזרא אהרון / מ"ס מגרש 2. דוד ועינבל X / מ"ס מגרש". (הדגשה בקו שלי -י.א.). לא למיותר יהיה לציין כי בהחלטה זו לא נכתב מספר מגרש כלשהו ביישוב כפר זיתים ועל כן אין בהחלטה זו להוכיח טענת את המבקשים כי בהחלטה זו הוקצה להם מגרש 218. בס' 6-7 לתצהירו הצהיר המבקש כי נמסר להם בעל פה על ידי יו"ר וועד היישוב כפר זיתים, מר אריה ג'ואבני כי הם זכאים להקצאה מהאגודה. המבקש אף חזר על טענה זו בעדותו (בעמוד 18 שורות 27 ואילך). יש לציין כי טענה זו נסתרת על ידי פנייתם של המבקשים באשר לקבלת פרטי הזיהוי של המגרש. מהראיות שהובאו בפניי עולה כי המבקשים פנו לאגודה בדרישות חוזרות ונשנות להבהיר היכן מצוי המגרש שהוקצה למבקשת וכן בקשה לציין את החלקה ומספר הגוש (מכתב מיום 22/01/00 - מש/1), מכתב לוועד המקומי מיום 20/09/01 בו נתבקש לעדכן מהו הגוש והחלקה (מש/2) וכן מכתב מיום 26/01/03 (מש/3) למזכירות המושב בבקשה דומה שם נכתב: "כמו כן, ידוע לנו כי בתשובתכם מיום 22.1.00 ציינתם כי עקב עיקול של המשקם אין באפשרותכם לתת מס' חלקה. למיטב ידיעתי עניין המשקם סודר ועל כן הינכם מתבקשים להודיע לנו גוש וחלקה בעבור המגרש המיועד". יצויין כי על גבי המכתב מיום 22/01/00 (מש/1) נכתבה תשובת האגודה בכתב יד: "לא נגבה ממך תשלום עקב עיקול שעבוד של המשקם לפיכך לא אוכל לתת לך מס' חלקה. את נכנסת לרשימת הממתינים". (חותמת של כפר זיתים מושב עובדים). כך גם העיד המבקש בעמוד 22 שורות 28-29: "ש. האם שילמת עבור הזכויות במגרש סך של 3,000 דולר. ת. השבתי על כך לעו"ד לוי, רציתי לשלם ואמרו לי שיש עיקולים ולא ניתן לשלם וזה התעכב". ראה עדותו של המבקש בעמוד 18 שורה 29 וכן בעמוד 19 שורות 1-5: "ש. אז תסביר לי למה יש צורך לפנות ב- 01-2000 ובשנת 2001 , 2002, ו-2003 לבקש את מיקום המגרש. ת. לי נתנו רק את מספר המגרש ולא אמרו לי גוש וחלקה של המגרש, היכן נמצא, כלומר אני ביקשתי לדעת גוש וחלקה וידעתי רק את המס' 218 על פי החלטת הוועדה החלטה של אריה ג'ובני... יו"ר הוועד דאז אריה ג'ובני אמר לי מילולית שזה מגרש 218, אני רוצה להוסיף, גם בהחלטת פרוטוקול לא היה גוש וחלקה שאני אוכל לדעת איפה המקום של מגרש 218". (הדגשה בקו שלי - י.א.). ראה עדותו של המבקש בעמוד 19 שורות 5-7 "ש. יש לך מסמך מעבר לאמירה של ג'ואבני בעל פה שמורה לך שאתה זכאי לקבל את 218. ת. כן יש לי מסמך מיום 10.11 שהוא מסמך מהתושבים שפנו אליי לגבות את הכסף לגבי התשתיות של המגרש נספח ו לתצהירי)". יצויין כי על אף שלפי טענתם נודע למבקשים בע"פ מגובאני מס' המגרש 218 , לא הוזכרה באף אחד מכתבי הפנייה ששלחו המבקשים לאגודה, הטענה כי ג'ובאני אמר להם שקיבלו את מגרש 218, מבון כי גם בכך יש להחליש את טענתם כי ג'ובאני אמר להם בעל פה שהמגרש שהוקצה להם הינו 218. נספח ו' לתצהיר המבקש (נספח ב' לתביעה) ראיה נוספת שהגישו המבקשים להוכחת טענתם הנה נספח ו' לתצהיר המבקש. מדובר במנשר כללי שהופץ על ידי הוועד המקומי של כפר זיתים לידיעת התושבים, על גביו מופיע בכתב יד המספר 218 ומכך המבקשים מנסים ללמוד על זכויותיהם במגרש 218. סבורני כי אין במסמך זה כדי להוכיח את טענתם ואנמק מדוע. א. שם וכתובת המבקשים אינם רשומים על גבי המנשר. ב. מספר המגרש - 218, כתוב בכתב יד. לא ברור מי כתב את המספר ומתי הוסף המספר. ג. המכתב ממוען לכלל התושבים ולא למבקשים עצמם. לא הוכח כי המבקשים קיבלו מכתב זה באופן רשמי. ד. המנשר הופק על ידי הוועד המקומי ולא על ידי האגודה שהחליטה להקצות את המגרש לתובעים כפי שנטען על ידם ועל כן אין בו כדי לחייב את האגודה. ה. הסכום שאותו היו אמורים התובעים לשלם לאגודה עבור התשתיות על המגרש, הינו סך של 3,000$ בהתאם להמרצת הפתיחה המתוקנת השנייה ולא סכום של 5,500 הנקוב במנשר וגם שוני זה מעיד על הבעייתיות שבמנשר לכך יש להוסיף את העובדה שהמבקשים כתבו במפורש בבקשתם כי אין הם יודעים אם הסכום ששולם על ידם ( סך של 5,500 ₪) הנו לצורך השתתפות בתשתית למגרש. הנה כי כן המנשר האמור מהווה מנשר כללי ואין בו כדי ללמד על זכויותיהם של המבקשים במגרש 218. מב/1 - מכתב האגודה המבקשים צירפו לתצהירם את מכתב האגודה מיום 23/04/98 (מב/1) וטענו בס' 13 לתצהירם כי המכתב האמור מהווה פנייה למחלקת החינוך של המועצה האזורית גליל תחתון ויש בו כדי ללמד על הקצאת מגרש 218 לטובת המבקשים אולם , עיון במסמך זה מלמד כי לא צוין בו כלל מספר מגרש. במכתב שנכתב על ידי יו"ר הוועד דאז מר ג'ואבני והממוען למחלקת החינוך נכתב כך: "אנו מאשרים בזאת כי לענבל ודודו X ת.ז X הוקצה שטח לבנייה בכפר זיתים והם אמורים להתחיל בקרוב בבנייה ומבקשים לרשום את ילדיהם לגנים". נראה כי מדובר באישור טכני שניתן למבקשים לצורך רישום ילדיהם בגנים ואין בו כדי לחזק את טענותיהם בדבר הקצאתו של מגרש 218 על ידי היישוב (כך גם העיד בפניי מר גוב'אני בעמוד 26 שורות 28-30). על כן לא מצאתי להסתמך עליו להוכחת טענתם כי הוקצה להם מגרש 218. עדות מר ג'ובאני מר אריה ג'ובאני שימש בתקופה הרלוונטית לעובדות המקרה דנן כיו"ר וועד ההנהלה האגודה החקלאית של האגודה. אזכיר כי בחקירתו בעמוד 21 שורות 24-25 העיד המבקש כך: " ש. האם האגודה המציאה לך מסמך פרט למה שפירטת עד כה שמציין מס' מגרש 218 כן או לא? ת. לא. הדבר נאמר לי בעל פה על ידי יו"ר הוועד דאז אריה גובני". (הדגשה בקו שלי - י.א.). יו"ר הוועד מר ג'ובאני אמנם הצהיר בס' 2 לתצהירו (מב/2) כך: "במסגרת הכהונה שלי הוקצה לגב' X ענבל ת.ז X ולבעלה X דוד ת.ז X מגרש מס' 218 לבנייה במושב כפר זיתים". (הדגשה בקו שלי - י.א.). כמו כן בס' 5 לתצהירו הצהיר אמנם כך: "הנני להצהיר, כי התקיימה ישיבת הנהלה ואושר בישיבה הקצאת שטח לבני הזוג X ענבל ודוד בשטח מספר 218 ואושר על ידי חברי ההנהלה". (הדגשה בקו שלי - י.א.). דא עקא, בחקירתו הנגדית סתר העד את שהצהיר בתצהירו. הוא נשאל על כך בעמוד 24 שורות 7-16 והשיב: "ש. בתצהירך בסעיף 2 אתה אומר שבמסגרת הכהונה שלי ... ת. לא לא אמרתי בתצהיר שלי מספר, אני אולי לא שמתי לב שבתצהיר כתוב מספר המגרש, בישיבה עצמה, אנחנו לא זכרנו את מס' שני המגרשים שעליהם קיבלנו החלטה, על שניהם שהיו פנויים, אמרנו שלמחרת נרשום את המספר ועד כמה שאני זוכר גם למחרת לא רשמנו. ש. אם כך ס' 5 הוא לא נכון ? ת. לגבי המספר אמרתי שזה לא נכון , לגבי הקצאת 218 באופן ספציפי למשפחת X , לא הייתה ישיבה נוספת של הנהלת האגודה. ש. למען הסדר הטוב, האם זה נכון להגיש שהאגודה לא קיימה ישיבה עם פרוטוקול חתום להקצאת מגרש למשפחת X . ת. זה נכון לא התקיימה ישיבה ספציפית לגבי מגרש זה". (הגדשות בקו שלי - י.א.). בהמשך בעדותו בעמוד 25 שורות 17-19 העיד מר מר אריה ג'ואבני כך: "ש. אם אטען בפנייך שמספרי המגרשים הם 216 ,220 האם זה נכון? מציג לך מפה. ת. אם זה המספרים שרשומים במפה, זוהי המפה שעליה אנחנו הקצנו, מדובר בחמשת המגרשים שמסומנים על ידי בית המשפט בעיגול בעט". בהמשך עדותו בעמוד 27 שורות 11-13 העיד כך: "לשאלת בית המשפט: כאשר העדתי קודם "הראשון ביקש אותו מר X" וכשבית המשפט מפנה אותי לתשריט מש/11, אני מתכוון למגרש המסומן 220 שהוא הקרוב לנחלות שמופיעות בתשריט (נחלות המסומנות 80-84) וזאת כי אביו של אשתו גר מעבר לכביש, קרוב". (הדגשה בקו שלי - י.א.). הנה כי כן, עדותו של המבקש כי מר' ג'ואבני אמר לו בעל פה שמגרש 218 הוקצה לו (כפי שהעיד בעמוד 18 שורות 27-28) והאמור בתצהירו של מר ג'ואבני נסתרו בעדותו של מר ג'ואבני בעצמו שהעיד כי אין מדובר במגרש 218 ועל כן אין לסמוך על עדותו ובכך לטעמי, הושמט הבסיס לתביעת המבקשים. לאור האמור לעיל , אקבע כי לא הוכח בפניי כי מגרש 218 הוקצה למבקשים. מכתב נאמן הנושים מיום 09/10/03 (מש/8 ): האגודה הציגה בפניי את נספח 8 לתצהיר האגודה - מש/14, מכתב נאמן הנושים מיום 09/10/03 בו הובהר למבקשים כי החלטת האגודה בעניינם מיום 11/12/97 נעדרת כל תוקף משפטי מחייב ולכן היא בטלה ומבוטלת (מש/8). בסעיפים 4-5 ל- מש/14 נכתב כך: "4. נכסי האגודה, לרבות זכויותיה במקרקעין ובכלל זה מגרשי ההרחבה, משועבדים, מעוקלים וכפופים לצווי איסור דיספוזיציה של המשקם, האגודה, בהיותה תאגיד חדל כושר פרעון, אינה רשאית לפעול בנכסיה, ואינה יכולה להקצותם ללא אישור המשקם. 5. לאור האמור לעיל, האגודה לא הייתה רשאית ומוסמכת בשנת 1998 להקצות מגרש כלשהו ללא תמורה, ואם התיימרה האגודה לבצע ההקצאה כאמור, אין להקצאה זו כל תוקף, כך הקצאת מגרש מחייבת אישור מוקדם של המשקם שמונה לאגודה, אישור שלא ניתן במקרה זה". ( הדגשות בקו שלי - י.א.). מקרקעי האגודה לרבות שני המגרשים אשר היו פנויים במועד ישיבת וועד האגודה בעניינם של המבקשים, נתפסו על ידי הנאמן ונוהלו על ידו והוצאו לשיווק באמצעות מכרז. הוכח בפניי כי האגודה מסרה למבקשים הודעה על המכרז והזמינם לקחת חלק בהליך שנערך על ידי נאמן הנושים במנהלה להסדרים למכירת שני המגרשים שהיו פנויים במועד ישיבת וועד האגודה בעניינם (ראה נספח 6 לתצהיר האגודה) אולם, המבקשים בחרו שלא לקחת חלק במכרז ודרשו מנאמן הנושים להקצות להם זכויות במגרש בכפר זיתים מבלי לשלם דבר עבורו בניגוד ליתר מקבלי הזכויות במקרקעי האגודה. תמיכה לגרסת האגודה ניתן למצוא בעדותו של מר גואבני בעמ' 28 שורות 19-22: "ש. נשאלת קודם לגבי מכרזים באמצעות מכרז על ידי המשקם. מה הקשר בין המגרשים שהוצעו במכרז על ידי המשקם , לבין המגרש נושא הדיון כאם. ת. יש קשר חזק מאוד. אלה שני המגרשים שאנו רשמנו אותם בהחלטת וועד שהם היו הפנויים היחידים להקצות אותם למר X ולמשפחת אהרון". הוצג בפניי נספח 12 לתצהיר האגודה (תרשומת מפגישה שנערכה בין המבקש ובין נאמן הנושים) לפיו, דרשו המבקשים מנאמן הנושים לקבל מגרש ללא תשלום (בלא שיידרשו לשלם את הסכום הקבוע של 12,000 $ לצורך שחרורו משעבודים ועיקולים כך בס' 3 למכתב) חרף העובדה שכל יתר מקבלי המגרשים באגודה (לרבות המשיבים 3 ו- 4) נדרשו ושילמו עבור המגרש ועבור שחרורו מצווי המשקם לאור זאת אין להם אלא להלין על עצמם. ראיות המשיבים להקצאה מוקדמת של מגרש 218 לטובתם מנגד הובאו בפניי ראיות כי מגרש 218 הוקצה להם. ראשית, הוצגה בפניי בקשה פורמאלית להקצאת מגרש למשיבים מיום 29/04/03 (נספח 6 לתצהיר צפירה). כמו כן הוצגה בפניי בקשה לשחרור מגרש (נספח 7 לתצהיר צפירה ) וכן מפת מודד של מגרש 218 (נספח 3 לתצהיר צפירה). אמנם לא הוצג בפניי פרוטוקול החלטת ההקצאה למשיבים אך נשמעו בפניי עדויות לפיהן פרוטוקול החלטת ההקצאה למשיבים קיים היה ונעלם לאחר שריפה או גניבה שהייתה במשרדי האגודה. כך העיד מר עקיבא שלמה בעמוד 37 שורות 31 ובעמוד 38 שורות 1-10: "כשאתה אומר שאתה ערכת את הרשימה על פי פרוטוקולים, תספר לבית המשפט איפה הפרוטוקולים האלה? ת. במזכירות. ש. עד היום? ת. חוץ מאיזה ספר פרוטוקולים שמישהו כנראה העלים אותו. ש. העלים אותו היום או אז? ת. לפני כמה שנים. קודם הייתה שם שריפה, אבל כמה שאני הבנתי הספר הזה לא נשרף אלא פשוט נגנב. ש. מדוע לא צירפת בהקצאה למשפחת צפירה את פרוטוקול ההחלטה שאומר ... מגרש 218 מוקצה בזאת למשפחת צפירה. ת. אותו ספר במקרה נעלם. ש. ומה לדעתך קרה שם. ת. נעלם". במש/12 - תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב 3 הצהיר המשיב 3 כך: "הנני מצהיר כי מגרש 218 הוקצה לנו בתחילת שנת 1997 ושילמנו על הזכויות במגרש הנ"ל כבר באפריל 1997 עוד לפני שהוחלט להקצות למר X מגרש כלשהו". בחקירתו הנגדית אישר מר ג'ובאני כי בתקופת כהונתו ניהלה האגודה מעקב מסודר אחר הקצאת יתר המגרשים, בעניין זה ראה עמ' 24 שורות 23-28: "ת. ... יש מפה, כל בן אדם שהיינו מקצים לו למחרת היינו רושמים אותו במפה כדי שלא תהיה כפילות. ש. נכון שהאגודה ביצעה מעקב אחרי הקצאת המגרשים. ת. בוודאי. האגודה ידעה כל מגרש למי הוקצה". (הדגשה בקו שלי - י.א.). בחקירתו הנגדית אישר מר ג'ואבני כי בתקופת כהונתו שווקו מגרשים מס' 217-219 בניהם מגרש 218 ראה עמ' 25 שורות 23-24: "ש. תאשר לחי שמגרשים 217-219 שווקו בעת כהונתך. ת. כן. עדותו מתיישבת עם טענות האגודה והמשיבים לפיהן מגרש 218 לא הוקצה למבקשים קודם שהוקצה למשיבים, חולו הייתה מבוצעת הקצאת מגרש, הדבר היה נרשם במפה. שוכנעתי גם מן העדויות הנ"ל כי אי הצגתו כראיה של הפרוטוקול בו הוקצה המגרש למשיבים, נובעת מהעלמותו של הפרוטוקול וכי פרוטוקול ובו החלטת הקצאה למשיבים, נערך בשעתו וקיים היה עד להעלמו. חיזוק לכך ניתן למצוא בעדותו של מר שלמה בעמוד 41 שורות 10-15: "ש. האם אתה יכול לאשר שהפרוטוקול שנערך לי קדם לפרוטוקול שנערך למר X. ת. כן ש. האם אתה יכול לאשר לי שמגרש 218 הוקצה לי בלבד ולא הוקצה למר X. ת. אמת. ש. האם אתה יכול לאשר לי שמגרש 218 לא הוקצה פעמיים. ת. לא הוקצה פעמיים". על פי תצהירו של עקיבא שלמה, המשיבים שילמו עבור קבלת זכויות במגרש 218 קודם ליום 01/01/98 הם נכללו והופיעו ברשימה מיום 23/03/03 - נספח 15 לתצהיר האגודה (מש/ 14) שכותרתו "רשימת בעלי המגרשים ומס' המגרשים בכפר זיתים". הרשימה הנ"ל יועדה לעו"ד נמרוד טפר, נאמן הנושים. מר שלמה עקיבא נשאל על כך בעמוד 37 שורות 25-29 והשיב: "ש. אני מפנה אותך לנספח 15 לתצהירך, האם אתה חתום על המסמך. ת. כן אני עשיתי את הרשימה הזו . ש. מהיכן לקחת את שמות האנשים ומספרי המגרשים. ת. מפרוטוקולים שהיו והיוו רשימה מסודרת, למי שייך כל מגרש וכל אלה שברשימה הם שילמו כסף". וכן ראה עדותו בעמוד 40 שורות 3-12 גם שם נשאל על הרשימה הנ"ל והשיב: "ש. מדוע אתה כל כך מצדד בהקצאה למשפחת צפירה על פני משפחת X. ת. כי את הפרוטוקול של ההקצאה של משפחת צפירה כן ראיתי והוא נגנב או נשרף או לא יודע מה. את הרשימה הזו עשיתי על סמך רשימה מסודרת שהפקידה עשתה, מי שילם, על סמך הפרוטוקול והיה לנו מפה שכל מגרש ששווק רשמנו את השם . ש. אני מתקשה להבין. אני סבור שאילו היה אמת בדבריך היית מביא 3 דוגמאות מתוך 18 מגרשים. ת. זה לא בעיה להביא. ש. זה לא בעיה להביא פרוטוקולים קיימים ... ש. תגיד לי איזה פרוטוקולים קיימים, מציג לך את הרשימה. ת. לפי דעתי של דניאל ישראל קיים פרוטוקול בזמן כהונתי ולפי דעתי של רוב האנשים שברשימה הזו קיים פרוטוקול לא כולם בתקופת כהונתי". (הדגשה בקו שלי - י.א.). שוכנעתי לאחר שמיעת עדותו, כי מדובר בעד אובייקטיבי ומצאתי לסמוך על עדותו זו. כמו כן הוכח בפניי כי המשיבים שילמו לנאמן הנושים עבור שחרור המגרש מצווי העיקול שהטיל המשקם. כן הוצגו בפניי האישורים בדבר תשלומים אשר בוצעו על ידי המשיבים בשנת 2004 לשחרור המגרש מצווי המשקם (ראה נספח 18 לתצהיר האגודה - מש/14 או נספח 8 לתצהיר המשיב 3). מר צפירה העיד בפניי כי שילם 10,000 ש"ח (שווי 3000 $) כדי לשחרר את המגרשים מעיקול ושעבודים (ראה עדותו בעמוד 31 שורות 30-32). אם כן הוכח בפניי כי המשיבים נדרשו ושילמו עבור המגרש ועבור שחרורו מצווי המשקם. לכך יש להוסיף את העובדה כי האגודה ונאמן הנושים לא העלו כל טענה בדבר אי זכאותם של משפחת צפירה לקבלת מגרש 218. הוצג בפניי מכתב של הנאמן נושים מיום 10/06/10 בו הוא מציין כי אין כל מניעה לשחרר את מגרש 218 למבקשים (נספח 10 לתצהיר המשיב 3) אולם, הדבר מתעכב נוכח קיומו של הליך משפטי זה ועד למתן הכרעה בתיק זה. כל אלה מעידים כי למשיבים הוקצו כדין ולפי נהלי האגודה זכויות במגרש 218 ועל כן בקשת המבקשים להצהיר כי למבקשים אין זכויות במגרש 218 נדחית. סוף דבר לאור האמור, אני קובע כי המבקשים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם ולא הוכיחו כי מגרש 218 הוקצה להם ועל כן דין התובענה שהגישו להידחות. המבקשים ישלמו למשיבה 1 הוצאות משפט (לרבות שכ"ט עו"ד) בסכום כולל של 10,000 ₪. המבקשים ישלמו למשיבים 3-4 יחדיו הוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 ₪.מושבים נחלות ומשקים