מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא הודעת צד ג' נגד קופת חולים בגין הוצאות אשפוז: בפניי בקשות צד ג'1 - הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן : "הכשרת היישוב") וצד ג'3 - קופת חולים מאוחדת (להלן : "קופת חולים"), לדחיית ההודעה כנגדן. התובעת, אלישע בע"מ, הגישה תביעה כספית כנגד הנתבע, מר אלגאוי יהודה (להלן : "הנתבע") בגין הוצאות אשפוזו בבית החולים אלישע (להלן : "בית החולים"), בקשר עם תאונת דרכים בה היה מעורב לטענתו ביום 30/7/2008. חשבונות אשפוזו שולמו על-ידי "הכשרת היישוב", אולם לאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה על- ידי המל"ל, חברת הביטוח ביצעה ביום 1/2/2009 קיזוז בסך של 83,078 ₪, בטענה של היעדר חבות. על כן, התובעת, תבעה את הוצאות האשפוז מהנתבע, על סך 87,290 ₪ (נכון ליום הגשת התביעה). 3. הנתבע, הגיש הודעת צד ג', כנגד : 1. "הכשרת היישוב", אשר ביטחה את רכב המבוטח, שפגע בנתבע; 2. המוסד לביטוח לאומי, 3. קופת חולים מאוחדת, כמי שחייבת לשאת בעלויות האשפוז בהתאם לסעיף 89(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן : "החוק"). בקשת המוסד לביטוח לאומי, לסילוק ההודעה שהוגשה כנגדו על הסף, מפאת חוסר סמכות עניינית, נדחתה על ידי ביום 15/5/2011. ערעור על החלטה זו התקבל על-ידי כב' השופטת ברכה בר-זיו ברע"א (מחוזי-חיפה) 22781-06-11 המוסד לביטוח לאומי נ' אלישע בע"מ ואח'. כב' השופטת בר-זיו, הורתה בין היתר, על דחיית ההודעה לצד ג', אשר שלח הנתבע נגד המוסד לביטוח לאומי, מפאת חוסר סמכות עניינית, וזאת לאור החלטת סגן הנשיא כב' השופט ריבלין, ברע"א 1001/11 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' שירותי בריאות כללית ואח', אשר ניתן ביום 18/7/2011. הבקשות 4. "קופת החולים" בקשה, להורות על דחיית ההודעה כנגדה, מפאת חוסר סמכות עניינית. לטענתה, קופות החולים משמשות כ"ידו הארוכה" של המל"ל לצורך אספקת שירותים רפואיים לנפגעי עבודה, וחוק הביטוח הלאומי הקנה סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה (סעיף 391(א)(3)) לפסוק בכל תובענה שבין המבוטח לבין קופות החולים, כאשר התביעה כנגדן היא מכוח החוק. מבחינה מהותית, החלטת בית-המשפט המחוזי בערעור שהגיש המל"ל, "תופסת" גם לגבי "קופת החולים", שכן מבחינת הנתבע, המל"ל והקופה הן גוף אחד, וטענתו כי הוא זכאי לקבלת שיפוי או תשלום בגין חובו ל"בית החולים" מהמל"ל והקופה, היא טענה הנשענת על אותו מקור חוקי ועל אותה עילה. 5. חברת "הכשרת היישוב" הצטרפה לבקשת "קופת החולים", ובקשה לדחות ההודעה לצד ג' גם כנגדה. תגובה לבקשה לדחיית ההודעה כנגד קופת החולים 6. דין הבקשה להידחות, הואיל ולבית המשפט סמכות נגררת, בהתאם לסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, לדון בהודעה לצד שלישי נגד "קופת החולים". כב' המשנה לנשיאה, א. ריבלין החליט ביום 30/11/2011, ברע"א 1886/11 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני ואח', כי בית המשפט, אשר דן בשאלת גובה הפיצוי, רשאי לדון גם בשאלה אילו טיפולים רפואיים כלולים בסל הבריאות. פסק דין זה ניתן לאחר שבית המשפט המחוזי הכריע בבקשת רשות הערעור של המל"ל, ולכן לא נתן דעתו לסמכות המוקנית לבית משפט קמא מכוח "הסמכות הנגררת". בהיקש לענייננו, בית המשפט, אשר דן בשאלת התביעה הכספית של "בית החולים" נגד הנתבע בגין חוב האשפוז, רשאי לדון גם בשאלה, האם חוב זה נכלל בסל הבריאות שעל קופת החולים ליתן לנפגע בת"ד - הנתבע. ב"כ הנתבע טען עוד, כי פסק הדין בבר"ע 1001/11 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' שירותי בריאות כללית ואח' (18/7/2011), אשר לכאורה רלבנטי למחלוקת נשוא הבקשה, ניתן בדן יחיד, וככזה אינו מהווה תקדים מחייב. בשני המקרים, שהיו נשוא פסק דין זה, דובר היה בטיפולים, הוצאות רפואיות, ציוד, אביזרים ועזרה סיעודית להם נזקק הנפגע. לעומת זאת, בענייננו, לא מדובר בצרכים דחופים או "במימון טיפול רפואי דחוף" להם נזקק הנפגע, אלא בתשלום חוב כספי לבית החולים, בו אושפז הנתבע, וטרם שולם במלואו עד היום. מה עוד, שבפסק דין זה, אין כל התייחסות לעניין ה"הסמכות הנגררת". לחילופין, ככל שבית המשפט ימצא, כי פסק דין רע"א 1001/11 לעיל חל על ענייננו, הרי שיש ליתן תוקף למה שנקבע בסעיף 19 לפסק הדין : על חברת הביטוח לשאת ביתרת חוב דמי האשפוז של הנתבע בבית החולים, וכי אם היא סבורה, כי החובה למימון אשפוז רובצת על קופת החולים ו/או על ביטוח לאומי, תהא רשאית לתבוע הוצאות אלה כמיטיבה שבאה בנעלי הנפגע, בבית הדין האזורי לעבודה. ב"כ הנתבע ציין עוד, כי "קופת החולים" שילמה לבית חולים אלישע, לאחר הגשת ההודעה לצד שלישי, סך של 51,240 ₪, בגין חוב האשפוז הנטען, כך שיתרת החוב עומדת על סך של 32,000 ₪. תגובה לבקשה לדחיית ההודעה כנגד הכשרת היישוב דין הבקשה להידחות. בשום מקום לא נפסק, כי הסמכות העניינית לדון בתביעה כספית ו/או תביעה לשיפוי כנגד חברת ביטוח, לתשלום עבור הוצאות אשפוז, לאחר תאונת דרכים נתונה לבית הדין האזורי לעבודה. בשים לב לסעיף 19 לפסק הדין ברע"א 1001/11, על חברת הביטוח לשאת בשלב הראשון, בעלויות מימון הטיפולים ואחר כך היא רשאי לחזור אל קופת החולים ולתבוע החזר הוצאות אלה בבית הדין לעבודה. על-כן, על "הכשרת הישוב", לפעול בהתאם. דיון 7. לאחר עיון בבקשות ובתגובות, המסקנה היא, כי אין מנוסמסילוק את ההודעה כנגד צד ג'3 - "קופת החולים" על הסף, מפאת חוסר סמכות עניינית. לעומת זאת ,לבית המשפט קנויה סמכות עניינית לדון בהודעה כנגד צד ג'1 - "הכשרת היישוב" ההודעה כנגד קופת החולים 8. בסעיף 54 (ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד - 1994 נקבע : "לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה, או הועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות". 9. ברע"א 1001/11, 1105/11 ,4834/11 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' שירותי בריאות כללית ואח' (להלן : "רע"א 1001/11") הפנה כב' המשנה לנשיאה (דאז), השופט ריבלין לרע"א 363/08 פרפרה נ' קופת חולים מאוחדת (23/11/2009), אשר דן בשאלה לאיזו ערכאה הסמכות העניינית לדון בתביעה הכוללת בין היתר, החזר תשלומים, אשר הוצאו עבור שירותים, שהיה על קופת החולים לספק, על-פי הנטען, מכוח חוק בריאות. כב' השופט גרוניס פסק : "....בית הדין הוסמך לדון בתביעות הנוגעות למערך הזכויות והחובות הצומח למבוטח של קופת חולים על פי החוק..." בית המשפט פסק ברע"א 1001/11, כי גם לאחר תיקון חוק הפיצויים באמצעות חוק ההתייעלות, הסמכות היא לבית הדין לעבודה : " התיקון לא דן במפורש בשאלת הסמכות לדון בסכסוך שבין נפגע תאונת דרכים לבין קופת החולים, בנוגע להיקף זכאותו של הנפגע לשירותי בריאות. אכן, חוק ההתייעלות נועד להביא להתייעלות ולחסכון בהוצאות מנהליות לקופות החולים ולחברות הביטוח, אולם החוק לא שינה את ההסדר שהיה קיים עובר לחקיקתו, לעניין סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. סמכות זו נקבעה מפורשות על ידי המחוקק בסעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות, ואם היה בכוונתו לשנותה או לגרוע ממנה באמצעות חוק ההתייעלות - שומה היה עליו לעשות כן באופן מפורש" (הדגשה לא במקור - ח.ל.ה). גם אם אין מדובר בתקדים מחייב, משום שניתן על-ידי דן יחיד, הרי כפי שכתבה כב' השופטת בר-זיו, מדובר בתקדים מנחה. בנוגע, לחריג הקבוע בסעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות נפסק, כי הכוונה לתביעת נזיקין של מבוטח כנגד קופת חולים, כשקופת החולים היא המזיקה, ואין הכוונה לחבותה כמיטיבה בתביעה המתנהלת כנגד מזיק אחר. 9. לאור האמור לעיל, הסמכות העניינית, לדון בהודעה כנגד צד ג' - "קופת החולים", כאשר המדובר בתביעת שיפוי, ולא בתביעת נזיקין כנגדה, היא לבית הדין לעבודה. 10. איני מקבלת את טענת הנתבע, כי לבית המשפט סמכות נגררת לדון בהודעה לצד ג', כנגד "קופת חולים". אין עסקינן בשאלה אשר התעוררה "דרך אגב", ו"הכרעתה דרושה לבירור העניין", אלא בהודעה שהוגשה כנגד צד ג', מתוך הנחה שלבית משפט זה קנויה סמכות עניינית, בעודו נעדר סמכות זו. ב"כ הנתבע הפנה לרע"א 1886/11 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני ואח', וטען כי נפסק, שבית המשפט, שדן בשאלת גובה הפיצוי, רשאי לדון גם בשאלה אילו טיפולים רפואיים כלולים בסל הבריאות. אין בהחלטה זו להואיל לנתבע, שכן אינה סותרת את פסק הדין אשר ניתן ברע"א 1001/11, כי הסמכות בענייננו היא לבית הדין לעבודה : " בקשת קופת החולים לסילוק התביעה נגדה על הסף התקבלה, לאחר שבית המשפט המחוזי (מפי כבוד השופט ד' מינץ) קבע כי לבית הדין לעבודה מסורה סמכות ייחודית לדון בתביעה שבין מבוטח לקופת חולים (למעט תביעת נזיקין), וזאת בהתאם להוראת סעיף 54 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.... עוד יצוין כי בינתיים, ולאחר שהוגשה הבקשה שלפניי, ניתן פסק-דינו של בית משפט זה ברע"א 1001/11 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' שירותי בריאות כללית ( 18.7.2011), שבו אושרה דרך ניתוחו ומסקנתו המשפטית של בית המשפט המחוזי בענייננו, לאמור: נקבע כי גם לאחר התיקון לחוק הפיצויים, נותרה הסמכות לדון בתביעות שבין מבוטח לקופת החולים, בקשר למתן שירותים לפי חוק ביטוח בריאות, בידי בית הדין לעבודה... מכל מקום, המבקשת אינה חפצה לערער על החלטתו העקרונית של בית המשפט המחוזי לדחות על הסף את התביעה נגד קופת החולים, ובקשתה מתמקדת בהערה שהעיר בית המשפט המחוזי.... 11. אני מקבלת את טענת הנתבע, כי ככל שבית המשפט ימצא כי פסק הדין ברע"א 1001/11 חל גם על ענייננו, יש ליתן תוקף למה שנקבע בסעיף 19 לפסק הדין. דהיינו, על חברת הביטוח לשאת ביתרת חוב דמי האשפוז של הנתבע, וכי אם היא סבורה כי החובה למימון אשפוז זה רובצת על קופ"ח ו/או על ביטוח לאומי, תהא רשאית לתבוע הוצאות אלה כמיטיבה בבית הדין האזורי לעבודה. אמנם ניתן לטעון, כי סעיף 19 חל רק על טיפולים דחופים וכו', על מנת שהנפגע לא "ייפול בין הכיסאות", אך לדעתי יש להרחיב רציונאל זה גם על מערך הזכויות האחרות של הנפגע לבל ייפגע פעמיים. הנפגע, במקרה זה המודיע לצד ג', אינו אמור לכאורה לשלם בכל מקרה את הוצאות הטיפול בו עקב התאונה. הוצאות הטיפול והאשפוז אמורות להיות משולמות או על-ידי חברת הביטוח או על-ידי קופת החולים. דחיית הודעת צד ג' כנגד 2 גורמים אלו עלולה להביא לתוצאה לא רצויה, לדעתי, בה הנפגע יאלץ לשלם את יתרת החוב לתובעת, למרות שמלכתחילה אין הוא חייב בכך. סביר מאוד להניח, כי לחברת הביטוח היכולת הטובה יותר לחזור אל קופת החולים או אל המל"ל מאשר לנתבע. ההודעה כנגד "הכשרת היישוב" הבקשה לדחיית ההודעה כנגד "הכשרת היישוב", נדחית. "הכשרת היישוב" הצטרפה לנימוקי "קופת החולים", לעניין טענותיה להיעדר סמכות עניינית, אך לא הצביעה על כל דבר חוק, מדוע בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לגביה. על-פי הנטען בהודעה לצד ג' כנגדה, היא זו אשר ביטחה את הרכב שפגע בנתבע. המדובר בתביעת פיצוי ו/או שיפוי כנגד המבטחת, ומשכך לבית משפט סמכות עניינית לדון בה. סיכומו של דבר ההודעה לצד שלישי - קופת חולים מאוחדת נדחית, מפאת חוסר סמכות עניינית. אין בקביעה זו, כדי למנוע מהנתבע ו/או המבטחת לתבוע בבית הדין לעבודה. ההודעה כנגד הכשרת היישוב נותרת על כנה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. הודעה לצד שלישירפואההוצאות אשפוזקופת חולים