מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא בקשה שחשבון בנק יפסיק להיות מוגבל: מבוא לפני מונחת בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 (להלן:"החוק"), במסגרתה מתבקש בית המשפט לגרוע הבאתם של שיקים במניין השיקים שסורבו על ידי המשיב, כך שחשבון המבקשת יחדל מלהיות מוגבל, בהתאם להגדרת חשבון מוגבל בחוק. תמצית טענות הצדדים במסגרת הבקשה פירטה המבקשת עשרה שיקים אשר נמשכו מחשבונה וסורבו על ידי המשיב עובר להגשת הבקשה. המבקשת טוענת, כי היא מנהלת חשבון בנק אצל המשיב במשך שנים רבות והוסכמו בינה לבין המשיב תנאים לשם שמירת מצבה של המבקשת אצל המשיב. לטענתה, היא נהגה למסור למשיב שיקים דחויים כבטחונות להבטחת פירעון יתרת החוב בחשבונה. לטענתה, היא פעלה בכדי להפקיד בחשבונה סכום של למעלה ממאה אלף ₪ וכן הפקידה אלפי שקלים להבטחת פירעון השיקים. המבקשת ציינה, כי לאחר שהמשיב לא כיבד את השיקים, הוא הורה לבטל את ההחזרה כאשר הופקדו סכומי כסף כמוסכם. לטענת המבקשת, שיקים אשר הופקדו בחשבונה כבטחונות להבטחת פירעון יתרת החוב נפרעו ו/או כובדו על ידי המשיב. המבקשת טוענת, כי הובטח לה והוסכם בינה לבין מנהל המשיב, כי המשיב לא יחזיר שיקים המשוכים מחשבונה והוא יכבד אותם, זאת לאחר הצבת תנאים מצד המשיב לפיהם, על המבקשת להפקיד בחשבונה סכומי כסף במזומן ושיקים דחויים לשם הבטחת יתרת החוב. לטענתה, הופקדו בחשבונה עשרות אלפי שקלים. כן ציינה, כי היא מנהלת בחשבונה אצל המשיב חסכונות ומזומנים. לפיכך, בנסיבות אלו, היה לה יסוד סביר להניח שהייתה למשיב חובה לפרוע את השיקים שכן עשתה את הנדרש לשם כיבודם. לבסוף טענה המבקשת, כי ההגבלות אשר הוטלו על החשבון גורמות לה להוצאות ואי נוחות שכן נבצר ממנה למשוך שיקים והיא נאלצה לבצע חלק גדול מפעולותיה באמצעות העברות בנקאיות. המשיב מתנגד לבקשה וטוען, כי דינה להידחות. לטענתו, לבקשה לא צורף מסמך המעיד על פניית המבקשת אליו בבקשה לבטל את השיקים אשר סורבו, כמצוות תקנה 4 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"ב- 1981 והמבקשת לא פנתה אליו בבקשה כאמור. המשיב טוען, כי מבין השיקים אשר פורטו בבקשה בה עסקינן, הרי שרק שיק מס' 10 הינו שיק המופיע ברשימת השיקים המסורבים אשר הביאו להגבלת חשבון המבקשת. לטענתו, אף אם יגרעו את השיק האמור מהרשימה, הרי שלא יהיה בכך בכדי להשליך על עצם הגבלת החשבון שכן עד למועד הגשת תגובת המשיב סורבו 28 שיקים אשר משכה המבקשת מחשבונה אצל המשיב. בנוסף טוען המשיב, כי ביום 9.6.10, לאחר שסורבו חמישה שיקים בחשבון המבקשת, נשלחה למבקשת התראה לפני החלת הגבלה על החשבון. ביום 17.3.11, לאחר שסורבו עשרה שיקים נשלחה למבקשת הודעה באשר להחלת ההגבלה על החשבון. המשיב טוען, כי במועדים הרלוונטיים לבקשה, הייתה למבקשת מסגרת אשראי בגובה של 20,000 ₪ ויתרת החובה בחשבונה חרגה מהמסגרת האמורה. המשיב הוסיף וטען, כי הוא לא התיר למבקשת לחרוג ממסגרת האשראי המאושרת ואין בקיומם של בטחונות בבנק בכדי להוות ראיה להסכמה כאמור. לטענתו, משחרגה המבקשת מהמסגרת אשר הוקצתה לה בחשבון, הרי שאין לה להלין אלא על עצמה. עוד טוען המשיב, כי העובדה שכיבד שיקים מחשבון המבקשת בעבר, בעת שהחשבון היה בחריגה ממסגרת, אינה מלמדת על הסכמתו לכבד שיקים נוספים, כאשר היתרה בחשבון אינה מאפשרת זאת. המשיב מוסיף וטוען, כי בהתאם לחוק, המועד הקובע לבחינת השאלה האם היה לשיק כיסוי מספיק הינו מועד הצגתו לפירעון. לטענתו, מועד הצגתו לפירעון של השיק העשירי ברשימה היה ה- 16.3.11 ובמועד האמור, יתרה בחשבון חרגה ממסגרת האשראי המאושרת ולא היה למבקשת יסוד סביר להניח, כי השיק יכובד. לטענתו, העובדה שלאחר שהשיק האמור סורב הופקד סך של 7,500 ₪ אינה תומכת בטענה, כי היה על הבנק לכבד את השיק או לבטל את סירובו. לבסוף טוען המשיב, כי משיכת שיקים ללא כיסוי הפכה לנוהג אצל המבקשת. לטענתו, עילות ביטול ההגבלה המפורטות בסעיף 10 לחוק לא התקיימו בענייננו ועל כן דין הבקשה להידחות. הראיות בדיון אשר נערך ביום 18.7.11 העידה המבקשת והוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. דיון ומסקנות האם קיימת בענייננו תחולה לסעיף 10 לחוק אם לאו. לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות והראיות שהוצגו מצאתי, כי דין הבקשה להדחות, כפי שיפורט. סעיף 10(א) לחוק קובע, כי לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור רשאי לבקש מבית משפט שלום שיבטל הבאת שיק במניין השיקים אשר סורבו בהתקיים אחת מהנסיבות המפורטות בחוק. החוק מפרט רשימה של מקרים בהם ניתן להגיש בקשה לגריעת שיק ממניין השיקים אשר סורבו. בהתאם לחוק, ניתן להגיש בקשה כאמור כאשר הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות, או מחמת עיקול שהוטל על החשבון בהתקיים נסיבות המפורטות בסעיף, וכאשר ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהייתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו, כאשר נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק וכאשר עסקינן בלקוח אשר הינו תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום ומהמועד שבו נמשך השיק ועד למועד אשר בו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסות הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב השיק. כמפורט לעיל, במסגרת בקשתה טוענת המבקשת, כי הגיעה להסכמות עם המשיב ומאחר ועמדה במוסכם, הרי שהיה על המשיב לכבד את השיקים אשר נמשכו מחשבונה. כן טוענת, כי היה לה יסוד סביר להניח שהייתה למשיב חובה לפרוע את השיקים שכן עשתה את הנדרש לשם כיבודם. בהתאם לאמור בסעיף 10 לחוק, הוכחת יסוד סביר נדרשת לגבי כל שיק ושיק שאת ביטול הבאתו במניין השיקים שסורבו מבקשים. המבקשת נשאלה מהי מסגרת האשראי אשר הייתה בחשבונה והשיבה, כי הורידו לה את המסגרת. לטענתה, המסגרת הייתה 20,000 ₪ ו- 20,000 ₪ מסגרת ניכיון (עמ' 1 ש' 16-17). נטען בפניה, כי בתצהירה היא לא פירטה מה הייתה מסגרת האשראי והמבקשת השיבה, כי לא שמה לב לכך וכי כל מה שהיה חשוב לה זה שההגבלה תבוטל שכן היא לא הייתה צודקת (עמ' 1 ש' 18-19). ברי, כי השאלה מה הייתה מסגרת האשראי של המבקשת במועדים הרלוונטיים משמעותית לעניינו ולשאלה, האם הייתה חריגה מהמסגרת במועד בו הוצגו השיקים לפירעון. לא ברור מדוע המידע האמור לא פורט במסגרת הבקשה בה עסקינן. במהלך עדותה הוצג למבקשת הסכם חתום של מסגרת אשראי. המבקשת אישרה, כי חתימתה מופיעה על המסמך האמור. המבקשת העידה, כי מסגרת האשראי הקבועה לפי ההסכם הינה 20,000 ₪ וטענה, כי בהמשך התקשרה לפקיד של המשיב בשם אמג'ד וביקשה, כי יעלו לה את מסגרת האשראי. לטענתה, הוא נתן לה מסגרת של 30,000 לשבועיים ואז בשל תקלה החזיר לה ל- 20,000 ₪. לטענתה, אין לה מסמכים בנדון והכל היה בטלפון (עמ' 1 ש' 20-25). הנה כי כן, המבקשת אישרה, כי חתמה על הסכם לפיו מסגרת האשראי שלה תעמוד על סך של 20,000 ₪. לא עלה בידי המבקשת להוכיח, כי בהמשך הגיעו היא והמשיב להסכמות חדשות באשר למסגרת האשראי שלה. טענתה בנדון לא נתמכה במסמך כלשהו ואף לא בעדות אמג'ד, אשר לטענתה אישר לה את השינוי במסגרת האשראי. המבקשת לא נתנה הסבר כלשהו לכך שאמג'ד לא זומן לעדות. העובדה שאמג'ד לא זומן לעדות, מבלי שניתן לכך הסבר מניח את הדעת, פועלת לרעת המבקשת. לא זו אף זו, בהמשך עדותה טענה המבקשת, כי כאשר אמג'ד היה בבנק הוא עזר לה. לטענתה, הוא עזר לה להפקיד כסף, נתן לשיקים להיפרע ולפעמים היה מבטל החזרות של שיקים (עמ' 2 ש' 19-20). עדות זו מחזקת התרשמותי לפיה לא הוכח, כי קיימות נסיבות מוצדקות בגינן לא ניתן היה לזמן את אמג'ד לעדות. לא עלה בידי המבקשת להוכיח קיומו של "הסכם ג'נטלמני" בינה לבין אמג'ד, כפי שטען בא כוחה בסיכומיו. יתרה מכך, על פי הלכה פסוקה, גם אם הבנק כיבד משיכות יתר החורגות ממסגרת האשראי שהועמדה לרשות הלקוח בחשבון, אין מוטלת עליו החובה להמשיך לעשות כן ובוודאי אין ללקוח זכות כלשהי לקבל כספים מהבנק, שעה שחשבון העובר ושב שלו נמצא ביתרת חובה וחורג ממסגרת האשראי שהוקצתה לו. העובדה שהבנק משיקוליו שלו או מתוך רצון טוב בחר לפרוע שיקים מסויימים של לקוח שחרג ממסגרת אשראי בוודאי אין בה כדי לבסס חובה כלשהי של בנק לעשות כן תמיד. המבקשת העידה, כי לא קיבלה התראה על הגבלת החשבון וטענה, כי כאשר החזירו לה שיק על סך של 7,000 ₪ היא לא חיכתה שישלחו התראה והיא שלחה את עורך דינה שיפתח בהליך הקפאה או ביטול הגבלה. לטענתה, השיק האמור עשה אותה מוגבלת (עמ' 2 ש' 1-3). עסקינן בשיק מס' 8000535 מיום 17.3.11. בעדותה אישרה המבקשת, כי בבקשתה התייחסה רק לשיק האמור וכי אותו רוצה לבטל (עמ' 2 ש' 4-5). המבקשת נשאלה, האם בזמן שהשיק האמור הוצג לפירעון מסגרת האשראי שלה הייתה 20,000 ₪ ובתגובה טענה, כי התאריך של השיק היה ה- 16.3 והוא הופקד ב- 16.3 בחצות. המבקשת טענה, כי לא היה לשיק האמור כיסוי משום שביום הזה הבנק לא עבד וכי למחרת בבוקר היא הפקידה סך של 7,500 ₪ (עמ' 2 ש' 6-9). המבקשת טענה, כי שאלה כמה ממנהלי בנק מה קורה במקרה חריגה כשהבנק סגור והשיבו לה, כי הבנק צריך לכבד שכן זה לא בשליטתה (עמ' 2 ש' 9-11). הנה כי כן, במסגרת עדותה הודתה המבקשת, כי במועד בו הופקד השיק אשר היא מבקשת לבטל לא היה לו כיסוי. טענותיה באשר לנסיבות בגינן לא היה לשיק דנן כיסוי במועד בו הוא הופקד אין בהן בכדי להועיל לה. עדותה באשר לדברים אשר אמרו לה, לכאורה, כמה ממנהלי הבנק לא הוכחו ועדותה בעניין זה אינה אמינה בעיניי. העובדה, כי למחרת בבוקר הפקידה המבקשת סך של 7,500 ₪ אין בה כדי לסייע לה בענייננו. שכן, אין מחלוקת, כי מועד הפקדת השיק הוא המועד הרלוונטי ובמועד זה הייתה חריגה ממסגרת האשראי. בעניין זה אציין, כי בא כוח המבקשת טען בסיכומיו, כי עסקינן בחריגות מזעריות. ברי, כי אין בטענה זו כדי להועיל למבקשת, בהעדר מחלוקת באשר לעובדה, כי הייתה חריגה ממסגרת האשראי. המבקשת נשאלה האם לאחר השיק האמור, חזרו שיקים נוספים ללא כיסוי והשיבה בחיוב (עמ' 2 ש' 12-13). לטענתה זה היה ביום שני. המבקשת העידה, כי היו לה שיקים בסכום של 120,000 ₪ וכי היא נכנסה למנהל הבנק. לטענתה, היה עמה עד בשם עדנאן. המבקשת נשאלה האם עדנאן הוזמן להעיד והשיבה בשלילה. לטענתה, היא לא ידעה, כי עליה לזמנו (עמ' 2 ש' 13-16). המבקשת טענה, כי מנהל הבנק אמר לה לא להפקיד את הכסף מאחר והיא מוגבלת. המבקשת נשאלה כיצד מסבירה הפקדות ב- 21.3.11 וב- 22.3.11 והשיבה, כי אמג'ד עזר לה וכי עשה כן כל אימת שהיה בבנק. לטענתה, הוא עזר לה להפקיד כסף, נתן לשיקים להיפרע ולפעמים היה מבטל החזרות של שיקים (עמ' 2 ש' 17-20). המבקשת נשאלה, האם היא יודעת, כי מעבר ל- 28 שיקים שחזרו ישנם 20 שיקים נוספים שחזרו. המבקשת השיבה, כי אמרה שיש לה שיקים גנובים ומסרה הודעה למשטרה בנדון. המבקשת טענה, כי התייאשה מהחשבון הזה ומנהל הבנק אמר לא להתעסק עם החשבון מאחר והיא מוגבלת ואפילו חסמו את גישתה לחשבון דרך האינטרנט (עמ' 2 ש' 21-24). הנה כי כן, המבקשת טוענת, כי חשבונה הוגבל בגין השיק אשר את גריעתו ממניין השיקים המסורבים היא מבקשת. כן העידה, כי לאחר השיק האמור חזרו שיקים נוספים. בנסיבות אלו, הרי שאף אם היו מתקבלות טענותיה בנוגע לשיק האמור לא היה בכך כדי להועיל לה ובכדי למנוע את הגבלת חשבונה. טענתה באשר לפגישתה עם מנהל הבנק, אשר לכאורה לא הסכים, כי תפקיד כספים בחשבון, לא הוכחה בפניי. המבקשת לא פעלה לשם זימונם לעדות של מנהל הבנק ושל עדנאן והדבר פועל לרעתה. כמו כן, טענת המבקשת בעניין זה איננה סבירה בעיניי. לבנק יש אינטרס, כי המבקשת תפקיד כספים בחשבונה אשר היה ביתרת חובה ולא סביר, כי יסרב להפקדה כאמור בשל היות החשבון מוגבל. המשמעות העיקרית של הגבלת חשבון הינה איסור משיכת שיקים ואי כיבוד שיקים שנמשכו מהחשבון בתקופת ההגבלה. עם זאת, ניתן להמשיך ולעבוד בחשבון באמצעות מזומן ולקבל אליו הפקדות. לא שוכנעתי, כי יש ממש בטענת המבקשת לפיה שיקים נוספים לא כובדו בשל העובדה שעובדי המשיב מנעו ממנה להפקיד כספים מאחר והחשבון היה מוגבל. אוסיף ואומר, כי אף טענת המבקשת באשר לשיקים הגנובים, לכאורה, לא הוכחה. ברי, כי לא די בעובדה שהמבקשת מסרה הודעה במשטרה בנדון בכדי להוכיח, כי יש ממש בטענה זו. לא זו אף זו, אף אם יש ממש בטענה האמורה אין בכך בכדי ללמד, כי לא היה בידי המשיב להגביל את חשבונה בשל חזרת השיקים. בשולי הדברים אציין, כי המבקשת לא צירפה לבקשתה העתק מפנייתה למשיב, אשר במסגרתה ביקשה את ביטול הבאת השיק נשוא הבקשה במניין השיקים אשר סורבו, בהתאם לתקנה 4(3) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"ב- 1981. הנה כי כן, בין המבקשת והמשיב נכרת הסכם לפיו מסגרת האשראי אשר אושרה למבקשת עמדה על סך של 20,000 ₪. המבקשת לא הוכיחה, כי בהמשך הגיעו הצדדים להסכמה אחרת בנדון. ביום בו הופקד השיק בו עסקינן יתרת החובה בחשבונה של המבקשת הייתה גבוהה ממסגרת האשראי המאושרת למבקשת. בנסיבות אלו הרי שהמשיב פעל כשורה עת לא כיבד את השיק בו עסקינן ולמבקשת לא היה יסוד סביר להניח, כי המשיב יפעל אחרת. יתרה מזאת אציין, כי המשיב הגיש הודעה חדשה על החלת הגבלה שנשלחה למבקשת ביום 15.4.11 אשר מפרטת שיקים נוספים שחזרו למבקשת החל מיום 31.3.11 לאחר שהגישה את הבקשה נשוא התיק שלפני. לפיכך, הבקשה נדחית. אני מחייבת את המבקשת בסכום כולל בגין הוצאות המשיב ושכר טירחת עו"ד בסך 5,000 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. בתיק הפקידה המבקשת עירבון על סך 3,000 ש"ח. בהעדר כל הודעה עד יום 23.10.11, יועבר העירבון שהופקד בתיק למשיב על חשבון ההוצאות שנפסקו לזכותו. ניתן לסגור את התיק.חשבון מוגבלחשבון בנקבנק