תסמונת התעלה הקרפלית ביטוח לאומי

העובד אובחן כסובל מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) בשורשי כפות הידיים.

התסמונת מאופיינת בלחץ על העצב המדיאני, כתוצאה מעיבוי הדרגתי ואיטי במשך שנים של הליגמנט הכפי, המהווה את "גג" התעלה, הלוחץ בהדרגה על העצב המדיאני. כתוצאה נפגעת אספקת הדם לעצב ונגרמת הפרעה בתחושה הכפית של 3.5 אצבעות ובעצבוב של שרירי כרית כף היד.


מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תסמונת התעלה הקרפלית ביטוח לאומי:

1. לפני תביעת התובע להכיר בליקוי ממנו הוא סובל בכפות ידיו כ"פגיעה בעבודה".

2. ביום 26.5.10, לאחר שנשמעה חקירתו הנגדית של התובע על תצהירו, גיבשו הצדדים רשימת עובדות מוסכמות ביחס לאופן ותנאי עבודתו של התובע כדלקמן:
א. התובע עבד כשוחט מספטמבר2006 ועד אוגוסט 2008.
ב. מספטמבר 2006 ועד דצמבר 2007 עבד אך ורק בשחיטת עופות במשך 4 ימים בשבוע, 8 שעות ביום, (להלן:" העבודה בעוף ירושלים").
ג. באותה תקופה - עד דצמבר 2007 עבד יום אחד בשבוע בבדיקת ריאות. באותו יום לא ביצע עבודות שחיטה.
ד. כשביצע עבודת שחיטה באותה עת - עד דצמבר 2007 העבודה בוצעה כדלקמן:
30 דקות שחיטה ו- 30 דקות הפסקה. במהלך ההפסקה, היה נח ובין היתר גם משחיז את הסכינים, ההשחזה נמשכת כ – 10 דקות.
ה. מדצמבר 2007 ועד אוגוסט 2008, (להלן: "העבודה בעוף טנא ובאווז פלוס"), עבד לסירוגין שבועיים בארץ בשחיטת עופות ושבועיים בחו"ל - בהונגריה בשחיטת אווזים.
ו. עבודת שחיטת האווזים נמשכת 7 שעות כאשר כל 40 דקות יוצאים להפסקה בת 40 דקות ובמסגרתה גם מבוצעת פעולת השחזת הסכינים.

3. ביום 30.5.10, בהתאם להסכמת הצדדים, הגיש ב"כ התובע פירוט עובדתי ביחס לעצם ביצוע עבודת השחיטה, עבודת ההשחזה ועבודת בדיקת הריאות, (לאור האמור בתצהיר התובע ובחקירתו הנגדית).
להלן הפירוט :
א. שחיטת העופות התבצעה באופן הבא:
פועל מסר לתובע את העוף. התובע תפס את ראש העוף והידק אותו בחוזקה בכף יד שמאל. לאחר מכן, התובע כופף את ראש העוף לאחור על ידי מתיחת כף יד שמאל בחוזקה, וביצע את פעולת השחיטה באמצעות כף יד ימין בפעולה מהירה של הולכה והבאה (שמאל וימינה). לאחר השחיטה, התובע השליך את העוף למתקן מיוחד שנמצא לידו. מעגל הפעולות המתואר נמשך כ-3-4 שניות ואחריו החל התובע מיד בשחיטת עוף נוסף, במעגל פעולות זהה. התובע שחט, בממוצע, בין 1,500 ל - 2,000 עופות בכל יום עבודה.
ב. שחיטת האווזים התבצעה באופן הבא:
פועל הניח את האווז על שולחן השחיטה. התובע הצמיד את האווז לגופו, תפס את ראש האווז והידק אותו בחוזקה בכף יד שמאל. לאחר מכן, התובע כופף את ראש האווז לאחור על ידי מתיחת כף יד שמאל בחוזקה ומרט את נוצות האווז שבאזור השחיטה, באמצעות אצבעות 1-3 ביד ימין. לאחר מכן, ביצע התובע את פעולת השחיטה באמצעות כף יד ימין, בפעולה מהירה של הולכה והבאה (שמאלה וימינה). מעגל הפעולות המתואר נמשך כ- 5-6 שניות ואחריו החל התובע מיד בשחיטת אווז נוסף, במעגל פעולות זהה. התובע שחט בממוצע, כ - 1,500 אווזים בכל יום עבודה.
ג. השחזת הסכינים התבצעה באופן הבא:
התובע אחז באבן המשחזת בכף ידו השמאלית וביצע את פעולת השחזת הסכינים בכף ידו הימנית. ההשחזה בוצעה על ידי העברה חוזרת של שני צידי הסכין על פני האבן המשחזת.



ד. בדיקת הריאות התבצעה באופן הבא:
התובע מולל ומישש את ריאות העוף באמצעות אצבעות שתי הידיים, על מנת לוודא כי הריאות חלקות. מעגל הפעולות המתואר נמשך כ - 3 שניות ואחריו החל התובע מיד במעגל פעולות זהה.

4. בהחלטה מיום 23.3.11 מונה ד"ר יעקב פעילן, מומחה באורתופדיה ובכירורגיה של היד, לשמש מומחה-יועץ רפואי, (להלן:"המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן והמתייחסות לתובע:
א. מהי מחלת התובע/הליקוי ממנו סובל התובע בכפות ידיו?
ב. האם יש קשר סיבתי, (גרימה או החמרה), בין מחלתו לבין תנאי עבודתו, כמפורט בעובדות המוסכמות?
ג. האם נוכל לראות בכל פעולה שביצע התובע בעבודתו כמפורט בעובדות המוסכמות, משום חבלה זעירה בלתי הפיכה, אשר היא כשלעצמה לא גרמה למחלתו אך בהצטרפותן יחד, נגרמה מחלתו?
ד. האם השפעת תנאי עבודתו של התובע על מחלתו פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, (אם קיימים כאלה), על מחלתו?

לצורך מתן חוות הדעת, נשלח למומחה תיק ובו כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים לתובע כפי שהוגשו על ידי שני הצדדים וכן חוות דעת של ד"ר רובינסון מטעם התובע ושל ד"ר מורנו מטעם ביטוח לאומי.

5. ביום 10.4.11 הגיש התובע בקשה לביטול מינויו של המומחה, (להלן: "הבקשה"), בין היתר, מאחר ולדידו, המומחה דוחה באופן שיטתי אפשרות לקיום קשר סיבתי בין עבודת התובע למחלת CTS כשלא מדובר בעבודה עם מכשירים כגון קונגו, פטישי אויר, מקדחות וכו'.
לטענת ב"כ התובע, גישה זו של המומחה מנוגדת לספרות המקצועית בנדון ואף לחוזר פנימי של המוסד לביטוח לאומי משנת 2005.
בדיון בבקשה ביום 16.11.11, לבקשת התובע, נמחקה הבקשה, תוך שנקבע, כי לרשימת המסמכים הרפואיים שנשלחו למומחה יצורפו גם הנחיות ביטוח לאומי בעניין תסמונת התעלה הקרפלית וכן תופנה למומחה שאלה נוספת המתייחסת לאותן הנחיות, והיא:
המומחה מתבקש להתייחס בחוות דעתו להנחיות המוסד לביטוח לאומי לעניין תסמונת התעלה הקרפלית כפי שצורפו להחלטת המינוי.

6. ביום 4.12.11 ניתנה חוות דעת המומחה, (להלן:"חוות הדעת הראשונה").

בתחילת חוות הדעת סקר המומחה את התשתית העובדתית של תנאי ואופן עבודת התובע וכן סקר נתונים מתיקו הרפואי של התובע שהובאו לעיונו.

בפרק ה"דיון" ציין המומחה את הדברים הבאים:
"מר שעיבי אובחן כסובל מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) בשורשי כפות הידיים.
התסמונת מאופיינת בלחץ על העצב המדיאני, כתוצאה מעיבוי הדרגתי ואיטי במשך שנים של הליגמנט הכפי, המהווה את "גג" התעלה, הלוחץ בהדרגה על העצב המדיאני. כתוצאה נפגעת אספקת הדם לעצב ונגרמת הפרעה בתחושה הכפית של 3.5 אצבעות ובעצבוב של שרירי כרית כף היד.

אצל מר שעיבי ידוע על מחלת הסכרת - הגורם הסיסטמי השכיח ביותר לתסמונת.

הקריטריונים להכרה של CTS כמיקרוטראומה (CUMMULATIVE STRESS DISORDER), בהתאם ל- EBM (EVIDENCE BASE MEDICINE):

  1. כח רב (HIGE FORCE) (כגון אחיזה ושימוש במברג עם הפעלת כח רב, הלוחץ על הליגמנט הכפי).
  2. תנועות רבות חוזרות ונשנות של שורש כף היד המשפיעות על הליגמנט הכפי (HIGHLY REPETITIVE) (כגון שימוש במכשירים רוטטים עם הפעלת כח המשפיע של הליגמנט הכפי).
  3. מנח ממושך של יישור מקסימלי (EXTRTEME) או כיפוף מקסימלי (EXTRTEME) של שורש כף היד (המיצר את התעלה והעצב נלחץ).


-אצל מר שעיבי לא נגרם עומס/לחץ/רטט/כח ממוקם על הליגמנט הכפי, עפ"י פעולות חוזרות ונשנות הזהות במהותן, במשך שעות רבות ביום ולאורך שנים רבות ורצופות.
-התסמונת אובחנה דו צדדית במידה דומה, למרות שתנאי עבודתו שונים מהותית בין ימין לשמאל. וכוללים פעולות רבות ושונות, הן מבחינת הכיוון והן מבחינת עצמה ומיקום הכוחות הפועלים.
-משך עבודתו הקצר יחסית (כשנתיים) - אינו עונה לקריטריונים של מיקרוטראומה, בה מדובר על עבודה רצופה במשך שנים רבות.

לסיכום, אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של מר שעיבי לבין תסמונת התעלה הקרפלית, לא כגרימה ולא כהחמרה.

עיינתי בחוות דעתו של ד"ר דרור רובינסון, מיום 14.6.09.
אין ביכולתי להסכים עם המלצתו.
-מחלת הסכרת - הגורם הסיסטמי השכיח ביותר לתסמונת.
לראיה, המחלה צוינה בביקורים אצל הרופאים המומחים בכירורגיה של היד על ידם נבדק. אצל מר שעיבי לא בוצעה בדיקה שרירית. לא ניתן לשלול קיום פולינוירופתיה סכרתית.
-תנאי עבודתו שונים מהותית בין ימין לשמאל - התסמונת אובחנה דו"צ.
-משך זמן העבודה הקצר יחסית אינו מתאים לתאורית המיקרוטראומה.
-אצל מר שעיבי לא בוצעה בדיקת אמג נוספת לאחר הניתוח, כך שלא ניתן לקבוע אם חלה החמרה או הטבה לאחר הפסקת עבודתו.
-ד"ר רובינסון מתעלם מ- EBM (EVIDENCE BASE MEDICINE) אשר לפיו נקבעים הקריטריונים להכרה כמחלת מקצוע.
עיינתי במכתבו של ד"ר מ. מורנו, מיום 24.7.08, השולל קשר סיבתי לתנאי עבודתו. בין טיעוניו:
-עבודה לא רציפה.
-לא מופעל לחץ על התעלה הקרפלית.
-משך תקופת עבודה קצר.
-ידוע על מחלת הסכרת.

עיינתי בהנחיות המל"ל, מיום 3.2.05, הדנות בתסמונת התעלה הקרפלית. אני מסכים עם רוב ההמלצות."

ביחס לשאלות שהופנו אליו, השיב המומחה כדלקמן:

לשאלה א' – מה הליקוי ממנו סובל התובע בכפות ידיו?
תשובתו: "תסמונת התעלה הקרפלית דו"צ."

לשאלה ב' - האם יש קשר סיבתי בין מחלתו לבין תנאי עבודתו?
תשובתו: "לא, כפי שכתבתי בדיון. "

לשאלה ג' - האם נוכל לראות בכל פעולה שביצע התובע בעבודתו, משום חבלה זעירה בלתי הפיכה, אשר היא כשלעצמה לא גרמה למחלתו אך בהצטרפותן יחד, נגרמה מחלתו?
השיב המומחה: "לא."

לשאלה ד' - האם השפעת תנאי עבודתו של התובע על מחלתו פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, (אם קיימים כאלה), על מחלתו?
תשובתו: "אצל מר שעיבי ידוע על מחלת הסכרת – הגורם הסיסטמי השכיח לתסמונת. אין קשר בין תנאי עבודתו לבין הופעת התסמונת, כפי שכתבתי בדיון."

לשאלה ה' - המומחה מתבקש להתייחס בחוות דעתו להנחיות המוסד לביטוח לאומי לעניין תסמונת התעלה הקרפלית כפי שצורפו להחלטת המינוי.
תשובתו: "רוב הנחיות המל"ל תואמות ל- EBM.
ההמלצה של "תנועות חוזרות ונשנות של האצבעות..." – אינה תואמת את ה- EBM."

7. בהחלטה מיום 22.1.12, לבקשת ב"כ התובע, הופנו למומחה שאלות הבהרה לגבי חוות הדעת הראשונה, וביום 12.2.12 השיב המומחה לשאלות אלו, (להלן:"חוות הדעת השנייה").

להלן השאלות ותשובות המומחה כאמור בחוות הדעת השניה:

שאלה 1 :
א. בחוות דעתך, אתה מציין כי עבודות הכרוכות בהפעלת כח רב, כגון
אחיזה ושימוש במברג, עלולות לגרום להופעת התסמונת. אילו פעולות נוספות עלולות להביא לכך?
ב. מדוע, לדעתך, אחיזה בגרון העוף החי ומשיכתו בחזקה לאחור, לצורך פעולת השחיטה, איננו עונה על הקריטריון הנ"ל?
ג. מדוע, לדעתך, שיסוף גרון העוף איננו עונה על הקריטריון הנ"ל ?

תשובת המומחה:
"א. כל פעולה הלוחצת על הליגמנט הכפי בשורש כף היד, כפי שכתבתי
בחוות דעתי וכפי שמופיע ב- EBM (EVIDENCE BASE MEDICINE).
ב. כיון שלא מופעל לחץ על הליגמנט הכפי.
הרי בשחיטת עופות, אווזים ובדיקת ריאות - מופעלים שרירים בעלי כיוון ועצמה שונים.
לשאלה לא צורף תיעוד מדעי הקושר בין התסמונת לבין תנאי עבודתו.
ג. כיון שלא מופעל לחץ על הליגמנט הכפי."

שאלה 2 :
א. בחוות דעתך אתה מציין כי תנועות חוזרות ונשנות של שורש כף היד המשפיעות על הליגמנט הכפי, כגון שימוש במכשירים רוטטים, עלולות לגרום להופעת התסמונת. אילו פעולות נוספות עלולות להביא לכך, (מעבר לשימוש בכלים רוטטים)?
ב. מדוע, לדעתך, תנועות חוזרות ונשנות, במעגלי פעולה קצרים ביותר, של אחיזה בגרון העוף ומשיכתו בחוזקה לאחור, אינן עונות על הקריטריון שלעיל?
ג. מדוע, לדעתך, תנועות חוזרות ונשנות של שיסוף גרון העוף, תוך כדי כיפוף ויישור חוזרים ונשנים של כף היד, אינן עונות על הקריטריונים שלעיל?

תשובת המומחה:
"א. נכון, כפי שכתוב בספרי הלימוד וב- EBM (EVIDENCE BASE MEDICINE) - עבודה עם פטיש גדול או מברג גדול, תוך שימוש בכח רב.
לשאלה לא צורף תיעוד מדעי השולל קביעה זו.
ב. כיון שלא מופעל לחץ על הליגמנט הכפי.
ג. כיון שלא מופעל לחץ על הליגמנט הכפי.
כמו"כ, מר שעיבי לא עסק רק בשחיטת עופות, עבד בתקופות לסירוגין ובמשך כשנתיים בלבד, תנאי עבודתו שונים מהותית בין ימין לשמאל - התסמונת אובחנה דו"צ ובמידה דומה."




שאלה 3 :
א. בחוות דעתך אתה מציין כי מנח ממושך של יישור מכסימלי או כיפוף מקסימלי של שורש כף היד עלולים לגרום להופעת התסמונת. אילו פעולות עלולות להביא לכך? באילו עבודות מבוצעות הפעולות העלולות להביא לכך?
ב. מדוע, לדעתך, אחיזה בגרון העוף החי ומשיכתו בחוזקה לאחור, לצורך פעולת השחיטה, תוך יישור מכסימלי של שורש כף היד, איננו עונה על הקריטריון הנ"ל?
ג. מדוע, לדעתך, שיסוף גרון העוף באמצעות שורש כף היד, תוך ביצוע פעולות חוזרות של כיפוף ויישור כף היד, איננו עונה על הקריטריון הנ"ל?

תשובת המומחה:
"א. כך נכתב ב- EBM (EVIDENCE BASE MEDICINE), אשר לפיו נקבעים הקריטריונים להכרה כמחלת מקצוע.
ב. כיון שלא מופעל לחץ על הליגמנט הכפי.
ג. כיון שאינם עונים על הקריטריונים של EVB, כולל לחץ על הליגמנט הכפי, כפי שכתבתי בחוות דעתי ומופיע בספרות.
לשאלות לא צורף תיעוד מדעי המסבירות כיצד תנועות אילו גורמות לתסמונת."

שאלה 4 :
א. האם נכון הדבר שלאורך תיקו הרפואי של התובע מצוין כי הוא סובל מכאבים ומחולשה ביד שמאל, וזאת במידה רבה משמעותית מאשר ביד ימין?
ב. האם נכון הדבר שהתובע נותח בידו השמאלית בלבד?
ג. האם נכון אם כן, שישנו הבדל קליני מובהק ברמת הפגיעה בין שתי הידיים?


תשובת המומחה:
"א. התביעה הנדונה דנה בתסמונת התעלה הקרפלית ולא בכאבים
וחולשה ביד שמאל. בתסמונת קיימת חולשה של תנועת האופוזיציה בלבד.
ב. נכון.
ג. לא. ערכי ההולכה המוטורית והתחושתית דומים דו"צ, כפי שפורט בחוות דעתי."

שאלה 5 :
לנוכח האמור לעיל, בנוגע לסיכון הידוע ללקות בתסמונת בשתי הידיים בעבודות כשל התובע, הפער הניכר בין תלונות התובע בנוגע לפגיעה בכל אחת מידיו והעובדה כי התובע התלונן ביתר שאת בנוגע ליד בה ביצע את המאמצים הניכרים ביותר בעבודתו (יד שמאל - בה בוצעה מתיחה חוזרת של צוואר העופות לאחור) - האם אינך סבור כי יש מקום לשינוי קביעתך ולהכרה בדבר הקשר שבין עבודתו של התובע לבין התפתחות התסמונת?

תשובת המומחה:
"לא. אין מקום לשינוי בדעתי.
בשאלה קיימת התעלמות מהעובדות: מר שעיבי לא עסק רק בשחיטת עופות, עבד בתקופות לסירוגין ובמשך כשנתיים בלבד, תנאי עבודתו שונים מהותית בין ימין לשמאל - התסמונת אובחנה דו"צ ובמידה דומה.
גם לשאלה זו לא צורף תיעוד מדעי הקושר בין תנאי עבודתו המגוונים והשונים בין 2 הידיים לבין התסמונות שאובחנו דו"צ."

שאלה 6 :
א. האם נכון הדבר שבהתאם להנחיות המוסד לביטוח לאומי, נקבע כי התקופה המינימאלית לצורך הכרה בתסמונת הינה שנה בלבד?
ב. האם נכון, אם כן, שעמדתך מנוגדת להנחיות המוסד לביטוח לאומי?



תשובת המומחה:
"א. נא להפנות את השאלה למל"ל.
בספרות הרפואית וב- EVB הדבר אינו מופיע.
לשאלה לא צורף תיעוד מדעי המוכיח זאת.
ב. למיטב הבנתי, הנחיות המל"ל לא נכתבו ע"י רופא מומחה בתחום, תוך התעלמות מ- EBM.
למיטב הבנתי, התביעה נדחתה ע"י המל"ל.
אני מחויב לספרות הרפואית ול- EVB."

שאלה 7:
א. האם הינך סבור כי ישנה חשיבות לחומרת מחלת הסכרת אצל כל נפגע, לצורך אבחון הקשר הסיבתי שבין המחלה לבין תסמונת התעלה הקרפאלית?
ב. האם לדעתך, דינו של אדם הסובל מסוכרת קלה שאיננה מטופלת תרופתית זהה לאדם הסובל מסוכרת קשה ונזדקק לזריקות אינסולין, בכל הנוגע לסיכון להתפתחות התסמונת?

תשובת המומחה:
"א. לא בהכרח יש קשר בין חומרת מחלת הסכרת לבין הופעת התסמונת.
לעתים – הופעת התסמונת מחשיד במחלת הסכרת ובעקבותיה מחלת הסכרת מאובחנת.
ב. ראה תשובה א.
לפי התיעוד הרפואי - הומלץ למר שעיבי ליטול כדורים למחלת הסכרת ואף ניתנו מרשמים."

שאלה 8:
האם נכון הדבר שאילו תסמונת התעלה הקרפאלית נגרמה אצל התובע כתוצאה ממחלת הסוכרת, לא הייתה נגרמת הטבה בתסמונת כתוצאה מהפסקת העבודה?

תשובת המומחה:
"לא נשלחה לעיוני בדיקת אמג (עצבית ושרירית) שבוצעה לאחר הניתוח.
אין ביכולתי לענות. "

שאלה 9:
א. האם נכון הדבר שאילו תסמונת התעלה הקרפאלית נגרמה אצל התובע כתוצאה ממחלת הסוכרת, יש להניח כי המחלה הייתה ממשיכה להתקדם, בלא קשר להמשך ו/או הפסקת העבודה, וכי בבדיקת EMG עדכנית תיראה אצל התובע החמרה במצבו?
ב. מדוע, אם כן, לא מצאת לנכון להפנות את התובע לביצוע בדיקת EMG חוזרת לאבחון מצבו ובחינת הקשר הסבתי שבין מחלת הסוכרת ו/או עבודתו לבין התסמונת?

תשובת המומחה:
"א. לא נשלחה לעיוני בדיקת אמג (עצבית ושרירית) שבוצעה לאחר
הניתוח. אין ביכולתי לענות.
ב. איני הרופא המטפל במר שעיבי.
נא להפנות את השאלה לרופא המטפל."

שאלה 10 :
א. בחוות דעתך אתה מציין כי לא בוצעה למר שעיבי בדיקה שרירית, ועל כן לא ניתן לשלול קיום פולינוירופתיה סכרתית (עמ '2 לחוות הדעת).
ב. מדוע, אם כן, לא מצאת לנכון להפנות את מר שעיבי לביצוע בדיקה שרירית כאמור?

תשובת המומחה:
"א. נכון.
ב. איני הרופא המטפל במר שעיבי.
נא להפנות את השאלה לרופא המטפל."

8. לאחר שהוגשו שתי חוות דעת המומחה, הגיש ב"כ התובע בקשה נוספת להורות על ביטול מינויו של המומחה ולחלופין, לאפשר לתובע לחוקרו על חוות דעתו.
בבקשה זו צויין בין היתר, כי השקפתו הרפואית היסודית של ד"ר פעילן באשר לתסמונת CTS מנוגדת למקובל בעולם הרפואה.
בהחלטה מיום 28.8.12 נדחתה בקשה זו, בין היתר כיון שלא צורפה חוות דעת רפואית כבדת משקל ממנה ניתן להסיק על קיומה של אסכולה רפואית אחרת המיטיבה עם התובע.

9. עיקרי טענות ב"כ התובע :
א. חוות הדעת מטעם התובע, של ד"ר רובינסון, אורטופד מומחה, המשמש כמנהל יחידת המחקר האורטופדית בבית החולים "בלינסון", על נספחיה, מבססת את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל בכפות ידיו.
לחוות דעת זו של ד"ר רובינסון צורפו מאמרים רפואיים מרכזיים וחשובים שפורסמו במגזינים מרכזיים ברחבי העולם.

ב. הספרות המקצועית תומכת בדיעה שיש להכיר בליקוי ממנו סובל התובע בכפות ידיו כפגיעה בעבודה.
לדידו, הסיכון הגבוה ביותר ללקות בתסמונת קשור בעבודות בהן מבוצעות פעולות חוזרות, ובמיוחד כאלה הכרוכות בכיפוף מאומץ של כף היד, פעולות מהירות ומחזורי פעולה קצרים – תיאור התואם באופן מוחלט את עבודתו של התובע כשוחט.
בתעשיית המזון, לרבות אצל קצבים, שעבודתם דומה מאוד לעבודת השוחט, ישנו סיכון מוגבר ללקות בתסמונת.
פרק זמן של שנה נחשב ומקובל כמספיק לצורך התפתחות התסמונת, גם לפי הנחיות ביטוח לאומי.
עובדים בתחום מקצועו של התובע עלולים ללקות בתסמונת בשתי ידיהם.
מחלת הסוכרת מוכרת כגורם הסיכון השולי להתפתחות התסמונת.

ג. המומחה שמינה בית הדין דוגל באסכולה בלתי מקובלת בעולם הרפואה לפיה, תסמונת התעלה הקרפאלית נגרמת, בעיקר, על ידי עבודה ממושכת משך שנים, עם כלים חשמליים כגון קונגו, פטיש אויר ומקדחות.
כך, לפי השקפתו הבסיסית, אף לא אחד מהמקצועות המוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי ככאלה שהתסמונת אופיינית להם, מוכר על ידי המומחה. השקפתו של המומחה עומדת בסתירה להנחיות ביטוח לאומי.
המומחה גם נמנע מלשלוח את התובע לבצע בדיקות חיוניות, (כגון בדיקת EMG), בניגוד להנחיות ביטוח לאומי לפיהן יש להפנות מבוטחים לבצעה.

10. עיקרי טענות ב"כ ביטוח לאומי :
חוות דעת המומחה ברורות וחד משמעיות. הן אינן עומדות בסתירה להנחיות ביטוח לאומי בעניין תסמונת התעלה הקרפלית.
לאור האמור בחוות דעת המומחה, יש לדחות את התביעה.

11. לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של כל צד ולחוות דעת המומחה, שוכנעתי כי יש לדחות את התביעה.

12. ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיה אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (עבל 167/07 עמרם אביטל - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 11.5.08).
בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין, (עב"ל 341/96 שמעון מליחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377).


13. המומחה שלל קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בכפות ידיו לבין תנאי עבודתו.

המומחה ציין כי התובע סובל מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) בשורשי שתי כפות ידיו.

המומחה פרט בחוות הדעת הראשונה, מהם הקריטריונים להכרה של CTS כפגיעה בעבודה מכח עילת המיקרוטראומה, בהתאם ל - EBM (EVIDENCE BASE MEDICINE).
על יסוד קריטריונים אלו ובהתחשב בתשתית העובדתית והרפואית שהונחה לפניו בעניינו של התובע, קבע המומחה, כי לא קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל בכפות ידיו. המומחה הסביר קביעתו זו בנימוקים הבאים:
א. אצל התובע לא נגרם עומס/לחץ/רטט/כח ממוקם על הליגמנט הכפי, ע"י פעולות חוזרות ונשנות הזהות במהותן, במשך שעות רבות ביום ולאורך שנים רבות ורצופות.
בחוות הדעת השנייה ציין המומחה כי בשחיטת עופות, אווזים ובדיקת ריאות, מופעלים שרירים בעלי כיוון ועצמה שונים.
ב. התסמונת אובחנה דו צדדית במידה דומה בשתי ידיו של התובע, למרות שתנאי עבודתו שונים מהותית בין ימין לשמאל וכוללים פעולות רבות ושונות, הן מבחינת הכיוון והן מבחינת העוצמה ומיקום הכוחות הפועלים.
ג. משך עבודתו הקצר יחסית של התובע, כשנתיים, אין בו די כדי ליצור קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לליקוי ממנו הוא סובל בכפות ידיו.
ד. אצל התובע ידוע על מחלת הסכרת וזהו הגורם הסיסטמי השכיח ביותר לתסמונת.

בחוות הדעת הראשונה, התייחס המומחה גם לחוות דעת המומחה מטעם התובע, ד"ר רובינסון, והסביר מדוע הוא אינו יכול להסכים עם המלצתו.
במסגרת זו, שב וחזר המומחה על הנימוקים כאמור לעיל והוסיף כי ד"ר רובינסון מתעלם מה-EBM (EVIDENCE BASE MEDICINE), אשר לפיו נקבעים הקריטריונים להכרה כמחלת מקצוע.

מסקנת המומחה בשאלת הקשר הסיבתי, היא מסקנה רפואית שניתנה לאחר שהמומחה בחן היטב את החומר הרפואי והעובדתי שהוצג לו והפעיל שיקול דעת רפואי - מקצועי בנדון.
בית הדין לא מתערב בשיקול דעת רפואי מקצועי זה.

14. שתי חוות דעת המומחה ברורות, חד משמעיות ומבוססות על התשתית העובדתית שהונחה לפניו. לא מצאתי כל טעם משפטי המצדיק סטיה ממסקנותיו של המומחה.

טענת ב"כ התובע, כי קיימת סתירה בין חוות דעת המומחה לבין הנחיות ביטוח לאומי בעניין תסמונת התעלה הקרפלית, נדחית.
א. יצויין, כי טענה זו נדחתה עוד בהחלטה מיום 28.8.12 בבקשה הנוספת לביטול מינויו של המומחה.
ב. הנחיות ביטוח לאומי נשלחו למומחה והוא התייחס אליהן במפורש בחוות הדעת הראשונה. המומחה ציין כי רוב ההנחיות, (למעט ההמלצה של "תנועות חוזרות ונשנות של האצבעות..."), תואמות ל – ((EVIDENCE BASE MEDICINE EBM, כאשר על בסיס עקרונות ה – EBM נתנה חוות דעתו בעניינו של התובע.
ג. עבודת השחיטה, בניגוד לטענת ב"כ התובע, אינה חלק מאותן מקצועות שלפי הנחיות ביטוח לאומי תסמונת התעלה הקרפלית אופיינית להם, (להבדיל מאורזי בשר).
ד. המומחה בחן רק את עניינו של התובע, ובהתבסס על התשתית העובדתית והרפואית שהונחה לפניו קבע כי לא מתקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לתסמונת. המומחה לא התבקש לחוות דעתו על מקצועות/עבודות אחרות. לפיכך לא ברורה הטענה כי לפי השקפתו הבסיסית של המומחה, אף לא אחד מבין המקצועות המוכרים על ידי ביטוח לאומי בהנחיותיו כגורם להתפתחות התסמונת, לא יוכר על ידי המומחה.
ה. לא נעלם מעיני, כי בהנחיות ביטוח לאומי אכן מצוין כי יש לוודא שהתובע עבד תקופה ממושכת, לפחות שנה, בעבודות אשר עלולות לגרום לתסמונת. אולם, רק בעצם העובדה של עבודה במשך שנה, רק בעובדה זו אין די כדי להקים קשר סיבתי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ובעניינו של התובע, המומחה הפעיל שיקול דעת מקצועי רפואי באשר להבטים שונים כמפורט לעיל והגיע למסקנה, כי לא מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי. בתשובה לשאלה 6א' בחוות הדעת השניה ציין המומחה במפורש כי ענין העבודה במשך שנה לא מופיע בספרות הרפואית וב- EVB.

15. טענת התובע, כי על בית הדין לדחות את מסקנת המומחה ולהסתמך על חוות דעת ד"ר רובינסון מטעמו והמאמרים שצורפו לה, נדחית.

כבר נפסק, כי אין די בכך שיש מספר רופאים או חוקרים הדוגלים בדעה מסוימת כדי לומר שדעתם מהווה אסכולה, ואף אין די בכך שדעתם באה לידי ביטוי בספרות המקצועית. כדי שדעה תגיע למעמד של אסכולה צריך שהיא תהיה מקובלת כדעה מבוססת במרכזים רפואיים חשובים או על דעת מומחים מוכרים בעולם ואף תוצג כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד. בדרך כלל, דעה כזאת תהיה מבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על תופעה, קשר או הסבר, להבדיל מהשערות ואפילו הן השערות סבירות שלא הופרכו על ידי מחקרים. (ע"א 472/89 קצין התגמולים - רוט פד מה(4) עמ' 217).
כפי שצוין בהחלטה מיום 28.8.12 הוכחת קיומה של אסכולה הגורסת אחרת מזו הנטענת על ידי המומחה חייבת להסתמך על חוות דעת רפואית כבדת משקל או על פסיקה קודמת שממנה ניתן יהיה להסיק את המסקנה המשפטית לקיומה של אסכולה אחרת המטיבה עם מבוטח יותר מאסכולה הרפואית בה דוגל המומחה (ברע(ארצי) 640/08 יצחק לוי –המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 30.4.09).
במקרה הנדון, התובע לא הוכיח, בהתאם לדרישה כאמור בפסיקה, קיומה של אסכולה אחרת בניגוד לקביעת המומחה.

16. לאור האמור, התביעה נדחית.
בהסתמך על שתי חוות דעת המומחה, נקבע בזאת כי לא הוכח קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בכפות ידיו לבין תנאי עבודתו.

אין צו להוצאות.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תסמונת P.D.D - אבחון מאוחר

  2. התפתחות תסמונת RSD - תאונת עבודה

  3. תסמונת התעלה הקרפלית אצל מזכירה

  4. תסמונת התעלה הקרפלית ביטוח לאומי

  5. תסמונת התעלה הקרפלית - נהג אוטובוס

  6. פרישה מעבודה עקב תסמונת התעלה הקרפלית

  7. מיקרוטראומה - תסמונת התעלה הקרפלית דו צדדי

  8. הכרה בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) כמחלת מקצוע

  9. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת

  10. תביעה להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) כמחלת מקצוע

  11. תביעה להכיר בפגיעה בתסמונת ה-CTS דו צדדי כמחלת מקצוע

  12. תביעה להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית CTS כמחלת מקצוע או מיקרוטראומה

  13. צו בריאות העם (בדיקות רפואיות ומתן הוראות לענין תסמונת הכשל החיסוני הנרכש), התשמ"ח-1987

  14. שאלות ותשובות


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון