הוראות סעיף 59ג בחוק חוזה ביטוח שעניינן בביטוח כפל קובעות במפורש, כי "בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף". ההסדר הישראלי הקונגנטי משחרר את המבוטח הישראלי, במקרה של ביטוח כפל, מנטל החיזור אחרי המבטחים ומנטל ההתדיינות עימם. במקרה של כפל ביטוח המבטחים אחראים כלפי המבוטח כאמור בסעיף 59(ג), "יחד ולחוד" לגבי סכום הביטוח החופף. מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא ביטוח כפל - נזקי רכוש: עובדות התביעה, (בתמצית) כעולה מכתב התביעה שהוגש בסדר דין מקוצר, הן אלו: שני אחים, התובע 2 עליו השלום, יחד עם התובע 1 יבל"א, ביטחו חנות בבעלותם אצל הנתבעת, ע"פ חוזה ביטוח מיום 28/09/2008, בסכום כולל בן 306,006.00₪, צמוד מדד. המבוטחים הם המוטבים ע"פ הפוליסה השייכת, שהעתקה צורף לכתבי הטענות. בתוך תקופת הביטוח (22-23/01/2009), אירעה שריפה בחנות, עליה הודע לנתבעת באמצעות סוכנה. כשלש שנים קודם לכן (01/08/2005), השכירו האחים את החנות למשך שלש שנים (עד 31/07/2008). השוכרת, חברה בע"מ, חדלה מלשלם את דמי השכירות, למן פברואר 2008. על כן הודיעו התובעים לשוכרת, כי הסכם השכירות מבוטל (למן 18/04/2008). השוכרת לא פינתה המושכר, ועל כן תבעו התובעים את השוכרת. ביום 20/09/2010 ניתן פ"ד המורה על החזרת החזקה במושכר לתובעים, כאן ושם, (תא"ק 1138-07-08). החנות הייתה מבוטחת, הן ע"י האחים והן ע"י השוכרת: האחים באמצעות הנתבעת, והשוכרת - באמצעות כלל חברה לביטוח בע"מ. הביטוח שרכשה השוכרת, כלל גם ביטוח תכולה (שאינו מעניינה של תובענה זו) וביטוח מבנה, כדי 250,000.00 ₪. השוכרת היא המוטב ע"פ הפוליסה השייכת, שהעתקה צורף לכתבי הטענות. לאחר השריפה, הוסכם בין שתי המבטחות, כי הנזק הכולל למבנה הוא 238,293.00₪, נכון לחודש 04/2009. התובעים פנו אל הנתבעת, על מנת שתעביר להם את תגמולי הביטוח עבור הנזקים למבנה, על מנת שיתאפשר להם לקומם החנות מהריסותיה. עד הגשת התביעה הועבר להם אך סכום בן 30,820.00₪, ביום 12/11/2009. התובעים חישבו ומצאו, כי אומדן השמאים האמור, בניכוי התשלום ששולם, בשערוך למועד הגשת התביעה הוא סכום התביעה, היינו 226,344.00₪. כלל בע"מ, מבטחת השוכרים, הגישה טען ביניים כנגד השוכרים, התובעים כאן והנתבעת כאן. ביום 26/10/10, נדחתה התובענה. פ"ד קבע, בין היתר, כי לתובעים כאן (המשיבים בטען הביניים) אין יריבות עם כלל, אלא עם הנתבעת. עוד נפסק שם, כי "...היריבות של הבעלים, אם כן, היא עם איילון אשר היה עליה לשלם להם את תגמולי הביטוח מכוח פוליסות איילון ולאחר מכן לבוא בדין ודברים עם כלל בכל הקשור לטענתה בדבר כפל ביטוח...אין בהסדר זה משום הרשאה לחברת הביטוח שלא לשלם למבוטחת את תגמולי הביטוח תחילה..." בקשת הנתבעת למחיקת כותרת התביעה, נדחתה על ידי. לאחר מכן, הוגשה בקשתה שלהלן. בקשת הרשות להתגונן, מנומקת (בתמצית) באלו: הנתבעת וכלל חברה לביטוח בע"מ, הכירו בחבותן לשלם תגמולי ביטוח בהתאם להערכת הנזקים, כקביעת השמאים. עד כאן, אין מחלוקת בין הצדדים, ומכאן ואילך - אין הסכמות... המבקשת מציינת, כי היא וכלל הסכימו לשלם לתובעים ו/או לשוכרת הנכס, כפי שיחליטו ביניהם, 125,000.00₪, אשר לקביעתן, הוא היקף הנזק בערכי שיפוי. לשיטת הנתבעת, התובעים והשוכרים טרם הסכימו בינם לבין עצמם על חלוקת הסכום שהסכימו שתי המבטחות לשלם, ולכן לא שילמה הנתבעת לתובעים את מלוא דרישתם. הנתבעת טוענת, כי סכום התביעה מבטא פיצוי בערכי כינון [המוסכם עליה, נוכח מיהות האומד סכום זה], ולא בערכי שיפוי. אליבא דתובעת, אין מחלוקת, כי כינון לא היה עד מועד הגשת בקשתה. ביום 05/06/2011, לאחר מספר דחיות מוסכמות, עמד המצהיר מטעם המבקשת... בא כוחה, לחקירה נגדית על תצהירו. החקירה, ברובה הגדול, הפכה להתנצחות בין ב"כ הצדדים, עד כי נאלצתי לקטוע זאת, בהחלטה. סופה של החקירה הנגדית, ממש כראשיתה והמשכה - אינם מסייעים במאומה ועל כן נפרדו הצדדים זה מזה, מצוידים בצו לסיכומים. הגשת הסיכומים התארכה כל אימת שהגיע המועד להגשתם, בהסכמה, תוך הנמקת ההסכמה במו"מ שאולי יתגבש לכדי הסכמה. הסכמה לא הייתה והסיכומים הוגשו. סיכומי המבקשת/הנתבעת, הוגשו ביום 05/07/2011. סיכומי המשיבים/התובעים, הוגשו ביום 30/01/2012. תשובת המבקשת לסיכומי המשיבים, הוגשה ביום 05/02/2012. סיכומי המבקשת/הנתבעת, מאשרים את העובדות ביחס לשני הביטוחים כמפורט לעיל, את הכרתן של הנתבעת ו"כלל", בחבותן לשלם תגמולי ביטוח בסך 125,000.00₪ (בערכי שיפוי) לתובעים ולשוכרת, ואף הסכימו על אופן הקצאת סכומי הביטוח בינן לבין עצמן, בהתאם להוראות סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981. עוד מסכמת המבקשת, כי הן התובעים והן השוכרת, - דורשים כ"א לחוד את מלוא תקבולי הביטוח, כל אחד ממבטחיו - בניגוד לחובת המבטחת, לשפות בגין הנזק ולהביא הנכס למצבו ערב השריפה. אליבא דמבקשת, הלכה למעשה דורשים (כאמור בסיכומים, התובעים והשוכרת) כפל פיצוי, במנותק מן הנזק, בניגוד לדין. המבקשת מצביעה על כך, שאין חולק על אי כינון המבנה שנשרף. בשל כך, אין מקום לתשלום סכום הביטוח בערכי כינון (הוא הסכום אשר בבסיס הסכום הנתבע - ש.ר), אלא אך את הסכום בערכי שיפוי. המבקשת מציינת כי את אשר היה עליה לשלם לתובעים, לשיטתה - שילמה זה מכבר. סיכומי המשיבים/התובעים, מונים את שתי הטענות של המבקשת: כי יש לצרף את השוכרת ומבטחיה (כלל) להתדיינות על מנת שתוכל המבקשת לחלוק החיוב עם מבטחי השוכרת. הטענה האחרת, עניינה בעמדת המבקשת, לפיה זכאים התובעים לשיפוי ולא לתגמולי ביטוח בערכי כינון. באשר לטענה הראשונה, סבורים המשיבים, כי עניין זה נדון זה מכבר במסגרת הבקשה למחיקת כותרת, ואין מקום לשוב ולעסוק בו. כמו כן, מציינים המשיבים, כי ע"פ סעיף 59 לחוק חוזה ביטוח, במקרה של ביטוח כפל, חבות המבטחים היא יחד ולחוד, כלפי המבוטחים. עוד מציינים המשיבים, כי טענת המבקשת מנוגדת לפסיקתו של ביהמ"ש בחיפה, בהליך טען ביניים שבו נדחתה תביעת כלל כנגדם המבקשת, המשיבים והשוכרת. תשובת המבקשת לסיכומי המשיבים, מיום 05/02/2012 שבה ומציינת את ההסכמה שבין המבקשת לבין חברת כלל המאשרת את הערכת השווי הן בערכי שיפוי והן בערכי כינון, שבה ועומדת על טענתה, כי יש לצרף את השוכרת ואת חברת כלל לתובענה ומציעה שוב למחוק את כותרת התביעה. לאחר עיון ומכלול הכתבים, לרבות, הנסקר לעיל: הצדדים אינם חלוקים בחלק נכבד מהעובדות לרבות תאריכים וסכומים. מוסכם על שני הצדדים כי הסכום שיש לשלם למבוטח, בערכי שיפוי עומד על 125,000₪. מוסכם על שני הצדדים, כי קיימים שני מבטחים אשר כל אחד מהם ביטח את אותו נכס מפני אותו סיכון. אין הצדדים מסכימים בינם לבין עצמם בעניין, כי המשיבים זכאים לתגמולי ביטוח בערכי כינון. אין הצדדים מסכימים, כי המשיבים זכאים לפיצוי מהמבקשת בלא כל קשר לשוכרת אשר אף היא ביטחה אצל מבטח אחר, את אותו הנכס. המדובר בביטוח מבנה שבבעלות המשיבים אותו השכירו לשוכרת. בין המשיבים לשוכרת התנהלו הליכים משפטיים בעניין פינוי המושכר ובסופו של יום ביום 20/09/2010 ניתן פס"'ד המורה על החזרת החזקה למושכר למשיבים כאן. מכאן, אין גם חולק בין הצדדים בתיק זה, על כך שהנכס המבוטח היה בחזקת השוכרת עובר למקרה הביטוח שאירע ביום 22-23/01/2009. הוראות סעיף 59ג בחוק חוזה ביטוח שעניינן בביטוח כפל קובעות במפורש, כי "בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף". מכאן שאחריות המבקשת כלפי המשיבים ביחס לסכום הביטוח החופף אינו תלוי בהסדר זה או אחר בין השוכרת לבין חברת כלל אשר ביטחה אותה. המבקשת סומכת טיעוניה על הלכת סיגנא, ברשות ע"א 3948/97 מגדל חברה לביטוח בע"מ נגד מנורה חברה לביטוח בע"מ בדיון מאוחד עם רע"א 5499/97 מגדל ומנופי אבי נגד סיגנה חברה לביטוח בע"מ פד"י נ"ה (3), 769. בפס"ד זה אליבא דמבקשת נקבע, כי כפל ביטוח בגין נכס אחד לשני מבוטחים שונים אצל שתי חברות ביטוח שונות, לא יגרום לתשלום בכפל. לעניות דעתי, אין להלכה זו ולא כלום עם התובענה עסקינן: חוק חוזה ביטוח (סעיף 59(ג), כי בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד ולחוד. אין כוונת החוק ככוונת המבקשת, היינו, כי יש לקיים התדיינות בין שתי המבטחות לבין שני המבוטחים. נהפוך הוא, החוק והדין קובעים במפורש, כי היריבות היא בין המבוטח למבטח ותו לו. ראה ע"א 5464/00 פרץ ג.נ מהנדסים בע"מ ואח' נגד סימון קינן פד"י נ"ז (4), 481, פס"ד מיום 1/7/2002, שם נפסק בין היתר גם זאת: "ההסדר הישראלי הקונגנטי משחרר את המבוטח הישראלי, במקרה של ביטוח כפל, מנטל החיזור אחרי המבטחים ומנטל ההתדיינות עימם. במקרה של כפל ביטוח המבטחים אחראים כלפי המבוטח כאמור בסעיף 59(ג), "יחד ולחוד" לגבי סכום הביטוח החופף..." הנה, כי כן בשונה מעמדת המבקשת, הדין קובע, כי אין שום הכרח בצירוף המבטח והמבוטחת האחרים במחלוקת שבין הצדדים בתיק זה, על מנת להכריע בו. עניין אחר הוא, בסוגיית סכום הפיצוי: זה נגזר מהשאלה, האם יש לשלם לתובעים את הביטוח בערכי כינון שמא יש לשלם בערכי שיפוי. אין חולק כאמור לעיל, כי לא נעשה כינון בנכס המבוטח. בנסיבות אלו, לא לי לקבוע עפ"י איזה ערך יש לשלם תגמולי ביטוח, שכן הדבר איננו אך בגדר סוגיה משפטית (שאז מוטל היה עלי להכריע עפ"י הדין - ש.ר) אלא סוגיה שתלויה גם בעובדות, לרבות, הזמן שחלף בין לבין והסיבות לאי כינון הנזק עד כה. על כן, דומני, כי יש לחייב את המבקשת בסכום הביטוח בערכי שיפוי (סכום זה אינו שנוי במחלוקת) בניכוי סכומים ששילמה עד יום הגשת התביעה, וליתן לה הרשות להתגונן ביחס למותר הסכום הנתבע, הנתבע בערכי כינון, עפ"י העולה מכתבי הצדדים. אינני סבור, כי עלי לקחת בחשבון סכומים ששילמה המבקשת למשיבים, לאחר הגשת התביעה וזכרם אינו בא בכתב התביעה. זאת מן הסתם, יחשבו הצדדים בעצמם. אשר על כן, אני קובע, כי המבקשת/הנתבעת תשלם למשיבים/התובעים, 125,000.00₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, היינו, 09/11/2010 ועד לתשלום בפועל. מסכום זה, זכאית המבקשת לקזז 30,820.00₪ אשר העבירה לתובעים ביום 12/11/2009, בשערוך המתחייב מהמועד ויום הגשת התביעה. כמו כן, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבים כמחצית אגרת התביעה בה נשאו, היינו, 1,415.00₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ביום 09/11/2010 ועד לתשלום בפועל, לצד הוצאות המשיבים לשכ"ט עו"ד בסך 10,000.00₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. באשר ליתרת סכום התביעה (ההפרש בין הפיצוי בערך כינון לבין הפיצוי בערך שיפוי), נתונה למבקשת הרשות להתגונן. פוליסהנזקי רכושביטוח כפל