מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא הוצאת חוות דעת בעתירה מנהלית: החלטה זו דנה בשתי בקשות: בקשה שהוגשה ע"י המשיבים להוצאת חוות דעת שהוגשו ע"י העותרים, ובקשה להגשת עתירה מנהלית מתוקנת שהוגשה ע"י העותרים. העובדות: 1. ביום 22.4.10 הגישו העותרים עתירה מנהלית כנגד החלטתה של הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א-יפו (משיבה מ' 2) מיום 7.9.09, וכנגד החלטתה של ועדת הערר המחוזית ת"א (משיבה מס' 1) מיום 1.3.10. הועדה המקומית אישרה בהחלטתה מתן היתר בניה לבצוע עבודות בניה בהיכל התרבות בתל אביב. העותרים הגישו ערר לועדת הערר המחוזית על החלטת הועדה המקומית וזו דחתה את הערר. מטרת העתירה, לטענת העותרים, היא "למנוע ביצועם של שינויים דרסטיים באולם המופעים של היכל התרבות, אשר עתידים לפגוע בתפקודו ובאופיו הייחודי של האולם, שהוכרז מבנה לשימור, ובערכיו הארכיטקטונים הבסיסיים", כך בלשונם של העותרים בסעיף 1 לעתירה. 2. בתגובתה לעתירה טענו המשיבים כי העותרים הגישו חוות דעת חדשות שלא היו בפני מוסדות התכנון, ומשום כך אין מקום לצרפן לעתירה. בהחלטה מיום 4.11.10 הוריתי לעותרים להתייחס בכתב לטענה זו של המשיבים לפיה יש להוציא את חוות הדעת שצורפו לעתירה. 3. הצדדים הגישו טיעונים בכתב לענין בקשה זו והיא אחת מהבקשות נשוא החלטה זו. 4. באותה החלטה מיום 4.11.10 קבעתי כי אם לא תינתן החלטה אחרת, יגישו הצדדים סיכומים תוך 30 ימים ולאחר מכן יינתן פס"ד. 5. ביום 2.1.11 הגישו העותרים בקשה להגשת עתירה מנהלית מתוקנת ולביטול המועד להגשת הסיכומים. 6. הצדדים הגישו טיעונים בכתב גם לעניין בקשה זו ובקשה זו היא הבקשה השניה נשוא החלטה זו. דיון: 7. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, באסמכתאות ובטיעוני הצדדים בפני היום, הגעתי למסקנה כי דין הבקשות להידחות. בקשה להוצאת חוות דעת מהתיק: 8. אין חולק כי חוות הדעת אשר צורפו לעתירה לא עמדו בפני ועדת הערר. ביהמ"ש המנהלי איננו בא בנעליה של הרשות אלא בוחן אם נפלו בהחלטותיה פגמים, אם ההחלטות לוקות בחוסר סבירות, חוסר תום לב, הפליה, חוסר מידתיות ופגמים מסוג זה. משום כך ובענייננו, על ביהמ"ש לבחון אם נפל פגם בהחלטת ועדת הערר על בסיס העובדות והטיעונים שעמדו בפניה. חוות הדעת נשוא הבקשה לא עמדו בפני ועדת ערר ומשום כך אין מקום לצרפן בשלב זה. צרוף חוות דעת שלא עמדו בפני ועדת הערר יעמידו את ביהמ"ש המנהלי בנעליה של ועדת הערר ,שהיא המוסד התכנוני המוסמך לדון בנושאים המקצועיים . משום כך, כאמור, אין להתיר את צרוף חוות הדעת. 9. ב"כ העותרים טוען כי "תמצית" חוות הדעת עמדו בפני ועדת הערר שכן הנושאים שפורטו בחוות הדעת נשמעו בפני ועדת הערר. על כך ניתן להשיב בשניים: אם סברו העותרים כי יש מקום להגיש חוות דעת כבר בשלב הדיון בפני ועדת הערר, כי אז היה עליהם להגיש חוות דעת לועדת הערר ולא להסתפק בטיעונים ללא חוות דעת. משהחליטו העותרים שלא להגיש במועד חוות דעת, אין להם אלא להלין על עצמם. שנית - אם נטענו הטיעונים בפני ועדת הערר, כי אז הובאו נושאים אלה בפני ועדת הערר, אשר שקלה גם אותם, ואין מקום להגיש חוות דעת רק כדי "לחזק" את הנושאים שנטענו כבר בעבר. 10. בעניין זה ראה: עע"מ 5239/09 אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז מרכז ואח' (להלן: "אדם טבע ודין"): "ראוי להעיר עם זאת, כי בדרך כלל ובהעדר שינוי מהותי בנסיבות, בית המשפט לא יאפשר הגשת חוות דעת אשר לא הוגשו תחילה לועדות התכנון במישרין. כך בבית המשפט לעניינים מנהליים ובוודאי שאין מקום להגיש חוות דעת שכאלה בהליכי ערעור על פסק דין בעתירה מנהלית. על המתנגדים לתוכנית לבסס את טענותיהם בפני מוסדות התכנון ובמידת הצורך, עליהם להגיש חוות דעת מקצועית התומכת בעמדתם. ההכרעה בעניינים מקצועיים הקשורים בתכנון ובניה מסורה למוסדות התכנון. בית המשפט לעניינים מינהליים אינו ערכאה ראשונה לבחינת עניינים תכנוניים והדבר משליך על האפשרות להציג בפניו חוות דעת מקצועית, שלא הוצגה קודם לכן בפני הגופים המקצועיים". בית המשפט העליון חזר על הלכה זו בעע"מ 2141/09 הועדה המחוזית המשותפת לתכנון ובניה ואח' נ' אחל"ה איכות חיים לתושבי השרון ואח', כשהוא חוזר ומצטט את ההלכה שנקבעה באדם טבע ודין וקובע: "פסקנו לא אחת, כי על דרך הכלל ובהעדר שינוי נסיבות מהותי 'בית המשפט לא יאפשר הגשת חוות דעת אשר לא הוגשו תחילה לועדות התכנון במישרין... על המתנגדים לתוכנית לבסס את טענותיהם בפני מוסדות התכנון ובמידת הצורך, עליהם להגיש חוות דעת מקצועית התומכת בעמדתם. ההכרעה בעניינים מקצועיים הקשורים בתכנון ובניה מסורה למוסדות התכנון. בית המשפט לעניינים מנהליים אינו ערכאה ראשונה לבחינת עניינים תכנוניים והדבר משליך על האפשרות להציג בפניו חוות דעת מקצועית, שלא הוצגה קודם לכן בפני הגופים המקצועיים". 11. לא מצאתי נסיבות אשר יש בהן כדי לסטות מהלכה זו ומשום כך יוצאו חוות הדעת מהתיק. בקשה לתיקון עתירה: 12. בבקשה זו מבקשים העותרים לתקן את העתירה "ולהתייחס, בין היתר, לעובדות שארעו לאחרונה, כמפורט בבקשה זו" (ראה הפתיח לבקשה). 13. העותרים טוענים כי נודע להם "שלאחרונה הונפק היתר בניה בהתאם להחלטות אלה (החלטת הועדה המקומית והחלטת ועדת הערר - ש.ג)". לטענתם, ההיתר שהונפק שונה בנקודות מהותיות מהבקשה להיתר, אשר ביחס אליה הגישו העותרים את התנגדותם, ואשר נידונה בועדת הערר. העותרים מונים בבקשתם נושאים שונים המעידים, לטענתם, כי בנקודות מהותיות שונה ההיתר מהבקשה להיתר שהוגשה,כאמור לעיל. אי לכך, סבורים העותרים, כי שינויים אלה מחזקים את עתירתם וממחישים פעם נוספת את הצורך בהכנת תוכנית במקום הנפקת היתר, המשתנה כל עת. 14. העותרים מבקשים עוד לתקן את העתירה בעניין חוות דעת של עמותת איקומוס ישראל, ביחס לשינויים המתוכננים בהיכל התרבות. העותרים סוברים כי לחוות הדעת עשויה להיות השפעה על הטענות המועלות בעתירה וגם משום כך יש מקום להיעתר לבקשה. 15. דין הבקשה להידחות. העתירה הוגשה כנגד החלטת ועדת ערר. טענות העותרים לפיהן ההיתר, שניתן בשלב מאוחר יותר ולאחר הגשת העתירה, אינו תואם את הבקשה להיתר, אינן מתייחסות למחלוקות השנויות במחלוקת במסגרת עתירה זו. בית המשפט יאפשר תיקון כתב טענות אם התיקון נועד ללבן ולעזור בפתרון הבעיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, באותה עתירה. המחלוקת בעניינו היא הליקויים שנפלו בהחלטת ועדת הערר, כך לטענת העותרים. טענת העותרים לפיה ההיתר שניתן בשלב מאוחר יותר איננו תואם את הבקשה להיתר, איננה בין השאלות השנויות במחלוקת בתיק זה. 16. זאת ועוד. אין מקום להתיר לתקן עתירה (או תביעה אזרחית) בגין עובדות שקרו לאחר הגשת העתירה ואשר אינן חלק מהשאלות השנויות במחלוקת. העובדות והטענות להן טוענים העותרים מהוות, אולי, בסיס להגשת הליך משפטי אחר אבל אין מקומן בדיון שבפנינו. 17. לא מצאתי כל נימוק, ולו לכאורה, מדוע יש להתיר את תיקון העתירה לאור חוות הדעת של עמותת איקומוס. העותרים טוענים בס' 13 לבקשה כי העותרים סבורים כי לחוות דעת זו עשויה להיות השפעה על הטענות המועלות בעתירה. כיצד תשפיע חוות הדעת על הטענות המועלות בעתירה? מה קרה בישיבה שהיתה קבועה ביום 4.1.11 ומה בדיוק מבקשים לתקן? אין פרוט . 18. ב"כ העותרים טוען כי לצרך יעול הדיונים בביהמ"ש יש מקום להיעתר לבקשה. אין דעתי כדעת ב"כ העותרים. גם אם הטענות כולן סובבות סביב השינויים המתוכננים בבניין היכל התרבות, עדיין מדובר בנושאים משפטיים שונים ובמחלוקות שונות ואין בטעון זה כדי להוות נימוק לקבלת הבקשה. 19. משום כך גם דין הבקשה לתיקון העתירה להידחות. 20. סוף דבר, הבקשה להוצאת חוות דעת מהתיק מתקבלת והבקשה לתיקון העתירה נדחית. 21. הצדדים יגישו סיכומיהם על פי האמור בסעיף 5ג' להחלטה מיום 4.11.10 ולאחר מכן יינתן פס"ד. 22. העותרים,ביחד ולחוד, ישלמו למשיבה 1 ולמשיבים 2 ו- 3, לכל קבוצה בנפרד, הוצאות בסכום של 10,000 ₪ ובסה"כ 20,000 ₪. הוצאת חוות דעתעתירה מנהליתחוות דעת