כיצד יש לראות את שעות הלילה של התובעת. האם כטענת הנתבעת חלק מהשעות הינן שעות מנוחה או שמא כטענת התובעת מדובר בשעות עבודה והיא זכאית לשכר מלא בגינן. כפועל יוצא, האם זכאית התובעת להפרשי שכר עבודה ולתמורה בגין עבודה בשעות נוספות, בחול ובשבת וככל שכן, באיזה שיעור. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תשלום על שעות לילה: בפני בית הדין תביעת התובעת, מדריכת לילה בהוסטל, לתשלום הפרשי שכר, גמול שעות נוספות, דמי חגים, פידיון חופשה, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ופיצויי פיטורים.(תביעות לביגוד ופדיון מחלה נמחקו בדיון מיום 11/9/11). הנתבעת טוענת מנגד כי התובעת איננה זכאית לרכיבי התביעה שכן קיבלה את כל המגיע לה במהלך תקופת עבודתה. העובדות התובעת עבדה בהוסטל בבית שמש כמדריכת לילה ומדריכה שיקומית בחלק מהזמן מיום 1/7/06 ועד ליום 20/6/10 התובעת התפטרה מן העבודה. התובעת קיבלה תלושי שכר והם משקפים את התשלומים ששולמו לה בפועל. התובעת עבדה במשמרות ולעתים עבדה בסופי שבוע מימי שישי עד ליום ראשון. הנתבעת הגדירה חלק מהשעות כשעות מנוחה בגינם שילמה שכר בשיעור 50% משכר המינימום. המחלוקת כיצד יש לראות את שעות הלילה של התובעת. האם כטענת הנתבעת חלק מהשעות הינן שעות מנוחה או שמא כטענת התובעת מדובר בשעות עבודה והיא זכאית לשכר מלא בגינן. כפועל יוצא, האם זכאית התובעת להפרשי שכר עבודה ולתמורה בגין עבודה בשעות נוספות, בחול ובשבת וככל שכן, באיזה שיעור. מהו שכרה הקובע של התובעת. האם זכאית התובעת לזכויות הבאות וככל שכן, באיזה שיעור: א. דמי חגים. ב. הפרשים בגין פדיון חופשה ודמי הבראה. ג. הפרשים בגין קרן פנסיה. האם התפטרה התובעת בנסיבות שמזכות אותה בפיצויי פיטורים וככל שכן, באיזה שיעור. ככל שיפסק, כי התובעת זכאית להפרשי שכר או לפיצויי פיטורים, האם עומדת לה זכות להלנה בגינם, או שמא לנתבעת טענת הגנה טובה. הכרעת הדין השאלה המרכזית העומדת לדיון בתיק זה כיצד יש לראות את שעות השהייה של התובעת בהוסטל- האם כשעות עבודה או שמא חלקן כשעות מנוחה/שינה . התובעת שימשה כמדריכת לילה בהוסטל אותו מפעילה הנתבעת. מדובר בהוסטל לחולי/פגועי נפש. התובעת עבדה משמרות אחה"צ/לילה ומשמרת שבת. משמרת אחה"צ/לילה החלה בשעה 17:00 עד השעה 08:00 למחרת בבוקר. מהשעה 17:00 ועד השעה 22:00 שולם לתובעת שכר מינימום. מהשעה 22:00 - עד 06:00 שולם לתובעת 50% משכר המינימום. מהשעות 06:00 - 08:00 שולם לתובעת שכר מינימום לשעה. סה"כ קיבלה התובעת במשמרת זו 7 שעות שכר מינימום ו - 8 שעות 50% משכר המינימום. משמרת שבת החלה ביום שישי בשעה 13:00 בצהריים ועד השעה 08:00 ביום ראשון. התובעת טוענת כי יש לראות את כל שעות הנוכחות במהלך המשמרת כשעות עבודה בעדן מגיע שכר לפי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. הנתבעת טוענת מנגד כי אין לראות בשעות 22:00 - 06:00 כשעות עבודה אלא שעות שהייה בלבד והתובעת איננה זכאית בגינן לשכר עבודה אלא לגמול שהייה בלבד, אותו קיבלה ועל כך אין מחלוקת. כן ציינה הנתבעת כי במקרים חריגים, כאשר היו בעיות מיוחדות אשר דרשו את טיפולו של מדריך הלילה וכתוצאה המדריך היה ער בחלק משעות השהייה, קיבל על כך המדריך, לרבות התובעת תשלום. תפקיד המדריכים החברתיים ומדריכי הלילה כפי שנקבע במסמך על ידי הנתבעת :" " במשמרת שבת בשעות הערב ולילה התנהלו הדברים באופן דומה. (נספח ד' לתצהיר של מר אסף אצור, מנכ"ל הנתבעת) התובעת ציינה בתצהירה כי במהלך המשמרת הייתה לבדה בהוסטל , אחראית על שלומם ובריאותם של כל החוסים, כ 20 במספר. (סעיף 11 לתצהיר התובעת) את מטלותיה לאחר השעה 22:00 תיארה התובעת בתצהירה:" בשעה 22:00 נעלתי את התה והסוכרזית שהיו עד אז בחוץ, לשימוש הדיירים. חשוב לציין,כי כל ארונות המטבח והמקררים היו נעולים מסיום ארוחת הערב בשעה 20: 00 לערך. דייר החפץ לאכול משהוא קטן ו/או לשתות שתייה חמה, מחוץ לשעות המוגדרות, היה צריך לבקש, ממני לפתוח לו את הארון ו/או המקרר. ארוחת ערב כאמור, הוגשה בשעה 19:00-20:00 ופעמים רבות דיירים ביקשו לאכול גס לאחר שעה זו (כגון ־ דיירים שלא נכחו בארוחה, שנשארים ערים עד מאוחר, שלא הרגישו טוב, שהיה להם חשק לאכול בגלל התרופות ערב). כמו כן, ובמידה וכל הדיירים נמצאים בהוסטל, דאגתי לנעול את שער הכניסה בשעה 22:00 במקרים בהם דיירים הורשו לחזור מאוחר (לאחר ביקור בבית, אירועים משפחתיים,/ אירועים של מועדון אנוש, קניות , סידורים ועוד), נעלתי את השער רק לאחר שובם ( 23:00 24: 00 ואף מעבר), ומיד התפניתי לוודא כי הדייר חש בטוב, לבדוק כי נטל תרופות או לתת לו תרופות, לתת לו לאכול, לשמוע כיצד עברה הנסיעה או ביקור הבית ועוד. לעניין זה חשוב לציין, כי בכל מוצ"ש ו/או חג, היה עלי להמתין לשובם של דיירים (בעיקר: ש', א', מ', ע', י' ועוד) עד לשעות מאוחרות אף לאחר השעה 24: 00 , ורק אח"כ לבדוק תרופות, אוכל, עוד ועוד. לאחר שמרבית הדיירים עלו לישון ( 23:00 - 23:00) והאורות, ווידאתי שהכל בסדר עם הדיירים שעלו לישון ושהם מרגישים טוב. אלו שלא היו במיטות עד לשעה זו, היו נכנסים לחדרים עד שעה 24: 00 , ואז אם כל הדיירים נמצאים בהוסטל, עליתי בשעה 24: 00 או בסמוך לכך, למשרד לכתיבת הרפורט, חתמתי על מתן תרופות וסיגריות ולאחר מכן ועפ"י מצב הדברים בהוסטל, נתתי מענה לבעיות שגרתיות של הדיירים שנותרו ערים ו/או התעוררו, כפי שיפורט מטה. לאחר הפיזור לחדרים בשעה 24:00 , ובמהלך כל שעות הלילה, מרבית הדיירים (אלו שהתעוררו או שכלל לא נרדמו), היו יוצאים מחדריהם, פותחים את דלת הכניסה להוסטל כדי לצאת לעשן (מקום היחיד בהוסטל המיועד לעישון). כמדריכת אחראית בהוסטל, לא יכולתי להשאיר את הדיירים ללא השגחה, בפרט כשדלת הכניסה פתוחה, כך שהיה עליי לרדת ולפזר אותם שוב ושוב למיטות, דבר שחזר על עצמו מספר פעמים בכל לילה." (סעיפים 12-13 לתצהירה) כן תארה התובעת סכסוכים בין הדיירים בשעות הלילה על רקע מחסור בסיגריות או במזון, סכסוכים אשר דרשו את התערבותה וכן מקרים נוספים ושונים אשר הצריכו את טיפולה בשעות אלו. בבית הדין העידה התובעת: "ש. סעיף 22 י' לתצהירך, האם היית מחויבת לשבת עם הדיירים אחרי עשר בלילה. ת. הייתי צריכה, בהגדרת תפקיד הם בקשו ממני, יחס. אני צריכה להיות זמינה לכל בקשות הדיירים לכל הפעילויות וכך עשיתי. זה תפקיד עם אחריות רבה, לא יכולתי להשאירם בלי השגחה, גם אם היה ועליתי למשרד הם עלו למעלה כי הם צריכים מישהו שיהיה אתם. הם צריכים סיגריה או סתם לדבר. ש. לא היית חייבת להיות אתם. ת. בהגדרת תפקידי הייתי צריכה להיות זמינה ולהיענות להם בהתאם לנהלים. אם הם צריכים תשומת לב, יש מריבות יש צעקות." (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 18-25, דגש שלי ש.ש) הגב' מירה נגר, מנהל ההוסטל ציינה בתצהירה כי בין השעות 22:00 - 06:00 הייתה התובעת חופשיה לעסוק בענייניה האישיים ולסור למנוחה בחדר מדריכים. (סעיף 8 לתצהיר) כן ציינה כי תיאורה של התובעת את האירועים אשר מתרחשים בשעות אלו בהוסטל ואת הנדרש ממנה בשל כך הינו מוגזם ומופרך. וכך אמרה בין היתר "תיאור זה של התובעת איננו נכון כלל. המקרים בהם היו הדיירים חוזרים מאוחר, לאחר השעה 22:00 , הינם מקרים חריגים ובודדים. ובוודאי שלא התרחשו כל נדרשה התובעת לדווח על כך מוצ"ש ו/או חג, וגם במקרים בהם חזרו הדיירים לאחר השעה 00 1 כאירוע חריג ותוגמלה בהתאם. ברי, כי תיאורה של התובעת נעדר כל קשר למציאות." (סעיף 23 לתצהיר) "תיאורה של התובעת, בקשר לדאגתה לדיירי ההוסטל בשעות הלילה הינו מוגזם ואינו משקף את פני הדברים. לתובעת לא הייתה כל סיבה בגינה נאלצה להתהלך ברחבי ההוסטל בשעות הלילה. זאת ועוד, התרופות והחומרים המסוכנים היו נעולים בארונות בתוך חדרי המדריכים ולדיירים לא הייתה כל נגישות אליהם בשום מצב וברי, כי מצב זה לא היווה סיבה להתהלך ברחבי ההוסטל בשעות הלילה." (סעיף 26 לתצהיר). בבית הדין אמרה הגב' נגר: "ש. ישנו צורך בהימצאות מדריך לילה בהוסטל. ת. בוודאי. זה בתקנים. רוב הבעיות מתעוררות בשעות היום, אך גם בשעות הלילה יכולים להתעורר בעיות" (עמ' 16 לפרוטוקול ש' 30-32, דגש שלי ש.ש). ובהמשך: "ש. את מצפה מכל מדריך לילה, להיות זמין בשעות הלילה ולטפל בבעיות. ת. רק בבעיות קרדינליות. ש. אם הדיירים רבים בלילה. ת. אם יש לי דיירים שמסתובבים בלילה כי הם לא יכולים לשון בלילה, זה לא אומר שהמדריך צריך להסתובב בלילה, היא לא הסתובבה בלילות. היא לא צריכה באופן קבוע לרדת למטה. היו שעות שמדריך צריך, אם יש דברים קיצוניים, אם היא יורדת זה בחירה שלה. יש דברים סבירים שנדרשים לעשות ויש שלא. אם דייר מפעיל מזגן בשלוש בלילה, אני לא מצפה ממנו להיות ער ולסגור. " (עמ' 17 לפרוטוקול ש' 5-11, דגש שלי ש.ש) "ש. נתת הנחיה שהמזגנים לא יעבדו אחרי אחת עשרה בלילה. ת. בוודאי. היו מריבות בין דיירים, על זה. " (עמ' 17 לפרוטוקול ש' 22-23, דגש שלי ש.ש) וכן אמרה: "...אם יש בעיה על המדריך להיות זמין, זה יכול להיות גם בשתיים לפנות בוקר" (עמ' 18 ש' 14-15).בחקירתה הנגדית אישרה את גרסת התובעת לערות וזמינות גם בין חצות ל06:00 בבוקר. בנוסף אישרה הגב' נגר בעדותה כי דיירים מסוימים ערים במהלך הלילה וכי יש סכסוכים בין הדיירים בשל מחסור בסיגריות (עמ' 19 לפרוטוקול ש' 4-6). בכך אישרה הגב' נגר בחקירתה הנגדית את תיאורי התובעת בדבר דרישות העבודה ואף כי ניסתה להמעיט, בסופו של דבר עדותה תומכת בתיאורי התובעת. מטעם הנתבעת העיד בפנינו גם מר עזרן ציון, שעבד כמדריך לילה בהוסטל, וכיום נשוי למנהלת ההוסטל. מר עזרן אמר: "... יש דייר שיכול לישון בשמונה ויקום בשתיים, הוא רואה טלוויזיה, הוא לא מסתובב. אם הוא מסתובב ומפריע אני קם ויושב אתו כי זו עבודה שלי. אם אדם ער בלילה זה לא אירוע חריג. אירוע חריג זה אלימות בין דיירים" (עמ' 27 לפרוטוקול ש' 1-3, דגש שלי ש.ש) בפסק דינה המלומד של כב' השופטת לאה גליקסמן, (עב (ת"א) 3659/08 ילנה נסטרקו נ' א.ב. שיקום 1997 בע"מ, ניתן ביום 14/9/12, להלן: פס"ד נסטרקו) מתייחסת היא לסוגית השעות בהם נכחה התובעת שם במסגרת שהיית לילה וכך היא קובעת: "על פי הפסיקה התשובה לשאלה אם "שעות נוכחות/שהייה/כוננות" של עובד במקום העבודה נחשבות כשעות עבודה בעדן הוא זכאי לשכר עבודה נגזרת ממכלול הנסיבות: הגדרת תפקידו של העובד ומטלותיו במקום העבודה; האם שהותו של העובד במקום העבודה נלווית לביצוע עבודתו בתפקידו או היא מהות עבודתו ותפקידו; האם העובד נדרש על ידי המעביד להישאר במקום העבודה [ע"ע (ארצי) 328/06 ש. ניר הצפון (1991) בע"מ - דלאיכה נאדל (4.5.2008)]. השאלה המכרעת היא האם התובעת עמדה לרשות העבודה בשעות הלילה או היתה חופשיה לנהוג כרצונה. בהקשר זה יש להדגיש כי גם שעות בהן העובד אינו עסוק במשימה קונקרטית אולם הוא עומד לרשות העבודה לביצוע משימה אם וכאשר יתעורר צורך בכך נחשבות כשעות בהן העובד עומד לרשות העבודה. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין החברה להגנת הטבע [ע"ע 305/05 אשר מאיר - החברה להגנת הטבע (1.2.2007)] כך: שעות נוכחות אלה בבית הספר הן "שעות עבודה" לכל דבר ועניין ואין זה משנה אם בחלק מן השעות לא נקראו לבצע איזה שהיא מטלה משום שלא היתה כזו. עצם החובה להימצא בבית הספר תוך התנתקות מביתם ומשפחתם במטרה להיענות לכל בעיה אם תתעורר, גם אם לא תתעורר כלל, פירושה בנסיבות הקיימות העמדת זמן לרשות בית הספר, וזאת הגדרת המונח שעות עבודה בחוק שעות עבודה ומנוחה, דהיינו, "הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה". שעות אלה הן בדיוק השעות שבהן עמדו המערערים לרשות העבודה גם בזמן בו לא היתה כל בעיה לטיפול אך הם היו מוכנים וזמינים לטפל בה אם תבוא". ראו גם: ע"ע (ארצי) 1333/04 BAYOLO TERESITA - יוסף לוגסי (מיום 6.2.2006), סעיף 9 לחוות דעתה של השופטת ארד (כתוארה דאז)." בהמשך נפסק: הנתבעת מסתמכת בעיקרו של דבר על פסיקת בית הדין הארצי בעניין ראובן רון [דב"ע שנ/84 - 3 מדינת ישראל - רון, פד"ע כב' 433], בו נפסק ששעות לילה בהן שהו מדריכים בפנימית נוער לאחר שעות הפעילות הרגילות של החניכים ובהן לא היו מוטלות על המדריכים משימות למעט טיפול באירועים חריגים לא היוו שעות עבודה. לדעתנו, הפסיקה בעניין רון אינה משקפת את ההלכה העולה מפסיקה מאוחרת יותר של בית הדין הארצי לעבודה, בה נקבע כי השאלה אותה יש לבחון היא אם העובד עמד לרשות העבודה בשעות בהן היה נוכח במקום העבודה ולא כמות העבודה או המשימות שביצע באותן שעות. (דגש שלי ש.ש). לאחר שבחנו את כלל העדויות שהובאו בפנינו, הרי יישום הפסיקה לעיל בענייננו מוביל למסקנה לפיה, נוכח התיאור של עיסוקי התובעת וחובתה להיות זמינה בלילה, גרסה שנתמכה גם בעדי ההגנה, יש לראות בשעות 22:00 - 06:00 כשעות עבודה. ברי כי התובעת נדרשה לשהות בהוסטל בכל שעות המשמרת ועמדה לרשות העבודה בכל שעות המשמרת. כך גם על פי דרישת משרד הבריאות יש דרישה שיהיה עובד בהוסטל במהלך שעות הלילה אשר ייתן מענה לדיירים עת מתעוררת בעיה. כבר מטעם זה יש לראות בשעות אלו כשעות עבודה של התובעת.המבחן הוא אם העובד עמד לרשות העבודה בשעות אלו (סעיף 19.2 לפס"ד נסטרקו לעיל) והתובעת הוכיחה זאת.גם הוכיחה כי נדרשה להיות ערה וליתן מענה לדיירים. אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה החל מהשעה 22:00 ועד 06:00 יכלה התובעת לפרוש לחדר המנוחה ולעשות כרצונה. כך, על פי כללי הנתבעת עצמה (נספח ד' לתצהירו של מר אצור) אין זה סביר כי מדריך יכול לפרוש לחדר המנוחה בשעה 22:00 ולבלות בשינה עד השעה 06:00 למעט מקרים חריגים. על המדריכים לנעול את השער בשעה הזו, לוודא כי דיירי ההוסטל נמצאים בקומתם, לחתום על תרופות ולכתוב דו"ח (ריפורט). פעולות אלו לא ניתן לבצע קודם לכן. לא בכדי קיימת דרישה מצד משרד הבריאות לנוכחותו של מדריך לילה בהוסטל ולא בכדי על המדריך להיות זמין בכל שעה. לגרסת עדי הנתבעת עצמה, דיירי ההוסטל, שאמנם עצמאים במידה כזו או אחרת, זקוקים להשגחה משך 24 שעות, לרבות בשעות הלילה, שהרי זו תכלית שהייתם בהוסטל. לא בכדי נדרשים המדריכים לוודא כי הדיירים נמצאים בחדרם. ברי מנוסח זה של דרישת התפקיד (אשר הוגש על ידי הנתבעת) נוכח אופי הדיירים, דיירי ההוסטל, או לפחות חלקם, בעלי נטייה להיות ערים בלילות, לצאת מחדרם ואף מקומתם, כי תפקידם של מדריכי הלילה לוודא את הימצאותם בחדרם ושלומם ושלומם של האחרים זולתם. שהרי אם דייר יוצא מחדרו או מקומתו לאחר השעה 22:00 או 24:00 מתפקידו של המדריך להשיבו לחדרו, או לפזר התקהלויות של דיירים בשעות אלו, ולדאוג שאלו לא יפריעו ליתר הדיירים,"כשיש לנו דיירים שמסתובבים עדיין היא צריכה לומר להם ללכת לישון, הם לפעמים לא מסתובבים בקומה" (עמ' 18 לפרוטוקול ש' 19) ולא כפי שטענה הגב' נגר "אין היא חייבת להסתובב בלילה" ואף לפתוח את שער ההוסטל לדיירים שחזרו בשעות מאוחרות, לכבות מזגנים ואורות. מטבע הדברים וכפועל יוצא, בשעות הלילה היה על התובעת לטפל באירועים ובבעיות שונות, ככל שאלו התעוררו. על אף שמוכנים אנו לקבל את טענת הנתבעת כי אין מדובר באירועים חריגים אשר מתרחשים מדי לילה, והיו לילות ללא אירועים חריגים, הרי שגם אירועים שאינם מוגדרים כאירועים חריגים דרשו את תשומת ליבה של התובעת ואת טיפולה כעובדת יחידה בהוסטל. מקבלים אנו את גרסת התובעת, אשר נתמכת בעדותם של עדי הנתבעת, כי חלק מהדיירים ערים עד השעות הקטנות של הלילה, חלק מהדיירים מתעוררים באמצע הלילה, חלקם של הדיירים יוצא לעשן בלילות, חיכוכים בין הדיירים מסיבות שונות מתרחשים לא אחת בשעות הלילה. כאשר דייר מתעורר או אינו ישן, ומבקש תשומת לב (טענתה זו נתמכה אף בעדותו של מר עזרן) עליה להיענות לפנייתו, יש לדאוג לטיפול בסכסוכים בין הדיירים בשעות הלילה (גרסתה זו נתמכה בעדותה של הגב' נגר לתכיפותם של סכסוכים אלו). בנוסף נדרש מדריך הלילה לטיפול בדיירים אשר לא חשו בטוב ועוד כהנה וכהנה אירועים, אשר אינם חריגים אך בהחלט דורשים את תשומת ליבה של התובעת ופועלה, באופן שאינם מאפשרים מנוחה רציפה ובוודאי שלא שעות שינה. התובעת הוכיחה טענתה כי כעובדת יחידה בהוסטל בשעות הלילה, עם אחריות לכלל דיירי ההוסטל, הרי שהיו לילות רבים בהם ישנה התובעת מעט מאוד או לא ישנה כלל. לפיכך זכאית התובעת לשכר עבודה בעד כל השעות וכן לגמול שעות נוספות וגמול בעד עבודה במנוחה השבועית. דרך החישוב להפרשי השכר (כאמור בפסק דין נסטרקו) משמרת ערב: במשמרת ערב עבדה התובעת משעה 17:00 עד 08:00 בבוקר למחרת. בעד עבודה במשמרת לילה הגיע לתובעת תשלום כמפורט להלן: שעות המשמרת - 17:00 עד 08:00 - 15 שעות בעד השעות 17:00 עד 00:00 - 20.7 (שכר מינימום) X 7 = 144.9 ש"ח בעד השעות 00:00 עד 2:00 - 20.7 X 1.25 X 2 = 51.75 ₪ (ש.נ 25% ) (בשל העובדה שמדובר ב"עבודת לילה" התובעת זכאית לגמול שעות נוספות החל משעת העבודה השמינית ולא משעת העבודה התשיעית) בעד השעות 2:00 עד 08:00 - 20.7 X 1.5 X 6 = 186.3. (ש.נ 50%) משמרת שבת 13:00 עד 18:00 - 20.7X 5 = 103.5 ש"ח 18:00 עד 20:00 - 20.7 X 1.5 X 2 = 62.1 ₪ (תוספת שבת 50%) 20:00 עד 22:00 - 20.7 X 1.75 X 2 = 72.45 ₪ (תוספת שבת 50% + ש.נ 25%) 22:00 עד 18:00 - 20.7 X 2.0 X 20 = 828 ש"ח (תוספת שבת 50% + ש.נ 50%) 18:00 עד 08:00 - 20.7 X 1.5 X 14 = 434.7 (ש.נ 50%) על פי העקרונות, ודיווחי הנוכחות שהוגשו כמעט במלואם, עליהם לא היתה מחלוקת אל מול התלושים ,שהוסכם כי האמור בהם שולם(מוסכמה 3 בדיון מיום 11/9/11) .נערך החישוב כדלקמן: חודש שכר ששולם סה"כ שעות שעות רגילות שעות שעות שעות שבת שעות שבת שעות שבת שכר מגיע הפרש 125% 150% 150% 175% 200% 19.28 24.10 28.92 28.92 33.74 38.56 יולי-06 1,580 92.0 36 8 24 8 2 14 2,419.64 839.64 אוגוסט-06 3,374 133.0 55 10 30 16 2 20 3,470.40 96.40 ספטמבר-06 3,100 159.7 41.5 8 36 16 4 54.2 4,721.67 1,621.67 אוקטובר-06 1,976 119.0 49 10 30 14 2 14 3,065.52 1,089.52 נובמבר-06 2,082 124.0 46 10 30 16 2 20 3,296.88 1,214.88 דצמבר-06 2,144 128.3 43 10 37.25 16 2 20 3,448.71 1,304.71 ינואר-07 2,024 121.0 43 10 30 16 2 20 3,239.04 1,215.04 פברואר-07 2,072 123.8 45.75 10 30 16 2 20 3,292.06 1,220.06 מרץ-07 2,284 138.5 52.5 12 36 16 2 20 3,643.92 1,359.92 סה"כ 9,961.84 חודש שכר ששולם סה"כ שעות שעות רגילות שעות שעות שעות שבת שעות שבת שעות שבת שכר מגיע הפרש 125% 150% 150% 175% 200% 19.95 24.94 29.93 29.93 34.91 39.90 אפריל-07 3,749 192.0 46 8 24 48 6 60 5,851.16 2,102.16 מאי-07 2,820 153.7 41.7 8 24 32 8 40 4,558.40 1,738.40 יוני-07 2,218 125.8 47.75 10 30 16 2 20 3,416.21 1,198.21 סה"כ 5,038.76 15,000.6 חודש שכר ששולם סה"כ שעות שעות רגילות שעות שעות שעות שבת שעות שבת שעות שבת שכר מגיע הפרש 125% 150% 150% 175% 200% 19.95 24.94 29.93 29.93 34.91 39.90 יולי-07 2,655 157.0 63 14 42 16 2 20 4,209.45 1,554.45 אוגוסט-07 3,983 217.8 71.75 14 42 34 6 50 6,259.31 2,276.31 ספטמבר-07 5,576 269.0 51 8 24 62 6 118 8,708.18 3,132.18 אוקטובר-07 3,861 217.5 77.5 16 48 32 4 40 6,074.78 2,213.78 נובמבר-07 3,300 191.3 75.25 16 48 18 4 30 5,211.94 1,911.94 דצמבר-07 5,737 311.3 100.25 14 42 67 8 80 9,082.24 3,345.24 ינואר-08 4,925 264.0 96 16 68.5 39.5 4 40 7,281.75 2,356.75 פברואר-08 5,286 277.0 99 16 72 34 6 50 7,750.58 2,464.58 מרץ-08 5,398 294.0 100 20 74 46 4 50 8,219.40 2,821.40 אפריל-08 4,665 232.0 79.75 10 42.25 32 4 64 6,755.57 2,090.57 מאי-08 3,506 179.5 55 8 33.5 39 4 40 5,201.96 1,695.96 יוני-08 4,510 241.0 90 14 53 40 4 40 6,663.30 2,153.30 סה"כ 28,016.4 חודש שכר ששולם סה"כ שעות שעות רגילות שעות שעות שעות שבת שעות שבת שעות שבת שכר מגיע הפרש 125% 150% 150% 175% 200% 20.7 25.88 31.05 31.05 36.23 41.40 יולי-08 5,116 256.5 92 16 68 8.5 32 40 7,508.93 2,392.93 אוגוסט-08 5,072 269.0 94 18 77 36 4 40 7,721.10 2,649.10 ספטמבר-08 4,997 256.8 92 16 66.75 38 4 40 7,371.79 2,374.79 אוקטובר-08 5,487 276.8 81 14 59.5 56.25 6 60 8,334.34 2,847.34 נובמבר-08 5,728 299.0 91 18 84 52 4 50 8,787.15 3,059.15 דצמבר-08 4,958 262.5 94.5 18 72 34 4 40 7,514.10 2,556.10 ינואר-09 4,522 239.5 86.5 16 61 32 4 40 6,893.10 2,371.10 פברואר-09 3,983 214.5 68.25 16 54.25 32 4 40 6,305.74 2,322.74 מרץ-09 4,410 245.0 80 20 69 32 4 40 7,110.45 2,700.45 אפריל-09 3,005 153.0 40 8 29 32 4 40 4,729.95 1,724.95 מאי-09 4,542 237.5 68.5 16 54 31 4 64 7,265.70 2,723.70 יוני-09 3,773 202.3 59 14 53.25 32 4 40 6,031.46 2,258.46 סה"כ 29,980.8 חודש שכר ששולם סה"כ שעות שעות רגילות שעות שעות שעות שבת שעות שבת שעות שבת שכר מגיע הפרש 125% 150% 150% 175% 200% 20.7 25.88 31.05 31.05 36.23 41.40 יולי-09 3,479 184.3 55 12 41.25 32 4 40 5,524.31 2,045.31 אוגוסט-09 1,976 107.3 36.25 8 25 16 2 20 3,130.88 1,154.88 ספטמבר-09 3,473 0.0 3,473.00 0.00 אוקטובר-09 3,421 181.3 54.25 12 39 32 4 40 5,438.93 2,017.93 נובמבר-09 3,116 162.5 46.5 10 30 32 4 40 4,947.30 1,831.30 דצמבר-09 1,931 105.3 33 8 26.25 16 2 20 3,102.41 1,171.41 ינואר-10 1,968 107.0 33.75 8 27.25 16 2 20 3,148.99 1,180.99 פברואר-10 1,890 103.3 33.3 8 24 16 2 20 3,038.76 1,148.76 מרץ-10 1,692 89.6 26 6 19.6 16 2 20 2,699.28 1,007.28 אפריל-10 1,962 106.8 33 8 27.75 16 2 20 3,148.99 1,186.99 מאי-10 1,726 91.4 26 6 21.4 16 2 20 2,755.17 1,029.17 יוני-10 744 0.0 744.00 0.00 סה"כ 13,774.0 סה"כ כללי 86,772 התובעת הגישה בתביעתה טבלת חישובי השעות הנוספות בגינן תבעה 104,764 ₪. התובעת צירפה תלושי שכר וכן את דוחו"ת הנוכחות עליהם כאמור לא היתה מחלוקת. (בתצהיר התובעת נעדרו שני דוחו"ת ספט'-2009 ו- יוני -2010.- אותם לא לקחנו בחשבון). בדיקת החישובים מטעם התובעת העלתה כי אינם משקפים את הפסיקה בנושאים נשוא ההליך. כך גם מצאנו כי לא כל הנתונים בטבלה תאמו את הדוחות (באופן משתנה לעיתים יותר ולעיתים פחות , כטיבם של חישובים כאלו). לאור הנתונים בדוחו"ת ובתלושים חושבו לעיל הסכומים להם זכאית התובעת בגין ביצוע שעות נוספות כפי שנקבעו עקרונות חישוב שעות המשמרת ושעות נוספות בחול ובשבת, בפסיקה. על הנתבעת לשלםלתובעת הפרשים בגין שכר ושעות נוספות שבוצעו ובגינם לא שולם בסך 86,772 ₪. דמי חגים התובעת טוענת כי במשך תקופת העסקתה לא שולמו לתובעת ימי חג, כחוק. זכאית לתשלום 9 ימי חג בשנה. הנתבעת טוענת כי אכן עובד זכאי ל 9- ימי חג בשנה אולם, על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה, העובד יקבל תשלום בעבור ימי חג כאשר הוא לא עובד בימים אלה. אופייה התובעני של העבודה בהוסטל מחייב, כי משמרותיהם של העובדים יחולו גם בחגים. בכלל זה גם משמרותיה של התובעת. יובהר, כי עבור ימי החג בהם עבדה התובעת, קיבלה התובעת שכר של 150% . ימי החג בהם לא עבדה התובעת, נחשבים כ"ימי חופש", עליהם לא חלה חובה על העמותה לשלם לתובעת. אין מחלוקת כי התובעת הייתה עובדת שעתית. על אף שהתובעת צירפה לכתבי הטענות את דוחות שעות העבודה, לא הוכיחה התובעת בגין אלו היא זכאית לתשלום ואין זה מתפקידו של בית הדין לעשות את עבודתה של התובעת. עם זאת, עיון בדוחות הנוכחות של התובעת בחודשים 5/09 - 5/10 מלמד כי התובעת אינה זכאית לימי חג בשנה זו שכן לעתים עבדה התובעת בימי החג וקיבלה תמורה, לעתם נפל החג בשבת ולעתים לא עבדה התובעת יום לפני ויום אחרי החג. תביעה זו נדחית. ימי חופשה במשך תקופת העבודה קבלה התובעת 28.54 ימי חופשה, ותמורתם שולם לה שכר של227.7 ₪ ליום כאשר על פי החוק זכאית התובעת ל - 8 ימי חופשה במהלך השנה הראשונה 14 ימי חופשה בשנה 2-3, ו - 6 ימי חופשה בשנה הרביעית. התובעת עותרת ל 42 ימי חופשה בסך של 442 ₪ ליום חופשה, בניכוי מה ששולם בפועל. הנתבעת טוענת כי על-פי חוק חופשה שנתית, ובהיעדר הסכמת המעביד ימי חופשה אינם ניתנים לצבירה. ומשכך, טענות התובעת לעניין ימי החופשה כאמור להידחות. לגרסת התובעת, הרי שבמהלך תקופת עבודתה ניצלה חלק מימי חופשתה והנתבעת לא הוכיחה כי הורתה לתובעת לנצל את מלוא ימי חופשתה בכל שנה ושנה וכי התובעת סירבה לעשות כן. לפיכך זכאית התובעת ליתרת ימי החופשה העומדים לרשותה. בגין כל תקופת עבודתה זכאית הייתה התובעת ל 35 ימי חופשה. התובעת מסכימה כי במהלך תקופת עבודתה קיבלה 28.54 ימי חופשה בסך של 6498.56 ₪. לפיכך זכאית התובעת ליתרת 6.40 ימי חופשה. התובעת טוענת כי יום עבודתה הרגיל הוא 15 שעות ליום ויש לחשב את ערך יום החופשה לפי 15 שעות עבודה. אין לקבל את טענת התובעת לעניין זה ערך יום חופשה הינה לפי 9 שעות עבודה ליום ללא שעות נוספות. חישוב יתרת ימי החופשה X 9 שעות X שכר מינימום מגיע לסך 1195 ₪. אולם הנתבעת שילמה לתובעת בגין ימי חופשה יוצא עבור כל יום חופשה 227 ₪ וכך מופיע בתלוש יום חופשה בסך של 227.7 ₪. משכך נהגה הנתבעת עליה לשלם גם יתרת ימי החופשה לפדיון בערך זה. הנתבעת תשלם יתרת פדיון ימי חופשה בסך של 1457 ₪ . דמי הבראה לתובעת שולמו מדי חודש תשלומים שהופיעו בתלוש השכר בגין הבראה.כאמור לא היתה מחלוקת כי הסכומים בתלושים שולמו בפועל.להלן פירוט תשלומי ההבראה כפי ששולמו לתובעת: שנה ראשונה: חמישה ימי הבראה * 318 ש"ח = 1,590 ש"ח. שנה שנייה: שישה ימי הבראה * 331 ש"ח 1,986 ש"ח. שנה שלישית: שישה ימי הבראה * 340 ש"ח= 2,040 ש"ח. שנה רביעית: שבעה ימי הבראה * 351 ש"ח= 2,457 ש"ח. התובעת טענה להפרשים בדמי ההבראה. לגרסת התובעת עבדה בממוצע 103 % משרה ובגין כל תקופת עבודתה זכאית הייתה ל 22 ימי הבראה בשיעור של 351 ₪ ליום (שיעור דמי ההבראה לשנת 2010). דמי הבראה משתלמים לעובד ביחס להיקף משרתו, עד להיקף משרה בשיעור של 100%. שעות נוספות אינן באות בחישוב היקף המשרה לצורך תשלום דמי הבראה. בנוסף, אין לחשב את דמי ההבראה להם זכאית התובעת לפי שיעור דמי ההבראה בשנת 2010, אלא שיעור דמי ההבראה בכל שנה ושנה בה קיבלה התובעת דמי הבראה. עיון בתלושי השכר של התובעת מלמד כי התובעת קיבלה דמי הבראה כדין ותביעתה להפרש דמי הבראה נדחית. הפרשים לפנסיה התובעת עותרת לתשלום הפרשי פנסיה לטענתה לפי לפי צו ההרחבה מיום 1/1/2008. הקובע, לטענתה, כי על המעביד להפריש לעובד קרן פנסיה ופיצויים בשיעור של 1.67% לשנת 2008 שיעור של 3.34% לשנת 2009 ובשיעור של 5% לשנת 2010. בסך הכל עותרת התובעת לסך של 1494 ₪. צו ההרחבה בדבר חובת ביטוח פנסיוני מיום 1/1/08 קובע כי החל מיום 1/1/08 הפרשות המעביד יהיו בשיעור של 0.833% משכרו של העובד, בשנת 2009 בשיעור של 1.66% משכרו של העובד, בשנת 2010 בשיעור של 2.5% משכרו של העובד. הנתבעת טוענת כי מעיון בתלושי השכר של התובעת ניתן לראות כי מדי חודש הפרישה הנתבעת כספים לקרן פנסיה בגין התובעת ומאחר והתביעה דנא מבוססת על טענת שגויות התובעת איננה זכאית להפרש הנטען על ידה. מצאנו כי היה על הנתבעת לשלם לתובעת בגין כל שעות עבודתה וכי התובעת זכאית להפרשי השכר כאמור לעיל. לפיכך יש לבחון האם זכאית התובעת אף להפרש בגין הפרשות לפנסיה. בשנת 2008 הפרישה הנתבעת לתובעת סך של 340 ₪, בשנת 2009 הפרישה הנתבעת סך של 930 ₪ ובשנת 2010 הפרישה הנתבעת סך של 308 ₪. בשנת 2008 עבדה התובעת 2225.5 שעות ( עד 186 שעות בחודש), כאשר בחודשים ינואר - יוני 2008 עמד שכר המינימום על סך של 3710.18 ₪ לחודש והחל מחודש 7/2008 עמד שכר המינימום על סך של 3850.18 ₪. לפיכך היה על הנתבעת להפריש עבור התובעת של 378 ₪. בשנת 2009 עבדה התובעת 1823.7 שעות, ולפיכך היה על הנתבעת להפריש לזכות התובעת סך של 626.6 ₪. בשנת 2010 עבדה התובעת 498 שעות ועל הנתבעת היה להפריש לזכות התובעת סך של 257.7 ₪. משכך פעלה הנתבעת כדין ואין התובעת זכאית להפרשי פנסיה תביעה זו נדחית. פיצויי פיטורים התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה גסה את ישום חוקי המגן בדיני העבודה, העסיקה את התובעת בתנאים ירודים הנוגדים את החוק והתעלמה משך 4 שנים מהעבודה בפועל אף לפי מסמך של הנתבעת. על כך יש להוסיף שגם משלוח מכתב מעו"ד המתריע על אי ביצוע חיובי הנתבעת לא הועיל. התובעת מילאה בכך את חובת ההתראה. די בנסיבות קשות אלה כדי להוות עילה, ל"התפטרות בדין מפוטר" "לפי סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג 1963- והתובעת זכאית לתשלום פיצויי פיטורים באופן מלא. הנתבעת טוענת מדובר בהתפטרות שאינה מזכה בפיצויי פיטורים.אולם , כאמור בפסק דין נסטרקו (סע' 51 שם)בנסיבות דומות, יש בהתנהלות הנתבעת להצדיק תשלום פיצויי פיטורים בהתפטרות שלוותה בהתראה כדין. כאמור לעיל, אכן התובעת לא קיבלה את מלוא השכר המגיע בעד עבודתה. הנתבעת התעלמה מדרישתה של התובעת לתשלום מלוא זכויותיה על פי דין, לפיכך הייתה התובעת זכאית להתפטר בדין מפוטרת , בהתאם לסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963. (סעיף 51 לפסק הדין נסטרקו). חישוב פיצויי הפיטורים התובעת עבדה במשרה חלקית פעמיים בשבוע אחה"צ, ושני סופ"ש. כל עוד לא עבד העובד למעלה מ - 6 ימים בשבוע, יובאו במניין הימים לצורך חישוב פיצויי הפיטורים כל ימי עבודתו כולל שבתות וחגים. אולם את שכר השבתות והחגים יש להעמיד רק על גובה השכר הרגיל ואין להביא בחשבון את התוספות המשולמות בעד עבודה בשבת וחג, עד 186 שעות בחודש. בין החודשים 4/09 ועד 5/10 (לא כולל 9/09) עבדה התובעת בממוצע 153.6 שעות בחודש X 20.7 ₪ = 3159.5 ₪ השכר הקובע לפיצויי פיטורים.יש לציין כי בתקופה זו ירד שכרה אשר עמד בשנים קודמות על ממוצע גבוה יותר . בכל מקרה גם על פי חישוב מיטיב במקום של 12 החודשים האחרונים , לדוגמא של ינואר 2009 עד ינואר 2010 עדיין היה שכרה מגיע ל- 3950 ₪ בממוצע ולא מעל 5,624 ₪ כטענת התובעת. מכל מקום מצאנו בנסיבות התפטרות אלו כי יש ליטול בחשבון את הממוצע של 12 החודשים האחרונים כאמור. לפיכך זכאית התובעת לפיצויי פיטורים בסך של 12,453 ₪. הלנת שכר נוכח המחלוקת המשפטית המהותית בין הצדדים ביחס לזכאותה של התובעת להפרשי השכר ולפיצויי פיטורים אין מקום לפיצויי הלנה אלא בגובה הפרשי הצמדה וריבית מעת סיום יחסי העבודה (15/6/2010)ועד ליום התשלום בפועל. סוף דבר תביעות התובעת לתשלום הפרשי שכר וגמול שעות נוספות, פידיון חופשה ופיצויי פיטורים מתקבלות. התביעות לדמי חג, הפרש דמי הבראה,והפרשי פנסיה נדחות. הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: א. הפרשי שכר - סך של - 86,772 ₪. ב. פיצויי פיטורים - סך של - 12,453 ₪. ג. פידיון חופשה - סך של 1,457 ₪. סכומים אלו ישולמו תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין וישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום יחסי העבודה (15/6/10) ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף תשלם הנתבעת שכ"ט עו"ד התובעת בסך של 12,000 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה ישולם תוך 30 יום אם לא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. עבודת לילה