תום לב דיוני

דרישת תום לב דיוני מבעל דין: מקורה של חובת תום הלב בדיני החוזים, סעיפים 12, 39 ו- 61(ב) לחוק החוזים, אין היא מוגבלת לחוזים בלבד. עקרון תום הלב חל על כל עניין ודבר במשפט הישראלי באשר דוקטרינת תום הלב חולשת על כל תחומי המשפט וקובעת, כי "כל בעל זכות (במובנה הרחב) צריך להפעיל את זכותו בתום לב" (ראו ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ, (פורסם במאגרים המשפטיים, 5.2.2003)). אכן, "עקרון תום-הלב מהווה אמת-מידה "פתוחה" המשקפת את תפיסות היסוד של החברה הישראלית באשר להתנהגות ראויה בין בני-אדם. תום-הלב מכניס לשיטתנו יסוד של גמישות המאפשר לשיטה להתאים את עצמה לצורכי החיים המשתנים. עקרון תום-הלב קובע כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר" (רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון (פורסם במאגרים המשפטיים, 23.12.1999), להלן: "פס"ד רוקר"). הוא חל על "כלל המערכת המשפטית בישראל" (ראו ע"א 700/81 פז נ' פז (פורסם במאגרים המשפטיים, 24.6.1984). בצדק צוין בפס"ד רוקר כי הדוקטרינה של תום הלב "חותכת את משפט ישראל כולו לאורכו ולרוחבו, מלוא כל הארץ כבודה". באופן דומה החילה הפסיקה את חובת תום הלב גם על סדרי הדין והפעלתם, והלכה פסוקה היא כי על בעל דין מוטלת החובה להפעיל כוחותיו המשפטיים - הדיוניים, בדרך מקובלת ובתום לב אשר ממנה נגזרת חובת בעל דין לפעול כדלקמן: "את החובה לפעול, כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו. המבחן לפעולתו זו אינו מבחן סובייקטיבי, ואינו מותנה בגישתו האינדיבידואלית של בעל הדין באשר לנכון ולראוי" (בר"ע 305/80 שילה נ' רצ'קובסקי (14.6.1981). "כאשר חוק מעניק לאדם יכולת לבצע פעולה משפטית, עליו להפעיל יכולת זו בתום לב... כאשר יובהר לכל אדם, כי 'אדם לאדם - אדם', וכאשר יתברר, כי השימוש בדוקטרינה זו של תום הלב נעשה על-ידי בית המשפט בזהירות ובנסיבות מיוחדות, יגבר הביטחון המשפטי" (ראו ע"א 579/83 זוננשטיין נ' אחים גבסו בע"מ, קבלני בנין (12.6.1988).תום לב