האם תאונה בזמן החלפת גלגל רכב נחשבת "תאונת דרכים" ? האם פגיעה בגלל ג'ק שנשבר בזמן החלפת גלגל נחשבת "תאונת דרכים" ? ##(1) החלפת גלגל מכונית באמצעות ג'ק כתאונת דרכים:## בע"א (י-ם) 6329/99 אהרון נ. "ציון" חב' לביטוח ואח', הערעור על פסק-הדין ב-ת"א (שלום-י-ם) 9093/98 להלן נדחה. התובע עסק בהחלפת גלגל למכוניתו כתוצאה מתקר שארע לו. בנסותו לחלץ במשיכה את אותו גלגל נפלה לפתע המכונית שהיתה מוגבהת באמצעות מגבה (ג'ק) ופגעה ברגלו. כל זאת כרבע שעה לאחר שהרכב הוחנה ע"י אשתו בסמוך לביתם. תביעתו נדחתה ברוב קולות מהנימוק שהתיקון לא נעשה אגב נסיעה, משום שכאמור חלף פרק זמן של כרבע שעה עד לביצועו. לא זו אף זו, התיקון לא נועד לצורך המשכתה המיידית של הנסיעה, כיוון שבפועל גם לא היה המשך נסיעה, והתיקון לא בא למנוע סיכון תעבורתי, כיוון שלא נצפתה סכנה שכזו, שהרי אשת התובע כבר סיימה למעשה את נסיעתה. דעת מיעוט של כב' השופטת מ. שידלובסקי-אור היא שלא מיקומו הגאוגרפי של התיקון צריך להוות את קו-הגבול, אלא מטרתו של התיקון. תיקון או טיפול הנעשים בסמיכות זמנים לתחילת הנסיעה או לסיומה, כתיקון תקר, נכללים בתחום הסיכונים המכוסים בחוק – הוא הסיכון התעבורתי. הרציונל של השימוש "תיקון או טיפול דרך" אינו מחייב את הפירוש המצמצם שנקבע ע"י שופטי הרוב. ראה גם ת"א (שלום-כ"ס) 3066/00. ניתן להניח שהמחלוקת תוכרע ע"י בית-המשפט העליון עפ"י העקרון של המדיניות המשפטית הרצויה לדעתו. ##(2) החלפת גלגל בחניית הבית כתאונת דרכים:## בע"א (י-ם) 3204/02 קורנוגולד נ. "אישי ישיר", חברה לביטוח בע"מ, התובע נפגע בעת שניסה להחליף גלגל ברכב בחניית ביתו. בעת פתיחת בורג, עף מפתח ה"צלב" על פניו ופגע בו. האם מדובר בתאונת דרכים ? ביהמ"ש קמא אימץ את דעתו של כב' השופט אליעזר ריבלין בספרו "תאונות דרכים" וקבע כי הקריטריון הוא המיקום הגאוגרפי בו בוצע תיקון הדרך ומאחר ובמקרה דנן התיקון בוצע בחניית ביתו של התובע, אין המדובר ב"תיקון דרך" ולכן יש לדחות את התביעה. הערעור נתקבל ונפסק כי המדובר ב"תיקון דרך":- לא המבחן הגאוגרפי הוא הקובע ואין נפקא מינה אם הפגיעה היתה כתוצאה מרכב אחר שחלף או כתוצאה מפעולות התיקון עצמן כמו במקרה דנן. "תיקון של החלפת גלגל הוא מסוג הטיפולים שאנשים נוהגים לבצע בעצמם בלי לקרוא לעזרה איש מוסך או אדם אחר המבצע תיקונים. אם נאמר שביצוע תיקון כזה בחניית הבית איננו תאונת דרכים, התוצאה תהיה שאנשים ימעטו עד למאוד להחליף בעצמם גלגלים ברכב שלא ב"דרך" והכל מתוך חשש שאם תקרה תקלה תוך החלפת הגלגל והם יפגעו יימצא שאין זו תאונת דרכים, ובלשון אחרת: שאין להם כיסוי ביטוחי. בדומה, אנשים יחששו לבדוק בחצר ביתם אם יש די מים או שמן ברכב, מה ש"יידרש" מהם למעשה הוא, להתניע את הרכב, לפתוח בנסיעה מחוץ לחניה, למצוא חניה אחרת על אם הדרך ושם לבצע הטיפול, והכל לא באותה דרגת ביטחון שיש בחצר הבית, ותוך סיכון שייפגעו על ידי צד ג'. לפיכך נתקבל הערעור והתיק הוחזר לביהמ"ש קמא וגם קביעת גובה הנזק. ##(3) החלפת גלגל לאחר הגעה לייעד כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-עפולה) 2684/91, אבו אל היג'א נ. "כלל" חברה לביטוח בע"מ, לאחר שהתובע הגיע ליעדו הוא הרים את המכונית באמצעות מגבה לצורך החלפת גלגל. המגבה החליק, המכונית נפלה ופגעה בתובע. בית-המשפט דחה את טענת המבטחת כי הארוע אינו תאונת דרכים שכן אין מדובר בתיקון דרך ופסק: החלפת גלגל בשל נקר הינה פעולה ברורה של תיקון דרך ברכב שכן היא קשורה ליעדו הטבעי והרגיל של הרכב ועל כן מהווה שימוש לוואי בו. על-כן בין אם החלפת הגלגל נעשית לפני תחילת הנסיעה, בין אם תוך כדי נסיעה ובין אם בתום הנסיעה ואף לאחר שעות או ימים מרגע גילוי הנקר. הפעולה היא "תיקון דרך" כמשמעות ביטוי זה בחוק כל עוד אינה מבוצעת בידי מי שעושה כן במסגרת עבודתו. ##(5) החלפת גלגל במסגרת העבודה כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-פ"ת) 2949/93, מיכאל נ. "המגן" חברה לביטוח בע"מ,תיקון גלגל משאית על-ידי הנהג מהווה תאונת דרכים, בין אם התיקון נעשה לפני תחילת הנסיעה, תוך כדי או בתום הנסיעה, אף אם התיקון נעשה במסגרת עבודתו של הנהג, ובלבד שהתיקון הינו פעולת לוואי לעבודתו ואינה העיקר. הציפיות של מעביד מנהגו השכיר כי יתגבר על תקלה כנ"ל בכוחות עצמו אינן ממסגרות את הנהג כמי שהחלפת גלגל הינה ב"מסגרת עבודתו" גם אם העובד עשה כן בכל פעם שארע תקר בגלגל המשאית בה נהג. יש להחיל בנדון את מבחן העיקר והטפל, וכל עוד התיקון טפל לעבודתו כנהג, מדובר בתיקון דרך המהווה תאונת דרכים. ##(6) החלפת גלגל במוסך כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-הרצליה) 3714/94, שירין נ. "הסנה" חברה לביטוח בע"מ, התובע נפגע בעת שעסק בהחלפת גלגל עם תקר במוסך במהלך יום עבודתו. מדובר בגלגל שהחליף התובע קודם-לכן בגלגל תקין עימו המשיך בנסיעה והחלפת הגלגל המנוקב במוסך נועדה שישמש גלגל חלופי לעת מצוא. בהחליטו כי אין מדובר בתיקון דרך, פסק בית-המשפט: 1. התיקון אינו קשור לסיכון תחבורתי, שכן לא נעשה אגב נסיעה ולא לצורך המשכה המיידי, כי אם תוך סטיה יזומה ומתוכננת לתיקון גלגל רזרבי. 2. התיקון נעשה במסגרת עבודתו המקצועית של התובע כנהג. הדרישה שטיפול כדי שיהיה תאונת דרכים ייעשה "בידי אדם שלא במסגרת עבודתו" נסבה לא רק על האדם האחר, אלא גם על המשתמש. באוביטר: לפיכך, ספק אם היה מדובר בתאונת דרכים גם לו נפגע התובע תוך כדי החלפת גלגל תוך כדי נסיעתו, וזאת לאור היות התאונה תאונת עבודה מבחינת התובע. ת"א (שלום-רמלה) 3425/97, שלמה סנדברג נ. "מנורה" חברה לביטוח בע"מ ואח' (פסק-דינה של כב' השופטת ד' גנות מה- 22.12.97, ראה עמ' 5211). התובע ניסה להרכיב בתוך המוסך גלגל רזרבי של המעביד שלו שהושאר שם לצורך תיקון יומיים לפני-כן. הגלגל הוצא והוחזר למתקן והוצא שנית, משום שלא התאים לתושבת עליו הוא מורכב. בזמן ניסיון הוצאת הגלגל נתפס לו הגב והוא חש בכאבים עצומים. נדחתה הטענה כי הארוע ארע תוך כדי טיפול או תיקון דרך, שכן תיקון טיפול שאינם נעשים תוך כדי הנסיעה ובמהלכה, על-מנת לאפשר את המשכה, הינם שימושים הכרחיים אבל אינם שימוש כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפלת"ד, וככאלה אינם מזכים את הנפגע בפיצוי על-פי החוק. כל פירוש אחר הינו בבחינת עיוות והרחבת תכלית החקיקה וסטיה והרכבה בלתי-מתקבלות על הדעת של כוונת המחוקק בתיקון מס' 8. ##(7) החלפת גלגל טרקטור כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-ת"א) 86340/97 סולטן נ. "דולב" חב' לביטוח בע"מ ואח', התובע ניסה לתקן תקר שארע לאחד הגלגלים ברכב וכאשר דחף התובע את מפתח הברגים בחוזקה אל הבורג בגלגל הטרקטור על מנת לשחררו, החליק המפתח מהמקום והתובע נהדף לאחור ונפל על גבו על שפת המדרכה ונפגע. התובע אמנם נסע לפנצ'ריה על מנת לתקן את הגלגל אך בסופו של דבר נותר מחוץ לפנצ'ריה, על הכביש, והתיקון נעשה ע"י התובע, ורק לאחר שנפצע, השלים עובד הפנצ'ריה את החלפת הגלגל. נפסק: התובע היה מפעילו של מחפרון, והשתמש בו לשם ביצוע עבודות עפר, אין עבודתו ופרנסתו של התובע בתיקון כלי רכב. העובדה שהתובע אחראי לתחזוקה שוטפת של הרכב אינה הופכת את התיקון לכזה שנעשה "במסגרת עבודתו". יתרה מכך, תיקון הגלגל מגשים את המבחן התחבורתי, שהרי לולא תוקן הגלגל לא יכול היה התובע להמשיך בעבודתו. לפיכך נקבע כי המדובר ב"תיקון דרך" ע"י מי שאין עיסוקו בתיקון פנצ'רים ועל כן נכלל בהגדרת "שימוש" ומכאן שמדובר בתאונת דרכים במובן חוק הפלת"ד. הסייג של "מסגרת עבודתו" אינו יכול לחול כאשר מדובר במשתמש עצמו די היה בנימוק זה לדחות את הטענה. ראה רע"א (עליון) 1300/00 "הפניקס הישראלי" בע"מ נ. סימן כהן הנ"ל בפרק זה. ##(8) החלפת גלגל משאית טריילר כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-י-ם) 16784/99, יעקב נ. "מנורה" חברה לביטוח בע"מ, התובע נהג ברכב משאית מסוג טריילר, ארע תקר באחד הגלגלים והוא ירד לתקן את התקר וגבו נתפס תוך כדי פעולת החלפת הגלגל. התובע לא סיים את הנסיעה. הוא הגיע למגרש ועמד בתור לפריקת מטען ולאחר כך היה אמור להמשיך בנסיעתו ואין הדבר דומה למי שהגיע לביתו, החנה את הרכב ולאחר זמן גילה שיש לו תקר במכוניתו. יעדו של התובע לא היה עצם ההגעה לנמל אלא פריקת המטען בהמשך. גם אם החלפת הגלגל לא היתה חיונית לצורך המשך נסיעה מיידית, אין פירוש הדבר כי אין המדובר בנסיבות הענין בתיקון דרך. נוסח החוק מכיר בטיפול או תיקון רכב בשני סייגים: שיהיה זה תיקון או טיפול דרך וכי התיקון או הטיפול לא יבוצעו ע"י אחר שאינו המשתמש – במסגרת עבודתו. מאחר והתובע הוא המשתמש והטיפול או התיקון נועדו למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי והוא נעשה אגב נסיעה או לצורך המשכתה המיידית (אין חשיבות לכך שהמשך הנסיעה היה לטווח קצר), נופל המקרה דנן להיות ארוע של תיקון דרך המהווה תאונת דרכים עפ"י החוק. ת"א (שלום-כ"ס) 3066/00, אבו שיחה סמיר נ. "שמאן" חב' לביטוח בע"מ (פסק-דינו של כב' הנשיא השופט יהודה פרגו ניתן ב-25.4.01, ראה עמ' 8527). התובע יצא את ביתו אל הרכב על מנת לנסוע לקניות. כשהגיע התובע אל הרכב הוא הבחין בתקר בגלגל. היות ובמקום בו הוא חנה את הרכב לא הייתה גישה נוחה אל הגלגל, הזיז התובע מעט את הרכב והחל להחליף את הגלגל. במהלך החלפת הגלגל נפגע התובע מהמגבה (הג'ק). נפסק: למונחים "טיפול דרך", "תיקון דרך", "טיפול בית", "תיקון בית" – יש לתת את הפירוש ההולם את השכל הישר, את נסיון החיים ואת ההתנהגות בדרך. מונחים אלה יש לפרש ולהבין כמבטאים את הלשון והכוונה השגורה בפי כל, כי מדובר בתיקון פשוט שאדם סביר נוהג לעשותו ושאינו דורש מיומנות ומקצועיות מיוחדת המחייבת בדרך כלל את ביצוע התיקון ע"י בעל מקצוע מיומן. המדובר אך ורק בתיקון דרך הבא לאפשר את המשך הנסיעה והשימוש ברכב בסמיכות לתחילת הנסיעה או לסיומה והשימוש בו הוא למטרות תחבורה. כזה הוא, כדוגמא תיקון תקר ע"י החלפת גלגל בגלגל רזרבי תקין. אין כל חשיבות אם "תיקון הדרך" (כדוגמת התקר בענייננו), בוצע בחנית ביתו של הנהג טרם היציאה לדרך, או אם הוא בוצע לאחר תחילת הנסיעה. די בכך שהחלפת הגלגל נועדה לשימוש תחבורתי של הרכב לצורך המשכת המיידית. "טיפול בית" הם אותם הטיפולים או התיקונים שמבצע אדם בביתו, על מנת להשגיח או לתחזק את הרכב. תיקונים אלה אינם יכולים להיחשב כ"תיקון דרך", משום שלא נעשו "עקב נסיעה או לצורך המשכתה המיידית", אם משום שצריכים, באופן טבעי להעשות ע"י בעל מקצוע מיומן, במסגרת עבודתו, אם משום שצריכים באופן טבעי, להיות מבוצעים במוסך. לפיכך נפסק כי מדובר בתאונת דרכים במובן חוק הפלת"ד. ##(9) החלפת גלגל לפני נסיעה לאילת כתאונת דרכים:## בת.א. (שלום-ת"א) 122119/01 ירימי נ. "איילון" חב' לביטוח בע"מ, התובע וחברו ביקשו להכין את הרכב לקראת הנסיעה המתוכננת בערבו של אותו יום לאילת, ולכן כשגילו שאחד הגלגלים משופשף, החליטו להחליפו, בזמן ההחלפה גלש הרכב מן המגבה ופגע בראשו של התובע. במועד התאונה חנה הרכב ליד ביתו של חברו של התובע. השאלה לענייננו היתה האם יש לראות בנסיבות כאמור בהחלפת הגלגל משום תיקון או טיפול דרך הכלולים בהגדרת "שימוש ברכב מנועי". נפסק: - "מגמת תיקון מס' 8 לחוק הפיצויים היתה לצמצם את המקרים בהם תיקון שנעשה ברכב יחשב כתאונת דרכים. בתיקון מס' 8 שלל המחוקק את תחולת החוק על תיקוני רכב שאינם קשורים לסיכון התחבורתי, כמו תאונות עבודה המתרחשות במוסכים אצל מי שעיסוקם בתיקון כלי רכב. כדי שיתקיים הסיכון התחבורתי, צריך תיקון הדרך להתייחס לאפשרות המיידית של המשכת הנסיעה. לפיכך, יש לפרש את המונחים "תיקון דרך" או "טיפול דרך" כאלו המתייחסים לתיקונים שנעשים אגב הנסיעה, וכדי לאפשר את המשכתה המיידית. הפסיקה הבדילה בין "תיקון דרך" לביו "תיקון בית" שמתבצע בחצר ביתו של בעלי הרכב. רכב החונה בחניית ביתו של בעליו, כאשר אחד מגלגליו מפונצ'ר, אינו מהווה כל סיכון תחבורתי. סיכון כזה יתרחש, כאשר יבקשו לנסוע ברכב. לפיכך, שאלת סמיכות הזמן לנסיעה והמקום, הינה קריטית לבחינת השאלה, אם במקרה דנן יש לראות "תיקון דרך" אם לאו". מאחר וכאמור כוונת התובע לאחר הטיפול היתה לנסוע לאילת רק מספר שעות לאחר מכן, בערבו של אותו יום והתיקון בוצע ליד ביתו של החבר ולא אגב נסיעה -יש לראות באירוע "תיקון בית" ולא תיקון או טיפול דרך ולכן אין המדובר בתאונת – דרכים ודין התביעה להידחות. ##(10) להלן פסק דין בנושא ג'ק נשבר בזמן החלפת גלגל - האם מדובר בתאונת דרכים:## "שוב חוזר הניגון, ושוב נדרשים אנו לשאלה הנצחית "תאונת דרכים או לא תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: חוק הפיצויים או החוק), והפעם מתמקד ענייננו במונח 'תיקון דרך'". (ע"א 3392/09 אליסן דהן נ' אריה חב' לביטוח בע"מ, פסקת המבוא בפסק דינו של השופט עמית ( 24.11.2010). כתבי הטענות 1. ביום 2.7.2007 הגיש התובע תביעה נגד הנתבעת, מבטחת רכב סובארו מספר 47-118-56 (להלן: הטנדר או: הרכב) במועד הרלוונטי, לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 16.7.2000. נסיבות התאונה תוארו בסעיף 4 לכתב התביעה: "ביום 16/7/00 בשעה 17:00 ו/או בסמוך לכך נסע התובע ברכבו הנ"ל במסגרת עבודתו בעדר הבקר שבחזקתו, כאשר בשלב מסוים אירע "פנצ'ר" באחד הגלגלים של הרכב, והוא החל לבצע החלפת גלגל כאשר נשבר לפתע הג'ק ואצבעות ידו של התובע נתקעו בין הגלגל לגוף הרכב". 2. בכתב התביעה נטען כי לתובע (יליד שנת 1949) נגרמו שברים פתוחים בשתי אצבעות ידו השמאלית, וחלק מאחת האצבעות נכרת, וכן כי הכאבים וההגבלות באצבעות ידו השמאלית הביאו לפגיעה בהשתכרותו ולקביעת דרגת נכות של 9.75% על-ידי המוסד לביטוח לאומי. 3. בכתב ההגנה כפרה הנתבעת בהתרחשותה של "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: חוק הפיצויים), הכחישה את עצם ודרך התרחשות התאונה וטענה כי אם אירעה תאונה - הרי שהיא אירעה בנסיבות שונות לחלוטין מאלו שתוארו בכתב התביעה. עוד טענה הנתבעת, בין השאר, כי אין קשר סיבתי בין כאבים והגבלות מהם סובל התובע לבין התאונה הנטענת והמוכחשת. טענות התובע 4. בא-כוח התובע טען בסיכומיו כי התובע הוכיח את גרסתו באשר לנסיבות התרחשות התאונה וכי מדובר ב"תאונת דרכים". הוא ביקש ליתן אמון בעדות התובע שהינה מסתברת והגיונית, אשר נאמרה ממרחק של 12 שנים מקרות התאונה, ונתמכה על-ידי ראיות נוספות: המסמכים הרפואיים שצורפו לתצהיר התובע, הודעותיו והודעת בנו קובי אשר נמסרו לחוקר בספטמבר ובאוקטובר 2000 - חודשים ספורים לאחר התרחשות התאונה וקיומו של המגבה (ג'ק) שנשבר. לטענתו, דווקא העדר זהות מוחלטת בין גרסאות התובע ובנו מעיד על כי לא תאמו גרסאות. הוא ציין כי לנתבעת הייתה גישה ישירה לקובי, בנו של התובע, ולפיכך אין מקום לזקוף לחובת התובע את אי העדת קובי כעד תביעה. 5. בא-כוח התובע טען כי נסיבות המקרה מצביעות על קיומה של "תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק הפיצויים, ועל "שימוש ברכב מנועי", לאור התקיימות "תיקון דרך ברכב", בהתאם לפרשנות מונח זה ברע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ ( 4.2.2009) (להלן: הלכת חסן נביל) וברע"א 10875/08 אורן שרון נ' דניאל קארו ( 19.4.2009). עוד נטען כי חלופות נוספות בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" בחוק הפיצויים - "הידרדרות או התהפכות של הרכב" ו"התנתקות או נפילה של חלק מהרכב" - מתקיימות במקרה הנוכחי, וכי אין מדובר ב"טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו" (שהוצא מחוץ להגדרת "שימוש"), בהתאם לקביעת בית המשפט ברע"א 9332/99 מכלוף קנאפו נ' מגדל חברה לביטוח, פ"ד נו(2) 802 (2002) (להלן: ענין קנאפו). טענות הנתבעת 6. בסיכומיו טען בא-כוח הנתבעת כי התובע לא הוכיח כי נסיבות פגיעתו מהוות "תאונת דרכים", כמשמעה בחוק הפיצויים, ולפיכך דין התביעה להידחות. עוד נטען כי מהראיות שהוצגו בבית המשפט עולה כי מדובר ב"תאונה עצמית". 7. לביסוס עמדתו לפיה אין מקום ליתן אמון בגרסת התובע, הצביע בא-כוח הנתבעת על הנקודות הבאות: הגשת כתב התביעה רק בחלוף שבע שנים ממועד התאונה הנטענת - ימים ספורים לפני תום תקופת ההתיישנות; הישענות התביעה על עדות יחידה, של התובע, ללא סיוע, אשר הסתפקות בה מחייבת, על-פי סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"ה - 1971, כי בית המשפט יפרט מה הניע אותו להסתפק בה; הסתירות הרבות שהתגלו בדבריו של התובע - הן סתירות פנימיות בעדותו והן סתירות חיצוניות, בין עדותו בבית המשפט בשנת 2012 לבין דבריו משנת 2000 בפני חוקר מטעם הנתבעת; הימנעות התובע מלהעיד את בנו קובי, אשר היה מעורב באירוע התאונה; וחוסר האפשרות להסתמך כסיוע לגרסת התובע באמור במסמכים שצורפו לתצהירו בכל הנוגע לנסיבות התאונה, מאחר ותוכנם לעניין זה מבוסס אך ורק על דברי התובע בעצמו. 8. לטענת בא-כוח הנתבעת, נסיבות התאונה אינן "שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" כפי שנקבע בפסיקה, וזאת ממספר טעמים: במקרה הנוכחי לא מתקיימים כל המבחנים לקיום "טיפול דרך או תיקון דרך ברכב" כפי שנקבעו בהלכת חסן נביל; משיקולי מדיניות, לא ראוי להטיל על כלל ציבור הנהגים את הנטל לפיצוי תאונה של רכב דומם, הממתין לתיקונו, ואינו מקיים סיכון תחבורתי ייחודי; ובמקרה הנוכחי לא אירעו "התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו ... מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב", שהרי המגבה (ג'ק) איננו חלק מהרכב. הראיות גרסת התובע 9. התובע היה העד היחיד שהעיד מכלי ראשון על נסיבות התרחשות התאונה. בסעיף 2 לתצהירו (ת/2) מיום 1.7.2009 הוא תיאר נסיבות אלו (ההדגשה הוספה - א"ג): "בעת שנהגתי ברכב מסוג סובארו המבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת, ארע תקר "פנצ'ר" בגלגל האחורי. בעת החלפת הגלגל נשבר הג'ק (המגבה) ונמעכו לי 2 אצבעות". לתצהיר צורפו נספחים שונים, וביניהם "טופס מידע על נתוני תיק חקירה כללית" מיום 31.7.2000 של משטרת ישראל אודות אירוע מיום 16.7.2000 בו היה מעורב התובע כנהג הטנדר, גיליון חדר מיון בית חולים מיום 16.7.2000 ותעודה רפואית לנפגע מעבודה מיום 30.7.2000. * מיקום התרחשות התאונה 10. בחקירתו הנגדית ביום 6.12.2012 העיד התובע כי התאונה התרחשה בשעת ערב, בעת שנהג במשאית, בה הוביל חביות מים מקיבוץ אפיק אל הפרות שלו אשר היו בשטח המרעה שבסמוך לכניסה לקיבוץ מיצר. בהיותו קרוב כ-50 מטר למקום בו התכוון להשקות את הפרות, "התפנצ'ר לי הגלגל" (עמ' 13 לפרוטוקול). על מעשיו באותם רגעים סיפר (עמ' 14): "אני לא זוכר אם עצרתי או האוטו היה בנסיעה"; "אני חושב שנסעתי עוד כמה מטרים מתחת לאיזשהו עץ ושם באתי להחליף את הגלגל האחורי. אם אני לא טועה, מאחורי הנהג היה הגלגל הפגוע". כשנשאל אם נקודת העצירה מתחת לעץ לא הייתה הנקודה אליה התכוון להגיע מלכתחילה, העלה אפשרות ("יכול להיות") לגרסה אחרת (עמ' 14) (ההדגשות הוספו - א"ג): "יכול להיות. תשמע, אם הפרות ראו אותי עם הטנדר הן היו יכולות לבוא אלי לשתות. יכול להיות שהשקיתי אותן קודם, ואחרי זה תיקנתי את הגלגל, כדי שירד העומס של שתי החביות מים". 11. בהמשך החקירה הנגדית, כשעומת עם הגרסה שמסר לחוקר בשנת 2000, העיד התובע כי יתכן וגילה את דבר קיומו של התקר בגלגל לאחר שהגיע אל נקודת ההשקיה (עמ' 18) (ההדגשות הוספו - א"ג): "יכול להיות שהורדנו את המים ואחרי זה קרה לי, ויכול מאוד להיות שזה קרה ברגע כשהגענו, אמרתי לבן שלי יכול להיות שיש לנו פנצ'ר"; "אני הרגשתי משהו תיכף בסיבוב של הכניסה לחלקה שלי, אבל לא הייתי בטוח. יכול להיות שהורדנו את המים ואז הבן שלי אמר. קודם כל רציתי להוריד את העומס מהאוטו". ובהמשך (עמ' 20): "יכול להיות שהורדתי את המים אחרי המקרה או לפניו. לוקח חצי שעה להוריד את זה ולחלק בדליים". ובחקירה החוזרת (עמ' 23) ביסס את הגרסה לפיה ניגש לטפל בגלגל רק לאחר חלוקת המים : "חשדתי בקיום פנצ'ר עוד כשנכנסתי. אחרי זה אמרתי שארוקן את המים ואז אראה אם יש פנצ'ר". כשנשאל בחקירה החוזרת בכמה שקתות הוא הספיק לטפל (דהיינו, למלאן במים - א"ג) בטרם התרחשה התאונה, השיב התובע (עמ' 23): "סביר להניח שבכמה שהתחלתי לרוקן אז גיליתי. סביר להניח שזה היה אחרי כמה דליים ראשונים, אז האוטו כבר ישב על הג'נט". 12. בהודעתו לחוקר מיום 10.8.2000 (נ/1) ציין התובע כי בעת התאונה הרכב לא היה מונע, ובטרם התרחשותה הוא עמד בחניה במשך 15-10 דקות. * מעורבות הבן קובי 13. על נוכחות קובי בנו ביחד איתו במהלך הנסיעה והתאונה מסר התובע מספר גרסאות, שאינן מתיישבות זו עם זו. תחילה העיד (עמ' 14-15) (ההדגשות הוספו - א"ג): "הייתי עם הבן שלי"; "לא יודע אם הוא הלך איתי למלא מים או שנשאר. בפנצ'ר הוא היה איתי"; "אני לא זוכר. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. הוא היה ילד אז, ובאותו יום יכול להיות שנשאר עם הסוסה". (בחקירתו הנגדית (בעמ' 20) לא שלל התובע את הטענה כי קובי נולד ביום 22.11.1982, דהיינו - במועד התאונה היה בן שבע עשרה וחצי. לדבריו, "אני לא יודע את התאריכים של אף ילד שלי"). כשנשאל פעם נוספת אם הבן קובי היה מעורב בהחלפת הגלגל של המשאית ובשלב הפציעה, השיב התובע (עמ' 16-15): "רק אני. הוא לא היה מעורב"; "יכול להיות שקובי היה באזור ובא לקראתי, או שהוא היה כבר, אני לא זוכר". 14. ביום 10.9.2000 (נ/1), פחות מחודשיים לאחר התרחשות התאונה, תיאר התובע בפני החוקר מטעם הנתבעת בהרחבה את מעורבותו של בנו קובי בפעולת החלפת הגלגל בטנדר, באופן שונה לחלוטין מגרסתו בבית המשפט (ההדגשות הוספו - א"ג): "אותו יום נסענו אני ובני קובי לשטח המרעה שלנו ... התחלנו לפרוק את המים ותוך כדי כך הבן שלי קובי אמר לי שיש פנצ'ר בגלגל שמאלי אחורי. סיימנו את הפריקה ובאנו להחליף את הגלגל המפונצ'ר. הרמתי את הרכב בעזרת ג'ק שהתקנתי בסמוך לגלגל לפניו והרמתי את הרכב .... וקובי פתח את ברגי הגלגל, הורדנו את הגלגל ואז אני באתי להכניס את הגלגל לאחר שלקובי זה לא הצליח ותוך כדי שאני מכניס את הגלגל, צנח לי האוטו על היד ... ישבתי כמה שניות. קובי ניסה להרים את הרכב עם הידיים כי הג'ק היה שבור, ואני צרחתי ... ואז נאלצתי לתלוש את היד מתוך התפיסה. אחר כך רצנו לקיבוץ מיצר ושם פגשנו בחורים של המכינה הצבאית ... ואחר כך חזרנו לאוטו, הבאנו עוד ג'ק שלקחנו מאחד החברה ... ומיהרנו לבית החולים פוריה, אך קודם הגענו הביתה וליאורה בתי לקחה אותנו לבית החולים". * שלבי החלפת הגלגל 15. התרחשות התאונה בעת ניסיונו של התובע להחליף את גלגל הטנדר תוארה בצורות שונות על ידי התובע. תחילה אמר (עמ' 16-15) (ההדגשות הוספו - א"ג): "שמתי את הג'ק, באתי למשוך את הגלגל - קרס הג'ק, נשבר לשתיים כנראה, והאצבעות שלי נתפסו בין הפח שמעל הגלגל, בקיצור - נתפס לי הצמיג עם הפח ביחד על האצבעות"; "עד היום יש לי את הג'ק השבור ואת האוטו"; "רצתי למים. אני זוכר שפכתי מים וראיתי שזה יותר רציני ופניתי לבית חולים"; "קובי היה איתי בטוח". (המגבה (ג'ק) שהתובע העיד כי מצוי עדיין ברשותו לא הוצג כראיה. בחקירתו הנגדית של החוקר (עמ' 27) הוא ציין כי בשעתו הוצג בפניו המגבה (ג'ק) שלטענת התובע הוא עשה בו שימוש, וכי הוא לא היה שבור כי אם מעוקם). כשעומת התובע עם גרסה שמסר לחוקר, ולפיה הבן קובי החל במלאכת החלפת הגלגל ורק לאחר ששוחררו הברגים של הגלגל הפגום המשיך התובע במלאכה, הוא ענה (עמ' 19-18): "יכול להיות"; "קובי היה. קודם כל קובי היה. יכול להיות שהוא היה עם הסוסים, עם סוסה אחת שהייתה לי. אולי הוא גם היה איתי במילוי מים, ובהחלפת (הגלגל - א"ג) הוא בטוח היה. הוא בא לעזור לי. הוא ראה אותי. הוא אז בן 16". כשעומת עם גרסה אחרת לחוקר, ולפיה התאונה התרחשה בשלב של הכנסת גלגל תקין לאחר שכבר הוצא הגלגל הפגום, ולאחר שקובי לא הצליח להכניס למקום את הגלגל התקין, אמר התובע (עמ' 19) (ההדגשות הוספו - א"ג): "יכול להיות... כנראה כשבאתי להכניס את הגלגל אז נפל הג'ק ונשבר, ואז נכנסו לי האצבעות. בזמן שאני ניסיתי להכניס את הגלגל. בכל זאת, הגיל שלי ..". * מעשיו של התובע לאחר התרחשות התאונה 16. הפינוי מזירת התאונה אל בית החולים תואר על ידי התובע במספר אופנים. תחילה אמר (עמ' 17-16): "פינו אותי. אז לא היה לי גם פלאפון, אני חושב. אני חושב שנסעתי הביתה מהפרות"; "אני חושב שפינו אותי עד הבית. לא בטוח. פינו אותי, זה בטוח, מהבקר שלי, ממקום התאונה, אני לא יודע אם זה היה לבית החולים או שזה היה רק לבית, ורק אחרי זה הלכתי עם אשתי לבית החולים. אני חושב כך, אולי הלכתי לקופת חולים והרופאה אמרה לי אתה חייב לבית חולים"; "הבן שלי, יכול להיות שהוא רץ למישהו מהקיבוץ והוא פינה אותי. אני גם לא זוכר אם פינו אותי או שאשתי באה. אני ממש לא זוכר, הגיל עושה את שלו. אני לא איבדתי הכרה, אבל הייתי מטושטש, נורא כאב לי". כשעומת התובע עם דבריו לחוקר לפיהם הוא ניגש לקיבוץ לקבלת עזרה, שב לטנדר עם מגבה (ג'ק) תקין ונסע בה לדרכו, השיב (בעמ' 19): "יכול להיות. זכור לי שהחזירו אותי עם אוטו מבית חולים". 17. על אפשרות אחרת באשר למקום הימצאו של הטנדר בשעות שלאחר התאונה העיד התובע (עמ' 17): "האוטו נשאר באותו מקום"; "יכול להיות שבזמן שהייתי בבית חולים אשתי הלכה וטיפלה בגלגל, אולי, כי אז זה היה הרכב היחיד שלי. יכול להיות שהחזירו אותי מבית חולים עם אותו האוטו". דו"ח חקירה מיום 26.10.2000 (ת/3) 18. החוקר אורן אסל גבה ביום 10.9.2000 הודעה מהתובע (נ/1) וביום 16.10.2000 גבה הודעות הן מהתובע והן מבנו קובי. את ממצאיו ופרטי הודעות התובע ובנו רשם החוקר בדו"ח מיום 26.10.2000 (ת/3). 19. בדו"ח, אליו צורפו כנספחים הודעות התובע ובנו קובי, הנושאות את חתימותיהם, ציין החוקר כי גרסת קובי הייתה שונה מגרסת התובע. על גרסתו של קובי, כפי שהושמעה בפניו, ועל שהתרחש בין התובע לקובי במהלך מסירתה, כתב החוקר בדו"ח: "ה. תחילה מסר כי כדי להגיע לאמבטיה האחרונה נסע, הסתובב וחזר לאחור, ובהמשך, לאחר השחזור, שינה את גרסתו ומסר כי תחילה הסתובב שמאלה ואז החל בנסיעה לאחר (לאחור - א"ג) וכאשר הבחין בתקר שב עם הרכב לאמבטיה שלפני אחרונה (...). ו. נציין כי לשמע דבריו התפרץ הנפגע (התובע - א"ג) בכעס רב כשהוא צועק ומגדף את בנו וכתוצאה ציין הנ"ל כי החל בנסיעה לאחור אך מיד ולאחר תזוזה מינימלית הבחין שהנסיעה אינה טבעית ונעצר (...). ז. בהמשך מסר הנ"ל פרטים הזהים לאלה שמסר אביו". בחקירתו הנגדית בבית המשפט אמר החוקר (עמ' 29): "בחקירה בהשוואה בין החקירות של התובע ובנו עלו סתירות. כאשר חקרתי את קובי, התובע היה נוכח ולנוכח הדברים שאמר לי קובי, התחיל האב, התובע, לצעוק על הבן שלו ולגדף אותו. בעקבות הדברים האלה קובי שינה את גרסתו". 20. בהודעת קובי, שצורפה כנספח לדו"ח, ונושאת, כאמור, את חתימתו (ובה נרשם כי הוא יליד 22.11.1982), צויין (ההדגשה הוספה - א"ג): "אני נהגתי והגעתי לפה איפה שקרה המקרה. חניתי את האוטו כמו שהוא עומד עכשיו בשחזור שצילמת. רוקנו חלק מהג'ריקנים לאמבטיה הסמוכה ואחרי שמלאנו את האמבטיה הדלקתי את האוטו נסעתי והסתובבתי כדי להביא ברברס לאמבטיה האחרונה ותוך כדי נהיגה ראיתי שהנסיעה לא טבעית ירדתי מהאוטו וראיתי שיש פנצ'ר. אמרתי לאבא יש פנצ'ר. אמר לי אין שום בעיה, בוא נחליף את הפנצ'ר. התחלנו להרים את האוטו על ג'ק ...". 21. עוד צויין בדו"ח כי בשחזור שנעשה התברר כי מרחק הנסיעה שהיה על הטנדר לגמוא בדרכו מאמבטיית השקיה אחת אל אמבטיית ההשקיה האחרונה היה כשלושה מטרים. שימוש ברכב מנועי 22. התובע הגיש תביעתו נגד הנתבעת, מתוקף היותה המבטחת של הטנדר במועד הרלוונטי ועל-פי חוק הפיצויים. על אף שבכתב ההגנה הנתבעת הכחישה את היותה המבטחת כאמור, והתובע לא הציג בתצהירו ראיה להוכחת הטענה, לא ביססה הנתבעת, בסיכומיה, את טענותיה על העדר הוכחה להיותה המבטחת, אלא שמה את הדגש על שתי טענות מרכזיות - אי מתן אמון בגרסת התובע ואי תחולה של חוק הפיצויים. בעוד שבא-כוח התובע סבר כי עובדות המקרה הנוכחי מצביעות על קיומה של "תאונת דרכים" על-פי ההגדרה הבסיסית של מונח זה בסעיף 1 לחוק הפיצויים, הציג בא-כוח הנתבעת עמדה נוגדת. התובע לא טען להתקיימותן של החזקות המרבות, הנכללות בהגדרת "תאונת דרכים", והנתבעת לא טענה להתקיימותה של החזקה הממעטת. המחלוקת ניטשה על משמעות הביטוי "שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה", המופיע בהגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים" בחוק הפיצויים, ולפיה תאונת דרכים הינה "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". 23. על מנת לקבוע האם במקרה הנוכחי נעשה "שימוש ברכב מנועי", נפנה להגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק הפיצויים: "שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד" פציעת התובע תוך במהלך הניסיון להחליף גלגל מתעלת את המחלוקת, בראש וראשונה, לשאלת משמעות הביטוי "טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב", המופיעה בהגדרה הבסיסית של "שימוש ברכב מנועי". טיפול-דרך ותיקון-דרך 24. הלכת חסן נביל נתנה מענה לקושי שהתעורר בפסיקה בשאלת ההבחנה בין תיקון דרך או טיפול דרך לבין תיקון או טיפול שאינם כאלה. נקבע בה כי נדרשים שלושה מבחנים על מנת להיכנס להגדרת טיפול דרך או תיקון דרך: (1) הטיפול או התיקון התרחשו בדרך, לאחר התחלת הנסיעה ועד לירידה ממנו בסיומה; (2) הטיפול או התיקון נדרשו עקב אירוע פתאומי, ולפיכך נדרשה פעולה הכרחית של הנהג, במהלך הדרך, שנועדה לאפשר את המשך הנסיעה; (3) מהות התיקון - אין מדובר בתקלה המורכבת כזו שהצריכה טיפול בידי אנשי מקצוע. מבחן (4), לפיו "טיפול ברכב" חייב להתבצע ברכב עצמו או באחד ממרכיביו, אומץ ברע"א 372/10 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' רבו ספנייב ( 16.6.2010). בהלכת חסן נביל (בפסקה 13 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ריבלין) הוסבר הרציונל שעמד מאחורי תיקון 8 לחוק הפיצויים, שנכנס לתוקפו בשנת 1990 ובין היתר הוסיף את הגדרת "שימוש ברכב מנועי" הקיימת כיום: "נראה כי תיקון מספר 8 נועד (גם אם לא תמיד בהצלחה מלאה) להחזיר במידת האפשר את המושג "תאונות דרכים" למשמעותו הפשוטה והיומיומית בעיני הציבור. לאמור, פגיעות המתרחשות החל מן העלייה אל הרכב בתחילת הנסיעה ועד לירידה ממנו בסיומה. הכנסת טיפולי הדרך לגדרי "שימוש ברכב מנועי", נועדה לענות על התחושה כי פעמים, במפתיע, מתרחשות תקלות המחייבות את הנהג לתקן אותן במהלך הנסיעה כדי לאפשר את המשכתה". בענין קנאפו הובהר כי תיקוני דרך, שהוספו בתיקון 8 האמור אשר שם דגש על המבחן התחבורתי, הינם "שימושי לוואי", שאינם חלק אינטגרלי מהליך הנסיעה, ולפיכך נקבעו סייגים לתחולתם. ראו גם: רע"א 10875/08 אורן שרון נ' דניאל קארו ( 19.4.2009); ע"א 3392/09 אליסן דהן נ' אריה חברה לביטוח בע"מ ( 24.11.2010); רע"א 883/11 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' אבראהים מוחמד ( 22.5.2011); אליעזר ריבלין תאונות דרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 225-217 (מהדורה רביעית, 2012) (להלן: ריבלין). 25. המבחן הראשון: "בדרך" - כולל את פרמטר הזמן (לאחר התחלת הנסיעה ועד לירידה ממנה) ואת פרמטר (בדרך). על פי מבחן זה, טיפול הנעשה בבית או בחצרים של מקום העבודה אינו "טיפול דרך" (פסקה 9 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ריבלין בהלכת חסן נביל; פסקה 9 לפסק דינו של הנשיא שמגר בע"א 4469/95 דראושה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 475, 481 (1996)). 26. המבחן השני: אירוע פתאומי - פתאומיות הטיפול מבטאת את העמדה כי הטיפול הוא חלק מובנה ומשולב בתוך הנסיעה במובנה הרחב. בפסק דין ספנייב חזר בית המשפט על תנאי זה: "התנאי השני עליו עמדנו הוא כי הטיפול נדרש עקב אירוע פתאומי. כבר ברע"א 9084/05 אגד בע"מ נ' ינטל (טרם פורסם, 29.10.2007) צוין כי ייתכן שהמונח "טיפול דרך" מתייחס "לתיקוני פתע או לטיפולים בלתי צפויים שנתעורר הצורך בהם במהלך הנסיעה ולשם המשכתה". ואמנם, בעניין נביל הובהר כי "פתאומיות הטיפול מבטאת גם היא את העמדה כי הטיפול הוא חלק מובנה ומשולב בתוך הנסיעה במובנה הרחב. הטיפול מבטא פעולה הכרחית של הנהג, במהלך הדרך, שנועדה לאפשר את המשך הנסיעה" (שם, בסעיף 14)". 27. המבחן השלישי: תקלה שאיננה מורכבת - הכוונה לתיקון וטיפול שצפוי מכל נהג ברכב לעשותו ואין מצפים ממנו להזמין בעל מקצוע לתיקונו או להביא את הרכב למוסך לשם תיקונו (פסקות 10 ו-14 בהלכת חסן נביל). החלפת גלגל, מילוי מים, הוספת שמן והחלפת נורה הוגדרו בפסיקה כטיפולים ותיקונים שנהגים נוהגים לעשות בעצמם (ע"א (מחוזי י-ם) 3204/02 קורנגולד נ' אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ ( 25.6.2003)). האם הוכח תיקון דרך 28. משהכחישה הנתבעת התקיימותה של "תאונת דרכים", רובץ על התובע הנטל להוכיח את יסודותיה של עילת התביעה, ובכלל זאת את התקיימותם של כל המבחנים שנקבעו על מנת להיכנס להגדרת "טיפול דרך" או "תיקון דרך". (על נטל השכנוע במשפט האזרחי, ראו: ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ"ד סא(3) 18 (2006)) (להלן: עניין שלום גרשון). על התובע להציג תשתית עובדתית, ממנה ניתן יהא להסיק קיומם של מבחנים אלו. כאשר קיים רצף של סתירות בין ראיות התובע, כמו אי התאמה בין עדותו לבין דבריו ודברי בנו לחוקר, ובין חלקים שונים של דברי התובע מעל דוכן העדים, יכול בית המשפט לנקוט באחת משתי דרכים: דרך אחת הינה אי מתן אמון בעדות התובע בכללותה, וכפועל יוצא - קביעה כי לא עמד בנטל ההוכחה שרבץ על כתפיו. דרך שניה הינה בדיקה פרטנית אודות התקיימותם של כל אחד מהמבחנים של "טיפול דרך" או "תיקון דרך". ככל שהסתירות בעדות התובע ובשאר ראיותיו אינן פוגמות בהוכחתו את התקיימות המבחנים - ניתן יהא לקבוע כי הוכיח את אשר טעון הוכחה. על פי דרך זו, דחיית חלק מעדותו של התובע אינה מחייבת מניה וביה דחיית עדותו הקשורה ל"טיפול דרך" או "תיקון דרך". (וראו על "פלגינן דיבורא" - יעקב קדמי על הראיות - חלק רביעי (מהדורת 2009) 1845 - 1850; ע"פ 9613/04 בן סימון נ' מדינת ישראל, פסקה י"ד לפסק דינו של השופט רובינשטיין ( 4.9.2006)). במקרה הנוכחי, יש מקום לפסוע בדרך השניה, מאחר וחלקים מעדותו של התובע - כעצם פציעתו בידו במועד האירוע (להבדיל מנסיבות הפציעה) והגעתו לבית החולים - הוכחו על פי מסמכים רפואיים שצורפו לתצהירו. 29. מראיות התביעה עולה ברורות כי קובי, בנו של התובע, נטל חלק פעיל בהתרחשויות במועד התאונה. למרות זאת, בחר התובע שלא להעידו. אכן, הלכה היא כי אי הבאת עד רלבנטי, בהעדר הסבר אמין וסביר לכך, פועלת לחובת בעל הדין שנמנע מלהשמיעו, ומקימה חזקה עובדתית לחובתו, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בדבר, שאילו הובאה אותה ראיה, היתה פועלת לחובתו. אולם אי העדת עד רלוונטי אינה בהכרח מערערת את גרסת בעל הדין. אם מדובר בעד שעדותו חשובה לשני הצדדים, אולם בעל הדין שעליו נטל השכנוע הצליח, מבלי להעיד את העד הרלבנטי, להביא ראיות מספיקות אחרות על מנת להעביר את נטל הבאת הראיות אל הצד השני, עשויה אי העדת העד לפעול לרעת בעל הדין השני שעליו נטל הבאת הראיות, על אף שאינו נושא בנטל השכנוע. (ראו: ע"א 8382/06 כורש בוטח נ' דוד כהן, פסקה 28 ( 26.8.2012); עניין שלום גרשון, פסקה 53). בעדותו הסביר התובע מדוע קובי בנו לא התייצב ליתן עדות: "קובי בזמנו היה ילד. לא ייחסתי לזה חשיבות. אינני יודע אם קובי זוכר את המקרה" (עמ' 18). הסבר זה אינו סביר בעליל, שהרי קובי היה בן שבע עשרה וחצי במועד האירוע, ולפי גרסתו בפני החוקר - הוא, ולא התובע, היה האיש שנהג בטנדר והסב את שימת ליבו של אביו לתקר בגלגל. כאשר מצטרפות להסבר זה אף עדות החוקר, לפיה, לנוכח סתירות בין הודעות התובע וקובי, התפרץ התובע על בנו בכעס וגרם לו לשנות את גרסתו, והסתירות בעדותו של התובע (לרבות אלו הנוגעות למעורבות קובי באירוע) - אין מנוס מזקיפת העדרו של קובי מדוכן העדים לחובתו של התובע. 30. המבחן הראשון שנקבע בהלכת חסן נביל - התרחשות התיקון "בדרך" - לא מתקיים במקרה הנוכחי, הן לאור פרמטר הזמן והן לאור פרמטר המקום. פרמטר הזמן: התיקון לא בוצע במהלך נסיעה, אלא לאחר סיומה. באחת מגרסאותיו ציין התובע כי "יכול להיות" שקודם הוא השקה את הפרות, "יכול להיות שהורדנו את המים". את משך חלוקת המים העריך התובע בחצי שעה. לאור דברי קובי, שהושמעו באוזני החוקר זמן קצר לאחר האירוע, התרחשות זו הייתה בסמוך לאמבטית ההשקיה האחרונה. אינני נותן אמון בדברים מנוגדים שאמר התובע בחקירתו החוזרת, ולפיהם "סביר להניח שזה היה אחרי כמה דליים ראשונים". בדו"ח החוקר צויין כי המרחק בין אמבטית ההשקיה האחרונה לבין זו שלפניה היה שלושה מטרים בלבד. משמע, ניסיון החלפת גלגל הטנדר, בין שתי האמבטיות (האחרונה וזו שלפניה) בוצע בתום הנסיעה עם הטנדר אל האמבטיות אליהן פרקו התובע ובנו את חביות המים לשם השקיית הפרות. פרמטר המקום: התובע העיד כי התאונה התרחשה בשטח המרעה שלו שבסמוך לכניסה לקיבוץ מיצר, וכי "המקום שאני מביא בו מים זו חלקה קטנה מאד" (עמ' 23). על-פי דו"ח החוקר, ובו הודעות התובע ובנו, עולה כי היא התרחשה בסמוך לאמבטית ההשקיה האחרונה. תיאור זה הולם יותר מיקום של "חצרים של מקום העבודה" מאשר "דרך" בה קיימים סיכונים תעבורתיים, אשר חוק הפיצויים נועד לתת להם מענה. 31. המבחן השני, מבחן הפתאומיות, לא התקיים אף הוא. מיקום התיקון (ליד האמבטיה האחרונה), פרק הזמן שחלף מהרגע בו התגלה התקר בגלגל עד לביצוע ניסיון החלפת הגלגל, והפעולה שביצעו התובע ובנו בפרק זמן זה (הורדת מיכלי המים מהטנדר ומילוי האמבטיה) מצביעים על כך שהתיקון לא נדרש לצורך המשכת הנסיעה בדרך ולא היה מובנה ומשולב בה. מהראיות עולה כי התובע ובנו בחרו לסיים את מלאכת השקיית הפרות, בדרך של מילוי האמבטיות במים שהביאו בטנדר, והתפנו לטפל בתקר רק לאחר שקובי הסב את שימת ליבו של התובע לכך ולאחר שסיימו את פריקת כל חביות המים. שום דחיפות או בהילות לא היו כרוכות בפעולת החלפת הגלגל, שלא הייתה דרושה להמשך נסיעה קיימת. לא נעלם מעיני כי בעקבות התערבות התובע שינה קובי את גרסתו בפני החוקר, בשנת 2000, והציג תמונה שונה - אולם עדות החוקר על ניסיון ההשפעה של התובע על הודעת בנו ואי הבאת הבן לדוכן העדים מקימים את החזקה לפיה התייצבות קובי להעיד הייתה פועלת לחובתו, ומאמתת את ניסיון התובע לטשטש את האמת. 32. המסקנה מהאמור לעיל הינה כי התובע לא הוכיח כי בוצע על ידו "שימוש ברכב מנועי" בדרך של "טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב". התנתקות או נפילה של חלק מרכב או מטענו 33. בא-כוח התובע טען כי בנסיבות המקרה הנוכחי התקיימה החלופה של "התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו .... מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו". 34. החלופה האמורה אינה רלוונטית למקרה הנוכחי ממספר טעמים: ג'ק (מגבה) אינו "חלק מהרכב או מטענו"; "התנתקות" ו"נפילה" לא התרחשו במקרה זה; ואף כאשר מדובר בהתנתקות הבאה בשל פעולה יזומה של התובע ולא אירעה באורח ספונטני - אין מתקיים "שימוש" של התנתקות ונפילה (ריבלין, בעמ' 210). בהערת אגב אציין כי אינני שותף לעמדת עורך דין תאונות דרכים, בא-כוח הנתבעת, בסיכומיו, לפיה, לאור ע"א 7481/00 סועד פטאפטה נ' יאסר עבדאללה אבו עבד, פ"ד נו(3) 707 (2002) וע"א 9472/02 אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' האחים לוינסון מהנדסים בע"מ, פ"ד נ"ח (1), 337 (2003), יש כיום להחיל על חלופה זו את המבחן התחבורתי. דעתי, לפיה אין עוד מקום למבחן זה בחלופה האמורה, מתבססת על פסיקה מאוחרת יותר (ע"א 10157/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פסקה 10 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ריבלין ( 29.6.2010) ועל ניתוחו בספרו - ריבלין, בעמ' 203-201. התוצאה 35. מאחר והתובע לא הוכיח כי נסיבות פציעתו מהוות "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים, דין התביעה להידחות. הנני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 6,000 ₪.תאונת דרכיםתאונת דרכים (תיקון דרך)