בקשה להפסקת כרייה וחציבה

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא בקשה להפסקת כרייה וחציבה: 1.        בעתירה שבפני מבקשים העותרים, בין השאר,  להורות לוועדה המקומית דרום השרון (להלן: "הועדה המקומית") ולוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז (להלן: "הועדה המחוזית") להפעיל את סמכויות האכיפה המוקנות להן בחוק התכנון והבנייה תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק התו"ב") ולנקוט בכל הצעדים המתחייבים בדין על מנת להביא להפסקה לאלתר של פעולות הכרייה והחציבה המתבצעות על ידי המשיבה הפורמאלית, חב' הנסון מוצרי מחצבה (ישראל) בע"מ (להלן: "הנסון") במקרקעין הידועים כגושים 5501, 5657, 5660, 5662 (להלן: "המקרקעין") והידועים כ"מחצבת מגדל צדק". בתגובה לעתירה טוענת הועדה המקומית, שבתחום שיפוטה ואחריותה מצויים המקרקעין בהם פועלת המחצבה, כי יש לדחות את העתירה על הסף. 2.         העותרת 1, עמותת "אלעד הירוקה" (להלן: "העותרת") היא עמותה רשומה כדין הפועלת למען איכות הסביבה ואיכות החיים של תושבי הישוב אלעד. העותרים 2-5, הם תושבי הישוב אלעד, ולטענתם הם נפגעים באופן ישיר מפעולות החציבה והכריה הנעשות על ידי  הנסון. 3.         לטענת העותרים, מבצעת הנסון במקרקעין פעולות כרייה וחציבה, בניגוד לדין תוך חריגה משמעותית מתוכניות המתאר התקפות החלות על המקרקעין ויוצרת מטרדים ומפגעים רבים בעיקר לתושבי אלעד. הנסון הייתה אמורה לסיים זה מכבר את פעולותיה במחצבה, וכפועל יוצא מכך היו אמורים להפסק המטרדים, אולם, היא ממשיכה בפעולות חציבה וכרייה במחצבה. בתמיכה לטענתם צרפו העותרים לעתירה חוות דעת מומחה , ממנה עולה כי החציבה מתבצעת בשטחים ובעומקים האסורים על פי התוכניות החלות על המקרקעין (נספח 2 לעתירה).   4. ביום 18.4.11, פנתה העותרת להנסון והתריעה בפניה כי היא מבצעת פעולות חציבה תוך חריגה משמעותית מגבולות החציבה המותרים ע"פ התוכניות המאושרות. בפנייתה, דרשה העותרת מהנסון להפסיק את פעולות החציבה  והכרייה (נספח 3 לעתירה). הנסון השיבה ביום 4.5.11 "טענותיכם נדחות באשר אינן מבוססות ונחזות כבאות לשרת אינטרסים זרים" (נספח 4 לעתירה). 5.   לאור תשובת הנסון, פנתה העותרת, ביום 12.5.11, ליחידת הפקוח על הבנייה במחוז מרכז ולוועדה המקומית, בבקשה להפעיל את סמכותן ולהורות להנסון להפסיק מיד את החציבה ולנקוט כנגדה בצעדים משפטיים (נספח 5 לעתירה). הועדה המקומית ביקשה תחילה לקבל לידיה את חוו"ד עליה נסמכת העותרת (נספח 6 לעתירה) ואילו הוועדה המחוזית השיבה כי הסוגיה מצויה בבדיקה (נספח 7 לעתירה). לאחר שהעותרת המציאה לוועדה המקומית עותק מחוו"ד (ולאחר תזכורת ששלחה לה) השיבה הוועדה המקומית, ביום 26.6.11, כי היא בודקת את הטענות. לתשובתה (נספח 10 לעתירה) צרפה הוועדה המקומית את עמדת לשכת היועמ"ש במשרד התשתיות הלאומיות (שלא צורפה לעתירה), וציינה כי במקביל היא בודקת את פרטי התלונה לגופה. ביום 20.7.11 (לאחר תזכורת נוספת ששגרה אליה העותרת) השיבה הוועדה המקומית כי לא נמצא ביסוס לטענות העותרת בדבר חריגה בשטח החציבה והוסיפה כי הטענה נבדקה גם על ידי המפקח על המכרות שאף הוא דחה את הטענה (נספח 12 לעתירה). 6.         לאור תשובה זו הגישו העותרים את עתירתם בה הם טוענים כי בידי רשויות התכנון סמכויות רבות שנועדו למנוע ו/או לחדול הפרות בוטות כפי אלה המתבצעות על ידי הנסון ובכלל זה סמכות להוציא צווי הפסקת עבודה, הגשת כתבי אישום, נקיטת הליכים להוצאת צו הפסקת עבודה שיפוטי וגם בקשה לצו מניעה זמני. לטענת העותרים, הועדה המקומית והועדה המחוזית לא נקטו בכל פעולה מבין הפעולות המנויות בעוד שהפרת הדין נמשכת מידי יום ביומו. סמכותה של הועדה המקומית להבטיח את קיומם של הוראות התכנון והבניה נקבעה בסעיף 27 לחוק התו"ב ומחובתה ליישם את הוראות חוק התו"ב, בוודאי מקום בו נעשות פעולות המנוגדות לתכניות מתאר וביתר שאת כאשר פעולות אלה מהוות מטרדים. סמכותה של הועדה המחוזית לפקח על פעולותיה של הועדה המקומית ולהבטיח כי היא מבצעת את תפקידה נאמנה נקבעה בסעיף 28 לחוק התו"ב. 7. בתגובה לעתירה טענה הוועדה המקומית כי הסעדים המבוקשים בעתירה אינם בתחום סמכותה של הוועדה המקומית אלא בתחום סמכותו (ואחריותו) של המפקח על המכרות במשרד התשתיות הלאומיות (להלן: "המפקח על המכרות"). העתירה, כפי שהוגשה מהווה ניסיון להתגבר על התשובה השלילית שקיבלו העותרים זה מכבר מהמפקח על המכרות, תשובה שהעותרים בחרו שלא לעתור נגדה ולפיכך הפכה לחלוטה. התנהגות זו של העותרים אף מהווה התנהגות בחוסר תום לב. 8. לטענת הוועדה המקומית, פקודת המכרות (להלן: "הפקודה") מסדירה את נושא מתן רישיונות הכרייה והחציבה, הפיקוח ואכיפת הוראות הפקודה על מפעילי מחצבות בשטחה של מדינת ישראל. המפקח על המכרות הוא הגורם המוסמך בפקודה לפעול במקרה שבו מתעורר חשד להפרה של הוראות הפקודה. 9. תקנות התכנון והבנייה (עבודה ושימוש הטעונים היתר) תשכ"ז - 1967 (להלן: "תקנות עבודה ושימוש הטעונים היתר") קובעות מהי עבודה ואיזה שימוש טעונים היתר. על פי סעיף 1(2)(ז) לתקנות, עבודות כריה וחציבה בהתאם לרשיון כריה אינם טעונים היתר: " אלה העבודות בקרקע ובבנין והשימושים בהם הטעונים היתר לפי פרק ה' לחוק כדי להבטיח ביצוע כל תכנית: (1) ..... כל חציבה, חפירה, כרייה או מילוי המשנים את פני הקרקע, יציבותה או בטיחותה, למעט - ........... (ז) עבודת חציבה או כרייה בהתאם לרשיון לפי פקודת המכרות" הוועדה המקומית גם מפנה לפסיקת ביהמ"ש העליון בבש"פ 9188/03, אבו שהין נ' מדינת ישראל, שם נקבע לטענתה כי דבר החקיקה הרלוונטי בעניין כגון דא הוא פקודת המכרות ולא חוק התו"ב. 10. בפועל, פועלת במשרד התשתיות הלאומיות יחידה מקצועית - יחידת המכרות - אשר בראשה עומד המפקח על המכרות והיא אמונה בין היתר על בקרה, מעקב ופיקוח כללי, מנהלי, פיסי וטכני על פעילות הגופים החוצבים והכורים במדינה אשר בין פעולותיהם נמנות הקמה ותחזוקה של בסיס נתונים ומידע על משק המחצבים בישראל - מצאי וצרכים; גיבוש ביקורת שוטפת במחצבות וכתיבת דוחות ביקורת; גיבוש מדיניות כרייה וחציבה. העותרים, היו מודעים לסמכויות המפקח על המכרות ואף פנו אליו (נספח א' לתגובת הוועדה המקומית). 11. זאת ועוד, במכתב ששלח המפקח על המכרות אל יחידת הפיקוח על הבניה במחוז מרכז ביום 22.6.11, מסביר המפקח על המכרות מדוע (לאחר בדיקה) אין שחר לטענות העותרים בדבר חציבה בלתי חוקית כביכול במחצבה (נספח ב' לתגובת הועדה המקומית). לטענת הועדה המקומית, משבחרו העותרים שלא לעתור כנגד החלטת המפקח על המכרות הפכה החלטתו לסופית ומוחלטת ומחייבת את העותרים המושתקים מלנסות ולתקוף את אותה החלטה באמצעות פנייה לרשויות התכנון ואף אין עילה לעתור כנגד הוועדה המקומית דיון והכרעה - דחיה על הסף 12. לאחר ששמעתי טענות הצדדים באתי למסקנה כי יש לדחות את טענת הועדה המקומית. לטענת העותרים, הנסון מבצעת עבודות כרייה מחוץ לתחום התוכנית במישור ובעומק. יודגש כי טענה זו, לא נטענה על ידי הועדה המחוזית אשר בפועל הנחתה את הועדה המקומית לבצע מספר פעולות. הועדה המקומית פעלה בהתאם ואף היא לא העלתה כל טענה בדבר חוסר סמכות. טענת חוסר סמכות הועלתה על ידי הועדה המקומית לראשונה בכתב התגובה. 13. סעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה קובע מהן העבודות הטעונות היתר על פי חוק התו"ב. לענייננו רלוונטי תת סעיף (3): "145. (א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר: ... (3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית". תקנות עבודה ושימוש הטעונים היתר קובעות בתקנה 1 (2) (ז) שצוטטה לעיל כי חציבה או כרייה המבוצעות בהתאם לרשיון לפי פקודת המכרות אינן טעונות היתר. אין חולק כי בידי הנסון רשיון כרייה. מיהו המוסמך לקבוע אם העבודות אותן מבצעת הנסון הן בהתאם לרשיון הכרייה המצוי בידה ואז הן אינן טעונות היתר או בניגוד/סטיה לרשיון הכרייה המצוי בידה ואז הן מבוצעות ללא היתר כרייה. 14. אני סבורה כי הסמכות לקבוע אם עבודות מתבצעות על פי גבולות רשיון הכרייה או שלא על פי הגבולות ברשיון הכרייה היא סמכות מקבילה ונתונה הן למפקח על המכרות והן לרשויות המופקדות על אכיפת חוקי התכנון והבניה. סעיף 55 לפקודת המכרות קובע כי "לפני נתינת רשיון חיפוש או זכות כרייה או חוזה חכירה לכרייה או חוזה לחכירת פני האדמה, ידרוש המפקח שאזור הקרקע הכלול באותו רשיון או באותה זכות או באותם החוזים יהא נמדד על ידי מודד ממשלתי...." סעיף 111 (א) לפקודת המכרות מקנה למפקח על המכרות את הסמכות לאכוף את ביצוע עבודות הכרייה בהתאם לרשיון כרייה " החוצב או הכורה חומר חציבה בלי רשיון לפי פקודה זו, מקום שנדרש רשיון כאמור, או שלא על פיו, או העושה פעולה בניגוד ....., דינו מאסר חמש שנים או קנס פי ארבע מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין תשל"ז - 1977. פטור מהיתר על פי חוק התכנון והבניה ניתן רק לעבודות המבוצעות על פי רשיון כרייה ועל כן כרייה המתבצעת שלא בשטח שהותר לכרייה, על פי רשיון הכרייה היא עבודה שלא על פי היתר הכרייה ועל כן טעונה היתר בניה. בהעדר היתר כרייה או היתר בניה מתבצעת עבירה על חוק התכנון והבניה וסמכות האכיפה לגביה מסורה לרשויות האכיפה על-פי חוק התכנון והבניה. מאידך עבודה הנעשית בשטח המצוי בתחום רשיון הכרייה, מפוקחת על ידי הממונה על המכרות מכח סמכותו בפקודת המכרות. בפועל, משתפים המפקח על המכרות ורשויות התו"ב פעולה בהפעלת הבדיקה כפי שניתן לראות ממכתבו של המפקח על המכרות מיום 22.6.11 , בהתייחסו לשתי חריגות חציבה שביצעה הנסון בעבר: "אזור (1) - חריגת חציבה בהיקף של 9 דונם. חריגה זו מוכרת לנו משנת 2005 פעילות החציבה הופסקה במיידית כשנתגלתה פעילות האכיפה היתה משותפת למשרד התשתיות הלאומיות וליחידה לפיקוח על הבניה למחוז מרכז...". ב"כ הועדה המקומית הפנתה לבש"פ 9188/03 חסאן אבו שהין ואח' נ' מדינת ישראל (להלן "ענין אבו שהין") . באותו עניין הועמדו הנאשמים לדין (בין השאר) בגין עבירה של כרייה ללא היתר וטענו להגנתם כי בידם היתר לשימוש חורג מאת הועדה לתכנון ולבניה נכח חוק התכנון והבניה ועל כן אינם זקוקים, בנוסף, להיתר כרייה. בית המשפט העליון קבע כי קיומו של היתר מרשויות התכנון לא די בו וסעיף 111(א) לפקודת המכרות קובע במפורש כי כריית חומר חציבה טעון רשיון לפי הפקודה. אין בענין אבו שהין קביעה כי סמכות האכיפה במקום בו מבוצעות עבודות כרייה ללא היתר כרייה מסורה למפקח על המכרות בלבד. 15. לאור האמור, ומאחר והטענה היא כי הנסון כורה מחוץ לתחום התוכנית במישור ובעומק, סמכות הפיקוח והאכיפה מסורה הן למפקח על המכרות והן לרשויות האכיפה על פי חוק התו"ב ואני דוחה את הטענה. צרוף חוות דעת משלימה 16. עם קבלת תגובת הועדה המקומית הגישו העותרים בקשה לצירוף חוו"ד משלימה. לטענת העותרים, התקבל אצלם ביום 9.8.11, מכתב מאת מר תומר מעוז מיחידת הפקוח של מחוז מרכז, המהווה תשובה לפנייתם שנעשתה ליחידת הפקוח ביום 12.5.11 (נספח 5 לעתירה). למכתבו של מר מעוז צורף, כנספח, מכתבו של המפקח על המכרות מיום 22.6.11. לטענת העותרים, מכתבו של המפקח על המכרות מהווה תשובה לחוות הדעת שצורפה על ידם לעתירה. לדעת העותרים, טענות המפקח על המכרות מחייבות מענה ואילו היתה מועברת לעותרים שעה שהיא נערכה (22.6.11) ולא במועד בו הועברה לידיהם (9.8.11), ולאחר הגשת העתירה, היו מתייחסים לאמור במכתב המפקח על המכרות כבר בעתירתם. מטעם זה מבקשים העותרים להתיר להם להגיש חוו"ד משלימה שתהווה מענה לטענות המפקח. חוות דעת משלימה - דיון והכרעה 17. מאחר והתייחסות המפקח על המכרות לחוות הדעת מטעם העותרים, כפי שבאה לידי ביטוי במכתבו מיום 22.6.11 (שאיננו ממוען לעותרים) הובא לידיעת העותרים רק לאחר הגשת העתירה, אני מתירה צרופה. כרייה וחציבה