בע"ע (ארצי) 384/03 יעקב פישהנדלר - קואופרטיב הנמל החדש בע"מ (2006) הגדיר בית הדין את הדרך הראויה בה יש לבחון את רכיב תוספת פרמיה: "...... ניתן ללמוד, כי פרמיה מבחינה מקצועית לעולם היא פונקציה של נורמה והיא פועל יוצא של מדידה. במערכת יחסי העבודה אפשר שהצדדים יסכימו לכנות בשם "פרמיה" גם תוספת שאינה פרי מדידה - תוספת "מוסכמת" וכיו"ב........ התשובה לשאלה האם תוספת המכונה "פרמיה" מהווה חלק משכר היסוד לא תקבע על ידי השם שנתנו לה אלא על ידי המהות". ובנוסף: "כאשר התשלום הנוסף לא חייב את העובד לפעול אחרת מכפי שפעל לפני התשלום, ואף לא ציפו ממנו לדבר בעקבות התשלום, בנסיבות אלה יש לראות את התשלום כהגדלה של שכר היסוד, מוסווית כשכר עידוד" (דב"ע מט/141-3 סלים בלבול - מפעלי מאיר בע"מ פד"ע כ"א, 439, 441, להלן - פס"ד סלים בלבול וראו לעניין זה גם : דב"ע מד/6-7 מדינת ישראל - דב חביון ז"ל פד"ע ט"ז, 29, 31; דב"ע לה/100-3 - נעלי שיינמן בע"מ - אספורמס שם טוב פד"ע ז, 408; דב"ע מב/36-3 מקורות חב' מים בע"מ - זאב קריב פד"ע י"ד, 3). "על פי הנתונים העובדתיים לא הייתה קיימת לגבי פישהנדלר, שהיה עובד מנהלה, פרמיה מדודה במובן המקובל של מושג זה מבחינה מקצועית. על פי נתונים עובדתיים אלה, פישהנדלר לא היה מחוייב לפעול אחרי תשלום הפרמיה אחרת ממה שפעל לפני תשלומה, ולכן לפי הרציונל המובא בפסק דין סלים בלבול (שם בעמ' 441) - אין לראות את הפרמיה ששולמה לפישהנדלר כפרמיה, אלא כחלק משכר היסוד". פרמיה