מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא בקשה שניה לתיקון כתב תביעה בבית דין לעבודה: בפניי בקשה שנייה מטעם התובעת לתיקון כתב התביעה שהוגש מטעמה (להלן: "הבקשה"), לאחר שבקשה קודמת נדחתה. כתב התביעה המקורי הוגש ביום 27.10.09, במסגרתו עתרה התובעת לפיצויי פיטורים, רכיבי שכר וזכויות סוציאליות שונות. בקשה קודמת של התובעת לתיקון כתב התביעה, נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 29.3.11, בין היתר משום שהבקשה לא נוסחה כדבעי, הייתה מסורבלת ולא ברורה. בבקשתה הנוכחית לתיקון כתב התביעה התובעת הודיעה כי היא מבקשת לתקן את כתב התביעה ולהוסיף מספר עילות. מעבר לאמירה זו, התובעת לא פירטה מה בדיוק בדעתה לתקן בכתב התביעה ומה עומד בבסיס הבקשה, מדוע לא הוגשה התביעה במתכונתה המבוקשת מלכתחילה, ומה נשתנה ממועד הגשת התביעה המקורית ועד למועד הגשת הבקשה דנן. הנתבעים התנגדו לבקשה מהטעם כי הבקשה אינה ערוכה כדין, היא לא נתמכה בתצהיר, ולא ברור ממנה מה בדעת התובעת לתקן. לאחר שעיינתי בכלל החומר שהונח בפניי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וטעמיי לכך מפורטים מטה. הלכה פסוקה ומושרשת היא כי בית המשפט, ובית הדין לעבודה בכלל זה, בהידרשו לבקשה לתיקון כתב תביעה, "ינקוט גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשה כאמור. זאת, למעט מקרים חריגים, בנסיבות בהן אין בתיקון כל תועלת לבירור הפלוגתאות נשוא התובענה" (ע"י 567/09 זאו צ'נגז'ין ואח' - אסטראק בע"מ ואח', ניתן ביום 25.3.2010). נפסק זה מכבר כי סמכות בית הדין לתקן את כתב התביעה, רחבה ככל שתהיה, אינה בלתי מוגבלת, ובית הדין ינהג על פי עקרונות היסוד שנקבעו בפסיקת בתי המשפט בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות (דב"ע חש"ן/90-3 שופרסל בע"מ - קייטנברג, פד"ע כרך כב, 22, 25-26). כללי היסוד המנחים את בתי המשפט בתיקון כתבי טענות, מובאים בין היתר בדב"ע תשן/23-3, מדינת ישראל - מלמן, פד"ע כרך כא, עמ' 360, בעמ' 363: "מתן רשות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו המשפטי של בית המשפט, לאחר שישקול את נסיבות הענין. כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה - האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתה האמיתית לדיון - השניה האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברלית, כדי הטפל לא יכשיל את העיקר". מהבקשה לתיקון כתב התביעה לא ברור מה הפלוגתה האמיתית בתובענה דנן, ולא ברור אם יש בכתב התביעה המתוקן כדי לעמיד לדיון את השאלות השנויות במחלוקת באמת. חרף החלטת בית הדין בבקשה הקודמת לתיקון כתב התביעה, התובעת לא השכילה להבהיר את בקשתה, לברור ממכלול טענותיה את העיקר מהטפל ולהוביל את בית הדין לליבת טענותיה בשבילים סלולים. כתב התביעה המקורי כלל 15 עמודים, 82 סעיפים, והתביעה עמדה ע"ס 854,798 ₪. כתב התביעה המתוקן אותו מבקשת התובעת להגיש כולל 41 עמודים, 176 סעיפים וסכום התביעה תפח לסך של 2,039,700 ₪. למרות זאת, התובעת לא טרחה לפרט בבקשתה לתיקון כתב התביעה בצורה נהירה מה מתוך כתב התביעה המקורי היא מבקשת לתקן, מה עומד ביסוד הבקשה, והיא לא ראתה לנכון לתמוך את בקשתה בתצהיר ערוך כדין. זאת ועוד, כתב התביעה המתוקן כולל רכיבים שהתיישנו, אינו מפריד בין הנתבעים השונים, אינו מבסס עילה כנגדם ולא מגדיר באופן ברור מה מהות הסכסוך בין הצדדים. משכך, תיקון כתב התביעה כמבוקש, יכביד על ניהול ההליך ויקשה על בית הדין להכריע במחלוקות שבין הצדדים, ומן הדין לדחות את הבקשה. לסיום יוער כי התנהגותה של התובעת בתיק דנן מעלה תמיהות רבות, היא גורמת להתארכות ההליכים מעבר לצורך, לבזבוז זמן שיפוטי יקר, ומכבידה על הנתבעים. התובעת אף נוטלת לעצמה את החירות להגיש לתיק בית הדין הודעות ובקשות רבות, חרף החלטות מפורשות של בית הדין, שהורו לתובעת פעם אחר פעם לחדול מהגשת מסמכים שלא על פי הפרוצדורה המקובלת ושלא לצורך. סוף דבר - על יסוד כל האמור, הבקשה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 2,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים וללא קשר לתוצאות ההליך. בית הדין מציע לתובעת לשקול מחדש את אופן המשך ההליכים בתיק דנן. התובעת תודיע כיצד בדעתה לקדם את הדיון בתובענה עד ליום 5.9.11. בהעדר הודעה, תמחק התביעה. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםבית הדין לעבודה