בקשת רשות ערעור לעליון על פסק דין בתיק משפחה

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא בקשת רשות ערעור לעליון על פסק דין בתיק משפחה: לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטים י' שנלר, ד"ר ק' ורדי ו-ר' לבהר-שרון) בעמ"ש 1135/08 מיום 28.2.2011, בו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (השופטת ט' קופלמן-פרדו) בדונו במאוחד בתמ"ש 1270/03, תמ"ש 1271/03 ובתמ"ש 1274/03 מיום 2.7.2008. רקע עובדתי וההליכים לפני בית משפט לענייני משפחה המבקשת והמשיב נישאו זו לזה בשנת 1991 ובשנת 2003 התגרשו. לצדדים שני ילדים משותפים, קטינים. בבית המשפט לענייני משפחה נדונו תביעותיהם ההדדיות של הצדדים כאשר כל אחד מהם טען להברחת נכסים על ידי הצד האחר לרבות בסיוע של בני משפחה. כמו כן נדונה לפני בית המשפט לענייני משפחה תביעתה של המבקשת למזונות אישה ומזונות ילדים. להלן יפורטו עיקרי קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה בסוגיית הברחת הנכסים העומדת במרכז הבקשה שלפני. המשיב טען כי המבקשת הבריחה נכסים, בין היתר, על ידי העברת סך של 87,480 ש"ח לחשבון שבבעלות אחיה. המבקשת טענה כי אין מדובר בכספים הנובעים מעמל משותף במהלך חיי הזוגיות. עוד העידה המבקשת בחקירתה בבית המשפט כי בטעות נרשם בתחילה בחשבון הבנק כי העבירה את הסכום הנ"ל לאחיה אולם בפועל רק מחציתו הועברה אליו. לאחר ששמע את העדים, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי הם ניהלו יחסי שיתוף ואין מנוס מהמסקנה כי הסכום הנזכר לעיל מקורו בכספים ברי איזון ועל המבקשת להשיב מחציתם למשיב. 3. למבקשת אחות נוספת המשמשת כגננת. המבקשת העידה כי העבירה לאחותה וגיסה סך של 50,000 ש"ח באמצעות ערבות בנקאית לשם הבטחת פעילותו העסקית של גיסה. לטענת המשיב, אחותה של המבקשת חילטה את הערבות בשל כשלון הפעילות העסקית. המבקשת אישרה זאת בחקירתה. המבקשת טענה כי חוב זה מעולם לא הוחזר בדרך של תשלום כסף ולצורך כיסוי החוב שהו ילדי הצדדים בגנה של האחות ללא תשלום עד לכיסוי החוב. בית המשפט לענייני משפחה דחה הסבר זה של המבקשת בדבר אופן כיסוי החוב וקבע כי לא הוצגו לו ראיות לביסוס הטענה. כן קבע בית המשפט כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח כי ההלוואה הוחזרה במלואה ומשכך גם סכום זה של 50,000 ש"ח יש להביא בחשבון במסגרת איזון המשאבים. כנגד פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הגישה המבקשת ערעור. פסק דינו של בית המשפט המחוזי 4. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בהדגישו כי מסקנותיו של בית המשפט לענייני משפחה נבעו מהראיות שהובאו לפניו ומהעדים ששמע באופן בלתי אמצעי ובנסיבות כגון דא נטייתה של ערכאת הערעור היא שלא להתערב בממצאיה של הערכאה הדיונית. 5. באשר לטענתה של המבקשת, כי שגה בית המשפט המחוזי משקבע כי סך של 87,480 ש"ח שהעבירה לאחיה הם כספים ברי איזון ולא כספים השייכים לאחיה; קבע בית המשפט המחוזי כי מדובר בממצא עובדתי של הערכאה הדיונית ששמעה את העדים ומשכך אין מקום להתערב בו. באשר לטענתה של המבקשת כי בפועל רק מחצית מהסכום הועבר לאחיה; קבע בית המשפט המחוזי כי בית המשפט לענייני משפחה היה מודע לטענה זו אך לא קיבל אותה וגם בכך אין מקום להתערב. 6. באשר לטענתה של המבקשת כנגד קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה בכל הקשור לערבות הבנקאית שניתנה לטובת פעילותו העסקית של גיסה; הדגיש בית המשפט המחוזי כי הכספים ששימשו לכיסוי הערבות שחולטה לפי ממצאיו של בית המשפט לענייני משפחה מקורם בהכנסות מעבודה ובזכויות סוציאליות בנות איזון. כן קבע בית המשפט המחוזי, על בסיס ממצאיו של בית המשפט לענייני משפחה, כי מדובר בהלוואה שלא הושבה ולא קוזזה בתמורה לשהייתם של ילדי הצדדים בגן של אחות המבקשת. בית המשפט המחוזי שב והדגיש כי מדובר בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית ומשכך אין מקום להתערב בהן. 7. המבקשת טענה כי בית המשפט לענייני משפחה התעלם מטענתה בנוגע לחוב משותף שנטלו הצדדים מבני משפחתה ולא הושב להם כמו גם מחוב משותף של הצדדים כלפי הבנק, חובות שלטענתה היה צריך לתת להם ביטוי במסגרת איזון המשאבים. בית המשפט המחוזי ציין בהקשר זה כי בית המשפט לענייני משפחה התייחס לחובות הנטענים אך קבע לגביהם כי הם לא הוכחו ובקביעה זו אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור. כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפני. נימוקי הבקשה 8. טענותיה של המבקשת במסגרת הבקשה שלפני דומות לטענות שהועלו לפני בית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת כי שגה בית המשפט לענייני משפחה משקבע כי הכספים שהועברו לאחיה הם ברי איזון, ולחלופין טוענת המבקשת כי הערכאות הקודמות התעלמו מראיות מפורשות לפיהן רק מחצית הסכום הועברה בסופו של יום. עוד טוענת המבקשת כי שגו הערכאות הקודמות בהתייחסן לערבות הבנקאית כאל הלוואה שהעניקה המבקשת לגיסה. לטענת המבקשת, משחולטה הערבות הבנקאית הרי שמערכת היחסים היא בין הצדדים לבין הבנק-הנושה ולא מתקיים כל קשר חוזי אל מול אחותה של המבקשת וגיסה. לטענת המבקשת, היא זו שהשיבה לבנק-הנושה את הכספים בגין חילוט הערבות. באשר לערבות, טוענת המבקשת כי במקור המשיב הוא שערב לחובותיו של גיסה אך בדרכי עורמה הצליח לשכנע את המבקשת ליטול על עצמה את הערבות. לטענת המבקשת, לא רק שהמשיב לא השתתף בכיסוי החוב שנוצר עקב חילוט הערבות אלא שבנוסף לכך עתה היא נאלצת לשלם לו 25,000 ש"ח נוספים. בנוסף לכך טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט לענייני משפחה משפטר עצמו מלדון בחובם המשותף של הצדדים לבני משפחתה כמו גם לבנק בנימוק כי החובות לא הוכחו לפניו. המבקשת טוענת כי הערכאות הקודמות גרמו לה לעיוות הדין משהתעלמו מראיות חד משמעיות שהוצגו לפניהן. דיון והכרעה 9. לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיב. 10. כלל ידוע היטב הוא כי רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה ורק במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); לאחרונה ראו: רע"א 2988 שיכון עובדים בע"מ נ' זכאי ( 4.7.2011); רע"א 2206/11 רזניקוב נ' דיצה הדר ניהול בתים משותפים בע"מ ( 3.7.2011)]. 11. מבחנים אלו אינם מתקיימים במקרה דנן שכן מדובר בטענות המתמקדות בנסיבותיהם הפרטניות של הצדדים ובמסקנות הקונקרטיות שהסיקה בעטיין הערכאה הדיונית, לאחר ששמעה את העדים והתרשמה מהם באופן בלתי אמצעי. ב"כ המבקשת מודע אף הוא לעובדה כי אין הבקשה מקיימת את המבחנים למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" בציינו כי "שומה על בית המשפט הנכבד לחרוג ו/או לסטות מן ההלכה המקובלת למען תיקון עיוות הדין..." (ההדגשה אינה במקור - י.ד.). אף אם נגרם למבקשת נזק שלא בצדק, ואיני סבור כך, הרי שהטענות הנשמעות מפיה הן טענות עובדתיות מובהקות הממוקדות בדלת אמותיהם של הצדדים ולכן אין בהן כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", רשות הניתנת במקרים יוצאי דופן ובהתקיים שאלה משפטית עקרונית כאמור. הטענות והראיות השונות אליהן מפנה המבקשת הוצגו לפני הערכאה הדיונית אשר אף התייחסה אליהן במסגרת פסק דינה ואיני סבור כי פרשנותן של הראיות או המשקל שיש לייחס להן מצדיקים קיומו של עיון נוסף על ידי ערכאה שלישית. 12. בבחינת למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. פסיקתן של הערכאות הקודמות מבוססת בראיות שהובאו לפני הערכאה הדיונית ואיני סבור כי נפלה טעות כלשהי בפסיקתה. אף אם היה מקום להבחין בין הלוואה לבין ערבות בנקאית שחולטה, הרי שבסופו של יום ובמבחן התוצאה מי שנהנה מהכספים הם גורמים המקורבים למבקשת, כאשר נקבע כממצא עובדתי כי הכספים לא הושבו וכי מדובר בכספים ברי איזון שכן מקורם בהכנסת עבודה ובזכויות סוציאליות. 13. אשר על כן, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובת המשיב איני עושה צו להוצאות. ערעור לעליוןרשות ערעור (בזכות או ברשות)ערעור