מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא גילוי מסמכים מוקדם בסדר דין מהיר: בקשה שנסבה על שאלת זכותו של בעל-דין לגילוי ועיון במסמכים ספסציפיים שבידו או בשליטתו של הצד האחר, זאת בגדרו של הליך המתברר בסדר דין מהיר וכאשר אותם מסמכים לא גולו על-ידי הצד האחר במסגרת כתב-טענותיו. א. ההליך והצדדים לו 1. התובע הגיש נגד הנתבעת תובענה כספית בסדר דין מהיר לתשלום סך של 35,000 ₪. נטען שהסכום הועמד לנתבעת ולבן-זוגה המנוח, מר קובי אלמקיאס ז"ל (להלן קובי), כהלוואה נוכח קשיים כספיים אליהם נקלעו ובין השאר לשם תשלום שכר-דירה בגין הנכס בו התגוררו אותה עת קובי והנתבעת. כנגד מתן ההלוואה מסר קובי לתובע, כך נטען, המחאה על סך של 35,000 ₪ בחתימת הנתבעת, משוכה על חשבונה בבנק, להבטחת החזר ההלוואה (להלן ההמחאה). משלא הושבה ההלוואה וההמחאה חוללה בהיעדר פירעון הוגשה התובענה, זאת בהסתמך על העילה השטרית הנעוצה בהמחאה ועל עסקת היסוד שבמסגרתה ניתנה. 2. הנתבעת כפרה בחבותה לשלם לתובע את סכום ההלוואה, התגוננה בטענה שחתימתה על ההמחאה זוייפה והטעימה שקובי לא היה מורשה לעשות פעולות בחשבונה ובהמחאות שנמשכו עליו. עוד נטען שהנתבעת לא צברה חוב שכר-דירה ולא נדרשה להלוואה מחמת מצוקה כספית. על כן הוכחשה הן העילה השטרית והן העילה מעסקת היסוד, ככל שהן מתייחסות לנתבעת. 3. בתצהיר הגילוי שצורף לכתב-ההגנה נמנו התכתבויות בין הצדדים, אישור הגשת תביעה למשטרה [כך במקור, ק"א]; מכתב הבנק מיום 7.11.2011 שפירט טעמים להחזרת ההמחאה והעתק ההמחאה. בפועל צורפו לכתב ההגנה המסמכים הבאים: מכתב הבנק הנ"ל, העתק ההמחאה, אישור ממשטרת ישראל בדבר הגשת תלונה ותעודת פטירה של קובי. 4. ביום 28.3.2012 פנה בא-כוח התובע לבא-כוח הנתבעת וביקש לקבל תצהיר גילוי ביחס למסמכים ספציפיים תוך העברתם לעיונו, ואלה הם: פנקס השיקים במלואו שממנו נמשכה ההמחאה; העתקי ארבעת השיקים שקדמו להמחאה וארבעת השיקים שלאחריה; תדפיס חשבון בנק של הנתבעת שתאריכו שלושה חודשים קודם לפרעונו של השיק שקדם להמחאה דנן וכן תדפיס שמועדו שלושה חודשים לאחר פרעונו של השיק העוקב אחרי ההמחאה; שלושת חוזי השכירות האחרונים של הבית ברעננה, בו התגוררו הנתבעת וקובי בעת הרלוונטית; פניית הנתבעת לבנק לביטול ההמחאה (להלן המסמכים המבוקשים). 5. פניית התובע סורבה בשל כך שהתובענה הוגשה בסדר דין מהיר, המסמכים הרלוונטיים שבידי הנתבעת צורפו לכתב-ההגנה והתובע אינו זכאי לגילוי ולעיון המבוקשים על-ידו. על כן הוגשה הבקשה שלפני, בגדרה עתר התובע להורות לנתבעת לגלות את המסמכים המבוקשים בתצהיר ולהעבירם לעיונו. בתגובתה לבקשה הטעימה הנתבעת שמלוא המסמכים הרלוונטיים שהיו בידה במועד הגשת כתב-ההגנה צורפו אליו וכי בהליך המתברר בסדר דין מהיר אין בעל-דין זכאי לגילוי נוסף מעבר לזה שנכלל בכתב-טענותיו של הצד שכנגד. ב. דיון והכרעה דין הבקשה להתקבל במלואה. להלן יובאו הטעמים לכך. 1. הליכי גילוי ועיון במסמכים כביטויים בתקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי נועדו לסלול את הדרך לקיומו של הליך משפטי המתברר 'בקלפים פתוחים' ובאופן שתואם את יעודו להגיע לחקר האמת. כמה עקרונות מנחים מתווים את גבולות חובת הגילוי ואת היקף זכותו של בעל-דין לעיין במסמכים שבידי הצד האחר או בשליטתו [רע"א 9322/07Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ בפסקאות 9-7 והאסמכתאות שם (טרם פורסם, 15.10.2008)]. 2. תנאי ראשון ועיקרי להיווצרותה של חובת גילוי הוא שהמסמכים המבוקשים רלוונטיים למחלוקת. דרישת הרלוונטיות פורשה באופן רחב. חובת גילוי הוחלה גם על מסמכים שתועלתם להליך המשפטי אינה ישירה, לרבות כאלה שבבוא היום לא יהיו קבילים כראיה: "[...] הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא 'לדוג' בענייניו של בעל דין, אין לגלותו [...] ודוק: לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה 'דיג אסור'" [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60 (1995)]. הרלוונטיות נתחמת על-ידי כתבי-הטענות. 'דיג' במסמכי הצד שכנגד יהא פסול רק אם מטרתו לאתר תיעוד שאינו לצורכי ההליך הנוכחי התלוי ועומד [רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ (לא פורסם, 22.8.2002)]. 3. זאת ועוד, לצרכי גילוי ועיון לא נדרש שהרלוונטיות של מסמכים שהתבקשו תהא ודאית ודי בכך שיש יסוד סביר להניח שעשויה להיות להם חשיבות בהמשך ההליך. הדברים יפים לא רק בהתייחס למסמך ספציפי אלא גם לגבי סוג מסמכים [ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950); רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו5) 193, 196 (2002)]. ככל שהטענה שלשם הוכחתה מתבקש הגילוי אינה חסרת שחר או נטולת יסוד על-פניה, אין לומר שמדובר בגילוי מסמך שאינו רלוונטי [רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (טרם פורסם, 25.12.2007)]. 4. הגשת תובענה בסדר דין מהיר אינה כרוכה מניה וביה בהענקת פטור למי מהצדדים מפני גילוי מסמכים רלוונטיים המצויים בידו, בחזקתו או בשליטתו ושאותרו על-ידו לאחר קיום חקירה ודרישה, או מפני הצגתם לעיון הצד שכנגד. היפוכו של דבר הוא הנכון; התקנות החולשות על הגשת כתבי-טענות בגדרה של תביעה כזו מטילות על בעלי-הדין חובה לפרט ולציין את טיבם והיקפם של המסמכים הרלוונטיים המצויים תחת-ידו ובשליטתו כבר בשלב הגשת כתבי-הטענות, זאת מתוך מטרה לייעל, לקצר ולפשט את בירור ההליך בתביעות כספיות כאלה. חובת גילוי של מסמכים רלוונטיים וחובת הצגתם לעיון עומדות במלוא היקפן על-פי אמות המידה שצוינו לעיל גם בהליך המתברר בסדר דין מהיר. כל אימת שבהליך משפטי עסקינן ניצב על מכונו האינטרס של בירור האמת, הן כאינטרס פרטי של המתדיינים הישירים הן כאינטרס ציבורי רחב החולש על תכלית פעולתה של הרשות השופטת. אינטרס זה אינו נסוג ואינו נגרע כשעסקינן בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר. ההסדר שהובא בתק' 214ח, עניינו בהיבט הדיוני של המועד והאופן בו יקיימו בעלי-הדין הליכי גילוי ועיון בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר בהשוואה לתביעות המתבררות בסדר דין רגיל; אין בו כדי לצמצם את ההיבט המהותי הנוגע לתוכנה והיקפה של חובת הגילוי. 5. בדברים האמורים לעיל אין משום חידוש. כבר נאמרו, בהקשרה של הסוגיה הנדונה כאן, הדברים הבאים ב-בש"א (של' ת"א) 156307/03 לשם (ד.נ.) טכנולוגיות בע"מ נ' עו"ד גיל כהן, פ"מ תשס"ב(3) 655 (2003) [וראו גם את ההפניות שם]: העובדה שמדובר ב"סדר דין מהיר" ובתובענה המוגבלת לתביעה עד לסך 50,000 ש"ח, אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים לחשיפת האמת [...] ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטיים לתובענה [...]. וכן בת"א 6860/07 (של' י-ם) מנורה חברה לביטוח בע"מ נגד פיין (טרם פורסם, 6.12.2009): [...] אין לקרוא את תקנה 214ח'(ג) כהוראה החוסמת דרכו של צד לדרוש לממש את זכותו לעיין במסמכים הרלבנטים של חברו, אלא כהוראה שנועדה לחסוך 'הגשת בקשות על-ידי בעלי הדין ומתן הוראות על-ידי בית המשפט בכל הנוגע לגילוי מסמכים ... [שבגינם] ההליך כולו מתעכב שלא לצורך' (דברי ההסבר לתקנה 214ח', 'סדר דין מהיר בבית משפט השלום'). [...] 'העובדה שמדובר בסדר דין מהיר בתובענה המוגבלת לסך של 50,000 ₪, אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים וחשיפת האמת ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטים לתובענה. תקנה 214ח', השוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך סדר דין מהיר, יוצאת מנקודת הנחה שבעל הדין יגלה את כל המסמכים הרלוונטיים, ואם אינו עושה כן, יורה לו בית המשפט לגלות את המסמך לאחר שיבחן את הרלוונטיות שלו למחלוקת שבין הצדדים' [...]. 6. לא באה מפי הנתבעת כל טענה שתעיד על כך שהמסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים למחלוקת הנדונה בהליך זה. לא-זו-אף-זו, עיון בכתבי-הטענות שהוגשו מעלה שהם נוגעים במישרין לסוגיות השנויות במחלוקת, באופן שהקים חובה של הנתבעת לגלותם. בכך שהנתבעת גילתה אך ורק את אותם מסמכים שהיו מצויים ברשותה בעת שניתן כתב-ההגנה לא יצאה ידי חובתה לפי התקנות; לפי תק' 214ח(ב) חלה עליה חובה לציין לא רק מסמכים שהיו ברשותה בעת מתן התצהיר אלא גם מסמכים רלוונטיים שלא נמצאו תחת-ידה אותה שעה אגב ציון בידי מי הם מצויים. כזאת לא נעשה. בסופו של יום ונוכח האמור לעיל אין מנוס מלקבוע שלתובע עומדת זכות לקבל את המסמכים המבוקשים; סירובה של הנתבעת להמציא לתובע מסמכים רלוונטיים הנוגעים לעניין הנדון בתובענה, אף שהם מצויים בשליטתה ואין מניעה להציגם, אינו סירוב כדין. ג. סיכומם של דברים הבקשה מתקבלת במלואה. הנתבעת תגלה בתצהיר ערוך כדין את מלוא המסמכים המבוקשים שנמנו בחלק א(4) לעיל ותעביר את התצהיר והמסמכים לתובע תוך 21 יום מן המועד בו תומצא לה החלטה זו. הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪, אף זאת תוך 21 יום מן המועד בו תומצא לה ההחלטה וללא קשר לתוצאות ההליך. סכום שלא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההחלטה ואילך עד מועד התשלום בפועל. התובע הגיש תשובה לתגובת הנתבעת בהתעלם מתק' 214יג(ג), מבלי שניתנה רשות בית-המשפט להגשתה ומבלי שניתן טעם מיוחד שיצדיק הגשת תשובה. על כן אני מורה על הוצאת התשובה מתיק בית-המשפט. סכום ההוצאות בו חויבה הנתבעת נקבע בהתחשב בכך; אלמלא נהג התובע בניגוד לתקנות היה הסכום גבוה אף יותר. גילוי מסמכיםסדר דין מהירמסמכים